חברת סאנטק בצרות.

כלכליסט מביא כתבה מורחבת על חברת סאנטק הסינית, היצרנית הגדולה של פאנלים סולאריים.

החברה, הנמצאת בקשיים כלכליים רבים, מנסה להתגבר על הקשיים באמצעות מסע יחסי ציבור, במסגרתו הזמינה עיתונאים מישראל לביקור במפעל בסין, כדי שיכתבו כתבות תדמית מלוקקות.

יש לשבח את "כלכליסט" שהכתבת שלו רחל בית אריה, חקרה וכתבה יותר מאשר את דברי הרהב שהאכילו אתה במפעל. הכתבת של וואינט (בילי פרנקל) כתבה בדיוק מה שאמרו לה הסינים, אף מילה יותר לא, היא לא חשבה שמתפקידה להתעניין, לחפש ברשת, ולהביא אינפורמציה יותר מלאה ואובייקטיבית.

קטעים מ"כלכליסט":

סאנטק, שקמה רק ב־2001, הפכה בתוך שנים ספורות לחברת הסולאר הגדולה בעולם. עשרות מיליוני פאנלים של החברה מותקנים היום ביותר מ־80 מדינות.

אבל לא הכל ורוד במה שנחשב ליהלום שבכתר התעשייה הסינית. מתחילת השנה הולכים ומתרבים הדיווחים על חובות כבדים והסתבכויות רבות. החברה, הרשומה למסחר בניו יורק, סגרה השנה קו ייצור אחד, רשמה הפסד של מיליארד דולר ב־2011 וצפויה לדווח על הפסדים כבדים גם ב־2012. ההפסדים שלה גדולים כל כך עד שאפשרות ממשית למחיקתה מהמסחר הועלתה השנה.

"במדינה אחרת סאנטק כנראה הייתה פושטת רגל, היא נמצאת בצרות כבר שנים", אמרה אן סטיבנסון יאנג, אנליסטית ותיקה של התעשייה ומייסדת חברת המחקר J קפיטל בבייג'ינג לעיתון האוסטרלי Australian Financial Review.

אבל החברות [הסיניות] גדלו במהירות על בסיס של אשראי זול בערבות ממשלתית, כשבדרך נוצר עודף של היצע. יש פשוט יותר מדי חברות סולאר סיניות, בתחום שלפני עשור היו בו רק כארבע חברות בכל העולם. בסופו של דבר כמה מהחברות ישרדו, אבל אני לא רואה איך התעשייה כאן תהפוך לרווחית".

המצב של חברת סאנטק, כמו של שאר החברות הסיניות, מסביר את הירידה החדה במחירי הפאנלים הסולאריים, שירדו ל 1/3 מהמחיר שלפני שנתיים. החברות הסיניות שורפות כסף של בנקים סיניים (כלומר של הממשלה).

בינתיים, מצווה ליהנות מהמצב, ולקנות פאנלים זולים. אבל – סובסידיות לא יכולות להימשך לנצח. יצרניות הפאנלים הסולאריים בשאר העולם פושטת את הרגל, בגלל התחרות הסינית. ארה"ב ואירופה הטילו מכסי מגן.

בסוף תהיה קונסולידציה, אבל אל תצפו לירידה נוספת של מחירי הפאנלים, כנראה תהיה עלייה. נחייה ונראה. אם תהיה פריצת דרך טכנולוגית, והיעילות של הפאנלים תשתפר פלאים, התמונה יכולה להשתנות, אבל הדבר לא נראה באופק.

חברת סאנטק פתחה מעבדת פיתוח ובדיקה בישראל, בחממה הטכנולוגית ביטבתה.

יעקב

עוד פשיטת רגל סולארית

חברת "יינגלי" (באידיש: יינגל'ה) – החברה הגדולה לייצור פאנלים סולאריים, מסין, נמצאת בקשיים כלכליים ועל סף פשיטת רגל. (Yingli Green Energy Holding Co., once the world’s biggest solar manufacturer).   יינגלי הפסידה כסף מאז 2011, והצליחה לשרוד רק הודות להזרקת כסף גדולה מבנק הפיתוח הממשלתי הסיני. היא אמרה שתתקשה בפירעון אג"ח בסך מעל 200 מיליון דולר שפירעונן ב 12 במאי.

איזה באסא! דווקא עכשיו, כשהפאנלים הסולאריים נעשו סופר זולים, והביקוש להם עומד להרקיע שחקים, הולכת יינגלי, היצרנית הכי גדולה, ופושטת את הרגל... זה מזכיר את הסיפור הידוע עם הסוס, שבעל העגלה נתן לו כול יום פחות חציר, כי ניסה להרגיל אותו לאכול פחות (כי החציר יקר). דווקא כאשר כבר התרגל ואכל כמעט כלום, דווקא אז הנפל והתפגר.

משהו מוזר קורה ליצרנים הסיניים. הם מייצרים, ומשתדלים למכור לוחות שמש בכול מחיר, גם במחיר הפסד. הם השקיעו ובנו מפעלי ענק רבים, וכושר הייצור עולה בהרבה על ביקוש. האבא הגדול (ממשלת סין ובנק הפיתוח שלה) יצילו אותם. הם "גדולים מכדי ליפול". הרווחיות אינה תנאי קיומי. פשיטות רגל סולאריות קודמות בסין: סאנטק, סאנטק, הנרג'י. אינני יודע אם חישובי העלות של פרופ' קית' המלומד מבוססים על עלות אמת או עלות "סינית".

היינגל'ה לא לבד, חברות האנרגיה הסולאריות הסיניות בחברה טובה. "סולר סיטי" (מארה"ב), של אלון מאסק, גם היא בדרך להתרסקות. דווקא עכשיו, כשלוחות השמש סוף, סוף נעשו זולים...

שימו לב גם לארץ של המכרז הזול האחרון – דובאי. המציעים מוכנים להסתכן בחוזה ל 28 שנים, כי הם סומכים על דובאי – אין סכנה שדובאי תפשוט את הרגל – בזכות הנפט. זה מזכיר עוד אמרה: קל להיות סוציאליסט טוב אם יש לך אבא עשיר שמקיים אותך. קל להיות חלוץ ירוק של שדות סולאריים, אם יש לך מספיק נפט בשביל לשלם עבור זה.

יעקב

שי פוטר מסאנטק.

סאנטק היא חברת הפאנלים הסולאריים הגדולה בעולם; סיפרנו עליה בקטע קודם זה.

ד"ר שי זנגרונג, בעל תואר ד"ר בהנדסת חשמל מואנ' ניו-סאות' וואלס באוסטרליה, ייסד את החברה בשנת 2001, והוביל אותה לגדולתה. אבל עכשיו החברה בצרות, היא הפסידה כסף כבד בשנתיים האחרונות – כנראה מכרה את הפאנלים במחיר הפסד, דבר שעזר לה להגדיל את המחזור... המחזור היה 3.1 מיליארד דולר ב 2011, אין עדיין נתון ל 2012. לחברה איגרות חוב בסך 541 מיליון דולר שתאריך פירעונן הוא 15 במרץ (בעוד שבוע) ואין לה כסף.

ד"ר שי פוטר ממשרת יו"ר מועצת המנהלים ב 4 במרץ, ובמקומו מונתה סוזן וונג. ד"ר שי נפגע מהפיטורין, וטוען שלחברה אין איך לשלם את האג"חים, הנסחרים כעת בערך של 37.5 סנט לדולר. נראה שהחברה מקווה שעיריית וושי, העיר בה מרכז החברה, תשלם את האג"חים, אך העירייה דרשה לפטר את שי, היו"ר המייסד.

בדצמבר סאנטק הודיעה על הורדת תחזית המכירות שלה, ביולי שעבר הודיעה על פרשת הונאה שנחקרת.

נראה שהבועה הסולארית מתפוצצת. אחרי שיצרני פאנלים בשאר העולם פשטו את הרגל (ראה סולינדרה), מגיעות הצרות גם לסין. אי אפשר לבנות תעשייה שלמה על אידיאולוגיה וסובסידיות.

לי זה מזכיר קצת את חברת "אנרון"  (enron)ז"ל וקצת את "בטר פלייס". (ה"שי" הסיני הוא שי עם חיריק, לא פתח...)

יעקב

תוספת:

מאמר ארוך יותר על הצרות של התעשייה הסולארית בסין התפרסם בניו יורק טיימס. הבנקים בסין נתנו אשרי לחברות הסולאריות במיליארדי דולרים, בעידוד ממשלת סין, ונפילת התעשייה הסולארית עלולה להפיל גם את הבנקים. המצב קשה. החברות הסיניות דורשות ממשלת סין לסבסד חשמל סולארי בסין בשיטת התעריף הגבוה המובטח, כמו באירופה, אבל ממשלת סין עשתה חשבון שזה יעלה לה עשרות מיליארדי דולרים לשנה והיא מהססת.

מעלילות הבועה הסולארית.

בצל האופנה הסולארית ההיסטרית מתפתחות כול מיני תופעות משונות אך לא ממש מפתיעות. כול מיני מניפולטורים זריזים מנצלים את האופנה, ואת רגשות האנשים, בדרכים מסחריות מפוקפקות.

הנה הסיפור של לי הג'ון, "האיש העשיר בסין" כפי שהגיע ל"כלכליסט". הג'ון, ראש חברת "האנרג'י" הפסיד ביום אחד כ 19 מיליארד (מיליארד) דולר, כאשר המניות של חברתו ירדו ב 47% במהלך 24 דקות מסחר, בבורסת הונג קונג.

מניית "האנרג'י" עלתה ב 479% ב 6 החודשים האחרונים, העלייה הגדולה ביותר מבין 2400 חברות בינלאומיות שבאינדקס. הערך עלה ב 69% רק בשבוע האחרון (לפני הנפילה). שווי הבורסה של החברה – כ 39 מיליארד דולר - הוא שווי גדול משוויה של חברת "סוני", ופי 7 מהחברה "פירסט-סולאר" האמריקאית הפועלת בתחום הפאנלים הסולאריים הדקים.

חברת "האנרג'י" נוסדה על ידי לי הג'ון (בעל תואר מהנדס מכונות) ב 1994,  היא החלה לבנות סכר הידרואלקטרי בשנת 2000, ואח"כ רכשה גם פרויקטים של תחנות רוח. היא נכנסה לעסק של פאנלים סולאריים על ידי רכישת מספר חברות באירופה, אך עיקר הפרסום והתהילה באה לחברה אחרי שרכשה, באוגוסט 2014, את חברת אלתא מאריזונה, ארה"ב, בעלת פטנט לייצור לוחות סולאריים דקים וגמישים, מחומר חדש שנקרא גאליום-ארסניד. הביעה היא שזו עדיין לא טכנולוגיה מוכחת, ואיש אינו יודע אם יצליחו לייצר כאלה לוחות בייצור המוני, ובאיזה מחיר. הדבר לא הפריע להג'ון לערוך מסע יחסי ציבור ופרסום, בו קידם את "הטכנולוגיה של העתיד", וגם התפאר בחוזים בהם זכה מידי ממשלת סין. הוא גם הצהיר שייצר מכוניות חשמליות עם לוחות סולאריים על הגג. הוא  נחשב ל"בעל חזון" והצהיר שהמהפכה הטכנולוגית-תעשייתית הבאה תבוא מסין (כך כתב בספר שפרסם). בקיצור: הוא עשה הרבה רוח.

העלייה המטאורית שלו על בסיס התלהבות וחזון אבל מעט מאד ערך ממשי מזכירה את העלייה של טסלה.

כעת הוא נחשד בהרצת מניות, ובהצגת נתוני מכירות כוזבים. 60% ממכירותיה המדווחות של חברת "האנרג'י לוחות שמש דקים" הוא לחברת האם – "האנרג'י אחזקות".

הרכיבה על גלים של אופנה ורגש, בלי בסיס מוצק על הקרקע של המציאות אופייני לתחום הזה, הסולארי. דבר דומה קרה למיודענו שי ז'נגרונג, הבעלים של "סאנטק", חברת הפאנלים הגדולה בסין, שקרסה לפני שנתיים. (לסנטק היה מרכז פיתוח גם בישראל).

אכן, הרבה אנשים מתלהבים מה"אנרגיה של העתיד", ואנשים אחדים יודעים לנצל עובדה זו....

יעקב