21 בספטמבר 2022

אין מצב חירום אקלימי

קבוצה של 4 מדענים איטלקים פרסמו מאמר לפני כשנה בו הם מנתחים את הכמות והעוצמה של אירועי מזג אוויר חריגים. מסקנתם היא חד משמעית: ההכרזה על מצב חירום אקלימי אינה מבוססת על נתונים, כלומר על עובדות. משבר האקלים שרבים חוששים ממנו עדיין לא מתרחש.

הם ממליצים להימנע מהפחדה מיותרת ולחפש פתרונות ברוח אובייקטיבית קונסטרוקטיבית לבעיות, ולא לבזבז משאבים על "פתרונות" יקרים ובלתי מועילים.

הם מצאו שכמות המשקעים היא סטטית (לא משתנה) במרבית תחנות המדידה בעולם. כמות הסופות (הוריקנים, טייפונים, טורנאדו בארה"ב) ועוצמת גם היא לא השתנתה לאורך זמן.  גם אירועי מזג אוויר אחרים (שיטפונות, בצורת, ותבואה של מערכות סביבה) לא מראים על מגמה ברורה של ריבוי אירועים קיצוניים. המגמה היחידה שניתנת לחאבחנה היא הגידול של הצמחיה ברמה עולמית ( greening) וגידול התנובה החקלאית (כמות התבואה בדונם).

ארבעת המדענים האיטלקיים הם - 3 פיסיקאים ואחד מומחה לאגרו-מטראולוגיה. שנים מהם חתומים על העצומה "הצהרת אקלים עולמית" שצוברת לאחרונה תומכים רבים. ההצהרה קובעת שאין מצב חרום אקלימי וקראת למדע האקלים להתנהג בצורה יותר מדעית. היא גם קוראת להשתחרר מהאמונה הנאיבית במודלים אקלימיים בלתי בשלים. הם אומרים שחקר האקלים צריך לשים יותר דגש על נתונים אמפיריים, כלומר על מדידות ופחות על מודלים.

מאורעות מזג אוויר קיצוניים, שהמודלים מיחסים איכשהו להתחממות הגלובלית הם הדרך המקובלת והנפוצה להפיץ היסטריה אקלימית. בייחוד אוהבים להתריע על הוריקנים וציקלונים בארה"ב שגורמים לכ 60% מהנזקים הכלכליים של מאורעות האקלים בעולם. אבל, עד היום, הנתונים אינם מצביעים על עלייה, לא במספר הסופות ולא בעוצמתן. (ראה גרף)

מחברי המאמר מקבלים שהייתה עליה כלשהי בגלי חום אם כי לא הייתה מגמה עולמית מובהקת של עלייה כזו. גם אירועי גשם קיצוניים (שגורמים לשיטפונות) נמדדו רק בתחנות מדידה ספורות בעולם. גם נתונים על גידול בשיטפונות לא נמצאו. שורה ארוכה של מחקרים לא מראה על מגמה של עלייה בשיטפונות. ובנושא בצורת: מחקרים רבים מראים שאין שינוי של ממש בתחום זה.

לעומת זאת, הגידול הקטן בטמפרטורות ובלחות השפיע לטובה על התבואה החקלאית. בתקופה 1961 עד 2019, התנובה העולמית של תירס, אורז, פולי סויה וחיטה גדלה ב 3.3%, 2.4, 2.6 ו 3.8% בהתאמה.

פרטים רבים על המחקר והנתונים שהוא מציג תמצאו במאמר עצמו .  הם סרקו מספר גדול של מחקרים על אירועי מזג אוויר חורגים ועל תופעות נלוות (שטפונות, בצורת). הם מסכמים:

In conclusion on the basis of observational data, the climate crisis that, according to many sources, we are experiencing today, is not evident yet.

המסקנה: על פי נתוני תצפיות - משבר האקלים שרבים טוענים שאנו חווים כבר היום - אינו משתקף בנתונים. 

הניסיון לייחס כול אירוע מזג אוויר חריג להתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי שריפת דלקים פוסיליים על ידי בני האדם הוא תוצאה של דמיון פורה והיסטרי ומודלים אקלימיים לא מבוססים. 

יעקב

17 בספטמבר 2022

הגזמות פרועות בדיווח השטפון בפקיסטן

כתבת האקלים שני אשכנזי כותבת בטוויטר "ההצפות בפקיסטן הובילו למותם של כ-1300 בני אדם, שליש משטח המדינה הוצף..." ובאתרים נוספים אף נכתב "שליש משטח המדינה מתחת למים" האמנם?

אנו כבר מכירים את המצב בו כתבים הפכו לאקטיביסטים ונוטים להגזים בפראות ולעוות נתונים כאשר הם משרתים את המטרה בה הם מאמינים ואליה הם התגייסו. שני אשכנזי היא כתבת כזאת שלא בדיוק מקפידה על חמשת ה-W של העיתונות הקלאסית. (גישה נשכחת הדורשת שבסיקור עיתונאי יופיעו הנתונים על "מי", "מה קרה", "מיקום האירוע", "מתי" ו"מדוע".)

הטענה ששליש מהמדינה נמצאת מתחת למים היא חלק מקמפיין אקטיביסטי שהחל ממקור צפוי לגמרי (אליו אגיע בהמשך), ולא נכון לבלבל זאת עם עיתונאות. ניגש לבירור הנתונים:

כמה גדול השטח שהוצף בפקיסטן? 

על פי דו"ח UNOSAT בהתבסס על נתוני לווין שנאספו עד ה-3 באוגוסט 2022, הוצפו בפקיסטן 55 אלף קמ"ר. אלו אמנם הצפות גדולות, אולם הן לא מתקרבות כלל לשליש משטחה של פקיסטן. מדינה המשתרעת על פני 796,095 קמ"ר.
שטפון דומה בגודלו התרחש גם לפני יותר מעשור בספטמבר 2010.  
בשיטפונות בפקיסטן בספטמבר 2010 איבדו יותר אנשים את חייהם, אז דווח על 1,677 מקרי מוות (מבלי שנקבל את הכותרות על שליש מהמדינה מתחת למים).

על פי דיווח אחר ב-BBC מתאריך 31 באוגוסט, המסתמך על נתוני האו"ם וממשלת פקיסטן, הוצפו שני מיליון אקרים של שטח חקלאי (שזה עיקר השימוש בשטח בסמיכות לנהרות בפקיסטן) שמשמעותם היא כ- 8094 קמ"ר. כלומר 1% מהשטח של פקיסטן שכאמור משתרעת על פני 796,095 קמ"ר. גם אם נכפיל זאת בהפרזה ונחשב כאילו שטח הכפרים והערים דומה לשטחי החקלאות לא נתקרב לנתונים המוגזמים בפראות שמספקים ערוצי התקשורת.
השיטפון גרם לנזק עצום, נזק שקשה להתמודד עימו במדינה ענייה המתבססת על חקלאות פרימיטיבית כמו פקיסטן,  אך אין שום הצדקה בהגזמה או בהטעיה של הציבור ביחס לאופי הגורמים לו והטעיית הציבור. 

מה נדרש מעיתונאי?

תפקידו הבסיסי של עיתונאי הוא לבדוק את הנתונים שהוא מפרסם. אין מצב סביר ששליש מפקיסטן הוצף במים ושקוע בהם. גם אם ננסה לתת לכתבת ליהנות מהספק שאולי התכוונה לשליש מתושבי המדינה, או שליש מהמחוזות במדינה המספרים מסרבים להתיישר עם האג'נדה.  הסיבה להפצת נתון כזה ללא ביקורת יכולה לנבוע ממספר אפשרויות:
א. הכתבת יודעת שהנתון אותו היא מפיצה בלתי-סביר או שיקרי בעליל אך "המטרה מצדיקה את האמצעים". 
ב. הכתבת כל כך משוכנעת בכך שכל כותרת מפחידה על אסון חייבת להיות נכונה עד שאין טעם וצורך לבדוק אותה. 
ג. רשלנות כללית. (שמתבטאת במחזור: אם אחרים כתבו אז גם אני אכתוב). 

הבעיה היא שבכדי להתעלם מנתון כל כך קיצוני צריך ניתוק מהמציאות שלא היינו מצפים לו משום אדם עם השכלה בסיסית. 
בפאקיסטן חיים מעל 230 מיליון נפש. המחשבה ששליש משטח המדינה נמצא מתחת למים ושיותר מ-150 מיליון אזרחים נמצאים בשטח מוצף בעוד שמספר הקורבנות הוא רק 1300, כלומר פחות מ-0.0006 אחוזים מאותם 230 מיליון אמורה לעורר שאלות. 

מהיכן הגיע הנתון הזה של "שליש מפאקיסטן מתחת למים"?

 כאשר שואלים את כלי העבודה המרכזי של מחפשי המידע ברשת, גוגל את השאלה: "how much of Pakistan is flooded" מתקבלות מליוני תשובות – והתשובה הראשונה במודעה ממומנת הראשונה שעולה היא מודעה מטעם UNFPA, "קרן האוכלוסייה של האומות המאוחדות" המהווה סוכנות לסיוע במקרי מצוקה ומגייסת תרומות לאוכלוסיות במצוקה. מודעת הקידום של הסוכנות מצהירה ששליש מפקיסטן מוצפת.  בתוכן האתר אליו מובילה המודעה אין שום אזכור לכך ויתכן שמדובר ביוזמה של חכמי הSEO  המנהלים את הפרסום ברשת עבור הסוכנות.

הנתון מופיע גם בפרסומי הסוכנות ה"רשמיים יותר":

ב-30 באוגוסט פרסם אתר החדשות NBC את הכותרת לפיה "שליש מפקיסטן מתחת למים".

באותו היום, 30 באוגוסט, פרסם זאת גם ה-BBC:


ב-2 בספטמבר הנתון פורסם ב-CNN:

מהיכן במקור נלקח הנתון הזה?

אז ראינו שערוצי תקשורת מרכזיים ו"מכובדים" מצטטים את הנתון אך מה מקורו? אל תחפשו דוחות מומחים, צילומי לווין או מדידות... המרצע יצא מהשק בכתבה של ה-BBC מה-30 באוגוסט (מעל). (לזכותו ה-BBC היה ארגון החדשות היחיד שמצאתי שטרח בכלל להזכיר את המידע בתוכן הכתבה למרות שחטא בעיוות הכותרת). הכתבה נפתחת בנוסח:

One-third of Pakistan has been completely submerged by historic flooding, its climate minister says.

כלומר, "שרת האקלים" הפקיסטנית צוטטה כאומרת: "שליש מפקיסטן שקוע לגמרי תחת שטפון במימדים היסטוריים", תוך שהיא מעצימה את חשיבות משרדה וכמובן מגדילה את ההפחדות סביב האסון. (והולכת בעקבות "יקירי הבלוג" מטובלו ומפיק האירועים, מוחמד נשהיד, מהמלדיבים.).

כל הכותרות שציטטו זאת בלי יוצא מהכלל לא טרחו לייחס ל"מי" אמר ובוודאי שלא "מדוע אמר"... וכך נפתח "השיטפון". מכאן מה שנותר לשאר העיתונאים ומקדמי התרומות זה לצטט את גורמי התקשורת המכובדים.

מה שמדהים בסיפור הוא שלמרות שבשום מתווה גאוגרפי הנתון הזה לא סביר, עדיין הדבר לא מפריע לגופי תקשורת שאמורים להיות "האורים והתומים" של מסירת מידע בדוק ואמין לציבור מלמחזר אותו.

מדוע זה קורה?
עולה השאלה כיצד קורה שערוצי תקשורת האמונים על יידוע מדויק של הציבור "נופלים" שוב ושוב בהגזמות פראיות כאלו?

ארשה לעצמי להציג הערכה: ירידת קרנה של העיתונות וזרימת הכנסות הפרסום למדיה החברתית הובילה לתגמול נמוך מאוד לעיתונאים, במיוחד בדרגי הדיווח השוחק מהשטח. החלל שנוצר באי מילוי המשרות הללו על ידי אנשי מקצוע מעולים הדורשים שכר גבוה ותחקירנים יסודיים התמלא באלו שהמוטיבציה האידיאליסטית שלהם "להציל את העולם" מפצה אותם על השכר הנמוך. לכן כנראה עלתה גם קרנה של העיתונות המעורבת, האקטיביסטית שמקפידה פחות על הנתונים ומדגישה יותר את ההטפה.

וכאן אפשר שנכנסים לפעולה הגורמים (בשילובים שונים) שייחסתי לכתבת האקלים המקומית שלנו:

א. עיוות מוסרי המצדיק לשקר למען הצלת העולם: "המטרה מצדיקה את האמצעים".

ב. בלבול בין אמונה למציאות: האמונה באסונות המתקרבים כה עוצמתית עד שהמאמינים מניחים שברור שאין טעם וצורך לבדוק את הנחותיהם.

ג. רשלנות כללית ההולמת את דרגת התגמול.

ד. אפשרות נוספת המופיעה בעבודה של עורך המדור המנסח את הכותרות (שלעיתים אין קשר בינהן לתוכן) היא האפשרות המניפולטיבית שההגזמה בגודל האסון תתגמל את העיתון ביותר קוראים.

מה שנותר לקורא הביקורתי לעשות הוא לבחון את הנתונים, וכאשר מדובר בכותרות המכריזות על אירועי אסון אקלימי "חסרי תקדים", (למרות שבשנת 2010 היו שיטפונות קשים לא פחות), מומלץ לבחון את הנתונים פעמיים. לעיתים הקשר בין הכותרת לתוכן הכתבה לא מתקיים, לפעמים יש קשר כזה אך אין קשר למציאות.

 בועז ארד

אם מצאתם שגיאה בנתונים או בהפניות אנא כיתבו לנו (אפשר גם דרך הפייסבוק) ונתקן.
 

8 בספטמבר 2022

על מאזן הקרח באנטרקטיקה, ו"קרחון יום הדין"

פרופ' מיכה קליין

ב-YNET פורסמה (11.8.2022) כתבה המפרטת בהרחבה פרסום של NASA על אובדן קרח ביבשת אנטרקטיקה והעלייה בצפויה בגובה פני הים. קריאה של הכתבה מלמדת ש"שבירת" הקרחונים היא של קצוות הקרחון של מדף הקרח  הצף על מים. המסתו של קרח זה לא מעלה את גובה פני הים. במחקר נוסף המצוטט באותה כתבה יש התייחסות ספציפית למערב היבשת אך שם האזור מושפע גם מתופעות וולקניות הן מעל פני הים והן בעומק, ולכן אם יש עלייה בפעילות הוולקנית תהיה המסה גבוהה יותר. (על זה כתבתי בעבר בבלוג הירוק) 



ארחיב על מאזן קרחונים של היבשת שלא מבית מדרשה של NASA.

מאמר שפורסם בשנת 2021 , וחתומים עליו חוקרים מדנמרק, בלגיה, הולנד, צרפת ובריטניה :


Mottram, R., Hansen, N., Kittel, C., van Wessem, J. M., Agosta, C., Amory, C., Boberg, F., van de Berg, W. J., Fettweis, X., Gossart, A., van Lipzig, N. P. M., van Meijgaard, E., Orr, A., Phillips, T., Webster, S., Simonsen, S. B., and Souverijns, N.: What is the surface mass balance of Antarctica? An intercomparison of regional climate model estimates, The Cryosphere, 15, 3751–3784, https://doi.org/10.5194/tc-15-3751-2021, 2021.

 

הממצא העיקרי של מחקר זה, מתוך מסקנות המחקר:

There is a high annual and decadal as well as spatial variability in SMB across Antarctica and no clear long-term trend. 

יש שונות גדולה משנה לשנה ומעשור לעשור בחלקיה השונים של אנטרקטיקה, אין מגמה ברורה של השינויים לזמן ארוך.

מתוך העושר הגדול של התוצאות במחקר זה אציג רק גרף אחד המתאר את השתנות מאזן הקרח בשנים 1979-2018.

השתנות מאזן הקרח בשנים 1979-2017.

יש לזכור  כי NASA הוא גוף מחקר מכובד מאד אך כבר שנים הוא מוביל אג'נדה מסוימת, וכאשר יש לך דעה מוקדמת יש נטייה "לשנות" נתונים.

העבודה שהוצגה כאן מקורה בבית המדרש של חוקרים ממערב אירופה ומסקנתם שונה ממסקנות NASA.

קרחון יום הדין

השבוע שוב פורסמו כתבות העוסקות ב"קרחון יום הדין" ובצפייה לעלייה בגובה פני הים.


כתבות אלה מקורם במחקר שפורסם זה עתה :

Graham, A.G.C., Wåhlin, A., Hogan, K.A. et al. Rapid retreat of Thwaites Glacier in the pre-satellite era. Nat. Geosci. (2022). https://doi.org/10.1038/s41561-022-01019-9 

החוקרים ניתחו מורפולוגיה של קרקעית הים באזור שבו הקרחון יורד מהיבשה . ניתוח מורפולוגי זה הביא אותם למסקנה כי בעבר בקרוב  (מאתיים השנה האחרונות) היו זמנים בהם קצבי נסיגה של הקרחון היו כפולים מהקצב הנמדד כיום.

מתוצאה זו אפשר להסיק שתי מסקנות :

1.    קצה הנסיגה כיום איננו מהיר במיוחד לעומת העבר הקרוב, במילים המובנות לכול אין מה להיכנס לפניקה.

2.    קצה הנסיגה בעבר הקרוב היה הרבה יותר מהיר מזה של היום, ולכן יש לחשוש שקצב מהיר זה יחזור בקרוב ולכן אנו בפני קטסטרופה.

אני בעד המסקנה הראשונה.

  

7 בספטמבר 2022

דיבייט האקלים בין קונין לדסלר.

מושג ירוק מספר על הדיבייט בין קונין לדסלר.

למי שלא מכיר: פרופ' סטיב קונין הוא ריאליסט אקלים, פיסיקאי בהכשרתו ומחבר הספר unsettled.  (שכבר כיכב בבלוג הירוק) פרופ' אנדרו דסלר הוא מדען אטמוספירה ומודאג אקלים. בעקבות הופעותיהם (שבוע אחרי שבוע) בפודקאסט של ג'ו רוגן, הם הסכימו להתארח לדיבייט.

נושא הדיבייט היה על הטיעון: "מדע האקלים הנוכחי מצדיק הפחתות נרחבות ומהירות בפליטות גזי חממה."

דסלר טען בעד, קונין טען נגד.

כך כותב על על הדיבייט עידן לוי:

תוצאות הדיבייט כבר פורסמו - וידוע שקונין ניצח בענק על פי הצבעות הצופים (קונין הוסיף לעצמו 25% תמיכה, ודסלר איבד 5% ביחס להצבעה הראשונית).

אחרי הצפייה בדיבייט אני חושב שדסלר יצא בזול. לזכותו יש לומר שהוא התייצב לדיבייט מול יריב במשקל כבד כמו קונין - שזה משהו שכמעט שום אלרמיסט אחר לא יעז לעשות בפורום פומבי כל כך.

דסלר אומר המון אמירות פשוט הזויות (בעיני):

הגיבוי לחוסר הרציפות של מתחדשות יעלה אפס (מה?)

אין שום דבר להפסיד מאיפוס פחמני "מקסימום נטעה ונפסיק"

העולם השלישי חייב לעבור לרכבים חשמליים

אין הוכחה שהפרות זכויות אדם בסין משפיעות על מחירי הפאנלים

הסינים מאד מחויבים לאיפוס פחמני

המחסור באנרגיה לא קשור למדיניות ממשל ביידן

ועוד...

הוא חוזר שוב ושוב על הטענות שחשמל מאנרגיה מתחדשת הוא הזול ביותר - וכל פעם קונין מתקן אותו, שזה לא נכון כי הוא לא מתמחר את עלות הגיבוי, הרציפות, וההולכה ברשת וודאי שלא את האגירה העתידית שתדרש. בחלקים גדולים מהדיבייט הוא גורם לדסלר להראות כמו ילד מבולבל שלא עשה שיעורי בית (לדעתי המשוחדת כמובן, תצפו ותחליטו בעצמכם..).

הטיעונים של קונין התבססו על שלושה צירים:

לא צריך לעשות שינוי מהיר לאנרגיות מתחדשות (כי שינוי האקלים איננו כל כך מאיים ובעייתי כפי שמציגים אותו)

זה לא מוסרי לעשות זאת - כי העולם המתפתח חייב את האנרגיה הפוסילית לטובת פיתוח, וכל ניסיון למנוע זאת מהם יקריב מיליארדים לעוני ופיגור כלכלי.

לא ניתן לעשות זאת - איפוס פחמני מהיר הוא פנטזיה טכנו-וכלכלית שמנותקת מהמציאות.

החלק הכי חזק בדיבייט היה בדברי הסיום של קונין. 

הוא סיפר שאחרי שהוציא את ספרו   UNSETTLED   יצאו נגדו בכתבה מכפישה שתקפה אותו באופן אישי כהזוי שמשרת את הימין הקיצוני, וטענו שאמר דברים שלא אמר. קונין הציג זאת כדוגמא לרמת השיח הפגומה והפרסונלית של אלו שמקדמים אלרמיזם אקלימי מיליטנטי ומעדיפים לבטל את הדיון במקום לשכנע בצדקת דרכם.
על הכתבה המבישה היו חתומים שורת מדענים יריבים, בינהם אנדרו דסלר - יריבו לדיבייט. דסלר המופתע הכחיש שיש לו קשר לכתבה והוא לא חתום עליה, אבל קונין ביקש שיעלו את שקף שבו תמונת השער עם רשימת החתומים - ואכן הצופים בדיבייט ראו את שמו של דסלר בינהם. מביך מאד. דסלר המבולבל טען שזו אי הבנה ושרבבו את שמו, אבל גם סירב להתנער מדברי המאמר. לבסוף התנצל בפני קונין
.

כך נגמר הדיבייט. פשוט מדהים.

זה ארוך, וזה באנגלית ללא כתוביות בעברית. אבל כדאי מאד למי שמסוגל להסתדר עם השפה.


  

1 בספטמבר 2022

משבר האקלים- מצגת המשרד להגנת הסביבה ליום פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג

 פרופ' מיכה קליין

לרגל פתיחת שנת הלימודים בשנה שבה הוחלט כי תוכנית הלימודים תכלול בתוכה חומר על נושא "משבר האקלים" מגיל הגן ועד לכתה י"ב. שרת המשרד להגנת הסביבה יצאה במסע נוסטלגיה אל תיכון בליך ברמת גן שם למדה. היא הציגה את המצגת המושקעת שיצר המשרד. (מפתיע שאף אחד מיוצרי המצגת לא מופיע בשמו).

עיינתי במצגת ואין אני מתייחס כלל לכל מה שמופיע והוא בחזקת הערכות. אני מבקש להתייחס רק לשקף מספר 11 בו נכתבים ערכים שאמורים לשקף את נתוני האמת.

לצערי בהסתמך על מוסדות ישראלים ממשלתיים הנתונים המופעים בשקף זה מצוצים מהאצבע.



חם יותר – עד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה בעוד 4 מעלות. (הגזמה)

אני מצטט מתוך דוח השרות המטאורולוגי (2019) העוסק בשינוי האקלים העתידי:

הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מהתקופה הנוכחית מ- (2018 )ועד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מ"צ בתרחיש האופטימי(.RCP4.5)או בכ-2.1 מ"צ בתרחיש הפסימי ( 5.(RCP8.

דוח השירות המטאורולוגי משנת 2020 מציג שינוי של 4 מעלות עד שנת 2100 במקרה של התרחיש הגבוה. תרחיש זה מוצג בדוח האחרון של ה- IPCC   כלא סביר (unlikely) הם כותבים כי התרחיש הסביר הוא תרחיש המינימום שבו חוזה השירות עלייה של 2 מעלות.
כמו כן לא ברור האם תחזית זו משתמשת בנתוני הטמפרטורה לאחר שעברו "האחדה" כפי שמפורט בדוח השרות מ2019 או לפני שעברו תהליך "האחדה".
עולה גם השאלה, 
למה כל חישובי השירות מתחילים בשנת 1950 הרי היו הרבה תחנות בישראל לפני שנה זו?

יבש יותר – פחיתה בכמות המשקעים ב-15-25% . בדוח השרות המטאורולוגי מפברואר 2021 כתוב בפרוש שאין ירידה בכמות המשקעים בישראל מאז 1921.

גבוה יותר – עלייה בגובה פני הים 0.3-0.5 ס"מ בכל שנה. הנתון המדוד על ידי המרכז למיפוי ישראל, הגוף המוסמך לערוך מדידות גיאודטיות במדינה, מראה עלייה של 0.08 ס"מ לשנה בשנים 1958-2021.

 

כלל ראשון בהוראה וחינוך לא למסור אינפורמציה שיקרית. 


30 באוגוסט 2022

גרינלנד – המעבר מתקופת הפשרת השלג השנתית להצטברות השנתית.

פרופ' מיכה קליין

המעבר מאוגוסט לספטמבר באיזורי הקוטב הצפוני מלווה במעבר מתקופת הפשרת השלג לתקופה בה השלג מתחיל להצטבר על גרינלנד. מהלך שנתי זה מוצג בגרף הבא המראה עלייה במסת השלג מחודש ספטמבר עד לשיא צבירה בסוף מאי ואז הפשרה של השלג בחודשים יוני-יולי-אוגוסט.

יש להבין כי הגרף איננו "חוזר" לערך  0 שכן כאן מוצג רק מאזן הרווח/הפסד שנתי על פני האי. צריך לזכור כי בנוסף לתהליך זה מתקיים התהליך של התמוטטות חזית הקרחונים לים שגם היא גורמת להפסד שנתי של קרח.

בגרף מופיע הקו האפור המציין את הממוצע של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד בשנים 1981-2010. ההתנהגות של התהליך די קבועה.

כאשר אנו בודקים את המאזן של שש השנים האחרונות אנו ראוים מגמה ברורה של צבירה הגבוהה מהממוצע. בשנים 2017,2018,2021,2022 מאזן השלג בסוף העונה גבוה מהממוצע, שנת 2020 היא קרובה מאד לממוצע ורק בשנת 2019  ההפשרה היתה רבה יותר מהפשרה ממוצעת.

הצבירה הכוללת בשנת 2022 היתה 450 ביליון טון של שלג.

המהלך השנתי של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד.

נא לזכור מאיימים עלינו בהתחממות גרינלנד ובהמסה מוגברת שתביא לעלייה גדולה בפני הים אך התצפיות בשטח מראות כי אין לאיום הקטסטרופה  על מה להישען. 

21 באוגוסט 2022

קצת היסטוריה קרחונית

פרופ' מיכה קליין

בשנים 2007-2012 נערך מחקר מקיף בו השתתפו 14 מדינות, (בלגיה, קנדה, סין, דנמרק, צרפת, גרמניה, איסלנד, יפן, קוריאה, הולנד, שבדיה, שוויץ, אנגליה וארצות הברית), בהובלת מכון נילס בוהר בקופנהגן, דנמרק. שם הפרויקט היה NEEM . ההשקעה בפרויקט הייתה 9 מיליון דולר.

North Greenland Eemian)) (Eemian שם התקופה הבין קרחונית שקדמה להולוקן לפני כ-120.000 שנה)

מטרת המחקר הייתה לקדוח קידוח עמוק בקרח בצפון גרינלנד כדי להגיע לשכבות הקרח מהתקופה הבין-קרחונית שקדמה לתקופתנו תקופת ההולוקן, שהיא התקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

הקידוח הצליח והמקדח "ירד" לשכבות קרח בנות 150.000 שנה.

איור 1. מיקום הקידוח.

כבר בשנת 2013 פורסמה ידיעה ראשונה על תוצאות הקידוח

 


הידיעה דיווחה על כך שהטמפרטורה בזמן התקופה הבין-קרחונית לפני 120.000 שנה הייתה ב-8 מעלות גבוהה יותר מאשר הטמפרטורה כיום, בתקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

בזמן תקופת ה-Eemian  גובה פני הים בעולם היה בין 4-8 מטר גבוה מפני הים כיום. אך בגרינלנד התקיים הקרחון שהיה נמוך בכמה מאות מטרים בלבד( מתוך למעלה משני ק"מ עומקו כיום).

החוקרים מציינים כי למרות העלייה הגדולה בטמפרטורות לפני 120.000 שנה, הקרח מעל גרינלנד לא נעלם וממצאי המחקר מראים כי בשיא התקופה החמה שנמשך כ-6.000 שנה, רק 25% מנפח הקרח בגרינלנד הומס.

מידע זה חשוב לכל מחשבי הקיצין המאיימים עלינו בקטסטרופה של הפשרת גרינלנד ועלייה דרמטית בגובה פני הים.

כיום אף אחד לא מדבר על עלייה של 8 מעלות כפי שאכן התרחשה לפני 120.000 שנה.

מידע זה חשוב גם להבנת הגיחוך בטענה שהאדם על ידי שריפת דלקים פוסיליים הוא הגורם להתחממות. התחממות הרבה יותר גבוהה התרחשה כאשר אף אחד לא שרף דלק פוסילי.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר: ככול שאתה מביט יותר אחורה אתה יכול לראות יותר קדימה.

"The farther backward you can look the farther forward you can see".