דפים

22 בדצמבר 2016

נובמבר 2016, ירידת הטמפרטורות נמשכת

הנה סיכום מקיף של מדידות הטמפרטורות על ידי כל הגופים והגורמים העוסקים כבך. הסיכום הוא שבחודש נובמבר נמשכה הירידה משיא הטמפרטורות שנרשמו קודם בגלל התופעה המחזורית הטבעית של אל-ניניו. הגרף למטה, לדוגמה, מראה את המדידות של HADCRUT4  (אונ' מזרח אנגליה והמט-אופיס הבריטי).

אם נשווה את כל המדידות השונות נקבל את התמונה הבאה:


מה שמעניין הוא המגמה, מאז 1979 (שנת תחילת המדידות הלווייניות): המדידות הקרקעיות מראות מגמה של כ 1.7 מעלות למאה שנה, בעוד המדידות הלווייניות מראות מגמה של כ 1.3 מעלות למאה שנה. בשני המקרים זו לא עליה בשיעור הרה אסון, זה משהו שלא רק שאפשר לחיות אתו אלא אפילו משהו שעשוי להיות לברכה (כלומר יותר השפעות חיוביות משליליות). אני מדגיש: זה מצב, נכון להיום, תוך הסכמה כללית של כול הגופים העוסקים בדבר.

נבואות האסון האקלימי מבוססות על תחזיות לעתיד ועל מודלים אקלימיים, ולא על עובדות, או מדידות או דברים שכבר התרחשו. המודלים האקלימיים מנבאים עלייה של כ 3 מעלות למאה שנה (בממוצע בין כול המודלים ובין כול התחזיות האפשריות שלהם).

הנה אותה תמונה, החל מ 1998 במקום 1979:

כאן אנו רואים את ההבדל הגדול בין מדידות לווייניות לקרקעיות. הלווייניות מראות מגמה של רק חצי מעלה למאה שנה, הרבה פחות מהמגמה של 1.3 מעלות מאז 1979. הקרקעיות מראות אותה מגמה כמו זו שמתחילה ב 1979 – כ 1.7 מעלות למאה שנה. המודלים, לעומת זאת ניבאו לתקופה 1998-2016 עלייה של 0.21 מעלות לעשור – הרבה יותר ממה שהתרחש במציאות באותה תקופה.
בגרף שלמטה רואים השוואה בין תוצאות מודלים למדידות בפועל: 1880-2016:

אנו רואים בבירור שתחזיות המודלים הרבה יותר גבוהות מתוצאות האמת החל בערך בשנת 2000. המודלים בעצם לקחו את המגמה של 1970-2000 והמשיכו אותה קדימה, בעוד המציאות חלה התמתנות גדולה בקצב עליית הטמפרטורות בתקופה זו.

סיכום שלי: ברור שהתחממות כלשהי (בשיעור די קטן) מתרחשת. התחזיות על התחממות הרת אסון בעתיד לא מקבלות חיזוק מהמדידות עד כה. לא ברור שההתחממות האקלימית הקלה, עד כה, מהווה בעיה בכלל. די ברור לי שזריעת הפחד על אסונות נוראיים המתרחשים כבר או עלולים להתרחש בקרוב היא לא מבוססת על עובדות. (נקודה שלא נגענו בה בסקירה זו היא השאלה איזה חלק מההתחממות הקלה שהתרחשה נגרמה על ידי בני האדם ואיזה חלק על ידי תופעות מחזוריות טבעיות שאינן קשורות בבני האדם. איש אינו יודע את התשובה לשאלה זו).


יעקב

17 בדצמבר 2016

שקרים ירוקים של גוגל

השקרים הירוקים הפכו לנורמה, וכול העולם מרגיש חובה עמוקה להשתתף בחגיגת השקר והצביעות. גוגל, אחת החברות הגדולות בעולם מנפיקה שקרים המותאמים לגודלה.  גוגל פרסמה הודעה דרמטית שהחל מהשנה הבאה היא תפיק את כל (100%) החשמל שהיא צורכת (וזה הרבה) ממקורות מתחדשים.


וואו! כול האנרגיה שלה מתחדשת! איזה יופי! ומי אמר שמקורות מתחדשים אינם יכולים לספק את צרכי החשמל שלנו – הנה הם מספקים את כול צרכי גוגל! נכון? לא נכון. שקר ירוק.

גוגל עובדת 24/7, ו 60,000 עובדיה ברחבי העולם, עם מאות מרכזי שרתים צורכים הרבה חשמל. גוגל צריכה חשמל 24/7, לא רק כאשר השמש זורחת, או הרוח נושבת, שזה בערך 20% מהזמן. גוגל מקבלת חשמל סדיר ויציב מהרשת (מתחנות גרעיניות, פחמיות וגזיות) בדיוק כמו כולם. בפסקה הלפני אחרונה, בתחתית העמוד של הודעתם, הם מודים בעובדה בסיסית זו. כלומר – הם מקבלים חשמל מהרשת. הטענה שגוגל פועלת בחשמל ירוק היא שקר. (מן הסתם יש להם גם דיזל-גנרטור ענק, בכול מרכז תפעול, למקרה חרום, של הפסקת זרם מהרשת).

אז מה העניין עם טענתם? ובכן – גוגל חתמה חוזי רכישה ארוכי תווך עם מתקני רוח ושמש שמפיקים חשמל "ירוק". אבל, מאחר ואין לה מה לעשות עם חשמל זה (באותו רגע ואותו מקום בו הוא מופק) – היא מיד מוכרת את החשמל לחברות החשמל המקומיות (בלי קשר למרכזי התפעול והשירות של גוגל), במחיר סיטונאי, כלומר באותו מחיר שהם קנו מהיצרנים. (חברות החשמל חייבות במילא לרכוש את כול החשמל הירוק שהיצרנים מייצרים כאשר הרוח מועילה לנשוב, כי תקנות ממשלתיות מחייבות אותן לעשות זאת, יעלה כמה שיעלה).

אז מה הועילה גוגל? מה ההבדל בין המצב שהיצרנים הירוקים מוכרים ישר לחברות החשמל לבין המצב שהם מוכרים לגוגל וגוגל מוכרת מיד לחברות החשמל באותו רגע ואותו מחיר? אין שום הבדל. פשוט ההתערבות של גוגל והחוזים לרכישת חשמל ירוק אינם רלוונטיים לשום דבר. הם סתם תרגיל פיקטיבי של פרסום עצמי, או בעברית קלסית: בלוף. (בעברית מודרנית קוראים לזה ספין).

גוגל חברה מאד ירוקה, בלי קשר לספין הזה (הם עצמם הצהירו על כך!). היא משקיעה כסף במתקני חשמל מתחדש. ככה למשל היא שותפה בפרויקט הסולארי-תרמי הגדול אייבנפה, בקליפורניה. כמה כסף השקיעה גוגל באייבנפה? לא ברור. אייבנפה מומנה באשראי בנקאי בערבות ממשלת ארה"ב, וממענקים ממשלתיים. בעלי הפרויקט (ביניהם גוגל) כנראה השקיעו בערך אפס מהכיס שלהם. לעומת זאת הם ייהנו מהכנסות גבוהות ממכירת חשמל מסובסד. באותו אופן השקיעה גוגל בעוד פרויקטים ירוקים, יחד עם עוד משקיעים רבים. "השקיעו" (אם השקיעו מעבר למענקים וההלוואות) כדי להרוויח מהסובסידיות לחשמל ירוק.
אז, היום השקר הירוק הוא אופנתי מאד, וכול החברות מרגישות חובה להנפיק שקרים יותר גדולים ממתחרותיה.

יעקב




13 בדצמבר 2016

שטייניץ והשקרים הירוקים.


יש קטגוריה שנקראת "שקרים לבנים" – כאשר עדיף, אולי, לשקר מאשר לאמור את האמת. למשל: אם אשתך שואלת אותך: "יקירי, אתה אוהב אותי?" מה אתה יכול כבר לענות?

לקטגוריה זו נוספו השקרים הירוקים. ראו את הכותרת בכלכליסט: "שטייניץ: תוך 10 שנים רוב הייצור של חשמל בישראל יגיע מאנרגיה ירוקה". זו, כמובן, שטות מחלטת ושקר גס, אבל... זה שקר ירוק, זה שקר אופנתי, זה שקר שגורם לשומע להרגיש טוב (כמו התשובה שלך לשאלת אשתך). ואולי זה גם שקר שלא גורם נזק. שירגישו טוב הטמבלים, מה אכפת לי? בעוד 10 שנים אני לא אהיה שר ולא אהיה חייב דו"ח לאף אחד.

צריך לאמור ששטייניץ היה זהיר, וכנראה הוא לא אחראי לכותרת, אותה כתב איזה עורך מתחכם ב"כלכליסט" (שימו לב למילה העדינה "מתחכם" – עוד שקר לבן...). שטייניץ אמר (ציטוט של כלכליסט): "בעוד 10 שנים שיעור החשמל ממקורות מתחדשים יהיה 80%, והמקורות המתחדשים הם שמש רוח וגז". בסדר, הנה עוד שקר ירוק: חשמל מופק מגז הוא "מקורות מתחדשים". נבהיר: הגז הוא דלק פחמי, "מאובן" (מתכלה, לא "מתחדש", בדיוק כמו הפחם והנפט), שגורם לפליטת הפד"ח הנוראיות. הוא פולט ב 50% פחות פד"ח מהפחם, וב 90% פחות מזהמים, אבל הגז איננו, בשום אופן, "מקור מתחדש".
באותו כנס נאמר כי "משרד האנרגיה צפוי להקצות עד שנת 2030 היקף של 17% מסך צריכת החשמל עבור אנרגיות מתחדשות, העיקרית שבהן אנרגיה סולארית." זה יותר הגיוני, ואפילו יותר קרוב לאפשרי מבחינה טכנית, אבל זה עומד בסתירה גמורה לכותרת של כלכליסט. וגם: העובדה שמשרד האנרגיה "יקצה" (אם יקצה) לא אומר שזה מה שיהיה...
המצב היום הוא שהשמש מפיקה אולי 2% מהחשמל הנצרך, וזה אחרי לפחות שמונה שנים של מאמץ עליון להחדיר אנרגיית שמש באמצעות סבסוד כבד, בשיטה "יעלה כמה שיעלה". התפוקה של הרוח היא בדיוק אפס, מהסיבה הפשוטה שאין הרבה רוחות בארצנו, ולכן גם לא מתקני ייצור חשמל מרוח (טורבינות רוח). הלוואי שגם לא יוקמו, כי הם מהווים פגיעה קשה בטבע, בנוף, בבני אדם ובציפורים.
השמש והרוח אינם אלא אשליה כי הם לא מסוגלים לספק חשמל באופן סדיר, ויציב, ובכמויות הגדולות הנדרשות – ולא חשוב מה אמר שטייניץ וכמה סובסידיות תשלם הממשלה. הגז, לעומת זאת, כבר מספק היום כ 40% מהחשמל שלנו, והוא בהחלט מסוגל לספק את הכול. זה יהיה ממש לא חכם שכול אספקת החשמל שלנו תהיה מבוססת על דלק אחד ויחיד (הגז) אבל זה בהחלט אפשרי מבחינה טכנית, וכנראה, נוכח מרבצי הגז שלחופינו, גם כדאי מבחינה כלכלית.
עוד אמר שטייניץ: "החזון שלנו הוא שבכל משק בית ובכל בניין יוכלו לשקול ברצינות לייצר את החשמל שלהם על גגותיהם בעצמם, ולכן נקל על הבירוקרטיה ונאפשר את זה מבחינה רגולטורית". הלוואי וכן יהיה רצון. הלוואי שכול אדם ואדם יוכל להתקין לוחות שמש על גג ביתו כרצונו, בלי שום מגבלות, בלי "הסדרות" בלי סובסידיות, בלי "מונה נטו", בלי מכסות ובלי אישורים. אם אכן כול אדם ואדם יתקין על גגו לוחות שמש נוכל, בתיאוריה, להפיק כ 20% מצריכת החשמל שלנו מהשמש. כי זו עובדה: השמש מפיקה חשמל כ 20% מהזמן. לא יותר. (וגם באותם 20% מהזמן יפעלו מרבית תחנות הכוח הגזיות, כי לא ניתן לכבותן ולהדליקן מחדש כול כמה שעות).
אז הנה, השקרים הירוקים הצטרפו לשקרים הלבנים – כולם אומרים אותם, ואף אחד לא מאמין להם.
יעקב

העלות הנוראית של אשליות ירוקות.

דו"ח חדש מפרט את עלויות הנוכחיות והעתידיות של "חוק שינויי האקלים" שהתקבל בבריטניה בשנת 2008 (תחת שלטון הלייבור). חוק שינויי האקלים בבריטניה הוא המחמיר בעולם, והוא קובע (מחייב) יעדים נשגבים: ירידה של 35% בפליטות פד"ח עד 2020 (לעומת הרמה של 1990), 50% עד 2030 ו 80% עד 2050.

הדו"ח נערך על ידי חבר הפרלמנט השמרני פיטר לילי (לשעבר שר המסחר), שהיה אחד מחמשת חברי הפרלמנט היחידים (בין 646) שהתנגדו לחוק בהצבעה ב 2008, והוא מבוסס על מספרים רשמיים של ממשלת בריטניה. העלות של החוק הזה תהיה 319 מיליארד פאונד עד 2030. זה סכום אדיר – פי שלוש מהתקציב השנתי של מערכת הבריאות הממלכתית בבריטניה.

העלות של החוק תהיה 584 סטרלינג לכול משק בית, לשנה, בשנת 2020, 875 לכול משק ב 2030 ו 1390 לכול משק בשנת 2050. העלות הכוללת, המצטברת, תהיה 95 מיליארד בין 2014-20, 319 מיליארד 2014-30, ו 1035 מיליארד בתקופה 2014-50.

"חסידי האקלים" (כמו שרי האנרגיה לשעבר אד דייווי ואד מיליבנד) טענו תמיד שאפשר להציל את כדור הארץ תמורת השקעה של "גרושים" (תוספת בעלות חשמל למשקי בית), או, עוד יותר טוב – שהאנרגיה ה"ירוקה" מביאה חיסכון בהוצאות. אלה שקרים. האנרגיה הירוקה עולה ביוקר, וצרכני החשמל והאנרגיה (כולנו) משלמים מחיר גבוה עבור תחנות הרוח ולוחות השמש חסרי התועלת.

אבל מעל לכול: ההוצאה הזו לא תשיג כלום. היא לא השיגה ולא תשיג ירידה בפליטות בבריטניה ("יעדי" החוק), כי לוחות השמש והרוח אינם מסוגלים לספק את צרכי האנרגיה שלנו, ולא חשוב כמה מתקנים כאלה ייבנו. כול היעדים היפים הם דיבורי סרק. לא ניתן, באמצעות חוק, ליצור אנרגיה יש מאין. וגם לו בן הושגה ירידה בפליטות, היה הדבר חסר תועלת מבחינה אקלימית, כי הפליטות של בריטניה הן חלק קטן וזניח בפליטות העולמיות.

דבר אחד בטוח: הכסף הוצא, ומדובר בסכום אדירים שהוצאו עד כה, ושממשיכים להוציא, הן עבור סובסידיות למתקנים שכבר ניבנו (תעריפי הזנה גבוהים מובטחים ל 25 שנה), והן עבור מתקנים חדשים.
מן המפורסמות הוא שאין ארוחות חינם, אבל הוצאות חינם יש גם יש, בלי סוף.

יעקב

1 בדצמבר 2016

ההפסקה בהתחממות חזרה.

השנים 2015 ו 2016 היו שנים חמות מאד (יחסית) שבהן נשברו שיאי טמפרטורות – בכמה מאיות המעלה... התקשורת ומפיצי הבהלה האקלימית חגגו בכותרות שמנות.

ההתחממות ה"גדולה" של השנים 2015-16 נגרמה על ידי התופעה הטבעית והמחזורית "אל-ניניו" – התחממות מי האוקיינוס השקט במעלה עד שלוש מעל לממוצע, תופעה המתרחשת אחת לכמה שנים. האל ניניו הנוכחי הסתיים, וכעת באה לה-ניניה – השפל של המחזור. הטמפרטורות ירדו מאד בחודש האחרון (אוקטובר).
הניניו החזק הקודם היה ב 1998, והיה בו שיא טמפרטורות גבוה. אחריו הייתה התייצבות, הטמפרטורות היו יציבות ללא מגמת עלייה מ 1998 עד 2015. הרמה, או המישור של הטמפרטורות אחרי 1998 היה גבוה מעט מהרמה שלפני 1998. אז בא הניניו האחרון והקפיץ, זמנית, את הטמפרטורות  לשיאים חדשים. כעת נגמר הניניו והטמפרטורות חזרו למישור הקודם.

מוקדם מדי כדי לקבוע אם הרמה בה יתייצבו כנראה הטמפרטורות תהיה זהה לרמה של השנים 1998-2015, או מעט יותר גבוהה.

בכול אופן – הכותרות השמנות שבישרו את שיאי ההתחממות של 2015-16 נעלמו דום ושכחו לבשר על הירידה האחרונה. כלומר: העיתונות הראשית main stream media, כמו הניו יורק טיימס והגארדיאן שותקים, ורק העיתונות ה"אנטי" או הפופוליסטית כמו המייל והספקטטור מדווחים. העיתונות הראשית חדלה מזמן להיות כלי להפצת מידע אובייקטיבי והפכה כלי תעמולה אידאולוגי-פוליטי.

יעקב

25 בנובמבר 2016

חדשנות טכנולוגית לפי הזמנה


אנו מוצפים במבול של מילים ותעמולה על חומרת בעיית האקלים (כביכול) ועל הצורך הדחוף להילחם בהתחממות הגלובאלית ולחדול משימוש בדלק פחמי (פחם גז ונפט). נוצר רושם שזו בעיה של מודעות ורצון ומוסר ואם האנושות תגלה רצון ונחישות יש בידנו להציל את העולם מההתחממות הגלובאלית הנוראית. הדבר מתבטא לא רק בהסכמי האקלים העולמיים, דוגמת הסכם פאריס, אלא גם ב"יעדים" לאומיים שהתקבלו במדינות רבות, בחקיקה. הדעה הרווחת אומרת שאם רק נבנה כמות גדולה מספיק של תחנות רוח ולוחות שמש, ונקנה מכוניות חשמליות יינצל כדור הארץ. רבים אפילו טוענים שהדבר כדאי מבחינה כלכלית – כלומר – הנזקים שיימנעו גדולים יותר מהעלות העודפת של האנרגיה הירוקה – מעל לעלות האנרגיה הפחמית.

כול זה כמובן אינו נכון. פשוט לא נכון. כול מי שיש לו מינימום של הבנה טכנית-הנדסית מבין שהמקורות הירוקים הקיימים אין בכוחם לספק את צרכי האנרגיה שלנו, ולא חשוב כמה כסף נוציא על זה וכמה מיליונים מהם יותקנו. הדבר נובע מהאופי התזזיתי ובלתי נשלט של הרוח והשמש. בעיה טכנולוגית לא ניתן לפתור בדיבורים והחלטות ממשלתיות חסודות וגם לא בכסף.  החלומות הירוקים מבוססים על רומנטיקה מנותקת מהמציאות הטכנולוגית-הנדסית.

התובנה הזו חדרה אפילו לתודעתם של כתבי העיתון הכי תקין פוליטית והכי ירוק בעולם (והכי גדול): הניו יורק טיימס. הוא פרסם כתבה  תחת הכותרת: "איך להביא לחידוש טכנולוגי?"  

כותב הטיימס: "מומחים אומרים שכדי למנוע את הנזקים הגדולים של ההתחממות הגלובאלית חייבים להביא לקיטון פליטות הפד"ח העולמיות ב 80% עד שנת 2050. אבל, ברמה עולמית, הפליטות לא קטנות כלל (אלא גדלות) וההבטחות שהמדינות הבטיחו, בתחום המעבר לאנרגיה הירוקה, אפילו אם יקוימו במלואן, לא יביאו את העולם אפילו לא קרוב למקום שחייבים להגיע אליו."

זה כמובן נכון מאד. אבל, כול ההבטחות הנ"ל הן מילים ריקות שלא מבוססות על אפשרויות או תכניות טכנולוגיות מעשיות, ולכן ההבטחות (הבלתי מספיקות) אין שום סיכוי שתקוימנה.

הם ממשיכים: "המקורות המתחדשים הוכיחו שהם מסוגלים להחליף כמויות גדולות של דלק פחמי [לא נכון. הם מחליפים רק כמויות זעירות וזניחות  של דלק פחמי – יעקב] אבל מומחים רבים אומרים שהם אינם מסוגלים להחליף את כול המקורות הפחמיים, וטכנולוגיות חדשות, שעוד לא קיימות,  יהיו נחוצות בעשורים הקרובים כדי להגיע לאפס פליטות. ההתקדמות בטכנולוגיות החדשות הייתה איטית ומקוטעת עד כה, השאלה היא איך ניתן לדחוף ולהאיץ את החדשנות הטכנולוגית".

ממשיך הטיימס (ניסוח ותמצות שלי):  אנו חיים בעידן של חדשנות טכנולוגית מהירה מאד. כעת, כאשר המודעות לצורך באנרגיה נקייה היא נחלת הכלל, מדוע שלא נפעיל את היכולות המוכחות של ההיי-טק לפתרון הבעיה? כמה מהמוחות הכי מבריקים בעמק הסיליקון, וכמה מהמשקיעים הגדולים נרתמו למשימה. מיליארדי דולרים הושקעו ב"קלין-טק" (טכנולוגיה "נקיה").  רוב היוזמות נכשלו, והמשקיעים הנלהבים הודו שהם לא העריכו נכון את הקושי של הבעיה. הם נתקלו במציאות הקשה של סקטור האנרגיה, שלא עובד כמו שאר היוזמות של עמק הסיליקון.

למרות ההתקדמות במקורות מתחדשים, רוח ושמש,  (ממשיך הניו יורק טיימס)  לא ברור עד כמה רחוק ניתן להגיע איתם. מומחים אחדים [מונעי אידאולוגיה, לא טכנולוגיה – יעקב] אומרים שניתן להגיע ל 100% מאספקת החשמל, אבל אחרים שוללים אפשרות זאת, בגלל התזזיתיות של מקורות אלה. מומחים אלה אומרים שיהיה צורך בתחנות כוח גדולות שיפיקו חשמל רציף ללא פליטות. כדי להשיג זאת דרושה השקעה גדולה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, הטכנולוגיות הקיימות אינן מספיקות.
עד כאן הניו יורק טיימס. אין וויכוח שהשקעה במחקר ופיתוח יכולה להביא לחידושים טכנולוגיים, אם כי הדבר אינו מובטח מראש וגם לוח הזמנים לא ניתן לקביעה. אי אפשר לקבוע "יעדים" ולוחות זמנים להמצאות טכנולוגיות, וגם לא ליצור אותן בצו מהממשלה.

דבר אחד לא יכול להיות נתון לוויכוח: בזבוז של כמויות כסף גדולות (מאות מיליארדי דולר בשנה) על בניית תחנות רוח ולוחות שמש לא מוביל לשום מקום, ולא פותר, ולא יפתור ולא מסוגל לפתור כלום. יש להבדיל בין הוצאת כסף על מחקר לבין הוצאה על הצטיידות במתקנים שלא עובדים.  הבזבוז הנוראי הזה, שמתרחש היום תחת לחץ התעמולה האקלימית,  אין בו שום תועלת.

יעקב



24 בנובמבר 2016

הוועידה ה 22 לפטפוטי סרק ושקרים, במרקש


וועידת האקלים השנתית מס' 22  CPO22 ,התקיימה במרקש. מעל 10,000 פקידי ממשלה בילו בנעימים שבועיים, במלונות פאר ומסיבות קוקטייל ועסקו בפטפוטי סרק, כרגיל, על חשבון אחרים (על חשבוננו). המטרה הרשמית של הוועידה הייתה להשלים תוכן מעשי להחלטה ה"היסטורית" (אך חסרת התוכן הממשי) שהתקבלה בוועידה הדומה בשנה שעברה בפאריס COP21. שבועיים לא הספיקו, אך אל דאגה, הנציגים נשארו לעוד יום נוסף של דיונים קדחתניים, שבסופו הושגה החלטה פה אחד שאת התוכן הממשי והמעשי להחלטות החגיגיות ישלימו עד 2018. זה נשמע כמו פרודיה, אבל זה מה שהיה שם באמת.


בין האח"מים, לוחמי האקלים הנחושים, היה ידידנו הוותיק ג'ון קרי, שר המדינה של ארה"ב (שבקרוב נוכל לברך עליו ברוך שפטרנו), ונשיא צרפת, הולנד (שגם הוא מסיים תפקידו בשנה הבאה, ב"ה). כולם הביעו דאגה (נקווה שמוצדקת) מבחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב. טראמפ אמר, במהלך מערכת הבחירות, שעניין המלחמה באקלים כולו הונאה, ושארה"ב בהנהגתו תפרוש מהסכמי פאריס, ולא תעשה דבר שיפגע בכלכלה ובאנשים.

הולנד אמר שהסכמי פאריס אינם ניתנים לביטול (נחיה ונראה...), ושעל ארה"ב לכבד את התחייבויותיה הנובעות מחתימתה על הסכמים אלה. קרי אמר: "איש אינו מסוגל לעצור את כלכלת האקלים, כי התועלת ממנה כול כך עצומה". ב"כלכלת האקלים" הוא התכוון בוודאי לתחנות רוח ולוחות שמש ואתנול-ביו-דיזל וכאלה. השקר במשפט זה ברור וגלוי לעיני כול, כולל עיני קרי, שבמשפט הבא אמר שללא תמיכה ממשלתית מסיבית העסק לא ילך. (אל תחפשו הגיון או עקביות בג'ון קרי). אבל, השקרים מחממי הבטן וההונאה העצמית המתוקה הם הנושא המרכזי של וועידות האקלים מאז ומתמיד,  וועידה זו אינה יוצאת דופן. הנושא המרכזי השני הוא כסף.


כולם, כולל ג'ון קרי, מבינים שהדאגה הראשית של המדינות ה"מתפתחות" (כלומר העניות) היא הפיתוח הכלכלי ושיפור רמת החיים, ואלה דורשים אנרגיה וחשמל בשפע וכמה שיותר זול, וזה פירושו פחם. תחנות רוח אינם "חשמל" ואינם "זול", הן סתם אשליה.

המדינות העשירות הבטיחו להקים קרן של 100 מיליארד דולר לשנה כדי לעזור למדינות העניות לבנות תחנות רוח חסרות תועלת. אז המדינות העניות שואלות שוב ושוב, בכול וועידה שנתית איפה הכסף? הנה עוד נושא שעליו ימשיכו לדון בכול וועידה שנתית עד אחרית הימים... מדונאלד טראמפ בוודאי לא יוציאו אפילו אגורה שחוקה אחת. ביורן לומבורג אומר בינתיים, שאם יש למדינות העשירות כסף לעזרה למדינות עניות, הכסף הזה צריך לשמש למזון עבור 700 מיליון איש שחיים בתת תזונה, ולמים עבור 2 מיליארד אנשים שאין להם אספקת מים סדירה – ולא לתחנות רוח עקרות. בזבוז הכסף על תחנות רוח הוא בעת שאנשים רעבים ללחם הוא פסול מבחינה מוסרית.

שיא הסוריאליזם מתבטא בהצהרה של נציגי גוש של 47 מדינות עניות בוועידה. הם הצהירו שגם ללא עזרת העשירים הם יעברו, בכוחות עצמם, לאנרגיה נקיה, ללא פליטות פד"ח, עד 2050, אי"ה.
לוועידת מרקש הסתנן, בטעות כנראה, איש קצת יותר ריאליסטי, שר האנגריה של האיחוד האירופי, סניור מיגואל אריאס קניאטה.  הוא שאל בגלוי האם יש טעם ותועלת בוועידות האקלים, ואמר: "האיחוד האירופי שוקל מחדש אם יש ערך לוועידות האקלים השנתיות האלה.  הן יקרות ובלתי יעילות". ההתקדמות בנושאי המפתח היא קרוב לאפס, אמר קניאטה. אז לפחות אחד מעשרת האלפים המשתתפים העז לאמור את האמת... יפה!

יעקב




13 בנובמבר 2016

טראמפ אייבל והאקלים.


בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא תשפיע בוודאי על מדיניות ארה"ב בנושא האקלים. טראמפ הודיע חד משמעית שהוא לא שותף להיסטריה האקלימית, ולא יתן ידו להרס כלכלת ארה"ב בשם ההיסטריה הזו. הנשיא אובמה ושר החוץ שלו קרי כן היו במחנה ההיסטרי, בייחוד קרי. קרי הכיר את אשתו הנוכחית בוועידת הפסגה להצלת כדור הארץ בריו, ב 1992, בה אומצה תכנית האקלים של האו"מ. קרי התבטא מספר פעמים ואמר שבעיית האקלים היא האתגר הגדול ביותר הניצב כיום בפני האנושות.

הנשיא אובמה לא היה יכול לעשות הרבה בנושא מפני שהקונגרס, תחת שליטת הרפובליקאים סירב להעביר חקיקה אקלימית. אובמה השיג, וחתם על, הסכם האקלים של פאריס בשנה שעברה. חתימה זו נחשבת בעיני המתנגדים לבלתי חוקתית, מאחר וסנאט ארה"ב נדרש, לפי החוקה, לאשר הסכמים בינלאומיים. אובמה לא הביא את ההסכם לאישור הסנאט מפני שאין לו אפשרות להשיג את האישור. הצעד המעשי שנקט אובמה (אחת היוזמות העיקריות של כהונתו) היה סדרה של תקנות של סוכנות הסביבה EPA שמטרתן המעשית להביא לסגירת תחנות הכוח הפחמיות.

התקנות של EPA  פורסמו אבל עדיין לא נכנסו לתוקף. 27 מושלי מדינות הגישו עתירות לבית המשפט, הטוענות שהפעולה שלEPA   חורגת מסמכותה החוקית. השופטים הורו לעקב את היישום עד מתן פסק דין. המעניין הוא שפליטות הפד"ח בארה"ב ירדו יותר מאשר ירדו אירופה למשל, בה יש בתוקף חוקים אקלימיים בעלי יעדים נעלים וחמורים. הפליטות ירדו בגלל המעבר לגז, שהוא זול בארה"ב ויותר כדאי מבחינה כלכלית. הן ירדו בלי קשר לכוונות הטובות של אובמה או ההיסטריה של קרי.

הנשיא הנבחר, טראמפ, הודיע כבר שהוא אינו מאמין בהיסטריה האקלימית. הוא מינה את מיירון אייבל לנציג המעבר לנושא EPA, ויש סיכוי טוב שאייבל יתמנה לראש  EPA כאשר טראמפ ייכנס לתפקידו ב 20 לינואר 2017. מיירון עובד במכון המחקר CEI  (Competitive Enterprise Institute ), מכון המקדם את רעיונות הכלכלה החופשית (שטראמפ לא כול כך מאמין בהן). מיירון אחראי לנושא האקלים באותו מכון. הוא השתתף בוועידות האקלים האחרונות, והביע התנגדות גדולה להפחדה האקלימית ההיסטרית. לדעתו – הטענות על אסונות אקלימיים מוגזמות מאד, והמחקרים בתחום זה – רבים מהם פגומים ומוטים. הסכם פאריס צריך להיות מובא לאישור הקונגרס (לדעת אייבל).   בינתיים היסטריה אחרת אחזה בעובדי EPA אשר מיואשים לחלוטין מההתפתחויות.

יש נושא נוסף, בו הזכייה של טראמפ מקטינה את הסיכויים (הבלתי קיימים) של הסכם פאריס. דובר בו על הקמה של קרן בת 100 מיליארד דולר שיועברו כול שנה למדינות מתפתחות (כלומר מפגרות) כדי "להילחם באקלים" (להקים תחנות רוח). דונלד טראמפ לא יעביר גרוש לקרן האקלים של האו"מ, זה בטוח. לא שאובמה העביר משהו... או שהיה מסוגל להעביר משהו. הוא סתם הבטיח, כי הבטחות לא עולות כסף, ודיבורים ריקים מחממים את הבטן. טראמפ לא ימשיך במדיניות של הבטחות סרק חסודות, ובטח לא יעביר כסף. וללא כסף; אין הסכם פאריס, כי הכסף המובטח הייתה הסיבה היחידה שמרבית המדינות חתמו עליו. (והסכם פאריס כולו אינו שווה כלום בין אם יתקבל ובין אם לאוו).
הזכייה של טראמפ בבחירות והמינוי של אייבל מבשרים שינוי בטון הדיבור והנמכה גדולה של הדציבלים של ההפחדה האקלימית. מבחינה מעשית כנראה לא יקרה כלום, כי גם תחת אובמה כול מה שקרה היה דיבורים וצרחות, ומעט מאד צעדים מעשיים. (והצעדים המעשיים שהוצעו היו חסרי משמעות מבחינת הפחתת הפליטות).


יעקב

6 בנובמבר 2016

שי אגסי העתידן.


שי אגסי דיבר בכנס fuel choices והרעיף עלינו שטף של נבואות: תעשיית הרכב תתמוטט, תחנות הדלק ייסגרו, רכב אוטונומי ישלוט בכיפה, הבעלות על מכוניות תקטן, רכבים חשמליים הם העתיד.

שי אגסי תמיד היה חזק בדיבורים ובנבואות, יש לו הופעה מרשימה דיבור רהוט ודמיון פורה והוא רואה היטב את העתיד. רק את ההווה אין הוא רואה, והמיזם הידוע שלו, בטר-פלייס, התמוטט לפני כשנה. הוא הצליח לסחוף משקיעים רציניים (עידן עופר) בהתלהבותו, וכולם מלקקים כעת פצעים בסך מאות מיליוני ש"ח שירדו לטמיון בעקבות חזונותיו הבלתי מציאותיים של אגסי.

בואו ונראה מה אגסי מנבא כעת – נפריד את זה לשלוש:

1. רכב אוטונומי – רכב המונחה מחשבים ונוסע ללא נהג. זהו נושא מאד אופנתי היום, רבים ומוכשרים (גוגל למשל) עובדים על זה. רק לפני שבוע נסע סמיטריילר עמוס ארגזי בירה כ 200 ק"מ, בנסיעה ניסיונית, על אוטוסטרדות בארה"ב ללא נהג (הנהג ישב במושב הנוסע). מן הסתם יחלו, אט-אט, רכבים אוטונומיים לנוע בכבישים. השאלה היא מתי הם יהיו גורם דומיננטי? מוקדם להתנבא. דבר אחד בטוח: בשנת 2020-2021, כמו שמנבא אגסי, עוד לא. האם יהיו גורם דומיננטי (המקיף את רוב המכוניות) בעוד 20 או 30 שנה? אולי, אינני נביא. זה לא מאד קרוב. והכניסה של רכב אוטומטי תהיה הדרגתית, כנראה בתחום המשאיות קודם, כי שם יש לדבר ערך כלכלי גבוה. אל לאגסי לדאוג ליצרניות הרכב הגדולות, הן לא תתמוטטנה. אם וכאשר זה יהיה מעשי, ייצרו החברות האלה את המכוניות האוטונומיות. לא גוגל, ולא אגסי.

2. אגסי מנבא ירידה גדולה בבעלות ומכירות של רכבים פרטיים. לפי חזון נפוץ ברשת (אגסי אינו מקורי בקטע זה), אדם יוכל בעתיד להזמין מכונית מתי שהוא צריך, המכונית תבוא מיד (לבד, ללא נהג) ותאסוף אותו, ותוריד אותו ביעדו, והכול במחיר זול להפליא (איך אגסי חישב את המחיר?) ולא תהיה שום סיבה בעולם מדוע אנשים יקנו ויחזיקו בבעלותם מכונית פרטית, הוא אומר. היום, המכוניות הפרטיות חונות אולי 95% מהזמן, כלומר הן לא מנוצלות. שימוש במאגרי מכוניות יאפשר שימוש יותר יעיל ואינטנסיבי של הרכב, ואז, אולי, חצי או רבע ממספר הרכבים (לעומת היום) יספיק לשרת את כול האנשים. האם זה יקרה ? אולי. מתי? אללה יודע. אנשים תמיד ירצו מכונית פרטית, וההפרש בחיר (אם יהיה) לא מפריע למרבית האנשים. ומה יהיה בשעות השיא (למשל בבוקר כשכולם נוסעים לעבודה)? גם היום כבר קיימים מאגרי מכוניות שאדם יכול להזמין, להשכרה, לפי שעות, כאשר הוא צריך, במקום להחזיק אוטו פרטי. אין ירידה במכירות רכב.  בת"א תיכנס גם עיריית ת"א לעסק ותפתח בשנה הבאה שרות השכרת מכוניות הדומה לשירות האופניים "תל אופן". האם, בגלל "תל אופן", היה קיטון בבעלות על אופניים בת"א? איני חושב. חברות הייצור של המכוניות (טויוטה, פולקסוואגן, מרצדס וכו') יכולות להירגע. המוצר שלהם (המכונית הפרטית) לא תיעלם מהר כול כך כמו שאגסי מנבא.

3. המכונית החשמלית. כול המכוניות, בעתיד, תהיינה חשמליות. כה אמר אגסי - ושוב – הוא אינו יחידי ולא מקורי. הדעה הרווחת אצל מרבית האנשים, היום, (כתוצאה משטיפת מוח אידאולוגית אינטנסיבית) היא שהמכונית החשמלית "היא העתיד". האומנם? דבר אחד ברור היום (עובדות, לא לנבואות) – המכונית החשמלית של היום אינה עומדת בתחרות האיכות, המחיר והשרות מול מכונית הבנזין. הכמות הקטנה של מכוניות חשמליות שנמכרת היום נמכרת בזכות ההתלהבות האידיאולוגית והסבסוד הממשלתי הכבד. המכונית החשמלית עצמה היא מוצר הגיוני וטוב, הבעיה שלה היא רק הבטרייה (המצבר). הבטריות של היום כבדות, יקרות, בעלות אורך חיים מוגבל, מספקות טווח נסיעה מוגבל, וטעינתן אורכת זמן רב (טיפוסי - 4 שעות). בראיה כוללת – המכונית החשמלית, היום, היא מוצר יקר ונחות. (עוד פרטים בפוסט בהמשך). זה המצב היום.

כדי שהמכונית החשמלית תהפוך למוצר טוב, המסוגל לכבוש את השוק, דרושה פריצת דרך טכנולוגית בתחום הבטריות. דרושה בטרייה חדשה, שונה (יותר טובה) לגמרה מאלו הידועות היום. האם ימציאו בקרוב בטרייה כזו? אולי. מתי זה יקרה? איש אינו יודע (גם לא הנביא אגסי). כול העולם (כול המדענים והמהנדסים) עובדים קשה ומחפשים באינטנסיביות פריצת דרך טכנולוגית בתחום הבטריות. הם כבר עובדים ומחפשים לפחות 20 שנה. לא מן הנמנע שבמוקדם או במאוחר תפותח הבטרייה הגואלת שתהפוך את המכונית החשמלית למוצר יותר טוב ממכונית הבנזין. מתי זה יקרה? זה מסוג הדברים שלא ניתן לנבא (שום דבר לא ניתן לנבא, בעצם). אגסי סתם מדבר, פיו מפיק דברי שירה בלי קשר למציאות.
אם וכאשר ימציאו את הבטרייה הגואלת – עדיין קיימת הבעיה של אספקת חשמל. אם חלק גדול מהמכוניות יהיו חשמליות יהיה צורך בכמויות חשמל גדולות לטעינת המכוניות, יותר מאשר יש היום. בינתיים יש מגמה של מלחמה נגד מקורות החשמל האמינים (פחם, גז וגרעין) ובעד מקורות תזזיתיים ובלתי אמינים (שמש ורוח), ופירושו שנצטרך להתרגל לעתיד של מחסור וקיצוב בחשמל, כלומר של ניתוקי זרם תכופים.
לסיכום: אין לנו אפשרות לדעת את העתיד. כול הדיבורים על "העתיד" הם דיבורים ריקים. שי אגסי כבר הוכיח את כשרונו בתחום זה.

יעקב