31 באוגוסט 2016

טסלה היא אנרון?

על הפסדיה הענקיים של יצרנית המכוניות החשמליות טסלה כתבנו לאחרונה. כעת התפרסם ניתוח של חברה למחקר כלכלי, דבונשייר גרופ, המשווה את המודל העסקי של טסלה לזה של חברת אנרון.
תזכורת: חברת אנרון Enron  הייתה חברה אמריקאית ענקית שעסקה באנרגיה, חשמל , נייר וסחורות אחרות. היא דיווחה על הכנסות ענקיות של 111 מיליארד דולר בשנת 2000, והעיתון "פורצ'ן" הכתיר אותה "החברה הכי חדשנית באמריקה" במשך 6 שנים רצופות. ואז, בסוף 2001, התברר שכולה הייתה הונאה, הדוחות הכספיים היו מזויפים, וכול העסק התפרק בשערורייה ענקית.

מאמר לפני כשבוע, בוול סטריט ג'ורנל פתח בכותרת: "טסלה מדברת בגדול, לא מקיימת" ומנה 20 הבטחות של אלון מאסק שלא קוימו ב 5 השנים האחרונות. הפסדיה התפעוליים של טסלה, יחד עם נהלים מוזרים ובלתי תקינים של דיווח כספי – מזכירים את אנרון. זו האשמה מאד כבדה. ויש פרשנים שהסירו את הכפפות וקוראים לטסלה "הונאת פונזי" או (בעברית) משחק פירמידה (בדומה לאנרון).


בגרף למעלה רואים את תיאור המצב הכספי של טסלה לפי סטנדרד דיווח חשבונאי מקובל- GAAP (בקו ירוק), לעומת הדוחות הכספיים בגרסה שטסלה מפרסמת (קו אדום). כלומר: המצב הכספי גרוע מאשר מדווחים.
מאסק (וטסלה) הם גם נתמכי סעד ( באמריקאית: Welfare King) – עסקי מאסק קיבלו כמעט 5 מיליארד דולר סיוע ממשלתי. העסק בנוי במידה רבה על סובסידיות ממשלתיות. כך למשל, שילמה מדינת נבדה 1.3 מיליארד דולר עבור המפעל החדש של בטריות שטסלה הקימה שם. כול מכונית חשמלית שטסלה מוכרת מקבלת מענק של 7500 דולר מהממשל הפדראלי, ועוד 2500 דולר ממשלת קליפורניה (אם היא נמכרת במדינה זו). סובסידיות דומות מעניקות ממשלות אירופה למכוניות טסלה הנמכרות באירופה.

הפרשן של פורבס אומר שטסלה היא עסק אופנתי, תקין פוליטית, אבל לא תקין כלכלית. המכונית החשמלית היא מוצר נחות שפשוט אינו נחוץ. היא נולדה בעת שפחדו שהנפט אוזל, עת מחיר נפט עלה שמימה.  הפחד היה מוגזם, מחירי הנפט ירדו מאז, אין מחסור בנפט. הטכנולוגיה של מכוניות בנזין ודיזל התקדמה בינתיים והמכוניות האלה הן גם יעילות יותר (צורכות פחות דלק לק"מ) וגם נקיות הרבה יותר. מבחינת פליטת מזהמים, נקיות המכוניות החדשות ב 99% יותר מדגמי 1970. לעומתן – המכונית החשמלית היא מכונית ה"פולטת במקום אחר" – כלומר פליטות הזיהום של המכונית החשמלית מתרחשות בתחנות הכוח שמספקות את החשמל. כלומר: הטענה שהמכונית החשמלית נקייה לחלוטין אינה נכונה. בכול מקרה, כמויות המכוניות החשמליות לסוגיהן שנמכרות הן זעירות עד זניחות, למרות הסובסידיות, ותכנית הסובסידיות עומדת להיגמר בקרוב (אם לא תחודש).

מזכיר לכם משהו? בטר-פלייס ז"ל? עסק שבנוי על רגש, אופנה, התלהבות, יחסי ציבור של מנהיג כריזמטי, תקינות פוליטית, סובסידיות... כול הסממנים מתאימים. נחיה ונראה.


יעקב

28 באוגוסט 2016

הקרינה הקוסמית והאקלים.


הנטייה הטבעית (האינסטינקטיבית) היא לייחס את התנודות האקלים של כדור הארץ לפעילות השמש. ידוע שהשמש פעילה מאד, כלומר על פני השמש ניתן להבחין בעשרות, ולפעמים מאות כתמים שהם נקודות בעלות טמפרטורה יותר נמוכה. כמו כן יש התפרצויות של גזים על פני השמש ותופעות מגנטיות ואחרות. הכתמים מופיעים ונעלמים אחרי זמן מה. תצפיות וספירת הכתמים שנערכות כבר קרוב ל 400 שנה (מאז הומצא הטלסקופ) הראו שיש תקופות של יותר כתמים ותקופות של פחות כתמים, והן מתחלפות במחזוריות קבועה של כ 11 שנה.

כנגד ההשערה על השפעת השמש הלכו המדענים החממיסטים (אלה שמאמינים שהדבר המכריע הקובע את האקלים הוא ריכוז הפד"ח) ומדדו את ההבדל בין עוצמת הקרינה של השמש (כמות החום שמגיעה לכדור הארץ) בין שיא המחזור של השמש לשפל, ומצאו שהוא קטן מאד, ואינו יכול להשפיע על האקלים.
קבוצה אחרת של חוקרים, בראשם המדען הדני הנרי סוונסמרק והאסטרו-פיסיקאי ניר שביב מהאוניברסיטה העברית העלו השערה שהשמש משפיעה לא רק באופן ישר, לפי כמות האנרגיה המוקרנת, אלא גם באופן עקיף, על ידי וויסות של הקרינה הקוסמית. כדור הארץ מופצץ כול הזמן על ידי קרינה קוסמית, שהם חלקיקים טעונים חשמלית (יונים) המגיעים מהחלל החיצון. ההשערה אומרת שלקרינה הקוסמית השפעה על גיבוש אדי המים שבאטמוספרה לטיפות – דהיינו – לעננים. הדבר הוכח בניסויי במעבדה. העננים משפיעים על האקלים, כי הם מחזירים חלק מקרינת השמש לחלל.

הקרינה הקוסמית מושפעת מהשמש. השדה המגנטי של השמש מגן על כדור הארץ מפני פגיעה של קרינה קוסמית. התנודות בשדה זה (מחזורי השמש) משפיעות על כמות הקרינה הקוסמית שחודרת לכדור הארץ, ולכן – לדברי השערה זו – על כמות העננים.

החממיסטים שוללים השערה זו וטוענים שהיא אינה מבוססת (מוכחת) מספיק.

מחקר חדש התפרסם כעת, על ידי סוונסמרק, שביב ואחרים, המראה קשר סטטיסטי ברור בין שינויים בשדה המגנטי של השמש וכמות העננים על פני כדור הארץ. מחקר זה מחזק את השערת סוונסמרק ושביב.
אחת השאלות המרכזיות בוויכוח על ההתחממות הגלובאלית היא שאלת הייחוס – attribution – כלומר: מה גורם להתחממות האקלימית שנצפתה. ה IPCC, בלשון זהירה וחמקמקה אומר ש:"כמעט וודאי שמרבית (יותר מחצי) מההתחממות נגרמה על ידי גזי החממה". "מדענים" (תועמלנים) חממיסטים טוענים כול הזמן שכול ההתחממות נגרמה כולה על ידי גזי החממה של בני האדם. הספקנים טוענים שחלק ניכר מההתחממות (אולי 50% - אולי יותר) היא תוצאה של תופעות טבעיות ומחזוריות שאינן קשורות לבני האדם או לגזי החממה. המחזורים של כתמי השמש היא אחת התופעות הטבעיות האלה.

המחקר החדש של סוונסמרק ושביב מחזק את הסברה שהשמש משפיעה על האקלים לא רק בדרך הקרינה הישירה אלא גם בדרך הוויסות של הקרינה הקוסמית. גזי החממה אינם הדבר היחידי (וייתכן שגם לא המכריע) המשנה את האקלים.

יעקב

25 באוגוסט 2016

תפנית האנרגיה הגרמנית מתמוססת.


גרמניה הציבה לעצמה יעדים שאפתניים של קיטון בפליטות, תוך סגירת תחנות הכוח הגרעיניות. קוראים לתכנית בשם המפורסם "תפנית האנרגיה" energiewende. הבעיה היא שהתכנית מייצגת את הרצון והשאיפה, אבל אין מאחוריה תכנית ממשית, הנדסית, טכנית, מציאותית להשגת המטרות. סכומי כסף אדירים הוצאו, ומוצאים, אבל הרושם הוא שזה לא מוביל לשום מקום. היעד הנשגב הוא צמצום פליטות הפד"ח ב 40% עד 2020, לעומת 1990, ו 55% עד 2030. יעד נוסף הוא סגירת כול תחנות הכוח הגרעיניות עד 2022 (עד כה נסגרו כבר 9 תחנות, ו 8 עדיין פועלות). הנה תולדות הפליטות של גרמניה, מאז 1990, והיעדים ל 2020 ו 2030:


רואים שהפליטות מייצור חשמל (הפס האדום למטה) ירדו מ 1990 עד 1999 אבל נשארו באותה רמה מאז, הפליטות ממקורות אחרים ירדו עד 2009 אבל נשארו ברמה יציבה מאז. התוספת הגדולה של אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש) מאז 2009 לא הביאה לירידה בפליטות. למטה רואים את העלייה הגדולה בייצור חשמל ממקורות מתחדשים: המקורות המתחדשים סיפקו את הגידול בביקוש לאנרגיה והחליפו את התחנות הגרעיניות שנסגרו עד כה, ולכן לא הביאו לירידה בפליטות. תחנות כוח פחמיות לא נסגרות, בינתיים.


ההשקעה באנרגיה מתחדשת הגיעה לשיא בשנת 2010, אבל ירדה מאז. הנה נתוני ההשקעה ותחזית עד 2020:


אם נקבל את תחזית ההשקעות, הולכת גרמניה להשקיע 20 מיליארד דולר בתחנות רוח ביבשה, בחמש השנים הקרובות, ו 15 מיליארד על כול אחד – שמש ותחנות רוח ימיות. הייצור הנוסף של חשמל, הודות להשקעה זו, יגדיל את חלקם של המתחדשים מ ~30% ל ~36%, אך כמה זה יתרום לקיטון הפליטות? אם תחנות הכוח הגרעיניות (שאינן פולטות פד"ח) תסגרנה כמתוכנן לא תהיה כול ירידה בפליטות כתוצאה מההשקעה המתוכננת במתחדשים. גם אם כול האנרגיה המתחדשת המתוכננת תחליף תחנות פחמיות עדיין תהיה גרמניה רחוקה מלהשיג את יעדי צמצום הפליטות.
בנושא תמחור החשמל המתחדש (הסובסידיות) החליטה ממשלת גרמניה לעבור, ב 2017, מהשיטה הנוכחית של תעריפי הזנה קבועים שנקבעים על ידי הממשלה לשיטה של מכרזים – כדי להוריד עלויות. אבל בשני המכרזים שהיו עד כה התקבלו מחירים של בערך 90 אירו למגווט-שעה (בכסף ישראלי: כ 40 אג' לקוט"ש) שהוא מחיר גבוה בערך פי שניים מעלות חשמל מגז או פחם. הנה הערכת מחיר של מקורות מתחדשים שונים:


הקו השחור הדק באמצע (מחיר החשמל המובטח מתחנת הכוח הגרעינית המתוכננת בהינקלי בבריטניה) הוא – במונחים ישראליים – כ 46 אג' לקוט"ש – בהשוואה למחיר הייצור של חברת החשמל שלנו (מכול המקורות) שהוא בערך 26 אג' לקוט"ש.
גרף אחרון מראה לנו מחירי החשמל בארצות השונות, ביחד לכמות האנרגיה המתחדשת המותקנת:

נראה בבירור שככול שאתה מתקין יותר אנרגיה מתחדשת, המחיר לצרכן יותר גבוה. יש גבול עד כמה האנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים.

סיכום: גרמניה היא ארץ של סתירות בנושא האנרגיה – הם בעד אנרגיה מתחדשת, ומוכנים לשלם יותר עבור החשמל, אבל מתנגדים לבניית קווי ממסר שדרושים להובלת החשמל הרוחני מצפון המדינה אל אזורי התעשייה והצריכה בדרום. הם בעד צמצום גדול בפליטות אבל גם בעד סגירת תחנות כוח גרעיניות. יש להם הרבה שאיפות (ויעדים) נעלות, והם גם מוציאים הרבה מאד כסף על זה. הבעיה היחידה היא שאין תוצאות. תפנית האנרגיה שלהם לא מובילה לשום מקום.

יעקב



20 באוגוסט 2016

אנרגיה מתחדשת בבריטניה


ברבעון הראשון של השנה הפיקו בבריטניה 25% מהחשמל ממקורות מתחדשים. התפוקה הכוללת של חשמל ממקורות מתחדשים הייתה 23.3 טוט"ש – TWh – עלייה של 6.4% לעומת 2015, אך בשל צריכת חשמל גדולה יותר בתקופה זו, עלה חלקו של החשמל המתחדש, רק ב 2.3% לעומת חלקו בשנה הקודמת.
העלייה הגדולה ביותר הייתה בביו-מסה – שסיפקה 5.6 טוט"ש – קצת פחות מרבע מהכמות הכוללת. השמש סיפקה 1.3 טוט"ש (כ 5% מהמקורות המתחדשים) הרוח ביבשה 6.4 טוט"ש ורוח ימית 5.1 טוט"ש – יחד הרוח סיפקה 11.5 טוט"ש – בערך חצי מהמקורות המתחדשים ולכן כ 12.5% מהצריכה.

השמש סיפקה רק כ 1.25% (קצת יותר מאחוז) מהצריכה – וזה מובן – אין הרבה שמש בבריטניה, לא חשוב כמה לוחות יתקינו. הביומסה – פירושו שריפת עצים בתחנות כוח, שרובם מיובאים מארה"ב. השיגעון הזה של שריפת היערות בתור דלק לתחנות כוח הוא לא בר קיימה, לא ידידותי לסביבה, וזה פשע שחייב להפסק – זה לא מקור אנרגיה "ירוק" בכלל. הוא גם לא חוסך זיהום אוויר או פליטות פד"ח, זה טירוף נטו, שארגונים ירוקים רבים החלו להתנגד לו נמרצות. זה בוודאי לא "העתיד" של מקורות האנרגיה.

הרוח סיפקה 12.5% - זה המקור ה"ירוק" היחידי המעשי בבריטניה, שניתן להגדלה, אולי. בריטניה היא אחד המקומות הכי "מתקדמים" בהתקנת תחנות רוח, אלפי תחנות רוח פועלות בה – אבל אחוז ההספקה עדיין נמוך, כי הרוח מספקת מעט חשמל.

המקור שמשלים את התמונה של החשמל הירוק, שסיפק כ 25% מהחשמל הירוק, הם הסכרים ההידרואלקטריים שנבנו לפני עשרות שנים. אין במקור זה פוטנציאל או אפשרות לגידול, כי המקומות המתאימים כבר נוצלו.

בינתיים, בסקוטלנד, מתגאים (משוויצים) שהרוח סיפקה את כול החשמל במשך יממה שלמה. מזל שזה היה יום ראשון, יום בו הצריכה נמוכה אולי ב 50% לעומת יום חול (שבו עובדים המפעלים והמשרדים). ויש לזכור שמרבית טורבינות הרוח של כול בריטניה ממוקמות בסקוטלנד, מפני שזה האזור בו נושבות הכי הרבה רוחות. וגם לזכור שהטורבינות הוקמו בכסף של כול בריטניה, ונועדו לספק חשמל לכול בריטניה, אז העובדה שהן סיפקו כמות חשמל השווה לצריכה של סקוטלנד לבד, ביום ראשון, אין לה שום משמעות. אוכלוסיית סקוטלנד היא כ 10% מאוכלוסיית בריטניה.

בכול אופן – החשמל מהווה רק כ 40% מצריכת האנרגיה. 12.5% מהחשמל (שסופק על ידי הרוח) פירושו 5% מהאנרגיה. היעדים ה"יפים" של אספקת 50% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030 הם חלומות חסרי אחיזה במציאות.

יעקב

18 באוגוסט 2016

התחממות גלובאלית – מושג מלאכותי.


הפכו את ה"התחממות הגלובאלית" למושג שכיח בפי כול, אבל במציאות ההתחממות אינה גלובאלית. כמו כול תופעות מזג אוויר היא מקומית או אזורית, לא גלובאלית. לפי התיאוריה של גזי החממה, הם (הפד"ח) מפוזרים באופן אחיד באטמוספרה (well mixed), ומפעילים את השפעתם המחממת באופן אחיד בכול העולם. אין ריכוז יתר של פד"ח באזורים מיושבים בצפיפות, כמו אירופה או ארה"ב, שבהם בני האדם פולטים את מרבית הפד"ח, לעומת אזורים שוממים כמו סיביר או הג'ונגלים, שבהם דווקא נספג הפד"ח על ידי העצים. הריכוז הוא אכן אחיד.

אבל, ההתחממות אינה אחידה. בואו נניח למשל שבקוטב הצפוני הייתה עליה של 1.2 מעלות ובדרומי ירידה של 1 מעלה. האם זה יהיה נכון להגיד שיש עלייה ממוצעת של 0.2 מעלות בקטבים? לא.
המספר שמתפרסם כמייצג כביכול את ההתחממות הגלובאלית הוא תוצאה של מסכת גדולה ומסובכת של חישוב ממוצעים בין אלפי מספרים, שקלולם לפי שטח, ומילוי "חורים" (העדר נתונים) בקרובים (ניחושים). מה שחשוב הוא להבין שבתוך כול ההתחממות הגלובאלית הנוראית יש מקומות רבים בהם יש דווקא התקררות. אזורים נרחבים על פני כדור הארץ שמרו על טמפרטורה יציבה (ללא עליות) ואחרים הראו ירידה משמעותית בטמפרטורות בהשוואה לאמצע המאה הקודמת (1950) – התאריך שבו יכלה ההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם להתחיל להתרחש. לפני תאריך זה – אם הייתה התחממות היא לא יכלה להיות נגרמת על ידי גזי החממה של בני האדם כי עדיין לא היו כאלה בכמות משמעותית.

הלך בן אדם ואסף 30 מחקרים מדעיים שהתפרסמו בספרות מבוקרת עמיתים, שמצביאים על התקררות באזורים שונים של כדור הארץ. הנה כמה דוגמאות:
רייסר ושות' 2016: הם בדקו את הטמפרטורות של השכבה העליונה של מי האוקיינוסים 0-700 מ' עומק, בכול האוקיינוסים בעולם, מאז 1950. ציטוט: "מרבית האזורים בעולם התחממו לעומת עשורים קודמים. אזורים אחדים, כמו מזרח האוקיינוס השקט, מצ'ילה עד אלסקה, התקרר במעלה אחת בערך באותה תקופה. בכול זאת, הממוצע העולמי של הטמפרטורה באוקיינוסים גדלה בכ 0.2 מעלות מאז 1950".
וונטש והיימבך 2014: "כול האוקיינוס השקט, ההודי והחלק המזרחי של האטלנטי נמצאים במגמת התקררות בעומק מעל 2000 מ', מאז שנת 1992. כ 52% מנפח מי האוקיינוסים נמצאת בשכבה שמתחת ל 2000 מ' עומק."
דונג וז'ו, 2014: החלק המזרחי של האוקיינוס השקט הטרופי התקרר בין 1979-2008 – טמפרטורת פני המים SST (sea surface temp).
פאן ושות' 2014: "האוקיינוס הדרומי (סביב אנטארקטיקה) התקרר במעלה אחת בערך בין 1979 ל 2011, והדבר מתבטא גם בעלייה בכיסוי הקרח של האוקיינוס הדרומי" – הדבר הוא בניגוד לתוצאות המודלים האקלימיים.
רוג'רס, 2013: יש מגמת התקררות במאה ה 20 (1895-2007) בדרות מזרח ארה"ב.
אספר שות', 2013: הטמפרטורות בסקנדינביה (צפון אירופה) נמצאות במגמת התקררות ב 2000 השנים האחרונות. ההתחממות האחרונה, הגיעה לשיאה בשנות ה 1940 ומאז יש מגמת התקררות. התנודות הן בתוך הטווח של שינויי טבעיים ורגילים.
כמו כן נמצאו מגמות התקררות באנטרקטיקה, וצ'ילה. צ'ילה, למשל מתקררת מאז 1940.
טמפרטורות בצפון מזרח סין לא מראות מגמת התחממות ב368 השנים האחרונות. היה יותר חם שם בשנות 1600-1700 מאשר היום.
האזור הארקטי (צפוני) של קנדה היה יותר חם בראשית שנות ה 1800 מאשר היום, ואין מגמה משמעותית של התחממות ב 200 השנים האחרונות.
בדרום אפריקה הטמפרטורות יציבות (לא מתחממות) ב 200 השנים האחרונות. ההתחממות המהירה ביותר ( בערך 1.5 מעלה ב 50 שנה) התרחשה בין 1720-1770.
בגרינלנד הייתה מגמת התקררות בין 1940-1990, ורק אחרי זה החלה המגמה הנוכחית של עליית הטמפרטורות. מגמה דומה נרשמה באיסלנד, ובאוקיינוס הארקטי (הצפוני) כולו.

ציטוטים יותר נרחבים, וציון של מחקרים רבים יותר תמצאו במאמר שלמעלה.
התמונה שמציירים של התחממות גלובאלית אחידה וברורה איננה נכונה. התמונה הזו מבוססת על החישובים המסובכים (ולכן לא כול כך אמינים) של ממוצעים עולמיים של אלפים או עשרות אלפים של מספרים (נתונים). התמונה הזו גם מבוססת על מודלים אקלימיים שמתיימרים לתת תמונה עולמית, אבל נכשלים (לא מסוגלים) לתת תחזיות אזוריות. המחקרים האזוריים, המתמקדים באזור מסוים (להבדיל ממחקרים "עולמיים") מראים במקרים רבים מגמות הפוכות, מגמות של יציבות או אפילו ירידה בטמפרטורות שלא מתיישבות עם תיאוריית ההתחממות הגלובאלית והמודלים האקלימיים. את המחקרים האלה אין מפרסמים בקול תרועה גדולה בתקשורת, כי זה לא משרת את אופנת ההפחדה האקלימית.

יעקב


16 באוגוסט 2016

מוכרים לוקשים סולאריים.


בטקסס מכרו לאנשים לוקשים סולאריים, והאנשים קנו, בהשפעת התעמולה הירוקה הגורפת. לדוגמה: מכרו לאדם מערכת לוחות שמש ביתית במחיר כ 20 אלף דולר. בעסקת חבילה נתנו לו באותו כסף גם בידוד של הגג. הבטיחו לו חיסכון כמעט מלא  בחשבונות החשמל. אמרו שתוך 6-7 שנים – החיסכון בחשבון החשמל יכסה את עלות המערכת, ואחרי זה הם ירוויחו רווח נקי במשך עוד 15-20 שנה.

מסתבר שלא דובים ולא יער. החיסכון בחשבון החשמל היה כ 9 דולר לחודש, וההוצאה על הפאנלים הייתה כולה הפסד נטו. החברה GEE  מכרה ללקוח לוקשים ירוקים.

כמה עשרות תלונות ברוח דומה התקבלו באתר BBB  "עסקים טובים". הנה תלונה אחרת: "במשך חודשיים אחרי התקנת הלוחות עלו חשבונות החשמל שלנו ולא ירדו. ההשקעה הזו הייתה סיוט חיינו". תלונה אחרת: "רימו אותנו. זו ההשקעה הגרועה ביותר שעשיתי בחיי. אחרי שהוצאתי 25,000 דולר, אני מצליח לחסוך, בממוצע רק כ 20% בחשבון החשמל שלי.". החברה GEE  גם התעללה בלקוחותיה ולא ענתה לתלונות שלהם.

אחרי שכתב הניו יורק טיימס התלבש על הנושא, פנתה החברה והגיעה להסדר עם המתלונן הראשון. היא אסרה עליו לפרסם את פרטי ההסדר. כנראה שהחזירו לו את הכסף, בתנאי שישתוק ולא יפרסם.
בתור שרות לקוראינו - ראו הוזהרתם: פאנלים סולאריים הם יקרים ולא כדאיים לשימוש עצמי. הם מפיקים מעט מאד חשמל כי הם פועלים רק כ 20% מהזמן (אצלנו), בחשבון שנתי. התקנת הלוחות כדאית רק אם מובטחות לכם סובסידיות, על חשבון אחרים. למשל: אם מובטח הסדר "מונה נטו" שלפיו מחייבים את חברת החשמל לקנות מכם את כול החשמל שהפאנלים מייצרים במחיר הקמעונאי של החשמל – כ 50 אג' לקוט"ש – בלי קשר לחשמל שאתם צורכים או לא צורכים.


יעקב

14 באוגוסט 2016

פצצה מעופפת


בהמשך לפוסט הקודם על הסכנה של התפרקות טורבינות הרוח, הנה עוד כמה תמונות וסרטונים של התופעה השכיחה והפוטוגנית הזאת.


שימו לב שחדר המכונות שבראש עמוד הטורבינה שוקל 290 טון, ויש בו כמויות גדולות של שמן מכונות, שזה הדבר שנשרף ומוציא עשן שחור. להבי הטורבינה אורכם אולי 120-150 מטר ושוקלים 10 טון כול אחד.
לשים גוף ענק כזה, גוף מסתובב, מאתיים מטר מעל לראשינו זה לא רעיון כול כך נחמד. לשים עשרות אלפים כאלה בכול מקום זו זוועה. יש מקרים מתועדים בו עפו הלהבים המתפקרים למרחק של אפילו מייל שלם (1600 מ') מהבסיס. לכן, הייתי אומר שטווח הביטחון מהמפלצות צריך להיות כ 2 ק"מ, גם מסיבה זו ולא רק בגלל הרעש.

בנוסף – בארצנו היבשה, יש חשש משריפות קוצים ויער שייגרמו על ידי הטורבינות המתפרקות.
כול אלה מתווספים על הפגיעה של הרעש ועל קטל הציפורים והעטלפים, והשחתת שטחי טבע. הנזק של הטורבינות גדול בהרבה מהתועלת השולית שבהפקת כמות זעירה של חשמל, לפעמים (25% מהזמן) ובזמנים שאין לנו שליטה עליהם (ולכן, ייתכן, ואין צורך בזרם באותה עת).


יעקב 

11 באוגוסט 2016

הקרח בצפון גרינלנד נמס מלמטה.





מחקר חדש שהתפרסם מגלה שהאי גרינלנד נמצא מעל לרצועה שבה יש פעילות טקטונית רבה – כלומר – תנודות בכרום כדור הארץ. בקצה האזור הזה נמצאת איסלנד שידועה בהרי הגעש הפעילים שלה ובקרבת שכבת הלבה של פנים כדור הארץ לפני השטח. באזור זה שכבת כרום כדור הארץ דקה, וחום רב מהחום הפנימי שבליבת כדור הארץ נפלט החוצה ומחמם את הקרקע ואת תחתית הקרחון של גרינלנד.
החום הזה גורם להמסת הקרח מלמטה, בתחתית שכבת הקרח שעובייה מגיע עד כדי 3 ק"מ. בתחתית הקרחון הזה נוצרים מים, מהפשרת הקרח, והמים זורמים החוצה לאוקיינוס בנתיבים שונים מתחת לקרח או מתחת לאדמה. החימום הפנימי הזה הוא אחד מהגורמים להמסת הקרח בגרינלנד, והוא לא קשור כלל להתחממות הגלובאלית.

כידוע, הקרח בגרינלנד נמס, ואם ימשיך בקצב הנוכחי צפוי כול הקרח להימס בעוד 12,000 שנה, דבר שיגרום לעלייה של 7 מ' בפני האוקיינוסים אז. אבל, חלק מההמסה, אולי חלק גדול, לא קשור כלל לגזי החממה שבני האדם פולטים.

יעקב 

8 באוגוסט 2016

הירוקים מתפכחים משיגעון האתנול


רבות כתבנו על הטירוף שבשריפת המזון שלנו כדלק. הטירוף הזה מתבטא בחוקי האתנול והביו-דלק – RFS  - המחייבים לכלול בדלק לתחבורה 10% (או יותר) אתנול או ביו-דלק שמקורו בגידולים חקלאיים. חוקים אלה התקבלו בשנת 2005 ו 2007 בלחצם של ארגונים ירוקים המונעים על ידי שנאה רגשית תהומית לנפט. הם חשבו (בטעות, מסתבר) שהדלק החקלאי יעזור "להיגמל" מנפט ולהקטין את הפליטות ואת זיהום האוויר. ראו למשל את הדו"ח של ארגון NDRC משנת 2004, שמהלל את היתרונות של ביו-דלק: קיטון בפליטות ובזיהום האוויר וכו'.

כעת הארגונים הירוקים מתפכחים, ומבינים שהאתנול לא חוסך פליטות והוא גורם נזק בכך שמעביר שטחי טבע (ובתי גידול למיני חי) לשטחים חקלאיים. הם גם מבינים שהדשנים וחומרי ההדברה החקלאיים פוגעים בסביבה, ולכן החוקים של האתנול – הנזק הסביבתי שלהם גדול מהתועלת (שלא לדבר על הנזק הכספי), והם מתחילים ללחוץ לביטול חוקי האתנול והביו-דלק.

"הארגונים הירוקים הגדולים מתחילים להבין, בשתיקה, את הטעות שהם עשו. קשה לשכנע את אלה ששונאים את הנפט שנאה רגשית עמוקה, להבין שהביו-דלק עוד יותר מזיק" – אומר פרופסור ג'ון דהצ'יריקו, ממכון האנרגיה של אונ' מישיגן, בעבר פעיל בארגון הירוק EDF (אחד הגדולים בארה"ב).

קולין או'מרה, נשיא NWF (עוד ארגון ירוק גדול) אמר: "החקיקה של האתנול נוצרה עם כוונות טובות, אבל גרמה תוצאות לוואי בלתי נצפות, חמורות, כולל איבוד שטחי טבע, פגיעה במקורות המים ואיום על חיי הבר". גם הארגון NRDC שלחץ בעבר לקבלת החקיקה של הביו-דלק אומר ש"האתנול פוגע קשות באקלים, חיות הבר, מקורות המים וביטחון התזונה (מחירי המזון)".

כעת מתחיל דיון בקונגרס בארה"ב באפשרות לבטל את חוקי האתנול או לפחות להקטין פגיעתם ולהגביל את הכמות שהחוק מחייב להכניס לדלק. אבל, כמו שאומר הפתגם "כשטיפש זורק אבן לבאר אלף חכמים לא יוכלו להוציא אותה." כעת יש עשרות מפעלי אתנול שהוקמו בהשקעה ענקית, כדי להיענות לדרישות החוק וליהנות מהסובסידיות שניתנו. אי אפשר לסגור אותם מהיום למחר. גם הלובי החקלאי (של מגדלי התירס) חזק מאד. ואילו חברי הקונגרס, שפעלו יד אחת עם ארגוני הסביבה בעבר להעברת החוק בזמנו, יתקשו להודות בטעותם ולהפנות לחוק "שלהם" עורף. בכול זאת מקווים שאולי בשנה הבאה ההשפעה של העמדה המתוקנת של הירוקים תעזור, ותיקון שפוי יועבר לתיקון החוק ולהקטנת דרישות האתנול.

בהרבה תחומים הירוקים דוחפים בכוח "פתרונות" שמקורם בהיסטריה אמוציונאלית, תוך התעלמות מהמציאות הפיסית-הנדסית-כלכלית, ומהעובדה שה"פתרונות" יותר מזיקים מאשר הם מועילים.  האתנול הוא תחום אחד בו נראה שרבים מהם התפכחו, אבל לא לפני שגרמו נזק ניכר בהרבה תחומים, כולל תחום הסביבה שיקר לליבם.

יעקב