כלכליסט
מביא כתבה מורחבת על חברת סאנטק הסינית, היצרנית הגדולה של פאנלים סולאריים.
החברה, הנמצאת בקשיים כלכליים רבים,
מנסה להתגבר על הקשיים באמצעות מסע יחסי ציבור, במסגרתו הזמינה עיתונאים מישראל
לביקור במפעל בסין, כדי שיכתבו כתבות תדמית מלוקקות.
יש לשבח את "כלכליסט" שהכתבת
שלו רחל בית אריה, חקרה וכתבה יותר מאשר את דברי הרהב שהאכילו אתה במפעל. הכתבת של וואינט
(בילי פרנקל) כתבה בדיוק מה שאמרו לה הסינים, אף מילה יותר לא, היא לא חשבה
שמתפקידה להתעניין, לחפש ברשת, ולהביא אינפורמציה יותר מלאה ואובייקטיבית.
קטעים מ"כלכליסט":
סאנטק,
שקמה רק ב־2001, הפכה בתוך שנים ספורות לחברת הסולאר הגדולה בעולם. עשרות מיליוני
פאנלים של החברה מותקנים היום ביותר מ־80 מדינות.
אבל
לא הכל ורוד במה שנחשב ליהלום שבכתר התעשייה הסינית. מתחילת השנה הולכים ומתרבים
הדיווחים על חובות כבדים והסתבכויות רבות. החברה, הרשומה למסחר בניו יורק, סגרה
השנה קו ייצור אחד, רשמה הפסד של מיליארד דולר ב־2011 וצפויה לדווח על הפסדים
כבדים גם ב־2012. ההפסדים שלה גדולים כל כך עד שאפשרות ממשית למחיקתה מהמסחר
הועלתה השנה.
"במדינה
אחרת סאנטק כנראה הייתה פושטת רגל, היא נמצאת בצרות כבר שנים", אמרה אן
סטיבנסון יאנג, אנליסטית ותיקה של התעשייה ומייסדת חברת המחקר J קפיטל בבייג'ינג לעיתון האוסטרלי Australian Financial Review.
אבל
החברות [הסיניות] גדלו במהירות על בסיס של אשראי זול בערבות ממשלתית, כשבדרך נוצר
עודף של היצע. יש פשוט יותר מדי חברות סולאר סיניות, בתחום שלפני עשור היו בו רק
כארבע חברות בכל העולם. בסופו של דבר כמה מהחברות ישרדו, אבל אני לא רואה איך
התעשייה כאן תהפוך לרווחית".
המצב של חברת סאנטק, כמו של שאר החברות
הסיניות, מסביר את הירידה החדה במחירי הפאנלים הסולאריים, שירדו ל 1/3 מהמחיר
שלפני שנתיים. החברות הסיניות שורפות כסף של בנקים סיניים (כלומר של הממשלה).
בינתיים, מצווה ליהנות מהמצב, ולקנות
פאנלים זולים. אבל – סובסידיות לא יכולות להימשך לנצח. יצרניות הפאנלים הסולאריים
בשאר העולם פושטת את הרגל, בגלל התחרות הסינית. ארה"ב ואירופה הטילו מכסי
מגן.
בסוף תהיה קונסולידציה, אבל אל תצפו
לירידה נוספת של מחירי הפאנלים, כנראה תהיה עלייה. נחייה ונראה. אם תהיה פריצת דרך
טכנולוגית, והיעילות של הפאנלים תשתפר פלאים, התמונה יכולה להשתנות, אבל הדבר לא
נראה באופק.
חברת סאנטק פתחה מעבדת פיתוח ובדיקה
בישראל, בחממה
הטכנולוגית ביטבתה.
יעקב



