דפים

31 באוגוסט 2014

המשוגעים ממשיכים לשרוף יערות


על השיגעון של שריפת היערות כתבנו רבות. כדי להסוות את הזוועה קוראים לזה החסידים הירוקים "ביומסה". כדי להבין את גודל הזוועה צריך רק להסתכל בתמונה למעלה. כול אדם נורמלי, ובייחוד כול שוחר סביבה צריך להיכנס לדיכאון עמוק כאשר הוא רואה את התמונה שלמעלה. אין פשע נגד הסביבה חמור מזה – הפשע של כריתת יערות שלמים (בייחוד יערות וותיקים).

מחקרים רבים מראים שזה לא חוסך פליטות, ולא "מתחדש" ולא מועיל בשום צורה ואופן, אבל זה מזיק וגם מזיק. גם אם היער יגדל חזרה בסופו של דבר, זה ייקח עשרות שנים עד שהוא יקלוט חזרה את הפד"ח שנפלט בבת אחת לאטמוספרה כעת, עם שריפת העצים בתחנות כוח. חוץ מזה – השריפה פולטת פיח ומזמים.

לצערנו אנו חיים בעולם משוגע, בו האקטיביסטים הירוקים לעולם לא יודו בטעות, ולא יפעלו לתיקונה. הממשלות לא יתקנו את החוקים הנפשעים שמאפשרים את הזוועה הזו – ועוד בשם שימור הסביבה, כביכול. מבחינה זו המצב זהה לחלוטין עם הפשע של שריפת המזון שלנו – פשע הקרוי בשם מפוצץ אחר: "ביו-דלק" או "אתנול".

יעקב

27 באוגוסט 2014

אֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: מה לומדים על התחממות גלובאלית בבית הספר

לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה פורסם נייר ביקורת על ספר הלימוד בגאוגרפיה. במסגרת הביקורת נבחנו טעויות בספר הלימוד כמו גם העקרונות ביסוד התנועה האקולוגית ומוצגת הצעה לגישה חדשה ביחס להתמודדות עם אירועי אקלים מסוכנים.

מתוך הנייר: "כותבי הספר, המוגבלים בגישה רעיונית הרואה בארגון כלכלי ריכוזי את הפתרון לכל בעיה מתעלמים מן הניסיון ההיסטורי המדגים את ההצלחה האנושית בהתמודדות אתגרי הטבע ואסונות כגון הצפות מי ים, כפי שראינו במקרה של הפולדרים ההולנדיים, ההתמודדות עם מחלות ותפוצת מזיקים נשאים, כפי שעולה מסיפור ההצלחה של ה-DDT, וההישגים הטכנולוגיים העצומים שהובילו לשפע יותר גדול מאי פעם של ייצור מזון ויכולת להאכיל אוכלוסיות הולכות וגדולות באופן מיטבי. הבחירה לתאר בהגזמה רבה פגעי הצפות, מחלות, בצורות ומחסור כתוצאה מסוכנת של תהליך ההתחממות הגלובלית (המיוצגת בפועל בשינוי של פחות ממעלה צלזיוס בעשורים האחרונים) משרתת הצגת "צעדי חירום" והטלת משטר המוביל לצמצום הפעילות האנושית, אך הגבלה של פעילות זאת ופגיעה בשימושי האנרגיה הזמינה והיעילה עלולה לפגוע קשות בהישגים שהובילו את המין האנושי מתוחלת חיים של כ- 30 שנה לכ-80 שנה במעט יותר ממאה שנים."

הנייר מתייחס גם לאופן בו בחרו במערכת החינוך בישראל להתמודד עם הסוגייה של שינויי אקלים: "מחויבותה של מערכת החינוך היא להקנות לתלמידיה ידע מהימן שאינו מוטה אינטרסים זרים, ולא להסתמך באופן כמעט בלעדי על מידע שהופק מטעם גורמים כאלו, או על סרטו התעמולתי ורצוף ההטעיות של אל-גור. סרט שהטעויות בו הובילו גם לפסיקת בית המשפט הבריטי כי יש להגביל את הצגתו בבתי הספר. 
נראה שאת הבירור המדעי המאוזן והבחינה של דרכי ההתמודדות עם הסיכונים הסביבתיים הפוטנציאלים העדיפו כותבי הספר להקריב לטובת קונפורמיות, הפחדה, והטפה פוליטית. אם אמנם תצלח דרך זאת עלולים התלמידים הצעירים לשלם בהמשך חייהם מחירים כלכליים כבדים ואף לסכן חיי אדם בניסיון להתמודד עם אתגרי העתיד."

אחד מחוקרי האקלים הבכירים בישראל שקרא את הנייר לא הופתע אך מציע פרשנות המקלה על משרד החינוך: "הביקורת יפה ומנומקת העניין הוא שהמקום בו הדברים אמורים לזכות לדיון הוא בקהילה המדעית ולא במשרד החינוך. משרד החינוך מתייחס אל מה שנכתב בפורומים מדעיים כאמת. הוא לא אשם שהענף המדעי של שינויי אקלים כה מוטה ורקוב והגיוני שהוא ישקף את הדעה הרווחת במדע בכל תחום נלמד מתוך הנחה שהדעה  הרווחת התקבלה מתוך  תצפיות וויכוח מדעי טהור ולא מתוך אמונה ואידאולוגיה וטאטוא עובדות שאינן מתיישבות עימן."

לעיון בנייר בסלייד שר כאן (הקישו על אייקון ארבעת החיצים בתחתית המסמך)


3 באוגוסט 2014

לוחות השמש – המאזן האנרגטי


השמש והרוח הם שני מקורות האנרגיה המתחדשים, הנקיים, שאנשים רבים חולמים שיחליפו ביום מן הימים את האנרגיה הפחמית (פחם, גז ונפט), ויהוו מקור אנרגיה עיקרי לאנושות. האם הדבר אפשרי?
כדי לענות על השאלה יש להיעזר בחישוב "המאזן האנרגטי "– EROI energy returned on energy invested  או בעברית: אנרגיה מופקת לעומת אנרגיה מושקעת. במאמר זה, ב IEEE  (בטאון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה) יש הסבר ארוך ומפורט של המושג מאזן אנרגטי.

פרייטו והול פרסמו ספר ובו הם עורכים חשבון מפורט של המאזן האנרגטי של כול לוחות השמש (הפאנלים הסולאריים) שהותקנו בספרד. ספרד היא ארץ מוכת שמש, והייתה שיאנית עולמית בהתקנת לוחות עד שביטלה את הסובסידיות החדשות ב 2012. כעת היא השנייה בעולם (כנראה אחרי גרמניה) ומייצרת כ 10% מהחשמל הפוטו-וולטאי בעולם. יש בה כמות אדירה של מתקנים סולאריים, פוטו-וולטאיים (שהם נושא המחקר), וצברה נסיון של לפחות 7 שנים (עד 2013, תאריך המחקר) בתפעול מתקנים סולאריים. ביקורת על הספר ותמצית החשבון שלהם תמצאו כאן.     (עוד ביקורת על הספר – כאן, וכאן).

צ'רלס הול (יליד 1943) הוא אקולוגיסט (איש חקר הסביבה) באונ' מדינת ניו יורק, שחקר וכתב ספרים רבים על נושא הכלכלה והאנרגיה, והקיימות. הוא מומחה למאזנים אנרגטיים. פדרו פרייטו (יליד 1950) הוא מהנדס, שעבד פיסית ומעשית בהתקנה ותחזוקה של מתקנים פוטו-וולטאיים בספרד, ואף מחזיק בבעלות מלאה על אחדים מהם. ראיון מ 2010 אתו ניתן לקרוא כאן. פרייטו והול, שניהם, מודאגים מ"שיא הנפט" peak-oil – ומה יכול להחליף את המקורות הפחמיים האוזלים כדי לספק את האנרגיה הדרושה לאנושות? על פי חישובים מדויקים של מאזן אנרגטי הם מגיעים למסקנה שאנו לא יכולים לתלות תקוות בשמש – היא לא יכולה להוות מקור משמעותי לכמויות האנרגיה העצומות (והגדלות בהתמדה) שהאנושות צורכת.

כבר כתבנו בפוסט קודם שנדרשת אנרגיה רבה כדי לייצר ולהתקין לוחות שמש. (הושקעה יותר אנרגיה – ממקורות פחמיים – בייצור והתקנה של לוחות שמש מאשר הופקה מהם – עד 2013). פרייטו והול עשו חשבון מדויק, הלוקח בחשבון את כול הגורמים בייצור, התקנה, תחזוקה, חיבור לרשת ומחזור של לוחות השמש, לאורך כול חייהם. חשבון כולל של המאזן האנרגטי לכול מחזור חיי המוצר.

מלבד העלות (הכספית והאנרגטית) של הלוחות עצמן, יש עלויות רבות מסביב. למשל: בסיסי בטון, מתקני מתכת עליהם מוצבים הלוחות, מתקנים אלקטרוניים inverters – הנחוצים לחיבור הלוחות לרשת, קווי חיבור חשמליים, דרכי גישה, גדרות בטחון, שמירה, תחזוקה (החלפת חלקים שמתקלקלים), שטיפה – נגד אבק מצטבר, המוריד את התפוקה, וכ', וכו'. הכול מבוסס על הניסיון האישי המפורט של פרייטו בהתקנה וניהול מתקנים סולאריים.
השורה התחתונה – המאזן האנרגטי, ה EROI  - הוא 2.45. וזאת מתוך הנחה (לא מוכחת) שהלוחות ימשיכו לתפקד בצורה תקינה ועם תפוקה טובה, במשך 25 שנה, דבר שלחלוטין לא בטוח. (עוד אין ניסיון של 25 שנה). בארצות אחרות, בהן יש פחות שמש, כמו גרמניה למשל, יש להניח שהמאזן נמוך יותר, בין 1.6-2.0 . המשמעות היא שהמאזן נמוך מדי. זה לא מספיק טוב ומועיל. גם פרייטו והול, וגם גורמים אחרים (כמו ה IEEE) חושבים שכדי שמקור אנרגיה יהיה מקור טוב ומשמעותי ה EROI  חייב להיות 8 או יותר. לוחות השמש מפיקים מעט מדי אנרגיה, לעומת האנרגיה המושקעת בהם, והנדרשת מהם. מחקרים אחרים (המבוססים בעיקר על מודלים ולא על ידע מעשי), מצאו מאזן אנרגטי יותר טוב – בין 4 לבין 5.9. גם מספרים אלה עדיין אינם מספיק טובים, וספק אם הם נכונים. מחבר המאמר ב IEEE  (וויליאם פיקרד) אומר שחייבים לבדוק היטב את המאזן האנרגטי לפני שמפליגים בהשקעות גדולות באנרגיה סולארית, ולפני שתולים בה תקוות שאולי אינה מסוגלת להגשים.
בינתיים, בלי קשר לחשבונות מאזן אנרגטי או חישובי תועלת של מהנדסים, ביצע העולם כבר השקעות עצומות, של מאות מיליארדי דולרים, בהתקנת מיליונים רבים של מתקנים סולאריים. כול זה נעשה ללא חשבון, על בסיס דחף רגשי, אידאולוגי, היסטרי, של האופנה הירוקה.

אבל... מה שלא עובד – לא עובד. האידאולוגיה לא תעזור.

יעקב