26 בנובמבר 2014

בלי סובסידיה אין אנרגיה מתחדשת.


החסידים של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) אוהבים לעודד את עצמם ולהפיץ תעמולה עד כמה הרוח והשמש כדאיים מבחינה כלכלית (חוץ מהמעלות האחרות שלהם). מפיצם סיפורים על גריד-פאריטי (מחיר שווה לאנרגיה רגילה), על כדאיות "בשווקים מסוימים", ועוד סיפורים ומחקרים ותחזיות. הסיפורים האופטימיים האלה לא עומדים במבחן המציאות.

קחו למשל את תעשיית תחנות הרוח. ייצור החשמל הרוחני קיבל, עד תחילת 2014, סובסידיה פדראלית שנקראה PTCProduction Tax Credit שהחלה ב 1992, ושילמה 2.2 סנט לכול קוט"ש רוחני שתחנות הרוח ייצרו והצליחו למכור לרשתות החשמל. הסובסידיה הזו גרמה נזק גדול לאספקת החשמל בארה"ב, כי תחנות הרוח מכרו את החשמל מאד בזול לרשתות, ואף במחיר שלילי. כדאי היה להם, למשל, לשלם לרשתות החשמל סנט אחד כדי שייקחו מהם את החשמל המיוצר, כי היו מקבלים על כך 2.2 סנט מהממשלה. מחירי ההיצף האלה, מבוססי סובסידיות, גרמו לירידת המכירות והכדאיות של תחנות כוח רגילות (גרעין, גז ופחם), וחלק מהן נסגרו. כך נוצר מצב שלא היה מי שיספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת. אז נאלצו הממשלות ורשתות החשמל לשלם כסף בנפרד לתחנות הרגילות כדי שימשיכו לפעול ולספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת, שזה ¾ מהזמן.

כאשר בוטלה הסובסידיה הזו, בסוף 2013, חלה ירידה תלולה בהתקנות חשמל רוחני. בשנת 2010 הותקנו תחנות רוח בעלות "כושר ייצור" (כאשר הרוח נושבת במהירות מתאימה) של מעל ל 5 GW, ב  - 2011- 7 GW, ב 2012 – 13 GW, אך ב 2013, כאשר נודע על האפשרות לביטול הסובסידיה, הותקנו רק 1 GW , ב חצי הראשון של 2014 – רק 0.85 GW. שימו לב לירידה הגדולה בהתקנות בשנים 2013-14: אם אין סובסידיה אין התקנות. (ואיך יעמדו ב"יעדים" שעליהם הכריז אובמה בלי המשך התקנות תחנות הרוח?).
שלא תחשבו, חלילה וחס, שבוטלו כול הסובסידיות לרוח. רחוק מזה. בטלה רק הסובסידיה הפדראלית, ה PTC. בכתבה זו תוכלו להתרשם ממגוון הרחב של הסובסידיות שתחנות הרוח ממשיכות לקבל מהמדינות השונות בארה"ב. הדוגמה מתייחסת לאוקלהומה, בה יש כ 41 חוות טורבינות רוח מותקנות או בבניה, בהספק כולל של כ 6 GW.
the wind industry stands to receive the following estimated annual state subsidies:
  • $88 million in Zero Emissions Tax Credits for the next 10 years
  • $61 million in Investment Tax Credits for the next five years
  • $43 million in Ad Valorem Tax Exemptions that would have supported local schools and municipalities.
בס"ה מקבלות תחנות הרוח באוקלהומה כ 193 מיליון דולר סובסידיות בשנה, מקופת המדינה. בנוסף ישנם המנדטים Renewable portfolio standards – תקנות שהתקבלו ב 34 מדינות בארה"ב שמחייבות את רשתות החשמל לרכוש אחוז מינימלי של "אנרגיה מתחדשת" (יעלה כמה שיעלה).

נתונים: בארה"ב יש "כושר ייצור" מותקן, של רוח, בשיעור 60 GW, ועוד כ 12 GW  בבנייה. הרוח סיפקה, ב 2013, כ 2.3% מצריכת האנרגיה של ארה"ב. אבל, אין פירוש הדבר כי היא הביאה לירידה של 2.3% הפליטות הפד"ח, כי היא מחייבת תחנות גיבוי להיות בהיכון עם אש בוערת, שפולטות הפליטות גם כאשר הרוח נושבת... לא ברור שתחנות הרוח חסכו פליטות בכלל.

שורה תחתונה: אין סובסידיות – אין תחנות רוח ותועלת רבה אין בכל מקרה.

יעקב

24 בנובמבר 2014

תחזית IEA לאנרגיה גרעינית


בסוף 2013 היו 434 כורים גרעיניים מסחריים פעילים בהפקת חשמל, עם כושר ייצור של 392 GW. התחנות הגרעיניות מספקות 11% מהחשמל בעולם, וזו ירידה לעומת 18% שסיפקו ב 1996. יותר מ 80% מכושר הייצור הוא במדינות העשירות (המפותחות – OECD  ). אך כ 3/4 מכושר הייצור החדש, הנמצא בבנייה, בשיעור 76 GW, נמצא במדינות העניות.

לפי התחזית הנתח של הגרעין עולה מעט, ל 12% ב 2040. כושר הייצור עולה ב 60%, ל 624 GW – לעומת היום. זה יקרה כתוצאה מסגירה של 148 GW  של תחנות ישנות, ותוספת של 380 GW  בתחנות חדשות. הגידול המשמעותי בכושר ייצור מתרחש בסין, הודו, קוריאה ורוסיה. הגידול הצפוי בסין, בשיעור 132GW  הוא גדול מכושר הייצור הנוכחי של ארה"ב ורוסיה ביחד.  (קוריאה היא חברה ב OECD). מספר הארצות בהן יפעלו כורים גרעיניים גדל מ 31 ב 2013 ל 36 ב 2040 – הארצות החדשות רבות יותר מאלה שיסגרו את כול כוריהן – כמו גרמניה ואיטליה.

מלאי האורניום בעולם מספיק, מעל ומעבר, לצרכים לפי התחזית הזאת. הכורים הגרעיניים מספקים מקור אנרגיה יציב ואמין, המגדיל את הביטחון האנרגטי. אנרגיה גרעינית הוא אחד המקורות הבודדים המספקים אנרגיה ללא פליטות פד"ח. עד כה "נחסכו" כ 56 ג'יגטון בזכות הכורים הגרעיניים, שהם כמות השווה לס"ה פליטות של כול העולם במשך שנתיים.

עד כה נוצרו כ 705 אלף טון של פסולת גרעינית רדיואקטיבית ורעילה. שום מדינה עדיין לא מצאה פתרון של קבע לאכסון בטוח, ארוך טווח של הפסולת, וכולה נשמרת באכסון ארעי, באתרי תחנות הכוח.
גל של סגירת תחנות, בגלל זיקנה, מתקרב. כ 200 מתוך 434 הכורים הפעילים ייסגרו עד 2040 – רובם בארה"ב, אירופה, רוסיה ויפן. השקעה גדולה תידרש לפירוק בטוח, וניקוי וטיהור האתרים של התחנות הנסגרות. [הכי טוב היה לבנות תחנות חדשות באותם אתרים].

עד כאן סיכום ה IEA. סיכום שלי: ספק אם תהיה עד 2040 מהפכה בתחום האנרגיה הגרעינית. יותר נכון: מה שהיה הוא שיהיה. אם תהיה פריצת דרך משמעותית באנרגיה גרעינית (ואני מקווה שתהיה) היא תתרחש בזמן יותר רחוק, בעתיד. (זה היה ניחוש שלי).

יעקב

תוספת: על אנרגיה גרעינית בסין.

לסין יש היום 18 GW  כושר ייצור חשמל גרעיני. יש לה עוד 28 GW  בבנייה שעשויים להיכנס לפעולה עד 2020. היעד הרשמי ל 2020 הוא 58 GW, אבל לא נראה שהם יכולים לעמוד ביעד זה. בהמשך, כדי לעמוד ביעד של עצירת הגידול בפליטות הפד"ח עד 2030, לפי ההסכם עם ארה"ב, הם צריכים כושר של 200 GW  גרעיני עד 2030.  אין שום אפשרות שיגיעו ליעד זה. כאשר התרחשה התאונה הגרעינית בפוקושימה, ב ,2011 הם הפסיקו להנפיק רישיונות חדשים. ב 2012 הכריזו על המשך תהליך הרישוי, אבל שום רישיון חדש לא הונפק מאז. לסין גם אין יכולת לייצר (כושר ייצור תעשייתי) כול כך הרבה כורים ברווח הזמן הזה – עד 2030. הם ממתינים כעת להפעלת הכור הראשון מדגם AP1000, הדגם שאימצו, בסוף 2015, כדי ללמוד לקחים ולראות כיצד ממשיכים עם שאר הכורים.