מה בין מזהירי שינוי אקלים למכחישים

פרופ' מיכה קליין.

לפני כ-450-250 שנים לפני זמננו חווה העולם תקופה קרה הנקראת "תקופת הקרח הקטנה" (LIA). תקופה זו מונצחת בציורים רבים של ציירי התקופה שחיו במערב אירופה.

איור 1. ציור של ברויגל.

גם בישראל יש אזכור לתקופה קרה זו. הנוסע משה חיים קפוסוטו מתאר את ביקורו באתר ברית בין הבתרים שבהר דב בעונת הקיץ (11.6.1734) וכותב כי האתר היה מכוסה בשלג, וכן כי: "אומרים שהמקום מכוסה שלג כל השנה".     

מזה כמאתיים שנה, מאז תחילת המאה ה-19 יוצא העולם בהדרגה מתקופת הקרח הקטנה. יציאה זו מביאה לעלייה בטמפרטורה, המלווה כצפוי בעלייה בגובה פני הים.

כמעט במקביל לשינויי האקלים ביציאה מתקופת הקרח התרחשה גם המהפכה התעשייתית  שהביאה לשימוש הולך ועולה במקורות אנרגיה פוסילית ולכמויות רבות של פיח באזורי תעשייה שהביא "להשחרת" הקרחונים, ועקב כך הורדת האלבדו.

עליית הטמפרטורה עקב היציאה המחזורית מתקופת קרח "קטנה" היא תהליך מוכר המלווה את ההיסטוריה הגיאולוגית וכן את ההיסטוריה האנושית מזה כ-4500 שנה. שינויים אלה מוצגים בגרף הבא:

איור 2 - שינויי הטמפרטורה ב-4500 השנים האחרונות. המשרעת בין טמפרטורת השיא  לפני כ- 3000 שנה לבין הטמפרטורה הנמוכה לפני כ-400 שנה היא כ-3 מעלות צלסיוס. כדאי לשים לב כי ערכי השיא הגבוהים הולכים ויורדים עם הזמן, וכן כי ערכיי הקור הולכים ונעשים קרים יותר.  

 לשינויים אלה במהלך 4500 השנים האחרונות היו השפעות רבות על האדם בכל התקופות. בדרך כלל תקופת קור הייתה מלווה בירידה ברווחה  (רעב, תמותה) האנושית ולעומת זאת תקופות חום הביאו לשגשוג אנושי.

כל השינויים האלה התרחשו במהלך מחזורים טבעים, שלא היו מלווים בשריפה רבה של דלקים פוסייליים (פחם, נפט, גז).

היציאה מתקופת הקרח הביאה לעלייה בקצב של כ-0.5 מעלות צלסיוס/מאה שנה. קצב זה הביא לכך שכיום הטמפרטורה גבוהה במעלה וקצת יותר מאשר בשנת 1800.

העלייה הזו מוסכמת כמעט על ידי כל חוקרי כדור הארץ מכל תחומי המדע.

כאן מתחילה המחלוקת  המדעית והיא:

 1. העלייה בטמפרטורה התרחשה כתהליך טבעי שתרומת האדם היא מזערית.

2. העלייה היא בעיקר עקב פעילות האדם, בכך ששרף דלקים פוסיילים מאז המהפכה התעשייתית וגרם לעלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה והם הגורמים לעליית הטמפרטורה.

חשוב להדגיש כי חלק גדול של חוקרים המכונים "מכחישים" מסכימים כי לאורך תקופת מאתיים השנה האחרונות ניתן לראות עלייה קלה בטמפרטורה (אם כי המושג "הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ" הוא מונח שלא ברור מה הוא מייצג. הממוצע כולל תחנות עירוניות וגם תחנות כפריות ולכן על הממוצע משפיע תא החום העירוני )

מחלוקת זו היא בעלת חשיבות למעשי האדם בעתיד.

 אם האפשרות הראשונה נכונה הרי אין לאדם מה לעשות אלא לנסות ולהתאים את חייו לשינוי. לעומת זאת אם האדם אחראי לשינוי הרי הוא יכול "למחוק" את גורם השינוי ולעצור את עליית הטמפרטורה, על ידי הגעה למצב של "אפס פליטות".

מה מלמדים הנתונים:

עלייה בריכוז  הפחמן הדו חמצני ((co₂.

איור 3. העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני בשנים 1880-2020, העלייה  איננה ליניארית. משנת 1880ועד שנת 1960(80 שנה) עלייה של כ-20 PPM,ובשנים 1960 ועד שנת 2020 (60 שנה) עלייה של כ-90 PPM.

במידה והעלייה בריכוז היא הגורם העיקרי לעליית הטמפרטורה היינו מצפים כי גם גרף הטמפרטורה יראה מגמה לא ליניארית.

עליית הטמפרטורה

עיון בגרף הטמפרטורה המתייחס לארה"ב בשנים 1895-2020 (כמעט אותה תקופה כמו גרף הפחמן הדו חמצני) המוצג על ידי NOAA מראה עלייה ליניארית.

 

איור 4. השתנות הטמפרטורה השנתית הממוצעת בארה"ב.

גרף הטמפרטורה המתייחס לתחנות אירופיות  מראה גם הוא מגמה כמעט ליניארית, בעיקר מאז שנת 1880.

איור 5 . השתנות הטמפרטורה השנתית לתחנות אירופיות.

מחקר נוסף מציג את השתנות הטמפרטורה מאז שנת 1850 ועד ימינו ואת התחזית עד שנת 2050. הגרף מראה עלייה ליניארית של הטמפרטורה בעבר, והמשך עלייה ליניארית במודלים השונים לעתיד.

איור 6. מציג את השתנות הטמפרטורה מאז שנת 1850 ועד ימינו ואת התחזית עד שנת 2050

עלייה ליניארית זו של הטמפרטורה לעומת העלייה ההולכת וגוברת של ריכוז הפחמן הדו חמצני מערערת כמובן את הנקודה שעלייה בריכוז היא הגורם העיקרי להתחממות.

הספרות העולמית מציגה מחקרים רבים המראים כי גם העלייה בטמפרטורה הולכת וגוברת בדומה לעליית ריכוז הפחמן הדו חמצני.

 

איור 7. הגרף המוצג כדי להראות את הקשר שבין טמפרטורה לפחמן דו חמצני.

לימוד גרף זה ודומים לו מראה כי סדרת נתוני הטמפרטורה עברה תהליך של תיקון, טמפרטורות של העבר הרחוק עברו תיקון של הקטנת ערכי הטמפרטורה המדודה, ואילו ערכי העבר הקרוב עברו תהליך של הגדלת ערכי הטמפרטורה המדודה.

להדגמת התיקון אציג רק זוג גרפים אחד שהוצג על ידי NASS האחד לפני התיקון והשני אחרי התיקון.

האיור  מציג שני גרפים פורסמו על ידיNASA   ומציגים את האנומליה בטמפרטורה בארה"ב. גרף אחד הוא משנת 1999 ובו נראה בבירור כי בסוף שנות ה-30 נמדדה טמפרטורה גבוהה. אך במידה ונשמר גרף זה לא ניתן לומר כי שנות האלפים הן החמות ביותר. לכן בשנת 2019 אותו גוף מפרסם גרף חדש ובו הורדו טמפרטורות שנות ה-30 כך שניתן לומר כי שנות האלפיים הן הגבוהות ביותר.

 

איור 8.

גובה פני ים

מתוך עשרות תחנות מדידה בעלות רישום של קרוב ל-200 שנה המראות כי העלייה בגובה פני הים היא  בקירוב טוב ליניארית אציג כאן שתי תחנות אחת  ניו יורק מארה"ב’ ואחת קוקסהיבן בצפון גרמניה מאירופה.

איור 9,10

שתי תחנות אלה בעלות רקורד ארוך משני צידי האוקיאנוס האטלנטי מראות מגמה דומה של עלייה קצובה בגובה פני הים.

סיכום

במאתיים השנים האחרונות העולם יוצא מתקופת הקרח הקטנה . מהלך זה מראה מגמה קצובה של התחממות בשיעור של 0.5 מעלות לכל 100 שנה.

בפרמטרים של עליית הטמפרטורה ושל עלייה בגובה פני הים הן בארה"ב והן באירופה נשמרת עלייה קצובה.

אז כמובן נשאלת השאלה איפה כאן תרומת גזי החממה?? 

 

מקורות

מקור איור 1. Pieter Bruegel the Younger (1564-1638), Winter Landscape with Bird Trap, c. 1601, oil on wood, 37.5 x 56.6 cm/14.7 x 22.3 in.
Estimate: CHF800,000/1.2 M

מקור איור 2.

מקור איור 5

https://www.eea.europa.eu/data-and-maps/indicators/global-and-european-temperature/global-and-european-temperature-assessment-6

Note: European average air temperature anomalies (1850 to 2012) in °C over land areas only, for annual (upper), winter (middle) and summer (lower) periods relative to pre-industrial baseline period. 1) Black line - HadCRUT4 from the UK Met Office Hadley Centre and University of East Anglia Climate Research Unit, baseline period 1850-1899 (Morice et al. 2012) with the grey area representing the 95% confidence range, 2) Red line – MLOST from the US National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA) National Climatic Data Centre, baseline period 1880-1899 (Smith et al., 2008), and 3) Blue line - GISSTemp from the National Aeronautics and Space Administration (NASA) Goddard Institute for Space Studies, baseline period 1880-1899 (Hansen et al., 2010).

Data source:

• Annual Global (Land and Ocean) temperature anomalies provided by National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA)
• Global Land-Ocean Temperature Index (NASA) provided by NASA
• HadCRUT4 (Met Office, CRU) provided by Met Office United Kingdom

https://www.environmentalgraphiti.org/all-series/emissions-levels-determine-temperature-rise determine-temperature-rise

 

מקור איור 6

https://www.environmentalgraphiti.org/all-series/emissions-levels-determine-temperature-rise

מקור איור 7.

https://explorer.aapg.org/story/articleid/49526/an-earth-scientists-perspective-on-climate-change

מקור איורים 9  10 . PSMSL.

 

  

מדי גיאות "עתיקים" מאת מיכה קליין

שינויי טמפרטורה באנטרטיקה - פרופ' מיכה קליין

קשה לקחת אחריות על התחזית

פרופ' מיכה קליין

בפרסום חדש של NOAA הם מציגים את גרף העלייה בפני הים ב-140 השנים האחרונות.

Seasonal (3-month) sea level estimates from Church and White (2011) (light blue line) and University of Hawaii Fast Delivery sea level data (dark blue). The values are shown as change in sea level in millimeters compared to the 1993-2008 average. NOAA Climate.gov image based on analysis and data from Philip Thompson,

 

הגרף מראה עלייה של כ-230 מ"מ בתקופה של 140 שנה. חשבון של כתה א' מראה עלייה של 1.6 מ"מ/שנה.

אף על פי כן בכל תחזיות העתיד הם לוקחים בחשבון עלייה הרבה יותר גדולה. בין שאר הגורמים עקב תצפיות הלווינים שמחושבים להראות עלייה של 3.4 מ"מ/שנה.( כפול מהנמדד)

במצב זה איך נותנים תחזית לעתיד ?

מהמרים על כל האפשרויות ואז תמיד נהיה צודקים , אלא עם כן מפלס הים ירד ואז כבר לא נהיה בין החיים.

מצורף גרף התחזית, בין הערך הנמוך לגבוה יש הבדל של פי 7 (700%),(רגל אחד לעומת 7 רגל)

 האם זה מדע?

Observed sea level from 2000-2018, with future sea level through 2100 for six future pathways (colored lines) The pathways differ based on future rates of greenhouse gas emissions and global warming and differences in the plausible rates of glacier and ice sheet loss. NOAA Climate.gov graph, adapted from Sweet et al., 2022.

מקור הגרפים:

https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level

Climate Change: Global Sea Level

BY REBECCA LINDSEY REVIEWED BY RICK LUMPKIN, GREG JOHNSON,PHILLIP THOMPSON,AND WILLIAM SWEET

PUBLISHED APRIL 19, 2022

  

מה מספרים מדי הגאות

מאת פרופ' מיכה קליין

בעולם יש כמה עשרות מדי גאות שיש להם רקורד הארוך ממאה שנה. מדי גאות אלה מראים מגמות שונות מירידה בשטקהולם, עקב התרוממות הסקנדינביות עקב הפשרת הקרח בהולוקן, ועד עלייה במדי גאות בקצבים שונים, עלייה הנובעת הן מעלייה בגובה פני הים והן משקיעת היבשת.

אך לכל מדי הגאות בעלי רישום ארוך יש מכנה משותף אחד,לא נראה בהן שום שינוי במגמה. בכולם ניתן לראות כי קו המגמה הליניארי משקף נאמנה את כל התקופה. אני מתבסס על נתוני מדי הגאות המפורסמים על ידי ה-PSMSL שהוא בנק הנתונים העיקרי והמקיף ביותר של תחנות מדי הגאות, וכן על ידי NOAA.

העובדה כי לא ניתן לראות שינוי המגמה למרות העלייה הרבה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה בעשרות השנים האחרונות היא העדות הטובה ביותר לכך שאין שום עלייה חריגה לא בטמפרטורה ולכן לא בהפשרת קרחונים ולכן לא בעלייה בגובה פני הים.

מצורפים כמה גרפים מתוך עשרות שהייתי יכול להביא.

ניו יורק

 

אלמדה

סידני

שטוקהולם

ניולין

 

טריאסט

מרסיי

אחרי צפייה בכל התחנות האם יש עדיין פקפוק שאין שינוי מגמה. 

המציאות מול משאלות הלב בנושאי אנרגיה סולרית

מאת יניב ויסמן

אנשים הגולשים על גלים לא יבחרו באילת כיעד, בדיוק כשם שאנשים הצוללים אחר אלמוגים לא יטוסו לסקוטלנד. זה עניין של גיאוגרפיה. מיקום. זה לא שונה כל כך בבחירה בהתקנה של פאנל סולארי, הצבה של טורבינת רוח או שימוש במים ככח להפקת חשמל. 

התפיסה שאנרגיה מתחדשת\ירוקה עשויה לספק פתרון הולם בנוגע להפקת חשמל לכל האנשים במקום דלקים פוסיליים בטכנולוגיה היום, היא משאלת לב הדומה ל"שלום עולמי" ופחות מציאותית. אנשים מתגוררים במקומות שונים ובסביבה אקלימית שונה, ומאותה הסיבה שאי אפשר לגדל בננות בקוטב, זה לא יהיה שונה בנוגע להפקת חשמל מהשמש\רוח\מים. 

ארגון הבנק העולמי בשיתוף חברות לשיווק ומכירות של פאנלים סולאריים ערכו מחקר ומצאו שרוב האנשים בעולם !!!! לא יוכלו להתקין פאנלים סולאריים. אמנם, במחקר שהם ביצעו הם היו מאוד נדיבים בהערכות עצמיות – אחרי הכל, המחקר הוא עם חברות שיש להן אינטרס למכור פאנלים סולאריים – אבל, גם הם מודים שזה עניין גיאוגרפי, ולכן, הם עטפו את הממצאים במילה מכובסת -  "פוטנציאל". 

מהו אזור אידיאלי לייצור חשמל מהשמש? אזור שיש בו שעות רבות של שמש, אינו נוטה לעונתיות רבה, ללא סופות אבק, לחות, ימי גשם רבים ועננות. כמה אזורים בעולם עונים לתנאים האידיאליים ? מעט מאוד. 

אפשר לראות למשל במפה שהם פרסמו שכל יבשת אירופה אינה מומלצת בכלל להתקנת פאנלים סולאריים, וכך גם סין, הודו, רוב אמריקה הצפונית והדרומית, יפן וכל שרשרת האיים כמו מלאזיה, אינדוניזיה, הפיליפינים, תאילנד, מערב אפריקה, קנדה, רוסיה ועוד. יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים שאינם מיועדים להתקנת פאנלים סולאריים. 

התקנה של פאנלים סולאריים באזורים אלו רק תאיץ את פליטות הפחמן אם המטרה היא להפחית אותן. 

האזורים הנחשבים בעלי פוטנציאל הם בצפון אפריקה, אזורי המדבריות, ירדן, מצרים, ערב הסעודית וגם בישראל בחלק המאוד מאוד מאוד דרומי שלה. משום שהתנאים על פי הבנק העולמי הם לאזורים ללא סופות אבק או לחות, נראה כי גם המזרח התיכון וצפון אפריקה אינם האידיאליים להתקנת פאנלים סולאריים. 

המסקנה היא אם כך,  שהמערב קידם, השקיע ודחף טכנולוגיות שאינן מתאימות לרוב המכריע של האוכלוסיה בעולם. עובדה – גרמניה נואשת למצוא גז – לא פאנלים סולאריים.

משום שאוכלוסיית העולם עברה לעידן המתועש, היא שינתה את האופן בו היא מתגוררת. ממגורים בבתים  בכפרים, אל מגורים בדירות בעיר. על מנת שלכל דירה תהיה האפשרות ליהנות מחשמל סולארי, עליה להתקין לפחות כ-25 פאנלים סולאריים על גג בשטח של 50 מטרים. לדירות בארץ או בעולם אין גג עם שטח של 50 מטרים לכל דירה, אלא כל הדיירים ביחד חולקים שטח גג משותף של כל הבניין. זה לא ישים.

בישראל הנחשבת לארץ עם הרבה ימי שמש, מגבלות הפקת החשמל באמצעות פאנלים סולאריים באות לידי ביטוי באמצעות דו"חות של חברת החשמל הישראלית. מערכת הפקת החשמל הסולארית מחוברת למערכת החשמל הארצית, שכולנו משתמשים בה, ולמהנדסי חברת החשמל יש את האמצעים לדעת מהן שעות השיא בהן חברת חשמל מקבלת מיצרני החשמל הפרטיים חשמל. 

פאנל סולארי יעיל רק בקיץ

חברת החשמל בדו"חות שהיא מפיקה מציינת שהשעות בהן קיים ניצול מירבי של הפאנלים הסולאריים הוא בקיץ. בין השעות 10 בבוקר ל-16 אחר הצהריים. זהו. כל השאר סיפורים ומעשיות. בימות השבוע הרגילים ברוב השנה האנרגיות המתחדשות לא מועילות הרבה, וכל מודאגי הסביבה ואחרים נהנים מאספקת חשמל מדלקים פוסיליים. גז או פחם. זה נכון לגבי כל המערכות הסולאריות בעולם, וההנדסה הכפולה הזו עולה ביוקר. 

ככל שנוברים פנימה אל התעשייה עצמה נוכחים כי הגרין-טק, הוא ממש לא ירוק, נקי או יעיל לסביבה. פאנלים סולאריים מכילים בתוכם עופרת, קדמיום, פוליסיליקון ועוד חומרים רעילים. זכוכית הפאנל  אינה ניתנת למיחזור משום שלא ניתן להפריד בין החומרים הרעילים לזכוכית. 

במנהל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקאית  - EIA, הפיקו דו"ח לגבי אופן השימוש בפאנלים סולאריים, ובדו"ח ציינו החוקרים כי בסיום חיי המדף של הפאנלים הסולאריים, הטמנתם באדמה אינה מומלצת בשל דליפתם של חומרים רעילים לקרקע. 

הלוס-אנג'לס טיימס פרסם ביולי 2022 כתבה ארוכה על הבעיה הסביבתית של פאנלים סולאריים בקליפורניה. במדינה הותקנו כ-1.3 מיליוני פאנלים לפני כ-20 שנה וקליפורניה סבסדה את התקנתם אז ב-3.3 מיליארדי דולרים. אבל, משום שאין אפשרות למחזר את הפאנלים בגלל שהזכוכית עצמה עם חומרים כימיים לא ניתנים להפרדה, ושאר חומרי הגלם המרכיבים את הפאנל בעלי ערך כלכלי נמוך, הכדאיות אינה אטרקטיבית. 

בנוסף, היעדרן של תשתיות מתאימות לאיסוף הפסולת, גופים האחראים על הנושא ובעיקר משאבים כלכליים נוספים לאחר סבסוד הפאנלים, הוליד מציאות שבה קליפורניה עומדת לזרוק מתכות, זכוכיות ורעל – הרבה מאוד רעל אל הקרקע. למעשה, ללא סבסוד בקניית הפאנל ובסיום חיי המדף שלו, פאנל סולארי זה עניין יקר מאוד, והמיחזור עשוי להיות יקר יותר מהתועלת הכלכלית בשימוש והפקת חשמל. 

במאמר במגזין, Discover, בשנת 2020 תחת הכותרת, "הצד החשוך של אנרגיה נקיה", נכתב וצויין שהרבה יותר זול לזרוק את הפאנלים ולהטמין אותם בקרקע מאשר למחזר. עוד ציין המאמר, שחומרים רעילים אשר יחדרו למי התהום מהווים סכנה לציבור.

פועלים באפריקה מתמודדים עם הפסולת של פאנלים סולארים

גם כאשר פאנל סולארי עובד הוא חשוף לפגעי מזג האוויר כמו סופות אבק, גשם, ברד, ותהליכי שחיקה ובלאי גורמים לזליגה של חומרים כימיים ממנו אל הקרקע כמו קאדמיום, עופרת וחומרים רעילים נוספים. 

אולי אין פליטות פחמן דו חמצני לאטמוספירה אבל יש פליטות של רעל לקרקע, למי התהום, לאדמה החקלאית, ולפגיעה בטבע. מעניין איך מרגישים אנשים שעל גג ביתם הותקנו מערכות סולאריות, כשמעל לראשם קיימת סכנה מוחשית לדליפת חומרים רעילים?

בשנת 2015 סופת טורנדו פגעה ב-250 אלף פאנלים סולאריים בקליפורניה, והפסולת הרעילה שדלפה מהפאנלים חדרה אל הקרקע, בדיוק כפי שאירע באי בפורטו-ריקו בסופת ההוריקן מאריה, וכל החווה הגדולה המספקת כ-40 אחוזים מסך החשמל הסולארי לתושבים נהרסה. חומרים רעילים של פסולת הפאנלים חדרה גם שם אל הקרקע

הוושינגטון פוסט פרסם כבר בשנת 2008 כתבה גדולה על הפסולת הרעילה המייצרים פאנלים סולאריים  אשר זולגת מהמפעלים בסין באזורים הכפריים בגאולונג. החקלאים העניים שחייבים לגדל את המזון ובעלי החיים כדי שלא ירעבו ויוכלו לספק את צרכיהם הבסיסיים עמדו בפני מציאות אכזרית. הרעל שחדר אל הקרקע מייצור הפאנלים השמיד את היבולים והפך את האדמה לרעילה לבני האדם ולבעלי החיים. להם לא היתה עוד אפשרות לגדל יבולים ומזון. 

גם ישראלים מייבאים אל היישובים והכפרים שלהם מתכות וזכוכיות המלאים בחומרים כימיים רעילים תחת התחפושת של אנרגיה ירוקה.

לדוגמה, שיכון ובינוי חנכה בשדה בוקר בשנת 2014 חווה לפאנלים סולאריים. 

חווה סולארית בשדה בוקר

משום מה, אף אחד לא חושב שלהניח גושי זכוכית ומתכת בלב המדבר הוא צעד הפוגע בטבע ובסביבה, בניגוד לקול הזעקה שהופנתה כנגד יזמים שהתכוונו להקים אתר הופעות במצפה רמון. 

על פני 80 דונמים הוקמה חווה פוטו-וולטאי, אשר מפיקה כ-5 מגה וואט חשמל ל-2,000 בתי אב. זה מעט מאוד. רק לשם המחשה – טורבינת גז מפיקה כ-200 מגה וואט למאות אלפי בתי אב על פני שטח של כמה עשרות מטרים בלבד, כל היום וכל השנה, בעוד שלוחות סולאריים יכולים להפיק חשמל רק בחלק מהיממה. 

האם התושבים בשדה בוקר ובאזורים אחרים בארץ יודעים שהם מארחים חוות רעילות ליד ביתם או על גג ביתם? אם כבר האידיאולוגיה הירוקה היא הנותנת, יש להשוות את החלופות הסולאריות לצד הפוסיליות. 

השוואה בין חומרי הגלם הדרושים לפאנל סולארי מול טורבינת גז

למשל, כמה חומרי גלם נדרשים כדי לייצר פאנל סולארי? ובכן, כדי לייצר פאנל סולארי אחד נדרשת השקעה שהיא פי 7 מאשר בטורבינת גז. כמות חומרי הגלם הדרושים לייצור פאנל סולארי, החשמל שהמפעל משקיע בייצור פאנל אחד, השינוע מצד אחד של העולם בספינות על דלקים פוסיליים לצד אחר, ההתקנה עם מתכות רבות, ולבסוף היעילות הנמוכה בהפקת חשמל, שהיא רק בחלק מן הימים במהלך השנה ורק במגבלת כמה שעות. את כל הטוב הזה עוטפים בסופו של דבר בפסולת רעילה. האם זו החלופה הירוקה? 

חוות סולאריות מוקמות בארץ בקצב מואץ. ישובים כפריים קטנים בדרום הצמיחו חוות סולאריות הגדולות יותר מן הישובים עצמם. כמות הפסולת שתוטמן בקרקע לאחר שהפנאלים יסיימו את חיי המדף שלהם, עשויה להסב לנזק לתמיד עבור מי התהום והקרקע. מיחזור אינו אפשרי ולא כלכלי.

החומרים הכימיים המצויים בתוך הפאנל הסולארי ישארו לתמיד בקרקע עמוק, וכל הדבר הנפלא הוא עבור ייצור חשמל רק בחלק מהיממה ובעיקר בחודשי הקיץ. בארה"ב אומרים  כשיש משהו חשוד ועקום, צריך לעקוב אחר שביל הכסף. אכן, ממשלת ישראל סידרה להרבה מאוד אנשים אפשרות להרוויח כסף בקלות.

רק מי שברשותו שטח אדמה או בית פרטי או שניהם גם יחד מרוויח כסף מהתעשיה המתחדשת, וכל שאר התושבים שאין להם בתים או קרקעות מסבסדים את החשמל הירוק. תושבים המתגוררים בערים ובבניינים משותפים משלמים את חשבון החשמל של בעלי הוילות והאדמות החקלאיות. ההנדסה הכפולה שנבנתה עבור התשתית הסולארית עולה הרבה כסף, ומי שמשלם עבור זה הם התושבים המתגוררים בבניינים משותפים, לעומת מי שנהנים מהכנסה קבועה והם התושבים שבאחזקתם בתים פרטיים וקרקעות.

פערים חברתיים? יוקר מחיה? פעם אחת משלמים עבור חשמל מגז או פחם, ובפעם השניה משלמים את מחיר ההוצאות של חברת החשמל עבור יצרני החשמל הפרטיים – למרות שאין צורך בהם, אלא בדיוק להפך. היצרנים הפרטיים צריכים את חברת החשמל – כי אין שמש אידיאלית רוב השנה להפקת חשמל. 

איש לא מצפה להזמין חופשת סקי בחורף במצרים, וכך גם אף אחד לא חושב שאפשר לטוס לפינלנד ולמצוא שם מטעי אננס. זה עניין של גיאוגרפיה. מיקום. ישראל אינה מקום אידיאלי לחוות סולאריות כמו שרוב התושבים בעולם. האפשרות שיש למקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת להשתמש בכספם של משלמי המסים, כדי לסמן עבורם הישג דמיוני בדמות סדר היום הירוק בסופו של דבר גורמת ליותר נזק מתועלת. כמו בשבועת הרופאים כך גם ראוי לדרוש מאותם פוליטיקאים, "ראשית, אל תגרום לנזק". 

מקורות: 

1. תרשים חברת חשמל לאנרגיות מתחדשות

https://www.gov.il/he/departments/general/dochmeshek

2. Global Solar Atlas
https://globalsolaratlas.info/download/world

3. California went big on rooftop solar. Now that’s a problem for landfills
https://www.latimes.com/business/story/2022-07-14/california-rooftop-solar-pv-panels-recycling-danger

4. פסולת בסין ייצור פאנלים סולאריים.
https://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/03/08/AR2008030802595.html

5. Dark side of solar panel
https://www.discovermagazine.com/environment/solar-panel-waste-the-dark-side-of-clean-energy

6. שיכון ובינוי בנתה חווה סולארית בשדה בוקר.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4538998,00.html

7. כמות חומרי הגלם לאנרגיות מתחדשות ופוסיליות.
https://www.iea.org/data-and-statistics/charts/minerals-used-in-clean-energy-technologies-compared-to-other-power-generation-sources

לדיון על הפוסט בדף הפייסבוק של יניב - כאן

אין מצב חירום אקלימי

קבוצה של 4 מדענים איטלקים פרסמו מאמר לפני כשנה בו הם מנתחים את הכמות והעוצמה של אירועי מזג אוויר חריגים. מסקנתם היא חד משמעית: ההכרזה על מצב חירום אקלימי אינה מבוססת על נתונים, כלומר על עובדות. משבר האקלים שרבים חוששים ממנו עדיין לא מתרחש.

הם ממליצים להימנע מהפחדה מיותרת ולחפש פתרונות ברוח אובייקטיבית קונסטרוקטיבית לבעיות, ולא לבזבז משאבים על "פתרונות" יקרים ובלתי מועילים.

הם מצאו שכמות המשקעים היא סטטית (לא משתנה) במרבית תחנות המדידה בעולם. כמות הסופות (הוריקנים, טייפונים, טורנאדו בארה"ב) ועוצמת גם היא לא השתנתה לאורך זמן.  גם אירועי מזג אוויר אחרים (שיטפונות, בצורת, ותבואה של מערכות סביבה) לא מראים על מגמה ברורה של ריבוי אירועים קיצוניים. המגמה היחידה שניתנת לחאבחנה היא הגידול של הצמחיה ברמה עולמית ( greening) וגידול התנובה החקלאית (כמות התבואה בדונם).

ארבעת המדענים האיטלקיים הם - 3 פיסיקאים ואחד מומחה לאגרו-מטראולוגיה. שנים מהם חתומים על העצומה "הצהרת אקלים עולמית" שצוברת לאחרונה תומכים רבים. ההצהרה קובעת שאין מצב חרום אקלימי וקראת למדע האקלים להתנהג בצורה יותר מדעית. היא גם קוראת להשתחרר מהאמונה הנאיבית במודלים אקלימיים בלתי בשלים. הם אומרים שחקר האקלים צריך לשים יותר דגש על נתונים אמפיריים, כלומר על מדידות ופחות על מודלים.

מאורעות מזג אוויר קיצוניים, שהמודלים מיחסים איכשהו להתחממות הגלובלית הם הדרך המקובלת והנפוצה להפיץ היסטריה אקלימית. בייחוד אוהבים להתריע על הוריקנים וציקלונים בארה"ב שגורמים לכ 60% מהנזקים הכלכליים של מאורעות האקלים בעולם. אבל, עד היום, הנתונים אינם מצביעים על עלייה, לא במספר הסופות ולא בעוצמתן. (ראה גרף)

מחברי המאמר מקבלים שהייתה עליה כלשהי בגלי חום אם כי לא הייתה מגמה עולמית מובהקת של עלייה כזו. גם אירועי גשם קיצוניים (שגורמים לשיטפונות) נמדדו רק בתחנות מדידה ספורות בעולם. גם נתונים על גידול בשיטפונות לא נמצאו. שורה ארוכה של מחקרים לא מראה על מגמה של עלייה בשיטפונות. ובנושא בצורת: מחקרים רבים מראים שאין שינוי של ממש בתחום זה.

לעומת זאת, הגידול הקטן בטמפרטורות ובלחות השפיע לטובה על התבואה החקלאית. בתקופה 1961 עד 2019, התנובה העולמית של תירס, אורז, פולי סויה וחיטה גדלה ב 3.3%, 2.4, 2.6 ו 3.8% בהתאמה.

פרטים רבים על המחקר והנתונים שהוא מציג תמצאו במאמר עצמו .  הם סרקו מספר גדול של מחקרים על אירועי מזג אוויר חורגים ועל תופעות נלוות (שטפונות, בצורת). הם מסכמים:

In conclusion on the basis of observational data, the climate crisis that, according to many sources, we are experiencing today, is not evident yet.

המסקנה: על פי נתוני תצפיות - משבר האקלים שרבים טוענים שאנו חווים כבר היום - אינו משתקף בנתונים. 

הניסיון לייחס כול אירוע מזג אוויר חריג להתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי שריפת דלקים פוסיליים על ידי בני האדם הוא תוצאה של דמיון פורה והיסטרי ומודלים אקלימיים לא מבוססים. 

יעקב