4 באוגוסט 2021

מדי גאות - השפעת אורך הרישום על מגמות השינוי.

מיכה קליין.

בתופעות אקלימיות והידרולוגיות אורך סדרת הנתונים הקיימת חשובה מאד כאשר מנסים למצוא מגמות וכן שינויי מגמות. בעולם הקלימטולוגיה מקובל לקחת תקופה של 30 שנה כבסיס להשוואת נתונים ולימוד על מגמות השתנות. בעולם של מדידות מדי הגאות יש המחזיקים בדעה כי יחידת הזמן המינימלית ללימוד היא מחזור של 19 שנה, שבו מחזור השמש והירח מתלכדים וכמובן שלמחזור זה יש השפעה רבה על הגאות והשפל.

בעולם התכנון נהוג לקבוע את "תקופת החזרה" לאירוע אליו יש להתייחס בבניה של גשר, תעלה, מערכת ניקוז וכדומה. (לתופעות אלה, ולא לרעידות אדמה או אירועים גרעיניים, מקובל בעולם התכנון הערך של אחת לחמישים שנה. נדמה לי כי הערך של אחת לחמישים שנה נתקבל מתוך עולם הכלכלה שכן בדרך כלל חישוב פחת על המבנה הוא 2% לשנה).

בניתוח של מדי גאות יש גורמים רבים המשפעים על תנודת מד הגאות: טמפרטורת המים, לחץ אטמוספרי, מחזורי אקלים מקומיים, מחזורי הגאות והשפל, מחזורי סערות שמש, תנודות הקרקע, ועוד ולכן רק תקופה ארוכה של תצפיות "תנטרל" את ההשפעה הזמנית של כל אחד מגורמים אלה.

במדי גאות שרצף הנתונים שלהם קצר, רק כמה עשרות שנים ניתן לקבל סטייה גדולה מהממוצע הן בכיוון עלייה בפני הים, והן בכיוון ירידה בפני הים. רק לאחר כמה עשרות שנים ההשפעה קצרת הזמן של חלק מהגורמים "דועכת".

לוין ודוגלס (2006) מציגים את האיור הבא :

ניתן לראות כי במקומות בהם משך המדידה עד לחמישים שנה המובהקות של הנתון המחושב של השינוי בגובה פני הים הוא נמוך ורק בתחנות שאורך הרישום יותר מ 60 שנה ערך הממוצע הופך להיות אמין יותר.

כדאי לציין זאת ביחס לניתוח מדי הגאות בישראל . נתוני המרכז למיפוי ישראל הם באורך של 62 שנה. מדידות חקר ימים ואגמים הם בני 30 שנה.

מקור:
Miler L,Douglas B C 2006 On the rate and causes of twentieth century sea level rise. Philosophical Transactions of the Royal Society A.

 

  

25 ביולי 2021

הודעת הפורום לרציונליות סביבתית בנושא הצעת המחליטים להפחתת גזי חממה

הפורום לרציונליות סביבתית                    25 ביולי 2021, ט"ז באב תשפ"א

 


הודעה לעיתונות

הפורום לרציונליות סביבתית: הצעת המחליטים להפחתת גזי חממה שהתקבלה בממשלה היא בכייה לדורות ותעלה במחיר יקר לכלכלה ולסביבה

הפורום לרציונליות סביבתית, שחברים בו מדענים ומומחים לאנרגיה ולסביבה, יוצא נגד הצעת המחליטים שאושרה בממשלה היום, יום א', 25 ביולי 2021, להפחתה של פליטות הפחמן בשיעור של 27% עד 2030 ושל 85% עד 2050, הצעה המבוססת על תחושת בטן ולא על בדיקת היתכנות פיזית-הנדסית.

חברי הפורום מדגישים שיעדים אלה בלתי אפשריים להשגה בטכנולוגיות הידועות, ושהעלויות הנגזרות הן גבוהות מאוד ויובילו להעלאת מיסים ולהגדלת הגירעון, וכן לחוסר יציבות אנרגטית בשל נטישת מקורות אנרגיה אמינים קונבנציונליים כמו גז, מה שמוביל למשברי אנרגיה תכופים ולהפסקות חשמל ולעלייה דרמטית במחיר החשמל במדינות בעולם שניסו זאת, כמו קליפורניה, אנגליה וגרמניה.

הפורום מצביע על כך שהתוכנית למעבר ל-30% חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת עד 2030 תצרוך משאבי קרקע כה עצומים עד כדי חוסר היתכנות, ותגרום לפגיעה חמורה בסביבה.

הפורום מפנה לדו"ח רשות החשמל משנת 2020 שבו נאמר בפירוש שהפקת אנרגיה שמש אינה מייתרת בנייה של תחנות כוח רגילות ושעלינו לבנות את כל התחנות הדרושות לאספקה מלאה של צרכינו. לשון אחר: כל 60 מיליוני הפנלים הסולריים המתוכננים לשנת 2030, עוד לפני ההחלטה החדשה, יבואו בנוסף לתחנות הכוח הרגילות (מתוך דוח רשות החשמל), ולא יביאו לחיסכון בזיהום אוויר ובשום דבר אחר.

כמו בכל מקום שבו נוסה מעבר כזה, מחיר החשמל צפוי לזנק, והפגיעה תהיה בעיקר בחלשים, בלי להניב שום תועלות בצורה של הפחתת פליטות.

לדברי הפורום, היעדים עד שנת 2050 הם חסרי אחיזה במציאות הטכנולוגית-הנדסית המעשית.

הפורום מזכיר שהשפעת פליטות הפחמן של ישראל על האקלים העולמי היא אפסית (ישראל פולטת פחות מ-0.2% מהפליטות העולמיות), ושום דבר שישראל תעשה לא ישפיע כהוא זה על האקלים. הפגיעה הכלכלית בישראל כתוצאה מהשאיפה ליעדים דמיוניים אלה תמנע השקעה בתשתיות חיוניות להסתגלות לשינויי אקלים, ותפגע באיתנותה הכלכלית והביטחונית של המדינה.

הפורום מזכיר שמצבה של מדינת ישראל שונה מהותית ממצבן של מדינות המערב, בשל קצב גידול האוכלוסייה, צפי הגידול בצריכה המצריך תוספת תחנות כוח יציבות ואמינות, וגם בשל היותה של ישראל "אי אנרגטי" בלי חיבור לרשת למדינות שכנות שניתן להיעזר בהן בשעת הצורך.

באשר להתחייבויות הבינלאומיות של ישראל, ישראל כבר עומדת בהתחייבויותיה בהסכם פריז, כך שאין כל מחויבות בינלאומית הגוררת את ההחלטה הזאת

הצעת המחליטים להפחתת פליטות הפחמן תפגע בשטחי הטבע בארץ ובכלכלתה, תעלה את מחיר החשמל ותגרום להפסקות חשמל חוזרות ונשנות, ותפגע ביכולת של ישראל להתמודד עם איומים עתידיים, אקלימיים ואחרים

הפורום קורא לממשלה להציב כיעד עליון ביטחון באספקת אנרגיה בכמות הדרושה, כולל רזרבות טובות, ולשאוף למחיר אנרגיה בר השגה, דבר החיוני לשגשוגו של המשק. הפורום קורא שלא לערוך ניסויים בטכנולוגיות שאינן מוכחות על גב אזרחי ישראל, ולבסס את אספקת האנרגיה על בסיס טכנולוגיות ידועות ובדוקות בלבד.

הפורום קורא לממשלת ישראל להקשיב למדענים ולמומחי אנרגיה, ולהתקדם במתינות ובהדרגה בשימוש באנרגיות לא יציבות. 

האגדה על הגז בעולם

מיכה קליין

בפוסט שפורסם ב-14.7.2021 הצגתי נתונים על העלייה ביצור ובצריכת הפחם בעולם. נתונים שלא "מעודדים" את חלום אפס פליטות של פחמן דו חמצני.

כאן נציג נתונים ביחס למקור האנרגיה הנוסף, גז, שגם הוא פולט פחמן דו חמצני (פחות מפחם) וגם הוא מראה מגמה של עלייה בכמות הנשאבת והנצרכת בעולם.

 

איור 1. ייצור הגז בעולם בשנים 2010-2040 ,  תחזית.

איור 1 מראה כי משנת 2010 ועש לשנת התחזית 2040 יעלה יצור הגז בעולם כמעט פי שנים. העלייה העיקרית תהיה מגז המופק מפצלי שמן.

נתון זה המתייחס רק למקור הגז עומד בהתאמה לאיור מס 2 המציג את הצריכה בשנת 2040 מכלל המקורות

בגרף זה נראה כי הדרישה העולמית מכפילה את עצמה משנת 1990 ועד שנת התחזית. כל אחד מהתורמים של מקורות "פוסיילים" עולה במשך הזמן ,אם כי השיעור באחוזים מכלל הצריכה של הנפט יורד.

 

 איור 2. תחזית עתידית לשנת 2040 לצריכת האנרגיה בעולם.

ניתן לראות כי חלקה של האנרגיה המתחדשת, כולל מקור הידרואלקטרי, שבשנת 2010 היה  % 10.7 מכלל היצור יעלה עד שנת 2040 וייצור כ-14.5% מכלל הייצור.

אדם קרוב אצל עצמו ולכן אביא גם את תפוקת הגז במזרח התיכון ,איור 3.

איור 3. ייצור הגז במדינות המזרח התיכון בשנים 2000-2018.

ניתן לראות כי ייצור הגז "בשכונה שלנו" עלה בערך פי שלש בשנים 2000-2018.

לסיום, נחזור ונאמר כל זמן שהשימוש בפחם,גז,נפט ימשיך לעלות במספרים מוחלטים ( לא באחוזים ) אין מה לדבר על חלום "אפס פליטות"

צריך לזכור האנרגיה היא המניע להתקדמות הציבליצזיה, איור 4 מדגים קשר זה בין אנרגיה להתפתחות טכנולוגית.

איור 4. הקשר שבין השימוש העולה באנרגיה וההתפתחות הטכנולוגית בשנים 1975-2000

24 ביולי 2021

אגירת חשמל בבטריות.

ד"ר נורית גל שימשה מ 2013 עד 2019 סמנכ"ל רשות החשמל לאנרגיה, והיא כעת יועצת בחברת הייעוץ  לתכנון משק החשמל E&Y. היא בעלת 3 תארי מאסטר ודוקטורט.

היא פרסמה פוסט המסביר עד כמה מתקני אגירת אנרגיה בבטריות עשויים להועיל בשילוב אנרגיה סולארית ברשת החשמל בישראל וליתר חלקית את הצורך בקווי ממסר חדשים. הנה הגרף: 

זהו גרף ברמה עקרונית כדי להסביר את הנושא. מה שרואים בו הוא מתקן של לוחות שמש (פאנלים סולאריים) בהספק נומינלי (בשיא השמש) של 120 מגה-וואט (מ"ו) ומתקן אגירה בבטריות. במשך שעות היום (כ 6 שעות) יספקו הלוחות כ 60 מ"ו חשמל לרשת ו 60 מ"ו לטעינת הבטריות (האגירה). אח"צ ובערב (כשאין שמש) יספקו הבטריות לרשת כ 60 מ"ו חשמל במשך כ 6 שעות. לפיכך גודל מתקן האגירה הוא 60 מ"ו כפול 6 שעות שהם 360 מ"ו-שעה. בטריה כזו שוקלת בערך 2000 טון.

המתקן הפוטוולטאי (לוחות השמש) מאפייניו הם אלה: כול לוח שמש בודד בגודל כ 1 על 1.6 מ' (1.6 מ"ר) מספק כ 250 וואט חשמל, כלומר - צריך 120 מ"ו לחלק ל 250 וואט = 480 אלף לוחות כאלה - נעגל לחצי מיליון. המתקן הנחמד שלנו מחזיק חצי מיליון (!) לוחות שכול אחד בגודל מיטה בערך ומשקלו 25 ק"ג ברזל וזכוכית (ועוד המבנה התומך מברזל). השטח הדרוש הוא חצי מיליון כפול 1.6 = 800 אלף מ"ר או 800 דונם. יחד עם המרווחים בין הלוחות, דרכי גישה וגדרות ומתקן אגירה - שטח המתקן כולו יגיע בטח ל 1500 דונם.  מחיר מתקן כזה עשוי להגיע לכ 250 מיליון דולר ארה"ב (מחירי 2018). מתקן אחד.

כמות האנרגיה שהמתקן מספק בשנה היא: 60 מ"ו כפול 12 שעות ביום כפול 300 ימים בשנה (ימי שמש) - זה 216 אלף מו"ש (מגה-ואט-שעה).

כעת נראה את המתקן בהקשר של כלל מערכת אספקת החשמל הארצית.  פרופיל צריכת החשמל היומית הוא בערך כזה: מינימום הצריכה בלילה (כאשר אין חשמל לא מהשמש ולא מהאגירה בשעות 23 עד 7 למחרת) הוא כ 7-8 GW. אנו צריכים תחנות כוח רגילות (פוסיליות) בהספק כזה ללילה. ביום ( שעות 8-16) הצריכה היא 10-12 GW עם שיאים בימים חמים במיוחד עד 13.5 GW. זו בערך גם הצריכה בערב (16-23) וגם כאן יש שיאי צריכה בערב בימים קרים במיוחד שיכולים להגיע ל 13.5 GW. (עד שנת 2030 יש להוסיף אולי כ 10% לגודל הצריכה).

אנו חייבים להחזיק תחנות פוסיליות בהיקף לפחות 7 GW שביל הלילה, אבל תחנות אלה בנויות לעבוד הכי יעיל 24/7 - לא ניתן לכבות אותן בבוקר ולהדליק חזרה בערב (כשהשמש שוקעת). נניח אם כן שתחנות אלה פועלות 24/7 ומספקות לכן: 7 GW כפול 8760 שעות בשנה - ס"ה כ 61 מיליון מו"ש - נניח לשם פשטות: 60 ממו"ש. צריכת החשמל השנתית בישראל הייתה כ 75 ממו"ש ב 2020, נניח שהיא 80 ממו"ש ב 2030. (יכול להיות יותר). אם מקבלים 60 ממו"ש מהתחנות הפוסיליות, צריכים השמש והאגירה לספק את השאר - 20 ממו"ש. כדי לספק כמות כזו צריך: 20 מיליון מו"ש  לחלק ל 216 אלף (הייצור השנתי של מתקן אחד) הם כ 93 מתקנים. נעגל את זה ל 100 (כי במתקנים יש איבודי אנרגיה).

מתוך דוח רשות החשמל משנת 2020: "9 .מבחינת השלכות קביעת היעד על מערך הייצור עולה כי הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות אינה מפחיתה באופן משמעותי את ההספק הקונבנציונלי הנדרש למשק."

אז הנה התוצאה: כדי לספק כ 25% מצריכת החשמל השנתית צריך 100 (מאה) מתקנים מהסוג שתואר לעיל. להזכירכם: בכול מתקן חצי מיליון לוחות שמש של 1 על 1.6 מ' במשקל 25 ק"ג. כפול 100 זה חמישים מיליון לוחות (פאנלים). השטח הקרקעי הדרוש: 1500 דונם כפול 100 = 150 אלף דונם. זה כמעט לרצף את כול השטחים הפתוחים בארץ בברזל וזכוכית (לוחות שמש).  ודרושים 100 מתקנים לאגירה בבטריות, כול אחד בגודל 360 מו"ש. המשקל הכולל: 200 אלף טון!. (גב' נורית גל עדכנה בשיחה שמספיק 50 מ"ו ל 4 שעות כפול 100 מתקנים, ס"ה 20,000 מו"ש ולא 36 אלף כמו שכתבתי למעלה. הבדל לא עקרוני).

כיום, בעולם אין 10 מתקנים בגודל כזה (יש שניים שנחנכו בארה"ב בינואר ויוני 2021). אין גם כושר ייצור בטריות בהיקף כזה. אין ליתיום (לב הבטריה) בכמויות כאלה. יש מחסור עולמי בליתיום וריצת אמוק לפיתוח מכרות ליתיום נוספים - אבל תהליך הפקת הליתיום ופתיחת מכרות הוא תהליך קשה, איטי ארוך ויקר. בייחוד כי מכרות האלה גורמים נזק סביבתי ניכר ויש התנגדויות רבות לפתיחת מכרות חדשים. לא יודעים כמה ליתיום יהיה זמין בעתיד ובאיזה מחיר.

יש לחשוב גם על בלאי ותחזוקה. לוחות שמש מתבלים אחרי 20-25 שנה וחייבים להחליפם בחדשים. 50 מיליון לוחות פירושו שני מיליון לוחות חדשים כול שנה - לנצח. ושני מיליון לוחות פסולת למיחזור או הטמנה - כול שנה. אלה כמויות אדירות - ועלויות בהתאם. גם הבטריות במתקן האגירה אינן מחזיקות לנצח - מחליפים כול 5-8 שנים… כול 5 עד 8 שנים 200 אלף טון של בטריות חדשות (ומיחזור של 200 אלף טון בטריות ישנות).

כול המאמץ וזה והעלות הזאת בשביל לספק 25% מהחשמל מהשמש. החשמל מהווה כ 40% מצריכת האנרגיה בארץ - אז חיסכון של 25% בחשמל הוא חיסכון של כ 10% מכלל הפליטות משימוש באנרגיה בארץ. אז - השמש (באמצעות 100 מתקני לוחות+בטריות) תספק 10% מהאנרגיה בארץ.

ישראל פולטת כ 0.20% מפליטות הפד"ח העולמיות הגורמות (כביכול) להתחממות גלובאלית. אז- אחרי שנתקין 50 מיליון לוחות שמש ו 200 אלף טון בטריות - הפליטות העולמיות תרדנה ב  0.03% וחלקנו יהיה רק 0.17%. האקלים לא יושפע הרבה מירידה זו - חוששני. אז לשם מה?

צריך להדגיש עוד כמה נקודות:

-           לא ניתן להפיק יותר מ 25% מהחשמל מלוחות שמש. בלתי אפשרי פיזית. גם עם אגירה.

-          אנו זקוקים לכול תחנות הכוח הרגילות (פוסיליות), כולן, עד האחרונה בהן - כי יש שיאי צריכה בימי חורף קרים כאשר אין שמש בכלל. כול חמישים מיליון הלוחות לא מיתרים (מחליפים) אפילו גנרטור פוסילי אחד. הם כולם מעל לכושר הייצור הפוסילי הקיים והנחוץ גם בעתיד, בתוספת כושר ייצור למענה לגידול בצריכה (התחנות הפוסיליות יעבדו פחות שעות, אבל הן חייבות להיות)

-          חייבים לתכנן את מערכת אספקת החשמל 15 שנה מראש, כי תהליך האישור והבנייה של תחנות כוח, קווי ממסר ותחנות השנאה לוקח לפחות 10 שנים. כלומר: חייבים כעת (לפני שנה) להתחיל בבניית המתקנים הדרושים ל 2030. אנו לא יכולים לתכנן (ולבנות) על בסיס של טכנולוגיות שלא קיימות היום (ולא בדוקות) כמו בטריות בכמויות גדולות. אגירה כזו לא קיימת ולא אפשרית (היום) בכמויות הדרושות. אין ליתיום, אין מכרות. אין כושר ייצור (אנו לא בנים יחידים בעולם). יש נביאים (בלומברג - עליו מסתמכת ד"ר גל) המנבאים שב 2030 יהיו בטריות. אסור לנו לתכנן מערכת חשמל על בסיס נבואות וספקולציות. התכנון והביצוע חייבים להיות מבוססים על מה שיש ולא על מה שאולי יהיה (ואולי לא) ב 2030. ב 2030 נתכנן את מערכת אספקת החשמל ל 2045 על בסיס טכנולוגיות קיימות ב 2030 

-          לא לקפוץ בראש. לא להיות ראשונים בעולם שמנסים טכנולוגיות חדשות מפוקפקות. לא בוער. מה ההיסטריה הזו? למשל: התקינו לוחות שמש במחיר 236 אג' לקוט"ש (בהתחייבות ל 20 שנה) - כאשר עכשיו המחיר 15 אג'. מדוע היה צריך לקפוץ בראש ולהיחפז? אי אפשר היה להמתין כמה שנים? האם החיפזון שלנו הציל את העולם?  או התחנה התרמו-סולארית באשלים במחיר 88 אג' לקוט"ש. טכנולוגיה בעייתית, כושלת ויקרה שבעולם ירדו ממנה. ואנחנו בנינו את התחנה הזו (עם התחייבות ל 20 שנה) אחרי שתחנות דומות כבר נכשלו בעולם! היסטריה מוחלטת.

-          בארץ כבר הותקנו  כ 9 מיליון לוחות שמש ( 2.2 GW כושר נומינלי). יחד עם המתקנים שכבר אושרו ונמצאים בבניה - נגיעה בקרוב ל 5.5 GW  שהם 22 מיליון לוחות. הלוחות נבנו על בסיס האידיאולוגיה האומרת "שמש זה טוב, להתקין כמה שיותר, יעלה כמה שיעלה". 100 מתקנים כמו מתקן הדוגמה שלמעלה מחזיקים 12 GW כושר ייצור נומינלי - ו 50 מיליון לוחות. זו הכמות שמשרד האנרגיה אכן מתכנן להתקין עד 2030 (עברנו כבר מחצית הדרך). בלי שום התחשבות בגורמים כמו יכולת להשתלב ברשת או זמינות האגירה הדרושה. כי כאשר אומרים "שמש" אין חישובים, אין הנדסה, אין ייתכנות. בונים ודי כי "שמש זה טוב!". מרצפים את א"י בברזל וזכוכית.

-          בעולם מדברים על "אפס פליטות". מה זה מדברים! מחוקקים חוקים. השרה הטריה שלנו, זנדברג, מדברת על 85% אנרגיה מתחדשת. אין טכנולוגיה שמאפשרת זאת. אין טכנולוגיה. אלו שאיפות בטן נאות ללא אפשרות מימוש. אבל לדבר אפשר…

-          החשש הוא שעל סמך אשליות סולאריות יכשילו בארץ בניית תחנות הכוח חדשות הדרושות לאספקה סדירה של חשמל. עד עכשיו האספקה שלנו סדירה כי אנו ניזונים מהתחנות כוח קודמות (חלקן גילם מעל 35 שנה) שנבנו לפני שהעולם השתגע. אבל אנו זקוקים לתחנות נוספות לכיסוי הביקוש העתידי, ולהחלפת תחנות מתבלות. אסור שהאובססיה הסולארית תפגע בבניית תחנות חדשות.

-          תבנו את כול תחנות הכוח הפוסיליות שצריך. אל תחסכו בזה. זה יבטיח אספקת חשמל סדירה. אם יבנו יותר תחנות - הנזק היחידי יהיה שחלקן יפעלו פחות שעות. אם לא יבנו תחנות כוח כנדרש הנזק הוא ניתוקי זרם - נזק גדול לאין שיעור. אם לטעות אז לטעות לצד הביטחון. אספקה סדירה של חשמל קודמת לכול שיקול אחר.

 

יעקב

20 ביולי 2021

מכתב פתוח לשרה להגנת הסביבה - האדם ושינוי הטמפרטורה

לכבוד השרה תמר זנדברג

המשרד להגנת הסביבה


ברכות,


המחלוקת העיקרית בנושא האקלים היא בין אלה שטוענים כי האדם אחראי עיקרי להתחממות עקב פליטה של כמויות רבות של פחמן דו חמצני, לבין אלה הטוענים כי שינויי אקלים הם בעיקר מהלך טבעי שהשפעת האדם עליו היא שולית עד לא קיימת כלל.

כל המלחמה על הורדת פליטות מקורה בטענה כי האדם הוא הגורם, ובשם טענה זו הנך יוצאת, במסגרת תפקידך כשרת הגנת הסביבה, בקריאה לממשלה להילחם בפליטות .

הגרף המצורף מראה את השתנות הטמפרטורה הממוצעת העולמית לשתי תקופות זמן של 50 שנה

התקופה האחת היא 1895-1946 המייצגת תקופה בה השינוי בטמפרטורה היה בעיקרו טבעי, התקופה השנייה היא 1957-2008 המייצגת תקופה בה השפעת האדם הייתה רבה.

גבירתי השרה אנא הסתכלי על שני גרפים אלה ותנסי לומר מה הם השינויים ביניהם. הגרפים נראים דומים מאד וגם שיפוע קו המגמה הוא כמעט זהה .

ובכן השאלה האם את יכולה לומר איזה מהגרפים מייצג את התקופה הראשונה ואיזה את התקופה האחרונה.

במידה ואת רואה את הדמיון בין הגרפים את בוודאי תתרשמי מערעור טענתך כי האדם הוא האחראי הבלעדי לשינוי האקלים.

ראוי לכן, שלפני הדרישה ממשלת ישראל לפעולה על סמך עצות אחיתופל,  להיוועץ גם עם אנשי מדע ביקורתיים ביחס לנחרצות המקובלת במשרדך.

רק לשם סיפוק הסקרנות הגרף השמאלי הוא הקדום יותר.

בברכה,

 

פרופ' (אמריטוס) מיכה קליין

המחלקה לגאוגרפיה, אונ' חיפה 

19 ביולי 2021

מפגש חברי הפורום לרציונליות סביבתית עם ד"ר נורית גל.

 הזמנה למפגש חברי הפורום לרציונליות סביבתית עם ד"ר נורית גל.


בשיתוף עם הבלוג הירוק, מושג ירוק (בטלגרם) זום לחירות והתנועה הליברלית החדשה.

עוקבי הבלוג מוזמנים כאורחים לדיון "שולחן עגול" בזום של חברי הפורום לרציונליות סביבתית עם ד"ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל.

בעברה עמדה אל״ם (מיל.) נורית גל בראש המרכז לניתוח מערכות במטה הכללי שם היתה אחראית לתכנון התוכניות הרב שנתיות של צה״ל. בשש השנים האחרונות היתה סמנכ״לית הרגולציה ברשות החשמל. כיום היא עוסקת ביעוץ בתחום האנרגיה ומלמדת באוניברסיטה העברית.

במסגרת תפקידה כסמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות הובילה גל שינויים מערכתיים במשק החשמל, ובהם הסדרת שוק החשמל העתידי, שהיה בסיס למכירת תחנת הכח אלון תבור; מכרזים והסדרות למתקנים פוטו-וולטאיים; עיצוב מחדש של הליכי החיבור לרשת; תכנון צורכי משק החשמל; והיתה שותפה בכירה לכתיבת מפת הדרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל ופרסום דו"חות עומק שנתיים על מצב משק החשמל.

מוקד הדיון יעסוק בסוגיית האנרגיה המכונה "מתחדשת", אותה רואים חברי הפורום כבלתי-יציבה וככזאת המובילה להאמרת מחירים מבלי לתרום את התרומה המוצגת לציבור לכלכלה או לשיפור "משבר האקלים".

בין הנושאים שידונו:

מחיר האנרגיה "המתחדשת" לצרכנים בישראל.

האם למדנו מכשלים של אחרים (הניסיון הגרמני)

"עקב אכילס" של האגירה כמפתח לשוק אנרגיה לא יציבה.  האם יש פתרונות אגירת אנרגיה ישימים?

מודל שוק החשמל העתידי.

הזיהום הסביבתי של לוחות השמש, השטחים הנדרשים ועוד...

תינתן אפשרות להצגת שאלות מצד הקהל.

להרשמה לקבלת זימון כאן.

18 ביולי 2021

מן הארכיון: גל החום של שנת 1921

חַיִּים אַרְמוֹן מפרסם בפייסבוק קטעי ארכיון מעניינים. הנה אחד מהם המתאר את החום הכבד במקומות שונים לפני 100 שנה, ביום 10/7/1921.

הידיעה פורסמה בעיתון "הארץ" ידיעה על החום במקומות שונים בעולם:


מן הכתבה:

"זרם החום בכל ארצות הברית גדול מנשוא". רבים מתו מפגיעת קרני השמש.

"אנשים רבים השתגעו ורבים נפלו מן הגגות".

בצפון צרפת היה מחסור במים; החורב ... הוא הקשה ביותר שהיה בחמשים השנים האחרונות". לעומת זאת, בנגב צרפת, היו סערות ברקים, רעמים וברד.

בפריז, קיבלו 20 אנשים דו"חות אזהרה "על שיצאו בתלבושת קלה יותר מדי".

גם באנגליה שרר חום והיו שריפות רבות.

אל פארק המפסטד הית', באו אנשים עם מטריות, בתקווה שירד גשם, בזכות מאות יריות שאנשים ירו לכיוון השמים, במטרה להוריד גשם. אבל המטרה לא התגשמה ו"החורב עודנו בתקפו".

הציון של 91 מעלות פרנהייט בפריז הוא כ-32.7 מעלות צלסיוס.