דפים

16 באפריל 2021

סיפורו המוזר של חוקר האלמוגים ד"ר פיטר ריד ומשבר המדע

מאת עידן לוי, המאמר פורסם בגיליון אפוק.


ריף השונית הגדול של אוסטרליה הוא אחד מפלאי תבל הטבעיים, ואחת האקולוגיות הייחודיות בכדה"א. 3,000 מבנים מאובנים אדירי מימדים, חלקם בגובה של מאות מטרים, המהווים בית גידול לאינסוף מינים של אלמוגים ויצורים ימיים מרהיבים. מזה שנים הריף מוזכר כבעל רגישות סביבתית גבוהה במיוחד. הקונצנזוס המקובל הוא כי הריף חווה תהליכי הידרדרות אקולוגית מהירה, הנקשרים לרוב להשפעה אנושית - בעיקר כתוצאה מהתחממות גלובלית וזיהום מי הריף משפכים שמקורם בחוף האוסטרלי.

בשנת 2009 פרסם המכון האוסטרלי למדעי הים (AIMS) מאמר מכונן שפורסם במגזין Science. מאות ליבות מאובני אלמוגים נקדחו לטובת שחזור היסטורי של קצב הצמיחה בריף, והממצאים היו מבהילים. לאחר יציבות של מאות שנים, החל משנת 1990 צניחה דרסטית של 15% בקצב צמיחת האלמוגים. מסקנות המחקר טענו כי ההסברים הסבירים להידרדרות הם התחממות גלובלית, ו'התחמצנות האוקיינוס'. המאמר היכה גלים – וחיזק את הקונצנזוס הרחב כי מצבו של הריף חמור ביותר ויש לפעול בדחיפות לשימורו.

אך לא כולם יישרו קו עם הבון-טון. המאמר נתקל בספקן כבד משקל מתוך ארגון AIMS - ד"ר פיטר ריד, מחוקרי הריף הוותיקים והבכירים. ד"ר לפיסיקה אוקיינוגרפית עם וותק של מעל 36 שנה, ומרצה חבר באוניברסיטת ג'יימס קוק (JCU) אשר פרסם קרוב למאה מאמרים ומחקרים שונים על הריף. ריד ניסה לשחזר את התוצאות המחקר על בסיס הנתונים הגולמיים של עמיתיו מ-AIMS. בשנת 2013 ריד וצוותו פרסמו כי מצאו מספר טעויות מתודולוגיות בתהליך ניתוח הנתונים. הממצאים המתוקנים מראים כי אין שינוי בקצב גידול האלמוגים שנבדקו מאז שנת 1600. יתרה מכך, במסגרת טווח הטעות, ייתכן שיש האצה בקצב הצמיחה של האלמוגים בעשרות השנים האחרונות! תמונה הפוכה מתוצאות שפורסמו במקור. מגזין Science קיבל את התיקון למאמר ופרסם אותו.

חדשות נפלאות? לא לד"ר ריד. הפרכותיו של ריד לא התקבלו בברכה בקרב עמיתיו למקצוע והנהלת JCU, אשר החלו לנסות לבודד אותו, להכפיש את שמו, ולמנוע ממנו להשמיע את דעתו המקצועית שהריף בריא, והקונצנזוס על הידרדרותו המהירה אינו נכון.

ריד ראה את חובתו כמדען לצאת כנגד מה שהוא מכנה 'מדע גרוע ורשלני', גם אם מדובר במדענים עמיתים, ואפילו כאלה מתוך מוסד המחקר אליו הוא מקושר. הוויכוח על מצבו של ריף השונית איננו קוריוז אקדמי, אלא דיון ציבורי בעל השלכות כבדות על פרנסתם של עשרות אלפי חקלאים אוסטרלים, וכן הקצאת מיליארדי דולרים של כספי ציבור (בין היתר כמענקים ישירים לארגוני מחקר והאוניברסיטאות המנפיקים את המאמרים הקודרים).

ריד המשיך להפריך בהצלחה תוצאות מחקרים נוספים – בין היתר מחקרים רבים שטענו כי משקעים וזיהום שמקורם משפכי החקלאות של צפון קווינסלנד פוגעים באלמוגי הריף. מחקרים אלו הובילו להצעות להחלת רגולציה דרקונית שהייתה פוגעת בחקלאות החוף באופן אנוש. על פי ריד – אין התכנות פיסיקלית לכך שריכוז בעל משמעות של זיהום חקלאי יגיע אל הריף, שנמצא במרחק של 100-150 ק"מ מקו החוף, ורובו נמצא נגד הזרם משפכי הנהרות. טענה זו חייבת להיות מגובה בממצאים פיסיקאליים ומדידים ממשקעי השונית - ואלו לא קיימים.

באשר לטענות על התחממות גלובלית  - אלו אינן מבוססות במחקר על פי ריד. ידוע כי שוניות אלמוגים שרדו שינויי אקלים קיצוניים לאורך מאות אלפי שנות קיומן, והתחממות מתונה יכולה רק להטיב להם. העובדה היא כי אותם זני אלמוגים משגשגים במיוחד דווקא במים חמים הרבה יותר: אינדונזיה, תאילנד, פפואה גינאה, ולאורך הים האדום. אזורים חמים משמעותית ביחס לריף האוסטרלי. הטענות על השפעת התחמצנות האוקיינוס על אלמוגים הופרכה בניסויים ושחזורים מספר פעמים – כולל מאמרים שפורסמו במגזין נייצ'ר.

אירועי הלבנה (Bleeching) ותמותה רחבה אכן קורים בריף כחלק מתהליכים מחזוריים או כתוצאה של אירועי קיצון טבעיים - סופות ציקלון ותהליכי התחממות מהירים הנוגעים לתופעת אל נינו. סופות ציקלון שחולפות מעל שטח הריף מרחיפות מיליארדי טונות של משקעים אשר מכסים את האלמוגים, וזורעות הרס נרחב. זה אירוע השקול לשריפת יער. אך אלו תופעות בעלות השפעה קצרת מועד והאלמוגים מתחדשים תוך שנה או שנתיים - ואין קשר ביניהן לבין התחממות גלובלית. לטענת ריד - מצבו של הריף מצוין, ולמעט אנטארקטיקה, זוהי המערכת האקולוגית המבודדת והשמורה ביותר בכדה"א.

ריד מרבה לדבר חולשתו של תהליך בקרת איכות על המדע היוצא ממוסדות המחקר. לטענתו תהליך ביקורת העמיתים, הינו שטחי וחסר אמינות. כמו כן, המדע עליו מבוססת מדיניות לעיתים איננו מאומת ואיננו ניתן לשחזור – ויכול להיות שגוי בהרבה מקרים. הוא מציע להקים מערכת חוץ-אקדמית עצמאית לטובת בקרת איכות של המדע הנוגע לריף השונית - בדומה לביקורת אודיט על מוסדות כלכליים. כלשונו - "לא היינו רוצים לטוס במטוס שלא מתרסק רק חצי מהזמן – אבל במקרים רבים אנחנו מבססים מדיניות על מדע שעובד רק חצי מהזמן".

באוגוסט 2017 התראיין לתוכנית טלוויזיה ואמר את הדברים הבאים:

"הבעיה הבסיסית היא שאנחנו כבר לא מסוגלים לסמוך על הארגוניים המדעיים כמו המכון למחקר ימי של אוסטרליה (AIMS), והמרכז למצוינות מדעית לחקר אלמוגים (גוף מדעי אוסטרלי בכיר). הרבה מהמדע שיוצא ממוסדות אלו איננו נבדק, מבוקר או משוחזר. זה מצער מאד, משום שאנחנו צריכים לסמוך על המוסדות המדעיים שלנו - והאמת היא שאני לא חושב שזה אפשרי כיום."

הדברים חוללו סערה גדולה – והתחילו את שרשרת האירועים המטרידה שהפכה את סיפורו של ריד לאחד המאבקים החשובים ביותר שקיימים היום על טיבו של המדע והחופש האקדמי.

לאחר שידור הריאיון, זומן ריד לשימוע משמעתי לנשיא אוניברסיטת JCU. נאמר לו כי הוא צפוי להיות כפוף לסנקציות, תחת טיעון תקנוני של חוסר קולגיאליות ופגיעה בשמו של המוסד. הוא נדרש לאשר מראש כל מילה ושקף בהרצאותיו מול מפקח מטעם האוניברסיטה. ריד הוזהר לא לשתף איש בהאשמות ובסנקציות המשמעתיות כנגדו, וכי הפרת צו השתיקה יכולה להוביל לפיטוריו. עו"דים מטעם JCU סרקו את כל התכתבויות המייל הפרטיות שלו בחיפוש אחר חומר מפליל - והגישו סה"כ 26 האשמות נוספות כנגדו, רובן על הפרת צו השתיקה. מספר חודשים לאחר תחילת הפרשה ריד פוטר מ-JCU. בשום שלב האוניברסיטה לא הציגה טיעוני נגד לטענותיו המדעיות של ריד, אלא טענה שהוא מנוע מלומר אותן.

ריד החליט לתבוע את מעסיקו לשעבר בטענה כי פיטוריו בלתי חוקיים ודריסה גסה של החופש האקדמי. לצורך מימון הוצאות המשפט הקים קמפיין גיוס המונים, אשר גייס רבע מיליון דולר בתוך ימים ספורים מאלפי תומכים ברחבי העולם. המשפט נפתח ב-2019, פסק הדין הוכרז בספטמבר של אותה שנה. השופט פסל את כל 26 טיעוניה של JCU כנגד ריד, קבע כי הסנקציות והפיטורים נעשו באופן בלתי חוקי, ופסק לטובת ריד פיצויים בסך 1.2 מיליון דולר. פסק הדין קובע כי ראוי שבמידה וישנה התנגשות בין חופש אקדמי לתקנונים מוסדיים – החופש האקדמי גובר. להלן מספר ציטוטים מתוך דברי השופט:ֵ

"כלשון הביטוי, האוניברסיטה "תקפה את האיש ולא את הכדור". באופן מדהים האוניברסיטה לא הבינה את המושג של חופש אינטלקטואלי. זוהי תוצאה מצערת כי אנשים מסוימים עשויים להרגיש מושמצים, נעלבים, כואבים או נסערים בחיפוש אחר האמת. קולגיאליות אינה תמיד אפשרית כאשר דעות מנוגדות לחלוטין מתנגשות בשם המדע... לכן חופש אינטלקטואלי הוא כל כך חשוב. הוא מאפשר לאקדמאים להביע את דעתם ללא חשש מפעולות תגמול. זה מאפשר לצ'ארלס דרווין להשתחרר מאילוצי הכנסייה והבריאתנים. זה מאפשר לאלברט איינשטיין להשתחרר מהמגבלות של הפיזיקה הניוטונית. היא מאפשרת למין האנושי להטיל ספק בקונצנזוס המקובל, בחיפוש הבלתי פוסק אחר ידע ואמת. זה, בבסיסו, מהות קיומם של ההשכלה והמוסד האוניברסיטאי."

האם זהו סוף הסיפור, וניצחון מזהיר לחופש האקדמי? לא כל כך מהר.

אוניברסיטת JCU גייסה את מיטב עורכי הדין במדינה וערערה על פסק הדין לערכאה פדרלית בטענה כי הפיטורים היו חוקיים. לטענת JCU עמדותיו המדעיות של ריד אינן כלולות תחת הגנת חופש אקדמי, אלא 'דעותיו בלבד'. JSU טענה כי ריד פעל בניגוד עניינים, ומתוך אג'נדה נגד עמיתיו. בית הדין קיבל את הערעור כי לא הייתה עבירה על החוק, שהוגדר באופן אפור, ופסק לטובתה של JCU במה שכונה "יום שחור לחופש האקדמי באוסטרליה".

ריד ממשיך במלחמתו, והכריז כי יערער לבית הדין העליון של אוסטרליה – אשר הודיע כי יסכים לדון בעתירתו. המשפט צפוי להיפתח בקיץ 2021, במה שמכונה כבר 'משפט הקופים' של אוסטרליה. קמפיין מימון ההמונים שפתח הגיע ליעדו תוך כמה ימים, וגייס קרוב ל-800 אלף דולרים מרחבי העולם. בינתיים הוא ממשיך להרצות בעולם על חופש אקדמי, ומיסוד בקרת איכות שיטתית במוסדות מדעיים. ריד מקדם הצעת חוק להקצעת 1% מתקציב המחקר הלאומי של אוסטרליה לטובת מחקרי שחזור.

הפרשה החלה סביב שאלות מדעיות כבדות משקל - האם ריף השונית הגדול גוסס או משגשג? האם התחממות גלובלית וחקלאות החוף גורמים לנזקים סביבתיים כבדים ויש לפעול נגדם? אלו כמובן שאלות חשובות ביותר. אך מה שהחל כדיון מדעי לגיטימי, הפך למשפט ששם על הכף את הערכים היסודיים של המדע המודרני כולו. האם הערכים של חופש אקדמי ומלחמת רעיונות עדיין מקודשים באקדמיה המודרנית? אנו חיים בתקופה בה חופש הדיבור תחת מתקפה, ואנו רואים כיצד המדע הופך לכלי אידאולוגי לקידום אג'נדות פוליטיות וחברתיות. מדענים מדברים בשם המדע כולו, ומכריזים על 'קונצנזוס' בניסיון למנוע את הדיון על תחומי ידע שלמים, תוך כדי השתקה מגמתית של מתנגדים, ביטול ורדיפה בריונית של דעות ספקניות.

משפטו של פיטר ריד הוא קרב דויד מול גוליית. בקיץ הקרוב עיניהם של כל שוחרי האמת יהיו נשואות אל שופטי בית המשפט העליון בקנברה, אשר יכריעו האם המדע ישאר מקדשה של חקר האמת, או ממסד סגור שבו מותרת רק דעה אחת.

"אני מעדיף שאלות שאין להן תשובות, מאשר תשובות שאסור לשאול עליהן".

                                                                                            ~ ריצ'רד פיינמן

 



הפוסט שקראתם נכתב כמאמר דעה לגליון אפריל של שמתפרסם בימים אלו. תודה לאפוק על הבמה לפרסם את הסיפור החשוב הזה- ואני שב וחוזר על ההמלצה שלי לעקוב אחריהם בכל הערוצים השונים, ואפילו לפנק את עצמכם במנוי לפרינט. הם באמת שווים את זה.

***

למי שמתעניין בסיפור - עדכון מהיממה האחרונה. תאריך לדיון בעניינו של ריד בבית המשפט העליון בקנברה נקבע ל-23.6.2021 עוד חודשיים. פסק הדין צפוי להינתן כיממה לאחר הדיון. עקבו אחריו בפייסבוק.

8 באפריל 2021

"משבר האקלים" ואמינות הדיווח העיתונאי


ב-6.4 פרסם עיתון "הארץ" את הידיעה המרעישה (מעל) שהופיעה במקור בגארדיאן הבריטי כי "משבר האקלים כבר פוגע בתפוקת המזון העולמית מחקלאות". 


על פי הכותרת מדובר על מצב חמור לא פחות ממגפת הקורונה או סכנה מאיימת ומידית הדורשת טיפול בהול. לא מעט אקטיביסטים חדורי שליחות קוראים את הכותרות בכתבה זאת ואחרות ומונעים לפעולה על ידי חרדה גוברת.

הקורא הנחשף לכותרת של הגארדיאן הבריטי ועיתון "הארץ" בישראל מניח כי הדיווח העיתונאי המוצג לפניו מבוסס על נתונים ומחקר אמינים, שאכן נפגעה אספקת המזון החקלאי העולמית – וכל זאת בשל שינויי אקלים.

החוקרים המצוטטים בכתבה טוענים גם כפי שמודגש בכותרת בגוף המאמר שהטמפרטורות הגלובליות עולות בקצב המסכן את החברה "בצורה קיצונית".
הארץ מציין גם כי: "בשנת 2019, חוקרים שניתחו את עשרת הגידולים המספקים את מירב הקלוריות שאוכלוסיית העולם צורכת, גילו שהשינוי האקלימי מצמצם את התוצרת העולמית של מזונות בסיסיים דוגמת אורז וחיטה. המדינות העניות הן שסובלות ביותר."

הבעיה היא שהקשר בין הידיעה למציאות, רופף וככל הנראה הפוך.

 

התפוקה החקלאית עולה או יורדת? מי שימשיך בקריאה אל מעבר לכותרות יגלה את המניפולציה. המאמר מציין כי הפגיעה היא פגיעה תאורטית על פי מודל שמעריך שהתפוקה החקלאית גדלה, אך הייתה יכולה לגדול יותר, הפער בין הצמיחה המשוערת האפשרית לבין הצמיחה בפועל על פי המודל (ששנוי במחלוקת) הוא מה שזוכה לכותרת "פגיעה בתפוקת המזון"...

ציטוט: " משבר האקלים פוגע כבר עתה בתפוקת המערכות החקלאיות העולמיות, והתוצר שלהן נמוך בהרבה משהיה לולא גרמו בני האדם להתחממות מהירה של כדור הארץ, כך מגלה מחקר שפורסם לאחרונה."

הכותרת בנייצ'ר כבר יותר מדויקת: "שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם האטו את צמיחת התפוקה החקלאית העולמית". כלומר, התפוקה גדלה אך לפי המחקר הקצב יכול להיות גדול יותר.


שיטת דיווח כזאת מתאימה לתעמלנים ופוליטיקאים אך היא מנוגדת לעקרונות המקצוע העיתונאי הדורשים לבסס את הדיווח על עובדות.

ומה קורה בפועל עם תפוקת המזון בעולם? 

ובכן מצבה סביר בהחלט. מי שיבדוק את מצב התפוקה החקלאית יגלה שברוב מוחלט של המוצרים החקלאיים התפוקה עולה ומאפשרת לספק יותר תוצרת חקלאית לאוכלוסייה גדולה יותר מאי פעם. עיון בגרפים המוצגים באתר Our World in Data מלמד למשל שבניגוד להצהרות המצוטטות מעל (על תפוקת החיטה היורדת) תפוקת החיטה בעולם עולה בעקביות מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת ולא נראית פגיעה בגידול (לא בעולם בכלל ולא במדינות העניות).


מעל קצב גידול התפוקה של גידולי החיטה בעולם ובמדינות עניות, מתחת, קצב גידול של תפוחי אדמה.

  

 


מצב התזונה בעולם:

מצב התזונה של כלל האנושות (ובכלל זאת החלקים העניים יותר בעולם) הולך ומשתפר.

זאת למרות הגידול המשמעותי של האוכלוסייה.

בין השנים 1970 לשנת 2010 צמחה אוכלוסייה העולם מכ-3.7 מיליארד בני אדם ועד לכ- 6.9 מיליארד.

למרות הגידול חל במקביל שיפור ברמת התזונה בכל העולם.


לגארדיאן יש מסורת של הדגשת השולי על חשבון העיקרי והמהותי כאשר מדובר על דחיפת אג'נדה. תיארנו בעבר כיצד בחר העיתון להדגיש כי התחממות אקלימית תגרום ל"עלייה במקרי מוות" על סמך "מחקר" שקריאה ביקורתית שלו מגלה כי הוא מדגים שיגרמו מקרי מוות מעטים יותר במקרה של התחממות מאשר בהתקררות. ראו את הפוסט: "מתים מחום (או איך לקרוא כותרות ומחקרים)". חבל שגם הארץ מצטרף למסע ההפחדות ומוותר על היושרה העיתונאית.

בועז


1 באפריל 2021

פרופ' ויליאם האפר בשיחה פתוחה עם פרופ' יוני דובי

לפניכם הקלטת המפגש שנערך הערב במסגרת מפגשי הפורום לרציונליות סביבתית, הבלוג הירוק וזום לחירות.

במסגרת המפגש נשאל פרופ' האפר על "משבר האקלים", על פרסומים מדעיים בתחום, הסיבות הגורמות להתחממות שונה בקטבים, הבעיות הסביבתיות המרכזיות של תקופתנו, הפוליטיקה והשפעתה על המדע ועוד...

פרופ' וויליאם האפר היה פרופסור לפיסיקה וראש המעבדה לקרינה של אוניברסיטת קולומביה ואח"כ פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם התמחה בפיסיקה אטומית, שאיבה אופטית ואופטיקה אדפטיבית (לאקדמאים שבינינו – מעל 11000 ציטטות, h-אינדקס מעל 50, עמית החברה האמריקאית לפיסיקה, חבר ה-AAAS וה-NAS, חתן פרס ברוידה, פרס דוידסון-גרמר ופרס אדיסון). היה מנהל מחקר האנרגיה במשרד האנרגיה האמריקאי ומנהל משרד המדע (המדען הראשי) של משרד האנרגיה תחת הנשיא בוש, וחבר בקבוצת JASON שייעצה לממשל האמריקאי.

פרופסור האפר הוא גם אחד ממקימי "קואליציית ה-CO2", דובר נלהב בזכות הפחמן-הדו-חמצני, וידוע כמי שמצביע בדיוק רב גם על הבעיות הרבות במדעי האקלים וגם על הפוליטיקה שמאחורי הקלעים.

30 במרץ 2021

הזמנה למפגש עם פרופ' ויליאם האפר

 יום חמישי, 1 באפריל 2021

בשעה 19:30

 פרופ' ויליאם האפר 
בשיחה פתוחה 
עם 
פרופ' יוני דובי


חברי ואורחי הבלוג מוזמנים למפגש ושיחה פתוחה בין פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה עם פרופ' וויליאם האפר על אנרגיה, "קואליציית ה-CO2", "משבר האקלים" ועוד..


פרופ' וויליאם האפר היה פרופסור לפיסיקה וראש המעבדה לקרינה של אוניברסיטת קולומביה ואח"כ פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם התמחה בפיסיקה אטומית, שאיבה אופטית ואופטיקה אדפטיבית (לאקדמאים שבינינו – מעל 11000 ציטטות, h-אינדקס מעל 50, עמית החברה האמריקאית לפיסיקה, חבר ה-AAAS וה-NAS, חתן פרס ברוידה, פרס דוידסון-גרמר ופרס אדיסון). היה מנהל מחקר האנרגיה במשרד האנרגיה האמריקאי ומנהל משרד המדע (המדען הראשי) של משרד האנרגיה תחת הנשיא בוש, וחבר בקבוצת JASON שייעצה לממשל האמריקאי.
פרופסור האפר הוא גם אחד ממקימי "קואליציית ה-CO2", דובר נלהב בזכות הפחמן-הדו-חמצני, וידוע כמי שמצביע בדיוק רב גם על הבעיות הרבות במדעי האקלים וגם על הפוליטיקה שמאחורי הקלעים.
המפגש על במת הפורום לרציונליות סביבתית בשיתוף עם פרויקט זום לחירות והבלוג הירוק.

להרשמה למפגש מוזמנים לדף זום לחירות.

 

26 במרץ 2021

האם הטעו אותנו לגבי משבר האקלים?

האם הטעו אותנו לגבי משבר האקלים?

במסגרת תוכנית הראיונות של מגזין Epoch נערך ראיון עם פרופ' יוני דובי, חבר סגל המחלקה לכימיה באונ' בן גוריון וחבר הפורום לרציונליות סביבתית. מראיין  דור לוינטר.

בראיון מסביר דובי את הבעיה שבשימוש במדע כקרדום לחפור בו על מנת לקדם אג'נדה על חשבון הנתונים והעובדות. מתייחס לעיוותים ביחס למדיניות האנרגיה, שימוש לרעה במודלים ועוד... 

18 במרץ 2021

עדות מייקל שלנברגר בוועדת הסנאט בעקבות הפסקות החשמל בטקסס

ביום חמישי האחרון מייקל שלנברגר, משפיען מוביל בתחום מדיניות אנרגיה, הוזמן לוועדת הסנאט לדיון בנושא בטחון אנרגטי. זאת על רקע אירוע הקיצון בטקסס שגרר כשלים בקנה מידה תנכ"י במערכת החשמל ואמצעי הייצור.

עידן לוי מסכם את עיקרי הדברים:

הסגירה של תחנות כוח גרעיניות צפוי לעלות את מחירי החשמל, את השכיחות הפסקות החשמל, ואת זיהום האוויר.

מכת הכפור שהכתה בטקסס לפני כמה שבועות גררה כשלים בכל אמצעי ייצור החשמל - אבל היא לא פגעה בהם באופן שווה. קיבולת ייצור החשמל של המקורות השונים במהלך שיא המשבר היו: גרעין (79%), פחם (58%), גז (55%), רוח (14%), סולאר (0%).

טקסס נאלצה להשבית אחד מתוך ארבעת הריאקטורים הגרעיניים ברשת החשמל שלה עקב חיישן בטיחות שזיהה קרח במי הקירור לריאקטור וביצע השבתה אוטומטית מטעמי בטיחות מונעת. הריאקטור חזר לפעילות מלאה תוך 36 שעות, והציל את הרשת מקריסה מוחלטת, שהייתה יכולה לגרור חודשים של שיקום הגריד ואסון בקנה מידה היסטורי.

כורים גרעיניים במדינות שכנות שחוו תנאי קיפאון דומים (נברסקה, קנזס, ארקנסו, מיזורי, אילינוי, מינסוטה, ויסקונסין, אוהיו, מישיגן) המשיכו לפעול ללא מפריע. טקסס פשוט לא התקינה תשתיות מתאימות לתנאי קיפאון קיצוניים, כפי שמדינות קרות ממנה עשו.

כאמור חצי מטורבינות הרוח של טקסס קפאו בתחילת האירוע והושבתו למשך כמה ימים. תומכי הטורבינות טוענים שזו אשמת מדינת טקסס שלא השקיעה בטורבינות עמידות בכפור שעולות יותר. האמת היא שגם אם טורבינות הרוח היו מותאמות עם טכנולוגיות De-Icing כפי שמקובל באזורים קרים יותר - זה לא היה משנה את התוצאה בפועל. במהלך מכות כפור הרוח כמעט ואינה נושבת בכלל. אכן במדינות שכנות עם טורבינות עמידות כפור, הטורבינות לא קפאו אבל גם הפיקו כמות אפסית של חשמל.

מכות קור מייצרות ביקוש שיא של חשמל ולכן בכל מקרה הרשת צריכה לדעת לספק את הביקוש בלי לסמוך על הרוח, אפילו אם הטורבינות תקינות. כמובן שפאנלים סולאריים מכוסים בשלג אינם מייצרים חשמל. כאשר הדרישה לחשמל בשיא - החשמל ממתחדשות תזזיתיות לא זמין, וצריך להסתמך על פחם, גז וגרעין.

קובעי מדיניות בקליפורניה וטקסס נתנו אמון יתר בתפוקה ואמינות של אנרגיות מתחדשות לרשת. התוצאות של הכמעט אסון של קריסת הרשת הטקסנית, והפסקות חשמל קשות בגל החום של אוגוסט האחרון בקליפורניה הם שיעור שלא ניתן להחליף מקורות אמינים במקורות מתחדשים ולקוות לטוב.

קישור ליוטיוב של עדות שלנברגר בסנאט (מאד אינפורמטיבי): 

 למי שמעדיף לקרוא ולהתעמק במקורות והגרפים - מצורף לינק לעדות בכתב מתוך האתר של שלנברגר - כאן.

לרכישת ספרו רב המכר העולמי של שלנברגר 'אפוקליפסה לעולם לא' בתרגום לעברית ניתן להשאיר פרטים בקישור במחיר מיוחד לחברי הבלוג הירוק והערוץ:

 https://stackby.com/form/frshr161160309224918d5b8


קצב העלייה בפני הים בהולוקן.

מאת פרופ' מיכה קליין

רבות נכתב על קצב העלייה בפני הים בימינו המהיר יותר מכל מה שנמדד בעבר, ולכן "הפחד" הגדול מפני העלייה בפני הים.

החוף הצפוני של מפרץ מקסיקו, בעיקר לאורך חופיה של ארה"ב נחקר רבות על יחסי ים יבשה ומיקומם של קווי החוף הקדומים מאז שיא תקופת הקרח האחרונה לפני כ-20.000 שנה. גילי המפלסים השונים נקבעו על ידי כ-300 תיארוכים של קווי חוף  שנקבעו על ידי תיארוך ברדיו-קרבון של קווי חוף. .

על סמך תיארוכים אלה שורטט הגרף המתאר את השתנות גובה פני הים ביחס ליבשה

גרף זה מראה כי במשך 20.000 השנים האחרונות היו תקופות ארוכות בהן העלייה בגובה פני הים הייתה בסדר גודל יותר מהיר מאשר זו הנמדדת באלפי השנים האחרונות וגם בימינו בעשרות השנים האחרונות.

איור. השינוי בגובה פני הים כפי שנמדד בחוף הצפוני של מפרץ מקסיקו, מאז שיא תקופת הקרח האחרונה לפני כ-20.000 שנה. תקופות בהן הייתה עלייה גבוהה במיוחד מצויינים .

לכל "המפחידים" אנא שימרו על כללי מחקר בסיסיים.

 


5 במרץ 2021

האקלים בישראל בזמן תקופת הקרח הקטנה

האקלים בישראל בזמן תקופת הקרח הקטנה

מאת פרופ' מיכה קליין

החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

תקופת הקרח הקטנה (בין השנים 1500 ל-1750)  השאירה רישום חזק בהיסטוריה של אירופה, לעומת זאת, דל התיעוד של השפעותיה באזור ארץ ישראל. מאמר זה מביא תיאור של נוסע בארץ ישראל לפני כ-300 שנה, המציג תנאי אקלים שונים מהאקלים של ימינו. העדות הזאת מצביעה על כך ש"תקופת הקרח הקטנה", השאירה את רישומה גם בארץ ישראל. עדות זו מצטרפת לבנק מידע גדל על השפעות תקופת הקרח הקטנה באגן הים התיכון.

לקריאת המאמר המלא:


4 במרץ 2021

על שינויי אקלים "טבעיים", "הסהרה הירוקה"

פרופ' מיכה קליין

בספרי "גן בעדן" כתבתי על נהר שזרם מערב הסעודית לכיוון ראש המפרץ הפרסי שיש המזהים אותו עם נהר הפישון אחד מארבעת הנהרות של גן עדן. כדי שנהר כזה יתקיים הדבר מחייב כמויות משקעים גבוהות יותר באגן ההיקוות.

עדיויות לכך כי בתקופה של לפני כ- 10.000- 5.000 היו באזור זה כמויות גשם רבות יותר נמצאות בכל תחום המחקר הנידון רבות בשנים האחרונות של "הסהרה הירוק".

ציורי קיר רבים שנמצאו בחלקים שונים של הסהרה מציגים בעלי חיים המאפיינים כיום את אזורי הסוואנה. ברור כי מי שצייר ציורים אלה של גירף, היפופותם וכדומה הכיר את בעלי החיים האלה מסביבת מחייתו. איור 1.


איור 1  ציור קיר מהסהרה, שימו לב לפירוט הרב של הגירף.

גילם של ציורי הקיר תוארך לתקופה של לפני כ-12.000 – 5.000 שנה לפני זנמננו.

ממצא זה הביא רבים לעסוק באקלים העבר (הקרוב) של הסהרה, גם מדענים מתחום מדעי כדור הארץ העוסקים בתקופת ההולוקן. כמה ממצאים חיזקו את המדענים הללו לומר כי עד לפני כ-5000 שנה היה האזור שכיום הוא מדבר סהרה אזור בו כמויות המשקעים היו הרבה יותר גבוהות והנוף היה נוף של סוואנה ובו כמה אגמים גדולים שהשאירו "מורפולוגיה חופית" בלב המדבר.(כיום באקלים מדברי צחיח כמות המשקעים השנתית היא כ- 25 מ"מ/שנה, וכמת המשקעים באזורי הסוואנה כמה מאות מ"מ/שנה)  

העדות הברורה הראשונה באה מניחוח של גלעיני קידוח שנקדחו ליד החופיים המערביים של אפריקה. איור 2.

הסדימנט ששוקע במקום זה הוא זה שמוסע ברוח מהסהרה מערבה ושוקע באוקיאנוס האטלנטי. כאשר האזור מדברי כמות הסדינמט גבוהה, ואילו כאשר האזור הוא אזור סוואנה המכוסה בצומח כמות החול המוסע קטנה .כמו כן הפולו (אבקני צומח) שנמצא בקידוח מראה על אופי שונה של צומח.

איור 2. מקומות הקידוחים הימיים ממערב לסהרה.

איור 3. מציג את השתנות כמות האבק המוסע על ידי הרוח כפי שנדגם בקידוחים מלפני 25.000 אלף שנה ועד היום. ניתן לראות כי בתקופה של 12.000 – 5.000 שנה לפני זמננו יש ירידה גדולה מאוד הכמות האבק האיאולי.

איור 3. השתנות כמות האבק האיאולי בקידוחי הים ב-25.000 השנים האחרונות. 

 עדויות דומות נמצאו גם במשקעי אגמים שהיו בתוך הסהרה. איור 4.

איור 4. חתך סכמתי דרך "אגם מדברי" בזמן ארידי ובזמן הומידי.

גם הארכיאולוגים תרמו מידע חשוב לשיחזור הנוף באזור הסהרה . בנוסף לציורי הקיר נמצאו פריטים רבים המצבעים על תרבות מפותחת שהתקיימה באזור איור 5

איור 5. פריטים שנמצאו בסהרה מתקופת "הסהרה הירוקה".

מדענים סבורים כי הגורם העיקרי לשינוי האקלים בסהרה היה שינוי בנטיית ציר כדור הארץ, שהביא לשינוי בעוצמת הקרינה בהמיספרה הצפונית. שינויים אלה אינם חריגים והם כלולים בתוך סדרת המחזורים הידועה על שם החוקר שגילה אותם מחזורי מלנקוביץ. איור 6.

איור6. מחזורי מלנקוביץ ב- 800.000 השנים האחרונות. 

סיכום

תקופת "הסהרה הירוקה" היא עדות מהעבר הקרוב (גיאולוגית) כי שינויי אקלים גדולים ( לא עליה או ירידה של 10% במשקעים) הם חלק אינטגרלי במהלכו של כדור הארץ.

כל קושרי הקשרים של האדם כגורם המרכזי לשינויי האקלים פשוט מתעלמים מהעדויות גם אם העדויות הן מתחום האומנות והארכיאולוגיה.