25 ביוני 2015

ההתערבות בין פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980

במאמר בדה מרקר מסביר ד"ר אברהם טננבוים מדוע יש לאפשר מכירה מהירה של הגז שנמצא בישראל ומספר על אחת ההתערבויות המפורסמות בהיסטוריה של חקר המשאבים. 

היתה זאת ההתערבות בין "חביב הבלוג" הביולוג פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980. ארליך טען ששימוש יתר במשאבי כדור הארץ יגרום למחסור ולרעב — ובין השאר לעליית מחירם של הנפט, הגז, המתכות, ושאר משאבי הטבע שהמין האנושי מבזבז ללא מחשבה על העתיד. סימון טען, לעומת זאת, שהיצירתיות והשכל האנושיים ימצאו פתרונות זולים וטובים יותר לאותם משאבי טבע עצמם. בקצרה, שהמחירים יירדו.

השניים בחרו חמש מתכות (נחושת, כרום, ניקל, בדיל, וטנגסטן — שנבחרו בגלל שימושן הרב בתעשייה) והתערבו בנוגע למחיר שבו יימכרו כעבור עשר שנים, ב–1990.



והתוצאה...(כפי שקוראי הבלוג יודעים אנו ממליצים כמעט תמיד להתערב נגד התחזיות של ארליך). אכן, סימון ניצח, ובגדול. מחירן של שלוש המתכות ירד נומינלית, והמחיר של כולן ירד יחסית לאינפלציה. סימון קיבל 576.07 דולר, בהתאם לתנאי ההתערבות.


העימות הנחשף בהתערבות מבטא היטב את הניגוד בין הגישה הרואה בהתכלות המשאבים איום קיומי, גישה ששורשיה כבר במאות הראשונות לספירה. האמירה "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

את הסתירה לכאורה יישב אחד מגדולי חוקרי המשאבים, אריך צימרמן Erich Zimmermann (1888–1961) שטען:"Resources are not; they become", והסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר.

משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

בצילום: אריך צימרמן בתמונה מתוך פרסום סגל אונ' צפון קרולינה 1942.

האם הגז שנמצא כיום בישראל יהיה זול יותר עוד עשור או שמא יתייקר? האם מישהו רוצה להתערב?
התשובה נעוצה ביכולתנו לממש את פוטנציאל הפיתוח הטכנולוגי והיכולת האנושיים, שבניגוד למשאבים הידועים ומוגבלים באתרים ספציפיים והקשרים ספציפיים, הרי שיכולת זאת שלנו איננה מוגבלת בהכרח אלא מתוך בחירה שלנו להגבילה.

בועז

23 ביוני 2015

פסטיבל ההתחממות העונתי נפתח רשמית - סוף העולם כבר כאן


"מחקר חדש שפורסם בארה"ב מחזק את מה שסברו המדענים שנים ארוכות… התחממות כדור הארץ מובילה להכחדת מיני בעלי החיים ואולי גם להכחדת המין האנושי". כך מכריזים בYNET ומעלים בראיון וידאו הזוי את פרופ' מרינוב שמספק את הסחורה. "האם המחקר אומר שהמין האנושי יעלם תוך כמה מאות שנים?" שואל המראיין ומרינוב המתלהב עונה: "לצערי זה לא יהיה כמה מאות שנים אלא כמה עשרות שנים"...



גם באתר "הידען" מדווחים בחדווה: "אנחנו נכנסים כעת להכחדה המונית המאיימת על קיומה של האנושות. אלו החדשות הרעות מפי קבוצת חוקרים בסטנפורד, הכוללת גם את פול ארליך, חוקר בתחום התנהגות אוכלוסיות בביולוגיה ועמית בכיר במכון וודס סטנפורד לאיכות הסביבה, המתריע זה שנים על הסכנה. ארליך וחבריו קוראים לפעולה מהירה כדי לשמר מינים, אוכלוסיות ובתי גידול מאוימים, אך מזהירים כי חלון הזדמנויות הולך ונסגר במהירות."
מי שרואה את השם פול ארליך ולא מרים גבה כנראה לא מודע להיותו אלוף נבואות קץ הימים שהתבדו. המקצוע הראשי של פול ארליך הוא לחזות קיצין והוא עוסק בכך בחוסר הצלחה מאז שנות השישים של המאה הקודמת. על נבואותיו כתבתנו בבלוג.
בספר רב מכר מ 1968 כתב ארליך: "המאבק להזין את האנושות הסתיים, בשנות ה 1970 העולם יסבול מרעב, מאות מיליוני בני אדם ימותו ברעב, למרות כול תכניות החרום בהן נתחיל היום, שום דבר אינו יכול למנוע את עליית שיעור התמותה בעולם".


באשר לאיומים החדשים אין הם שונים משאר "מחקרי" אחיזת העיניים הנצרכים היטב על ידי תקשורת הרעבה לאסונות. אין מדען רציני כיום שיכחיש כי קצב ההתחממות דווקא קטן יותר מכפי שצפו בכל התחזיות של שנות ה-90 ולא כטענת מרינוב המסביר כי: "ההתחממות מתקדמת בקצב מהיר, הרבה יותר מהיר ממה שחשבו". גם ההתחממות הקיצונית (שאיננה), המתוארת כקטסטרופה, של 4-5 מעלות עד סוף המאה, לא תכחיד את האנושות כדברי ההפחדה הללו -  ההשערה על מוות של מאות אלפי אנשים מידי שנה כתוצאה מהתחממות כדוה"א משוללת כל יסוד. (ראו גם כיצד מתעלמים מירידת תמותה גדולה ומדגישים עליית תמותה קטנה בדיווח על מחקרים).
ה"מחקר" עליו מסתמכים הדוברים מבצע השוואה בלתי הוגנת של רזולוציות זמן שונות. דומה הדבר לדגימת קצב גדילה של ילד בשנת חייו הראשונה ולצאת בהכרזה כי בעוד שלושים שנה יהיה גובהו 30 מטר, אולי תקין סטטיסטית אך לא רלוונטי למציאות. קצב השתנות תופעה הוא פונקציה של שינוי ליחידת זמן. הוא לא רק תלוי בשינוי כפי שמנסים להציג זאת אלא גם ביחידת הזמן. ככל שמגיעים ליחידות זמן קצרות יותר כך ניתן לבודד קצב גבוה יותר לפרק זמן קצר. קצב זה אינו מתמיד לאורך זמן ולעתים, אף משתנה לכיוון ההפוך בפרק זמן אחר, ועל כן לפרקי זמן ארוכים מקבלים קצב השתנות הרבה יותר מתון מהקצב בפועל שניתן היה למצוא בתקופות הפעילות יותר באותה תקופה ממושכת. לדוגמה אם אנחנו מנסים להעריך כמה מינים נכחדו מידי שנה לפני עשרות מיליוני שנים  אין לנו רזולוציה שנתית ואפילו לא של אלפי שנה. אם לצורך הדוגמה תוך חמישה מיליון שנים נכחדו עשרה מיליון מינים ואין אפשרות להפריד את חמשת מיליוני השנים הללו לתת תקופות, אין שום סיבה להניח שהקצב היה קבוע ובכל שנה נכחדו שני מינים.  ברור גם כי כשנבחן היום תופעה פעילה ברזולוציה שנתית ניתן יהיה לזהות ערכים הרבה יותר גבוהים בהשוואה לעבר בו אין לנו  אפשרות להפריד בין התקופות בהן התופעה היתה פעילה ונכחדו מינים רבים לתקופות שבהן  המאזן היה הפוך ויותר מינים נוצרו מאשר נכחדו או שהמצב היה מאוזן.
בנוסף ראוי לציין כי אכן סביר להניח שהאדם אכן גורם לצמצום מינים בקצב מואץ מהקצב בעבר, לא בשל התחממות גלובלית, אלא בגלל הגדלת שטח המחיה והסבת שטחים טבעים  לשטחים חקלאיים והשפעותיהם.



בועז
(תודה לנועם על הסיוע)