30 במאי 2017

טורבינות הרוח הן לא נקיות ולא ירוקות ומספקות אפס חשמל.

זאת הכותרת של מאמר של מט רידלי, תרגום ותמצות למטה.

מועצת הרוח העולמית פרסמה דו"ח שנתי ל 2016, בו היא מציינת שהתקנת טורבינות הרוח נמשכת בקצב מוגבר, ושהותקנו  בעולם 54 GW  של "אנרגיה נקייה ומתחדשת". (זה בערך 25 אלף טורבינות).
[זה השקר הרגיל, 54 GW  רק כאשר הרוח נושבת, בפועל זה 1/3 או רבע מזה].

אפשר היה לחשוב שהרוח מספקת חלק הולך וגובר מצרכי האנרגיה שלנו, אבל זו טעות. אם מעגלים את כמות האנרגיה שייצרו כול טורבינות הרוח בעולם, בשנת 2014 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים שלמים) נראה שכמות האנרגיה שייצרו, באחוזים, היא בערך אפס. אפס עגול. הרוח סיפקה בערך 0.46% מהאנרגיה הכוללת (לא רק חשמל) בעולם, והשמש 0.35%. החשמל מהווה רק כ 20% מהאנרגיה הנצרכת בעולם, שאר האנרגיה נצרכת על ידי שריפת דלקים ישירות, בתחבורה, חימום ובתעשייה.

חסידי האנרגיה הבלתי אמינה (רוח ושמש) נוהגים להצהיר שכ 14% מהאנרגיה העולמית באה ממקורות מתחדשים. זו רמיה. חלק גדול מהאנרגיה המתחדשת הזו היא שימוש מסורתי בעצים (וגללים) לבישול וחימום, שתמיד שימשו כמקור לאנרגיה. חלק אחר זה סכרים (הידרו). החלק שבא משמש ורוח הוא זניח.
צריכת האנרגיה הכוללת בעולם גדלה בהתמדה, ב 40 השנים האחרונות, בשיעור של כ 2% לשנה, וב 2014 היא גדלה ב 2000 TW שעה.  כדי לספק רק את החלק הזה בלבד, הגידול השנתי, באמצעות טורבינות רוח היה צורך להתקין כ 350,000 טורבינות רוח חדשות  כול שנה. זה פעם וחצי יותר מכול הטורבינות שהותקנו בעולם מאז תחילת שנות ה 2000, עת החלו ממשלות לסבסד בשיעור גבוה ולעודד התקנת טורבינות. השטח הדרוש כדי להתקין 350,000 טורבינות גדול משטחה של בריטניה, וזה נחוץ כול שנה, כלומר כול שנה עוד שטח כזה. כול זה רק כדי לספק את הגידול בביקוש, בלי לספק את הכמות האדירה של הצריכה השוטפת, ש 80% ממנה באה מדלק מאובן (פחם, גז, נפט).

באשר להשפעה הסביבתית של הטורבינות – היא הרסנית. קודם כול יש הרג של ציפורים ועטלפים (וגם לווייתנים – הטורבינות הימיות) ופלישה והשחתה של שטחי טבע בתוליים על מבנים ודרכים. אח"כ יש הררי פסולת רעילה ורדיואקטיבית במכרות במונגוליה המפיקים את המתכנות הנדירות הנחוצות לבניית הגנרטורים. לכן הביטוי "אנרגיה נקייה" הוא לעג לרש (וגם הונאה). יותר מזה. הטורבינות עשויות מבטון (היסוד), פלדה, נחושת ופייברגלס (הרוטורים). אתה זקוק לפי 200 חומרים כאלה לכול יחידת חשמל שמופקת, בהשוואה לתחנת כוח גזית יעילה. פלדה ובטון (המלט) מופקים בעזרת פחם. צריך כ 150 טון פחם לבניית טורבינה אחת, ואם נרצה לבנות 350,000 טורבינות לשנה (כדי לספק את תוספת הצריכה השנתית של אנרגיה), נזדקק ל 50 מיליון טון פחם לשנה, שזה בערך מחצית מהתפוקה הכוללת של אירופה.
המשמעות של מספרים אלה היא להמחיש עד כמה בלתי מעשי ואבסורדי לחשוב שהרוח יכולה לתרום כמות משמעותית של צריכת האנרגיה העולמית, ויכולה, כך, לתרום לקיטון פליטות הפד"ח. החשבון (האריתמטיקה) מפריכה לחלוטין תקוות כאלה.

הדבר היחידי שיכול להקטין (מעט) את פליטות הפד"ח (והנו מעשי) הוא הגז, החלפה של הפחם בגז, שהוא נקי הרבה יותר ופולט רק כחצי מפליטות הפד"ח של הפחם. [לשם כך נחוץ להגדיל את ההפקה בשיטת הפראקינג, שיטה לה מתנגדים הירוקים והינה אסורה במרבית ארצות אירופה]. בעתיד היותר רחוק (מחצית השנייה של המאה הזו), אפשרי שאנרגיה גרעינית תחליף חלק מהמקורות הפחמיים, ותפיק אנרגיה ללא פליטות פד"ח. [ אבל, בשביל זה צריך הרבה מחקר, ולהפוך מגמות נוכחיות, ולהסיר התנגדות ירוקה לאנרגיה גרעינית, וספק גדול אם זה יקרה].

טורבינות הרוח הן פגע סביבתי ובריאותי רציני, והכמות הזעירה של חשמל שהן מספקות לפעמים (כאשר הרוח נושבת) אינה מצדיקה בשום אופן את הנזק (והעלות) ואין בהן שום תועלת בקטע של הפחתת הפד"ח.

יעקב


25 במאי 2017

הסגידה לרע

המצרים הקדמונים סגדו ל"רע" (או "רא") אל השמש. ההערכה לשמש היא טבעית ומובנת כי השמש היא מקור כול האנרגיה ולכן - כול החיים על פני כדור הארץ. גם בימינו אנו סוגדים ל"רע" (לשמש), אבל בצורה המודרנית ה"טכנולוגיסטית-מדעית" או פסאודו מדעית אופנתית לעידן שלנו: אנו סוגדים לפאנלים סולאריים. הנה דיווח של כתבנו בארה"ב (הח"מ).

ביקרתי לאחרונה בעיירה הנובר, במדינת ניו המפשייר, בה ממוקמת האוניברסיטה היוקרתית והוותיקה דרטמות',  Dartmouth, שנוסדה ב 1769, והנה בין הכי חשובות בארה"ב. 



בכיכר מרכזית באוניברסיטה, ליד בניין מור (בצילום למעלה - Moore Psychology building) הם התקינו את הפאנל הסולארי המשוכלל ולידו לוחית המסבירה (בתמונה למטה) לעוברי האורח שהלוח המשוכלל מצויד במנוע הנשלט על ידי מחשב, המכוון אותו תמיד כלפי השמש, ומאפשר לו להפיק 40% יותר אנרגיה מאשר לוח סטטי. הלוח מספק חלק גדול מצריכת החשמל של בניין מור (הם כותבים)  - ממקור מתחדש נקי ובלתי מזהם.


סיפור יפה, אבל לא נכון. הלוח הנ"ל שגודלו כ 4 על 4 מ' (16 מ"ר), מספק 4300 וואט חשמל (ככתוב בלוח), כאשר השמש מאירה במלוא עוצמתה. זה מספיק בערך ל 3 מייבשי שיער ביתיים רגילים, או (דוגמה נוספת להמחשה) – לשני קומקומים חשמליים. (כול קומקום צורך בערך 2000 ואט). הלוח יכול גם לספק חשמל ל 43 נורות ליבון (לתאורה) בנות 100 ואט כ"א או כ 215 נורות לד חסכוניות (אם לא מפעילים קומקומים). זה כמובן רחוק מלספק את כול צרכיו של הבניין הגדול בן 4 הקומות אפילו אם אין בו מתקני חימום או מיזוג אוויר חשמליים (כנראה שיש).

כמות החשמל שהלוח הגדול והמשוכלל מספק היא קטנה ביותר, ואינה מספיקה אפילו כדי להניע את המנוע הדרוש כדי לסובבו לכיוון השמש. המנוע מחובר לרשת החשמל הרגילה, יחד עם הבניין כולו.

ושימו לב: החשמל שהלוח מספק נוצר רק כאשר השמש מאירה במלוא עוצמתה. הצרה היא שזה קורה לעיתים רחוקות באזור זה. אני הסתובבתי כחודש באזור והיו לי רק 2 או 3 ימי שמש, וגם באותם ימים היו עננים לסירוגין, כלומר לא הייתה שמש מלאה בכול שעות היום.

בקווי רוחב אלה ( כמעט 44 מעלות צפון) השמש מאירה (ומפיקה חשמל) רק כ 10% מהזמן. בניין מור (כמו כול הבניינים) מקבל חשמל מהרשת, ולא מלוח השמש המפואר שהותקן בחזיתו לתפארת במקום בולט לעין. אין כול תועלת מעשית בלוח זה, מדוע הותקן אם כן? זה ברור: מאותה סיבה שנהגו בעבר להתקין צלב גדול על הקתדרלות (ומבנים אחרים). הלוח הוא סמל, חשיבותו סמלית לא מעשית. הוא הצלב (או הסמל) של האל "רע" (אל השמש) לו סוגדים האנשים המודרניים. הוא בא להודיע לכולם כמה צדיקים וירוקים אנשי דורטמות' בנפשם, וכמה יקר להם גורל כדור הארץ.

יעקב