דפים

20 בינואר 2021

האשליה הירוקה - פרופ' יונתן דובי במשחק מילים

 

זוהר ושחר מארחים את פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. יוני, פיסיקאי תיאורטי עם ניסיון יישומי בתחום האנרגיה, הינו אחד המבקרים הבולטים בעברית של הפרדיגמה השלטת בכל הקשור לשינויי האקלים ואנרגיה ירוקה. פרופ' דובי הוא ממקימי "הפורום לרציונליות סביבתית" – גוף שהוקם על ידי מספר מדענים ואנשי אקדמיה על מנת לתת במה לדעות מבוססות-נתונים שאינן נשמעות במיינסטרים בנושאי אקלים אנרגיה וסביבה. דיברנו על:
מה לפיסיקה ואקלים?
עם מה מהנראטיב המוכר יוני מסכים
מגמות בשינוי האקלים
האם CO2 מחמם את כדוה"א?
אנרגיית שמש ורוח – הפתרון האלגנטי?
אנרגיה גרעינית
סכנות באנרגיה גרעינית, ואסונות מהעבר כמו צ'רנוביל ופוקושימה
ועוד…

17 בינואר 2021

על הרס מצוק החוף מבנים ימיים ומשבר האקלים.


פרופ' מיכה קליין

הגופים הירוקים במדינת ישראל בקמפיין גדול למען הסביבה החופית מאשימים בכל פורום את :

 1. המבנים הימיים, 2. העלייה בגובה פני הים, כשני הגורמים העייקרים להרס המצוק.

לפי שיטתם שני גורמים אלה הם מעשי ידי אדם, ומהם צריך להסיק מסקנות לעתיד בכל נושא תיכנוני. כך ביחס לבניה של מבנים ימיים, וכך המלחמה "בהתחממות הגלובלית" המביאה לעלייה בפני הים לשיטתם. גישה זו מחלחלת גם לדיוני "פורום רשויות החוף" שבראשו עומד מר מר אופיר פז פינס.

האומנם אלה הם הגורמים העיקריים לנסיגת מצוק החוף?

1. המבנים הימיים.

בדווח שהוזמן על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים נכתב (על ידי ד"ר אהוד מחרז) :

"אירוזיה של חופים נגרמה במדינת ישראל כתוצאה מהקמת מבנים ימיים ולא מסיבה אחרת".

טענה זו לא נכונה.

 

 גם אם לא נתייחס לתקופה של כ-4000 השנים האחרונות בהם מצוקי החוף הולכים ונסוגים מאז שמפלס הים הגיע למפלס הקרוב למפלסו כיום, אלא רק למאה השנים האחרונות. במאה שנים אלה "הפסיד" החוף הישראלי למעלה מ-10 מיליון מ"ק חול בתהליך של כריית חול מקו החוף. (לא כולל את הגניבות הלא חוקיות).כריה זו התרחשה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד הדוח של ועדת הזיפזיף בשנת 1964 לטבע זיכרון יותר ארוך מאשר לבני האדם, אזור חוף הים היה אחד ממקורות החול הגדולים עד להחלת חוק ועדת הזיפזיף.


אורחת גמלים חוצה את שפך הירקון, מובילה חול מהים לצורכי בניה . צילום: חיים תדמור, אמצע שנות הארבעים.


מאז שקיימים המבנים הימיים של מעגנות ושל ברכות השקטה של חברת חשמל, חול המוסע לאורך החוף בעיקר בעומקים רדודים של 0-5 מטר הן מדרום לצפון והן מצפון לדרום שוקע בפתחי המבנים הימים. הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, קובע כי עיקר הטלת החול שנחפר במבנים הימיים  כדי לשמור על העומק בכניסה יוטל לים בעומקים של 6-9 מטר. כתוצאה מכך באישור הרגולטור נחפרים כל שנה כ- 200.000 מ"ק חול (הערכה צנועה ביותר, ביחס לכל המבניים, כיום כאשר בריכת ההשקטה בחדרה משמרת עומק כניסה של 5.5 מטר, הרי רק בחדרה נחפרים כ-60.000 מ"ק חול/שנה) ובאופן פעיל נגזלים מהחוף לטובת הים היותר עמוק. גם אם ניקח רק את 30 השנה האחרונות הרי החוסר הכללי מסיבה זו הוא כ-6 מליון מ"ק חול.

בהנחה הנשענת על הרבה מודלים, כמות החול העובר את רצועת עזה בדרכה לישראל היא כ-400.000 מ"ק/שנה. הרי הכמות שחסרה בחוף הישראלי עקב שני הגורמים שהוזכרו שווה ל-40 שנות אספקת חול טבעית.( ולא התייחסתי כלל לאפשרות שהאספקה מדרום קטנה עקב התהליכים שהתרחשו במצרים).

על מחסור זה הצטרף בשנים האחרונות גורם גדול נוסף וגם הוא באישור הרגולטור. הרחבת נמל אשדוד ובנית נמל חיפה החדש, חייבו כריה של כמויות חול גדולות. הוראה שהיתה מקובלת בישראל אם כי לא היתה מעוגנת בחוק, היא כי אין לכרות חול בעומק מים הרדוד מ-30 מטר. למרות הוראה זו "שיחרר" הרגולטור את חנ"י מהצורך לכרות את החול בים העמוק, דבר שהיה מייקר מאוד את החול. החול לבנית נמל חיפה כ-12-14 מליון מ"ק חול נכרו בעומק של כ-15 מטר עומק מים. גם באשדוד נכרו כמה מליוני מ"ק חול. בנוסף לכך נמל אשדוד כיום חודר לים עד לעומק מים של כ-25 מטר. כך שכל החול שהיה בעבר עוקף את מבנה הנמל וחוזר לסביבה החופית כיום מנוטב לים העמוק ולא יחזור לסביבה החופית.

 

2. עלייה בגובה פני הים.

מתוך: התמוטטות המצוק בחופי ישראל הציבוריות והסביבתיות דרכים להתמודדות, והמשמעויות הכלכליות, מסמך מדיניות אפריל 2010. על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומכון ירושלים לחקר ישראל.

"דוח הפאנל הבין-ממשלתי לבחינת שינוי האקלים (2007, IPCC (מציג תחזית לעלייה במפלס הים העולמי של כ- 20 ס"מ עד 2030 וכ-60 ס"מ עד 2100 .התחזית האחרונה הנמוכה מתחזית קודמת משנת 2001 ,איננה כוללת השפעות של היזון חוזר במחזור הפחמן ושל הפשרה מהירה של כיפות קרח באזור הקטבים ולפיכך עשויה להיות הערכת חסר. אומדן שונה לעליית מפלס הים ואשר אומץ על ידי ממשלת גרמניה חוזה עלייה של עד כ-1.35 מ' עד 2100 .אומדן דומה וגבוה יחסית של כ- 1.0 מ' ואולי אף יותר לשנת 2100 פורסם ב-2007 בעבודה של המכון האנגלי לחקר האזור הארקטי, המעלה כי קצב הפשרת כיפות הקרח גדול מזה ששימש באומדנים של 2001 .דוח חדש שפורסם לאחרונה והמסכם מחקר בינלאומי של מאה מדענים ( 2009, SCAR (קובע כי מפלס הים שהתרומם מאז 1870 בקצב ממוצע של 1.7 מ"מ/שנה עולה בעשורים האחרונים בקצב מואץ של כ- 2.5 מ"מ/שנה העשוי להביא לעליה של עד 1.4מטר בסוף המאה הנוכחית".( שם עמוד 18)

הערך של עליה צפויה של 1.4 מטר עד סוף ההמאה מופיע גם בתוכנית המרחב הימי שערך הטכניון וגם במסמכי החברה להגנת המצוקים.

ומה מראים הנתונים ?

אני חייב לחזור על דברים שכבר כתבתי.

הגוף המוסמך למדידות גיאודזיות בישראל והוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). למרכז כמה נקודות ניטור. שיטת המדידה היא מד גאות הכולל מצוף העולה ויורד עם העלייה או הירידה של פני הים. מד הגאות נמצא במבנים ימיים במקום בו יש השקטה של גלים.הרישום הרציף החל בשנת 1958, אם כי גם לפני זה עוד מימי המנדט יש רישומים חלקיים.תוצאות המעקב מראות כי אין עלייה ב60 השנה האחרונות.

 

מפלס הים התיכון בישראל 1958-2018.


חברי "הירוקים" לא חידשתי דבר, כל מה שכתבתי ידוע לכם, שמעתם אותי בהזדמנוית שונות. אנא אל תסמכו על אי הידיעה של  הקהל ושל מקבלי ההחלטות  אלא תתמודדו עם העובדות בשטח.

 

  

12 בינואר 2021

התחממות גלובאלית במדריד


נוכח הקיץ באמצע החורף הפוקד אותנו, כדאי לשטוף את העיניים עם תמונות של שלג ממדריד. השלג שירד במדריד בכמויות גדולות - לא נרשם כמוהו ב 50 השנים האחרונות.

התמונה למעלה אינה ממדריד - זו תמונה חופשית מזכויות יוצרים (איני יודע מאיפה).

התמונות ממדריד טובות ויפות יותר - תוכלו ליהנות בלינקים אלה: אל גאזירה, וואינט  DW  

 יעקב 

10 בינואר 2021

אוטובוסים חשמליים בקווים עירוניים

כבר בשנת 2015, ושוב ב-2017, כתבנו שחשוב להחליף את האוטובוסים העירוניים בעלי מנועי דיזל באוטובוסים חשמליים.

האוטובוסים עם מנועי דיזל מזהמים בצורה נוראית את האוויר במרכזי הערים הצפופים, היכן שבני אדם חיים. הם גם מרעישים מאד ומהווים מטרד גדול. הזיהום גורם לתחלואה.

יש אלטרנטיבה - אוטובוסים חשמליים - על בטריות. כ 400 אלף אוטובוסים כאלה פועלים כבר בעולם - 98% מהם בסין. סין סובלת במיוחד מזיהום נורא במרכזי הערים שלהם, הערים ענקיות והצפיפות רבה. אוטובוסים חשמליים אינם מזהמים ואינם מרעישים. הם יקרים יותר מאוטובוסים דיזל אבל ההשקעה כדאית. כאן יש הזדמנות להקטין בצורה משמעותית מפגע של זיהום אוויר ורעש בהשקעה ממוקדת, שהיא קטנה יחסית. אני מכוון שההפרש בין מחירי אוטובוס על דיזל מחיר אוטובוס חשמלי - מחושב לכול אורך חייו של הכלי - איננו כל כך גדול.

באוטובוסים עירוניים גם לא מפריע החיסרון הגדול של רכב חשמלי - טווח נסיעה מוגבל. קווים עירוניים אינם ארוכים במיוחד ואפשר להטעין את האוטובוסים בתחנות הקצה שלהם.

אנו מברכים, על כן, את שרת הסביבה גילה גמליאל על שהיא יוזמת הצעת חוק שיחייב שכול האוטובוסים העירוניים החדשים, החל משנת 2025, יהיו חשמליים.

(צילום: דובר משרד התחבורה).

בארץ נעים כעת כ 100 אוטובוסים חשמליים (מתוך כ5000 אוטובוסים) - "לניסיון". הגיע הזמן לעבור מניסיון למעשה. אפשר גם ללמוד מ 400 אלף אוטובוסים חשמליים בסין… מספיק עם ניסיונות, לעבור לביצוע.

השרה גמליאל מבקשת תקציבים ממשלתיים - 310 מיליון שקל "לקידום הנושא ולבניית מסופי הטענה". לא צריך תקציבים ממשלתיים. לא צריך להתנות את המהלך בתקציבים ממשלתיים. יתארגנו נא חברות התחבורה ויקימו מסופים וירכשו אוטובוסים חשמליים. מספיק החוק שקובע שהחל מ 2025 לא יתנו לאוטובוסים דיזל חדשים להיכנס למרכזי הערים.

נקווה שהצעת החוק תתקבל, ועד שנת 2035, אי"ה, ייעלמו האוטובוסים על דיזל ממרכזי הערים, ואיכות החיים של תושבי הערים תשתפר בהרבה.

יעקב 

2 בינואר 2021

בעבר היה חם יותר

שני מחקרים חדשים מחזקים את הדעה שבעבר היו תקופות חמות יותר מאשר היום.

המחקר הראשון מצא שבתקופה הרומית ( בשנים 0-500 לספירה) הטמפרטורות היו החמות ביותר ב 2000 השנים האחרונות (כלומר חמות יותר מאשר בימינו). החוקרים ביצעו קידוח בים מדרום לסיציליה, הם מדדו את גיל שכבות המשקע על פי הפחמן הרדיואקטיבי, ואת הטמפרטורות על פי היחס בין מגנזיום וסידן בשלדים המאובנים. הממצאים מוצגים בגרף הבא:


הקו הכחול המקווקו מציג את המדידות שנעשו, הקו הכחול-סגול העבה - ערכים מוחלקים. רואים שבתקופה הרומית הטמפרטורות היו הגבוהות ביותר, גבוהות בכ-2 מעלות מאשר בימינו.
במפה: מיקום הקידוח (משולש).


המחקר השני נעשה בנורבגיה. המסה של קרחונים בהרים חשפה שרידים של חיצים וכלים אנושיים שהיו קבורים עד כה מתחת לקרח. ברור שהכלים והחרסים שהתגלו הצטברו בשטח בתקופה שהשטח היה חשוף, כלומר לא מכוסה על ידי קרח. בהמשך - במשך שנים רבות היו כול הכלים קבורים מתחת לקרחון, ורק כעת, עם נסיגת הקרחון נתגלו. כלומר - בעבר, בעת שהכלים התפזרו בשטח היה חם לפחות כמו היום אם לא יותר. הכלים הם מתקופות שונות בין 4100 שנה לפני הספירה לבין 1300 אחרי הספירה (התקופה החמה של ימי הביניים). הפיזור הגדול בגיל הכלים מלמד שהיו כמה תקופות של התקדמות ונסיגה של הקרחונים.

Ancient arrows are emerging from Norway’s ice - 
Glacier Archaeology Program, Innlandet County Council

הממצאים מחזקים את הדעה שתופעת ההתחממות הקלה המתרחשת בימינו אינה חסרת תקדים ואינה יוצאת דופן, ואינה קשורה בהכרח בפד"ח הנפלט על ידי האנושות. התחממויות והתקררויות התרחשו בעבר, שינויי האקלים בעבר (לפני העידן התעשייתי) בטוח לחלוטין שלא נגרמו על ידי האנושות (אפילו לא במקצת). 

יעקב 

25 בדצמבר 2020

מפגש העיון בנושא אנרגיית העתיד

פרופ' אריה דובי 1945-2015

לפניכם הקלטת המפגש לזכרו של פרופ' אריה דובי 1945-2015 שנערך ב24 בדצמבר 2020 בשיתוף עם מכינת אופקים למדע, התיכון הסביבתי במדרשת שדה בוקר ואורחים.

מפגש להרצאות קצרות ודיון בנושאי אנרגיה, סיכונים וסיכויים בהשתתפות פרופ' יוני דובי, גיא מור ועידן לוי.

הנחייה: בועז ארד, הפורום לרציונליות סביבתית.

לו"ז

(0:00-0:08 ) - בועז ארד - דברים לזכרו של פרופ' אריה דובי.

(0:08-0:36) - פרופ' יוני דובי - המחלקה לכימיה באונ' ב"ג - אקלים, אנרגיה וסביבה: על חשיבה מדעית, ספקנות ופייק ניוז.

(0:37-1:11 ) - גיא מור - מומחה רגולציה ומנהל אתר "הרגולטור" - כשלי רגולציה ופחד.

(1:06-1:37 ) - עידן לוי - הדשא בגרמניה ירוק יותר, על תוצאות ההשקעות הגרמניות באנרגיה "ירוקה"

(1:37-2:28) - דיון בהשתתפות התלמידים, המכינות והאורחים.