30 ביוני 2010

גיא לרר מתחשבן עם אל גור ומקרטני בתוכנית המקור בערוץ 10 הערב

אי החום העירוני בקליפורניה

הנה בדיקה קטנה ופשוטה של אי החום האורבני בקליפורניה.


תחנות מדידה במחוזות עם פחות מ 100,000 תושבים מראים מגמת התחממות 0 (אפס) בין 1900 עד 2000, מחוזות עם אוכלוסייה בין 100,000 ל 1 מיליון – 1 מעלה פרנהייט, ומחוזות בהם יותר ממיליון תושבים – 4 מעלות פרנהייט.
בכול זאת טוען ד"ר האנסן שאפקט החום העירוני אינו מוסף אלא 0.01 מעלה (צלסיוס) למגמת שינויי הטמפרטורה העולמית.
למען הסר ספקות: הערים תופסות שטח קטן מאד יחסית לשטח כדור הארץ, והחום העירוני אכן אינו משפיע על התחממות כדור הארץ. אבל תחנות המדידה המטאורולוגיות נמצאות, בחלקן הגדול, בערים. לכן – המדידות ההיסטוריות של הטמפרטורות בתחנות מטאורולוגיות כן מושפעות מהגידול של הערים מסביב לתחנות.

יעקב 

28 ביוני 2010

המומחה מקרטני



המומחה פול מקרטני נתן ראיון ל"סאן". Ynet מדווח:

על פי הדיווח ברשת פוקס, אמר מקרטני: "לצערי, אנחנו צריכים אסונות כאלה כדי להוכיח זאת לבני האדם.... יש מי שלא מאמינים בהתחממות כדור הארץ - כמו אלה שאינם מאמינים שהשואה התרחשה".
 כריס הורנר, חוקר במכון Competitive Enterprise Institute שכתב שני ספרים בנושא מדיניות סביבתית, תקף את אמירתו של מקרטני. "האם פוש ספייס לא הייתה זמינה להעניק ראיון? כי יש כמה וכמה סיבות למה לא צריך לפנות לשחקנים וזמרים כשרוצים לדון בנושאי מדיניות שכאלה...", אמר הורנר, שידוע כמי שמפקפק בתרומת האדם לתופעת שינוי האקלים. "יש להם מודלים ממוחשבים, את ליאונרדו דיקפריו ואת החיפושית החמודה (מקרטני). בצד השני יש תצפיות שכופרות במודלים הממוחשבים, פרשיית קליימטגייט ועוד שלל הפרשיות הדומות... המאזן הזה דווקא מתאים לי".

לא נורא בשביל מקרטני.  האמונה בלב יותר חשובה מהעובדות, ויותר קל להאמין מאשר לדעת.
יעקב

26 ביוני 2010

רק יהודית אחת.

ה IPCC מתרברב שהוא מייצג את הקונצנזוס של אלפי מדענים. כבר כתבנו שהוא לא מייצג יותר מאשר כמה עשרות מעטות של מדעני אקלים שהשתלטו על תהליך כתיבת הדוחות. הם מונו למחברים של הפרקים השונים כי סמכו עליהם שיקדמו את האג'נדה החממיסטית של ה IPCC.
הנה דוגמה נוספת – מהפרק הדן בהשפעת קרינת השמש על האקלים. בפרק הזה פורסם הגרף המפורסם הבא:

בגרף הזה רואים שהשינויים בעוצמת קרינת השמש (אילוץ טבעי) מספקים רק כ 0.12 מתוך האילוץ האקלימי הכולל לעומת כ 1.6 (וואט\מ"ר) שהוא אילוץ אנטרופוגני (מלאכותי, נגרם על ידי בני אדם). כלומר: השפעת השינויים בעוצמת קרינת השמש היא זניחה.

מסתבר שהגרף הזה (והטענות האלה) הוכנסו לפרק של ה AR4 של ה IPCC על ידי מחברת הפרק, ד"ר יהודית לין, והם מבוססים (איך לא) על מחקר אחד שהיא עצמה פרסמה. היא לא כללה בדו"ח מחקרים אחרים.
בשלב הבדיקה שלפני הפרסום העירו גורמים אחדים, ביניהם האקדמיה למדעים של נורבגיה, שיש מחקרים נוספים על הנושא, שיש לסקור את המחקרים הנוספים, ולהציג גם דעות אחרות. מחברי הדו"ח (יהודית) התעלמו מההערות, ונמנעו מלהציג בדו"ח גרפים ומחקרים אחדים שמציגים תמונה שונה לגמרה בנושא חשיבות השינויים בעוצמת קרינת השמש. הפרק הזה מייצג את דעתה של ד"ר יהודית לין, ולא שום קונצנזוס.

כבר אמרתי שהדו"ח של ה  IPCC אין בו שמץ של אובייקטיביות או אמינות.
יעקב



23 ביוני 2010

מכון מחקר בריטי: סוללות הרכב החשמלי לא יחזיקו יותר משנתיים

גלובס מצטט היום (תוך הוצאה מהקשר והגזמה) את מכון המחקר IET (ראו קישור ) היוצא נגד הפרוייקטים המסובדים של הרכב החשמלי.  כפי שכתבנו כאן בעבר, הרכב החשמלי אינו התחליף לרכב המונע על ידי דלקים (אלא אם הכוונה לנסיעות עירוניות קצרות).


יעקב מוסיף כי כתב גלובס כנראה מצטט את הצהובון האנגלי דיילי מייל. במחקר עצמו, שבקישורית, לא כתוב כול מה שהכתב העברי מספר בגלובס. לא כתוב על בטריות שעלולות למות תוך שנתיים.

יצרני המכוניות החשמליות נותנים אחריות לבטריות (ולשאר החלקים) ל 8 שנים, וחזקה עליהם שהם בדקו, ומן הסתם הבטריות לא ימותו אחרי שנתיים, זה סתם ברווז של המייל (או של משרד הפרסום הנמרץ מידי של המכון). מה שכן: הבטריות יקרות מאד, וכבדות. אלה עובדות. מקווים שהמחיר ירד בעתיד, אבל זו תקווה ולא עובדה. הטווח מוגבל וזמן הטעינה ארוך. גם על תרומתם להקטנת פליטות הפד"ח יש מערערים.


בקיצור: לא מציאה גדולה. אבל "בטריות שמתות תוך שנתיים" - זו הגזמה גסה.


גם ירוקים צריכים חשמל

כך אומר ד"ר עדי וולפסון במאמר ב ynet . אכן.
מחסור בחשמל והפסקות זרם הם אסון אנושי, בריאותי, כלכלי ואקולוגי . זה פשוט לא בא בחשבון משום בחינה. אבל זו הדרך, המסלול שבו אנו הולכים. אספקת החשמל, כיום, מספיקה בקושי רב לצרכים של היום, ואין רזרבה לביטחון ולתקלות.
המדינה מתפתחת, האוכלוסייה גדלה, וגם רמת החיים. פירשו הדבר: צריך יותר חשמל, כך אומר וולפסון, והוא צודק.
ארגוני סביבה טוענים שהפתרון הטוב ביותר למשק החשמל בישראל הוא חיסכון - לא ייצור חשמל. הם טועים. צריך למזער את הפגיעה בסביבה, להתחשב באוכלוסיות חלשות ולחשוב על הדורות הבאים - אבל צריך לפתח את משק החשמל. ואפילו מותר לשקול היטב גם אנרגיה גרעינית

אפשר להתווכח – תחנה פחמית, גרעינית או גזית, אבל צריך תחנות כוח, ומהר!
גרעינית – זה סיפור מסובך, שלא רלוונטי לפחות ל 20 השנים הקרובות, ואני, התומך כללית באנרגיה גרעינית, לא חושב שזה מתאים לישראל.
באשר לגז – טוב שיש לנו, וצריך להשתמש בו, אבל הגז שמופק באסדות 100 ק"מ מהחוף הוא פגיע. איננו יכולים להיות תלויים אך ורק בגז. צריך גם תחנות פחמיות.
עוד אומר וולפסון:

אבל ההתנגדות נמשכת - בכל החזיתות. בשבוע שעבר הפגינו ברמת גן נגד הפחם, ודרשו שבתחנה האשקלונית ישתמשו בגז. במקביל הפגינו תושבי אזור חוף הכרמל נגד הגז - כלומר נגד הקמת מתקן לקליטת הגז ליד הבית שלהם. תושבי קריית מלאכי נאבקים בתקופה האחרונה נגד תחנת כוח מונעת גז ליד הבית שלהם, ותושבי חבל יואב-יהודה מוחים נגד הכונה להרחיב את תחנת הכוח צפית ליד גדרה.

המדיניות של הארגונים הירוקים להתנגד לכול דבר, לכול תחנת כוח, לכול מסוף גז, לכול כביש חדש, לכול שכונה חדשה – היא עמדה קיצונית ולא קבילה. הארגונים הירוקים צריכים לאמץ גישה קונסטרוקטיבית, המחפשת פיתוח תוך שמירה מרבית על הסביבה, ולא מדיניות גורפת של התנגדות עקרונית לכול פיתוח, ותקיעת מקלות בגלגלים, כמו במקרה של תחנת הכוח באשקלון.
יעקב

הרשימה השחורה

מספר חוקרים ובראשם וויליאם אנדרג פירסמו "מחקר" חדש בירחון היוקרתי Pnas (בטאון האקדמיה למדעים בארה"ב (קישור למחקר באנגלית)), ובו הם עושים רשימה שחורה: הם ממיינים את המדענים – מי "טוב" (חממיסט) ומי "רע" (ספקן או מכחישן).
בין המסקנות שלהם: כ 98% מה"מדענים" הפעילים בתחום האקלים הם חממיסטים. יש קונצנזוס!
אלא שמדע לא מתנהל על פי קונצנזוס, אלא על פי עובדות. אבל כנראה מדע האקלים חריג, מבחינה זו.
מדע האקלים הוא כנראה מדע "פוסט נורמאלי" – כול אחד אומר מה שהוא מאמין, ואח"כ עושים סטטיסטיקה – לראות במה מאמינים רוב ה"מדענים". עובדות? קשה לדעת, אז העובדות לא חשובות.

כמובן, מי שאינו חממיסט לא נותנים לו דריסת רגל לא באקדמיה, ולא בז'ורנלים המקצועיים. מי שרוצה לעבוד בתחום מדעי האקלים – או שמקבל על עצמו את דין התנועה, או שצריך לחפש פרנסה אחרת. אז בתנאים אלה – מובן מאליו ש 98% מהמדענים הפעילים בתחום האקלים מיישרים קו עם הקונצנזוס, לא יכול להיות אחרת. גם בברה"מ "האמינו" 98% (יותר קרוב ל 100%) מהמדענים בתורת ליסנקו.


Lysenko speaking at the Kremlin in 1935. Behind him are (left to right) Stanislav Kosior, Anastas Mikoyan, Andrei Andreev and Joseph Stalin.

Lysenkoism is used colloquially to describe the manipulation or distortion of the scientific process as a way to reach a predetermined conclusion as dictated by an ideological bias, often related to social or political objectives

חוץ מזה – הממשלות בעולם מקציבות מיליארדים של דולרים למחקרים שנועדו להוכיח את טענת החממיסם.

מי שמעז לדבר נגד הקונצנזוס הם מדענים בדימוס, כמו סטיב מקאינטייר, פרימן דייסון, וינסנט גריי או יאן פלימר, או מדענים העובדים בתחומים אחרים, וכבר יושבים בקתדרה בטוחה, בלי דאגות (כמו ד"ר ניר שביב). אלה אומרים מה שהם חושבים.
כמו שאומר ד"ר רוי ספנסר, שזכה להיכלל ברשימה השחורה: ה"קונצנזוס" הזה לא כול כך משכנע, כי בציבור, הרוב ספקנים.
עוד חבר ברשימה השחורה, רוג'ר פילקה הבן (שגם אביו ברשימה) יש לו גם כן דעה נחרצת על ה"מחקר" הזה. פרסום ה"מחקר" הזה, הוא אומר, "הוא נקודת שפל חדשה בתהליך החולני של הפוליטיזציה של מדעי האקלים".

אני, בשלי: המדע מקולקל.
יעקב


22 ביוני 2010

היכונו להפסקות חשמל.

חברת החשמל צופה שהביקוש לחשמל במשק יגיע היום ל-10,500 מגוו"ט חשמל, מהם חברת החשמל צפויה לספק כ- 9,950 מגוו"ט ואת השאר צפוים לספק יצרני חשמל פרטיים. יכולת הייצור של חברת החשמל עומדת היום על כ-10,800 מגוו"ט.
לאור רזרבות החשמל הנמוכות והפער הקטן בין הביקוש לחשמל לבין יכולת הייצור של חברת החשמל - כל תקלה ביחידת ייצור יכולה ליצור חוסר בחשמל.
כמו שסיפרנו, בהרבה מאד מדינות בעולם יש בעיה של אספקת חשמל סדירה, והפסקות זרם תכופות. אצלנו, עד עכשיו, לא היו הרבה הפסקות חשמל. אבל אם ארגוני הסביבה ימשיכו במלחמת החורמה שלהם נגד האנרגיה ונגד תחנות הכוח, אנו נצטרך להתרגל להפסקות חשמל יום-יומיות, בשלב ראשון "רק" בשעות השיא, ואח"כ בכול שעות היום.
הפסקות חשמל הן אסון מכול הבחינות, בעיקר מבחינה בריאותית.  אין לנו ברירה אלא לבנות את תחנות הכוח הדרושות.
רשות החברות גיבשה מתווה חדש לארגון חברת החשמל... תוכניות יש לרוב. אבל עובדה היא שאין חשמל מספיק, אין תחנות כוח מספיק. אנו נמצאים במצב כושר תפוקה מאד גבולי ומסוכן ללא רזרבות של ממש. ידוע שבחשמל צריך רזרבות של כושר ייצור של כ 20%, אחרת אין אפשרות להבטיח אספקה סדירה. אין לנו כרגע את הרזרבות האלה, הכישלון בהרחבת כושר התפוקה כבר התרחש. הפסקות הזרם בדרך.
יעקב

21 ביוני 2010

מים ירוקים

בהמשך לדיווח שלנו אודות שיטת המחסור של הירוקים מ-26 במרס "אדם טבע ודין" מאיימים כעת לפעול בכוחניות ולתקוע את תוכניות ההתפלה לכמה שנים על ידי שימוש בבג"ץ. ראו את הדיווח מהערב בטלויזיה הישראלית.


ערב אישור הקמת מתקן ההתפלה הוציא ארגון "אדם טבע ודין" הודעה מהלכת אימים תחת הכותרת "חשש: מים מותפלים סכנה בריאותית" בה מצוטטת "מדענית המים" של הארגון, שרית כספי-אורון, כאומרת כי "המינרל החיוני מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים והדבר עלול להוות סיכון לבריאות הציבור. לדבריה, חוסר תזונה בנוגע למגנזיום עלול להוביל לעליה במקרי מחלות לב וכלי דם, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם, לגרום לסוכרת ולתסמונת מטבולית". 

דוד אלקן, איש רשות המים התייחס להודעה: "דוקא איכות המים המעולה ותכולת המלחים הנמוכה היא התרומה המשמעותית של המים המותפלים לבריאות הציבור, ולכן טיעוני אט"ד אינם מבוססים מדעית. רשות המים אמונה על כמות ואיכות המים המסופקים לציבור, ואילו את אבות המזון והמינרלים החיוניים יקבל הציבור מהשוק ולא מהברז".

20 ביוני 2010

וון שטורך: ה IPCC מפזר דיסאינפורמציה.



ד"ר האנס וון שטורך הוא מנהל מכון למחקר חופים, ופרופסור למטאורולוגיה באונ' המבורג בגרמניה. הוא חממיסט, דהיינו – מאמין שמתרחשת התחממות חמורה, מעשה ידי האדם. הוא העיד בפני וועדת הבדיקה שמונתה על ידי איגוד האקדמיות למדעים כדי לבדוק את ה IPCC .
כאן יש מצגת שקופיות שהם פרסמו, הכוללת את עדותו.
הוא חותם על כול הממצאים של WG1 – קבוצת העבודה הראשונה, הדנה בממצאים המדעיים והפיסיקליים.
אבל, בקשר ל WG2  - הקבוצה שכתבה על ההשפעות הרות האסון הצפויות הוא כותב: "זו דיסאינפורמציה" (בעברית: תעמולת שקר). עוד הוא אומר:
המחברים של הדו"ח בחרו להציג את המידע בצורה המדגישה תוצאות הרות אסון, למרות שהערכה המדעית בנושא זה שנויה במחלוקת. העמדה שהוצגה על ידי ה IPCC אינה משקפת את המופיע בספרות המדעית. הם התעלמו ממחקרים שמופיעים בספרות.
מבקרים התריעו על פגמים אלה (לפני הפרסום), אבל ה IPCC החליט להתעלם מהאזהרות.
ה IPCC בגד בשליחותו, ועוסק בהפצת דיסאינפורמציה (מילים של וון שטורך).
המזכירות של ה IPCC אינה עונה לשאלות מדוע אין מתקנים את הפגמים.

שימו לב שוב: את הדבר אמר מדען מהמחנה החממיסטי, ולא בבלוג שלו, אלא בעדות רשמית ופומבית בפני וועדת החקירה האלוהית (סליחה, של האו"מ).

כמובן – על הטענה של וון שטורך שהחלק הראשון WG1 בדו"ח תקין וחופשי משגיאות יש הרבה מערערים. ראו כאן למשל.
יעקב



18 ביוני 2010

מגבלות המכונית החשמלית.







מגבלות המכונית החשמלית.

חברת ניסאן פרסמה נתונים עדכניים על המכונית החשמלית ניסאן-ליף שהיא מתחילה לשווק בארה"ב ויפן החל בסוף שנה זו . בעבר טענו שטווח הנסיעה יהיה 100 מייל (160 ק"מ). מסתבר שזה הטווח בתנאים אידיאליים. אם אתה נוסע בתוך העיר, במהירות נמוכה, עם מזגן או חימום, והטמפרטורה גבוהה מהאופטימום (35 מעלות) או נמוכה ממנו (10 מעלות) – המכונית נוסעת רק 70-100 ק"מ בטעינה אחת. כנ"ל, אם אתה נוסע 90 קמ"ש בכביש בין עירוני.
טעינת המצבר נמשכת 8 שעות עם מטען רגיל, ו 3 שעות עם מטען מהיר מיוחד, וחיבור חשמלי מתאים. יש להניח שאחותה, רנו פלואנס, שאותה מתכוונים לשווק בארץ, מתישהו, חברת בטר-פלייס, תהיה בעלת נתונים דומים.

בארה"ב נוכחו ש 84% מאלה שנרשמו להזמנה מוקדמת של הניסאן-ליף הם מעל גיל 40. זה הגיוני. אנשים מבוגרים יותר יש להם מספיק כסף כדי לקנות מכונית ניסיונית יקרה, וגם עוד 2 או שלוש מכוניות בנזין אחרות במוסך, כדי להשתמש בהן לנסיעות של ממש.

שי אגסי כול הזמן מספר שאנשים יקנו בארץ את המכונית החשמלית, כי היא, ותפעולה, יהיו יותר זולים ממכונית בנזין. הסיבה – לפי אגסי – היא שהחשמל זול. ומדוע החשמל זול ביחס לבנזין ? כי על בנזין יש מס של 2.8 ₪ לליטר, בזמן שעל דלקים לתחנות כוח אין כמעט מס. בנוסף יש מס על מכונית בנזין בשיעור של כ 100%, בעוד שעל המכונית החשמלית מבטיחים שהמס יהיה רק 10%.
כול המיזם של שי אגסי אין לו שמץ של סיכוי ללא הטבות המס האלה, וספק אם יש לו סיכוי עימן. עסק (בטר-פלייס) שבונה את המודל העסקי שלו בעיקר על הטבות מס עתידו לא מובטח. שיעורי מס ניתן לשנות. כנראה ששי אגסי מאמין גדול ביכולתו להשפיע על פוליטיקאים לא לשנות חוקי מס לרעתו אלא רק לטובתו. ייתכן שהוא צודק בזה. אבל, אם כשרונו כול כך גדול, חבל שהוא מבזבז אותו בבניית מכונית חשמלית שאין בה הרבה תועלת.

והנה כאן המכונית היעילה והירוקה ביותר.



יעקב

14 ביוני 2010

האנסן והחום העירוני

תופעת אי החום האורבני (העירוני) UHI היא תופעה ידועה. בערים יש צפיפות של בנינים, כבישים, חניות ומכוניות. כול אלה קולטים חום שמש ומחממים את האוויר. בחורף יש חימום (הסקה), בקיץ מיזוג. מידות החום בתוך עיר גבוהות בכ 2, 3 או 4 מעלות לעומת הסביבה הכפרית הקרובה. ככול שהעיר גדולה וצפופה יותר, החום האורבני עולה. כאשר מודדים את מגמות בשינויי הטמפרטורות חייבים להתחשב בשינויים בגודל וצפיפות של העיר בה ממוקמת תחנת המדידה, כי שינויים אלה הם שגרמו לפחות חלק מהעלייה.
למשל: אם בתחנה מסוימת נמדדה טמפרטורה ממוצעת של, נגיד, 15 מעלות בשנת 1900, ו 18 מעלות בשנת 2000 – ייתכן שההפרש (או חלק גדול ממנו) לא נובע משינוי אקלים כדור הארץ אלא מגידול העיר בו נמצאת התחנה, נניח מ 10,000 למיליון תושבים, כלומר מגידול בחום האורבני.

ד"ר האנסן טוען שבסידרת שינויי הטמפרטורות העולמיות שהמכון שלו מפרסם - GISTEMP – נלקח בחשבון אפקט החום האורבני, והשפעתו הופחתה ונוטרלה.
הוא מפרט באריכות את השיטה בה תוקן החום האורבני. הוא מסתמך על תמונות לוויין המודדות את התאורה על פני כדור הארץ, בלילה, כאינדיקציה לצפיפות האוכלוסייה. תחנות שנופלות בתוך שטח מיושב צפוף (רמת תאורה מעל לסף מסוים) תוקנו על פי תחנות כפריות (רמת תאורה נמוכה) בקרבה. שיטה מאד מתוחכמת ויפה. אבל הבה נבחן את התוצאה:
 The effect of urban adjustment on global temperature change is only of the order of 0.01°C
בעברית: שיעור התיקון בעקבות החום האורבני הוא בסביבות 0.01 מעלות. במילים אחרות: התיקון אפסי. זאת נתן לראות גם בגרף זה:


כלומר: אחרי שהאנסן מקדיש מספר עמודים לתיאור שיטת החישוב המתוחכמת של השפעת אי החום האורבני הוא מכניס בפועל תיקון אפסי. הטענה שלו שסידרת GISTEMP מתוקנת ונקייה מהשפעת החום האורבני היא למעשה לא נכונה, מפני שהתוצאה עם התיקון זהה לתוצאה בלעדיו, כפי שרואים בגרף למעלה שהוא עצמו מפרסם.
האנסן מודע לבעיה ואומר:
The small urban correction is somewhat surprising…
"השיעור הקטן של התיקון האורבני קצת מפתיע"

אכן הוא מפתיע. בייחוד נוכח העובדה שמרבית תחנות המדידה נמצאות במקומות יישוב של בני אדם, ומרבית מקומות היישוב גדלו בהרבה במאה השנים האחרונות.
המסקנה של האנסן היא בלתי סבירה בצורה קיצונית. וקל מאד לבדוק אותה. צריך להשוות, מדגמית, כמה תחנות מדידה אורבניות לעומת תחנות כפריות קרובות. כול השואה כזו מראה הפרשים של מעלות מספר, לא מאיות של מעלות.
ברור שהמדידות בימים ואוקיינוסים אינן מושפעות מהחום האורבני, והאנסן עושה תרגיל בדיקה פשוט, ומחשב את התיקון רק לגבי התחנות היבשתיות שבתוך ארה"ב. יוצא לו, לפי האלגוריתם שלו, שהתיקון לגבי התחנות היבשתיות בארה"ב הוא בערך 0.08 מעלות – כלומר מגמת ההתחממות קטנה ב 0.08 מעלות בגלל התיקון האורבני, והנה 0.65 מעלות במקום 0.73 (מאז 1900).
האנסן לא מספר לנו איזה אחוז מתחנות המדידה במדגם של ארה"ב (או העולם) הן תחנות אורבנית, על פי החישוב שלו. התיקון הקטן הזה (0.08 מעלות) מדגיש את חוסר הסבירות של האלגוריתם שלו. למשל: אם חצי מהתחנות הן אורבניות, ותיקון המגמה הממוצע הסביר הוא 2 מעלות, אנו מצפים לתיקון אורבני של 1 מעלה, ולא 0.08 (פי 12).

השיטה המתוחכמת שלו להכנסת התיקון האורבני (על פי תאורת לילה) היא למעשה שיטה כדי לטעון שהכניס תיקון מבלי שהכניס תיקון של ממש.
יעקב

הפאנל הבינממשלתי הציג קונצנזוס מזוייף לתקשורת

הפאנל הבינ-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC ) הוליך שולל את העיתונות והציבור בכל האמור לאמונה כי קיים קונצנזוס של אלפי מדענים, כך אומר אחד המדענים ה"פנימיים" שעסקו בדו"חות ה-IPCC, מייק הולם (Mike Hulme ) במאמר אותו פרסם לאחרונה. 

לפי הולם המספר האמיתי של המדענים שתמכו במסקנות הדו"ח בנושאי שינויי אקלים היה מספר "עשרות של מומחים". טענה זאת נכתבה במאמר "התקדמות בגאוגרפיה פיסית".


"טענות מסוג של 2500 מן המדענים המובילים בעולם הגיעו לקונצנזוס לכך שפעילות אנושית הינה בעלת השפעה משמעותית על האקלים יוצרות מצג שקרי", אומר הולם "ומעמידות את ה-IPCC בעמדה פגיעה לביקורת".

הולם משמש כפרופסור המתמחה בשינויי אקלים בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת מזרח אנגליה ומייסד מכון "טיינדל" לחקר שינויי האקלים. כן אותה אוניברסיטה בה פעל מיודענו ג'ונס הנמצא במרכז פרשת "קליימטגייט". הולם היה אחד העורכים המובילים של הפרק העוסק בתרחישים בעקבות שינויי אקלים בדו"ח השלישי של ה-IPCC.


האם מדובר בהתרחבות הסדקים במגדל השן האקדמי שנבנה באוניברסיטת מזרח אנגליה? כך נראה....


Hulme’s depiction of IPCC’s exaggeration of the number of scientists who backed its claim about man-made climate change can be found on pages 10 and 11 of his paper, found here.

12 ביוני 2010

האינטרפולציות של האנסן.

אינטרפולציה בעברית – בהקשר שלנו פירושו ניחוש. האנסן מפרט במחקר שפרסם (ראה גם הקטע הקודם כאן) את שיטות החישוב ומדוע הסדרה שלו (GISTEMP)  מראה עליות טמפרטורה גבוהות מעט מהסדרה המקבילה (HadCRUTEMP) שמפרסם פיל ג'ונס מאונ' מזרח אנגליה. שני החישובים מחלקים את כדור הארץ למשבצות – HADCRU למשבצות 5X5 מעלות, GISS למשבצות 1X1 מעלה. הם מחשבים את הטמפרטורות של כול משבצת על ידי ממוצע של תחנות המדידה במשבצת. אולם יש אזורים נרחבים על כדור הארץ שאין בהם תחנות מדידה, ואין מדידות – בימים, באזורי הקטבים, בג'ונגלים ומדבריות. כללית יש תחנות מטאורולוגיות היכן שיש ישובים, באזורים לא מיושבים אין תחנות. מה עושים עם המשבצות בהן אין נתונים ? HadCRU  פשוט לא מכניסים אותן לחישוב הממוצעים. אבל להאנסן יש פטנט מתוחכם. הוא עושה אינטרפולציות. הוא טוען שיש דמיון בשיעור ההשתנות בין תחנות למרחקים עד 1200 ק"מ. לכן, למשבצות בהן אין מדידות הוא נותן בכול זאת ערך, על פי משבצות אחרות במרחק עד 1200 ק"מ, בהן יש מדידות.
דוגמה: אתה נמצא בת"א ורוצה לדעת מה שיעור שינוי הטמפרטורה באתונה, יוון, או בריאד, ערב הסעודית. אין בעיה: מדוד בת"א ונחש שבאתונה או בריאד שיעור השינוי אותו דבר !
בואו ונראה את התוצאה של שיטה מתוחכמת זו:


בתמונה זו (מהמחקר של האנסן) רואים שבחורף האחרון הטמפרטורות בארה"ב אירופה ורוסיה היו קרות מאד, בכ 1.5 עד 5.9 מעלות מתחת לממוצע הבסיסי (שנים 1951-80). זה מתיישב עם הידוע לנו על גלי הקור והשלג שהיו בכול המקומות האלה בחורף האחרון. בכול זאת – טוען האנסן – הממוצע העולמי מראה שהחורף הזה היה השני הכי חם בהיסטוריה של המדידות (מאז 1880). זאת אומרת שבאזורים אחרים בעולם היה חום נוראי שהתגבר, בחישוב הממוצע העולמי, על גל הקור שפקד אזורים מיושבים נרחבים. ואיפה היה החום הנוראי? באזור הארקטי, באזור שבו כמעט אין מדידות מטאורולוגיות.
הבנתם את זה ? במקומות שבהן יש יישוב צפוף של בני אדם, ולכן תחנות מדידה רבות, היה קר מאד. אבל באזורים בהם אין תחנות מדידה – שם היה החום הנורא שהעלה את הממוצע העולמי לשיאים חדשים. כך לפחות מנחש האנסן.
במאמר מוסגר אציין שלדעתי, אם הטמפרטורה הממוצעת בחורף, באזור הארקטי עולה, נגיד, ממינוס 50 מעלות למינוס 45 מעלות, זה לא אסון כול כך גדול לאנושות, וגם עדיין לא גורם להפשרה של קרחונים....

לדעתי, שיטה זו, של ניחוש מגמות הטמפרטורה באזורים שבהם אין נתונים זה לא מדע, זה פסיאודו-מדע, או מדע פוסט-מודרני. במילים יותר פשוטות: קשקוש.
האינטרפולציה הזו היא רק אחת מעשרות טריקים, התאמות והומוגניזציות שהאנסן מפעיל על נתוני הטמפרטורה בדרך להפקת הגרפים המפורסמים שלו (GISTEMP)  ראה ציור.

זה מה שנחשב לקונצנסוס בין מדעני האקלים. אין, ככול הידוע לי, מי שמבקר את שיטות החישוב של האנסן בספרות המדעית, ומביע דעה שהחישובים לא תקפים. המדע מקולקל.

יעקב


10 ביוני 2010

שינויי הטמפרטורות לפי האנסן.

ד"ר ג'יימס האנסן, מה GISS, מפרסם מחקר חדש (pdf) על שינויי הטמפרטורה הגלובאליים. סיכום קצר:
"מסקנתנו היא שהטמפרטורה הגלובאלית המשיכה לעלות במהירות בעשור האחרון, למרות תנודות גדולות בין השנים בגלל מחזורי אל-ניניו – לה ניניה. טמפרטורות שיא ביחס לתקופה של מדידות מכשירים (מאז 1880) נרשמו ב 2010. אפשרי ש 2010 תהיה השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות."

קראו את המחקר והתרשמו. אני לא מתיימר לבדוק אותו ממש, אבל אני רוצה להעיר מספר הערות שוליים שלי.

ראשית הערה עקרונית: אני לא מאמין שיטת החישוב הזאת של ממוצעים עולמיים יש לה איזושהי משמעות. מדובר באיסוף של עשרות או מאות אלפים של נתונים, על פני עשרות שנים באמצעות עשרות סוגים של מכשירים ושיטות, במאות ארצות, וביצוע עשרות או מאות התאמות ושינויים, וחישובים שונים, בשיטות מתמטיות וסטטיסטיות. ולבסוף מתיימרים להגיע למספר אחד, ברמת דיוק של מאיות או עשיריות של מעלה, המייצג את ההתחממות הגלובאלית השנתית. אני לא מאמין בזה. יותר מדי מספרים, יותר מדי הנחות, יותר מדי קירובים, יותר מדי ניחושים, יותר מדי התאמות יש בכול הדרך הזו. זה הכול משחק במספרים, שאיני חושב שיש לו איזושהי משמעות מעשית או מדעית.

בכול אופן – האנסן מסכם שההתחממות נמשכת בקצב ה"מהיר" הרגיל, מאז שנות ה 1970, קצב של 0.15-0.20 מעלה לעשור (כלומר 1.5 עד 2.0 מעלות למאה). מ 1900 עד 2009 עלו הטמפרטורות העולמיות בכ 0.65 מעלות... כלומר: זה לא קצב "מואץ", ולא "גרוע יותר מאשר חשבנו" כמו שטוענים הרבה חממיסטים. אותם הזיונים חוזרים (feedbaks) – שהיו אמורים להאיץ את קצב ההתחממות לא נצפו עדיין.

לדעת האנסן, הטענות הנשמעות בציבור כאילו לא הייתה התחממות משמעותית בשנים האחרונות או כאילו הואט קצב ההתחממות, אינן נכונות. בכך הוא חולק על פיל ג'ונס, בעל ה HadCRUTEMP, שהודה שלא הייתה התחממות משמעותית מבחינה סטטיסטית ב 15 השנים האחרונות. זה מראה, אולי, שעם מניפולציה זו או אחרת של אותם נתונים אפשר להגיע לכול מסקנה.

הערות נוספות על נקודות במחקר זה אביא בהמשך.
יעקב

9 ביוני 2010

סיפורה של תחנה מטאורולוגית.

אנטוני וואטס מביא לנו את סיפורה של התחנה המטאורולוגית בביוויל, טקסס, תחנה כפרית הממוקמת נכון – כלומר תחנה תקינה, נקייה מהשפעות אי חום מלאכותי.

הקו הכחול הן המדידות המקוריות – כפי שנרשמו בתחנה. הקו האדום הוא המדידות ה"מתואמות" או "מתוקנות", לפי כול מיני אלגוריתמים של תיקון, שמפעילים גופים מדעיים (ה NCDC וה GISS ). הקו האדום הוא מה שנכנס בחשבון החישוב של הטמפרטורות הגלובאליות.

אנו רואים שבחצי השני של המאה ה 20 – כול התיקונים הם כלפי מעלה – הטמפ' המתוקנת קצת יותר גבוהה מזו שנרשמה בתחנה. בחצי הראשון של המאה ה 20 כול התיקונים כלפי מטה, ובשיעור גדול.
אם "מקטינים" את הטמפרטורות של העבר, ו"מגדילים" את הטמפרטורות האחרונות מקבלים מגמת התחממות ניכרת. בקריאות המקוריות אין שום מגמת התחממות.

גם אי אפשר להבין את ההיגיון של התיקונים. איזו סיבה בעולם יכולה להיות להקטין בצורה כול כך ניכרת את טמפרטורות העבר? ואיזו סיבה יכולה להיות להגדיל את הטמפרטורות בהווה ?
הם כנראה עשו "הומוגניזציה" – כלומר הגדילו את הטמפרטורות בהשפעת תחנות אחרות בסביבה. אבל דווקא תחנה זו ממוקמת היטב, ומודדת טמפרטורות נכון – אז מה ההיגיון לתקן אותה, לפי תחנות פחות אמינות?
הגרף הבא מתאר את הטמפרטורות החודשיות באותה תחנה:



איפה ההתחממות ?
יעקב

ההתחממות הגלובאלית – חקירה צולבת.


זהו שמו של מחקר שעשה המשפטן ג'ייסון סקוט ג'והנסטון מאוניברסיטת פנסילבניה. הנה תרגום התקציר שלו:
"מלומדים בתחום החוק והמשפט נוטים לקבל את הטענות של ה IPCC ומדענים אחרים מהתנועה לצמצום הפליטות של גזי חממה ומלחמה בהתחממות הגלובאלית. הביקורת היחידה נגד הסיפור של המדענים האקטיביסטים (או המדענים העסקנים) – שניתן לקרוא להם "הממסד האקלימי" – הייתה שהוא שמרני מדי, ולא הדגשו מספיק האסונות הנוראיים העלולים להתרחש מעליות פוטנציאליות גדולות בטמפרטורות.
 המחקר הזה בוחר בדרך אחרת, הוא משווה את התמונה של מדעי האקלים שמציג ה IPCC ומדעני אקלים אחרים עם הפרסומים המקצועיים בירחונים מבוקרי העמיתים בתחום האקלים. סקירה של הספרות המקצועית מגלה נטייה שיטתית של ממסד האקלים להשתמש בטכניקות של סגנון ורטוריקה כדי להגזים את התיאור של מה שידוע על האקלים. באותו זמן הם מסתירים שאלות יסודיות ואי-ודאויות עקרוניות הקשורים לתהליכים העיקריים שבשינויי האקלים.
השאלות היסודיות כזו היא: הגודל והכיוון של תופעות ההיזון החוזר (feedback) שאחריות למרבית העלייה בטמפרטורות הנגרמת על ידי גזי החממה.  בזמן שכול המודלים האקלימיים מניחים שההיזון החוזר הוא חיובי, וחזק, יותר ויותר פרסומים מדעיים טוענים שההיזון החוזר חלש או אפילו שלילי.

החקירה הצולבת שבמאמר זה גילתה עוד תחומים בהם הסיפרות המקצועית אינה מתיישבת עם התמונה המתוארת על ידי ממסד האקלים. בין הנושאים האלה: הגודל של עליית הטמפרטורות במאה ה 20 והיחס בין עלייה זו לתופעות דומות בעבר; האפשרות שהשינויים האקלימיים הם תוצר של שינויים טבעיים ואינהרנטיים של מערכת האקלים ולא של העלייה בריכוז גזי החממה; ולבסוף – הספק המהותי בדבר התקפות המתודולוגית של המודלים האקלימיים שמשתמשים בהם כדי לעשות תחזיות על אסונות עתידיים – תחזיות שזוכות לפרסום רב.
במידה שהממסד האקלימי העלים והתעלם מאי-ודאויות יסודיות אלה הוא יצר רשמים מוטעים שיש להם השפעה גדולה על עיצוב המדיניות האופטימלית. הטעיות אלה נוטות, ללא יוצא מן הכלל, לתמוך בגמילה מהירה ויקרה של הכלכלה האמריקאית מהשימוש בפחם.
מבט יותר מאוזן ומגוון של הידע האקלימי תומך בגישה יותר זהירה הדרגתית, וניתנת לתיקון של תהליך ההקטנה בפליטות..."
(פרטים וסימוכין – במחקר המלא – ראו בקישור).

סיכום שלי של התקציר: הממסד האקלימי מגזים קשות, מציג ספקולציות בתור ידע מדעי, מתעלם ממחקרים ספקניים או מאזהרות ואי-ודאות במחקרים. הסיכומים של ה IPCC והמדענים החממיסטים ("הממסד האקלימי") אינו משקף את הידע המדעי כפי שמופיע בפרסומים.
הדעה שלי ידועה: ה IPCC הוא גוף תעמולה פוליטי מיליטאנטי בעל אג'נדה, אין בינו ובין מדע שום קשר.
יעקב




דליפת הנפט במפרץ מקסיקו.

Faced with ongoing uncertainties in the Gulf oil spill, scientists take issue with the President’s latest timeframe for the cleanup of marshes and estuaries.


דליפת הנפט במפרץ מקסיקו היא אסון אקולוגי די גדול. הנשיא אובמה אמר בראיון שניתן לנקות את הנפט ולהחזיר את האזור למצב הקודם תוך 3 שנים. מדענים בכנס לחקר האוקיינוסים חלקו על דעה זו. כמות הנפט שנשפכה היא גדולה, ועוד לא יודעים, לא כמה נשפך עד כה, ולא כמה עוד יישפך.


אחד המדענים סיפר שהוא עבד וחי 20 שנה באלסקה, לניקוי הדליפה של אקקסון-ואלדז (1989) , ועדיין יש שם סלעים מזוהמים (ראה תמונה).

תמונות קורעות לב של ציפורים מזוהמות בנפט מוצגות כאן.
אינפורמציה רבה על הדליפה וכתמי הנפט באתר של NOAA , ארה"ב.

הדליפה או הזיהום הגדול בהיסטוריה היה במפרץ הפרסי, אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. חייליו של סאדם חוסיין פתחו את השיברים בכוונה, לפני שגורשו מכווית, וגרמו לשפיכת 8 מיליון חביות נפט למימי המפרץ ב 1991 . אחרי כמה שנים נערכה בדיקה שמצאה שמרבית עקבות הזיהום נעלמו, והמפרץ הפרסי חזר לקדמותו.
הנפט הוא חומר אורגני שחלקים ממנו מתנדפים ואחרים מתפרקים עם הזמן. אסון הזיהום הוא אסון גדול אבל לא בלתי הפיך.

לבסוף – עם או בלי אסון הפיצוץ והדליפה במפרץ מקסיקו – אל תשלו עצמכם שאפשר להתקיים ללא נפט. לא בעשורים הקרובים. צריך ללמוד לקחים, לשפר אמצעי הבטיחות – כן. לאסור קידוחי נפט – לא.
יעקב