22 במאי 2022

מדידות השינוי בגובה פני הים בחופי אנטרקטיקה

פרופ' מיכה קליין

במספר פוסטים שכתבתי בשנתיים האחרונות התייחסתי לטמפרטורות שנמדדו באנטרקטיקה וכן למאזני הקרח של היבשת.

בפוסט זה הוסיף "לבנק המידע" את המדידות של השינויים בגובה פני הים שנמדדו בחופי אנטרקטיקה.

מדידות אלה, ובעיקר הניתוח של התוצאות, קשה ביותר שכן אין לנו כמעט מידע על תנועות יבשה של היבשת. כמו כן עדיין אין הבנה מלאה של מהלך זרמי הים מסביב ליבשת.

בספרות העולמית מצויין כי קימות 17 תחנות מדי גאות ביבשת, חלק גדול יחסית בחצי האי האנטרקטי.

בנתוני הPSMSL מוזכרות התחנות אך עיבוד גרפי יש רק לחלק מהתחנות .

אני מציג כאן ארבע תחנות שלהן יש הצגה גרפית של השינוי בגובה פני הים .

ראה מפה איור 1.


איור 1.מפת מיקום מדי הגאות בחופי אנטרקטיקה. התחנות שמוצגות בפוסט זה הן : casey  במזרח אנטרקטיקה, תחנה אוסטרלית,  cape-roberts תחנה ניו-זילנדית, לידה תחנת scott  ( לא מסומנת במפה) ותחנות האיים הארגנטיניים בראש חצי האי מופיעים במפה המוגדלת של חצי האי.

איור 2.גובה פני ים בתחנת סקוט באנטרקטיקה. (2001-2017)

 

איור 3.גובה פני ים בתחנת כף רוברטס באנטרקטיקה.(1991-2009)

 

איור 4.גובה פני ים בתחנת casey  באנטרקטיקה.(.1996-2009 )

 

איור 5. גובה פני ים בתחנות האיים הארגנטיניים, בחצי האי האנטרקטי.( 1958-2019)

המוצג בתחנות איננו מכסה את אותו משך זמן אך המגמה היא מדידות התקפות לשנים האחרונות, בתחנת האיים הארגנטיניים המשך ארוך יותר

ניתן לראות בבירור כי אין מגמה של עלייה בגובה פני הים בחופי אנטרקטיקה. בתחנת האיים הארגנטיניים ניתן לראות ירידה משנת 1965 עד 1975 ואז שינוי מגמה ועלייה עד שנת 1990 ומאז גובה פני ים יציב.

ושוב פנייה למקבלי החלטות אנא בססו את ההחלטות שאתם מקבלי על נתוני השטח. 

10 במאי 2022

עוד על תיקון נתוני אקלים.

פרופ' מיכה קליין.

על הנושא של "תיקון" נתוני אקלים כתבתי כבר בפוסטים קודמים, בנקי נתונים עולמיים ( NASA לדוגמא) והן ברמה ארצית (השרות המטאורולוגי הישראלי, לדוגמא).

לצערי תופעת התיקון היא כלל עולמית ומשרתת תמיד את אג'נדת ההתחממות הגלובלית. מקבלי ההחלטות לא מודעים לתהליכי התיקון וכך קבלת ההחלטות יסודה בטעות.

עצם העיסוק בממוצע ולא בהתנהגות של תחנה או אזור בודד היא כבר מחטיאה את המטרה של לימוד המגמה. כאשר אנו רוצים ללמוד על מגמה כלל עולמית של הטמפרטורה חייבים לקחת רק תחנות המושפעות משינויי הטמפרטורה "הטבעיים". בפועל חלק גדול של התחנות מהן מחושב הממוצע, הן תחנות המושפעות גם מתא-החום העירוני. על כך שאקלים העיר מתחמם אין חולק, ולכן תחנות אלא "גורמות" לטמפרטורה הממוצעת לעלות.

ההבדלים בין תחנות קרובות יכול להיות כל כך גדול שהשימוש בממוצע מעוות את תמונת השטח האמיתית. לדוגמה שתי תחנות באנטרקטיקה מראות הבדל של למעלה מ-50 מעלות צלסיוס באותו זמן, איור 1.

באי איסלנד שניתן לומר כי הוא יחסית לא מושפע מ"תא-חום" עירוני, ולכן לא "צריך" לתקן נתונים,  נמדדו הטמפרטורות בשמונה תחנות אקלים הפזורות באי.

(סיפור אישי. באיסלנד עשיתי את אחת טעויות תצפית הנוף הגדולות בחיי. בביקורי באי לראשונה בשנת 1996. בתום סיור של שבועיים קבעתי בריקיאוויק פגישה לכוס בירה עם גיאולוג איסלנדי שהכרתי מכנסים מדעיים. על כוס בירה אמרתי לו, שאיסלנד היא הכי קרוב "לנוף בראשיתי" שראיתי. תשובתו הפתיעה אותי, הוא אמר לי כי כשהגיעו התושבים הראשונים 30%  מהאי היה מכוסה בעצים וכיום רק אחוז אחד, הם חתכו את העצים לחימום).

את באיסלנד וכותב גאולוג סקוטי בחן את נתוני האקלים של שמונה בתחנות הדברים הבאים:

1.יש הסכמה על תיקון והתאמה של נתוני  הטמפרטורה הגולמיים, במיוחד לנתונים הקודמים לשנת 1970, עם נטייה בולטת לקרר את העבר שגורמת להווה להיראות חם בצורה חריגה.

2.בשנות ה-60, איסלנד (וכל האוקיינוס ​​האטלנטי) חוו רצף של שנים קרות מאוד שנגרמו מהפרשי לחץ אטמוספריים קיצוניים הקשורים לתנודה הצפון-אטלנטית (NAO). נראה שרבים מנתוני הקור של תקופה זו נמחקו באופן שיטתי בבנק הנתונים.

3. לאחר סיום עידן הקרח הקטן, איסלנד חוותה התחממות מהירה בשנות ה-20 של המאה ה-20 והגיעה ל"חום שיא" בשנת 1939. שנה זו "נמחקה"  מתוך ההיסטוריה האקלימית של איסלנד על ידי הורדת  הטמפרטורות כלפי מטה, וכל נוצר הרושם כי שנת 2003 היא החמה ביותר. 

4.בנוסף למחיקה נרחבת של נתוני הרישום, נראה כי כמויות גדולות של נתוני טמפרטורה שלא קיימים בבנק הנתונים המקורי, נוספו בבנק הנתונים "החדש".  קשה להבין למה זה צריך להיעשות מכיוון שזה די פשוט לתמרן נתונים מבלי שנצטרך להמציא אותם.


 Euan Mearns 2015 Re-writing The Climate History of Iceland 2015

http://euanmearns.com/re-writing-the-climate-history-of-iceland/

 

איור 2 איור 2 מציג את תוצאות שמונה התחנות, מימין לפני תיקון הנתונים משמאל לאחר התיקון..

 


ניתן להבחין כיצד "התיקון" את  "מגמת" העלייה בטמפרטורה. ואת "העלמות" השנים החמות יותר של 1930-1940.

אני שוב חוזר ופונה למקבלי ההחלטות, אנא בדקו בקפדנות את המידע המוצג לפניכם לפני קבלת החלטה.

 

 

 

 

 

 

  

8 במאי 2022

ועוד קצת על אנטרקטיקה


פרופ' מיכה קליין 

ניתוח שינויי האקלים באזור האנטארקטי מאופיין במידע מוגבל, בשל אורכם הקצר ומיעוטם של תצפיות אקלים ישירות, ושונות אקלים גדולה בין השנים. במסגרת קבוצת העבודה PAGES Antarctica2k, נבנה מסד נתונים גדול המתבסס על רשומות איזוטופים יציבים במי ליבת קרח מאנטרקטיקה, שנלמדו  מ-112 קידוחים, כמובן שנתונים אלה הם נתוני פרוקסי. המידע חולק לשבעה אזורים שונים מבחינה אקלימית, המכסים את כל יבשת אנטרקטיקה. 

השחזורים מראים כי קיימת מגמת התקררות משמעותית מ-0 עד 1900 לספירה בכל אזורי אנטארקטיקה, למעט אזור חוף וילקס (בדרום מזרח היבשת, אוסטרליה טוענת לבעלות על חלק זה) וחוף ים וודל (גוף המים ממזרח לחצי האי, בצפון מערב היבשת).

בתוך מגמת התקררות ארוכת טווח זו מ-0 עד 1900 לספירה, אנו מוצאים שהתקופה החמה ביותר מתרחשת בין 300 ל-1000 לספירה, והתקופה הקרה ביותר מתרחשת בין 1200 ל-1900 לספירה. מאז שנת 1900 לספירה נראית מגמת התחממות  אך הטמפרטורות עדיין לא קרובות לטמפרטורות התקופה החמה לפני כ-1500 שנה. 


איור 1. מגמת השינוי בטמפרטורה , הגרף העליון במזרח היבשת, הגרף התיכון במערב היבשת והגרף התחתון לכלל היבשת. בכולם ניכרת ירידה בטמפרטורה ב- 2000  השנים האחרונות.

כאשר אנו עוברים לתקופות זמן קצרות יותר (עשרות שנים) והמקור לנתונים הוא נתוני אמת מדודים, מתקבלת תוצאה שאינה בהתאמה עם המחקר שצוטט על עלייה בטמפרטורות מאז 1900.  
מכון המחקר הבריטי לחקר אנטרקטיקה פרסם גרף המציג את הטמפרטורה בתחנת  אמודסן-סקוט    הנמצא בקוטב הדרומי לחודשים אפריל- ספטמבר, לשנים 1957-2021 איור 2. הגרף לא מראה מגמה של עליה בטמפרטורה ב-63 השנים האחרונות. 
 


איור 2. הטמפרטורה בחודשים אפריל-ספטמבר בתחנת האקלים שבקוטב הדרומי. 
עבודה נוספת מדדה את השתנות הטמפרטורה באטמוספירה הנמוכה באזור הקוטב הדרומי. מעקב זה נערך על ידי במדידות לווינים, איור 3. גם נתונים אלה לא מראים כל עלייה בטמפרטורת האטמוספירה שמעל יבשת אנטרקטיקה. הנתון האחרון לשנת 2014, תקופת המדידה 1980-2014. 

 
ולכן אנא, התייחסו בזהירות רבה לכל המתפרסם על הסכנה המתקרבת מהפשרת אנטרקטיקה. 

Stenni, B., Curran, M. A. J., Abram, N. J., Orsi, A., Goursaud, S., Masson-Delmotte, V., Neukom, R., Goosse, H., Divine, D., van Ommen, T., Steig, E. J., Dixon, D. A., Thomas, E. R., Bertler, N. A. N., Isaksson, E., Ekaykin, A., Werner, M., and Frezzotti, M.: Antarctic climate variability on regional and continental scales over the last 2000 years, Clim. Past, 13, 1609–1634, https://doi.org/10.5194/cp-13-1609-2017, 2017.

3 במאי 2022

המשמעות הפיזית של "אפס פליטות"

דיוני הממשלה על חוק האקלים אימצו את היעד (האופנתי) "אפס פליטות נטו" עד 2050. מיותר לציין שאין שום תכנית טכנית, אופרטיבית, ממשית או מעשית מאחורי קביעת היעד, ולאיש מהשרים והפקידים אין מושג כיצד משיגים יעד זה - יהא רצוי ככל שיהיה.  זו רק משאלת לב. כדי לסייע לשרים ומקבלי ההחלטות אנסה להמחיש מה המשמעות הפיזית (החלקית) של יעד זה.

אדון כאן רק בסקטור החשמל המהווה פחות מ 50% מצריכת האנרגיה הכוללת בישראל, ולכן, מפליטות הפד"ח. שאר הסקטורים כמו תחבורה, תעשייה וחימום בתים עוד יותר קשים לאיפוס פליטות. נעשה בהמשך חשבון על המשמעות של איפוס (חלקי) של הפליטות בתחום ייצור החשמל בלבד.

ישראל צרכה ב 2020 כ 72 טרה-וואט-שעה (טו"ש) חשמל. אם הצריכה תגדל עד 2050 ב 2% לשנה כמו בעשור האחרון, הצריכה ב 2050 תהיה כ 130 טו"ש ואם תגדל רק ב 1% לשנה היא תהיה כ 97 טו"ש. ניקח לצורך חישוב ערך אמצעי של 115 טו"ש. הטכנולוגיה היחידה לייצור חשמל ללא פליטות, הידוע לנו כעת, והרלוונטית לנו היא לוחות שמש ( לו"ש או פאנלים סולאריים בלעז). טורבינות רוח לא מתאימות לארץ כי אין בארץ הרבה רוחות, והתקנת טורבינות בארץ צפופת ישובים אינה אפשרית. לא אתייחס כאן לאנרגיה גרעינית שהיא לא מעשית (ולדעתי לא רצויה, ולא צפויה) בארץ.

אנו גם יודעים שהשמש לא זורחת בלילה. למעשה השמש מפיקה חשמל 20% מהזמן בלבד - 1750 שעות בשנה מתוך 8760. חייבים לכן להשלים את השמש עם אגירה שתספק חשמל כאשר אין שמש. הטכנולוגיה לאגירה הידועה היום (אם כי לא נמצאת עדיין בשימוש נרחב) היא אגירה במצברים (מצברים מסוג ליתיום-יון - הידועים לנו היום). בתהליך טעינה-פריקה של מצברים יש פחת של כ 20% - לכן חייבים להוסיף זאת לכמות הנחוצה של 115 טו"ש חשמל והגענו ל 138 טו"ש. עוד 10% חייבים להוסיף ספייר, כי התפוקה של הלוחות קטנה עם הטמפרטורה ועם הזמן, ועם הצטברות האבק. הגענו למספר עגול - 150 טו"ש - צריכת חשמל שנתית שחייבים לספק באמצעות לו"ש.

כמה לוחות שמש וכמה שטח קרקע צריך כדי לספק 150 טו"ש חשמל בשנה?  מחלקים 150 ב 1750 שעות תפוקת שמש בשנה והגענו ל 0.085 טרה-וואט או 85 ג'יגה וואט GW  כושר ייצור סולארי דרוש. ניקח לוח טיפוסי (מהחדשים יותר).



לוח חדיש כזה, שמידותיו 2X1 מ' ומשקלו כ 32 ק"ג מפיק כ 500 ואט חשמל (נומינלי), כלומר שניים כאלה מפיקים קילוואט אחד, וכדי להפיק 85 ג'יגואט הדרושים צריך 170 מיליון לוחות כאלה. 170 מיליון לוחות! תעצרו רגע לחשוב על גודל המספר הזה. בארץ יש פחות מ 10 מיליון תושבים. השטח הדרוש (כולל דרכי גישה, גידור ומתקני עזר) הוא בערך 20 דונם למגוואט - השטח הכולל הוא 1,700,000 דונם או 1.7 מיליון דונם. השטח המיושב הכולל של א"י הוא כ 5 מיליון דונם (לצורך המחשה). אתה רוצים לרצף כ ⅓ מהארץ בלוחות השחורים האלה? השתגעת? איפה ימצאו בארץ שטח כזה? המועצה העליונה לתכנון, בינתיים, לא הצליחה למצוא יותר מ 22,000 דונם ליעד ללוחות שמש, אבל צריך פי 80 מזה. קרקע אי אפשר ליצור יש מאין באמצעות חוק. בממשלה דנים 10 שנים איפה אפשר למצוא 3500 דונם בשביל שדה תעופה נוסף הדרוש - ולא מוצאים.  ואתם רוצים פי 600 מזה?


בתמונה - שני פרויקטים סולאריים בחו"ל.

חסידי הטבע ושמירת הסביבה - אתם חושבים שלכרות יערות, לקטום הרים ולרצף את הטבע בברזלים שחורים בכמויות אדירות יתרום לשמירת הטבע? שזה רעיון טוב?

מה קצב ההתקנה הדרוש? ב 15 השנים האחרונות התקינו ס"ה כ 2.5 GW לוחות שמש. כדי להגיע ל 85 ג'יגווט עד 2050 צריך להתקין כל שנה, ב 30 השנים הבאות, כמות יותר גדולה מאשר התקינו ב 15 השנים האחרונות ביחד. כול שנה. זה לא יקרה, זה לא אפשרי, עם חוק או ללא חוק.

נעבור כעת לחישוב כמות מצברים הדרושים (לוחות שמש לבד לא מספיק).

נניח שבממוצע השנתי לוחות השמש עובדים כ 6 שעות ביממה - בהן הם מספקים חשמל לרשת וגם למילוי המצברים. בשאר 18 השעות החשמל חייב לבוא מאגירה - כלומר ממצברים. הצריכה היום בשעות הלילה (בייס-לואד או צריכה קבועה) היא כ 6.5-7 ג'יגווט, עם הגידול עד 2050 היא תהיה כ 10 ג'גווט (GW). משך הלילה 18 שעות כפול 10 GW הם 180 GWh (ג'יגהווט-שעה - ג'ו"ש). בנוסף - הצריכה בשעות הערב (17-22) היא היום כ 8-10 GW, ב 2050 - נניח 15 GW, כלומר - תוספת הצריכה בערב היא כ 5 ג"ו (מעבר ל 10 הבסיסיים). 5 כפול 5 שעות = 25 GWh (ג'ו"ש). אז אנו צריכים אגירה בבטריות 180 + 25 = 205 ג'ו"ש GWh. המצבר הדרוש הוא אם כן:  15 ג"ו / 205 ג'ו"ש המספר הזה קצת מופשט - כדי להמחיש נתרגם אותו למשקל המצברים. מצבר ליתיום-יון מצוי נותן כ 200 וואט-שעה לק"ג. אנו צריכים לפיכך כ 1025 מיליון ק"ג מצברים או 1025 אלף טון מצברים (מיליון טון). הכמות הזאת היא בערך פי 3 או 4 מכול כמות המצברים המותקנת היום בעולם כולו. אנו רחוקים מאד, היום, מכושר ייצור עולמי לכמויות כאלה של מצברים או לחומרי הגלם (ליתיום, קובלט, ניקל וכו') הדרושים לייצור כמויות כאלה של מצברים.

נקודה אחרונה היא תחזוקה או בלאי.

לוחות שמש מחזיקים כ 25 שנה עד אשר הירידה בתפוקה מחייבת החלפה. תחלק 170 מיליון לוחות ב 25 שנה יוצא שחייבים להתקין כל שנה, אבל - כל שנה לנצח, כ 7 מיליון לוחות חדשים תחת הישנים שהתבלו. זה יותר מאשר הותקנו אצלנו ב 15 השנים האחרונות. מה יעשו עם 210 אלף טון לוחות (פסולת, ברזלים ישנים) כול שנה?. ימחזרו אותם? אולי. היום עוד לא יודעים למחזר לוחות שמש, והם מכילים חומרים רעילים שאינם מתאימים להטמנה רגילה.

והמצברים? לא יודעים עדיין כמה זמן יחזיקו. אולי 3 שנים, אולי חמש שנים של עבודה מאומצת של מחזור טעינה-פריקה יומי. תחלק מיליון טון הנחוצים בחמש - יוצא שחייבים להתקין כל שנה 200 אלף טון מצברים חדשים. וכו'...

 

כל זה עדיין לא מספיק. כי יש בארץ כ 60 יום ללא שמש בשנה (ימים מעוננים). בימים כאלה - שום כמות של לוחות שמש ושל מצברים לא תעזור. חייבים להחזיק תחנות כוח רגילות, פוסיליות, במצב תקינות וכוננות לגיבוי ולעבודה עבור ימים אלה, אחרת נשב בחושך. כלומר - המערכת האדירה הזו, של 170 מיליון לוחות שמש ו מיליון טון מצברים אינה משיגה את היעד של אפס פליטות בתחום ייצור החשמל. היא משיגה אולי יעד של קיטון הפליטות ב 85%-90%, לא ב 100%.

על המחירים של כל הסמטוחה הזאת  אני לא אכתוב. אין טעם לחשב המחיר של דבר שאינו אפשרי מבחינה פיזית. (אבל כולם מבינים שהעסק לא זול…).

וכאמור - חשמל זה רק פחות מ 50% מהפליטות. החצי השני בא מהתחבורה, התעשייה וחימום הבתים. להגיע לאפס פליטות בתחומים אלה עוד הרבה יותר קשה ובלתי ריאלי מאשר בתחום החשמל. אפשר להגיד בוודאות כי כל היעדים האלה לא יושגו, היות והשגתם אינה אפשרית מבחינה פיזית-טכנית בטכנולוגיה הידועה היום. לא חשוב מה יחוקקו. את חוקי הפיזיקה לא ניתן לשנות באמצעות חקיקה.

בחוק האקלים המוצע אין אף הוראה מעשית-תכליתית-ספציפית לפעולה. מה כן יש? "חובה לקביעת תכנית לאומית להפחתת פליטות… שתעודכן אחת ל 5 שנים… הקמת וועדת שרים לעינייני אקלים, הקמת וועדה מייעצת לשינויי אקלים…והקמת מכון לסביבה ואקלים." כלומר - בירוקרטיה נוספת של כמה מאות פקידים ומיעצים, שתייצר טונות של ניירות מלל סרק. הפחתת פליטות לא תצא מזה. בשביל הפחתת פליטות צריך המצאות חדשות שאי אפשר לצוות בחוק, ואי אפשר ליצור מדוחות.

איך נולד הרעיון של "חוק אקלים"? זה ברור. זה העתק של חוקים דומים שנחקקו כבר באירופה וארה"ב. האם יש להם פטנט להגיע לאפס פליטות שאנו לא יודעים עליו? לא, החוקים האלה מופרכים ובלתי מציאותיים להחריד, בדיוק כמו הצעת החוק שלנו (שהועתקה ללא מחשבה מהם). הם הבעת משאלה בלתי אפשרית באמצעות חקיקה.

אני מקווה (בצניעות הראויה) שהמאמר הזה יעזור למחוקקים (או לחלק מהם שמתעניין) להבין יותר טוב את החוק שעומדים לחוקק. (fat chance).

יעקב


פוסט קודם על היעד של 30% עד 2030 - כאן.

  

24 באפריל 2022

ועוד על שקיעת הקרקע ועלייה בגובה פני הים.

מיכה קליין

בכמה פוסטים ומצגות בעבר כתבתי על חשיבות של מתן תשומת לב לתהליך שקיעת הקרקע כאשר עורכים תחזיות של השפעת ההתחממות הגלובלית על העלייה בגובה פני הים.

בתור גמלאי שכבר לא עורך מדידות בעצמו כל שנותר לי ,ואני עושה זאת בשמחה, הוא לעקוב אחרי פרסומים מדעיים וללמוד מממצאים של אחרים ,ולנסות להעביר מידע זה לכלל.

מאמר חדש שפורסם. במרץ  2022עוסק במדידת שקיעת הקרקע ב-99 ערי חוף בעולם בין השנים 2015-2020.

Wu, P.-C., Wei, M. (M. ), & D’Hondt, S. (2022). Subsidence in coastal cities throughout the world observed by InSAR. Geophysical Research Letters, 49, e2022GL098477.

https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2022GL098477
Received 28 FEB 2022Accepted 8 MAR 202210.1029/2022GL098477RESEARCH LETTER1 of 11

עיקר הממצאים :

נמדדו קצבי שקיעת קרקע  ב-99 ערי חוף ברחבי העולם בין 2015 ל-2020 באמצעות שיטת PS Interferometric Synthetic Aperture Radar ונתוני Sentinel-1.

ברוב הערים, קצב שקיעת הקרקע  גדול בהרבה יותר  מקצב העלייה בגובה פני הים.

אם השקיעה תימשך בשיעורים הנוכחיים, ערים אלו יצטרכו להתמודד בהצפות הרבה יותר מהר ממה שנחזה על ידי מודלים של עליית פני הים.

השקיעה המהירה ביותר מתרחשת בדרום, דרום מזרח ומזרח אסיה. עם זאת, שקיעה מהירה מתרחשת גם בצפון אמריקה, אירופה, אפריקה ואוסטרליה. פעילות אנושית - בעיקר שאיבת  מי תהום - היא ככל הנראה הגורם העיקרי לשקיעה זו. נדרש ניטור מורחב והתערבויות מדיניות כדי להפחית את שיעורי השקיעה ולמזער את ההשלכות שלהם.

המאמר מלווה במפה המציגה את מיקום הערים ואת שיעור השקיעה. במפה נוספת מוצג גודל השטח, בקמ"ר, שנתון לשקיעה.

מתוך הנתונים שנאספו במחקר זה שורטט הגרף המראה את קצבי השקיעה  עשר הערים בהן השקיעה היא הגדולה ביותר

ניתן לראות כי קצבי השקיעה הם בסדר גודל יותר גדולים מקצבי העלייה המקובלת, המוגזמת לדעתי, של העלייה בפני הים של כ-3.3 מ"מ/שנה. (בגרף הערכים הם של ס"מ/שנה)

לא נותר אלא לחזור ולומר, ג'אקרטה וכן ערים נוספות הולכות ומוצפות במים ואף יצטרכו להיבנות מחדש במקום אחר אך הסיבה העיקרית לכך איננה העלייה בגובה פני הים אלא השקיעה של היבשה המואצת עקב פעילות אדם לא חכמה באזורי החוף. 

22 באפריל 2022

יום כדור הארץ 2022

 

יום השנה ה-52 ל"יום כדור הארץ"

היום, 22 באפריל מציינים בעולם 52 שנה לקמפיין "יום כדור הארץ" שהושק בשנת 1970. בתאריך זה יצאו מיליוני אמריקאים לציין את "יום כדור הארץ" הראשון. שנת 1970 הייתה שנה פעילה במיוחד מנקודת הראות של קמפיינים סביבתיים. בעולם חיו אז כ-3.7 מיליארד בני אדם, (פחות ממחצית מספר האנשים החיים כיום). בחלקו העשיר של העולם המערבי  צברה התנועה הסביבתית תאוצה אשר הניעה אנשים רבים למען הרעיון של פעולה "להצלת העולם" העומד בפני קטסטרופה. התנועה הזאת תהפוך לאחת התנועות האקטיביסטיות המצליחות בהיסטוריה, ותוך עשורים בודדים תשפיע על מהלכי החקיקה ועיצוב התקשורת, החינוך והכלכלה בכל מדינות העולם המערבי

באתר "אנכי" פורסם מאמר הסוקר את הקמפיינים המובילים של התנועה האקולוגית לאופי הטיעון הסביבתי שהוביל את צמיחת הקמפיין של "יום כדור הארץ" וקמפיינים נגזרים כגון "צעדת האקלים", וכן סוקר חלק מהנזקים הבלתי צפויים של קמפיינים אלו בעולם ובישראל. נזקים שאינם מקבלים ביטוי תקשורתי בדרך כלל.

פרק קצר מוקדש גם ל"מצעד האקלים" אותו מעודד משרד החינוך והאופן בו עוברים תלמידי ישראל אינדוקטרינציה.

לקריאת המאמר - כאן

בועז

8 באפריל 2022

מה חדש במדע

פרופ' מיכה קליין


מאמר חדש שפורסם בפברואר השנה מערער במידה רבה על הנחת היסוד האומרת כי כל העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני מקורה בגורם האדם דרך שריפת דלקים מאובנים.

המאמר :

World Atmospheric CO2, Its 14C Specific Activity, Non-fossil Component, Anthropogenic Fossil Component, and Emissions (1750–2018)

Skrable, Kenneth; Chabot, George; French, Clayton1

Health Physics: February 2022 - Volume 122 - Issue 2 - p 291-305

doi: 10.1097/HP.0000000000001485



הממצא העיקרי :

1. שגיאה בקריאות פחמן דו חמצני על ידי NOAA

המחקר מתאר שגיאה של NOAA במדידת איזוטופי פחמן דו-חמצני באטמוספירה. הספקטרומטר האינפרא-אדום אינו מפריד בין 3 האיזוטופים של פחמן דו חמצני (12,13 ו-14) ולפיכך - אין מדובר במדידה ישירה המפרידה בין 3 האיזוטופים - לפיכך, נעשה שימוש בנוסחה אלגברית בניסיון להבחין בין איזוטופים.

2. נמצאה שגיאה בנוסחה האלגברית של NOAA

NOAA משתמשת בנוסחה אלגברית בניסיון להבחין כמה מהפחמן הדו-חמצני האטמוספרי הוא איזוטופ 12 (פחמן דו-חמצני שמקורו- טבעי) - איזוטופ 13 (פחמן דו-חמצני שמקורו-וולקני) ואיזוטופ 14 ( פחמן דו-חמצני שמקורו רדיואקטיבי - אנתרופוגני).

המחקר החדש מצא טעות פשוטה והנחה שגויה בנוסחה האלגברית של NOAA. 

התיקון בנוסחה האלגברית מראה שהעלייה המשוערת של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה מאז שנת 1750 של NOAA - היא לפחות 77% טבעית ורק 23% אנתרופוגנית.

הנוסחה הלא מתוקנת של NOAA מציינת בטעות שהעלייה בפחמן דו חמצני מאז 1850 מקורו הוא 100% דלק מאובנים.

 ריכוזי האטמוספירה הכוללים הם 88% טבעיים ורק 12% מאובנים אנתרופוגנים - מעט מדי כדי לגרום לשינויי אקלים.



 

 

  

9 במרץ 2022

הנבואה של 1988: המלדיבים יעלמו תוך 30 שנה

בשנת 1988 פרסם הקנברה טיימס (אוסטרליה) את הודעת "הרשויות" וציטט את מנהל התחום הסביבתי מר חוסין שיהאב שהסביר כי האיים המלדיביים עומדים להעלם תחת פני הים תוך 30 שנה כתוצאה מעלייה הדרגתית של פני הים. העלייה של 20-30 ס"מ תהיה קטסטרופלית הסביר שיהאב. אמנם האו"ם חוקר את הסוגיה אך נראה שסופם של המלדיבים יגיע לפני הקטסטרופה התורנית הקודמת של התייבשות האספקה של מי שתייה.

 

נריץ קדימה את האירועים 30 שנה קדימה וראה זה פלא: שדה תעופה חדש נחנך על האיים הנעלמים ועמו השקעות רבות באתרי נופש. 

הייתכן שהסוכנות להגנת הסביבה האוסטרלית והאו"ם הפיצו הפחדות שווא?

בכל מקרה הכותרות המודיעות כי אפשר להירגע לא פורסמו בשום מקום.