דפים

21 בנובמבר 2017

חשמל סולארי עוד יותר זול


בחודש מרס השנה דיווחנו על מחיר זול במיוחד במכרזים להתקנת חשמל סולארי בישראל: כ 19.9 אג' לקוט"ש. המחירים של החשמל הסולארי שהושגו לאחרונה במכרזים בארצות אחרות היו עוד זולים בהרבה. בסעודיה התקבל מחיר של כ 1.79 סנט, שהם כ 6.2 אג' לקוט"ש (שליש מהמחיר הישראלי). מחיר דומה התקבל גם במקסיקו. חסידי השמש שמחים וצוהלים. הם מעריכים שאולי בעוד שנתיים המחיר ירד עוד, ל 1 סנט (3.5 אג') ואולי אפילו 0.7  סנט.

מה המשמעות של המחירים הנמוכים האלה? ראשית יש לברך ולהתברך שיש מקור חשמל זול. זה תמיד טוב – מחיר זול לכול מוצר הוא ברכה, קל וחומר למוצר בסיסי כמו חשמל.
האם העולם יפיק בקרוב את מרבית החשמל מהשמש? כמובן שלא, כי השמש מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן (בסעודיה), כך שכ 80% מהחשמל צריך לבוא ממקורות אחרים, כמו שהוא בא עד עכשיו. כלומר: חשמל סולארי אינו מאפשר להימנע מלהקים ולתחזק תחנות כוח רגילות (על דלק פחמי), הוא מאפשר, לכול היותר, להקטין את מספר השעות של תפעול התחנות הרגילות – ובכך להקטין מעט את כמות הדלק שהן שורפות.

הנקודה העיקרית שרציתי להדגיש הוא השוואה בין התנהלות סעודיה וישראל. סעודיה לא התקינה לוחות שמש עד כה. ישראל קפצה בראש, החל משנת 2008, והחלה לסבסד ייצור חשמל סולארי בסכומים גבוהים. זה החל במחירים של כ 230 אג' לקוט"ש (פי 40 מהמחיר הנוכחי של הסעודים), ונמשך במחירים של 120, 80, 60 אג' לקוט"ש (מחירים שעודכנו מדי פעם). כיום סוחבת ישראל התחייבויות ל 20 שנה למפיקי החשמל הסולארי במחירים גבוהים, בשיעור של אולי מיליארד אולי מיליארד וחצי שקל (מיותרים) בשנה, כול שנה למשך 20-28 שנים. מה יצא לישראל מההוצאה הנוספת הזו? האם הצלנו את כדור הארץ מהתחממות נוראית? (התרומה הכמותית שלנו בנושא היא בטלה בששים). הרבה יותר חכם וכדאי היה לנהוג כמו הסעודים – להמתין שמחיר הלוחות יהיה סביר ורק אח"כ להתקין אותם בהמוניהם. ההיסטריה הירוקה, והמנהיגים שנכנעו לה, הובילו לעושק הציבור הישראלי בשיעור מיליארד או מיליארד וחצי שקלים לשנה למשך 20-28 שנה. מדוע לא היה למנהיגינו את השכל הישר שגילו הסעודים? או שמא אנו עשירים מהסעודים ויכולים להרשות לעצמנו לשרוף כסף רב ללא חשבון?

כמובן – את ההסבר למדיניות הסעודית אין לחפש דווקא בתחום השכל הישר. הם לא התקינו לוחות שמש עד כה כי מנהיגיהם הזקנים והשמרנים היו קצת מנותקים מהעולם וההיסטריות שלו. סעודיה החלה בהתקנת לוחות שמש רק כעת כי לפני כשנתיים התחולל מהפך בשלטון. המלך הזקן מת ועל הממלכה השתלט יורש העצר הצעיר, מוחמד בן סלמן (32), שחונך במערב, והינו מעודכן בכול האופנות והשיגעונות של המערב, אותם הוא מנסה להעתיק. (והינו, חוץ מזה, גם מגלומאן).

האם כדאי לסעודיה, כעת, להתקין לוחות במחיר מצחיק זה? ייתכן, אינני יודע. יש כמה נקודות שצריך לציין. המטרה המוצהרת של הסעודים היא לחסוך בנפט ובגז. הסעודים לא מפיקים חשמל מפחם (כמונו) שאינו בנמצא בארצם, אלא מנפט וגז שיש לה בשפע. הם מניחים שאם ישרפו פחות נפט בתחנות הכוח שלהם יהיה להם יותר נפט לייצוא במחיר טוב. ייתכן. בינתיים הם לא מצליחים למכור את כול הנפט שהם מסוגלים לייצר, וקיצצו בהפקת הנפט (והיצוא) במסגרת הסכם עידוד המחיר של אופק (OPEC). צריך גם לזכור שהעלות של ייצור הנפט (הפקתו מהבארות), בסעודיה, היא נמוכה מאד (3-5 דולר לחבית) כך שהערך של הדלק שהם חוסכים נמוך. מאידך – החשמל הסולארי מחייב את תחנות הכוח להקטין את הייצור בבוקר (כשהשמש זורחת) ולחדשו אחה"צ, בשעת השקיעה. התזזיתיות הזאת מגדילה את כמות הדלק הדרושה לכול קוט"ש ואת מחיר החשמל בלילה (כאשר אין שמש). ומחיר הקוט"ש הרגיל בסעודיה הוא כנראה הרבה יותר נמוך מאשר אצלנו, בגלל העלות הנמוכה של הדלק. החשבון מסובך.

בנוסף: לא ידוע איזה הטבות נוספות הובטחו לזוכים במכרז הסולארי. הם יקבלו אדמה בחינם – אבל זאת לא הטבה גדולה במדבריות סעודיה. ייתכן שיקבלו גם הטבות בתחום המיסוי והמימון – הדבר לא פורסם. וייתכן שהמציעים בונים על סובסידיות של ממשלת סין ליצרני לוחות השמש. וייתכן גם שטעו בחשבון והציעו מחיר הפסד.

עדיין יש לזכור שהמחיר הנמוך התקבל במכרזים ממשלתיים, המבטיחים רכישה, במחיר הנקוב, של כול קוט"ש שהלוחות יצליחו לייצר. מחיר נמוך לחשמל סולארי הוא חדשות טובות, אבל הוא ייבחן במבחן האמתי – מבחן ההתקנה המסחרית ללא מעורבות ממשלתית. מאות או אלפים של מפעלים וצרכנים צורכים חשמל בעיקר ביום (כאשר השמש זורחת) ומשלמים מאות אלפים ואפילו מיליונים בחשבונות חשמל, כול חודש. הם משלמים לפי תעריף לצרכן שהוא 40-50 אג' לקוט"ש. אם ניתן לייצר חשמל סולארי במחיר 6 אג' (או אפילו 20 אג') – כדאי לצרכנים גדולים אלה להתקין לוחות שמש פרטיים, לשימוש עצמי, ללא צורך באישור ממשלתי, ולחסוך מיליונים בחשבון החשמל. כאשר נראה מאות מתקנים פרטיים כאלה נדע שחשמל סולארי באמת זול.

יש לשמוח על המחיר הנמוך של החשמל הסולארי. אבל... זה לא הופך את ההתקנות של לוחות שמש בארץ, עד היום, במחירים אסטרונומיים (ביחס למחיר החדש), למוצדקת בדיעבד. ההיפך הוא הנכון: המחיר הנמוך הנוכחי מבליט את השגיאה הגדולה והיקרה מאד של מנהיגינו, שנדחפו על ידי ההיסטריה הירוקה הרגשית, ולא הפעילו את שכלם. לא היה קורה שום אסון, לא לנו ולא לעולם, אם התקנת לוחות השמש הייתה מתחילה רק כעת, כשמחירם סביר (כמו בסעודיה).

יעקב



20 בנובמבר 2017

שמש ורוח אינם מסוגלים להפחית פליטות.


אומר כתב הסביבה של הניו יורק טיימס. [בוקר טוב אליהו]. 35 שנה עברו מאז "יום האדמה" שהחל את מסע ההטפות האקלימיות ו 20 שנה מאז הסכם קיוטו, ההסכם הבינלאומי הראשון להפחתת הפליטות והצלת כדור הארץ. הרבה מים עברו בירדן מאז, והרבה "הישגים" יש לדיפלומטיה האקלימית. וועידות אקלים המוניות מתקיימות כסדרן, כול שנה, התודעה גוברת, הסכמים בינלאומיים נחתמו, כול ארצות העולם הצטרפו [מלבד טראמפ הרשע] , הבטחות הובטחו. מחירי לוחות השמש וטורבינות הרוח ירדו פלאים ומיליונים של מתקנים סולאריים ורוחניים הותקנו בעולם. בעצם, עד 2015, הותקנו פי 10 יותר מתקנים מאשר צפו. מיליונים של אנשים, תעמלנים, כלי תקשורת ועסקנים מקדמים במרץ את האנרגיה הירוקה.

 דבר אחד לא קרה: הפחתת הפליטות.

הנה סטטיסטיקה מעניינת: מה כמות פליטות הפד"ח (Co2 ) ליחידת אנרגיה שנצרכה? המספר הזה לא השתנה כלל (לא ירד), מאז 1997 (הסכם קיוטו). אפילו במדינות המפותחות (שהשקיעו הכי הרבה באנרגיה מתחדשת) עדיין פולטים 96% מכמות הפד"ח שפלטו לפני 20 שנה, עבור אותה כמות אנרגיה. "ייתכן והמקורות המתחדשים אינם התשובה" אומר הניו יורק טיימס (האבא של התקינות הפוליטית, והזעקה האקלימית). [חתום: אדוארדו פורטר, הכתב לענייני אקלים].

ב 10 השנים האחרונות השקיעו הממשלות והמשקיעים הפרטיים (שהממשלות הבטיחו להם סובסידיות) מעל 2 טריליארד (או טריליון) דולר במתקני שמש ורוח. (לפי גרסה אחרת הם השקיעו ב 20 שנים 4 טריליארד). מעריכים שכמות ההשקעה הזו (2 טריליארד) היא יותר גדולה מכול ההשקעות בתחנות כוח גרעיניות שהושקעו מתחילת העידן הגרעינים עד כה. כול ההשקעה הזו לא הביאה להפחתה בפליטות.

מכון המחקר Environmental Progress (התומך באנרגיה גרעינית) ביצע ניתוח נתונים על רמת הפד"ח בייצור אנרגיה ב 68 ארצות, מאז 1965. לא נמצא שום קשר בין כמות המתקנים הסולאריים והרוחניים שהותקנו לבין רמת הפד"ח ליחידת אנרגיה. כלומר: אם המטרה היא הפחתת הפד"ח (כדי להציל את כדוה"א מאסונות אקלימיים) – הרי הרוח והשמש אינם תורמים דבר להשגת מטרה זו.

נושא מדאיג אחר הוא המחיר. בעוד מחיר לוחות השמש וטורבינות הרוח ירד פלאים ב 10 השנים האחרונות – המחיר של שילוב מתקנים אלה ברשת אספקת חשמל אמינה ורציפה הוא גבוה מאד. צריך לדאוג למקורות חליפיים (גרעין או מאובנים) לתקופות שהשמש לא זורחת (80% מהזמן) והרוח לא נושבת (75% מהזמן). צריך לדאוג לרווחיות מקורות הגיבוי היכולים לפעול רק חלק מהזמן. צריך לממן אמצעי אגירה יקרים. צריך גם השקעות ענקיות ברשת התמסורת כדי להביא את החשמל ממקומות שיש בהם שמש ורוח למקומות שבהם החשמל דרוש. "התקנה של מקורות מתחדשים בקנה מידה גדול תהיה קשה ויקרה בהרבה מאשר מעריכים" קובע מחקר אחר.

יש סימנים שההתלהבות והנכונות להמשיך ולהשקיע סכומים גדולים באנרגיה מתחדשת נחלשו. אחרי תקופה של עליה תלולה בהשקעות באנרגיה מתחדשת, נעצרה העלייה מאז 2010. מאז, משקיעים בעולם סכום "שטוח" של 250 מיליארד דולר לשנה – זה רבה כסף אבל רחוק מלהספיק. "אנו זקוקים להשקעה כפולה לפחות כדי להתקרב למטרה הנכספת של הגבלת ההתחממות הגלובאלית ל 2 מעלות" (היעד של הסכמי פאריס) – אומר מומחה אחד.

אם נתחשב בטענה שהשמש והרוח לא מסוגלים להפחית את הפליטות – אז לא חשוב כמה ישקיעו – הפליטות לא תקטנה, כמו שלא קטנו עד עכשיו – אומר פורטר. נדרשים אמצעים מדעיים-טכנולוגיים חדשים, שעוד אין לנו. השקעה ברוח ושמש לא מובילה לשום מקום. זו לא הערכה, זה ניתוח של נתוני האמת של מה שהתרחש בזירת ייצור האנרגיה העולמית ב 20 השנים האחרונות.
לדברי פורטר לעיל, (שראה את האור אחרי 20 שנה), אני יכול להוסיף: בוקר טוב אליהו. העולם שילם 2 או 4 טריליארד דולר בבניית מתקנים שאין בהם תועלת כדי להבין מה שניתן היה להבין (לו רצו לשמוע), ורבים חישבו ואמרו מראש, לפני שהוציאו גרוש.

אבל, איך אומרים: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. בינתיים, הוצאת הכסף לריק בעולם ואצלנו נמשכת במלוא הקיטור. ופליטות הפד"ח נמשכות כרגיל.

יעקב




16 בנובמבר 2017

הפליטות בעולם בעליה


פליטות הפד"ח (CO2) בעולם עומדות לעלות בשנת 2017 לשיא חדש וזה סימן שהמטרה של הגבלת ההתחממות הגלובאלית היא רחוקה מתמיד. הפליטות מתעשייה ושריפת דלק פחמי עומדות לעלות בכ 2% מעל לרמה של שנה שעברה, בעיקר בגלל גידול השימוש בפחם בסין.

בשלוש השנים האחרונות כמעט ולא היה גידול בפליטות העולמיות, ונוצר רושם שהעלייה בפליטות נבלמה למרות המשך העלייה ברמת החיים. השנה התברר שההתמתנות הייתה זמנית והעלייה נמשכת. הדבר התפרסם ב Global Carbon Project ובשלושה מאמרים מדעיים.

כדי לעמוד ב"יעדי" הסכם פריס מ 2015 למנוע התחממות של יותר מ 2 מעלות (ורצוי לא יותר ממעלה וחצי) – צריכות פליטות הפד"ח העולמיות להגיע לשיא (כלומר להפסיק לגדול) בשנים הקרובות, ואח"כ לרדת במהירות לאפס לפני תום המאה ה זאת (שנת 2100). לא נראה כעת שהדבר אפשרי.
הפליטות צפויות לעלות בסין בכ 3.5% ובהודו בכ 2%, ועליות אלה מתגברות, כמותית, על הירידות שהיו בארצות המפותחות. ארה"ב הורידה פליטותיה בכ 1.2% לשנה, ב 10 השנים האחרונות, אבל הירידה הזאת קטנה, והיא הייתה רק 0.4% בשנה זו (2017). גם בארצות אירופה, הירידה בפליטות הייתה רק 0.2% השנה, בהשוואה לממוצע של 10 השנים האחרונות שהיה 2.2%.

הירידה (הקטנה) בפליטות בעולם המפותח (ארה"ב ואירופה) מוסברת כמה גורמים שאין ביניהם לבין ההטפות האקלימיות ובזבוזי השמש והרוח שום קשר. הירידה מתרחשת הודות למעבר תחנות הכוח מפחם לגז בארה"ב (מסיבות כלכליות), היציבות (או הירידה) באוכלוסייה במערב, והייצוא של מפעלי התעשייה לסין והודו.

אינני יודע מה האקלים יעשה בעתיד, אני לא נביא ולא קונה את הנבואות של החממיסטים. דבר אחד אני יכול לנבא בביטחון: ירידה בפליטות הפד"ח (בשיעורים משמעותיים ש"נדרשים") לא תתרחש. הסיבה היא פשוטה: אין לנו מקורות אנרגיה אחרים מלבד המקורות הפחמיים, וללא אנרגיה בני אדם לא יכולים להתקיים. השמש והרוח אינם מקורות אנרגיה המסוגלים לספק את כמויות האנרגיה הדרושות. הסכמי אקלים, תעמולה, הטפות ושפיכת כספים לא יעזרו. אנו צריכים אנרגיה. 20 שנה של וועידות אקלים (כמו הוועידה הנוכחית בבון), והוצאה כ 4  טריליארד דולר (שהוציאו מדינות העולם ב 15 השנים האחרונות על לוחות שמש ותחנות רוח) לא קידמו אותנו במאום לקראת המטרה.

יעקב

18 באוקטובר 2017

הרגישות האקלימית בירידה.


מחקר חדש שפרסמו סקאפטה ושות' עוסק בנושא הרגישות האקלימית לפד"ח (CO2). הרגישות מוגדרת כשיעור עליית הטמפרטורות בעקבות עלייה פי שניים של ריכוז הפד"ח באטמוספרה. מניחים שריכוז הפד"ח היה 280 חלקים למיליון לפני העידן התעשייתי (לפני 150 שנה), כאשר בני האדם החלו לשרוף דלק מאובן ולפלוט פד"ח, הריכוז כעת הוא כ 400 חלקים, ועלול להגיע לכ 560 חלקים (כפול מאשר בהתחלה) במועד כלשהו לפני סוף המאה הזו (2100).

דו"ח ה IPCC  מנבא רגישות של 3 מעלות (פלוס-מינוס מעלה וחצי) על פי מודלים אקלימיים. האמת היא שאיננו יודעים בוודאות מה שיעור הרגישות וגם לא בערך. המודלים הם רק ניחוש אחד מני רבים. עלייה של 3 מעלות עלולה להיות מזיקה למדי, והחממיסטים תמיד טוענים שאפשרית גם עלייה יותר גדולה, כלומר שה IPCC  היה זהיר מדי בנבואותיו.

הלך סקאפטה ואסף את כול התחזיות של הרגישות האקלימית שהתפרסמו בספרות המדעית החל משנת 2000. וראה זה פלא: המגמה הכללית של המאמרים, עם חלוף הזמן, הוא רגישות יותר נמוכה.



באתר "נו טריקס" השלימו את הנייר של סקאפטה, שכלל מאמרים מדעיים שהתפרסמו עד 2014, והוסיפו את כול המאמרים בנושא שהתפרסמו מ 2014 עד היום. וראה זה פלא – מגמת הירידה נמשכת. בקצב זה עוד מעט תגיע לאפס... (בקישור באתר "נו טריקס" יש פירוט מלא של המאמרים וקישורים אליהם).

הספקנים טענו תמיד שהמודלים האקלימיים מגזימים, ושהשפעת הפד"ח על חימום האקלים, גם אם היא קיימת (סבירות גבוהה) איננה כול כך חזקה, ושיעור ההתחממות הצפוי אינו גדול כול כך, ועשוי אפילו להיות בלתי מזיק. למשל – התחממות של כ 0.6 מעלות עד סוף המאה (בנוסף לכ 0.9 מעלות שכבר התרחשו במאה שעברה) – כפי שמנחשים אחדים מהמאמרים האחרונים, לא תהיה הרת אסון, והאנושות תוכל להסתגל בקלות. בנוסף לא ידוע איזה חלק מההתחממות שהייתה נגרמה על ידי בני אדם ואיזה חלק על ידי תהליכים טבעיים שאינם קשורים לבני האדם ולפליטות הפד"ח שלהם.

האמת היא שאיננו יודעים מהי הרגישות. כול המאמרים הם ניסיון של ניחוש לפי חישוב זה או אחר, ועצם הפילוג הגדול בין הניחושים השונים מראה שאיננו יודעים, גם לא בקירוב, מה האמת. המעניין הוא מגמת השינויים בנבואות – המגמה היורדת. האופנה משתנה ומדענים רבים מאמינים כעת ברגישות נמוכה יותר.

יעקב

14 באוקטובר 2017

פטפוטי האקלים של אובמה בוטלו.


זוכרים את תכנית האקלים "ההיסטורית" של הנשיא אובמה משנת 2015 ? ובכן, התכנית הזו היא כעת היסטוריה, היא מתה לפני שנולדה... היא בוטלה כעת, על ידי אותה סוכנות הסביבה האמריקאית EPA, שהגתה ופרסמה אותה אז. היא מתה לפני שהופעלה. התכנית תוארה אז ככה: (פרסום רשמי של הבית הלבן):

The Clean Power Plan is a Landmark Action to Protect Public Health, Reduce Energy Bills for Households and Businesses, Create American Jobs, and Bring
Clean Power to Communities across the Country

בפועל היא כללה 1580 עמודים של מלל ריקני, מלא ב"יעדים" וריק מתוכן ממשי על אופן השגת היעדים. אפשר לסכם את התכנית ההיא על ידי דקלום הסיסמאות הנדושות של הירוקים: "לוחות שמש, תחנות רוח, ויעילות" (ושפיכת הרבה כסף לריק). אפשר היה להגיד ב 8 מילים מה שהם כתבו ב 1580 עמודים. כאשר כותבים 1580 עמודים כדי להגיד מה שאפשר להגיד ב 8 מילים, יש חשש כלשהו שמנסים למכור לך לוקשים.
בכול אופן, התכנית לא הגיעה אפילו לשלב של תוקף רשמי, היות ש 27 מושלי מדינות הגישו תביעה משפטית נגד EPA, ובתי המשפט השעו את יישום התכנית עד פסיקתם בנידון (עד הודעה חדשה). לוח הזמנים בתכנית היה זה: שלב תכנון (על ידי המדינות) ואישור תכניות עד 2022, שלב יישום עד 2030. זה מה שכתבתי בזמנו על התכנית (בין השאר): "עד 2030 יזרמו הרבה מים בפוטומק, והרבה נשיאים ראשי EPA  יתחלפו..."
אכן, הנשיא וראשיEPA  (שהנשיא ממנה) התחלפו מהר מהצפוי. EPA  הודיעה כעת שתפרסם "בקרוב" תכנית חדשה למלחמה נגד האקלים הנוראי. בקרוב... לכתוב 1580 עמודים מחדש זו לא משימה מהיום למחר... אח"כ בא שלב ההפקדה, הערות הציבור, הסקת מסקנות ותיקונים... ייקח קצת זמן... עוד מים יזרמו בפוטומק... העיקר ש EPA  עומדת על המשמר ונלחמת באקלים.
יעקב


9 באוקטובר 2017

הקרח הארקטי יציב


חודש ספטמבר חלף ולא שמענו זעקות שבר שגרתיות של החממיסיטים לרגל פרסום שיא הפשרת הקרח העונתית בקוטב הצפוני שמתרחשת כול שנה בחודש זה. הסיבה – ניחשתם: היקף הקרח המינימלי, העונתי לא היה נמוך במיוחד השנה.
המינימום העונתי בהיקף הקרח היה, השנה, כ 4.8 מיליון קמ"ר, חצי מיליון קמ"ר יותר מאשר לפני 10 שנים.


בגרף הזה רואים שיש מגמה קלה של עליה בהיקף הקרח ב 10 השנים האחרונות.

בגרף הזה, של הממוצעים היומיים לחודש ספטמבר, רואים שהממוצעים השנה (קוים תכלת או צהוב) גבוה מעט יותר ממוצע 10 השנים האחרונות (קו כחול כהה).
היקפי הקרח הצפוני היו נמוכים בשנות ה 1940, אם כי לא יודעים בדיוק כמה, כי לא היו אז לוויינים. הם גדלו עד בערך 1977, ומאז הייתה מגמת קיטון (יחד עם מדידות לוויין מדויקות החל מ 1979). הקיטון היה איטי עד 1994, מהיר יותר עד 2007, ואז התהפכה המגמה, והיקף הקרח התייצב פחות או יותר. אנו עדים לשינויים מחזוריים בהיקף הקרח הארקטי.
ההתאוששות נמשכה גם באוקטובר. היקף הקרח ב 7 באוקטובר היה גדול  ב 460 מיליון קמ"ר מאשר לפני שנה.
התחזיות וההתרעות של החממיסטים על מגמה ברורה וחדה של קיטון הקרח, בגלל ההתחממות הגלובאלית, עד כדי היעלמות כול הקרח (בשיא ההפשרה העונתית, בספטמבר), מתבררות כבלתי נכונות.  על עובדה משמחת זו אין כלי התקשורת העיקריים טורחים לדווח בכותרות שמנות, כמו שהם מדווחים על כול סימן מפחיד. זה לא תואם את הנרטיב שלהם – להפחיד כמה שיותר.

יעקב

1 באוקטובר 2017

מרקל ותפנית האנרגיה הבלתי אפשרית.

 Lindaholm for http://Strom-Report.de מקור ויקיפדיה

גב' מרקל הסימפטית, והנורמלית בדרך כלל, נבחרה שוב, לקדנציה רביעית, לראשות ממשלת גרמניה. המנהיגים אחרים במערב – דונלד טראמפ בארה"ב, טרזה מיי באנגליה, ועמנואל מקרון בצרפת, שנבחרו לאחרונה (כול אחד לקדנציה ראשונה שלו),  נבחרו לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן, כלומר לא בגלל שהיו כאלה מוצלחים (הם לא), אלא בגלל שיריביהם היו יותר גרועים. כלומר – הם היו הרע במיעוטו. גם מרקל לא הלהיבה, ומפלגתה ירדה בכוחה, בבחינת עוד ניצחון כזה ואבדנו. האיכות האישית של הפוליטיקאים הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכיום תמצא בפוליטיקה אנשים סוג ז' מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית (לא רוצה להזכיר דוגמאות מישראל...). גם מרקל זכתה כברירת מחדל, ללא התלהבות, כי יריבה היה חדל אישים יותר... אבל מרקל לא דמות חדשה, היא קנצלרית מנוסה בעלת 12 שנות וותק בתפקיד, ותפקדה, בדרך כלל, בצורה סבירה.

גב' מרקל נוטה להחליט החלטות גדולות על בסיס רגשי, אינסטינקטיבי, ללא מחשבה מעמיקה. כך הייתה החלטתה הפתאומית לסגור את כול תחנות הכוח הגרעיניות אחרי תאונת פוקושימה ב 2011. להשוואה: החלטתה השקולה של שווייץ, שהתקבלה אחרי התלבטות ושיקול של 6 שנים, לאפשר לתחנות הכוח הגרעיניות הקיימות לפעול כול עוד הן תקינות ומביאות תועלת (בלי לבנות תחנות חדשות). החלטה אינסטינקטיבית ורגשית אחרת של מרקל הייתה ההחלטה לקלוט מיליון פליטים מסוריה, ב 2015.   Wir schaffen das הייתה הסיסמה. אנחנו הגרמנים אומה גדולה ועשירה: "אנו מסוגלים לזה" (לקלוט מיליון פליטים, יעלה כמה שיעלה).

אחת ההחלטות והתכניות הגדולות של מרקל היא תכנית "תפנית האנרגיה" – Energiewende. גם היא התקבלה על בסיס רגשי: "אנרגיה נקייה זה טוב, בואו נעשה את זה". זו התכנית יקרה לליבה, והיא דוחפת אותה באופן אישי בכול הכוח, יותר מכול מנהיג אחר וכול ארץ אחרת בעולם. כול מנהיגי העולם משלמים מס שפתיים לאופנת האנרגיה ירוקה, ודוחפים אותה בצורה זו או אחרת. אבל מרקל באמת מתלהבת מזה. דווקא למרקל, בניגוד לשאר מנהיגי העולם, יש השכלה פיסיקלית וניסיון (היא הייתה שרת הסביבה שימור הטבע ובטיחות התחנות הגרעיניות משנים 1994 עד 98) – היא הייתה אמורה להבין יותר טוב את חוסר המעשיות – אבל ההתלהבות הרגשית  ניצחה.

תוכנית "תפנית האנרגיה" הציבה שורה של "יעדים" יפים – כמו למשל: ירידה בפליטות 40% עד 2020 ו 80-95% עד 2050 (לעומת שנת בסיס 1990). שיעור האנרגיה המתחדשת בחשמל: 35% עד 2020, 80% עד 2050. צמצום שימוש כולל באנרגיה: 20% עד 2020 ו 50% עד 2050 (לעומת שנת הבסיס 2008).... ועוד כהנה וכהנה. כול אלה הוגדרו במסמך משנת 2010 בעל תוקף של חוק. הבעיה עם התכנית היפה הזו היא שזה סתם שרבוטים על נייר. אין מאחורי היעדים היפים שום תכנית ממשית, הנדסית, מוגדרת. זו הבעת משאלה ערטילאית, זו שירה ותו לאו.  הנייר סובל הכול.

אבל, הגרמנים עשו גם עשו מעשים. הם ניגשו במרץ להתקין לוחות שמש ותחנות רוח, לפי העיקרון: כמה שיותר יותר טוב, ויעלה כמה שיעלה. הם משקיעים באנרגיה ירוקה לפחות מאז שנת 2000 (לפני מרקל, שעלתה לשלטון ב 2005, הייתה ממשלה סוציאליסטית-ירוקים של גרהרד שרדר, שהאמינה גם היא באנרגיה מתחדשת). הם הוציאו כבר, במצטבר, כ 650 מיליארד אירו. הם התקינו כבר כ 27 אלף טורבינות רוח בהספק (תיאורטי) של כ 41 GW ו 150 מיליון (!) לוחות שמש (גם כן 40 GW, באותם 10-12% מהזמן שהשמש זורחת בגרמניה). ומה עם היעדים: הנה – כבר היום יש ירידה בפליטות ב 27% (לעומת 1990) אז היעד של 40% עד 2020 בר השגה, לא? לא! הירידה של 27% היא הונאה (כמו היעד עצמו). שנת הבסיס נקבעה לפני נפילת מזרח גרמניה (בכוונה). מאז נסגרו בתי החרושת הכושלים והמזהמים של מזרח גרמניה מסיבות שלא קשורות למדיניות האקלים, והם שהביאו לירידה המשמעותית בפליטות. ירידה נוספת התרחשה עם המשבר הכלכלי של 2008. מאות מיליארדי האירו שהושקעו בלוחות שמש ותחנות רוח לא תרמו כלום לירידה בפליטות. אחרי 2008 נעצרה הירידה בפליטות למרות המשך ההתקנה המהירה של לוחות וטורבינות. לוחות השמש וטורבינות הרוח שעליהם הוציאו מאות מיליארדי אירו הם אשליה, הם לא מפחיתים פליטות. גוף מחקר ירוק, בשם Agora Energiewende העוקב אחרי ביצוע תפנית האנרגיה דיווח שגרמניה רחוקה מלהשיג את היעדים של התפנית. עד 2020 צפויה ירידה של 30% לכול היותר בפליטות לעומת היעד של 40%. בגרמניה פועלות עדיין 140 תחנות כוח פחמיות, המספקות כ 40% מהחשמל.

גרמניה טוענת שהיא מפיקה כ 1/3 מהחשמל ממקורות מתחדשים. גם זו הונאה ירוקה. כחצי מהחשמל הירוק הזה מופק מסכרי הידרו שהיו קיימים מקודם. סכרים נוספים לא ניתן לבנות כי מרבית המקומות המתאימים כבר נתפסו, ובניית סכרים כבר לא באופנה, בגלל הפגיעה הסביבתית. לוחות השמש ותחנות הרוח (שעליהם שרפו כבר 650  מיליארד אירו) מפיקים, רשמית, רק כ 22-23% מהחשמל בגרמניה. אבל גם נתון זה מטעה (משקר). גרמניה ארץ יבשתית מוקפת שכנים טובים. בעבר היא ייבאה חשמל משכנותיה, אבל בשנתיים האחרונות היא הפכה פתאום ליצואנית חשמל גדולה. מה הסוד? פשוט: כאשר השמש זורחת והרוח נושבת נוצרים עודפים גדולים של חשמל שגרמניה לא מסוגלת לקלוט, אז היא מייצאת אותם, במחיר אפסי, לשכנותיה. כלומר היא משלמת לתחנות רוח ולוחות שמש תעריף גבוה, חתום בחוזה ל 25 שנה, ומייצאת את החשמל במחיר אפסי לשכנותיה לאחר שרשמה לעצמה קרדיט על חשמל ירוק, ולאזרחיה הפסד כספי הגון. כול הזמן תחנות הכוח הפחמיות פועלות, כי לא ניתן לכבות אותן כול כמה שעות ולהדליק אח"כ חזרה, לפי גחמות האספקה הרוחנית או השמשית.

מיותר לציין שמחיר החשמל בגרמניה גבוה פי 2 מהמחיר הממוצע באירופה, ופי 3 מהמחיר בארה"ב. גחמות ירוקות לא מפיקות חשמל, אבל כן עולות כסף. אין ארוחות חינם.

חוץ מזה מרקל בסדר...


יעקב

22 בספטמבר 2017

מומחים מודים: תחזיות ההתחממות שגויות.

קבוצה של 10 חוקרי אקלים פרסמה מאמר מדעי בירחון "נייצ'ר גיאוסיינס" בו הם מודים שהתחזיות הקודמות של המודלים על התחממות מהירה היו שגויות, שהתחממות כדור הארץ היא קצת יותר איטית, ולכן יש "קצת יותר זמן" להילחם בהתחממות הנוראית לפני שכולנו נמות.
מאמר בוושינגטון פוסט


העולם התחמם פחות מאשר חזו המודלים, שהיו "חמים מדי" וייחסו השפעה חזקה מדי לגזי החממה (פד"ח). זה כמובן לא חידוש לספקנים, שטוענים כך כבר הרבה שנים, החידוש הוא שהמדענים שפרסמו את המאמר הזה שייכים ל"זרם המרכזי" – דהיינו לזרם החממיסטי. עכשיו גם הם מודים שהם טעו (כלומר הגזימו קצת, רק קצת) בעבר.

מיכאל גרוב, פרופסור לאקלים ואנרגיה באונ' לונדון (אחד ממחברי המאמר) מודה שתחזיותיו הקודמות היו שגויות. הוא אמר בוועידת פריס לפני שנתיים "כול הראיות של 15 השנים האחרונות מלמדות שהגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות היא בלתי אפשרית למעשה, ואם לא נעשה צעדים מרחיקי לכת לצמצום הפליטות עד 2020, גם עצירת ההתחממות על סף 2  מעלות תהיה בלתי אפשרית". הוא אמר לכתב הטיימס אתמול: "נכון, שיניתי דעתי, העובדות השתנו וזה גרם לי לשנות דעתי, עדיין קשה מאד להשיג את המטרות שלנו, אבל אנו במצב קצת יותר טוב מאשר חשבתי". כמובן, העובדות לא השתנו כלל, אבל טוב שגרוב שינה דעתו, ולא חשובה הסיבה. כמובן, הם כנראה הגיעו למסקנה שההפחדה המוגזמת נתפסת כחסרת שחר בעליל, ולכן, לדעתם, הפחדה יותר מתונה עשויה להועיל יותר במלחמת התעמולה שלהם...

מיילס אלן, פרופסור למערכות גיאו באוקספורד, מחבר אחר של המאמר הנוכחי, וחממיסט יודע אמר: "לא ראינו את ההאצה בהתחממות אחרי שנת 2000 כפי שחזו המודלים. לא הבחנו בזה במדידות. לא מפתיע שמודלים שנבנו על ידי אוניברסיטאות ומכוני מחקר לפני 10 שנים מתחילים להציג סטייה כולשהי ממדידות האמת." אכן לא מפתיע. אבל אם כול ה 12 מודלים (שהשתמשו בהן ב IPCC) מראים כולם סטייה באותו כיוון (כלפי מעלה) זה כן "מפתיע". [כלומר זה מלמד שהמודלים אינם אלא ניחושים מבוססי אידאולוגיה, למטרות הפחדה, שמתחפשים למדע.]

עכשיו המחברים המכובדים (10 במספר) חושבים שיש לנו עוד 20 שנה זמן שבתוכן נוכל לעצור את ההתחממות הנוראית על גבול ה 1.5 מעלה.
המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הבריטי, מוסד מהזרם המרכזי החממיסטי) הודה בימים אלה שהייתה האטה גדולה בהתחממות בין השנים 2000-2014, אבל ההאטה הזו הסתיימה בשנתיים האחרונות. עד עכשיו החממיסטים לא הודו שיש האטה, והאשימו את הספקנים שהצביעו על ההאטה בפרסום ידיעות כוזבות.

כלומר: מדענים שטענו עד עכשיו ש"המדע סגור" science is settled – כלומר – המסקנות המפחידות בדבר התחממות נוראית הן וודאיות ולא מוטלות בספק – פתאום משנים דעתם ומסקנותיהם.
דעתי האישית (והצנועה) היא – שכול התחזיות האקלימיות (המדעיות כביכול) לא שוות כלום. אנו פשוט לא יודעים מה יהיה, האם תהיה התחממות או לא, ומה יהיה שיעורה. כול מה שאנו יכולים לדעת (עם מרווחי שגיאה גדולים) הוא מה שהתרחש עד כה. לא מה שיהיה בעתיד.

יעקב