הניו
יורק טיימס מפרסם מאמר ופרופיל על המדען האקלימי הספקן ג'ון קריסטי. זה חידוש... בניו יורק טיימס,
האבא של התקינות הפוליטית, לא היו מתפרסמים מאמרים כאלה בעבר...
ג'ון קריסטי הוא פרופסור למדעי האטמוספרה באונ' של אלבמה, בהאנטסוויל.
מאחר והוא ספקן, הוא מנודה על ידי מרבית המדענים, ששייכים לאסכולת החממיסטים. הוא
מספר על מקרה של עמית, מכר וותיק, שפגש באחת הוועידות. הוא ניגש אליו בשמחה והושיט
לו יד אך השני סרב ללחוץ אותה.
ג'ון קריסטי הוא יוצא דופן בקהילייה שמרבית חבריה דבקים בקונצנזוס
האקלימי: שתיאוריית ההתחממות הגלובאלית אינה מוטלת בספק (settled
science), ואיום ההתחממות גדול. קריסטי חושב ההיפך
בשני הנושאים. זה לא שכדור הארץ לא מתחמם, ולא שהפד"ח אינו משפיע כלל, ואינו
אחראי אפילו חלקית להתחממות. לא. אבל, במאמרים בספרות המקצועית, ובעדויות בקונגרס,
טוען קריסטי שהתחזיות לגבי ההתחממות העתידית הן מוגזמות מאד, ובני האדם שרדו
תקופות של התחממות גדולה יותר, בעבר, ללא פגע. [כלומר ההתחממות אינה אסון].
אומר קריסטי: "אני שונא את הכינויים "מתנגד",
"מכחיש" שמדביקים לי. אני מדען שמתייחס לנתונים שיש. מי שטוען שהתיאוריה
אינה מוטלת בספק – אני יכול להראות לו בקלות שזה לא כך, בעזרת נתונים ממשיים, כי
האקלים בר מדידה ". ד"ר קריסטי
מצביע על גרף בו רואים תחזיות של מודלים אקלימיים המתרוממות כלפי מעלה (מצביעות על
התחממות גדולה) לעומת ההתחממות האמתית שהיא קטנה. קהילת החממיסטים אינה יכולה
להכחיש גרפים אלה (והיא מקבלת אותם). "כמעט כול אחד יגיד שההתחממות ב 35
השנים האחרונות קטנה
מתחזיות המודלים", אומר קרל מירס, מדען בחברת RSS (המנתחת מדידות טמפרטורה לווייניות). "חוסר
ההסכמה עם קריסטי מתייחסת לסיבות לאי התאמה זו. אין זה הכרחי להסיק שהמודלים
שגויים, ייתכן ולחוסר ההתאמה סיבות אחרות – כמו שינויים טבעיים או התחממות
האוקיינוסים"...
ג'ון קריסטי מכעיס את החממיסטים כי הוא פוגע במסר ההפחדה שלהם, ונותן
נשק בידי המתנגדים לצעדים אקלימיים רחבי הקף וחמורים. החממיסטים פוחדים שהזמן
אוזל, וחייבים לפעול עכשיו. לעומת זאת קריסטי חושב שהניסיון להקטין פליטות הוא חסר
תוחלת ובלתי דרוש. יותר טוב להשתמש בכסף כדי להסתגל לעלייה הקלה בטמפרטורות שאיננו
יכולים למנוע.
מבקריו של קריסטי (החממיסטים) אומרים שתחזיותיו אינן בגדר בלתי אפשרי,
רק בעלי סבירות נמוכה מאד. (הוא כמובן חושב ההיפך – שתחזיותיהם החממיסטיות הן
בעלות סבירות נמוכה).
מה שלא מוטל בספק הם הקישורים המדעיים של קריסטי, בן ה 63. קריסטי מתעניין באקלים מאז כיתה ה', עת החל
לערוך מדידות, בעיר הולדתו, פרסנו בקליפורניה. בבית ספר תיכון לימד עצמו תכנות,
ופיתח מודלים ראשונים לחיזוי מזג האוויר. אחר כך למד מתמטיקה באוניברסיטה, עבד
תקופה מסוימת ככומר (הוא נוצרי מאמין), אח"כ עשה דוקטורט במדעי האטמוספרה
וכעת עובד וחוקר בתחום כבר 27 שנים. קריסטי פרסם מאמרים רבים וספרים בנושא.
המדענים החממיסטים שונאים אותו במיוחד, אולי בגלל הפרופיל התקשורתי הגבוה
שלו (לא סותם את הפה...) ומערימים עליו קללות וגידופים בכול הזדמנות, בייחוד
בא-מיילים של קליימטגייט. קריסטי מודאג שעמדותיו יפגעו בסיכויו לזכות למענקים
להמשך מחקריו. המענק הגדול הוא מענק של משרד האנרגיה האמריקאי, לחקר הפער בין
המודלים למציאות. מענק זה מסתיים בספטמבר, השנה, וקריסטי אינו יודע אם יחודש.
"יש ממסד אקלימי [המחליט על המענקים], ואני לא משתייך אליו" אומר
קריסטי.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה