31 בדצמבר 2014

הרואים את העתיד

במדינות הקומוניסטיות השמיעו כלי התקשורת ה"ממלכתיים" (היחידים שהורשו לפעול) כול הזמן הודעות בנוסח הזה: "הפועלים המסורים והפטריוטיים של מפעל הנעליים ע"ש לנין הצליחו, הודות למאמציהם ההרואיים, לא רק לעמוד ביעדים שנקבעו להם אלא אף לעבור אותם ולייצר ב 20% יותר נעליים מהמתוכנן". בינתיים, כולם יודעו שאין להשיג נעליים בחנויות, ואם מגיע מידי פעם משלוח נוצר תור אדיר והנעליים אוזלות תוך שעות. כול ההודעות שהושמעו בתקשורת היו כולן שקר וכזב ותעמולה ריקה, וכולם ידעו את זה ולא התייחסו כלל לדיווחים בתקשורת. (מי שלא "זכה" לחיות בארץ קומוניסטית ולחוות את התופעה על בשרו יכול לקרוא תיאור טוב בספר "1984" של ג'ורג' אורלוול) .

למה נזכרתי בנשכחות? אגב ראיון שנתנה הגב' ד"ר ברברה הנדריקס לרשת CNN . ברברה הנדריקס, ד"ר להיסטוריה, היא שרת הסביבה, שמירת הטבע, הבנייה ובטיחות גרעינית בממשלת גרמניה.

גב' הנדריקס דיברה על מהפכת האנרגיה שמחוללת ממשלת גרמניה, ומטרתה לבטל את המקורות הישנים (והמזהמים) – אנרגיה מפחם, נפט וגרעין, ולעבור למקורות מתחדשים, ירוקים – שמש ורוח. בין השאר אמרה:
" 15 שנים אחרי שמהפכת האנרגיה שלנו (של גרמניה) יצאה לדרך ההשפעה הכלכלית שלה הייתה מאד חיובית"
אבל תושבי גרמניה משלמים פי שניים על חשמל מעמיתיהם בשאר ארצות אירופה, ומפעלים גדולים נסגרים ומועברים לארצות שבהן האנרגיה יותר זולה. גרמניה חוותה משבר כלכלי (כמו כול העולם) ועדיין לא התאוששה ממנו. הכלכלה צומחת אמנם, אבל בשיעורים מאד חלשים של כחצי אחוז.
עוד אמרה  "מקורות מתחדשים מספקים כ 30% מצריכת האנרגיה שלנו". נכון אבל רק בערך... היא סופרת את הסכרים ההידרואלקטריים ואת שריפת העצים (ביומסה) – מקורות שתמיד היו, לפני מהפכת האנרגיה, אבל שיכולתם מוגבלת והם אינם יכולים לצמוח עוד. השמש והרוח, המקורות שאותם מקדמת מהפכת האנרגיה,  מספקים רק בערך 15% - ולא מהצריכה אלא מייצור החשמל. העניין הוא שרשת החשמל לא מסוגלת לקלוט את כול האנרגיה הרוחנית באותן שעות מעטות שהרוח נושבת בעוצמה מתאימה  (שהן לרוב שעות לילה, בהן הביקוש נמוך), וחלק גדול מהאנרגיה הזו מיוצאת לארצות שכנות במחיר אפסי.
הנדריקס: "עד 2050, אספקת האנרגיה שלנו תהיה מבוססת, כמעט לגמרי, על מקורות מתחדשים"... נבואות, משאלות לב, לחלוטין לא מציאותיות.
הנדריקס: "כ 1.5 מיליון עובדים מתפרנסים בענף האנרגיות המתחדשות" .. כן – על חשבון הסובסידיות של ממשלת גרמניה. לעומת זאת מפעלי הפאנלים הסולאריים נסגרו, בגלל התחרות מסין... ומפעלים אחרים, ריווחים בעבר, עזבו, בגלל יוקר האנרגיה, ופיטרו את פועליהם.
הנדריקס: "הקטנו את הפליטות שלנו ב 25% לעומת 1990, ואנו בדרך להשגת היעד של 40% עד 2030". ההקטנה שהושגה הייתה בזכות סגירת המפעלים הכושלים של גרמניה המזרחית עם נפילת הקומוניזם. זו הייתה תופעה חד פעמית, לא קשורה כלל למהפכת האנרגיה. כמה פעמים אפשר לספור את הנסיבות המיוחדות האלה? חוץ מזה היה המשבר הכלכלי, שתרם להקטנת הפליטות.
הדריקס: " העידן של הדלק הפוסילי  (הפחמי) מגיע לסיומו, בדיוק כפי שהסתיים עידן הסוס והעגלה, קטר הקיטור או מנורת השמן. האנרגיה המתחדשת היא העתיד".
אבל גרמניה שורפת כעת יותר פחם מאשר אי פעם, ובונה תחנות כוח פחמיות חדשות כדי להבטיח אספקת אנרגיה באותם זמנים שהשמש לא זורחת או הרוח לא נושבת (80% מהזמן). פליטות הפד"ח של גרמניה עלו (ולא ירדו) בכל אחת מהשנים 2012 ו 2013, וכנראה גם 2014 – דווקא השנים שבהן הותקנו הכי הרבה פאנלים סולאריים ותחנות רוח.

מהפכת האנרגיה היא כישלון מלוכלך – כפי שמודה אפילו ד"ר פטריק גראייכן, יו"ר מכון "אגורה", מכון "ירוק" שנועד לקדם ולסייע למהפכת האנרגיה.

העסק הוא שהפחם בגרמניה זול, והתחנות הפחמיות עובדות (ושורפות פחם) 24 שעות ביממה. באותן שעות מעטות שיש ייצור אנרגיה מרוח או שמש, חייבת רשת החשמל לקנות (לקחת) את כול האנרגיה המתחדשת מיוצרת, ולא לקנות חשמל מהתחנות הפחמיות. אבל, התחנות הפחמיות אינן יכולות להדליק ולכבות את הדודים כול כמה שעות, והן יודעות שהחשמל שלהם יידרש ויימכר מחדש בעוד כמה שעות. לכן האש בוערת אצלם תמיד, בין אם הם מייצרים חשמל באותו רגע ובין אם לאו (מחיר הפחם נמוך). והפליטות נפלטות. המקורות המתחדשים (שמש ורוח) פשוט לא רלוונטיים. המקורות המתחדשים הם ב 100% פרזיטים על גב המערכת הישנה, הפחמית. המתקנים המתחדשים ייוצרו באמצעות השקעה גדולה של אנרגיה פחמית, והם זקוקים לגיבוי ב 100% מהאנרגיה הפחמית. זאת האמת במציאות שאותה גב' ד"ר הנדריקס מתעלמת ממנה או מסתירה במסע התעמולה הירוק שלה.  

העיתונאי האמריקאי, הקומוניסטי, לינקולן סטיבנס, ביקר בברה"מ ב 1919, וכתב עם שובו את המשפט המפורסם  "I have seen the future, and it works"   - "ראיתי את העתיד, והוא עובד". הקומוניסטים מאוהבים בעתיד, וגם יודעים אותו בוודאות. ברברה הנדריקס, גם כן ראתה את העתיד (אנרגיה ירוקה), ובדמיונה זה עובד. רק את ההווה הניצב מול עיניה היא אינה רואה.

יעקב



30 בדצמבר 2014

אוכלוסיית הדובים הלבנים יציבה.

לחובבי הדובים הלבנים: כמו הרבה מטענות החממיסטים, גם הטענה על סכנת ההכחדה הנשקפת לדובי הקוטב אינה נכונה.
כל למשל: יש השבוע יותר קרח באוקיינוס הארקטי שמצפון לקנדה מאשר היה בתחילת שנות ה 1970. באזור זה חיים כ 2/3 מהדובים הלבנים בעולם.


בתחילת חודש דצמבר פרסם NOAA –  השירות המטאורולוגי האמריקאי,  דוח מדאיג על מצבם של דובי הקוטב. הם כותבים, למשל, שיש ירידה במספר הנקבות בין 1987 ל 2011 – מ 1194 ל 806. אומנם אין ירידה במספר הכולל של הדובים, אך יש ירידה מתמדת במספרם של הדובים הצעירים, הם כותבים.
סוזן קראופורד, ביולוגית המתמחה בדובים לבנים, מסבירה בפירוט שהדוח של NOAA  פשוט אינו נכון. מי שמתעניין בפרטים מוזמן להיכנס לקישורית.
בסך הכול – אוכלוסיית הדובים הלבנים יציבה. יש תנודות למעלה ולמטה, טבעיות, אך אין ירידה מתמדת ומדאיגה במספרי הדובים הלבנים. החממיסטים יצטרכו לחפש לעצמם כלי תעמולה אחר...
קטעים קודמים שלנו על דובי הקוטב: כאן וכאן.

יעקב

22 בדצמבר 2014

הקרח בקוטב יציב


שטחי הקרח הימי בעולם קרובים שיא. כול הטענות השכיחות שהקרח הימי הולך ונעלם מוגזמות. ראו בגרף (הנתונים מכאן).

גם הנפח של הקרח הארקטי (שימו לב: הנפח, לא השטח כמו למעלה) יציב. צוות מדענים מלונדון ניתחו את נתוני הלוויין קריוסט2, והציגו תוצאותיהם בכינוס של ה AGU  (ארגון הפיסיקאים בארה"ב). נפח הקרח בסתיו 2014 התאושש ונמצא מעל לממוצעים של 5 השנים האחרונות, גבוה הרבה יותר מאשר בשנות השפל 2011 ו 2012. צוות המדענים אומר שהקרח הצפוני כנראה יותר יציב או עמיד מאשר חשבו. (חממיסטים תמיד אמרו שתוך מספר קטן של שנים יעלם הקרח הארקטי בקיץ).

מדידות העובי באמצעות הלוויין קריוסט2 החלו רק מ 2010, להבדיל ממדידות שטח שנעשות החל מ 1979.  בחמש השנים שעושים את המדידות האלה היה הקרח די יציב.

יעקב


18 בדצמבר 2014

עוד וועידת פטפטת, עוד הסכם סרק


עוד וועידת פטפטת אקלימית, וועידה של בזבוזים ובילויים על חשבון הברון (כלומר משלם המיסים) , הסתיימה לפני כמה ימים בלימה, פרו. שם קיץ כעת, מזג אוויר שנעים להיות בו בדצמבר... נציגי האקלים יודעים מה טוב בשבילם – הם דווקא אוהבים חום, ולא קור...

"טביעת הרגל" footprint האקלימית של הוועידה הזו הייתה גדולה במיוחד, 50 אלף טון פד"ח (מספר לא סופי) פלטו לאטמוספרה 11 אלף הנציגים הרשמיים המשתתפים, המיצגים 196 מדינות. (ומן הסתם, עוד כמספר הזה של עיתונאים ו"משקיפים" של ארגונים ירוקים). הפליטות היו גבוהות במיוחד, פי אחד וחצי מהרגיל, כי נבנו ביתנים מיוחדים, ארעיים, לצורך הוועידה, והפעילו טונות של מיזוג אוויר, שהונע בדיזל-גנרטורים (המקור היקר והמזהם ביותר). גודל הביתנים: נבנו 11 ביתנים, כול אחד בגודל מגרש כדורגל, 300 אוטובוסים נשכרו להביא את הנציגים לאתר הוועידה, ממלונות הפאר שלהם במרכז העיר, דרך של 6 ק"מ שארכה שעה בכול כיוון בגלל פקקי התנועה. יפן תרמה 121 מכוניות חשמליות כדי להסיע את ה"מכובדים" אבל הן לא הגיעו בזמן לוועידה. 40 אלף שוטרים אבטחו את הנציגים והדיונים.

אבל, אל דאגה, ממשלת פרו החליטה והבטיחה "לפצות" על הפליטות (to offset)  - על ידי שימור 1500 קמ"ר של ג'ונגל, למשך 50 שנה. השטח, שבמילא אינו מיושב ואינו נגיש, הוכרז כ"שמורת טבע", והמצפון הירוק של הנציגים בא על סיפוקו. איזה אנשים טובים ונוחים הירוקים האלה... כול הכרזה חסרת תוכן ומשמעות גורמת להם לאושר רב.

מה הוחלט בוועידה? זה לא כול כך חשוב, העיקר הוא לבוא, לבלות, לפטפט, להפיק כותרות, לעשות תעמולה. ההישג שהירוקים מציינים הוא שכול מדינות העולם הבטיחו לפעול (אולי, פעם...)  למען האקלים וצמצום הפליטות. עד כה, בהסכם קיוטו, התחייבו רק המדינות העשירות לפעול (ואכן פעלו רבות, אבל לא כול כך צמצמו פליטות. פעלו ופעלו... בעיקר בפה). הטענה הייתה שהמדינות העשירות ייצרו את מרבית הפליטות, בתהליך ההיסטורי של ההתפתחות הכלכלית וההתעשרות, ולכן הן אלה שצריכות  לצמצם את הפליטות ראשונות, בעוד המדינות העניות תמשכנה להתפתח ולהיחלץ מהעוני, בעזרת האנרגיה הזולה של הפחם.

אולם, בעקבות ההסכם בין סין וארה"ב, הסכימו בלימה גם המדינות העניות לחשוב על צמצום הפליטות. מה בדיוק הן יעשו? בכמה יצמצמו ומתי? על זה לא דנו. רק סוכם שכול מדינה תגיש, אי"ה, תכנית פעולה אקלימית במשך השנה הבאה (2015), לפני הוועידה הבאה בפריז. אף מדינה לא התחייבה לשום דבר ממשי, גם לא להגיש תכנית. ההחלטה רק "קוראת" (אך לא מחייבת) למדינות להגיש תכניות כאלה. מקווים שהמדינות ה"מתפתחות" הגדולות - הודו, ברזיל, קוריאה, דרום אפריקה, סין, מקסיקו ואינדונזיה שיחד פולטות הרבה יותר מחצי הפליטות בעולם, יועילו להגיש איזושהי תכנית ב  2015.  (הן לא התחייבו, אבל הסכימו ל"קריאה"). בנוסף הייתה מחלוקת על ההבטחה האוטופית של המדינות העשירות להעביר 100 מיליארד דולר לשנה, למדינות העניות, עד 2020,  לצורך מלחמה באקלים. המדינות העניות שאלו: איפה הכסף? או לפחות הבטחה ממשית שבה כול מדינה עשירה תודיע כמה היא תורמת. גם כאן לא הושג כלום, והנושא יידון כנראה בעוד הרבה וועידות אקלים, כול שנה, לצמיתות.

ארגונים ירוקים, כמו ה WWF, חרגו ממנהגם, ובמקום להלל את תוצאות הוועידה כהישג גדול לאקלים, ביקרו אותן כתוצאה ריקנית וחסרת משמעות, שלא מספיקה כדי לעצור את האקלים הרשע ולהציל את כדור הארץ. מצאתי, אם כן, את עצמי במצב חריג שאני מסכים עם הארגונים הירוקים.

אינני יודע מה יעשה האקלים בשנים הבאות, אבל דבר אחד בטוח: וועידות האקלים תימשכנה.

יעקב



17 בדצמבר 2014

שגיאה מלוכלכת


גרמניה לא תעמוד ב"יעדים" האקלימיים, למרות הכמות האדירה של מתקני שמש ורוח שבנתה. כיצד זה קרה? שואל מאמר ארוך בעיתון הגדול והמתקדם "די צייט", המפרט את הכישלון החמור של תכנית מהפכת האנרגיה – energiewende – תכנית הדגל של ממשלת גרמניה.  הכותרת "שגיאה מלוכלכת" לא נאמרה על ידי מבקרי המהפכה (משרתי השטן וחברות הנפט) אלא על ידי פטריק גרייכן, אחד מהאדריכלים המקוריים של "תפנית האנרגיה".  פטריק הוא ראש מכון המחקר "אגורה" לענייני מהפכת האנרגיה, מכון המחקר גדול ורב ההשפעה. הראש הקודם של המכון, ריינר בקה, מחזיק כעת במשרה של תת השר לענייני מהפכת האנרגיה במשרד הכלכלה הגרמני, ופטריק עצמו עבד קודם במשרד להגנת הסביבה, בנושא האנרגיה.
גרייכן אומר, בקיצור: טעינו במהפכת האנרגיה, לא טעויות קטנות בפרטים, אלא בנקודה מרכזית. תחנות השמש והרוח הרבות שבנינו אינן מספקות את ה"סחורה" שציפינו מהן. קיווינו שהן תחלפנה את תחנות הכוח הפחמיות, המקור המזהם ביותר של האנרגיה – אבל הן לא עושות זאת. השגיאה הזו מסבירה מדוע גרמניה תפספס את יעדי האקלים שלה בהרבה.

כדי להבין את השגיאה צריך להבין את התכנית המקורית. התכנית הייתה שמקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, בעיקר שמש ורוח, יחליפו, תחילה את האנרגיה הגרעינית, ואח"כ גם את תחנות הפחם. תחנות כוח גזיות, נקיות יחסית, היו אמורות להשלים את המערכת – לכסות את ה"חורים" באספקת אנרגיית רוח ושמש. אבל, זה לא קורה, זאת "השגיאה המלוכלכת". לשגיאה תוצאות חמורות: מהפכת האנרגיה לא הביאה אוויר נקי יותר, אלא מלוכלך יותר, ויעדי האקלים שגרמניה הציבה לעצמה מפוספסים. תוצאת לוואי בלתי מכוונת שלה היה עידוד תחנות הכוח הפחמיות (המלוכלכות) והריסת תחנות הכוח הגזיות, הנקיות יחסית. "במבט לאחור זה הגיוני" אומר פטריק גרייכן, "אך לפני שלוש או ארבע שנים איש לא קלט את ההיגיון הזה". [לא נכון: המבקרים המעשיים הצביעו על חוסר ההיגיון בתכנית, אך הירוקים התעלמו מההיגיון ההנדסי והמעשי, שבויים בידי להט ואמונה אידאולוגית ירוקה].

מה שקורה בגרמניה זה פשוט: ה"חורים" באספקת אנרגיה ירוקה (כאשר השמש לא זורחת או הרוח לא נושבת) אינם "חורים" אלא הם כול (או רוב) הזמן. לוחות השמש מפיקים חשמל רק 10% מהזמן (בגרמניה, אצלנו – 20%), והרוח רק 25% מהזמן. אלה עובדות בדוקות כעת. המקורות הפחמיים צריכים לספק אנרגיה 75-90% מהזמן. הפחם זול בהרבה מהגז, הפחם מופק בגרמניה, בעוד הגז מיובא מרוסיה או נורבגיה, כי גרמניה אסרה על חיפוש והפקת גז בשיטת הפראקינג (בלחץ הירוקים). הפחם, השמש והרוח "חיסלו" את הגז, דחקו את רגליו בשוק הסיטונאי, התחרותי של החשמל. המקורות הירוקים (שמש ורוח) מקבלים מהממשלה מחיר גבוה, מובטח מראש, עבור החשמל שלהם, ולכן הם מוכרים את החשמל שלהם בשוק, במחיר הכי זול שאפשר, לפעמים אפילו מחיר אפס או מחיר שלילי! (כי הם תמיד מקבלים מהממשלה מחיר מלא).

תחנות הכוח הגזיות נסגרו בגלל חוסר כדאיות כלכלית, כי הן לא מצליחות למכור את החשמל במחיר גבוה מספיק לכיסוי עלות הגז, ולמספר שעות מספיק.

תחנות הכוח הפחמיות לא ניתן להדליק ולכבות כול כמה שעות לפי גחמות השמש או הרוח, אז הן ממשיכות לפעול, כלומר לשרוף פחם, 24 שעות ביממה. הן מוכרות את החשמל במחיר טוב כאשר הרוח והשמש לא עובדים (רוב השעות), וההכנסה הזו מכסה גם את העלות של הפחם שהם שורפים בשעות שהם לא מסוגלים למכור חשמל בגלל השמש והרוח. יוצא, אם כן, שהחשמל (המועט) המופק משמש ורוח אינו מוביל כלל להורדה בפליטות הפד"ח והזיהום, כי תחנות הכוח הפחמיות ממשיכות לשרוף פחם ולזהם גם בשעות המועטות שהשמש והרוח מפיקים חשמל. כול הרוח והשמש הם ברכה לבטלה (והוצאה לריק).

בשנת 2013 הפיקה השמש  5%  מהאנרגיה של גרמניה והרוח 8%. אבל מספרים אלה מטעים. הם הפיקו 5 ו 8 % מהאנרגיה שהופקה בגרמניה, לא מהאנרגיה שנצרכה בגרמניה. כי – בשעות שיש חשמל משמש ורוח, הרשת מוצפת בעודף חשמל מעבר לצריכה וליכולת הקליטה של הרשת, ואז גרמניה מייצאת חשמל (במחיר אפסי) לשכנותיה – הולנד, דנמרק, צ'כיה או צרפת. (משמם החשמל מיוצא הלאה, לעיתים, לבלגיה ואף ואנגליה). יוצא שהצרכן הגרמני משלם סובסידיה גבוהה (בחשבון החשמל) עבור חשמל שהוא נותן במתנה להולנד.

גרמניה בנתה כמות אדירה של "מתקנים ירוקים" – כ מיליון וחצי מתקנים סולאריים, וכ 30 אלף טורבינות רוח. העלות אדירה בהתאם: התחייבות של ממשלת גרמניה בשיעור של 20-30 מיליארד אירו לשנה, למשך 20-25 שנה. כול זה לריק, זה לא משיג לא הפחתה בפליטות, לא הפחתה בזיהום האוויר.
האבסורדים האלה נוצרים כאשר נסחפים בצורה היסטרית אחרי חלומות ירוקים-אידאולוגיים, ומתעלמים מהמציאות ההנדסית, ממשית.

יעקב




14 בדצמבר 2014

ההוקי סטיק מת עוד יותר


כתבנו רבות על ההוקי סטיק, הגרף (והמחקר) המשמש ספינת הדגל של התעמולה החממיסטית, שכולה פברוק וספין ואין בה ממש. הנה סיכום הסיפור, בקיצור: מחקר ההוקי-סטיק, שפרסם מייקל מאן ב 1998 (ורבים אחרים שהתפרסמו באותה מתכונת, על פי אותה שיטה), ניסה להוכיח שההתחממות בחצי השני של המאה ה 20 היא חסרת תקדים בגודלה ומהירותה ב 1000-1500 השנים האחרונות. עד אז היה ידוע שהייתה תקופה חמה בימי הביניים, בערך בשנים 800-1200, ואם אז הייתה התחממות מסיבות טבעיות, ייתכן שגם ההתחממות של ימינו אינה יוצאת דופן ונגרמת (לפחות בחלקה) מאותן הסיבות הטבעיות (הבלתי ידועות) של ימי הביניים. ה"מחקר" של מאן (ההוקי סטיק) בא להראות שלא הייתה התחממות בימי הביניים, שהטמפרטורה תמיד הייתה יציבה, ורק בימינו יש התחממות יוצאת דופן. לכן קפצו עליו כול החממיסטים כמוצאי שלל רב, ועשו ממנו סמל לתעמולתם.

כבר הוכח בצורה ברורה, שהתוצאות של מאן הושגו בעזרת מניפולציות של מספרים ושיטות חישוב בלתי תקינות, ואין ב"מחקר" הזה, ובגרף הזה שום ממש. מרבית החוקרים, כולל החממיסטים, כבר הודו בכך. כעת מוצגת הוכחה נוספת, חותכת, לאפסותן של טענות ההוקי סטיק.

כדי להבין את הנתון החדש אסקור בקצרה את הרקע. כיצד מודדים טמפרטורות מלפני 1000 שנה? מייקל מאן השתמש בטבעות עצים. כידוע – עץ שגדל מוסיף בכול שנה טבעת המכילה את הגידול השנתי, שנראית בבירור בחתך של הגזע. על ידי ספירת הטבעות ניתן לדעת כמה שנים העץ גדל, ועל ידי מדידת רוחב הטבעת ניתן לדעת בכמה גדל העץ בכול שנה. מייקל מאן (ואחרים) טענו שבעצים שגדלים על גבול שטח הגידול, בהרים, רוחב הטבעת מעיד על הטמפרטורה בשנה שהטבעת נוצרה – כי בשנים חמות העץ גדל יותר מאשר בקרות. (העץ גדל רק בקיץ, הוא בתרדמת קיפאון בחורף). אחרים טענו שרוחב הטבעת תלוי בגורמים נוספים כמו מים (שנה יבשה או רטובה), ודשנים בקרקע (תזונה).

מייקל מאן הסתמך בחישוביו על נתונים של טבעות עצים שאספו ופרסמו אחרים, אך כול הנתונים נאספו עד שנת 1980. מייקל מאן השווה את רוחב הטבעות בשנים 1880-1980 לנתוני הטמפרטורה שנמדדות לתקופה זו, וחישב נוסחה מסוימת שטען שמבטאת את הקשר בין הטמפרטורה לרוחב הטבעת. לפי נוסחה זו חישב את הטמפרטורות לפני 1000 שנה, על פי רוחבי הטבעות מאורתן השנים.

בתחילת שנות האלפיים היו וויכוחים סוערים בין תומכי ההוקי סטיק (החממיסטים) לבין המבקרים שלו, כולל שתי וועדות חקירה שונות. סטיב מקאינטייר, המבקר הראשי של ההוקי-סטיק, הציע שיעדכנו את לקיחת הדגימות וייקחו דגימות של טבעות מעודכנות מעבר לשנת 1980 (השנה שעד אליה היגיעו הנתונים שבמחקר של מאן). כול חוקרי ההוקי-סטיק נמנעו מלהביא דגימות מעודכנות, למרות שעבודת הדגימה אינה קשה או מסובכת במיוחד.

כעת התפרסם מחקר (של זלצר ושות') המביא נתונים מעודכנים של טבעות עצים עד שנת 2013, כולל מאותם אתרים שבנתוניהם השתמש מאן. מסתבר שחשדותיו של מק-אינטייר היו נכונים. הנתונים החדשים מראים בבירור שטבעות העצים אינן מתנהגות לפי הנוסחה של מאן, ויותר מזה – אין קשר של ממש בין רוחבן לטמפרטורות. לכן – כעיקרון – טבעות עצים אינן פרוקסי (אינדיקטור) טוב, ואין להסיק מהן לגבי הטמפרטורות. כול המחקר של מאן (ההוקי-סטיק) היה מבוסס על הנחות בלתי נכונות, והוא אינו שווה כלום.

בגרף הזה רואים בציור השמאלי, בקו השחור, את שחזור הטמפרטורות של מאן, במחקר ההוקי-סטיק המקורי מ1998, לגבי האתר הנידון (הר הכבשים – sheep mountain).  בלוח האמצעי והימני רואים את המחקר המקורי בקו שחור, ואת המשך נתוני הטבעות הטריים שנאספו ופורסמו עתה – בקו ירוק וכחול.  בנוסף ישנה סדרת הטמפרטורות HadCRU NH  (של כדור הארץ הצפוני) – בקו אדום. רואים בבירור שאין כול קשר בין הטמפרטורות שנמדדו בפועל לבין רוחבי טבעות העצים.

החממיסטים טוענים (וטענו כול הזמן) שההוקי-סטיק "לא משנה", וכי יש ראיות רבות אחרות להתחממות גלובאלית נוראית. ייתכן. אבל ההתלהבות חסרת המעצורים שבה הם אימצו את ההוקי-סטיק כמציאה גדולה, ועשו ממנו כלי תעמולה ראשי (הופיע בעמוד השער דל דוח IPCC מס' 3, מ 2001) מבלי לבדוק אותו לעומק, מבלי לעדכן נתונים, מבלי להיכנס לפרטים – זה מלמד על הגישה המגמתית והבלתי מדעית לחלוטין של המחנה החממיסטי.


יעקב

13 בדצמבר 2014

שיא הפערים.

שנת 2014 תהיה שנה בה הפער בין תחזיות המודלים והמציאות יגיע לשיא של כול הזמנים, בדיוק כמו ב 2013 , 2012, וכול השנים לפניהן – הפער בין המודלים למציאות הולך וגדל כל שנה.

הנה בגרף הזה את תחזיות המודלים (עם תחומי חוסר הוודאות באפור) מול המציאות לפי מדידות HadCRUT4 – שהוא סט המדידות בעל הטמפרטורות הגבוהות ביותר.

בחצי התחתון של הגרף רואים את ההפרשים בין המודלים למציאות. הקו המקווקו הכחול מראה את מגמת הטמפרטורות מאז 1997, האדום מראה את המגמה שצריכה להיות מהיום והלאה כדי שהטמפרטורות במציאות "ידביקו" את תחזיות המודלים (כדי שהפער ייסגר).

בגרף הבא רואים אותו דבר, עבור סט הטמפרטורות RSS  (מדידות לוויין), ההפרש כאן גדול יותר:


עוד הרבה פרשנות על התעמולה והספין "שנת 2014 הכי חמה בהיסטוריה" (בהפרש 0.01 מעלה!) תוכלו לקרוא בקטע של ד"ר קורי ובלינקים הרבים שבו.

הגדיל לעשות ד"ר סטפן רמסדורף, אחד מראשי חבורת החממיסיטים באתר realclimate – אשר מכחיש בכלל את העצירה או האטה בהתחממות. הוא לוקח את הסט HadCRUT4  ומוסיף לו תיקון לפי קווטאן וואי. כזכור – קווטאן וואי טענו ש HadCRUT4 אינם מראים טמפרטורות נכונות, מפני שהם לא לוקחים בחשבון את הטמפרטורות באוקיינוס הארקטי (שבו אין תחנות מדידה) אשר התחמם הכי הרבה והכי מהר לאחרונה, ובו מסתתר כול החום החסר. אז רמסדורף בוחר סט אחד, שהכי נוח לו (ולא את הסט עצמו, אלא בתוספת תיקון שהורכב מעליו), וטוען: "רואים, אין עצירה!" וההאטה שיש – לא משמעותית.

מדידות הלוויין מראות גם עצירה – RSS  - או לפחות האטה גדולה – UAH, אז למה להתעלם מהם? אומר רמסדורף: הם לא מודדים טמפרטורות על פני כדור הארץ, היכן שבני אדם מסתובבים, אלא רק באטמוספירה". איזה טיעון מוזר! וכי האטמוספירה אינה חלק מכדור הארץ? וכי ייתכן שכדור הארץ יתחמם והחלק התחתון של האטמוספירה לא ? חוץ מזה, ההתחממות של שנת 2014 (שהפכה אותה לשנת שיא כביכול) התרחשה באוקיינוסים ולא ביבשה, כלומר היכן שבני אדם לא כל כך חיים...

הנסיון של רמסדורף להתכחש לעצירה בהתחממות הוא מגוחך, כבר כול הגופים המדעיים הגדולים, החממיסטים הכשרים, כמו המט-אופיס כבר כתבו מאמרים על העצירה והסיבות האפשריות לה (כ 40 הסברים תירוצים כבר הוצעו). רק רמסדורף (ואתר ריאלקליימט) עדיין נמצאים בהכחשה עיקשת.

כול נושא מדידת הטמפרטורה העולמית הוא עסק מסובך ומפוקפק. הוא תלוי בכול כך הרבה התאמות ומניפולציות של מספרים שספק אם יש לחישוב משמעות. כול אחד יכול להנדס את המספרים עד שהוא מגיע למסקנה שהוא רוצה לקדם. לא ניתן להכריע בוויכוח זה. המסקנה האישית שלי: הוויכוח הגדול מלמד שאין התחממות גדולה במיוחד – לו הייתה לא היה מתנהל וויכוח על כך... ההתחממות שכנראה הייתה, היא קטנה מכדי שניתן למדוד אותה בוודאות. המאמץ הגדול להפיק ערך תעמולתי מכול מאית מעלה שהושגה בחישוב מפוקפק – הוא עצמו מלמד על חוסר הרצינות המדעית של המדענים החממיסטים, וגישתם המגמתית והאידאולוגית.

הנה עוד קטעים המאשימים את תועמלני האקלים בהשחתת המדע: ווילי סון, ומאט רידלי.

יעקב