19 בפברואר 2015

סובסידיות ענקיות לאנרגיית שמש בארה"ב – בזבוז לריק


הארגון להגנת משלם המיסים בארה"ב שם לעצמו למטרה לחשוף בזבוזים מיותרים כל כספי מיסים בארה"ב. הוא מפרסם דו"ח המפרט את ההוצאות של הממשל הפדרלי וממשלות המדינות לסבסוד אנרגיית שמש. הנה סיכום של הדו"ח:

שיעור הסובסידיות לאנרגיה סולארית (על חשבון המיסים) היה כ 39 מיליארד דולר לשנה (בממוצע), בכל אחת מ 5 השנים האחרונות. הסבסוד ניתן בצורה של מענקים, הנחות במיסים, ערבויות להלוואות ו"הצלות" של מפעלים כושלים. 150 מיליארד דולר הוצאו על ידי הממשל הפדראלי לעידוד אנרגיית שמש ב 5 השנים האחרונות.

יש לפחות 345 יוזמות או תכניות פדראליות, מנוהלות על ידי 20 סוכנויות שונות לעידוד אנרגיה סולארית. משרד הביטחון (הפנטאגון) מנהל 63 תכניות, משרד הפנים 37, ומשרד האנרגיה 34. בנוסף לתכניות הפדראליות, המדינות השונות בארה"ב מנהלות סבסוד באמצעות 538 תכניות של מענקים והחזרי מיסים.
בארה"ב יש "כושר ייצור" (תיאורטי) של 17 GW  חשמל סולארי (לשם השוואה: בגרמניה יש "כושר ייצור" של 38 GW, בספרד כ 7 GW). החשמל הסולארי יספק רק כ 0.6% מאספקת החשמל בארה"ב ב 2015.
הדו"ח מציין את המקרים הבולטים של כישלונות בתחום האנרגיה הסולארית – סולינדרה, אבאונד-סולר ו פירסט-סולאר – חברות שקיבלו מאות מיליוני דולרים של כסף ממשלתי ופשטו את הרגל. הוא גם מזכיר את הפרויקט הענקי של תחנת כות תרמו-סולארית אייבנפה, שהוקם בהשקעה של 2 מיליארד דולר, 1.6 מהם בערבות ממשלתית. פרויקט זה החל לעבוד בדצמבר 2013, אבל מסתבר שהוא מייצר רק בין 25-40% מהחשמל שתוכנן לייצר, והוא לא מסוגל לעמוד בהחזר ההלוואות שמימנו את הקמתו.  עלות החשמל שלו גבוה פי 3 מעלות חשמל מופק מגז.

כול הטענות על "כדאיות" ייצור החשמל הסולארי וה"גריד פאריטי" – טענות שמושמעות כול הזמן על ידי חסידי השמש כדי לעודד את עצמם – הטענות האלה מתנפצות נוכח העובדות.

מסכם הדו"ח: "אחרי עשורים של השקעות וסובסידיות מאסיביות לאנרגיה סולארית, והתוצאות הדלות יש לשקול מחדש את מדינות הסבסוד. ברור למשקיף אובייקטיבי שההשקעה באנרגיה סולארית לא הייתה שימוש מועיל, יצרני או זהיר של כספי המיסים. תעשיית האנרגיה הסולארית נדרשת לעמוד על רגליה באופן עצמאי, ללא סובסידיות, ולהמשיך להתפתח על ידי השקעה פרטית על בסיס כלכלי".

אצלנו מוציאים, לפי הערכה שלי, כ מיליארד שקל לשנה (לפחות) – הוצאה מיותרת למימון חשמל סולארי, מעבר לערכו של החשמל המופק. את המחיר אנו משלמים בחשבון החשמל שלנו – שהפך למכשיר מיסוי נוסף, בנוסף למס הכנסה וביטוח לאומי. ותכנות ההסדרה למיניהן נמשכות – השיגעון והבזבוז נמשכים.

יעקב




11 בפברואר 2015

כריתת עצים תצמצם פליטות?


זאת שואל אדוארדו פורטר, כתב הניו יורק טיימס, הכותב מאמר על שגעו הביו-דלק.
"האם המלחמה נגד שינויי האקלים דורשת את השריפה של היערות והיבולים שלנו כדלק?" שואל פורטר בניו יורק טיימס. "זה נראה כך, אם לשפוט לפי המנדטים הגדולים שממשלות העולם קבעו בתחיקה לשילוב ביו-אנרגיה בדלק, בתקווה להקטין את התלות בבנזין ודיזל לתחבורה"

ממשיך פורטר: "ביו-דלק מהווה היום רק 2.5% מהדלק לתחבורה, אך האיחוד האירופי מצפה שהנתח יגדל ל 10% עד 2020. בארה"ב היעד הוא 12% בתחילת העשור הבא. התחזית של ה IEA היא 27% עד 2050. הסיבה היא ברורה: לא ניתן להפעיל מכוניות, משאיות, אניות או מטוסים באנרגיית שמש ורוח, אומר פורטר. [לא ניתן להפעיל שום דבר באנרגיית שמש ורוח, הכול אשליה, אומר אני]. בנוסף, אומר פורטר, מגייסים את הביו-אנרגיה לייצור חשמל, סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב EPA, הוציאה טיוטת תקנות המעודדות שימוש בעצים כדלק "ירוק" בתחנות כוח (שיגעון שכבר מיושם באנגליה וגרמניה).

הטעה ששריפת היערות והיבולים שלנו חוסכת פליטות פד"ח אינה נכונה. פורטר מדווח על נייר העמדה של הארגון הירוק WRI (world resource institute) שעליו דיווחנו קודם, כאן. הוא גם מספר על מכתב עמדה ששלחו קבוצה של 78 מדענים ל EPA, בו הם מזהירים נגד ההצעה החדשה שלהם. הם כותבים: "שריפת ביומסה, כמו עצים, שסופגת ומאחסנת פחמן, באה על חשבון קיטון באחסון הפחם" – כלומר היא אינה מקטינה פליטות.

אבל, אומר פורטר, האזהרות מפני הנזקים של שריפת יערות ויבולים נפלו על אזנים ערלות, כי, לדבריו, אין לעושי המדיניות ברירה. ה IPCC  עצמו, בדו"ח על הדרכים להאטת ההתחממות הגלובאלית, קבע, שללא ביו-דלק המשימה קשה ביותר. הם אמרו שהשימוש בביו-דלק חשוב, לצורך הקטנת ההתחממות, יותר מאשר הפקת חשמל משמש ורוח. [הוא חשוב באותה מידה בדיוק – לא זה, ולא האחר תורמים בכלל להאטת ההתחממות הדמיונית, הכול דיבורי סרק – יעקב]. לפי המודלים של מדעני ה IPCC  חייבים להפיק מביו-דלק כ 300 אקסהג'ול אנרגיה לשנה. זאת בהנחה [הבלתי נכונה] שביו-דלק מייצר אפס פליטות פד"ח. כדי להבין את משמעות המספר: זוהי כמחצית הצריכה הנוכחית של אנרגיה מכול הסוגים. האנרגיה של כול הביומסה, שמגדלים היום למזון וכול שימוש אחר (כמו בגדים, תעשייה), כול הביו מסה היא בערך 220 אקסהג'ול. כלומר – חכמי ה IPCC, מציעים להגדיל את התוצרת החקלאית שלנו – קודם כול פי שניים בערך – כדי לספק מזון לאוכלוסייה הגדולה יותר ב 2050, ואח"כ עוד פעם פי שניים, כדי לספק ביו-דלק.
[הזוי, מטורף לגמרי – יעקב].

את הטענות האלה לא מעלים האקטיביסטים ירוקים חולמניים, מנותקים מהמציאות ולא אנשי שוליים, חובקי עצים מזוקנים, בלתי רחוצים ומסוממים. לא. הטענות מוצעות על ידי פרופסורים במיטב האוניברסיטאות, המחברים של דוח ה IPCC – והממסד האקדמי והפוליטי שלנו. פורטר מספר על פרופסור אנדרה פאייג' מואנ' גרוניגן בהולנד, שכתב מאמר בנושא,  שטען שניתן להגדיל את התוצרת החקלאית פי 10 בלי בעיות, ושיש מספיק קרקע לגדל גם מזון וגם דלק, ויש גם "פסולת" עצים שניתן לשרוף.

מר סרצ'ינגר, מה WRI, משתגע מטענות כאלה. פסולת העצים, הוא אומר, כבר ספגה ומאכסנת פחמן בתוכה, אם ישרפו אותה היא תשחרר את הפחמן המאוכסן בה לאוויר. "אם יניחו ליערות לגדול, הדבר יספוג הרבה יותר פחמן מהאטמוספרה, מאשר אם ישרפו אותם כביו-דלק" הוא אומר. הוא גם טוען שההערכות של פרופ' פאייג' שניתן להגדיל את התוצרת החקלאית פי 10 הן אבסורדיות ובלתי מציאותיות לחלוטין. ,העולם יהיה חייב לייצר ב 70% יותר תוצרת חקלאית, כדי לספק את צרכי המזון של האנשים עד 2050, אין שום אפשרות לגדל גם כמות האדירה של גידולים חקלאיים נוספים לביו-דלק.

פרופ' פאייג' טוען שהספקנים טועים, והשגת הקיטון בפליטות בדרכים אחרות (כלומר ללא ביו-דלק) היא הרבה יותר קשה. הוא צודק. אין דרך להשיג הקטנת פליטות ללא ביו דלק. אבל זה לא אומר שהביו דלק משיג הקטנת פליטות. זה לא משיג כלום. אין דרך להשיג בלי ביו-דלק, וגם אין דרך להשיג על ידי ביו-דלק. זה שאין דרך אחרת זה לא אומר שהדרך הזו מובילה ליעד הנכסף. מה שכן בטוח הוא שכריתת היערות ושריפת היבולים גורמים נזקים אקולוגיים עצומים.

מסיים פורטר בסיכום מאד הגיוני ומאד מפתיע עבור הניו-יורק טיימס, העיתון הירוק והתקין פוליטית למופת:
"יש אולי תפקיד מוגבל לביו-דלק המיוצר מפסולת חקלאית. אבל, מפלצת הביו-דלק, שגייסה את התמיכה של עסקי החקלאות במאבק בשינויי האקלים (מאות מפעלים לאתנול בארה"ב ומחירים גבוהים לחקלאים) יגרום לבסוף יותר נזק מתועלת". [רק נזק, נזק עצום, ושם תועלת! יעקב].

"ארה"ב הייתה תלויה מאד בביו-דלק לצורכי תחבורה, לפני 100 שנים, כאשר עשרות מיליוני דונמים אדמה שימשו לגידול מספוא לבהמות המשא של התחבורה. מאז, חלק מהאדמות האלה חזרו לחיק הטבע והפכו ליערות. לגלח מחדש יערות אלה בשביל דלק זה לא רעיון טוב." בלשון המעטה...

יעקב






המשוגעים שורפים יערות גם בברזיל


אין גבול לרמת האי שפיות (הטירוף) של האקטיביזם האקלימי.

הנה המקרה של ייצור הפלדה בברזיל. ייצור הפלדה הוא תהליך השורף פחם, ולכן, פולט פליטות פד"ח (פחמן דו חמצני – co2 ). מעריכים שתעשיית הפלדה העולמית יוצרת כ 7% מפליטות הפד"ח העולמיות.
במטרה לצמצם את צריכת הפחם ופליטות הפד"ח עברה ברזיל, בשנת 2000, לייצור פלדה באמצעות פחם המופק מעצים, במקום פחם שנכרה במכרות. התוצאה היא (כפי שמראה מחקר שפורסם כעת) שפליטות הפד"ח מתעשיית הפלדה בברזיל עלו פי שניים (מ 91 מיליון טון ל 182 מיליון טון) בין השנים 2000-2007, כאשר התכנית ל"צמצום הפליטות" הונהגה.

ברזיל, כמובן, לא עשתה את השינוי בעצמה, מיוזמתה, מסיבות כלכליות או מתוך רצון להיות "ילד טוב". היא עשתה זאת כי קיבלה כסף עבור זה במסגרת תכנית "מנגנון הפיתוח הנקי" שמסונפת לאו"ם. "מנגנון הפיתוח הנקי" היא אחת מני תכניות ממשלתיות ובינלאומיות רבות שנדחפות על ידי אקטיביסטים ירוקים חסרי הבנה מעשית והיסטריים, במטרה להציל את כדור הארץ מההתחממות הגלובאלית הנוראית. מיותר לציין שכסף של האו"ם הוא כסף של המיסים שלנו, שהממשלות מעבירות לאו"ם.

הרעיון היה שאם שורפים עצים מגידול חקלאי – השריפה הזו היא ניטרלית מבחינת הפד"ח, כי השריפה משחררת לאטמוספרה פד"ח שנקלט קודם מהאטמוספרה כאשר העצים גדלו. זה בדיוק אותו רעיון שמיושם כאשר מפיקים אנרגיה מ"ביומסה". (ביומסה הוא שם מפוצץ לשריפת עצים. בשמות מפוצצים הירוקים חזקים מאד. ראו "מנגנון הפיתוח הנקי"). אלא – שכמובן אין מספיק עצים מגידול חקלאי, אז גודעים את יערות האמזונס, פשע אקולוגי מהגדולים שיש, ושורפים עץ טבעי שגדל במשך מאות שנים ואינו מתחדש בקלות.
הנה, אם כן, דוגמה לאסון אקולוגי, פשע אקולוגי, הנגרם על ידי אקטיביסטים ירוקים. באמצעות כספי המיסים שלנו אנו מעודדים השמדת יערות האמזונס, והגדלת פליטות הפד"ח. זאת ה"תכניות" המטורפות שמיושמת מבלי לבדוק אותה בצורה רציונאלית ומעשית, תחת לחץ ההיסטריה הירוקה.

האקטיביזם הירוק מוביל לכיוונים לגמרה מטורפים. אין בעולם "מבוגר אחראי" ורציונלי שיכול לעצור את ההיסחפות אחרי הרעיונות הההזויים האלה.

נזכיר גם, בהזדמנות זו, את הטירוף הדומה של שריפת המזון שלנו.

יעקב