דפים

25 בדצמבר 2010

גישה לא אובייקטיבית.


ד"ר גיא פאר כותב בהערתו שגם גישתי אינה אוביקטיבית, ורומז שאני משרת של  Exxon-Mobil. הנה מה שהוא כותב:

Objective? Reading through your blog, it looks as if you have taken a personal (and quite emotional, I dare say!) quest of combating the "conspiracy" of climate change. Which makes me wonder: I get no money for claiming that there is climate change, at most what I get is some headaches due to repetitive arguments. On the other hand, Exxon and other huge corporates could loose tens of billions per YEAR if people started wasting even just 10% less energy.

אז, ראשית, למען גילוי נאות – אני עדיין לא ראיתי גרוש מ Exxon-Mobil אבל אם הם ירצו לתת לי "מענק מחקר" של איזה מיליון או שניים של דולרים – יש על מה לדון.

אני מודה באשמה שייתכן ולפעמים אני אכן מתרגז – כמו עכשיו – והרוגז משפיע מן הסתם על הכתיבה. מה שאותי מרגיז הוא שמנסים למכור לי לוקשים. מה שאותי מרגיז זה השקר. מה שאותי מרגיז זה זיופים, הינדוס מספרים. מה שאותי מרגיז זה אידיאולוגים שמתחפשים למדענים. מה שאותי מרגיז זו ההשחתה של המדע וקילקולו.
אני לא מטיל ספק בטוהר הכוונות של ד"ר פאר. אני לא בוחן כליות ולב ולא מתווכח על טוהר הרגשות שלו ("אני עושה זאת למען הילדים"...). אני לא מייחס לו כוונות זדון לכפות על האנושות עוני וסבל למרות שאני בטוח שזו תהיה התוצאה של מדיניותו.  אני לא אומר שהוא בן אדם רע. אני רק אומר שמה שהוא טוען אינו נכון עובדתית, מדעית, אובייקטיבית. אני טוען שגישתו האידיאולוגית-רגשית פוגעת ביכולתו לבחון את האמת האובייקטיבית. רבים בימינו טוענים שבכלל אין כזה דבר אמת אובייקטיבית, ונראה לי שגם ד"ר פאר בעצם טוען שלא חשוב מה האמת האובייקטיבית, המדעית, חובה עלינו להלחם נגד צריכת היתר, אם כול הרעות, למען עתיד ילדינו.
אינני מתווכח אם מוטלת עלינו ,או לא , חובה קדושה להקטין את צריכת ה"יתר".  מותר, ולגיטימי להטיף למען צניעות והסתפקות במועט. יש לי אפילו סימפטיה להטפות אלו. אבל אני מתקומם נגד אלה שחושבים שהמטרה הקדושה מצדיקה זיוף נתונים, וטענות שווא (השריפה בכרמל או הוריקן קטרינה נגרמו על ידי ההתחממות), אני מתקומם נגד אלה שמנסים להפחיד אותנו בנבואות סוף העולם (המדבר יגיע לחיפה) בשם המדע, ללא ביסוס מדעי. 
בקיצור נמרץ: רופאי אליל ונביאי זעם מעצבנים אותי.
אז, הנה חשפתי את חולשותי הרגשיות ואת חוסר האובייקטיביות שלי.
יעקב

20 בדצמבר 2010

איום המידבור

הירוקים אוהבים לקדם תסריטי אימה ולגייס דעת קהל וחתימות על עצומות. בעקבות הפרסומים שניסו לקשור את השרפה בכרמל להתחממות גלובלית החלו גרינפיס לעשות שימוש במכתבו של ד"ר גיא פאר ולגייס חתימות נגד השימוש בפחם. המכתב של ד"ר פאר שפורסם בהרחבה עמוס בתחזיות קודרות, אחת מהן עוסקת בתהליך המידבור שלכאורה מתרחש כתוצאה מן ההתחממות הגלובלית:
…"האקלים והביוספרה הים תיכונית צפויים לעבור בין 300 ל- 500 קילומטרים צפונה ובין 300 ל-600 מטרים במעלה ההר. עם העליה הצפויה של 1.5 מעלות, המערכת האקולוגית בנגב צפויה להחליף את הים תיכונית בישראל.”
על פי ההגיון של טענה זאת העובדה שממוצע הטמפרטורות העולמי עלה ב-0.6 מעלות בעשורים האחרונים אמור היה להוביל למידבור, אם לא של 500 ק"מ צפונה אז לפחות 50 ק"מ.... לפי המדידות בישראל זה לא קורה, והנבואות נדחות לעתיד רחוק יותר.... בנתיים.

אגב, בעקבות הפרסום של המכתב ב-YNET כתב מגיב 79 (אקולוג) את הדברים הבאים מתחת לכותרת "דיוק מקצועי": 

גיא היקר,
אני מודה לך על הכתבה- חשוב שאנשי מקצוע ישתפו את הציבור במחקריהם ובידע אותו הם צוברים.
מצד שני כאיש מקצוע חלה עליך החובה לא לבלבל את הציבור עוד יותר. אקולוג אינו אדם החוזה שינויי אקלים אלא חוקר המנסה להבין תפוצה ושפע של מינים- לכן תחזיות בדבר שינויי אקלים אינן בתחום ההתמחותך. יתרה מכך, העובדה שצטטת את התחזיות הקודרות -שזכו בכותרת- ב"השאלה" מעבודה אחרת ללא התייחסות לעבודות רבות הקובעות שאין מדבור בישראל מעוררות שאלות כבדות באשר לאמיתות תחזיותיך- חבל!!! אני מאמין שחובתו של אדם לנסות ולשנות את המציאות- אבל אין להשתמש בתארים אקדמיים לזכות בקרדיט שלא כדין. כאקולוג אינני נותן אבחנות רפואיות - ואינני רוצה שרופא יתן תכנית שיקום לכרמל השרוף בשל היותו דוקטור

כפי שציינתי בתגובה להתיחסויותיו של ד"ר גיא פאר, דו"ח המרואיינים הסלקטיבי שנערך עבור ה-IPCC בישראל  בשותפות עימו אינו מזכיר אף מומחה החולק על המסקנות המתבקשות (ולא חסרים כאלו).


ד"ר נועם חלפון שחקר את האקלים בישראל מגיע לממצאים שונים שלא בדרך "ראיונות" אלא מחקירת נתונים ישירה. ממצאיו של ד"ר חלפון אינם עולים בקנה אחד עם ההתראות של "מודאגי האקלים". החשש מפני עלייה של קו המדבר צפונה כתוצאה מן התהליכים שהוכרזו מאז שנות השמונים של "התחממות גלובלית" אינו נראה בבחינת קו המדבר אותו בחן חלפון בשנת 2007 במסגרת עבודת דוקטורט. לפניכם מצגת המראה את הממוצע הנע לעשור של קו 300 המ"מ. (קו ההגדרה של גבול המדבר המגדיר כמדבר כל איזור בו כמות המשקעים היא מתחת ל-300 מ"מ בשנה). המצגת נגזרה מתוך פרוייקט מיפוי משקעים שבוצע ב- 2007 ומכסה את השנים שבין 1949 ועד 2006. באדיבות ד"ר חלפון.


ההתחממות והאידיאולוגיה, חלק 2


למטה כתבתי תגובה למכתב של ד"ר גיא  פאר שניסה לקשר בין השריפה בכרמל לבין התחממות כדור הארץ. מכתבו המלא של ד"ר גיא פאר התפרסם בינתיים בוואינט.
ד"ר פאר הגיב לכתבה כאן (ראו הקישורית הראשונה, בקומנטס), תגובה רחבת יריעה. אני אנסה לענות בקצרה בהמשך לכמה נקודות עיקריות.

1.     ה-  IPCC – זהו נושא משני, וכבר כתבתי על חוסר האמינות של ה IPCC . ה IPCC הוקם במטרה לקדם את ההפחדה החממיסטית, הוא בוחר את עורכי הפרקים לפי התאמתם האידיאולוגית למטרה, הוא מתעלם מדעות של מבקרים, הוא מפיץ מידע נגוע ודיסאינפורמציה. ה IPCC לא עוסק במדע והמדע לא זקוק ל IPCC. תמיכתו של ה IPCC בעמדה זו או אחרת רק גורמת לי לפקפק בטענה. ה IPCC הוא גוף פסול לחלוטין ומוטב שיעלם, ועד אז נתעלם ממנו. ננסה לבחון את הנושאים ללא "עזרת" ה IPCC.

2.      מודלים ממוחשבים: הבסיס היחידי לטענות על התחממות הרת אסון הם המודלים הממוחשבים. גם על זה כתבתי כבר. אני אישית לא בדקתי את המודלים האקלימיים, אבל אני עובד במחשבים ויש לי מושג כלשהו בתחום. המודלים פועלים לפי לוגיקה, פרמטרים ונתונים שמכניסים בהם. במקרה של האקלים – חלק גדול מהגורמים המשפיעים כלל אינם ידועים, אחרים ידועים אבל לא מכומתים (לא יודעים את גודל ההשפעה). למשל – פרמטרים כמו עננים או אארוסולים – כולם, כולל בוני המודלים, מודים שאין אנו יודעים מה בדיוק השפעת שנים אלה. בכול זאת מכניסים למודל את ההשפעות האלה – בעזרת ניחושים. המודלים עוברים הרבה "התאמות וכיוונים" ובסוף הם נותנים את התוצאה שבונה המודל האמין בה מלכתחילה. המודלים לא נבדקו מול המציאות. הטענה של ד"ר פאר שכאילו הם חזו את המציאות עד כה אינה נכונה – הם לא חזו את ההתקררות היחסית (או חוסר ההתחממות) מאז נניח, 1998. הרעיון שמודלים מסוגלים לחזות מגמות אקלימיות ל 100 שנה קדימה נראית לי אבסורדית לחלוטין. העניין הרבה יותר מדי מסובך. עוד על מודלים, ראו בקטעים שבקישוריות ובקישוריות שבקטעים אלה, בהן יש דיונים רחבים על ערך המודלים.

עד כה בקשר לבסיס המדעי, העובדתי לטענות בדבר התחממות הרת אסון, או אסונות אקלימיים שנגרמים על ידי בני אדם. הדעה שלי ברורה, אין בסיס מדעי לטענה על אסונות צפויים. זה לא אומר שלא ייתכן שיהיו אסונות, זה רק אומר שהנבואות אינן מבוססות.
בהמשך אגיב לנושאים נוספים .
יעקב

14 בדצמבר 2010

ההתחממות והאידיאולוגיה.

הרי קטע מתוך מאמר שפרסם ד"ר גאי פאר.
השריפה היא כשלון אישי של כל אחד מאיתנו. כמו בדמוקרטיה טובה, לכל אחד יש זכות הצבעה: כולנו תורמים במעט למצב. כולנו נוסעים יותר מדי במכונית הפרטית, טסים יותר מדי, קונים דברים שאיננו צריכים, ונכנעים שוב ושוב לפרסומות שאומרות לנו: “לקנות, לקנות, לקנות, לצרוך, לצרוך לצרוך!”. זהו פרצופה של תרבות הצריכה, והאש – בדיוק כמו סופת ההוריקן קטרינה שגבתה את חייהם של אלפים – מזכירה לנו את פרצופו האמיתי של שינוי האקלים.

ד"ר גאי פאר, יליד חיפה, הוא ביולוג ואיש מדעי הסביבה, העובד ומלמד כעת בגרמניה ויוון. (הוא רואיין גם בגל הקל).

עמדתו הרעיונית, כפי שבאה לידי ביטוי בקטע הקטן למעלה (ובמאמר כולו), היא ידועה והיא נחלת רבים. לא אתווכח איתה. ייתכן והוא צודק, על אמונה קשה להתווכח. אינני מתנגד לקריאה להצניע לכת, ולא להיסחף בצרכנות. אבל דבר אחד צריך להיות ברור: זה לא מדע, למרות התואר המכובד ד"ר שיש לו. מה שמדבר מגרונו זה האדם המאמין ולא המדען המחושב והאובייקטיבי.
עם כול אסון טבע צצים אותם החשודים ומאשימים מיד את חטאי צריכת היתר של האדם המודרני. הוריקן קטרינה... השריפה בכרמל, השיטפונות בפקיסטן, הבצורת אצלנו ובאוסטרליה.
כול אלה אסונות טבע. אסונות טבע תמיד היו ולצערנו תמיד יהיו.  אין שום טיעון מדעי משכנע הקושר אסונות אלה לשינוי הקל באקלים, שינוי שהתרחש מסיבות שאינן ברורות מבחינה מדעית.

השנאה לעולם החומרי,למהפכה התעשייתית, לתיעוש ולקדמה טכנולוגית אינה דבר חדש. היא נחלתם של מרבית אנשי הרוח, מאז ומתמיד. אלפי כרכים מולאו על ידי סופרים הוגי דעות ומשוררים על מחלות העולם המודרני. הכיעור, הניכור, האכזריות, העוני הם מוטיב מרכזי באומנות והגות של 200 השנה האחרונות. (ג'ון דוס פאסוס, הנרי מילר, סארטר, ומי לא?) כולם מבכים את החומרנות חסרת הנשימה והמשחיתה של הסוחרים והתעשיינים (הבורגנים). אפילו הסופרת וההיסטוריונית היהודייה המצוינת ברבה טוכמן, כתבה באוטוביוגרפיה שלה שהאסון הכי גדול של האנושות היה המצאת המכונית, דעה שלא היא המציאה.

עכשיו באים קבוצה של מדענים ומנסים לרתום את המדע לקידום והפצה של אמונה זו. הם אומרים שהאסונות האלגוריים עליהם דיברו הפילוסופים והמשוררים, הגיהינום שלו – הוא כאן ועכשיו. אנו הולכים להישרף ממש. בגלל ההתחממות הגלובאלית. עובדה: הנה השריפה ביערות הכרמל – זו רק מנה ראשונה... בניגוד לנביאי הזעם הרוחניים – הם טוענים שהם יודעים מה יהיה בעתיד, בזכות המדע.

זו טענת שווא. המדע לא אומר מה שהם אומרים. הרעיון של ההתחממות הגלובאלית נפל כמתנה משמיים לכול המקטרגים על העולם החומרני. הם מכופפים את המדע (אולי בצורה לא מודעת) כדי להצדיק אמונותיהם, שנטועות בהם עוד מקודם, אמונות שספוגות בתרבות שלנו. המדע – בקטע של ההתחממות הגלובאלית אומר לכול היותר "איננו יודעים". איננו יודעים היא תשובה לגיטימית לכול מחקר מדעי, גם אם לא מספקת מבחינה פסיכולוגית. איננו יודעים היא ברוב המקרים התשובה הנכונה. המדע לא יודע כיצד יתפתח האקלים במאה השנים הבאות.

אז, אל תתרשמו מתארי הד"ר (לביאולוגיה או סוציולוגיה) של ד"ר גיא פאר, או ד"ר דני רבינוביץ'.  מי שמדבר מגרונם הוא האיש המאמין (לא שאני בא לפסול את אמונתם).
יעקב


5 בדצמבר 2010

החטאים והשריפה.

השריפה בכרמל נגרמה ללא ספק בגלל החטאים שלנו. ללא ספק.
כול פרשן והחטאים החביבים עליו.
פרופ' לסוציולוגיה, דני רבינוביץ' מאמין בהתחממות כדור הארץ. לכן הוא אומר:

אך דבר אחד אפשר כבר להגיד בביטחון: הטמפרטורות הקייציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתיו ואל תחילת החורף, לצד עצירת הגשמים - הם שני משתנים שמושפעים באופן ישיר משינוי האקלים ושהביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני.

ואמר: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת". הוא אף המליץ על תיקון - ללמוד תורה, לעשות מעשים טובים ולחזור בתשובה

ואילו העיתונאי אורי משגב כתב בידיעות (לא מוצא לינק, אולי רק בעיתון הכתוב) שהשריפה מעידה שאנו זקוקים דחוף לשלום.

איש איש ואמונתו.

יעקב

4 בדצמבר 2010

בנורבגיה היה נובמבר קר

נתרחק מעט מהצרות שלנו עם השריפה ביערות הכרמל, ונראה מה קורה בנורבגיה. שם היה הנובמבר הכי קר מאז 1919 . ראו את הגרף:


אם תתבוננו טוב בגרף אתם בודאי שואלים איפה ההתחממות הנוראית של 30 השנים האחרונות ?
בגרף זה לא ניתן להבחין בהתחממות יוצאת דופן.
גם באנגליה היה קר. שנה שניה ברציפות הייתה אנגליה כולה מכוסה שלג. ועוד בנובמבר...
רק אצלנו חם...
יעקב


3 בדצמבר 2010

רוח מערבית בכרמל היתה עלולה להביא גם לתרחיש של מאה אלף נפגעים.

רפי גליק מוכר לחלק מן הקוראים בזכות הבלוג  "FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל" העוסק בחשיבות רישות המידע. בפוסט שלפניכם מסביר גליק את פוטנציאל הסכנה המתממש בחלקו ביומיים האחרונים בעקבות השריפה בכרמל.  פוסט זה תורם להפניית הדיון הסביבתית משאלות אופנתיות וחסרות חשיבות לשאלות קיומיות בעלות חשיבות. היכולת של הערכות טכנולוגית, ציוד כיבוי מתקדם ומודעות בשילוב עם מקצוענות היא המפתח להפחתת איומים קיומיים. 

מי שעושה הערכת מצב ויוצר סימולציות ממוחשבות על תרחישים צפויים הלוקחים  בחשבון את תנאי השטח היבש, מצב הרוחות , ומוקד הבעירה הראשוני ,יכול לקבל מיד את את התוצאות הצפויות ואת האמצעים הדרושים על מנת למנוע אסון. קוראים לזה בשפה העסקית ביזנס אינטליג'נס (BI) או ביזנס פרוסס מנג'מנט (BPM ) . אבל מה שעושה פירמה עסקית מתוחכמת ממוצעת לא מתבצע על ידי המדינה.

מלחמת לבנון 2 למזלנו לא נתנה  תאור  מספק  לרעידת אדמה חזקה  או התקפה פתאומית מתואמת , מאיראן, סוריה וחיזבאלה של טילי קרקע קרקע על חיפה למשל, או לאסון שריפה בהיקף גדול כמו שמתרחש עתה.
המלחמה האחרונה השאירה את היוזמה בידינו, היא התנהלה בגבולות מסוימים של מגבלות הפעלת כוח והתפתחה בהדרגה ולמשך זמן, שאיפשרו לאזרחים להתפנות, ולרשויות להשלים פעולות הכרחיות תוך כדי מלחמה . כמו למשל הטיפול בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. אם הרוחות אמש היו נושבות לצפון ולמזרח , היינו מתקרבים לפוטנציאל של אסון עם אלפי נפגעים כתוצאנה מפגיעה אפשרית בתעשיות הכימיות ובתי הזיקוק במפרץ חיפה.

תרחיש פסימי של פגיעה במיכלי חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה כתוצאה מטיל או מרעידת אדמה מדבר גם על מאה אלף נפגעים.
 בתחקיר מוסף הארץ: אומר הפרופסור לסוציולוגיה אבי קירשנבאום, מומחה להתגוננות אוכלוסיה וניהול אסונות, והיה חוקר בפיקוד העורף עד לפני כעשר שנים. גם הוא מכיר היטב את מכל האמוניה. "עכשיו החשש הוא מהקטיושות, אבל אם תהיה רעידת אדמה (או שריפה , ציטוט שלי) ? כל מפרץ חיפה יכול בבת אחת להתפוצץ. אני יודע את הנהלים כי אני הייתי בפיקוד העורף ואמורים לרוקן את המקומות האלה".

 אתה מדבר על קטסטרופה בסדר גודל שהמדינה לא חוותה אף פעם?
"נכון. זאת הסיבה שאני לפעמים לא ישן בלילה. אני ברוך השם לא גר על יד המיכל".

יש לנו חיל אויר שמיועד לשרוף את בתי הזיקוק ומתקנים גרעיניים של סוריה, איראן ומזרחה , אבל אין לנו חיל אויר שמסוגל להרים מתקני כיבוי שריפה לעבר חיפה וירושליים בשעת חירום ונגמר לנו המלאי של חמרים מעכבי בעירה. צריך לזכור שבמצב חירום אמיתי שבו ינחתו על אזור חיפה טילים או במקרה של חמרים רעילים, כח ההצלה הבין לאומי לא יגיע ונצטרך לסמוך רק על עצמנו. מכאן שהמחדל גדול בהרבה ממה שחשבנו .  

התרחיש  הקשה של שריפה  רעידת אדמה או התקפת טילים על מפרץ חיפה, מראה על כך שרוב תושבי האזור עוזבים את בתיהם ואת מקומות העבודה, נעים מצד לצד ומחפשים הוראות והכוונה.
חלק מאנשי כוחות ההצלה עלול להיפגע ואינו יכול לתפקד וחלק פשוט אינו יודע מה לעשות כי מערכות התקשורת עלולות לקרוס. התנועה עומדת, כל המדינה פקוקה.

השוטרים אינם יודעים לאן לכוון את התנועה. מגן דוד אדום מודיע לפנות פצועים לבתי החולים בחיפה ואולם ענן הגז המסוכן חוצץ בין הקריות לבתי החולים בחיפה ומעבר בו עלול לגרום לנפגעים רבים נוספים.כולם מנסים להאזין לרדיו האזורי שמנסה לכוון את האנשים וכוחות ההצלה. המערכת היחידה שמתפקדת הם הצ'טים באינטרנט. העורך בחדר החדשות מנסה להעביר מסרים לעירייה ,לפיקוד העורף . אף אחד אינו עונה. מערכת ההצלה אינה עובדת באינטרנט.למפקדים בצה"ל ובפיקוד העורף אין כתובת אינטרנט. זה הוא תרחיש בלהות דמיוני אבל הוא עלול להתרחש. גם תחקיר הארץ מתאר תרחיש דומה במקרה של פגיע במיכלי הגז במפרץ חיפה:
"ענן גז חסר צבע, אבל עם ריח חריף שאותו לא ישכחו הניצולים לעולם, שיתפרץ כהרף עין ממכל האמוניה המבוקע של חיפה כימיקלים, ייתלה מעל שמי המפרץ וינוע עם הרוח. אולי לכיוון חיפה, אולי לכיוון הקריות. בכל מקום שבו יעבור הענן השקוף הזה יותיר אחריו מוות וכאב. בהתחלה הריח, ואז הצריבה האיומה בעור, בעיניים, בריריות האף, בריאות. מי שייחשף לגז, ייפגע מיד. מי שייפגע, ישאל את נפשו למות. רבים מהנפגעים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמפעל אכן ימותו. ברדיוס של 12.7 ק"מ מהמפעל עדיין יהיו נפגעים. הכל תלוי במזג האוויר, בכמות האמוניה שבמכל הענק וביכולת הטיווח של חסן נסראללה.
איך שרותי ההצלה ידעו ויוכלו לקבל הוראות, ולדבר אחד עם השני בתנאים קשים של אסון פתאומי ורב נפגעים  ? אם נפילת הרשת של סלקום היתה מתרחשת יום אחד מאוחר יותר, היינו נתקלים באסון גדול יותר שהפתרון שלו נקרא בשפה המקצועית, תאימות בתקשורת בשעת חרום. 

האמריקאים נערכים במגוון דרכים לנושא התאימות בתקשורת בשעת חירום. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים, זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002. אצלנו מדברים על ועדות חקירה אך החלטה על  גורם מאחד ומתאם אינה יכולה ואינה צריכה לחכות.

המשרד הפדרלי לביטחון פנים, הקים תשתית  תקשורת פדרלית עצמאית (HSIN) שאינה תלויה בגורמים אחרים כמו חברות התקשורת.

למערכת קישוריות לכל המדינות בארה"ב ולערים מרכזיות. המערכת מבוססת על רשת של סיבים אופטיים וגיבויים שונים: ניחים, נידים, מוטסים ולוויניים. המערכת מבוססת על רשת האינטרנט ופרוטוקול ה IP .
85% ממערכות התקשורת בארה"ב הם מערכות פרטיות ועירוניות . המערכת של הממשל הפדרלי בארה"ב ,הקימה ארגונים ומערכות לתיאום, ותאימות עם המערכות הפרטיות והעירוניות במטרה לשפר את יכולות התקשורת עם כל גורמי ההצלה . מערכות אלו קיבלו תנופה  לאחר המחדלים בפעילות באסון ההוריקן במפרץ מכסיקו.

לא צריך לחכות למסקנות וועדות החקירה השונות  על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית שיטות הצופות התרחשויות ומערכות  תיאום, בקרה ושליטה במצבי חירום. כדאי ואפשר ללמוד גם  מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.