דפים

6 בנובמבר 2018

הפחתה משמעותית בפליטות הפד"ח בארה"ב.


פליטות הפד"ח של העולם כולו חזרו לעלות בשנת 2017, אחרי ששלוש שנים קודם הן דרכו במקום (היו יציבות, ללא עליות או ירידות)  ועומדות לעלות שוב ב 2018 לרמת שיא של כול הזמנים.
 לעומתן – פליטות הפד"ח בארה"ב המשיכו לרדת, וזה בלי קשר להסכמי פאריס שארה"ב פרשה מהם, ובלי קשר לנשיא טראמפ שאינו מייחס חשיבות גדולה לטענות על שינויי אקלים, ובלי קשר לשום מעשה אחר של ממשלת ארה"ב. הדבר קרה כתוצאה מפעולה טבעית של כוחות שוק חופשי.
דו"ח של ה EIA – סוכנות המידע של משרד האנרגיה בארה"ב מראה שפליטות הפד"ח מייצור חשמל קטנו בשנת 2017 ב 28% לעומת הפליטות ב 2005.


הסיבה העיקרית לירידה בפליטות הייתה הירידה בביקוש (או צריכה) של חשמל במגזר התעשייתי. במגזר הביתי והמסחרי לא חל שינוי בביקוש. בין 1996 עד 2005 היה גידול שנתי של 1.9% בצריכת החשמל בארה"ב, אבל, מ 2006 עד 2017 הייתה ירידה של 0.1% בצריכה. בגרף למעלה רואים שחצי מהירידה בפליטות הושגה הודות לירידה בצריכת חשמל, רבע בערך הושגה בזכות מעבר מפחם לגז, ורק פחות מרבע מהפחתת הפליטות הושגה בזכות המקורות המתחדשים (שמש ורוח).
בעברית פשוטה: ארה"ב ייצאה את התעשייה הכבדה (הצורכת הרבה חשמל) לחו"ל – בעיקר לסין. שילכלכו הסינים את הידיים והסביבה שלהם בייצור פלדה, אלומיניום ושאר מוצרי התעשייה. שילכלכו הסינים את האוויר שלהם וינשמו פיח. האמריקאים עברו לענפים נקיים, כמו השכלה גבוהה (לימודי מגדר), בידור, פיננסים, שיווק ועוד... ארה"ב כנראה עשתה עסק נהדר, אבל תרמה בדיוק אפס לירידת הפליטות העולמיות – ויחד עם זאת יכולה להתגאות בתחרות הילד הטוב העולמית בירידה העמוקה בפליטות הפד"ח בתחומה.


גורם אחר הפועל לטובת ארה"ב: היא עשירה ומפותחת והגיעה לרוויה מסוימת (עד כמה אפשר לצרוך עוד ועוד מוצרים?). שונה לחלוטין המצב, כמובן, בארצות "מתפתחות" (כלומר עניות) שבהן יש עוני גדול והמונים שבקושי שי להם מה לאכול. בארצות אלה דחוף להגדיל את הייצור והעושר – ולצורך זה דרושה אנרגיה – כלומר תוספת מתמדת וגדולה לאנרגיה ולחשמל שהם תנאי להיחלצות מעוני המוני.

יעקב



3 בנובמבר 2018

בצורת סולארית



הפרוייקט הסולרי של  אדאני בקומוטאי בהודו נחשב לאחד הפרוייקטים הסולריים הגדולים בעולם. על הנייר ובסרטי התדמית הוא היווה הבטחה הכוללת מערכת ניקוי רובוטית ללא מים (אותה ניתן לראות גם בסרטון הנשיונל גאוגרפיק המוצג בערוץ היוטיוב של חברת אדאני שבנתה את הפרוייקט):


התקשורת המקומית חושפת כי כי למרות הבצורת האתר מפעיל קנייני מיים המובילים עשרות מכליות מים באיזור המוכה בבצורת ומציין כי כ-40 צוותים כאלו פועלים לניקוי הפאנלים (
הפסקת הניקוי עלולה להפחית עד כדי 25% את תפוקת הפאנלים) באופן אותו ניתן לראות בסרטון הטלויזיה ההודית כאן:

הפרוייקטים הסולאריים המשמשים ככלי לקידום פוליטי ותעמולה מוצגים לציבור באריזה יפה, אך בדרך כלל לא מראים לאלו שידרשו לשלם את המחיר של אותה מתנה נוצצת את העלויות הנוספות המחוברות לפרוייקט. כך במקרה הנ"ל בהודו וגם במקרה של הפרוייקטים בישראל.

ראו את הסיקור על פרוייקט אשלים.

1 בנובמבר 2018

עלות וועידות האקלים – יותר מ 150 מיליון דולר כול שנה



העלות של וועידות האקלים למיניהן של האו"מ מוערכת על ידי הכלכלן ריצ'רד טול ביותר מ 150 מיליון דולר לשנה. העלות כוללת טיסות, מלונות, משכורות לפקידי הממשלה המשתתפים ועוד. כמו הפגישות והוועידות הולכת וגדלה כול שנה. כמות ההישגים היא יציבה, היא עומדת בדיוק על אפס. כול הוועידות האקלימיות, מאז שנת 1982 לא השיגו שום דבר, שום הישג של ממש.
פליטות הפד"ח ממשיכות לעלות כרגיל, הפליטות של שנת 2018 צפויות להיות גבוהות מאלו של 2017, כמו שהיה בכול השנים הקודמות – עליית הפליטות נמשכת כרגיל.
"שום הישג של ממש" זה לא מדויק. הבהלה האקלימית הביאה להשקעות ענק באנרגיות "מתחדשות" (שמש ורוח) שהן – אנרגיה של אשליה – הן לא אנרגיות אלא אשליות. הפחתת הפליטות הן לא משיגות, בזבוז כסף לריק – כן, וזה מאד ממשי....




הפגישות או הוועידות של האו"מ גדלו מאד במרוצת הזמן. הוועידה הראשונה (הרשמית) התקיימה ב 1995 והשתתפו בה 800 נציגים (נציגים של מי? כולם היו פקידי ממשלה שיצאו לבלות על חשבון הברון). בוועידת פריס, ב 2015 כבר השתתפו 40,000 "נציגים" (ארבעים אלף!), שסתמו את שדה התעופה בפאריס עם מטוסי הסילון הפרטיים שלהם ושרפו דלק ופלטו כ 300,000 טון פד"ח...
הוא שנאמר "מהומה גדולה על מאומה".

יעקב