דפים

27 ביולי 2014

רוח ושמש הם היקרים ביותר

ה"אקונומיסט" כותב על מחקר ותחשיב שערך צ'רלס פרנק ממכון ברוקינגס (מכון מחקר "ליברלי" כלומר "מרכז-שמאל"), ובו חישב את העלויות של מקורות אנרגיה שונים, התורמים להפחתת פליטות פד"ח.

בכול העולם, וגם אצלנו, נותנים סובסידיות כבדות למתקנים רוחניים וסולריים, מתוך הנחה שהם תורמים להפחתת פליטות הפד"ח. הסובסידיות הן יקרות (בגרמניה למשל – 31 מיליארד דולר לשנה), ונשאלת השאלה אם זו הדרך הטובה ביותר להקטנת הפליטות.

חסידי ה,אנרגיה הירוקה" טוענים, שעם ירידות המחיר המשמעותיות של המתקנים הסולריים והרוחניים, עלות קוט"ש חשמל ירוק אינה יותר גבוהה, ואלי אפילו יותר נמוכה מעלות קוט"ש חשמל מפחם. קוראים לזה levelised costs – בעברית אולי: "עלות מיושרת".  העניין הוא שהחשמל ה"ירוק" הזה הוא תזזיתי, מסופק רק חלק קטן מהזמן, ולא בזמנים שבשליטתנו, דהיינו – לאוו דווקא כאשר הוא נחוץ. כך למשל – חשמל רוחני וסולארי דורש תחנות גיבוי, ואת עלות הבנייה והתחזוקה של תחנות הגיבוי יש להוסיף לעלות החשמל הסולארי והרוחני.
פרנק מנסה לערוך חשבון כולל של העלות והתועלת של אמצעי ייצור החשמל השונים, כולל תועלת שבהפחתת פליטות. הוא מכמת את התועלת בהפחתת פליטות לפי 50 דולר לטון פחם, מחיר פי חמש ממחיר השוק של טון זיהום פחם בשוק האירופי של מסחר במכסות פליטה (שהוא מתחת ל 10 דולר לטון).

המסקנות שלו אינן מפתיעות כלל, הן מאשרות את אשר ידוע לכול מי שמתעניין. הדרך הכי זולה ומעילה להפחתת פליטות היא לעבור מתחנות כוח פחמיות לגז. את זה כולנו יודעים... הצרה היא 1. לא לכולם יש גז (ולא כולם מוכנים לחפש גז בשיטת הפרקינג), ו 2. האפשרות להפחית פליטות היא מוגבלת, כי הגז גם כן פולט פד"ח, אם כי רק כמחצית כמות הפד"ח (ביחס לתחנות פחמיות) לכול קוט"ש.

הדרך השנייה, הכי כדאית, להפחתת פליטות היא האנרגיה הגרעינית. הבעיה עם זה היא שיש תוצאות לוואי אחרות (סכנת קרינה) שלא נכללו בחשבון הכלכלי של מחקר זה.

הדרך הכי יקרה (ולכן הכי גרועה) להביא להפחתת פליטות היא האנרגיה הסולארית.
גם בניתוח זה כנראה לא הכניסו בחשבון את הפגיעה בערכי טבע ונוף, את הצורך בקרקע, ואת הפגיעה במיני חיים (בעיקר ציפורים) של תחנות הרוח והשמש.

המסקנה המרומזת: הסובסידיות לשמש ורוח הן בזבוז כסף שאין בצדו שום תועלת.


יעקב

18 ביולי 2014

פאנלים סולאריים צורכים אנרגיה.


אנו מתקינים פאנלים סולריים (לוחות שמש) כדי להפיק מהם אנרגיה. מסתבר שלפני שמפיקים מהם אנרגיה, אנו חייבים להשקיע אנרגיה בייצורם – הרבה אנרגיה. מסתבר שתעשיית הפאנלים הסולאריים צרכה, בתקופה 2000-2013,  יותר אנרגיה מאשר הפאנלים הפיקו – כלומר – במאזן כללי ומצטבר, ייצור לוחות השמש היה גורם לגידול בפליטות הפד"ח ולא צמצומן. דבר זה מתברר במחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת סטנפורד, שהתפרסם ב 2013.

כדי לייצר לוחות שמש חייבים להתיך סיליקה בטמפרטורה של כ 1800 מעלות. החימום נעשה באמצעות חשמל – והתהליך צורך הרבה חשמל,  לכן – הרבה אנרגיה – ולכן גורם להרבה פליטות, מתוך הנחה שהחשמל בא מתחנות כוח פחמיות, כמו מרבית החשמל בסין, שמייצרת את מרבית הלוחות. ברור, שאחרי ההתקנה, הלוחות מתחילים לייצר חשמל – אבל כמות החשמל שהם מייצרים היא קטנה. לוקח הרבה זמן, שנים, כדי שהתפוקה המצטברת של הלוחות תכסה את כמות החשמל שנצרכה בעת ייצורן. אחרי זה, כמובן, הלוחות ממשיכים לייצר, אולי במשך כ 20 שנה, ובסך הכול מייצרים יותר חשמל מאשר צרכו בעת ייצורן. אבל, בתחילה, בשנים הראשונות, הם עדיין בגרעון אנרגטי – כלומר – עוד לא כיסו את כמות האנרגיה שצרכו בעת תהליך הייצור.
חוקרי סטנפורד חישבו ומצאו שהמאזן האנרגטי של כול לוחות השמש בעולם היה שלילי עד שנת 2013. כלומר: כמות האנרגיה שהושקעה בעולם בייצור הלוחות בין השנים 2000 (תחילת הייצור) ו 2013 הייתה יותר גדולה מכמות האנרגיה המצטברת שהלוחות המותקנים הפיקו עד אז. במילים אחרות: לוחות השמש גרמו להגדלת הפליטות ולא להקטנתן.

מאז המגמה השתנתה, הודות לטכנולוגיות יותר יעילות, וזמן ההפקה המצטבר. כעת סך הכול הלוחות המותקנים בעולם מפיקים יותר אנרגיה מאשר תעשיית הלוחות צורכת. בכול זאת, ייקח עוד כמה שנים עד שגרעון האנרגיה של תהליך הייצור יכוסה על ידי הצטברות כמויות האנרגיה המופקת. מסתבר גם (נתון מדהים) ש 9% מצריכת החשמל העולמית משמשת לייצור והתקנה של לוחות שמש... מקווים ששיטות ייצור יותר יעילות יורידו בעתיד אחוז זה ל 2%.

מסתבר גם שהמחיר היקר של לוחות השמש אינו שרירותי – הוא תוצאה של תהליך ייצור יקר, הצורך הרבה אנרגיה. ההתפתחות המהירה והגדולה של לוחות השמש נבעה כולה מהתמיכה הממשלתית הגדולה שניתנה על בסיס רגשי-אידאולוגי ("זה נקי, זה טוב") – מבלי להתייחס לפרטים הטכניים – כמה חשמל זה מייצר, כמה זה עולה, וכמה פליטות נגרמות בתהליך ייצור הלוחות, כמה פליטות נחסכות בפועל.

דרך אגב, ובלי קשר לנאמר לעיל: הנה נתון כמותי נוסף: באוסטרליה הותקנו לוחות שמש לייצור חשמל על גגותיהם של 2.1 מיליון בתים. בגרמניה, אלופת העולם (גם בלוחות שמש, לא רק בכדורגל), – שבה מותקנים 40% מהלוחות בעולם, יש אולי מיליון וחצי "מתקנים" בגדלים שונים. מיותר לציין שהכול מבוסס על סובסידיות.

יעקב