30 באוקטובר 2011

ריצ'רד מולר ו BEST מסתירים את הירידה





הדיילי מייל יוצא במאמר גדול תחת הכותרת: "המדען [ריצ'רד מולר] שאמר שהוא הוכיח שהספקנים טועים מואשם בהסתרת האמת על ידי חברתו לקבוצת מחקר".

במאמר הם מראיינים את ד"ר ג'ודי קורי, שחתומה כמחברת של מחקרי ה BEST. קורי אומרת שלא נועצו בה, שדברי מולר בראיון בוול סטריט ג'ורנל (שמחקרו מביא לסיום המחלוקת ומוכיח שהספקנים לא צודקים) אינם נכונים כלל. המחקרים לא מוכיחים כלום, הספקנות המתמשכת מוצדקת, ולא תסתיים כי המחקרים לא הסירו את הספקות. היא אמרה ששניים מהמחקרים לא היו מוכנים לפרסום, כלומר יש בהם פגמים, לדעתה. שאלה מעניינת היא איך היא הסכימה לחתום על מאמרים "לא מוכנים" או שמא השתמשו לרעה בשמה כמחברת בלי להביא לידיעתה את התוכן? אני חושב שד"ר קורי התרשלה בתפקידה כמחברת, לערוב, כמיטב הבנתה, לנכונות המחקרים, וחתמה על מחקרים שגם לדעתה פגומים, כנראה בלי לבדוק אותם.

בנוסף מואשם ריצ'רד מולר בהטעיית הציבור בנושא הטמפרטורות של 10 השנים האחרונות. הטמפרטורות לא עלו ב 10 השנים, כפי שרואים בגרף למעלה, אבל ד"ר מולר פרסם גרף שמטשטש עובדה זו ומנסה להציג כאילו כן עלו, וגם בראיון אמר (בניגוד לממצאים שלו) שלא הייתה עצירה בהתחממות.

עוד מואשם מולר בהתנהגות פסולה מבחינה מוסרית. הוא מסר את המאמרים לבדיקה למבקרים אבל אסר עליהם להביע דעתם בפומבי, עד תום תהליך הביקורת ועד לפרסום המאמרים המבוקרים. אך הוא עצמו (מולר) הפר איסור זה ויצא בהודעה סנסציונית ופרובוקטיבית בראיון לתקשורת.

מתברר יותר ויותר שמחקרי BEST – במקום לשים קץ למחלוקת כפי שהם טוענים שהתכוונו, הוסיפו נדבך חדש של מחלוקת ושערורייה.

ד"ר מולר ממשיך בסטנדרטים המקובלים של דרכי ההטעיה והתעמולה של מדעני האקלים, ויכול לקבל מקום של כבוד בקהילתם, למרות שבעבר גינה אותם.
יעקב


29 באוקטובר 2011

לאן נעלמה האנרגיה?


או למה אין התחממות גלובאלית כבר יותר מ 10 שנים? תעלומה זו מעסיקה, סוף, סוף, גם את מדעני האקלים.

הנה גרף הטמפרטורות לפי HadCRU מאז שנת 2000. ההתחממות הגלובאלית יצאה לחופשה. ריכוז הפד"ח באטמוספירה עולה כול הזמן, בקצב אחיד, ולפי הטענות והמודלים הייתה צריכה הטמפרטורה גם כן לעלות, אבל היא לא.
בתחילה, כאשר ספקנים הצביעו על עובדה זו, דחו אותה החממיסטים בבוז, ויצאו בהכחשה גורפת של "להד"מ, אין עצירה בהתחממות, שנת 200x הייתה הכי חמה, עשר השנים האחרונות הכי חמות בהיסטוריה" ועוד כאלה. עכשיו, כאשר מגמת האי-התחממות נמשכת כבר יותר מ 10 שנים (למעשה מאז 1998) הם פתאום הבחינו שיש בעיה.
קווין טרנברת' הודה בכך, למעשה, במיילים הפנימיים, זה התגלה במייל המפורסם שלו בו הוא אומר ש"חוסר היכולת שלנו להסביר את היעלמות האנרגיה היא שערוריה". גם פיל ג'ונס הודה בפומבי שב 15 השנים האחרונות לא הייתה התחממות.
המצב גרוע מאשר חשבנו. לפי חישוב האילוץ ( forcing ) – דהיינו כמות החום (האנרגיה) שהפד"ח לוכד (לטענתם) – ההתחממות של כדור הארץ הייתה צריכה להיות גדולה פי שניים מאשר ההתחממות שנמדדה ב 100 השנים האחרונות. איפה ההתחממות החסרה? לחממיסטים היה הסבר לתופעה: האוקיינוסים קולטים חלק מהחום (מהאנרגיה). הסבר הגיוני, אבל לא מבוסס על מדידות אלא על ניחוש. בינתיים (אחרי שנת 2000) נפרסה רשת של מצופי ארגו שמודדת את החום של האוקיינוסים עד עומק 700 מטר. החום האבוד לא נמצא שם. איפה החום? תיק"ו.
אח"כ הייתה תקופה של התקררות בין השנים 1945 ל 1975, למרות שהפד"ח המשיך לעלות בקצב אחיד. איך מסבירים את זה? כאן הם שלפו שפן חדש מהכובע – אירוסולים. גם זה – ללא מדידות, ללא כימות, ללא ביסוס מדעי – סתם סיפור.
ומה עכשיו – איזה הסברים יש ל 10 השנים הרזות האחרונות? יש הסברים רבים. ממש רבים. מדעני האקלים החלו להתנצח ביניהם, כשאחדים לועגים להסברים של חבריהם.
קווין טרנברת', איש המודלים, יצא עם מודל חדש שמראה שההתחממות המתחייבת לא מופיעה בקצב אחיד, ויכולות להיות תקופות של עד 17 שנים של אי התחממות בתוך מגמה כללית רב שנתית של התחממות. האי-התחממות נובעת מוריאציות אקלימיות כאוטיות, פנימיות. מודל יפה, אבל לא מתיישב עם המודלים הקודמים, וד"ר האנסן שואל בשמץ של לעג: "איזה ואריאציות?".
בארנס טוען אחרת. הוא אומר שיש ארוסולים בסטרטוספירה, שמקורם כנראה בשריפת הפחם המוגברת בסין, והם חוסמים את קרני השמש. אחרים אומרים שזה בלתי אפשרי, כי אירוסולים מכדור הארץ אינם יכולים להגיע לסטרטוספירה אלא כתוצאה מהתפרצות הר געש גדול. שושנה סלומון אומרת שאולי גם התפרצויות וולקניות יותר קטנות יכולות להרים אירוסולים לסטרטוספירה. היא גם מצאה שיש יותר אדי מים בסטרטוספירה, וגם זו סיבה. (הסטרטוספירה היא שכבת האטמוספירה הגבוהה, מעל לכול העננים).
ג'ודית לין חושבת שזו השמש. החממיסטים כול הזמן טוענים שהשינויים העוצמת קרינת השמש במשך מחזור כתמי השמש בן 11 השנים הם קטנים מדי, ולא משפיעים ממש על האקלים. ג'ודית לין (חוקרת שמש, מהמחנה החממיסטי בעצמה) טוענת עכשיו שהם טעו, והשפעת השמש יותר גדולה מאשר חשבו.
מדען אחר, בשם קאופמן חושב שהסיבה היא הנינה (התקררות המחזורית של פני האוקיינוס השקט).
מעל כולם מתייצב אבא האנסן (ד"ר ג'יימס האנסן) שאומר שאין עודף אנרגיה. הוא טוען שכנראה הם טעו כול הזמן בהערכת השפעת האירוסולים, והאירוסולים, בטרופוספירה (השכבה הקרובה לקרקע) חוסמים ומחזירים לחלל חלק יותר גדול מקרינת השמש מאשר חשבו עד עתה. גם טענה זו היא בגדר סיפור ולא מבוססת על תצפיות או מדידות, כפי שמצביע, בקצת לעג, טרנברת'.
מה שמושך את תשומת ליבי הוא שאיש מכול המדענים האלה לא מעלה בדעתו אפילו שייתכן ויש הגזמה בחישובי האילוץ שלהם  forcing וייתכן ואנרגיה שהפד"ח קולט יותר קטנה. הם רק מחפשים גורמים מקררים שיכולים שיכולים להסביר למה האילוץ הגדול לא בא לידי ביטוי, ואיפה נעלמה האנרגיה. אני הייתי בודק גם את חישובי האילוץ, אולי התוצאה מוגזמת.
בכול אופן, הויכוח הזה מראה שהטענות שאנו יודעים "כמעט הוודאות, וודאות של מעל 90% " (ככתוב בדו"ח ה IPCC  ) מה קורה עם האקלים היא אבסורדית. הידע שמדעני האקלים מציגים כידע בדוק ואמין אינו אלא ניחושים. את הניחושים הם מתקנים מדי פעם, כאשר התצפיות מגלות שחישוביהם הקודמים (כלומר ניחושיהם הקודמים) לא קלעו למטרה.
יעקב


28 באוקטובר 2011

בסט וההתקררות הגלובאלית


במחקרים האחרונים שפירסמה קבוצת בסט BEST (אולי הם קרובים של שחקן הכדורגל האנגלי בעבר, ג'ורג' בסט?..) הם מודיעים ששליש מ 39 אלף התחנות המטאורולוגיות שבמחקר שלהם רשמו מגמת ירידה בטמפרטורות במאה השנים האחרונות. זה נכון. שליש מהתחנות רשמו מגמת ירידה !
שני שליש רשמו מגמת עלייה, ובסיכום משוקלל כולל הם הגיעו למספר הזה 0.8 או אפילו מעלה שלמה של התחממות מאז 1950. איך ייתכן ששליש מהתחנות רשמו מגמת ירידה בעולם מתחמם ? שאלה טובה, אבל חוקרי בסט לא טרחו לשאול אותה קל וחומר לענות עליה. הם בסך הכול עשו ניתוח סטטיסטי – שיחקו במספרים. מספרים אפשר לגלגל איך שרוצים. זה מה שבסט התעסקו איתו הוא גילגול מספרים באמצעות נוסחאות סטטיסטיות, בלי להתייחס למשמעות המספרים (והממצאים) בעולם המוחשי, הפיזי – בלי להתייחס למהות הבעיה.
התחנות המתקררות אינן מרוכזות באזור גיאוגרפי מסוים, הם מפוזרות שווה בשווה, מבחינת המיקום, בין התחנות המתחממות. איך ייתכן שתחנה אחת תראה מגמה של עליית טמפרטורה במשך השנים ותחנה אחרת, במרחק לא גדול, מגמת ירידה? לא מדובר על קריאה בודדת, למשל: ייתכן שביום מסוים חם יותר בת"א מאשר בחיפה, וביום אחר חם יותר בחיפה, אבל לא ייתכן שמגמת הטמפרטורות במאה שנה תהיה בעלייה בחיפה ובירידה בת"א.
אפשר אולי לנחש שהבעיה היא טעויות במדידה, טרמומטרים לא מדויקים, רישול ברישום או דברים כאלה. אפשרי – אבל אם כך השאלה היא איפה הטעויות – בתחנות המתחממות או המתקררות? הבעיה של התחנות המתקררות אינה בעיה שולית של מקרים חריגים. מדובר בשליש מהתחנות! הדבר דורש מחקר, חיפוש סיבות, הסבר. מחקרי בסט לא עשו זאת. הם רק יושבים מול המחשב ומגלגלים מספרים בלי להתייחס למשמעות שלהם בעולם המוחשי. הם לא נגעו במהות העניין.
מחקרי בסט לא היו מחקרים רציניים.
יעקב

סקופ: מחקרי BEST חסרי חשיבות !

מחקרי בסט לקחו את נתוני הטמפרטורה הישנים והידועים (על הפגמים וחוסר הדיוק שבהם) וניתחו אותם מחדש בשיטות סטטיסטיות קצת שונות, והגיעו, באופן לא מפתיע, לתוצאות דומות – כלומר לסיכום הדומה לתוצאות של ה GISS וה HadCRU שמתפרסמים מעל ל 20 שנה. האם יש כאן חידוש מהפכני בהבנתנו את האקלים? רחוק מאד מזה. גם צריך לזכור שמחקרי בסט הם טיוטה בלבד (לא התפרסמו רשמית), שלא עברה בדיקת עמיתים יסודית חיצונית. הם גם לא עברו בדיקה יסודית פנימית – ד"ר ג'ודי קורי, שחתומה על המחקרים, הודיעה בבלוג שלה שהיא הייתה מעורבת מעט מאד בכתיבתם, ויש לה הסתייגויות מחלק מהם.

בסט יצאו בתרועות גדולות בהודעות לתקשורת, עם כותרות ענק בנוסח זה: "הויכוח האקלימי הוכרע, המדענים החממסיטים צדקו, המכחישים (כולל חלק מהמועמדים לנשיאות) מטורללים! "
(ראה המאמר הוואינט, ובכול שאר העיתונים, גארדיאן, וול סטריט ג'ורנל, האקונומי סט, ניו יורק טיימס). זוהי שטות מוחלטת.

הויכוח על דיוק המדידות ההיסטוריות (האם הטמפרטורות עלו בכלל במאה שנה האחרונות, או עלו ב 0.6 מעלות או ב 0.8 מעלות) – הוא וויכוח שלא הוכרע, ולא יוכרע, לדעתי לעולם, מפני שהנתונים אינם מאפשרים להסיק מסקנות ברמת דיוק של עשירית מעלה.

אבל הוויכוח הזה הוא משני וצדדי לגבי הויכוח הכללי על ההתחממות הגלובאלית. כדי לבסס את הטענות על התחממות הרת אסון, מעשה ידי אדם CAGW צריך להוכיח:

1.    שהייתה בכלל התחממות, ומה שיעורה (בקטע זה מחקר בסט נוגע)
2.    שהייתה התחממות חריגה, משמעותית, שונה מהרגיל.
3.    שההתחממות נגרמת ברובה מדו תחמוצת הפחמן, ולא מגורמים טבעיים אחרים כמו מחזורי אוקיינוס, או שמש, או מסלול כדור הארץ סביב השמש.
4.    שריכוז הפד"ח באטמוספרה גדל בגלל הפליטות של בני אדם (השורפים דלקים) ולא כתוצאה מגרומים אחרים (למשל פליטת פד"ח שהיה מומס באוקיינוסים)
5.    שההתחממות העתידית תהיה חריגה, שאין תהליכים טבעיים המרסנים אותה. (שאלת רגישות האקלים).
6.    שההתחממות העתידית, אם תהיה, תהיה מזיקה. להתחממות והתקררות יש השפעות מזיקות ומועילות. השאלה מה גובר על מה.

כול אלו וויכוחים ברמה מדעית, על התופעה של ההתחממות הגלובאלית והשפעותיה.
מעבר לזה, ובלי קשר, ישנו הוויכוח על המדיניות, על האמצעים או הצעדים שרצוי לנקוט בנושא, מה התועלת והנזק מכול צעד (כמו בניית תחנות רוח או ייצור אתנול).

המחקר של בסט רלוונטי, אולי, במקצת, רק לנקודה הראשונה, וזו הנקודה הכי פחות חשובה ושנויה במחלוקת. מרבית הספקנים אינם מכחישים שהייתה התחממות (אם כי יש גם כאלה). אם היא הייתה 0.4, 0.6 או 0.8 מעלות זה לא ממש משנה. (ולדעתי הדבר לא ניתן לקביעה, אנו לא יודעים ולא נוכל לדעת).

בשאר הנושאים (2-6) המחקר של בסט לא נגע כלל. הם עצמם מכריזים במפורש על כך "לא נגענו בבעיה של ייחוס השינוי" (כלומר מה גורם לשינוי).   אבל קביעה זו הם קוברים בתחתית העמוד בפסקה מס' 21. הם גם כותבים "ייתכן והייתה הגזמה בייחוס ההתחממות לגורם האנושי".
אבל בכותרת הם כותבים "הויכוח הוכרע". שטות מוחלטת ומקוממת.

הבליץ התקשורתי אינו מעשה העיתונות בלבד. בסט יצאו בהודעה לעיתונות, ובמאמר מערכת בוול סטריט ג'ורנל של ריצ'רד מולר עצמו, בלשון בוטה ומתנשאת. (המחקר שלנו המילה האחרונה וודאית בנושא). העיתונאים כמובן קפצו על המציאה כמוצא שלל רב ועשו מזה מטעמים.
הבליץ התקשורתי המתוזמר מעלה את החשד שזו הייתה הכוונה מהתחלה – לעשות תעמולה, ולא לעשות מדע.
ד"ר ג'ודי קורי, החתומה על מאמרי בסט, אומרת שהפרסום וההודעות לעיתונות היו נחוצים, אבל היא מסתייגת מהצורה והניסוח, שהכניס לדעתה "התנצחות מיותרת" לנושא.
יעקב.

צל על האמת - בסרט התעודה "צל על השמש העולה"

לפניכם מכתב פתוח אותו כתב הפיסיקאי יוני דובי ליוצר הסרט "צל על השמש העולה" אשר שודר לפני ימים ספורים בערוץ 2. כמעט כטבע שני מעדיפים יוצרי הסרטים הדקומנטרים ועורכי החדשות את המפחיד והמזעזע על פני הנתונים וההגיון הקר. בכך הם תורמים את תרומתם הלא צנועה להרס סיכוי השרידות האנושית.


לכבוד מר שי גל שלום,

צפיתי בסרטך "צל על השמש העולה" על פוקושימה ואני רוצה לומר שאני מזועזע. מזועזע מרמת העיתונאות הירודה, מהניצול הציני של במה טלוויזיונית לאמירת חצאי אמיתות (וגם שקרים ממש, כפי שאראה בהמשך), משימוש בשיטות פרופגנדה ירודות (מוסיקת אימה, זויות צילום נמוכות, עריכת תגובות ועוד ועוד ועוד) וממחסור חמור בעובדות, שמטרתם היחידה, כפי הנראה, היא להעצים את הפחד בציבור ובמקביל לקבל "רייטינג".
על אופי הבימוי של הסרט, שמזכיר את סרטי האימה של היצ'קוק ועוד, לא ארחיב את הדיבור. די לצפות בדקות ספורות של הסרט כדי לשמוע את הסולם הדיסהרמוני שגורם אי-נוחות מובנית ומתח (אפקט ידוע של סרטי אימה), יחד עם טון הדיבור של הקריין – ממש סרט אימה.
  אבל אני כן ארחיב את הדיבור על העובדות שמניתם בסרט. למעשה, לא הצלחתי למצוא אפילו פעם אחת שמסרתם עובדה מדעית קונקרטית לגבי הקרינה (למרות שהביטוי "אסון גרעיני" הוזכר כשמונה פעמים לספירתי, ואולי יותר). אתחיל ממונה הגייגר שהפעלתם, זה שב-0.3 התחיל לצפצף...אבל 0.3 מה?? באילו יחידות? האם 0.3 זה הרבה? מעט? כמובן שאת המידע הזה לא סיפקתם בסרט, אבל אני אספק אותו כאן. השתמשתם במונה גייגר מסוג Terra EcoTest MKS-05   (מיוצר באוקראינה, הנה לינק: http://www.ecotest.ua/download/manual/terra/TERRA_manual_en.pdf) ובמצב שאתם מודדים  בו הוא מודד קרינת גמה ו-X (גלים אלקטרומגנטיים), והיחידות הן מיקרו-סיברט לשעה (microSv/h). בשיא המדידה הראיתם 4.7 microSv/h. ובכן, אם תשהה חודש במקום עם קרינה כזו, תקבל בערך  אותה כמות הקרינה שתקבל בבדיקת ממוגרפיה, למשל. אבל כמובן, את המידע הזה לא טרחתם לציין בכתבה (למותר לציין שאותה בעיה מופיעה במונה הגייגר שבית העיריה באיטטה. המונה אמור להיות שלילי אבל הוא חיובי – ממש אינפורמציה מועילה).
אמשיך עם הראיון עם פרופ' רוברט ג'ייקובס, המופיע אצלכם עם הכיתוב "חוקר גרעין". ובכן, לפי אתר האינטרנט שלו http://serv.peace.hiroshima-cu.ac.jp/English/cgaiyo/kenkyuin14.htm הוא אינו חוקר גרעין אלא היסטוריון וסוציולוג (הוא אכן בעל דוקטוראט, אבל בהיסטוריה!). המאמר האחרון שלו עוסק ביחסם של הסוציולוגים באמריקה לנשק גרעיני בזמן המלחמה הקרה...כמובן שהמבטא הרהוט שלו מוסיף על האמינות (שלא לדבר על המשרה שהוא מחזיק באוני' הירושימה).
קטע הביניים שלכם עסק בניצולים מהירושימה. כאן המקום להעיר שאין שום קשר בין הירושימה לפוקושימה, מלבד ששניהם ביפאן! בפוקושימה, בניגוד להירושימה, לא היה פיצוץ גרעיני. למעשה, בכור גרעיני לא יכול להיות פיצוץ גרעיני כמו הירושימה, פשוט לא יכול להיות, כי רמת ההעשרה של האורניום לא מספיקה (וזו עובדה פיסיקאלית). למעשה, מה שלא טרחתם להעיר בכתבה הוא שמספר ההרוגים מקרינה בפוקושימה עומד על אפס! אין שום קשר לוגי בין ארועי הכור בפוקושימה, חמורים ככל שיהיו, לבין הירושימה ונגסאקי, שפצצות הגרעין שהוטלו עליהן היו, תרשה לי להזכיר, במטרה להרוג!
לסיכום, איני יכול שלא לתהות מהי מטרת ההפקה של סרט כזה. האם הפחדה כמדיניות להגדלת הרייטינג עובדת? האם יש כאן אג'נדה "ירוקה" נסתרת? מה שברור הוא שאת הנזק שעשיתם בשעת הקרנה אחת, יקח הרבה מאוד זמן לאנשים כמוני – מדענים, מהנדסים או סתם אנשים שהקדישו מזמנם לחקר העובדות, הרבה מאוד זמן לתקן.
בברכה,
יוני דובי, Ph.D.   (פיסיקה)

27 באוקטובר 2011

לא עובר מבחן שנה ג'


הסטטיסטיקאי דוג קינן פירסם ביקורת נוקבת על המחקרים והניתוחים של BEST.  עיתונאי של ה"אקונומיסט" פנה אליו כדי לקבל חוות דעת מומחה, אבל לבסוף הוא התעלם מחוות הדעת הביקורתית במאמר אוהד שפרסם  על מחקרי BEST באקונומיסט.
דוג קינן מעלה שתי בעיות עיקריות:

1. המודל הסטטיסטי שבו השתמשו BEST לחקר סדרת נתוני הטמפרטורה הוא פשטני ואינו מתאים בעליל לניתוח הבעיה.
2. BEST לא ביצעו את הניתוח על הנתונים האמיתיים, אלא על סדרה שעברה החלקה סטטיסטית. דבר זה מנוגד לעקרונות יסוד של ניתוח סטטיסטי. חלק מהמידע שהיה בנתונים המקוריים הלך לאיבוד לפני שהחל הניתוח.

משתי הסיבות הנ"ל, אומר קינן, הניתוחים של בסט חסרי כול תוקף ומשמעות.
עוד אומר קינן שכבר יצא לו לבקר ניתוח סטטיסטי שהופיע בספר שריצ'רד מולר פרסם, יחד עם הסטטיסטיקאי דייויד ברילינגר – שהוא גם הסטטיסטיקאי הראשי במחקרי BEST.  בביקורת ההיא אומר קינן שהסטטיסטיקאי (ברילינגר) אינו מבין כלום בסטטיסטיקה.
עוד אומר קינן שהמודל הסטטיסטי בו השתמשו ב BEST נדחה על הסף גם על ידי ה IPCC וגם על ידי ה CCSP, וגם בכל ספר לימוד בסיסי לסטטיסטיקה.
קינן מסיים: "ניתוח הנתונים במחקרי ה BEST היה מקבל ציון נכשל לו הוגש כעבודה על ידי סטודנט שנה ג' בסטטיסטיקה, במקצוע 'ניתוח סדרות זמן של נתונים' ". בהערת אגב אומר קינן שלדעתו הגרפים של ה GISS וה HadCRU – שאותם מאשררים BEST, הם פחות או יותר נכונים, ואין לו ויכוח עם התוצאות, רק אם שיטות הניתוח של BEST.
אחרי ביקורת חריפה כזו, אני מתחיל לחשוב שניתוחי BEST נעשו כתרגיל פרסום עצמי של המעורבים, המחקרים מאד שטחיים ומרושלים, ואין להתייחס אליהם ברצינות. ריצ'רד מולר ו BEST פנו ישר לתקשורת, ויחד עם התקשורת האוהדת עשו מזה רעש גדול. הכול תעמולה נטו, מאט מאד מדע.
זה גם מחזק את דעתי הקודמת: לא חשוב כמה הסטטיסטיקאים יתווכחו על שיטות הניתוח – אופי הנתונים הגולמיים וטיבם אינם מאפשרים לשום ניתוח סטטיסטי להוציא מסקנות חדות, ברמת דיוק של עשיריות מעלות.
יעקב

26 באוקטובר 2011

איך קמה BEST ?


ספקני האקלים ביקשו, בעבר, לבדוק את הגרפים של הטמפרטורות. הם פנו לגופי המחקר שמפרסמים את הגרפים וביקשו לקבל מהם את הנתונים הגולמיים, ואת כול תוכנות המחשב שבעזרתן בוצעו חישובי ההתאמה והעיבוד השונים. המטרה הייתה לנסות לשחזר את החישובים ולבדוק שאין שגיאות בתהליך. מדעני האקלים (האנסן, ג'ונס) סירבו לשתף פעולה עם הבודקים וסירבו למסור את הנתונים וקוד המחשב שהיו מאפשרים שיחזור. החממיסטים אמרו: "אתם רוצים לבדוק – בבקשה, תאספו את הנתונים בעצמכם, ותעשו את חישוביכם, בלי קשר לחישובים שלנו". (לבסוף אחרי לחץ ממשוך, הם פרסמו חלק מהנתונים ומהקוד, פרטים אחרים הם ממשיכים לסרב לפרסם, גם אחרי דרישות לפי חוק חופש האינפורמציה).
ההתחמקות השיטתית מלאפשר עריכת בדיקות של החישובים עוררה חשדות. בנוסף המשיכו החממיסטים לפרסם גירסאות חדשות של חישוביהם, וכול פעם התגלה עוד "שיפוץ" של נתוני העבר במגמה להראות יותר התחממות. בשלב זה טענו הספקנים שאין לתת אימון במחקרים אלה, מאחר ונוהלו על ידי מדענים אקטיביסטים (שוב – האנסן וג'ונס) שיש להם אג'נדה, ושיש חשד שהחישובים מוטים לצד ההגזמה.
אח"כ היתה פרשת קליימטגייט שגילתה ברבים את הקנוניות וההתנהגות הפסולה של החממיסטים. אז קפץ, בשנת 2009 או תחילת 2010, רוג'ר מולר (מנהל BEST ) ואמר שאכן התנהגות החממיסטים שערוריתית ובלתי אמינה, שהספקות של הספקנים מוצדקים, ושהוא, מולר, יערוך מחקר חדש, אובייקטיבי, שקוף וגלוי, בשיתוף פעולה עם הספקנים – כדי להסיר ספקות בנושא. הוא הצליח לגייס תקציב מתורמים רבים (ביניהם ביל גייטס והאחים קוך) וממשרד האנרגיה האמריקאי, ולגייס שמות מפוצצים – כמו ד"ר ג'ודי קורי או ד"ר שאול פרלמוטר (פרס נובל לפיסיקה). אל תסתנוורו מהשמות. ד"ר קורי כתבה בבלוג שלה שהשתתפותה במחקר היתה מינימלית, ולמעשה, השם שלה (בין מחברי המחקרים) הוא רק לקישוט, כדי להוסיף יוקרה למחקר. כנראה כך המצב גם עם ד"ר פרלמוטר.
המחקר שלהם התפרסם עכשיו (20 באוקטובר) – בקול תרועה גדולה, עם מסיבת עיתונאים וכותרות גדולות בכול כלי התקשורת. מה שהיה חסר הוא התהליך הרגיל של ביקורת עמיתים, שאמור למנוע שגיאות גסות. המחקרים התפרסמו בבאינטרנט (הם רק הוגשו לירחון מדעי אך טרם אושרו לפירסום שם, כי לא נערכה בדיקה עדיין).
הטענות של מולר בהודעה לעיתונות ובמאמר שפירסם בוול סטריט ג'ורנל, צורמות. הוא טען, בקול תרועה גדולה, שהספקות הוסרו, והגרפים של הטמפרטורות שמלמדים על עלייה של כ 0.6 או 0.8 מעלות בטמפרטורות בעשורים האחרונים הוכחו סופית.
כמו שכתבתי בקטע הקודם, הטענה הזו מוגזמת ביותר. לא ניתן לסכם 1.6 מיליארד מיספרים למספר אחד – 0.8 מעלות. לא ניתן ל"הסיר ספקות" ע"י חישוב בלתי אפשרי. הניסוח שלהם ושל העתונאים (שכולם חממיסטים) צורם. יותר מדי מאמץ תיקשורתי ופחות מדי רצינות מדעית יש בפרשה זו.
אני אמשיך ואכתוב על אספקטים נוספים של העסק בקטעים הבאים.
יעקב


BEST וההתחממות האורבנית.


אחת הטענות העיקריות כלפי הגרפים של ההתחממות הייתה אי התחשבות בהתחממות האורבנית UHI. הטענה היא שבאיזורים העירוניים הטמפרטורות עלו במרוצת הזמן לא בגלל התחממות האקלים אלא בגלל ההשפעה המקומית של הבינוי והאספלטים שקולטים יותר חום שמש מכיסוי של צמחיה טבעית, ובגלל מקורות חום אנושיים כמו הסקה, מכוניות, בתי חרושת או מזגנים. האזור האורבני נעשה יותר גדול וצפוף במרוצת השנים בגלל גידול האוכלוסייה, ולכן טרמומטר שהוצב במשך שנים רבות באיזור שהלך והתפתח יראה טמפרטורות עולות בעקבות האפקט האורבני המקומי, המתגבר.
ד"ר פיל ג'ונס, מה HadCRU  לא מתחשב כלל באפקט האורבני ומסתמך על מחקר שהוא כתב ב 1992 המוכיח שאין דבר כזה. (המחקר הוכח בינתיים כפגום). ד"ר ג'ים האנסן מה GISS כן עושה תיקון אורבני. הוא משתמש בשיטה מאד מתוחכמת לפיה הוא מזהה איזורים אורבניים לפי כמות האור בתצלומי לוויין ליליים של כדור הארץ. אחרי התיקון החכם שלו, הוא מוריד מהעליה בטמפרטורה כ 0.01 מעלות (מתוך 0.8 מעלות, כלומר 1.25%) – כלומר הוא אומר שהוא עושה תיקון אורבני אבל למעשה לא מתקן כמעט כלום.
ד"ר מולר (מ BEST) עשה תרגיל אחר. הוא בדק את מגמת ההתחממות עבור כול 39 אלף התחנות שלו, ואח"כ עשה בדיקה דומה עבור תת קבוצה של כ 16 אלף תחנות שנמצאות לא באזור אורבני (כלומר באזור כפרי) על פי בסיס נתונים MODIS המפרט את איזורי הערים בעולם. הוא מצא שאין הבדל במגמת ההתחממות ביו שני החישובים ולכן אין כזה דבר "אפקט אורבני".
הדבר לא סביר בכלל.
השיא הוא ההסבר שד"ר מולר בעצמו מסביר (במאמר שלו בוול סטריט ג'ורנל) "רק 0.5% משטח כדור הארץ הוא שטח עירוני, לכן סביר שאפילו עלייה של 2 מעלות לא תשפיע הרבה על הממוצע העולמי". ההסבר הזה מראה שד"ר מולר לא הבין כלל את הרעיון של האפקט האורבני. הבעיה היא לא מה שטח הערים ביחס לכדור הארץ. הבעיה היא כמה מהטרמומטרים מוצבים בערים, לעומת אלה שמוצבים מחוץ לעיר. התחנות המטאורולוגיות מוצבות תמיד בישובים (מישהו צריך לקרוא כול יום את הטמפרטורה, לרשום אותה ולאפס את מדי החום), לכן מעריכים שלפחות כ 40% מהטרמומטרים היו מוצבים, ומוצבים עד היום באזורים עירוניים, או אזורים כפריים שהתפתחו והפכו עירוניים במרוצת הזמן.
יתרה מזו, טרמומטר לא חייב להיות מוצב בעיר גדולה כדי להראות אפקט מלאכותי. נניח שהוא מוצב בכפר. אם במרוצת השנים בנו עוד 2, 3 מבנים בקירבתו, וסללו כביש או מגרש חנייה מאספלט, והתקינו מזגנים בבניינים (שלא היו קיימים כלל לפני 50-60 שנה) – הטמפרטורות שהוא מראה היום יהיו יותר גבוהות בעקבות ההשפעות של הסביבה המקומית, בלי קשר לאקלים.
דעתי היא שלא רק שהמסקנה של ד"ר מילר, בנקודה זו, שגויה לגמרה, אלא שהטיפול שלו בבעיה שיטחי ולא רציני.
דרך אגב: בדיקה שנעשתה לגבי הטמפרטורות בארץ, לאורך השנים, מראה הבדל ברור בין תחנות אורבניות לכפריות – ומוכיחה את האפקט האורבני (לפחות ביחס לתחנות שבמחקר).
יעקב

25 באוקטובר 2011

הבעייתיות של סיכום הטמפרטורות ההיסטוריות.

הנושא של סיכום הנתונים על טמפרטורות היסטוריות שנמדדו ונרשמו במשך יותר מ 200 השנים האחרונות, שהוא הנושא של מחקר BEST, הוא נושא מאד מורכב, קשה, עתיר שגיאות אפשריות ומרווחי אי דיוק גדולים.
קיימים, לפי הפרסום, 1.6 מיליארד (מיליארד!) מספרים (מדידות), מ 39 אלף תחנות מטאורולוגיות ברחבי העולם. כללית – כול תחנה רושמת לפחות שתי מדידות – מינימום ומקסימום, לכול יום. מכשירי מדידה מודרניים רושמים טמפרטורה כול שעה.
הנה כמה מהבעיות: תחנות שונות מדדו טמפ' בפרקי זמן שונים, לא תמיד ברצף, וגם בפרקי הזמן שיש נתונים יש "חורים" – ימים או חודשים ללא נתונים. הכיסוי הגיאוגרפי בעייתי – כול המדידות נעשו במקומות מיושבים; במרחבים גדולים של העולם אין מדידות כמעט בכלל – כמו מרחבי סיביר, אלסקה וצפון קנדה, אנטרקטיקה ואזורי הג'ונגלים באפריקה, דרום אמריקה ואסיה. המחקר כולו מתייחס רק לטמפרטורות של היבשה, בנושא האוקיינוסים שמהווים מעל 70% משטח כדור הארץ אין המחקר נוגע.
מכשירי המדידה: הם לא היו תמיד באיכות אחידה, מכוילים נכון, לא תמיד מדויקים. סוג המכשיר השתנה במרוצת הזמן גם בתוך אותה תחנה, ולא תמיד יש תיעוד על שינוי המכשיר.
התחנות המטאורולוגיות זזו או שינו מקום לעיתים – שינוי המקום השפיע על הקריאה, לא תמיד יש תיעוד על כך, כאשר יש תיעוד זה מחייב תיקון בקריאות – למשל – למקרה שגובה התחנה מעל פני הים השתנה.
המיקום של עד 60-80% מהתחנות הוא בעייתי – למשל מיקום על גג מבנה, או מעל מגרש חניה סלול באספלט, או בקרבת מכונות או מזגני אוויר. מיקום לא תקין של תחנה הופך את מרווח השגיאה שלה ל +- 5 מעלות, על פי תקן השרות המטאורולוגי.
יש שגיאות אנוש בקריאה, רישום, קליטה ועיבוד של כמות כזו של נתונים.
 ניתוח כמות כזו של נתונים בעייתיים ובעלי מרווח שגיאה ניכר, במטרה להגיע בסוף למסקנה פשוטה נוסח "העולם התחמם ב 0.8 מעלות" נראה לי משימה בלתי אפשרית. כלומר – ניתן להגיע לתוצאה כזו, אבל ההיגיון והנוהל המדעי מחייב להוסיף מרווחי שיגאה אפשריים. צריך לכן להגיד: העלייה הייתה 0.8 מעלות +- 5 מעלות. (לדוגמה) – וזה הופך את המסקנה לחסרת משמעות.

המשפט "הטמפרטורות עלו במאה השנים האחרונות ב 0.8 מעלה" הוא משפט קליט וברור, אבל האמת המדעית, העובדתית שמאחוריו אינה קיימת. זהו תרגיל ביחסי ציבור, זהו משפט תעמולה, מטרתו תעמולתית, לא מדעית. אנחנו איננו מסוגלים לדעת, על פי הנתונים שיש, מה בדיוק הייתה העלייה בטמפרטורות במאה השנים האחרונות. הנתונים אינם מספיק טובים. שום כמות של אקרובטיקה סטטיסטית ומתמטית לא יכולה להעלים את הבעייתיות של איכות הנתונים.
בעיני נראה חשוד שארבע קבוצות שעשו חישובים באופן עצמאי, לכאורה, והגיעו לאותה תוצאה, ברמה של עשירית מעלה. אין דרך לנתח 1,6 מיליארד נתונים ולהגיע לתוצאה אחידה.

על אספקטים נוספים של מחקר ה BEST  אכתוב בהמשך.
יעקב

24 באוקטובר 2011

הגרפים של הטמפרטורות לא השתנו

בסוף השבוע שעבר התפרסמו באינטרנט 4 מאמרים העוסקים בסיכום הטמפרטורות העולמיות היבשתיות על פי מדידות קיימות. המחקרים נעשו על ידי קבוצת BEST Berkley Earth System Temperature, בראשות האסטרו-פיזיקאי ריצ'רד מולר.
הגרף הבא מתאר את אחד הממצאים כפי שמופיעים בבלוג של סטיב מקאינטייר (המברך על פרסום המחקרים).


כפי שרואים אין במחקרים אלה ממצאים חדשים מהפכניים – אבל המחקר מאשש את הגרפים (הנתונים) שמפרסמים כבר מעל 20 שנה שלושה גופים אחרים – NOAA (השרות המטאורולוגי האמריקאי, בראשות על ידי תומאס קארל), GISS (גוף מסונף לסוכנות החלל האמריקאית NASA – בראשו מיודענו ג'יימס האנסן), ו הד-קרו HadCRU   - גוף משותף לשרות המטאורולוגי הבריטי ולאונ' מזרח אנגליה, בראשותו של מיודע אחר – פיל ג'ונס.
כול הרשת מלאה בבאז – סיפורים על הנושא לכאן ולכאן. אני מסתפק כעת בהצגת הגרף העיקרי, וקישוריות למאמרים ותגובות שונות. בהמשך אכתוב יותר על הנושא. הנה ההודעה לעיתונות של BEST עצמם שם יש קישוריות למאמרים, לאתר BEST ולכול הנתונים. הנה התגובות של אנטוני ואטס ששיתף פעולה במחקר, של ג'ודי קורי (שהיא אחת ממחברי המאמרים), של ד"ר רוג'ר פילקה האב, מאמר ב"אקונומי סט",  ומאמר מטומטם ב וואינט בעברית, מתורגם מסיינטיפיק אמריקן (על כך בנפרד).
יעקב

21 באוקטובר 2011

פחות מקרי מוות ממלריה.



מעל: יתוש האנאפולס המשמש כגורם הפצה משמעותי למלריה
 (Anopheles albimanus mosquito feeding on a human arm.) מקור: ויקיפדיה. 

יש חדשות טובות, לשם שינוי. יש קיטון של 20% במקרי מוות ממלריה מאז שנת 2000. מלריה היא אחת המחלות הקשות, בשנת 2009 מתו ממנה כ 780 אלף בני אדם, 85% מהם שארצות אפריקה שמדרום לסהרה, וחלק גדול מהמתים הם ילדים מתחת לגיל 5.
אני מציין הישג זה כי הוא קשור להפחדות האקלימיות שמנסים להפחיד אותנו. אירגונים שונים טוענים שניתן לייחס כ 150 או 300 אלף מקרי מוות בשנה לשינויי האקלים (מקודם: ההתחממות הגלובאלית). עוד הם טענו כי ההתחממות מחמירה את בעיית המלריה כי היא יוצרת תנאים יותר טובים להתפתחות היתושים שמעבירים את המחלה. כמובן – הטענות הנ"ל מצוצות מהאצבע ואינן מבוססות על שום דבר, אין גידול במקרי מוות ממלריה, כמו שהם ניבאו.
בין אם היתה התחממות ובין אם לאו, למזלנו, מקרי המוות ממלריה נמצאים בירידה. ואם רוצים להדביר את המחלה צריך להלחם נגד המלריה, ולא נגד ההתחממות הגלובאלית. מה שעוזר הכי הרבה בנושא זה הוא שיפור שירותי הבריאות ואמצעי התברואה, וגם שיפור התזונה של האנשים, הנותנת להם יותר סיכוי לשרוד. כלומר – אנו צריכים לנצל את האמצעים שיש לכיוונים יעילים ולא לבזבז משאבים על מלחמה עקרה בהתחממות משוערת, מלחמה שאינה מועילה בכלום.
יעקב

20 באוקטובר 2011

אל גור רמאי.


אל גור הוא לא מדען, אלא פוליטיקאי (בדימוס) ותועמלן. בתור שכזה איננו מופתעים אם האמת לא תמיד נר לרגליו. הוא כתב ספר על סכנת ההתחממות הגלובאלית, ועשה סרט מפורסם "האמת הבלתי נוחה" שזכה לתהודה רבה, ואף קיבל פרס נובל (לא ברור על מה, אולי נובל לתעמולה).
לאחרונה קיים אל גור מרתון משודר בטלוויזה, בו ניסה לקדם את התודעה של סכנת ההתחממות הגלובאלית בשידור בן 24 שעות רצופות. במרתון הזה הם שידרו ניסוי מעבדה פשוט שנועד להוכיח שהפד"ח (פחמן דו חמצני) גורם להתחממות. לקחו שתי צינצנות, מילאו אחת מהן באוויר רגיל, השניה בפד"ח, הקרינו עליהן קרניים אינפרא-אדומות ממנורת חימום, ומדדו את הטמפרטורה בכול אחת מהצינצנות. בשידור נראה שהצינצנת עם הפד"ח התחממה יותר. פשוט, נחמד, משכנע לכאורה.
העניין הוא שהניסוי, כפי ששודר היה מזוייף, הם השתמשו בפוטושופ או אמצעי אחר כדי להראות את המדחום עם הטמפרטורה הגבוהה יותר. אם מבצעים את הניסוי באמת נמצא שאין הבדל בטמפרטורות, כנראה בגלל שהזכוכית של הצינצנת חוסמת את הקרניים האינפרא-אדומות.
זהו שקר קטן ובלתי חשוב במסכת ההפחדה של ההתחממות הגלובאלית, אבל הוא אופייני. יש אנשים שלא בוחלים בשימוש בשקרים כדי לקדם את האג'נדה שלהם – הכול כשר כדי לקדם את המטרה הקדושה. זה לא חדשות מרעישות שאל גור משקר, זה מה שפוליטיקאים עושים. אבל הוא עוטף עצמו במדענים ויועצים מדעיים וטוען שמה שהוא מציג נבדק על ידי מדענים, ומייצג את הידע המדעי. היית מצפה שמדענים יתרחקו מאל גור ויוקיעו את מאמצי ההפחדה המשתמשים בשם המדע לשווא ובהקשר שקרי (כמו שהיה גם בסרט "האמת הבלתי נוחה") – אבל לא היא. המדענים חממסיטים מריעים לו בקול תרועה גדולה ומוחאים לו כפיים – כי הוא מקדם בתודעת הציבור את המטרה הקדושה, ולא חשוב מה האמצעים.
באשר לפד"ח – הוא אכן סופג קרניים אינפרא אדומות בטווח תדרים מסוים, הדבר לא מוטל בספק, והוכח על ידי טינדל ב 1850, בניסוי אמיתי. אבל אין זה מוכיח שבמערכת האקלים שלנו הדבר יגרום להתחממות רבה.
השאלה (כרגע) היא לא מה האמת, אלא האם זה תקין לזייף ולשקר כדי לקדם את האמת שלך.
בקישור שלמעלה תמצאו את הסיפור של אנטיני וואטס שניסה לבצע את הניסוי כפי שאל גור תיאר אותו, להוכחה שהסרטון של אל גור היה מפוברק, וקישוריות לסרטון של אל גור ולמאמרים נוספים הקשורים לנושא.
יעקב

19 באוקטובר 2011

ה IPCC גוף אקטיביסטי.


ספר חדש "בן העשרה הפרחח" חושף את ה IPCC במערומיו. הספר נכתב על ידי העיתונאית הקנדית הוותיקה דונה לפרמבואס.
ה IPCC הוא גוף המסונף לאו"מ, הקיים כבר למעלה מ 20 שנה. הוא אמור (ומתיימר) לסכם בצורה הכי סמכותית ואובייקטיבית אפשרית את הידע המדעי שנצבר בתחום האקלים. הוא מתפאר בפרסומיו שמיטב המוחות המדעיים הם האחראים לכתיבת דוחותיו, ושהדוחות הם הסמכות המדעית העליונה בתחום, הפוסקים האחרונים בתחום הידע המדעי הרלוונטי. הוא נחשב ל"תנ"ך" של מדעי האקלים, ואף קיבל פרס נובל עבור זה.
לא דובים ולא יער.
רבים מהמחברים העיקריים של דוחות ה IPCC הם מדענים צעירים, אחדים בשנות העשרים לחייהם, שיש להם מעט מאד תוארים, מעט מאד פירסומים אקדמיים, ומעט מאד ידע ונסיון בתחומם. מדוע הם בכול זאת נבחרו להיות מחברים של הדו"ח? מפני שיש להם נסיון אחר – נסיון באקטיביזם. רבים מהם היו בעלי תפקידים חשובים, שנים רבות, באירגוני אקטיביזם ירוק כמו גרינפיס או WWF . הם נבחרו מפני שהם בעלי דעות "נכונות" והיה אפשר לסמוך עליהם שיקדמו את האג'נדה של ה IPCC ולא יסטו ממנה. מאידך – מומחים וותיקים בעלי שם עולמי בתחומם לא הוזמנו להיות מחברים בדוחות ה IPCC כי דעותיהם לא מתיישבות עם המטרות של ה IPCC.
תקראו בפרק הראשון בספר (קישור למעלה) את כול הפרטים על ה"מומחים"-פעילים שהפכו למחברי פרקים בדו"ח ועל המומחים שלא הוזמנו. בספר יש ביקורת נוקבת ומקיפה על ה IPCC .
היותו של ה IPCC גוף אקטיביסטי בעל אג'נדה אינו חדש לקוראי בלוג זה. כתבתי על כך לא מעט. דונה לפרמבואס מגבה את הביקורת בתיעוד מלא ומפורט.
יעקב

תחנות רוח פולטות יותר פד"ח.

טורבינות הרוח להפקת חשמל הן אנרגיה מתחדשת נטו, נכון? הן לא צורכות דלק פחמי ולכן לא פולטות פד"ח, נכון? מסתבר שלא. חוקר הולנדי בדק את המספרים ומצא שפליטות הפד"ח במערכת חשמל שבה משולבות תחנות רוח גדולות יותר מאשר באותה מערכת בלי תחנות רוח.
ההסבר פשוט. ראשית – בגלל שהרוח נושבת לסירוגין, ובעוצמות משתנות, שאין לנו שליטה עליהן, אנו חייבים להחזיק תחנות כוח על פחם או גז לגיבוי תחנות הרוח כדי לספק חשמל כאשר אין רוח. אנו חייבים להחזיק טורבינות גז במלוא ההספק המסוגל למלא את כול הדרישות (הצריכה), בלי להתחשב בתחנות הרוח, שלעיתים מזומנות לא תורמות כלום.
חלק מתחנות הכוח הרגילות לא ניתנות לכיבוי והדלקה בהתראה קצרה, לפי מצב הרוח, ולכן הן פועלות בין אם יש חשמל מהרוח ובין אם אין – ובכך הרוח לא חוסכת פליטות. חלק אחר מתחנות הגיבוי הן טורבינות גז מסוג OCGT הניתנות לכיבוי והדלקה מהירים. טורבינות אלה פחות יעילות מטורבינות גז אחרות, מסוג CCGT אשר אינן ניתנות להדלקה וכיבוי מהירים. טורבינות פחות יעילות שורפות יותר גז, ולכן פולטות יותר פד"ח.
כמו כן יש לקחת בחשבון את האנרגיה המושקעת בבניית טורבינות והקמתן, ובבניית קווי ממסר אליהן.
המחקר המפורט, כולל כול המספרים והחישובים – ראו בקישור.

המחקר הזה מבוסס על חישובים.
חוקרים אחרים עשו מחקר בטקסס, ארה"ב, והם בדקו את הצריכה בפועל של דלקים של תחנות כוח קונבנציונליות, שבקרבתן היו גם תחנות רוח מחוברות לאותה רשת חשמל. הסתבר שצריכת הדלקים (כלומר פליטת הפד"ח) באותן תחנות לא פחתה בזכות תחנות הרוח שסיפקו (אולי) חלק מהחשמל.

אנו רואים שתחנות הרוח הן לא רק יקרות, משחיתות את הטבע, ומכערות את הנוף, ומהוות מטרד ויזואלי ואקוסטי, וקוטלות ציפורים וגם מייצרות חשמל יקר פי כמה מהרגיל. בנוסף לכול זה הן גם גורמות להגדלת פליטות הפד"ח (או לפחות לא תורמות להקטנתן).
איך ניתן לכנות את בניית תחנות הרוח בכינוי אחר מאשר טירוף מוחלט ?
יעקב 

17 באוקטובר 2011

המדען והאיש הפשוט



תמונה: ויקיפדיה


המשפט הזה שנכתב על ידי הפיסיקאי המפורסם ריצ'רד פיינמן, מבטא את הצורה בה צריך מדען להתנהג.
  “I would like to add something that’s not essential to the science, but something I kind of believe, which is that you should not fool the laymen when you’re talking as a scientist. . . . I’m talking about a specific, extra type of integrity that is not lying, but bending over backwards to show how you’re maybe wrong, [an integrity] that you ought to have when acting as a scientist. And this is our responsibility as scientists, certainly to other scientists, and I think to laymen.” – Richard P. Feynman, 1974
תרגום:
"אני רוצה לאמור משהו שלא קשור ממש למדע, אבל אני מאמין בו: אל לך לנסות לשטות באיש הפשוט (שאינו מדען) כאשר אתה מדבר איתו כמדען. אני מדבר על סוג ספציפי, מיוחד של יושרה, אני לא מדבר על "לא תשקר", אני מדבר על החובה להתאמץ במיוחד ולהראות היכן ייתכן ואתה שוגה. זו היושרה שחייבת להיות לך, כמדען. זו אחריותנו כמדענים, בוודאי כלפי מדענים אחרים אבל גם כלפי האיש הפשוט."

הדבר הזה כמובן לא מתיישב כלל עם המדענים האקטיביסטים – כמו מדעני האקלים. הם מציגים ממצאים לגמרי ספקולטיביים ובלתי מבוססים לחלוטין כאמת אלוהים חיה.
יעקב


15 באוקטובר 2011

השחתת המדע למען "מטרות חברתיות".


ד"ר ג'ודי קורי מפנה תשומת ליבנו לשני מאמרים שהתפרסמו בספרות המקצועית, הדנים באופן שבו מנסים להשתמש במדע לקידום מטרות חברתיות או אידיולוגיות, ולהשפעה על מקבלי החלטות פוליטיות. מאמר אחד מביא דוגמאות מתחום שימור הדגה, והאחר – מתחום האקלים והרפואה.
אביא כאן רק כמה משפטים נבחרים.
קבוצות בעלות אג'נדה, שמנסות לקדם את מטרותיהן עושות שימוש, לעיתים קרובות, בהפצת מידע סלקטיבית – מפיצים מה שמשרת את המטרה ומסתירים מה לא. הדבר מקובל בפוליטיקה אבל אין לו מקום במדע. המוטיבציה (המטרות) יכולה להיות כנה וטהורה – לקדם מטרות טובות (כמו שימור הדגה) ותיסכול ממקבלי החלטות שאינם מייחסים מספיק מישקל לשיקולי שימור הטבע לטווך ארוך. לא חשוב מה אופי המטרות, אסור לכופף את המדע לטובת המטרות, הדבר שולל את מהות המדע, ואת התפקיד המיוחד והיוקרה שיש לידע המדעי בהדרכת מקבלי ההחלטות. יש להפריד בין מדע לבין קידום אג'נדות ושדלנות פוליטית, שאם לא כן הידע המדעי יאבד את מעמדו המיוחד – כלומר איש לא יתייחס יותר ברצינות למדענים, ויראה בהן רק תועמלנים.
היעוץ המדעי אמור לעמוד בסנדרטים אידיאליים גבוהים מאד, של אובייקטיביות, יושרה, חוסר משוא פנים, חוסר נטיה אידיולוגית. אפילו אם אנו יודעים שאנשים אינם מושלמים, וגם מדענים לא תמיד עומדים בסטנדרטים אלה, אנו צריכים בכול זאת להתאמץ בכול כוחנו לעמוד בהם ולא לוותר עליהם במודע ובמכוון למען קידום אג'נדות. היועץ המדעי חייב לתת עצות מוצקות, מבוססות, ניוטרליות, ללא דעות קדומות, בגלל המעמד המיוחד שהמדע מקבל בתהליך קבלת ההחלטות. גם אם מדען רוצה בכול ליבו לקדם סדר יום חשוב, הוא חייב להפריד בין חובותיו כמדען לבין פעילותו לקידום המטרות החברתיות.
המאמר השני כותב למשל:
הרבה מאמרים מדגישים את החשיבות של ההפרדה בין קידום מטרות והייועץ המדעי. בכול זאת הדאגות על טישטוש הגבול בין מדע לתועמלנות הן רחבות ועמוקות, והוויכוח כיצד על המדע לפעול כיועץ למקבלי ההחלטות ממשיך התחומים רבים, כמו: שינויי האקלים, בריאות ואיכות ובטיחות של מוצרי תזונה.
החברה האנושית מפיקה הרבה תועלת מהשתתפותם של מדענים מומחים בדו-שיח על בעיות שעומדות על הפרק, ומהיעזרות בידע המיוחד שלהם. אבל, כאשר המדענים האלה מושפעים יתר על המידה מקוי המדיניות שהם רוצים לקדם, ומעמידים אותם מעל לעקרונות הבסיסיים של מדע טהור ואובייקטיבי, נחצה קו אדום. הדו שיח נעשה פגום, מאחר והבסיס העובדתי שלו מעווט.
הצורך להתייחס לחוסר הוודאות מעמיד אתגרים גדולים בפני היועצים המדעיים. המדענים חייבים לבטא נכון את מידת חוסר הוודאות של מסקנותיהם, ויחד עם זאת צריכים להעביר את המסר בצורה ברורה ופשוטה.
כאשר מטים את המידע שנכנס בשיקולים לקביעת מדיניות, לטובת זה המצדיק תוצאה מסויימת אנו מעבירים את השיקול לקבלת ההחלטות מקובעי המדיניות למדענים – כלומר – לא לאלה שאמורים לקבל את ההחלטות. מקבלי ההחלטות חייבים לקבל את כול העובדות כבסיס להחלטה, ולא רק את אלה שהמדען המודאג מחליט להציג, בצורה סלקטיבית.
היועצים המדעיים לעיתים קרובות מתוסכלים מהאיטיות שבהם מתקבלות החלטות שימור טבע חשובות ומההשפעה היתרה של אינטרסים מסחריים על המחליטים. העצה המדעית אינה השיקול היחיד בקבלת ההחלטות. לעיתים קרובות, קובעי המדיניות מחליטים על פעולות שמנוגדות לעצה המדעית. אבל האחריות עליהם (על מקבלי ההחלטות), והתבונה והיושרה שלהם מוטלת בספק אם קיבלו החלטה רעה. אין זה תפקידו של המדען לקבוע מדיניות במקומם.
המדענים עושים יותר ויותר מנפולציה במדע ומנסים להשתמש בו לקידום העדפותיהם הפוליטיות או האתיות (המוסריות). הם מנסים להסתיר את העובדות המנוגדות למטרות שלהם. התופעה נצפתה במיחד בתחומים של שינויי האקלים והרפואה.
בתחום מדעי האקלים במיחד התגלו תופעות של הסתרת מידע, פיברוק תוצאות, ונסיון להפחיד עורכים של ירחונים מדעיים לבל יפרסמו מאמרים מדעיים מנוגדים. התנהגות מדעית פסולה נעשתה בכוונה תחילה כדי לתמרן את הקונצנסוס החברתי כדי לקדם את האג'נדה של המדענים לטפל בבעיה שייתכן ואינה קיימת כלל.
עד כאן משפטים בודדים מהמחקרים הנ"ל. קיראו קטעים נרחבים בבלוג של ד"ר קורי.
לי אין ספק שהאנושות הפליגה במסלול של השחתת הטבע וביזבוז משאבים אדיר בפרוייקטים של אנרגיה מתחדשת חסרי תועלת, והכול מכוח תעמולה חסרת בסיס של מדעני האקלים, שמעלים את שם המדע לשווא ומשחיתים את המדע ואת הטבע.
נקווה שקולות של מדענים שפויים ישמעו יותר ויותר, והתבונה תגבר בסוף.
יעקב

12 באוקטובר 2011

חוקים ומשאלות לב.


יותר נכון: משאלות לב שהופכות לחוקים. ככול הידוע לי, הקונגרס בארה"ב עדיין לא חוקק חוק האוסר בצורות או הוריקאנים. אבל חוקים לא פחות אבסורדיים הם כן חוקקו. למשל החוק "סטנדרטים לאנרגיה מתחדשת" שחוקקו בשנת 2005, ועידכנו במסגרת חוק נוסף שנקרא "חוק העצמאות ובטחון באנרגיה".  הם אוהבים לתת לחוקיהם שמות מלאי השראה...
חוק האנרגיה המתחדשת קובע שעד 2022 ארה"ב תייצר ותשתמש בכמויות דלקים "מתחדשים" (מה שאנו קראנו ביו-דלק, או אגרו-דלק, דלק ממוצרים חקלאיים) כדלקמן:
15 מיליארד גאלון אתנול המיוצר מתירס.
1 מיליארד גאלון ביו-דיזל מיוצר מביו-מסה (פסולת אורגנית).
4 מיליארד גאלון של אתנול מיוצר ממצרים חקלאיים אחרים, "מתקדמים", שאינם תירס (מפגר).
16 מיליארד גאלון של ביו-דלק מיוצר מצלולוזה (תאית), דהיינו – מצמחים שאינם צמחי מאכל.

בנושא הראשון, אתנול מתירס, המצב "טוב". כבר היום פועלים יותר מ 200 מפעלים לייצור אתנול מתירס, המייצרים 14 מיליארד גאלון אתנול בשנה. הבעיה היא שהאתנול לא תורם כלום בהפחתת הפד"ח, כמו שחשבו. (למי שמודאג מההתחממות הגלובאלית). מצד שני הוא יקר יותר מבנזין, וגורם לעלייה במחירי המזון (וגם במחירי הדלק).
שאר הסעיפים יותר בעייתיים. הם מצווים משהו שלא קיים. לא קיימת עדיין טכנולוגיה המאפשרת ייצור דלק מצלולוזה. אולי ימציאו בעתיד תהליכים ליצור דלק מצלולוזה, אבל איננו יכולים לדעת מה ימציאו בעתיד, ובטח לא לצוות זאת. גם לא ברור מאילו צמחים ייצרו דלק צלוליטי, ומי יגדל אותם צמחים. פלא הוא שוועדה שמינתה האקדמיה למדעים בארה"ב מצאה שכנראה לא ניתן לעמוד בחוק זה, ולא ניתן לייצר דלק-צלולוזה בכמויות שמצויינות בחוק.
אז חוקקו... לחוקק מותר... אני ממליץ שיחוקקו חוק האוסר התחממות גלובאלית, ובא לציון הגואל.
יעקב


"רשת מנוהלת" למכוניות חשמליות.

במוצ"ש היה קטע בחדשות בטלוויזיה על המכוניות החשמליות שכבר, אוטוטו, מגיעות לארץ. שוב הודגשה נקודה חשובה: בארץ יאסר טעינה של מכונית חשמלית מרשת ביתית רגילה. הטעינה תתאפשר רק מנקודות טעינה מיוחדות, שיושבות על "רשת מנוהלת".
מה זאת "רשת מנוהלת"? זהו שקע מיוחד שיש בו תקשורת אל מרכז השליטה הממוחשב של חברת החשמל. כול מכונית שמתחברת לשקע כזה שולחת הודעת זיהוי ייחודית (תעודת זהות) למחשב חברת החשמל. לחברת החשמל תהיה שליטה מלאה על כול נקודה, באופן פרטני, והיא תוכל לנתק כול נקודה מהזרם. מדוע נחוצה רשת מנוהלת ? דוברי חברת החשמל אומרים: מסיבות בטיחות. זהו כמובן שקר.
הסיבה שחברת החשמל ומשרד התשתיות (סניף של חברת החשמל) צריכים רשת מנוהלת היא המחסור בחשמל. אין מספיק חשמל בשביל מכוניות חשמליות. זאת אומרת – אם יהיו הרבה מכוניות חשמליות, דבר שאיני משער שיקרה. חברת החשמל מספקת בקושי רב את כול הביקוש הנוכחי, ואין לה רזרבות ייצור. יש חשש חמור ממחסור בחשמל, גם ללא המכוניות החשמליות, בין השאר בגלל מלחמת החורמה של הירוקים נגד תחנות כוח, וגם בגלל מלחמת החורמה של חברת החשמל נגד יצרנים עצמאיים, במטרה לשמור על המונופול שלה, וגם בגלל אשליית החשמל המתחדש.
ייתכן, אם כן, שייוצר מצב שאתה תוקע את המכונית החשמלית שלך בשקע בערב, והולך לישון, וקם בבוקר ומוצא שהמכונית לא טעונה, כי ניתקו אותך בלילה, ואין לך איך להגיע לעבודה. מלבד המצב של עומס יתר ברשת יכולים להיות מצבים נוספים של ניתוק הרשת המבוקרת. למשל – אם לא שילמת דו"ח חניה – ינתקו לך את הזרם. או שעובדי חברת החשמל ינקטו עיצומים.
הסיבה הנוספת לרשת מבוקרת הוא המחיר. בזכותה תוכל חברת החשמל לגבות מחיר מיוחד עבור חשמל לטעינת מכוניות, השונה מהמחיר הרגיל לשימוש ביתי. ייתכן גם שהאוצר יטיל מיסים על טעינת מכוניות חשמליות. חוץ מזה – יגבו מחיר גבוה עבור התקנה ותחזוקה של נקודות הטעינה.
אני בהחלט ממליץ לבעלי המכוניות החשמליות (אם יהיו כאלה) להחזיק גם מכונית בנזין, ספייר, שיהיה להם איך לנסוע במצבים לא צפויים, או כאשר הם צריכים לנסוע לחיפה.
יעקב


10 באוקטובר 2011

ביו-דלק גורם לשינויי האקלים.


אותו אירגון ירוק "קיצוני" שהזכרנו קודם אינו קיצוני יחסית לירוקים – אלא ארגון ירוק טיפוסי ורב השפעה בבריטניה – שמו: CCC או Campaign against Climate Change . בין מנהליו נמצאים "ידידינו" ג'ורג' מונביוט ומארק לינאס, ולא מצאתי באתר שלו מילה רעה על אנרגיה גרעינית (גם לא מילה טובה) – כך שמבחינה זו הוא בסדר (להבדיל למשל מגרינפיס). הם גם טוענים שאל גור מזיק למלחמה בהתחממות בכך שהוא מגזים וקושר כל סערה להתחממות הגלובאלית, בלי שום הוכחות מדעיות. זה כמובן לא מפריע להם בעצמם לעשות אותו דבר ולהביא כול שיטפון או הוריקן כדוגמה לחומרת ההתחממות.
אבל בנקודה אחת הם צודקים: התנגדותם לביו-דלק או כפי שהם קוראים לו בצדק – אגרו-דלק או דלק חקלאי. זהו הרעיון שניתן להציל את האנושות על ידי הפקת דלק מגידולים חקלאיים.


הם מציינים את כול העובדות שאנו הזכרנו גם: אגרו-דלק גורם לבירוא יערות (כדי לגדל צמחי דלק), שגורם לשינויי האקלים, הוא גורם לנישול חקלאים עניים מאדמותיהם, לייקור המזון – ולכן לרעב, ומעל לכול – הוא אינו מביא שום תועלת מבחינת הפחתות הפד"ח, אלא ההיפך מגדיל את הפליטות.
אני רואים שגם הירוקים (וגם אל גור) קולטים כעת את האמת הפשוטה הזו, אבל השיגעון נמשך, ארה"ב ואירופה מייצרות כ 10-13 מיליארד גאלונים של אתנול לשנה, והחוקים דורשים ייצור מוגבר כול שנה. איש אינו טורח לשנות את החוקים ולשים קץ לשגעון שאפילו הירוקים (היוזמים המקוריים של הרעיון) מתנגדים לו עכשיו. טוב לפחות שה CCC מודה בשגיאותיו בעבר (אם כי לא בצורה מפורשת).
יעקב

גז פולט פחות פד"ח


אנדי רבקין מניו יורק טיימס חולק על חבריו הירוקים. הוא מספר על מחקר חדש (של WorldWatch institute,  - ארגון ירוק) שמראה בבירור שהשימוש בגז להפקת חשמל גורם להפחתה של 47% בכמות הפד"ח הנפלט, וזאת בחישוב כולל של כול מחזור החיים.  היו שטענו שמבארות גז נפלט גז מתאן, המהווה גז חממה חזק, ולכן הגז לא יותר טהור מפחם. המחקר מוצא שזה לא נכון, וגם שניתן ללכוד את גז המתאן ולהשתמש בו להפקת אנרגיה נוספת.
אירגונים ירוקים קיצוניים רבים מתנגדים בחריפות לגז החדש שמופק בשיטת הפראקינג, וקוראים לאיסור מוחלט על הפקת גז בשיטה זו. הם מאמינים שההתחממות הגלובאלית תביא לקץ היקום, או לפחות לקץ החיים ביקום, ולכן חייבים לאסור באופן מוחלט את השימוש בדלקים פחמיים (נפט, גז ופחם), מיד עכשיו. הם מודים שקשה לסגור תחנות כוח קיימות, אבל הם מאמינים שיצליחו לגרום לאיסור מוחלט של הפקת אנרגיה באמצעים חדשים כמו פראקינג, או הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם, או מחולות זפת בקנדה.
רק כדי לטעום קצת מהעמדה הקיצונית של ארגונים אלה – במאמר אחר הם דורשים לאסור איסור מוחלט על טיסות פנים בבריטניה. הם מתנגדים לבניית שדות תעופה חדשים ומסלולים חדשים בשדות תעופה קיימים, והצליחו להכשיל תכנית לבניית מסלול המראה שלישי בשדה התעופה הית'רו בלונדון.
אנדי רבקין וחבריו המתונים יותר תומכים במעבר מפחם לגז (המופק בפראקינג) כי הגז יותר נקי, וגם יכול לספק את צרכי האנרגיה "בינתיים". כלומר עד שיבוא המשיח של הדלק הירוק. והם גם מבינים שאין חיים ללא אנרגיה. אם ההתחממות הגלובאלית תביא לסוף העולם בעוד כמה מאות שנים, הרי חיים ללא אנרגיה, כפי שדורשים הקיצוניים, פירושו סוף העולם עכשיו.
משום מה, גם אנדי רבקין וגם הארגון הירוק המצוטט, CCC, אינם מציינים יתרון גדול וממשי של גז על פני פחם: הוא מזהם הרבה פחות – ו"מזהם" – אין הכוונה לפד"ח שאינו מהווה זיהום, אלא למזהמים ממש כמו פיח, דו תחמוצת הגופרית וחד תחמוצת החנקן. הפחד הבלתי מוצדק ובלתי מבוסס מההתחממות הגלובאלית  הוא כה עמוק שהם לא מודעים כלל למטרות המסורתיות והמוצדקות של התנועה הירוקה – לשמור על נקיון הסביבה והאוויר שלנו. במקום זה הם מובילים אג'נדה בלתי מתפשרת של מלחמת חורמה נגד האנרגיה – שהיא מלחמת חורמה נגד האנושות.
יעקב

6 באוקטובר 2011

היפאנים הופכים להולנדים

היפאנים אימצו את האופניים לאחרונה, והפכו בכך להולנדים. זה אולי מסביר חלקית את הירידה של 26% במכירת מכוניות ביפאן. הם אנשים מסודרים: ליד מפעלים גדולים יש מגרש חנייה מסודר לאופניים, ויש גם מלתחות ותאי מקלחת, בהם אתה יכול להתקלח כדי לא להסריח מזיעה לאחר שנסעת באופניים לעבודה.

יש סיפור – שאחרי שרעידת האדמה החזקה בחודש מרץ שיתקה את התחבורה הציבורית בטוקיו, ומאות אלפים נתקעו בעיר ללא אפשרות לחזור הביתה, הם התנפלו מיד על כול חנויות האופניים וקנו הכול.
אז הסינים עוברים מאופניים למכוניות, והיפאני ההיפך. זה עניין מחזורי.
יעקב

4 באוקטובר 2011

מנוע בנזין מהפכני – מנוע סקודרי.




מנוע סקודרי הוא מנוע בנזין חדיש. הוא מפצל את התיפקוד של הבוכנות. במנוע רגיל הבוכנה מבצעת מחזור סרק לסילוק גזי שריפה ומילוי הצילינדר באוויר, ומחזור שני, מהלך הכוח, בו הדלק מוצת ודוחף את הבוכנה. במנוע סקודרי יש שתי בוכנות, אחת תפקידה רק למלא אוויר, השניה עושה מהלך כוח (עם הצתה של הדלק) בכול מחזור. בנוסף מנוצלת האנרגיה של הבלימה לצורך מילוי מיכל של אוויר דחוס, ללא הצתה של הדלק. האוויר הדחוס צובר אנרגיה ועוזר בהנעת הבוכנות כאשר נדרש כוח רב.
המנוע הוא מנוע היברידי, אבל האנרגיה הנוספת נצברת במיכל אוויר דחוס ולא במצבר חשמלי. המנוע אמור להיות יעיל כמו מנוע היברידי-בנזין-חשמל, אבל הרבה יותר זול, כי אין בו מערכת של מצברים והנעה חשמלית. סימוליצות מחשב הראו שהוא מגיע ל 65 מייל לגאלון ( 28 ק"מ לליטר).
המנוע, שפותח על ידי קרמלו סקודרי ז"ל, מהנדס עצמאי מארה"ב,  נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים, אך עדיין לא נרכש על ידי חברות רכב, ולא מתוכנן עדיין להיות מותקן במכונית מסחרית.
חידוש אחר הוא מנוע היברידי המשתמש בגלגל תנופה לצבירת אנרגיה, במקום בטריה. דגם של יגואר XF  עם מנוע כזה הוצג בתערוכת המכוניות בפראנקפורט.

.
אין ספק שאנו נראה, בעתיד נראה לעין, חידושים רבים שיגדילו את היעילות של מנועי בנזין ויקטינו את צריכת הדלק והזיהום.
יעקב

2 באוקטובר 2011

ערב הסעודית אוף אמריקה



מסתבר שבארה"ב מתרחשת פעילות קדחתנית של קידוחי נפט, בעיקר בצפון דקוטה, במבנה גיאולוגי שנקרא באקן bakken . התגלו שם, ומתגלים כול הזמן רזרבות נפט חדשות, שכבר גרמו להכפלת רזרבות הנפט הידועות של ארה"ב.
המכון הגיאולוגי של ארה"ב פרסם אומדן לפני מספר שנים, לפיו הרזרבות בבאקן הן בין 5 ל 6 מיליארד חביות נפט, הניתנות להפקה.
הוול סטריט ג'ורנל מפרסם ראיון עם הרולד הם, הבעלים של החברה קונטיננטל ריסורסס, אשר קדח אלפי קידוחים ומחזיק זיכיון לשטחים נרחבים בשדה זה. האם אומר שכול הזמן מתגלה נפט חדש. הערכתו היא שיש כ 24 מיליארד חביות שם. מבני סלע דומים, רווי נפט, נמצאים גם בטקסס, פנסילבניה ואפילו במדינת ניו יורק. יש שמעריכים שהרזרבות הכוללות של נפט הן בסדר גודל של 2 טריליארד חביות, בהשוואה לרזרבות שבמזה"ת שהן בסדר גודל 1.2 טריליארד. על הפעילות הקדחתנית שם תוכלו לקרוא גם סיפור של ה NPR, (הרדיו הציבורי בארה"ב).

הפקת הנפט מתאפשרת בזכות פיתוח טכנולוגיה חדשה לקידוח עמוק וקידוח אופקי, יחד עם הטכנולוגיה של הפראקינג, המשחררת את הנפט והגז הטבעי מתוך מרבצי הסלע. תהליך ההפקה הוא יקר, אבל במחירים הנוכחיים הוא כדאי. הרולד הם מספר שבעבר, כאשר ניסו להפיק את הנפט הזה הורידו הסעודים את מחירי הנפט שלהם והפכו את ההפקה משכבות עמוקות כמו באקן לבלתי כדאית. היום אין להם יותר אפשרות לתמרן את מחירי הנפט, וגם מחיר ההפקה ירד בזכות הפיתוח הטכנולוגי.
תלותה של ארה"ב בנפט מיובא ירדה, לפני כמה שנים היא ייבאה 66% מהנפט שצרכה, כעת היא מייבאת פחות מ 50%, ותפוקת הנפט והגז הטבעי בארה"ב נמצאות בעלייה מתמדת. הם מעריך שתוך כעשור תוכל ארה"ב להשתחרר מהתלות בייבוא נפט מחו"ל, או לפחות, מייבוא נפט מחוץ ליבשת אמריקה. גם היום מרבית ייבוא הנפט בארה"ב הוא מקנדה, מקסיקו וונצואלה, ולא מהמזה"ת.
הרולד הם מעריך שאנו עומדים בפני מהפכה מרחיקת לכת, ושינוי גיאופוליטי עמוק, כתוצאה מהשתחררות הדרגתית מתלות בנפט של הערבים והרוסים.

הרולד הם נפגש גם עם הנשיא אובמה וסיפר לו את החדשות הטובות על השתחררותה של ארה"ב מתלות בזרים בתחום האנרגיה ועל עשרות אלפי מקומות העבודה החדשים הנוצרים בתעשיית הנפט, בתקופה זו של אבטלה גבוהה.  הנשיא אובמה לא התלהב, הוא אמר שהוא מעדיף אנרגיה ירוקה, אותה אנרגיה שקיימת בעיקר בדמיון ובפרסומי תעמולה ירוקים.  
יעקב