Local girls bringing back firewood near Jinka, Southern
Ethiopia. Credit: David Stanley Flickr (CC BY 2.0)
הנה נתונים על העוני האנרגטי בעולם: מיליארד בני אדם (מיליארד!!) אין להם חשמל
כלל. עוד 2 מיליארד סובלים מחיבור חשמל חלקי או לקוי (כמה שעות או ימים עם חשמל,
כמה שעות או ימים בלי..), 3 מיליארד בני אדם אין להם גישה לאמצעי בישול מודרניים
ונקיים (בגז או חשמל). 4 מיליון בני אדם (בארצות עניות) מתים טרם עת מדי שנה משאיפת
עשן בעת בישול על עצים, פחם או גללים.
מובן מאליו הוא שחשמל הוא
תנאי ראשון לאפשרות להיחלץ מעוני חמור השורר בהרבה ארצות מתפתחות (קרי: מפגרות).
חשמל הוא המפתח לשימור מזון (מקררים), הקמת עסקים קטנים (בתי מלאכה), ולפיתוח
בכלל.
יש זרם מחשבה מרכזי וגדול
(ירוק ותקין פוליטית) הטוען שניתן לספק חשמל בארצות אלה על ידי מקורות מתחדשים
(שמש ורוח). הטענה היא שארצות אלה צריכות לדלג על שלב האנרגיה המסורתית (פחם, נפט
או גז), ולעבור ישר מאין אנרגיה לאנרגיית ה"עתיד" – האנרגיה הירוקה.
הגישה הזאת "יפה", מחממת את הבטן, פיוטית – אבל היא לא מעשית. המקורות
המתחדשים התזזיתיים אינם מסוגלים לספק את האנרגיה בכמויות הדרושות, באספקה סדירה
ורציפה, ובמחיר סביר.
העולם המפגר ישיג אנרגיה –
לא ניתן לעצור אותו, לא ניתן לחסום את העניים בעוניים ולמנוע מהם פיתוח, וגם לא
מוסרי לנסות לעשות זאת. הארצות העניות יפתחו את מקורות האנרגיה המעשיים, הזמינים והזולים – קרי: פחם. איש לא יצליח לחסום את דרכם.
הנה תחזית הביקוש לאנרגיה
לשנת 2035: 35% גידול בביקוש לאנרגיה בעולם, 62% גידול באסיה המתפתחת, 77% גידול
באפריקה, 129% גידול בהודו.
כותבת המאמר, טישה שולר,
מאונ' סטנפורד בארה"ב, מציעה שהעולם המפותח יסייע לארצות העניות לפתח תשתיות
אנרגיה מבוססות גז טבעי. גז טבעי עונה לדרישות האנרגיה, נקי בהרבה מפחם (מבחינת
זיהום האוויר), ופולט 50% פחות פליטות פד"ח. טישה שולר כופרת בזרם המחשבה ה"ירוק",
שגז הוא מקור פחמי, ולכן "פויה", פסול, ואסור לפתח אותו, והסיוע האנרגטי
לארצות העניות צריך להתמקד רק באנרגיה מתחדשת.
במאמר אחר מצוטטת רחל פריצקר: "לו ידענו להסתדר עם כמויות קטנות של
אנרגיה תזזיתית מתחדשת היינו עושים זאת כבר במדינות המפותחות (העשירות). כיצד אנו מצפים
מהעניים המפגרים – שיעשו משהו שאנו לא יודעים לעשות? האם רוצים למנוע את שיפור רמת
חייהם (על ידי מניעת אנרגיה )? העוני איננו הפתרון לבעיות האקלים".
הרבה מתומכי האנרגיה
המתחדשת באפריקה מנסים לקדם אותה בלי להתייחס אם היא הפתרון האופטימלי במקום ובזמן
הנתון. הם לא מטפלים לא בבעיית העוני האנרגטי ולא בבעית האקלים, הם מקובעים ברעיון
האנרגיה המתחדשת כאילו זאת הייתה שאלה מוסרית ולא שאלה של פתרון-עלות-תועלת.
סוגדים לאנרגיה מתחדשת כשלעצמה, כמו שסוגדים לאל, בלי קשר לתכונות שלה ולתועלת
שבה.
האידיאולוגים הירוקים
האלה משולים למרי אנטאנט – הם מעדיפים שהרעבים באפריקה יאכלו אוכל אורגני, אפוי
בתנור סולארי.
יעקב