מפעל פינציה בין הקורבנות המובהקים למחדלי האנרגיה בישראל

עיתון גלובס מספר על מפעל פיניציה המעסיק 400 עובדים באזור התעשייה ציפורית בנצרת עילית העומד לסגור את שעריו. הסיפור של המפעל, שלמרבה האירוניה מייצר בין השאר זכוכית שטוחה למערכות סולאריות , הוא סיפור של אנרגיה. בחברה הפועלת מזה  78 שנה מייחסים את הסיבה העיקרית למשבר לעלויות אנרגיה גבוהות, שנכפו על החברה בשל העיכוב בחיבור המפעל לרשת הגז הטבעי מקידוח תמר.

במקרה הזה  לא יעזרו הסיפורים הירוקים והפסטורליים של השר ארדן על אנרגיה ירוקה הסיפורים ששימשו כתירוץ לחסימת ועיכובי פיתוח משק האנרגיה נתקלו במציאות בה מוגש החשבון עבור התנהלות פופוליסטית וחסרת אחריות.

נשיא לשכת המסחר של חיפה והצפון, ד"ר גד שפר, התייחס לפרשה והזהיר מפני "מאות ואלפי מפוטרים" במפעלי התעשייה בצפון אם לא תוקדם הזרמת הגז למפעלים  שפר אמר כי הוא תובע מהממשלה להקדים את מועד הזרמת הגז הטבעי למפעלים בצפון ולא להמתין עד 2014, כמתוכנן.

חיבור הגז המיועד אמור היה לחסוך לפנציה בין 60 ל-70 מיליון ש"ח בשנה. במצב הנוכחי בו מתעכב החיבור עומדים הפסדי המפעל  על 44-50 מיליון ש"ח בשנה. החיבור לאספקת הגז הוא ההבדל בין מפעל סגור ומאות מפוטרים לבין מפעל רווחי התורם את חלקו לשגשוג האיזור ולפיתוחו וצמיחת מפעלים ועסקים נוספים המסוגלים למנף את האנרגיה הזולה. מפעל פניציה לא לבד - הוא פשוט בולט וקיבל כותרת בעיתון. 

עכשיו כדאי לחזור לכתבה אותה פרסם YNET  אתמול ולהקשיב שוב לנאור ירושלמי, מנכ"ל ארגון וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל,  הטוען כי האירגונים הירוקים הם "הקול של מי שאין לו קול"... מעניין מה יש לו לומר למפוטרי פניציה חסרי הקול שיצטרכו להמתין עד שהעתירות המשפטיות שהגישו הירוקים והמתנגדים לפרוייקטים הישראלים בתחומי האנרגיה מטעמים "סביבתיים" יתבררו. המשך פיתוח פרוייקטי הגז ונפט הפצלים נתקל בהתנגדויות ומכשלות בירוקרטיות והתורים בלשכות האבטלה עומדים להתארך. 

אגב, לפי דו"ח הועדה לבחינת משק הגז, ישראל כבר איחרה את הרכבת של הפיתוח היעיל של משק הגז ולפי ההערכות צפוי מחסור שעתי של אספקת גז בישראל שיעמוד על היקף של כ-261 אלף מ"ק בשעה בשנת 2013 וזה ילך ויחמיר עד למחסור של כ- 636 אלף מ"ק שעה בשנת 2020. כמוצג באיור הבא: