31 ביולי 2013

סוף הסובסידיות הירוקות בצ'כיה


ממשלת צ'כיה החליטה על סיום הסובסידיות לאנרגיה ירוקה, בסוף השנה הזו. ההחלטה טעונה אישור הפרלמנט. הסיבה: המחיר ההולך ומאמיר של החשמל שאזרחי צ'כיה משלמים, כדי לתמוך בחשמל הירוק. הדבר פוגע בתחרותיות של הכלכלה הצ'כית.

רק פרויקטים של הידרו, ביו-מסה ורוח, שקיבלו אישורים השנה, יורשו להמשיך ולקבל סובסידיות, בתנאי שיושלמו עד סוף השנה הבאה (2014).

הוא שאמרנו: לא ניתן לסבסד לנצח.

יעקב

30 ביולי 2013

המודל האקלימי המדויק של קלנדר

גאי סטיוארט קלנדר (1898-1964) היה מתמטיקאי ומהנדס בריטי, מומחה לקיטור ואדי מים. הוא התעניין בהתחממות שנגרמת על ידי גזי חממה – בעיקר Co2 – פד"ח ופיתח מודל מאד פשוט לחיזוי העליות בטמפרטורות. האפשרות שהפד"ח גז חממה הוכחה כבר בניסויי טינדל, בשנות ה 1860,  וגם המדען השוודי אהרניוס כתב על כך ב 1896. אבל, למדענים של אז היה ספק בדבר שיעור ההשפעה של הפד"ח, כלומר – גודל ההתחממות שהוא יכול לגרום. המדענים לא חשבו שזה הרבה.

קלנדר היה מודאג מההתחממות הגלובאלית שהתרחשה בין 1910-45. הוא היה אחד הראשונים, אולי הראשון, שאסף את נתוני המדידה של טמפרטורות ממאות של תחנות מטאורולוגיות, וחישב, בעבודת נמלים ידנית וקפדנית, ממוצעי טמפרטורות עולמיים. מדהים עד כמה הערכותיו היו דומות להערכות המודרניות, המבוססות על הרבה יותר תחנות מדידה ועל שיטות חישוב משוכללות וממוחשבות. קלנדר גם חקר יותר לעומק ספיגת גלים אלקטרומגנטיים אינפרא-אדומים, בפסי תדר שונים, על ידי הפד"ח ואדי המים. הוא גם מדד והעריך את קצב השתנות ריכוז הפד"ח באטמוספרה.

קלנדר פרסם מאמר מדעי ארוך בשנת 1938, ברבעון של האגודה המטאורולוגית המלכותית בבריטניה. נושא המאמר "פליטות מלאכותיות (מעשה ידי אדם) של CO2 – פד"ח, והשפעתן על הטמפרטורות". מסקנתו הייתה שהפד"ח הנפלט על ידי בני אדם (על ידי שריפת דלקים פחמיים) בהחלט גורם להתחממות שאינה בטלה בשישים, אלא ניתנת למדידה. הוא היה בין הראשונים שייחסו חשיבות להתחממות בגין גזי חממה שבני אדם פולטים. במאמר הנ"ל הוא פרסם את הגרף הבא, המתאר את הקשר בין הפד"ח והטמפרטורות:
הגרף הזה מתאר בעצם יחס יש ביו הטמפרטורות ללוגריתם של ריכוז הפד"ח (הקו האדום).


סטיב מקאינטייר מצא את הסיפור על גאי קלנדר במאמר שפרסמו עליו מדעני האקלים הידועים פיל ג'ונס ואד הוקינס בשנת 2013, באותו רבעון של אגודת המטאורולוגים, לרגל 75 שנה למאמר ההוא משנת 1938.

מקאינטייר עשה תרגיל פשוט. הוא לקח את המודל האקלימי הפשוט ופשטני של קלנדר, וחישב כיצד הוא חוזה את הטמפרטורות שנמדדו עד היום, 75 שנה אחרי. הוא השווה את הביצועים (דיוק התחזית) בין המודל של קלנדר מ 1938 למודלים האקלימיים הגדולים, כוללניים, מסובכים וממוחשבים של היום. וראה זה פלא – המודל (הידני) של קלנדר יותר טוב, חוזה בצורה יותר מדויקת את הטמפרטורות כפי שנמדדו. הנה גרף המתאר את ההשוואה בין התחזית של קלנדר, לתחזית של המודל המשוכלל HadGem2 שהוגש על ידי המט-אופיס לדו"ח IPCC5 .
מקאינטייר לקח את ה"אילוצים" (קרי ריכוז הפד"ח ושאר גזי החממה) מתוך הדוח של ה IPCC, והפעיל עליהם את הנוסחה של קלנדר מ1938. אנו רואים בגרף את הטמפרטורות העולמיות כפי שנמדדו, בקו שחור, את ה"תחזית" (אחורה וקדימה בזמן) של המודל HadGEM2 – באדום, ושל ה"מודל" של קלנדר בקווים הכחול והירוק (לפי חישובי אילוצים שונים). הקווים הירוק והכחול מתאימים לקו השחור (הטמפרטורות שנמדדו) הרבה יותר מהקו האדום (של המודל האקלימי המודרני, הכי משוכלל שיש). המודל של קלנדר, מ 1938, חוזה יותר טוב את הטמפרטורות הידועות כעת (עד 2012 , אותן קלנדר לא ידע אז) מאשר המודלים שנעשו בשנים האחרונות, כשהטמפרטורות הנוכחיות כבר היו ידועות! העובדה הזו לבדה היא מדהימה.

יותר מזה: מקאינטייר השווה את המודל של קלנדר לתוצאות של כול 12 המודלים המודרניים שהוגשו ל 5IPCC . התוצאה – קלנדר תמיד יותר מדויק, ולרוב הוא יותר מדויק בהרבה!

המודל של קלנדר הוא מודל של "רגישות נמוכה" – כלומר הרגישות האקלימית שגלומה בו היא כ 1.3 מעלות בערך. (כלומר הכפלת ריכוז הפד"ח עלולה לגרום לעלייה של 1.3 מעלות בטמפרטורות). מיותר לציין שהמודלים המודרניים, כולם, הם מודלים של "רגישות גבוהה" (בין 2-4.5 מעלות).

לבסוף: האם קלנדר היה החממיסט הראשון, כלומר המדען הראשון שהיה מודאג מההתחממות הגלובאלית? לא. הוא לא היה מודאג במיוחד. הנה איך הוא מסכם את המאמר שלו מ 1938:
 "ניתן לאמור ששריפת הדלק הפחמי... תהיה לברכה לאנושות בכמה דרכים, מלבד אספקת חום ואנרגיה. ההתחממות הקלה תדרבן ותקל את צמיחת היבולים בקווי רוחב צפוניים, והריכוז המוגבר של הפד"ח יהיה דשן לצמחייה. ובכול מקרה – החזרה של הקרחונים הקטלניים (עידני הקרח) תידחה עד הודעה חדשה."
קלנדר ראה בהתחממות הגלובאלית יותר ברכה מאשר קללה.

יעקב


ניו יורק תשקע בים בשנת 4100.



ynet מפרסם מאמר הפחדה מטופש, מועתק מהגרדיאן, (ללא חתימה של עיתונאי), ותוך הטעיה מכוונת ומטופשת. המאמר טוען ש 1700 ערים אמריקאיות, כולל ניו יורק, בוסטון, ומיאמי "ימצאו מתחת לפני הים מוקדם יותר מאשר חשבו". במשפט הבא הם אומרים – "עד שנת 2100 יגיעו הערים לנקודת אל חזר" – מה פירוש המשפט השני? מתוך הסמיכות של המשפטים יחשוב הקורא המצוי שהערים הנ"ל יוצפו על ידי מי האוקיינוסים, עד 2100.

השטות הזו שייכת לגרדיאן, ynet רק העתיק אותה בלי שום יכולת של חשיבה או ביקורת. אם זה משרת את מטרת ההפחדה, מעתיקים, בלי לחשוב.

הצרה היא שעליית פני הים במאה ה 20 הייתה 17 ס"מ... לא ממש מציף 1700 ערים. העלייה היום היא בקצב בין 20-30 ס"מ למאה שנה (תלוי את מי שואלים) – גם לא ממש מציף הרבה עד 2100. ה IPCC מנבא עלייה של 18-59 ס"מ, עד 2100 – עדיין לא הצפה של 1700 ערים. אז מאיפה הטענה הסנסציונית הנ"ל?

כדי להגיע למקור צריך לעשות 5 קליקים ולעקוב אחרי הלינקים. ובכן – הגרדיאן מדווח על ה"מחקר" של בן שטראוס, מהארגון האקטיביסט "קליימט-סנטרל". בן שטראוס, בתורו הסתמך על המחקר הזה של אנדרס לוורמן, שגם עליו דיווח הגארדיאן. מה אומר המחקר של לוורמן? הוא אומר שהעלייה בטמפרטורה עלול להיות לה השפעה ארוכת טווח, ומלבד העלייה המיידית במפלס מי הים של אולי 20 ס"מ שעלול להיגרם מעלייה בטמפרטורה של 1 מעלה, עד 2100, תימשך העלייה מאות שנים רבות, ותוך 2000 שנה עלולה העלייה להיות 2.3 מ'. בואו נתרגם לעברית פשוטה את כול ה"יכולה" וה"עלולה". לוורמן אומר שעלייה של 1 מעלה בטמפרטורה "עלולה" לגרום לעליית מפלס מי הים ב 2.3 מטר, בעוד 2000 שנה!!
בואו לא נתייחס לכושר הניבוי המופלא של לוורמן, שיודע להגיד מה יהיה מפלס פני הים בעוד 2000 שנה, זו שטות גמורה בפני עצמה.
הלך בן שטראוס וחישב שאם פני הים יעלו ב 2.3 מטר (לפי טענת לוורמן), יוצפו 1700 ערים. נניח שהחישוב נכון. מה שהלך לאיבוד פה זה התאריך. לוורמן דיבר על (כותרת המאמר שלו)     
The multimillennial sea level commitment
כלומר – כותרת צריכה להיות: "העיר ניו יורק תוצף במי הים בעוד 2000 שנה (בשנת 4100)". בסדר, אם נתעלם מהשטות של ניבוי ל 2000 שנה הכותרת מבטאת את מה שאנדרס לוורמן פירסם כמאמר מדעי, ובן שטראוס נתלה עליו.

במקום זאת הגארדיאן כותב בכותרת: "מאמר מנבא שהערים תוצפנה בעתיד" (בלי לציין תאריך), ו ynet מגדיל עוד יותר את ההפחדה בכותרת: "ארה"ב תוצף במים מוקדם מאשר חשבנו".
צהוב יותר מזה לא יכול להיות.
יעקב



29 ביולי 2013

מקורות ושימושים באנרגיה בארה"ב, 2012

בתמונה זו רואים את המקורות והשימושים באנרגיה, בארה"ב, ב 2012. (כול צריכת האנרגיה, לא רק חשמל).


המקור הגדול ביותר הוא עדיין הנפט, המספק 35% מהצריכה, הצרכן הגדול ביותר הוא התחבורה, הצורך כ 25%.  כ 40% מהאנרגיה הנצרכת נצרכת בצורת חשמל. שמש ורוח מספקים כ 1.67% מהאנרגיה, פחות מהידרו (2.6%). ביומסה (כלומר - ידידנו הוותיק, העץ) עדיין מספק יותר משני המתחדשים האחרים, ביחד (4.3%) .

מה שהכי מעניין בגרף זה אחוז האנרגיה המתבזבזת או הולכת לאיבוד בצורת חום הנפלט לסביבה – 61% - ראו הריבוע האפור הגדול מצד ימין למעלה. (רק כ 39% מנוצלים). הדבר נובע מכך שאיננו מסוגלים להפוך את כול האנרגיה שבדלק לאנרגיה מועילה (מנוצלת), וחלק גדול ממנה הולך לאיבוד בצורה של פליטת חום לסביבה. זה מה שאנו יודעים, זה מה שהטכנולוגיה הקיימת מאפשרת, נקווה שלפחות בקטע זה יהיו שיפורים בעתיד.

יעקב

80% מהאנרגיה ממאובנים, ב 2040.

מנהל מידע האנרגיה של ממשלת ארה"ב פרסם תחזית שימוש באנרגיה בעולם, עד שנת 2040. הנה כמה מספרים:

צריכת האנרגיה בעולם צפויה לעלות בשנת 2020 ב 20% לעומת 2010, ועד 2040 ב 56%. צריכת האנרגיה בארצות המתפתחות (סין, הודו ועוד) תעלה ב 90% (עד 2040) ובארצות מפותחות רק ב 17%. דלקים מאובנים ימשיכו לספק בסביבות 80% מהאנרגיה גם ב 2040.  [ מה? הם לא שמעו על היעדים היפים של גרמניה – 80% מתחדש עד 2050? מה הם לא מאמינים ליעדים הרשמיים של ממשלת גרמניה??].
פליטות הפד"ח צפויות לעלות מ 31 מיליארד טון ב 2010 ל 36 ב 2020 ו 45 ב2040.



בגרף האחרון רואים עלייה בשימוש בכול הדלקים, כולל מתחדשים, עד 2040.
החלק של האנרגיה המתחדשת יעלה מ 11% ב 2010, עד 15% ב 2040, האנרגיה הגרעינית מ 5% ל 7%. (אנרגיה מתחדשת כוללת את ההידרו, שהוא וותיק, ומהווה יותר מ 50% מהאנרגיה המתחדשת היום, וצפוי לעלות בשנים הבאות, בעיקר בארצות מתפתחות. הארצות הוותיקות כבר לא בונות סכרים).


בגרף למעלה רואים, בירוק, את החלק היחסי של המקורות המתחדשים (שמש ורוח) בייצור חשמל. חלקם היחסי עומד לגדול, אבל הם עדיין יהוו חלק די קטן בתמהיל הכללי של מקורות החשמל. ואני חושב שה EIA טועים בתחזית זו. הם עושים אקסטרפולציה (גזירה שווה) מהגידול בשנים האחרונות ומנבאים אותו גידול לעתיד. זה לא יקרה, גידול הירוקים ייעצר, כמו שנעצר בספרד, בגלל מחסור בכסף להמשך הסובסידיות מטורפות. למעשה EIA  מסייג את התחזית ומזהיר שהגידול האנרגיה ירוקה עלול להיות פחות.


ה EIA צופה לגידול גדול באנרגיה גרעינית, בייחוד בסין, הודו, וארצות מתפתחות אחרות (ברזיל, תורכיה, דרום קוריאה, ארצות ערב). התחזית הזו מבוססת כנראה על תחנות כוח גרעיניות שכבר בשלבי תכנון ובנייה. יחד עם זאת, עד 2040, האנרגיה הגרעינית עדיין תהיה רק כ 14% מייצור החשמל (לא מהאנרגיה הכוללת).

לסיכום: תמונה של פליטות הפד"ח:


אנו רואים שהפליטות תגדלנה ביותר מפי שניים, בין השנים 1990 עד 2040. (השנה של 1990 היא שנת הבסיס לפי הסכם קיוטו). כול הדיבורים על הקטנת הפליטות היו והינם מנותקים מהמציאות.

הדו"ח הזה גם מלמד אותנו מה דעתו של ה EIA על ה"יעדים" וה"התחייבויות" למיניהם לצמצום פליטות. ושימו לב – זה לא בגלל שהעולם לא משתדל... ההיפך. מאות מיליארדי דולרים הוצאו למטרה נעלה זו. אבל – מה שלא עובד, לא עובד.

כמובן, איש אינו נביא, גם לא ה EIA. ייתכן ועד שנת 2025 ימציאו פתאום המצאה גאונית ומהפכנית להפקת אנרגיה מהאוויר, או מהיתוך גרעיני. אבל, בהיעדר מהפכה טוטאלית ובלתי צפויה מסוג זה, התחזית של ה EIA היא התחזית המציאותית היחידה, על סמך הידע שיש בידנו כעת.
יעקב



27 ביולי 2013

הטבלה היומית של פרופ' פרי

פרופ' מארק פרי מציג פוסט המתאר באמצעות גוגל טרנדס את המהפכה שהתחוללה בתחום האנרגיה. הדיאגרמה מתארת את השינויים שחלו בחיפושי האינטרנט אחרי המונחים "peak oil" ו-"fracking" מאז שנת 2004.


בפוסט הוא מצטט סיפור של הוול סטריט ג'ורנל על אתר "Oil Drum" שעסק בחדשות הרלוונטיות לנושא "שיא תפוקת הנפט" ואירח מאמרים תומכים בגישה: "האתר נסגר ב-31 ביולי לאחר שפעל שמונה שנים. דיווחיו האחרונים היו אודות חדשות על תפוקות שיא צומחות של גז ונפט בצפון אמריקה כמעט בכל יום, כנראה שהמשימה של ניהול אתר המכריז כי הגענו לקצה יכולת ההפקה או קרוב אליה הפכה לקשה מאוד בתנאים אלו".

סקרנו גם כאן את ההתפכחות של רבים מתיאוריית ה"פיק אוייל". כפי שכתב מגיב שצייץ בטוויטר, כנראה שתיאוריית "פיק אויל" הגיעה לשיאה. 


חומוס להמונים: תחקיר הטחינה והפחדות הטיטניום



אנו מכירים את הפחד המתעורר בהמונים כאשר מצטטים להם שם תרכובת כימית לא מוכרת... (במיוחד בקולו הדרמטי והרועם של רפי גינת). אחד המקרים המזיקים ביותר בהיסטוריה היה סיפורו של הDDT  לו הקדשנו פוסט מורחב.

כלבוטק השתמשה בתרגיל הזה ב"תחקיר הטחינה הגדול" שביקש ליצור הפחדה. זאת החלה כבר בפרומו שבהם הסביר התחקירן כי מכניסים לטחינה חומרים ש"אסור להכניס" ו"יש מתכת מסויימת שצובעת ומלבינה" (ראו דקה 03:00 בפרומו בנענע 10).

מעבר לערכים החשובים שיש בתחקיר כלבוטק יש הפחדה מיותרת ביחס לתוסף של טיטניום דיוקסיד לטחינה, אבל לא מדובר בחומר מסוכן אלא בצבע מאכל די נפוץ ותמים יחסית.
טיטניום דיוקסיד, המולקולה. תמונה: Wikimedia Commons.

שוקי גלילי, מבלוג "חומוס להמונים" עושה בסיפור סדר ומסביר על טיטניום דיוקסיד: "אולי כדאי היה לספר לצופים שגם תוסף הסידן שהם לוקחים כנראה צבוע בצבע הזה, כמו קרם הפנים שלהם, כדורי האקמול ובערך כל מוצר מזון וקוסמטיקה אחר שצבעו לבן (בטח גם כמה מוצרי חלב). אבל יכול להיות שהסקופ האמיתי הוא לא הטיטניום דיוקסיד אלא הקלציום אוקסייד (תוסף סידן) שחלק מהיצרנים שמותגיהם הצטיינו בכתבה כנראה מוסיפים – אחרת איך הגיעו לערכי סידן של 900 ו-1000 מ"ג ל-100 גרם? להזכיר – בתחילת הכתבה דיווחה המעבדה האיטלקית שמצאה בשומשום המלא 775 מ"ג סידן בלבד." מומלץ לקרוא את הפוסט הזה ואחרים בבלוג של שוקי וטל.  

בועז

26 ביולי 2013

מהפכת האנרגיה בגרמניה: הפחם בעליה.



הנה החדשות מגרמניה, סיכום מידע על ייצור חשמל למחצית הראשונה של שנת 2013.

תחנות הכוח הפחמיות הפיקו ב 12.4% יותר חשמל מאשר לפני שנה. בכך מובטח, למעשה, שפליטות הפד"ח בגרמניה יעלו השנה, לפחות כפי שעלו בשנה שעברה.

תחנות הרוח הפיקו ב 10% פחות חשמל מאשר בשנה שעברה, כנראה בגלל שהרוח לא הועילה לנשוב מספיק. הפאנלים הסולאריים הפיקו בערך אותה כמות חשמל כמו בשנה שעברה, למרות שכמות הפאנלים המותקנים בשנת 2012 גדלה ב 25%. זה כנראה בגלל אביב קר ומעונן מהרגיל.

ניתן היה לצפות שלנוכח נתוני אספקה אלה, לא תהיה עליה בסובסידיות הירוקות, אבל זה לא כך, כלומר, למרות הירידה בייצור תהיה עלייה בסובסידיות. הסיבה היא המחיר הסיטונאי הממוצע הנמוך יותר של החשמל בשנה זו. עם ירידת המחיר שהחשמל הירוק מקבל בשוק עולה ההפרש בין מחיר השוק למחיר המינימום המובטח feed in tariff שמהווה את הסובסידיה.

יעקב

21 ביולי 2013

ביו-דלק גורם לרעב בעולם, גם הפרלמנט האירופי שם לב.



את הטענה הזו טוענים הספקנים כבר מזמן, כולל אנחנו (מאז 2008), וגם ארגונים ירוקים רשמיים. הנה כאן עשרות מאמרים של הארגון "ידידי כדור הארץ", נגד הטירוף של הביו-דלק, מאז 2007.

עכשיו יש עוד אישור רשמי לכך ממחקר חדש של החוקר מאונ' פרינסטון, טימטתי סרצ'ינגר, המשתמש במספרים ממחקרים קודמים של האיחוד האירופי. את המחקר מפרסם ארגון הפעילים "ידידי כדור הארץ" (Friends of earth).
הנה כמה מהמסקנות:
עד כה הצביעו על השינוי בשימושי קרקע (שימוש בקרקע לגידול צמחי דלק) ועל עלייה במחירי המזון, כעת, מוכיח המחקר, באופן ישיר שהביו-דלק גורם לקיטון צריכת המזון של עניי העולם. כדי לגדל צמחי ביו-דלק חייבים לברוא יערות ושטחי צמחיה טבעית ולהגדיל את השטח המעובד. אם זה לא קורה – סימן שיש ירידה בצריכת המזון – כלומר רעב בארצות עניות.
החוקים האירופים המחייבים גידול בתכולת הביו-דלק בדלקים (מנדאטים) הם למעשה חוקים בעד רעב. אירופה חייבת לחדול מלחייב את שריפת המזון בתור דלק.
ובנוסף לכול: הביו-דלק אינו תורם להפחתת הפליטות ואינו משיג את המטרה לשמה הוטלו המנדאטים. ההיפך: אם לוקחים בחשבון את הנזקים משינוי בשימושי קרקע, הביו-דלק מגביר את הפליטות, והינו מזיק לסביבה יותר מדלק ממאובנים (נפט).

עושה רושם שחברי הפרלמנט האירופי השתכנעו, ועשו פניית פרסה. וועדת הסביבה של הפרלמנט החליטה להגביל את הביו-דלק מצמחי מזון ל 5.5% מהצריכה של הדלקים, כלומר, לשנות את המנדאטים הקודמים שחייבו תכולה של 10% ביו-דלק, עד 2020. הם קבעו, בהצעה מסובכת ופתלתלה, שבעתיד, הדלקים שישמשו כביו-דלק חייבים להוכיח חסכון ניכר בפליטות פד"ח.

בינתיים, על סמך הסובסידיות והמנדאטים הישנים, שהיום כולם מודים שהיו שגויות, קמה תעשייה שלמה של מפעלי אתנול וביו-דיזל. תעשיינים אלה מתלוננים, בצדק, שחלק מהשקעותיהם ירד לטמיון. אבל, מטוב כך, מאשר להמשיך להרעיב את העניים ולזהם את הסביבה באמצעות הביו-דלק.

נשאר לראות אם האמריקאים ילכו בעקבות האירופים ויקפיאו או יקטינו את המנדאטים לביו-דלק באמריקה (את הסובסידיות ביטלו בשנה שעברה).

המנדאטים לביו-דלק, והסובסידיות, היו שגיאה איומה, שנעשתה על ידי הממשלות, בלחץ ההיסטריה החממיסטית והארגונים הירוקים (חוץ מ FOE ), אחת מני רבות.


יעקב



20 ביולי 2013

תופעות אקלים קיצוניות: לא קורה כלום.


וועדת הסנאט לסביבה, בארה"ב, קיימה יום עיון (אצלם זה נקרא: יום עדויות - hearings) על הנושא (השם שלהם) "שינויי אקלים: הם מתרחשים עכשיו."  הם שכחו כמובן להוסיף את סימן השאלה בסוף המשפט, כי מטרת יום העיון הייתה לברר אם הם "מתרחשים עכשיו", או שמא לא.
הקישורים לכול העדויות, הן בצורת וידאו והן בצורת מסמך כתוב נמצאים כאן, באתר של וואטס.
את העמדה החממיסטית ייצגה היידי קולן,  ותמציתה:
"במשך תקופה ארוכה חשבו שבעיית שינויי האקלים היא נושא לעתיד הרחוק. אבל אני מעידה שהבעיה היא בהווה, לא רק בעתיד. ההשפעה של שינויי האקלים, שנגרמים על ידי בני האדם, מתרחשים כבר כעת, ניתן להבחין בהם בחצר האחורית שלנו ושל שכנינו." היא גם אומרת: "פני הים יכולים לעלות בין 20 ס"מ, עד 2 מטר, מעל לגובה של שנת 1992, עד שנת 2100". הצרה היא שכול מה שהיא אומרת לא כול כך נכון, ומבוסס על כלום.
את העמדה הספקנית ייצגו בכבוד ובצורה משכנעת ד"ר רוי ספנסר  וד"ר רוג'ר פילקה הבן. הנה עיקר הנקודות של פילקה. במסמך העדות הכתוב שלו יש סימוכין לכול הטענות. (נקודה פיקנטית שלא ידעתי – חשבתי שההשכלה שלו היא כלכלן, מסתבר שיש לו, בין השאר, תואר במתמטיקה). [בסוגריים מרובעים – הערות שלי]
הטענה שכמות אסונות הטבע כמו הוריקנים, סופות טורנדו, שיטפונות או בצורות גדלה , בארה"ב או בעולם, היא טענה מטעה ובלתי נכונה. [תרגום חופשי: אין גידול באסונות טבע]. הטענה שיש קשר בין הגודל הכספי של הנזקים ופליטות הפד"ח גם היא לא נכונה.
הנזקים הכספיים של אסונות הטבע, ביחס לתל"ג, לא גדלו מאז 1990, למעשה קטנו ב 25%. נזקי רכוש מבוטחים, לא גדלו, ביחס לתל"ג מאז 1960.
ההוריקנים לא התגברו בארה"ב, לא מבחינת תדירות, עוצמה, או שיעור הנזקים – מאז 1900. כנ"ל לגבי שאר העולם, מאז 1970 (רק מאז יש נתונים).
השיטפונות לא גדלו, לא בתדירות ולא בעוצמה, בארה"ב, לפחות מאז 1950. נזקי השטפונות, כאחוז מהתל"ג, קטנו ב 75% מאז 1940.
סופות טורנדו לא גדלו, לא בתדירות ולא בעוצמה או נזקים מנורמלים, מאז 1950, ויש אינדיקציה אפילו שהם קטנו.
הבצורות הן, לרוב, יותר קצרות, פחות תכופות, ומקיפות פחות שטח, בארה"ב, במשך 100 השנים האחרונות. אין שינוי בבצורת בשאר העולם, לפחות ב 60 השנים האחרונות.
הנזק הכספי (במונחים מוחלטים) של אסונות טבע צפוי לעלות בצורה משמעותית בשנים הבאות, בגלל הגידול באוכלוסייה, והגידול בעושר שלה, והמגורים באזורים מוכי אסונות. אסונות טבע ימשיכו להיות גורם חשוב במדיניות, אבל זה לא קשור כלל לשינויי האקלים.
בהמשך, מוצא ד"ר פילקה לנכון לכלול כמה הערות הבהרה, כדי לשמור על תקינות פוליטית:
בני אדם משפיעים על האקלים, בדרכים רבות ומגוונות. [באמת?? טוב שאמרת לנו, ראה ד"ר ספנסר, בהמשך].
חוקרים מצאו שינויים בטמפרטורות ומשקעים, וייחסו חלק מהם להשפעת האדם, אבל בעדות לא התייחסתי לזה, רק לאסונות טבע.
חוסר היכולת למצוא קשר ברור בין אסונות הטבע הנ"ל, ושינויי האקלים אין פירושו שאין אנו צריכים להיות מודאגים משינויי אקלים שנגרמים על ידי בני האדם. זה רק אומר שחלק מהטענות של פעילים, פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי ממשל אינן מבוססות על מחקרים מדעיים. [כלומר הם מפחידים אותנו על סמך תחושות הבטן שלהם].
טענות שגויות כאלה חותרות תחת האמון של הדרישות למען פעולות מנע אקלימיות, הן מבלבלות את מקבלי ההחלטות, ויכולות להוביל להחלטות שגויות [כמו בזבוז מאות מיליארדי דולרים לריק, שכבר התרחש, ועוד נמשך].
מחקרים די רבים מנבאים שתופעות אקלימיות קיצוניות עלולות להיות יותר תכופות ויותר עוצמתיות, בעתיד, כתוצאה מפליטות הפד"ח. [פילקה אינו מתעסק בנבואות לעתיד, רק במה שקרה עד כה].
המחקר שלנו ושל אחרים מראה, שגם אם התחזיות לאסונות רבים יותר בעתיד תתאמתנה, ייקח עשורים רבים, ואולי יותר, עד שניתן יהיה לזהות בבירות את האות של שינויי האקלים האנושיים .
הסיכום, בעברית קלה:
א.      אין שינוי באסונות אקלימיים לעומת העבר. זו עובדה, לא תיאוריה.
ב.      לכן – הטענות ששינויי האקלים מעשה ידי האדם גרמו או גורמים לאסונות הטבע היא בלתי מבוססת לחלוטין.
הנה משפט המפתח (המשפט הראשון) מהעדות של ד"ר רוי ספנסר:

My overall view of the influence of humans on climate is that we probably are
having some influence, but it is impossible to know with any level of certainty how much
influence.

"דעתי על השפעת האנשים על האקלים היא שכנראה יש לנו השפעה כלשהי, אבל אי אפשר לדעת כמה השפעה יש".

יעקב


מידע רגיש

מידע רגיש דלף לעיתונות, וה"אקונומיסט" מפרסם הדלפה מתוך הדו"ח מס' 5 של ה IPCC  שעומד להתפרסם בעוד כחודשיים. "הדו"ח הזה יהיה מפחיד מאד" אמר לאחרונה איבו דה בור, ראש אירגון האקלים של האו"מ. מסתבר שהוא טעה. הדו"ח יותר מתון מקודמו, שהתפרסם ב 2007.

הטבלה הזו מראה את ה"רגישות האקלימית" או – כמה עלולה לעלות הטמפרטורה בגלל עליית ריכוז הפד"ח. בדו"ח הקודם מ 2007 כתבו: 2-4.5 מעלות, עם ערך ממוצע של 3 מעלות.
בדו"ח הנוכחי טשטשו את המסר כדי שלא יהיה ניתן להשוותו בדיוק לדו"ח הקודם, ובמקום לפרסם מספר אחד, פרסמו טבלה שלמה. אם מסתכלים על העמודות הרלוונטיות רואים טווח של 1.3-2.4 – כלומר הרבה פחות מהטווח של 2-4.5 בדו"ח הקודם.
הירידה הזו משקפת את השינוי בדעה (כלומר: הניחוש) של המדענים כפי שמתבטאת במספר מחקרים שפורסמו לאחרונה. מסתבר שהם טעו בעבר כאשר האמינו ברגישות גבוהה, וכעת, לאט, לאט, הדעה מתגבשת שהרגישות (ההתחממות הצפויה) יותר נמוכה מאשר חשבו. כלומר – לאט, לאט, ובלי להודות בכך, מתחילים המדענים וה IPCC  לרדת מהעץ הגבוה של ההפחדות. חוסר ההתחממות ב 17 השנים האחרונות, כלומר העובדות, המציאות,  מתחילה לחדור גם לתודעה של ה IPCC.
ולסיום דעתי הבלתי מלומדת והבלתי חשובה: המספרים בטבלה זו מבוססים בדיוק כמו התחזיות הקודמות – על שום דבר. אלה ניחושים מהבטן. אין שום מדע בתחזיות אלה. אנו לא יודעים, ולא יכולים לדעת, מה יהיו הטמפרטורות בעוד 100 שנה. מדעני אקלים מוציאים שם רע למדע על ידי פרסום ניחושים חסרי ביסוס בתחפושת של מדע מדויק. שימו לב לשימוש בערכים מספריים, ועוד עם נקודות עשרונית: 2.0-2.4 – נשמע מדעי לאללה, אבל זה לא.
יעקב

19 ביולי 2013

עלילות האנרגיה הירוקה בגרמניה

גרמניה היא ספינת הדגל של התקוות לאנרגיה ירוקה ומתחדשת. גרמניה היא החלוצה. התכניות הראשונות החלו עוד בשנות ה 1990, תחת ממשלת קואליציה של הסוציאליסטים עם הירוקים, אך התנופה הגדולה החלה עם חקיקת חוק האנרגיות המתחדשות בשנת 2000. גרמניה אימצה תכנית בשם "תפנית האנרגיה" Energiewende – שהיא בעצם מהפכת האנרגיה. לא עוד אנרגיה פחמית, אלא אנרגיה מתחדשת. היעד שלה הוא 80% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד שנת 2050, ויעלה כמה שיעלה! ובנוסף לכול – היא החליטה, בו זמנית, לסגור את כול הכורים הגרעיניים. רק אנרגיה מתחדשת, ירוק טהור, גן עדן. הנה ה"יעדים" הנפלאים של ממשלת גרמניה:


אם אומרים למישהו שחלומות האנרגיה המתחדשת אינם מציאותיים הוא זועק: "ומה עם גרמניה!. גרמניה גדולה ומתקדמת, היא מעצמה תעשייתית-טכנולוגית וכלכלית. היא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם! הייתכן שהם לא יודעים מה הם עושים?!"

בואו נראה מה קורה בגרמניה.
הנה סיכום, נכון לסוף 2012, ארוך ומפורט, עשיר במספרים. כותב המאמר מאמין בכול נפשו שחייבים לקצץ בדחיפות את פליטות הפד"ח, אבל גם מבין שאין סיכוי לכך ללא אנרגיה גרעינית. בכול אופן, הוא משרטט תמונת מצב, נכון לעכשיו, על פי מיטב הנתונים הקיימים.

האנרגיה המתחדשת בגרמניה גדלה, אבל בקצב קטן מהדרוש כדי להדביק את החוסר שנוצר עקב סגירת תחנות הכוח הגרעיניות וגם את העלייה בביקוש. האנרגיה הירוקה גדלה מ 20.3% ב 2011 ל 21.9% ב 2012, אך האנרגיה הגרעינית קטנה מ 17.7% ל 16.1%, ולכן ס"ה ייצור החשמל ממקורות פחמיים (מאובנים) עלתה מ 352 ל 356 טראווט, והחלק היחסי שלהם נשאר כמעט ללא שינוי – מ 57.8% ל 57.6%. אך, היה גם שינוי בתוך הקבוצה הפחמית – חלקו של הגז, הנקי יחסית, ירד, וחלקו של הפחם הפולט והמזהם הכי הרבה, עלה מ 43.1 ל 44.7%. ס"ה פליטות הפד"ח עלו ב 1.6% בין 2011 ל 2012, כי הפחם הכי זול ומופק בגרמניה, בעוד הגז מיובא, חלקו מרוסיה.

הבה נתבונן בתוך הקטגוריה של "המתחדשים". הידרו, ביומסה ושריפת פסולת (זבל עירוני) סיפקו כ 9.9% מהחשמל. זכרו שהסכרים ההידרו-אלקטריים נבנו לפני עשרות שנים, ואינם תוצאה של התכנית החדשה. בכול אופן – כול המקומות המתאימים לבניית סכרים נוצלו, וגם שריפת "ביומסה" (עצים) היא אופציה מוגבלת כמותית. כמעט כול גידול המתוכנן, בעתיד, באנרגיה מתחדשת, יצטרך לבוא מהשמש והרוח, שסיפקו, ב 2012, כ 11.9% מהחשמל.

הגידול ברוח ושמש נראה, על הנייר, גדול. יש כעת, בגרמניה, "כושר ייצור נומינלי" nameplate – כ 32 GW מכול אחד, שמש ורוח. אולי יותר מוחשי לציין שבנו בגרמניה, עד כה, כ 23 אלף טורבינות רוח, ואולי 1.5 מיליון פאנלים סולאריים. כמויות מרשימות. רק ב 2012 נוספו 7.6 GW של שמש ו 2.4 GW של רוח.  אז יש לשמש ורוח "כושר ייצור" של 64 GW  - לעומת צריכת שיא של כ 70 GW  - יפה מאד!

אלא ש"כושר הייצור" של השמש והרוח מודד את כמות החשמל שהם מסוגלים לייצר בתנאים אידיאליים, כאשר השמש זורחת והרוח נושבת. בפועל הם מייצרים הרבה פחות, כלומר אין להם "כושר ייצור" כי השמש לא תמיד זורחת והרוח לא תמיד נושבת. הייצור בפועל היה: עבור השמש – 28 טו"ש (טרה-וואט שעה) ב2012, לעומת 19.3 ב 2011 (עלייה יפה). זה מהווה 11% בלבד מכושר הייצור הנומינלי. התפוקה מהרוח הייתה 46 טו"ש ב 2012, ירידה מהתפוקה של 48.9 ב 2011, כלומר הרוח הפיקה 17% מהכושר. זה מה שהם מסוגלים. תחנות פחמיות וגרעיניות, לעומת זאת, מפיקות בפועל מעל ל 80% מכושר הייצור, כי הן עובדות מתי שמדליקים אותן, חוץ מפרקי זמן קצרים של תחזוקה. 10 ה GW  "כושר ייצור" שנוסף, של שמש ורוח הפיקו ב 2012 1.24GW  - פחות מתחנת כוח גרעינית אחת. התחנות הגרעיניות בלבד הפיקו 35% יותר חשמל מאשר כול הרוח והשמש.

בקצב ההתקנה של האנרגיה הירוקה החדשה שנרשם השנה, ייקח 16 שנים להגיע לייצור בפועל של 20 GW שתחנות הכוח הגרעיניות ייצרו ב 2010. כלומר – ב 16 השנים הבאות הייצור הירוק לא יוכל להחליף את הייצור הפחמי ולהוריד את פליטות הפד"ח, הוא רק יחליף את הייצור הגרעיני שאינו פולט פד"ח. גם 10 ג"ו של רוח המתוכננים לקום בים הצפוני, עד 2020, עם כושר ייצור יותר טוב, ומחיר הרבה יותר יקר, יוסיפו רק 4 ג"ו ייצור בפועל, פחות מרבע הייצור הגרעיני שעומד להיות מושבת עד 2022.

מובן, שכדי לא לשבת בחושך, מתכננת "מהפכת האנרגיה" לבנות תחנות כוח גזיות ופחמיות (בעיקר פחמיות). 2.9 ג"ו (GW) פחמי נוספו ב 2012  (שמייצר בפועל 2.3 ג"ו – כלומר פי שניים מהייצור הירוק שנוסף ב 2012). 4.6 ג"ו פחם ייכנסו לפעולה השנה, 2013.  מכול כושר הייצור של 42.5 ג"ו שמתוכן להתווסף עד שנת 2020, שני שליש, 28.5, יהיו פחם או גז. התחנות הפחמיות ייצרו יותר מכול התחנות הירוקות. הייצור מגז ופחם מתוכנן לגדול מ 76 ג"ו בשנת 2010 ל 83 ג"ו ב 2030. חלק מתחנות הגז והפחם המתוכננות יחליפו תחנות פחמיות ישנות, אבל חלק יספקו את הביקוש הצפוי לגדול.

כדי להבין מדוע הגרמנים חייבים תחנות פחמיות חדשות צריך להבין את ההבדל בין תחנה בעלת ייצור יציב – dispatchable  - (מדליקים אותה מתי שצריכים חשמל והיא מייצרת), לתחנת כוח תזזיתית – intermittent – כמו שמש ורוח שמייצרות רק מתי שהרוח נושבת, והשמיים בהירים ביום, כלומר בזמנים שאין לנו שליטה עליהם. בעוד השמש והורח מייצרים, בממוצע – 11% ו 19% מהכושר הנומינאלי, הרי יש תקופות של שבועות שלמים שהם מייצרים רק 9%, 7%, או אפילו 5% בלבד. היה למשל שבוע שלם, ב 2012, שהם ייצרו רק 4.8% מהכושר המותקן, והיו תקופות של יומיים שלושה רצופים שהם ייצרו פחות. זה אומר שכדי למנוע ניתוקי זרם, חייבים לדאוג לגיבוי לחשמל הירוק על ידי כושר ייצור יציב, פחמי, בשיעור של לפחות 95% מהצריכה.  כלומר – לא חשוב כמה תחנות שמש ורוח אתה בונה, אתה חייב לבנות תחנות פחמיות לגיבוי של כול הצריכה שלך, אחרת אתה מסתכן בניתוקי זרם ואיבוד השליטה.

הטענות של חסידי ירוקים ש"הרוח תמיד נושבת באיזשהו מקום" אינן עומדות במבחן המספרים שנמדדו – כלומר המציאות. זה אומר שהגרמנים חייבים לבנות תחנות פחמיות חדשות להחליף את הגרעיניות שנסגרות, חייבים לדאוג לכושר ייצור יציב (פחמי) שמכסה את כול הצריכה הצפויה, והם עושים זאת, הם לא מסתכנים בישיבה בחושך. ואם יש כושר ייצור פחמי – האנרגיה הירוקה פשוט לא רלוונטית. היא קישוט, היא תוספת, היא גיבנת.
יגידו הירוקים: לא נכון. חלק גדול מהחשמל המיוצר יהיה ירוק, התחנות הפחמיות יהיו רק גיבוי, הן תשבנה מושבתות, אבל מתוחזקות, ויופעלו רק לפי הצורך. ככה יישרף הרבה פחות דלק פחמי, ויוצרו הרבה פחות פליטות. ייתכן, אבל אז מישהו צריך לשלם את מחיר התחנות הפחמיות שבכוננות. עלות זאת תייקר עוד יותר את החשמל הירוק.

כאן אנו מגיעים לשאלת העלות. האנרגיה הירוקה מבוססת על סובסידיה גדולה שנקראת תעריף מובטח (ת"מ) – feed in tariff . התעריפים האלה יעלו מעל ל 20 מיליארד אירו השנה – וזהו רק ההפרש בין המחיר המובטח ליצרנים ירוקים ומחיר החשמל הרגיל. המחיר היקר, המשולם על ידי צרכני החשמל, מעורר התמרמרות והתנגדות. ממשלת גרמניה החליטה להגביל את עליית ה"תוספת מתחדשת" לחשבון החשמל ל 2.5% לשנה, ואת כושר הייצור הסולארי החדש, השנתי, ל 2.5 עד 3.5 ג"ו, כלומר לחצי מקצב הגידול של שנת 2012. בקיצור: חגיגת הבזבוזים בשיטה המופקרת של  "יעלה כמה שיעלה" לא יכולה להימשך. ממשלת גרמניה גם קבעה תקרה של 52 ג"ו כושר ייצור סולארי לפי תעריפים מובטחים – שזה 20 ג"ו כושר יצור נומינאלי חדש (מעל ל 32 המותקנים כבר), שהם רק כ 2 ג"ו נוספים של ייצור בפועל. הסובסידיות לא יכולות להמשיך ולגדול, לנצח. כאשר הן תיעצרנה (וכבר עכשיו נקבע שתיעצרנה) מהפכת האנרגיה תגיע לקיצה.

בעיה נוספת היא עודף האנרגיה הירוקה, התזזיתית. כפי שיש תקופות של ייצור אפסי, יש תקופות שבהן 23 אלף הטורבינות ו מיליון הפאנלים הסולאריים כן מייצרים חשמל. בתקופות האלה הרשת מוצפת, ומאיימת לקרוס בגלל עודף החשמל. לא ניתן לכבות את תחנות עומס הבסיס, הגרעיניות והפחמיות. בתקופות אלה גרמניה מייצאת את עודף החשמל לשכנותיה, במחיר השוק הרגעי באותו זמן – כלומר בחצי חינם, או אפילו חינם לגמרה. הדבר גורם לבעיות הצפה של הרשתות במדינות השכנות, כמו פולין או צ'כיה, עד כדי כך שהן איימו לחסום את החיבור שלהם לרשת החשמל הגרמנית.  ממשלת גרמניה משלמת תעריף מובטח יקר לחשמל הסולארי והרוחני, ואין לה מה לעשות אתו – היא מציפה בו את שכנותיה כמעט ללא תמורה. ייצוא החשמל מגרמניה קפץ מ 6 טו"ש ב 2011 ל 23 טו"ש ב 2012. הדבר קורה כבר עכשיו, כאשר חלק החשמל הירוק הוא רק 11.9%, תארו לעצמכם את היקף הבעיה בעתיד, כאשר כושר הייצור התזזיתי יגדל.

באשר לתחנות הרוח – מהפכת האנרגיה מדברת על 60 אלף תחנות רוח נוספות (מעל ל 23 אלף המותקנות). התקנת הטורבינות היבשתיות נתקלות כבר עכשיו בהתנגדות עזה מצד התושבים, כי הן מהוות מטרד ויזואלי ואקוסטי, וספק אם ניתן יהיה לבנות עוד הרבה תחנות רוח יבשתיות.

כותב המאמר מפליג בשבחי האנרגיה הגרעינית, ומראה עם מספרים והוכחות, שרק אנרגיה גרעינית יכולה להביא להפחתת הפליטות, בתוך טווח זמן סביר של 20-25 שנה, ובמחיר יותר נמוך מכולם. לא אפרט זאת כאן, אני חושב שהוא חוטא באופטימיות יתר בנושא האנרגיה הגרעינית. בכול מקרה – האנרגיה הגרעינית היא סוס מת בגרמניה, מבחינה פוליטית, מבחינת רצון הציבור. אין סיכוי שיקום לתחיה בגרמניה.

ומה יהיה סופה של מהפכת האנרגיה הירוקה בגרמניה? תקראו את המאמר, ואת המספרים שבו, ותשפטו בעצמכם.

עיתונאי אחר, חסיד האנרגיה הירוקה, כתב מאמר תשובה. אין הרבה תשובות במאמר הירוק. שי הרבה פיוט ושירה וסיסמאות על "דמוקרטיזציה" וביזור ייצור האנרגיה, והרבה אידאולוגיה ("חייבים שינוי"), ומעט מאד בשר (מספרים) בתשובה. הטענה העיקרית היא שמאז 1990, גרמניה השלישה את החשמל הירוק מ 6.8% ל 20.5% מהצריכה – נכון – ובמחיר אסטרונומי, ואין זה אומר שהגידול הזה יכול להימשך, לא מבחינת המחיר ולא מבחינת הייתכנות הטכנית. הוא גם אומר שפליטות הפד"ח לנפש ירדו בגרמניה ב 22.4%  בין 1990 ל 2008. שוב נכון, אבל לא רלוונטי, כי הן ירדו בעיקר בגלל סגירת התעשייה המיושנת של מזרח גרמניה, ולא בזכות החשמל הירוק.

מאמר תגובה של בויסוורט (העיתונאי הראשון) מתפרסם כאן, והוא מציין, בצדק, שכול המספרים שהוא הביא הם יציבים ונכונים, ולכן גם מסקנותיו. חלק גדול מהוויכוח ביניהם הוא על האנרגיה הגרעינית – נושא שלא כיסיתי בסקירה זו.

בנושא האנרגיה המתחדשת, שמש ורוח, העובדות על המתרחש בגרמניה הן ברורות וחד משמעיות (לדעתי): זה לא עובד, ולא יכול לעבוד. הסוף יהיה כמו בספרד, ממשלות מתחלפות, תכניות שאפתניות נזרקות לפח, וליקוק הפצעים (כלומר פירעון החובות) נמשך, ונמשך.

יעקב

18 ביולי 2013

ששינסקי בספרד. או: יזמים סולאריים באשלים, בנגב, ראו הוזהרתם!






שר התעשייה של ספרד, חוסה מנואל סוריה, הודיע שיקצץ 2.7 מיליארד אירו מרווחי יצרני החשמל השנה. חצי מזה יקוצץ מיצרני חשמל הירוק (המתחדש). הדבר מתווסף לקיצוצים קודמים, ויביא לקיצוץ סופי של הסובסידיות הסולאריות בכ 40%.
תזכורת: ספרד חתמה חוזים עם ספקי אנרגיה מתחדשת, לפיהם הממשלה מבטיחה תעריף הזנה feed in tariff קבוע, למשך 20 שנה, כלומר, מתחייבת בחוזה לקנות את כול החשמל המתחדש המיוצר בתעריף הקבוע בחוזה. כעת החליטה הממשלה להפר את החוזה ולהתעלם ממנו, ולהוריד את התעריפים שישולמו, ובנוסף (בהחלטה קודמת) להטיל מס מיוחד על היצרנים.

היצרנים הסולאריים טוענים שההחלטה האחרונה פירושה קיצוץ של כ 1.3 מיליארד אירו מהכנסות היצרנים. הם גם טוענים שיצרנים סולאריים רבים ניצבים בפני סכנת פשיטת רגל, מפני שההכנסות המקוצצות לא יאפשרו להם לעמוד בהחזר המימון שקיבלו לצורך התקנת הפאנלים.

שר המסחר אומר שהתשלומים בעתיד יבוצעו לפי נוסחה חדשה (לא יודעה עדיין) שתבטיח תשואה הוגנת של 7.5% למשקיעים באנרגיה מתחדשת. התאחדות היצרנים ה"מתחדשים" לא כול כך מאמינה לשר, וזועקת, בצדק מבחינתה: "זו הפרת חוזה ורמיסה של שלטון החוק". שר התעשייה משיב (וגם הוא צודק!): "אין כסף". תעשיית האנרגיה בספרד נמצאת בגרעון של 4.5 מיליארד אירו.

יעקב


17 ביולי 2013

חשמל סולארי הוא יקר



החשמל הסולארי מתקשה לכבוש נתחים משמעותיים בשוק האנרגיה, למרות הסובסידיות הכבדות שהוא מקבל, כבר יותר מעשור. חסידי השמש אומרים שהמחירים ירדו מאד לאחרונה וצפויים לרדת עוד, ובקרוב ממש החשמל הסולארי יהיה תחרותי מבחינת מחיר וימריא. אנו כתבנו מאמרים רבים על הנושא, וגם על הנבואה שעוד מעט זה יהיה כדאי.

מאמר חדש, ארוך ומפורט, מנתח את שאלת מחירי החשמל הסולארי, וכמה מהר יורדים המחירים. הוא מביא בתוכו עשרות לינקים לבדיקות ומחקרים אחרים בתחום. מי שמתעניין מוזמן לקרוא. להלן כמה נקודות עיקריות מהמאמר הנ"ל. כותרת המשנה היא: "ירידות המחירים האחרונות אינן מבטיחות גידול לאורך זמן".

מחירי הפאנלים, המיוצרים רובם בסין, ירדו בכ 88% בשלוש השנים האחרונות. הדבר קרה בגלל השקעת יתר, בעידוד כסף קל של ממשלת סין, וייצור עודפים גדולים של פאנלים, שהמפעלים היו חייבים להיפטר מהם. ממשלות ארה"ב ואירופה התלוננות על מכירה בהיצף במחיר עד 1/4 ממחיר הייצור, והטילו מכסי מגן. המחיר הנמוך של היום אינו ריאלי, וצפוי לעלות לאחר "קונסולידציה" (פשיטת רגל) של חלק מהמפעלים הסיניים.

במחיר הפאנל המותקן בשטח, מחיר החומר (הפאנל המיוצר בסין) מהווה רק פחות מחצי מהמחיר הסופי. השאר זה אביזרים, עבודת התקנה, ועלויות רישוי וחיבור לרשת.
מחיר הקילוואט מותקן בגרמניה הוא כ 2250 דולר, בעוד בארה"ב הוא בערך 5000. המחיר הזה יצטרך לרדת ל 100 או אף פחות כדי שהחשמל הסולארי יהיה כדאי. גם אם הפאנלים יסופקו בחינם, אין סיכוי להגיע למחיר כזה.

מחיר התעריף הממשלתי המובטח האחרון (FIT), בגרמיה הוא כ 0.15 סנט לק"וו = (54 אג, דומה למחיר האחרון בארץ ), וזה בערך פי שלוש ממחיר החשמל מפחם וגז.
חשמל סולארי מספק היום, לאחר כ 15 שנים של סובסידיות כבדות, רק 5% מהחשמל בגרמניה (הארץ הכי מסבסדת) ורק 0.4% מהחשמל בעולם. (בארה"ב פחות מ 1%)
קצב הגידול הגדול של ההתקנות הסולאריות בשנים האחרונות לא יכול להימשך, כי: א. אין כסף לסובסידיות, וב: אין כושר ייצור של פאנלים. לכן, אין אפשרות שכמות החשמל הסולארי, עד שנת 2020 יגיע להיקף שחסידיו מנבאים. (החסידים חוזים שעל פי קצב הגידול בשנים האחרונות, חשמל סולארי יספק 8.1% מהצריכה העולמית בעוד 7 שנים או יספק יותר חשמל מאשר תחנות הכוח הגרעיניות ב 2020).

הגדלת כמות החשמל הסולארי יוצרת בעיות גדולות של שילוב החשמל התזזיתי ברשת החשמל, בעיות שמחמירות ככול שהכמות גדלה, ומוסיפות עלויות – למשל הצורך בקווי ממסר חדשים ותחנות גיבוי.
תחזית יותר ריאליסטית, של חברות GTM ו Globa data , מצפות שבשנת 2020 השמש תספק 1% מהחשמל בעולם, ואילו תחנות גרעיניות – פי 10 מזה.
הנה ציטוט מהמסקנות:

Despite the long-standing assertion by proponents that solar energy is nearing a breakthrough, the failure of solar energy to achieve significant market penetration despite heavy and sustained public subsidies over the last two decades is no mystery. The costs of scaling solar remain reliably higher than not only fossil energy but also other non-fossil alternatives, most notably nuclear. Continued growth of solar will require continued heavy subsidies for the foreseeable future.

למרות טענות מתמשכות של החסידים שאנרגיה סולארית מתחילה להיות כדאית, היא נכשלה עד כה להגיע לנתח משמעותי בייצור החשמל, למרות סובסידיות כבדות לאורך שני עשורים. המחיר של הגדלת הייצור הסולארי נשאר גבוה יותר לא רק ממחיר האנרגיה הפחמית, אלא גם ממחיר האנרגיה הגרעינית. כדי שההתקנות הסולאריות ימשיכו לגדול, הן יזדקקו להמשך הסובסידיות הכבדות לעתיד הנראה לעין (וגם אז, קצב הגידול לא יכול להיות מה שמבטיחים לנו).

אני שוב ממליץ לקרוא את המאמר והלינקים בעד ונגד שהוא מביא. הוא מדבר בצורה תכליתית, על מספרים, ולא על תחושות בטן וחזונות פיוטיים. מחברי הדו"ח ומכון המחקר שלהם – the breakthrough institute - אינם מתנגדים לחשמל סולארי או לסובסידיות. הם רק חושפים ציפיות בלתי מציאותיות.

יעקב