הזמנה למפגש עם פרופ' ויליאם האפר

 יום חמישי, 1 באפריל 2021

בשעה 19:30

 פרופ' ויליאם האפר 
בשיחה פתוחה 
עם 
פרופ' יוני דובי

חברי ואורחי הבלוג מוזמנים למפגש ושיחה פתוחה בין פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה עם פרופ' וויליאם האפר על אנרגיה, "קואליציית ה-CO2", "משבר האקלים" ועוד..

פרופ' וויליאם האפר היה פרופסור לפיסיקה וראש המעבדה לקרינה של אוניברסיטת קולומביה ואח"כ פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם התמחה בפיסיקה אטומית, שאיבה אופטית ואופטיקה אדפטיבית (לאקדמאים שבינינו – מעל 11000 ציטטות, h-אינדקס מעל 50, עמית החברה האמריקאית לפיסיקה, חבר ה-AAAS וה-NAS, חתן פרס ברוידה, פרס דוידסון-גרמר ופרס אדיסון). היה מנהל מחקר האנרגיה במשרד האנרגיה האמריקאי ומנהל משרד המדע (המדען הראשי) של משרד האנרגיה תחת הנשיא בוש, וחבר בקבוצת JASON שייעצה לממשל האמריקאי.
פרופסור האפר הוא גם אחד ממקימי "קואליציית ה-CO2", דובר נלהב בזכות הפחמן-הדו-חמצני, וידוע כמי שמצביע בדיוק רב גם על הבעיות הרבות במדעי האקלים וגם על הפוליטיקה שמאחורי הקלעים.
המפגש על במת הפורום לרציונליות סביבתית בשיתוף עם פרויקט זום לחירות והבלוג הירוק.

להרשמה למפגש מוזמנים לדף זום לחירות.

 

האם הטעו אותנו לגבי משבר האקלים?

האם הטעו אותנו לגבי משבר האקלים?

במסגרת תוכנית הראיונות של מגזין Epoch נערך ראיון עם פרופ' יוני דובי, חבר סגל המחלקה לכימיה באונ' בן גוריון וחבר הפורום לרציונליות סביבתית. מראיין  דור לוינטר.

בראיון מסביר דובי את הבעיה שבשימוש במדע כקרדום לחפור בו על מנת לקדם אג'נדה על חשבון הנתונים והעובדות. מתייחס לעיוותים ביחס למדיניות האנרגיה, שימוש לרעה במודלים ועוד... 

עדות מייקל שלנברגר בוועדת הסנאט בעקבות הפסקות החשמל בטקסס

ביום חמישי האחרון מייקל שלנברגר, משפיען מוביל בתחום מדיניות אנרגיה, הוזמן לוועדת הסנאט לדיון בנושא בטחון אנרגטי. זאת על רקע אירוע הקיצון בטקסס שגרר כשלים בקנה מידה תנכ"י במערכת החשמל ואמצעי הייצור.

עידן לוי מסכם את עיקרי הדברים:

הסגירה של תחנות כוח גרעיניות צפוי לעלות את מחירי החשמל, את השכיחות הפסקות החשמל, ואת זיהום האוויר.

מכת הכפור שהכתה בטקסס לפני כמה שבועות גררה כשלים בכל אמצעי ייצור החשמל - אבל היא לא פגעה בהם באופן שווה. קיבולת ייצור החשמל של המקורות השונים במהלך שיא המשבר היו: גרעין (79%), פחם (58%), גז (55%), רוח (14%), סולאר (0%).

טקסס נאלצה להשבית אחד מתוך ארבעת הריאקטורים הגרעיניים ברשת החשמל שלה עקב חיישן בטיחות שזיהה קרח במי הקירור לריאקטור וביצע השבתה אוטומטית מטעמי בטיחות מונעת. הריאקטור חזר לפעילות מלאה תוך 36 שעות, והציל את הרשת מקריסה מוחלטת, שהייתה יכולה לגרור חודשים של שיקום הגריד ואסון בקנה מידה היסטורי.

כורים גרעיניים במדינות שכנות שחוו תנאי קיפאון דומים (נברסקה, קנזס, ארקנסו, מיזורי, אילינוי, מינסוטה, ויסקונסין, אוהיו, מישיגן) המשיכו לפעול ללא מפריע. טקסס פשוט לא התקינה תשתיות מתאימות לתנאי קיפאון קיצוניים, כפי שמדינות קרות ממנה עשו.

כאמור חצי מטורבינות הרוח של טקסס קפאו בתחילת האירוע והושבתו למשך כמה ימים. תומכי הטורבינות טוענים שזו אשמת מדינת טקסס שלא השקיעה בטורבינות עמידות בכפור שעולות יותר. האמת היא שגם אם טורבינות הרוח היו מותאמות עם טכנולוגיות De-Icing כפי שמקובל באזורים קרים יותר - זה לא היה משנה את התוצאה בפועל. במהלך מכות כפור הרוח כמעט ואינה נושבת בכלל. אכן במדינות שכנות עם טורבינות עמידות כפור, הטורבינות לא קפאו אבל גם הפיקו כמות אפסית של חשמל.

מכות קור מייצרות ביקוש שיא של חשמל ולכן בכל מקרה הרשת צריכה לדעת לספק את הביקוש בלי לסמוך על הרוח, אפילו אם הטורבינות תקינות. כמובן שפאנלים סולאריים מכוסים בשלג אינם מייצרים חשמל. כאשר הדרישה לחשמל בשיא - החשמל ממתחדשות תזזיתיות לא זמין, וצריך להסתמך על פחם, גז וגרעין.

קובעי מדיניות בקליפורניה וטקסס נתנו אמון יתר בתפוקה ואמינות של אנרגיות מתחדשות לרשת. התוצאות של הכמעט אסון של קריסת הרשת הטקסנית, והפסקות חשמל קשות בגל החום של אוגוסט האחרון בקליפורניה הם שיעור שלא ניתן להחליף מקורות אמינים במקורות מתחדשים ולקוות לטוב.

קישור ליוטיוב של עדות שלנברגר בסנאט (מאד אינפורמטיבי): 

 למי שמעדיף לקרוא ולהתעמק במקורות והגרפים - מצורף לינק לעדות בכתב מתוך האתר של שלנברגר - כאן.

לרכישת ספרו רב המכר העולמי של שלנברגר 'אפוקליפסה לעולם לא' בתרגום לעברית ניתן להשאיר פרטים בקישור במחיר מיוחד לחברי הבלוג הירוק והערוץ:

 https://stackby.com/form/frshr161160309224918d5b8

קצב העלייה בפני הים בהולוקן.

מאת פרופ' מיכה קליין

רבות נכתב על קצב העלייה בפני הים בימינו המהיר יותר מכל מה שנמדד בעבר, ולכן "הפחד" הגדול מפני העלייה בפני הים.

החוף הצפוני של מפרץ מקסיקו, בעיקר לאורך חופיה של ארה"ב נחקר רבות על יחסי ים יבשה ומיקומם של קווי החוף הקדומים מאז שיא תקופת הקרח האחרונה לפני כ-20.000 שנה. גילי המפלסים השונים נקבעו על ידי כ-300 תיארוכים של קווי חוף  שנקבעו על ידי תיארוך ברדיו-קרבון של קווי חוף. .

על סמך תיארוכים אלה שורטט הגרף המתאר את השתנות גובה פני הים ביחס ליבשה

גרף זה מראה כי במשך 20.000 השנים האחרונות היו תקופות ארוכות בהן העלייה בגובה פני הים הייתה בסדר גודל יותר מהיר מאשר זו הנמדדת באלפי השנים האחרונות וגם בימינו בעשרות השנים האחרונות.

איור. השינוי בגובה פני הים כפי שנמדד בחוף הצפוני של מפרץ מקסיקו, מאז שיא תקופת הקרח האחרונה לפני כ-20.000 שנה. תקופות בהן הייתה עלייה גבוהה במיוחד מצויינים .

לכל "המפחידים" אנא שימרו על כללי מחקר בסיסיים.

 

האקלים בישראל בזמן תקופת הקרח הקטנה

האקלים בישראל בזמן תקופת הקרח הקטנה

מאת פרופ' מיכה קליין

החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

תקופת הקרח הקטנה (בין השנים 1500 ל-1750)  השאירה רישום חזק בהיסטוריה של אירופה, לעומת זאת, דל התיעוד של השפעותיה באזור ארץ ישראל. מאמר זה מביא תיאור של נוסע בארץ ישראל לפני כ-300 שנה, המציג תנאי אקלים שונים מהאקלים של ימינו. העדות הזאת מצביעה על כך ש"תקופת הקרח הקטנה", השאירה את רישומה גם בארץ ישראל. עדות זו מצטרפת לבנק מידע גדל על השפעות תקופת הקרח הקטנה באגן הים התיכון.

לקריאת המאמר המלא:

על שינויי אקלים "טבעיים", "הסהרה הירוקה"

פרופ' מיכה קליין

בספרי "גן בעדן" כתבתי על נהר שזרם מערב הסעודית לכיוון ראש המפרץ הפרסי שיש המזהים אותו עם נהר הפישון אחד מארבעת הנהרות של גן עדן. כדי שנהר כזה יתקיים הדבר מחייב כמויות משקעים גבוהות יותר באגן ההיקוות.

עדיויות לכך כי בתקופה של לפני כ- 10.000- 5.000 היו באזור זה כמויות גשם רבות יותר נמצאות בכל תחום המחקר הנידון רבות בשנים האחרונות של "הסהרה הירוק".

ציורי קיר רבים שנמצאו בחלקים שונים של הסהרה מציגים בעלי חיים המאפיינים כיום את אזורי הסוואנה. ברור כי מי שצייר ציורים אלה של גירף, היפופותם וכדומה הכיר את בעלי החיים האלה מסביבת מחייתו. איור 1.

איור 1  ציור קיר מהסהרה, שימו לב לפירוט הרב של הגירף.

גילם של ציורי הקיר תוארך לתקופה של לפני כ-12.000 – 5.000 שנה לפני זנמננו.

ממצא זה הביא רבים לעסוק באקלים העבר (הקרוב) של הסהרה, גם מדענים מתחום מדעי כדור הארץ העוסקים בתקופת ההולוקן. כמה ממצאים חיזקו את המדענים הללו לומר כי עד לפני כ-5000 שנה היה האזור שכיום הוא מדבר סהרה אזור בו כמויות המשקעים היו הרבה יותר גבוהות והנוף היה נוף של סוואנה ובו כמה אגמים גדולים שהשאירו "מורפולוגיה חופית" בלב המדבר.(כיום באקלים מדברי צחיח כמות המשקעים השנתית היא כ- 25 מ"מ/שנה, וכמת המשקעים באזורי הסוואנה כמה מאות מ"מ/שנה)  

העדות הברורה הראשונה באה מניחוח של גלעיני קידוח שנקדחו ליד החופיים המערביים של אפריקה. איור 2.

הסדימנט ששוקע במקום זה הוא זה שמוסע ברוח מהסהרה מערבה ושוקע באוקיאנוס האטלנטי. כאשר האזור מדברי כמות הסדינמט גבוהה, ואילו כאשר האזור הוא אזור סוואנה המכוסה בצומח כמות החול המוסע קטנה .כמו כן הפולו (אבקני צומח) שנמצא בקידוח מראה על אופי שונה של צומח.

איור 2. מקומות הקידוחים הימיים ממערב לסהרה.

איור 3. מציג את השתנות כמות האבק המוסע על ידי הרוח כפי שנדגם בקידוחים מלפני 25.000 אלף שנה ועד היום. ניתן לראות כי בתקופה של 12.000 – 5.000 שנה לפני זמננו יש ירידה גדולה מאוד הכמות האבק האיאולי.

איור 3. השתנות כמות האבק האיאולי בקידוחי הים ב-25.000 השנים האחרונות. 

 עדויות דומות נמצאו גם במשקעי אגמים שהיו בתוך הסהרה. איור 4.

איור 4. חתך סכמתי דרך "אגם מדברי" בזמן ארידי ובזמן הומידי.

גם הארכיאולוגים תרמו מידע חשוב לשיחזור הנוף באזור הסהרה . בנוסף לציורי הקיר נמצאו פריטים רבים המצבעים על תרבות מפותחת שהתקיימה באזור איור 5

איור 5. פריטים שנמצאו בסהרה מתקופת "הסהרה הירוקה".

מדענים סבורים כי הגורם העיקרי לשינוי האקלים בסהרה היה שינוי בנטיית ציר כדור הארץ, שהביא לשינוי בעוצמת הקרינה בהמיספרה הצפונית. שינויים אלה אינם חריגים והם כלולים בתוך סדרת המחזורים הידועה על שם החוקר שגילה אותם מחזורי מלנקוביץ. איור 6.

איור6. מחזורי מלנקוביץ ב- 800.000 השנים האחרונות. 

סיכום

תקופת "הסהרה הירוקה" היא עדות מהעבר הקרוב (גיאולוגית) כי שינויי אקלים גדולים ( לא עליה או ירידה של 10% במשקעים) הם חלק אינטגרלי במהלכו של כדור הארץ.

כל קושרי הקשרים של האדם כגורם המרכזי לשינויי האקלים פשוט מתעלמים מהעדויות גם אם העדויות הן מתחום האומנות והארכיאולוגיה.