דפים

15 בפברואר 2020

"שינוי אקלים קיצוני באמריקה"? מה קרה?


הוושינגטון פוסט פרסם ב 13.8.2019 מאמר ארוך תחת הכותרת" "2 מעלות – שינוי אקלים קיצוני באמריקה".


הם בדקו במפורט את עליית הטמפרטורות בארה"ב לפי 3107 מחוזות – counties – ומצאו שהעלייה לא הייתה אחידה (לא מפתיע) ובחלק קטן מהמחוזות ( 71 מתוך  3100 עם כעשירית מאוכלוסיית ארה"ב) התרחשה עלייה של 2 מעלות או יותר מאז 1895 (תחילת המדידות) ועד היום. ראו המפה למעלה. אז זה "קיצוני" ?? למה בדיוק קיצוני? ומה קרה, מה בדיוק הנזק הגדול שנגרם?

שימו לב שדווקא במדינות הדרום (מזרח) ארה"ב, המדינות החמות, השינוי היה הרבה יותר קטן ואף הייתה התקררות בחלק מהמחוזות. הייתה התחממות במחוזות קרים בצפון ארה"ב. האם זה אסון גדול כול כך? בייחוד שההתחממות הייתה (כמו שהם מציינים) בעיקר בחודשי החורף, בהן שוררות שם טמפרטורות מתחת לאפס. אז מה האסון אם קצת פחות קר בחורף?

ברמה העולמית – עיקר ההתחממות היא בארצות הצפון, ובחורף. זה, לפי דעתי, לא רק לא בעיה, זו ברכה. אז החורפים הנוראיים עם טמפרטורות מינוס 20-30 מעלות – "יסבלו" מקור קטן ב 2 מעלות. זה רק לטובה. הבכי הנוראי על האסון הגדול של ההתחממות הגלובאלית הוא מוגזם ביותר. שימו לב למפה שלמטה – ההתחממות הגדולה ביותר, ברמה עולמית, היא  באזור הארקטי.


נחזור לוואשינגטון פוסט. מה ה"אסונות" הגדולים שהתרחשו עד כה בגלל ההתחממות הנוראית של 2 מעלות הזאת?

סיפור אחד הוא על אגם הופטקונג בניו ג'רזי. פעם (בשנות ה 1920) האגם היה קופא והיו עושים עליו פסטיבלים של חורף, עם החלקה על הקרח, ותחרות דיג ואפילו נוסעים עם מכוניות על הקרח. היום הקרח דק מדי, ואי אפשר לנסוע עליו. גם כן אסון... וגם – יש יותר צמיחה של אצות והתפתחות חיידקים עדי כדי כך שנאלצו לאסור את השחייה באגם בקיץ אחרון. התיירות, ועמה הפרנסה של כמה אנשים נפגעה... בסדר... שלא יהיו צרות גדולות מאלה... הטבע תמיד משתנה, צריך להסתגל. ימצאו אגם אחר, לא מזוהם, לשחות בו בקיץ, יש אלפי אגמים באזור.

דוגמה שנייה שהם מביאים היא על כפר נופש בן 377 בתים ברוד-איילנד שנבנה לפני יותר מ 100 שנה על שפת הים ושמאוכלס רק בחופשת הקיץ. חלק מהבתים, אלה שבשורה הראשונה קרוב ליד הים הוצפו כמה פעמים בשנים האחרונות, בייחוד על ידי סופת ההוריקן סנדי ב 2010. מעריכים שפני הים עלו בכ 22 ס"מ במאה השנים האחרונות. כעת נאלצו 28 בתים להתפנות ולהיבנות מחדש רחוק יותר משפת הים. בסדר, מה האסון? 100 שנה זו תקופה טובה בשביל בית בייחוד בית נופש. אחרי 100 שנה נהוג וראוי לבנות מחדש את כול הבתים, מחמת הזקנה והריקבון (בייחוד שהם בתי עץ על שפת הים) והצורך במודרניזציה. כאמור – הטבע משתנה והחיים משתנים אין שום הגיון לצפות שהכול יהיה לנצח בדיוק כמו שהיה קודם. העלייה האיטית בפני הים סיבות רבות לה, בכול אופן – זו תופעה שתמיד התרחשה, גם הרבה לפני שבני האדם (עם פליטות הפד"ח) יכלו לגרום בכלל שינויי אקלים.

הרמז כאילו שעד עכשיו לא היו שינויים באקלים, וכול שינוי קטן שמתרחש הוא אסון נוראי הוא טיפשי. תמיד היו שינויים, זה טבעי. הטענה שכול השינויים נגרמים רק על ידי בני האדם היא בלתי מוכחת וטיפשית. גם בעבר, לפני שבני האדם החלו לפלוט פד"ח היו שינויים באקלים וגם אסונות טבע. בני אדם מסתגלים לשינויים. הם תמיד הסתגלו לשינויי האקלים שתמיד היו וימשיכו להסתגל גם לאלה שיהיו בעתיד. העלייה הקטנה בטמפרטורות שהייתה ב 120 השנים האחרונות אינה בגדר אסון בכלל. היא בגדר הרגיל והנורמלי. הזעקות על אסונות אקלים צפויים הן בלתי מבוססות ובלתי סבירות. לא מתרחש שום אסון (למרות שיש שינויים), ואין שום דבר שאנו מסוגלים לעשות כדי למנוע שינויי האקלים. מזל שאנו מסתגלים ודי בקלות.

יעקב

5 בפברואר 2020

עוד מעט נעבור לאנרגיה מתחדשת, ובקרוב יבוא המשיח.


"השמש והרוח מאימות על מאגר לוויתן" היא הכותרת של מאמר בכלכליסט. המאמר מנתח את התחזיות של ההכנסות לעשר השנים הקרובות ממכירת גז שפרסמו המאגרים לוויתן ותמר. הם לא לקחו בחשבון, אומר העיתונאי, את "המעבר הצפוי מעולם אנרגיה המבוסס על דלק מאובנים לעולם שיתבסס על אנרגיה ירוקה".
שטויות במיץ עגבניות. אין מעבר כזה. הכול הוא דמיון פורה ואשליות ללא בסיס במציאות.
אבל העיתונאי לא אשם, הוא לא המציא את האמונה חסרת השחר הזאת. הוא מדקלם את "הדעה הרווחת" או הדעה "המקובלת" בכלי התקשורת. הנה למשל - מרק קרני, הנגיד (היוצא) של "בנק אוף אינגלנד" – הבנק המרכזי של בריטניה –אומר שעל החברות הגדולות לנפט, הגז והפחם לפרסם אזהרה בדוחות הכספיים שלהם על הסיכון שבקרוב, ממש בקרוב, העולם יעבור לאנרגיה מתחדשת ויחדל מלהשתמש בנפט, גז ופחם, ומאגריהם יאבדו את ערכם ועסקיהם יקרסו מחוסר ביקוש. גם נגיד בנק אוף אינגלנד לא יודע מה שהוא מדבר...

העיתונאי שלנו דווקא זהיר יותר בתחזיותיו.

"בעתיד תמהיל הייצור צפוי לעבור לאנרגיה ירוקה על חשבון השימוש בגז. ייצור חשמל בישראל באמצעות פאנלים סולאריים זול מייצור באמצעות גז, אך מה שמונע את האפשרות שחלק ניכר מייצור החשמל יבוצע באנרגיות ירוקות הוא עלות גבוהה של אגירת חשמל לשעות בהן אין שמש או רוח. סביר להניח שטכנולוגיית אגירת החשמל תשתפר מהותית בשנים הקרובות, ותוך עשורים בודדים ישראל תוכל להתבסס בעיקר על אנרגיות ירוקות לייצור חשמל."

אנרגיית השמש אולי זולה (לא בטוח) אבל היא מייצרת חשמל רק 20% מהזמן... בלי אגירה השמש לא מסוגלת לספק חלק משמעותי מהאנרגיה הדרושה. והאגירה פשוט לא קיימת. " סביר להניח שטכנולוגיית אגירת החשמל תשתפר מהותית בשנים הקרובות". אתה יכול להניח ולנבא ולנחש מה שבא לך. העובדה היא שטכנולוגיה לאגירה בכמות הדרושה אינה קיימת היום. האם הטכנולוגיה תפותח בשנים הקרובות? אללה יודע. אני לא נביא. אנו לא מסוגלים לנבא מה ימציאו בשנים הקרובות. העיתונאי שלנו מנבא בזהירות "תוך עשורים בודדים". הוא יותר חכם ממרק קרני, נגיד בנק אוף אינגלנד, אך תוך עשורים בודדים גם ייגמר הגז בתמר ולווייתן. שנהיה בריאים עד אז. בעשורים הקרובים, כמו בעשורים שעברו, עדיין יפיקו מעל ל 80% מהאנרגיה שהעולם צורך מפחם, גז ונפט. בעלי מאגרי הגז (וגם מדינת ישראל) יקצרו ברכה רבה מהגז.


אתם רואים את הפס הזעיר בצהוב בהיר (השלישי מלמטה) ? זה מייצג את האנרגיות המתחדשות – שמש ורוח. התחילו להתקין אותן לפני כ 20 שנה ועד היום השקיעו בהשקעה אדירה של אולי 2.5 טריליארד דולר. הן מספקות, היום, פחות מ 2% של צריכת האנרגיה העולמית. אם נסתכל רק על הגידול בצריכת האנרגיה העולמית ורק בין השנים 2005 להיום (השנים בהן התקינו אנרגיה מתחדשת) נראה שהאנרגיה המתחדשת מספקת פחות מ 10% - רק מהגידול בצריכת האנרגיה. כלומר: 90% מהגידול המתמיד בצריכת אנרגיה מספקים המקורות הפחמיים, שהגידול בשימוש בהם גדול פי 10 מהפקת אנרגיה מתחדשת.

לא, לא מתרחש שום מעבר לאנרגיה מתחדשת. הכול דיבורים ו"יעדים" ורחשי לב. במציאות (כמעט) אין אנרגיה מתחדשת – מה שכבר קיים (מיליונים של מתקנים בעלות טריליארדים של דולרים) מספק כמות מזערית, זניחה של אנרגיה. הכול אשליה. תקראו את המספרים, לא את מאוויי הבטן והספרות והעיתונות החולמניים. המספרים גלויים וידועים וזמינים לכול ולא צריך להיות מומחה או גאון כדי לקרוא אותם. אל תתנו לרחשי הבטן ולתעמולה רעשנית להוליך אתכם שולל ולגרום לכם להאמין במשהו שלא קיים.

יעקב


24 בינואר 2020

שנייה הכי חמה – אז סוף העולם?


כול העיתונים פרסמו ידיעה מבוססת על הודעה לעיתונות של השירות המטאורולוגי האמריקאי: "שנת 2019 - השנה השנייה החמה בהיסטוריה". זה במסגרת המאמץ הבלתי נלאה להפחיד כמה שיותר. נעזוב לרגע בצד את גוזמא השטותית הזו: "החמה בהיסטוריה" – כאילו שהכותב או מישהו בכלל יודע בדיוק מה היה החום של כול השנים בהיסטוריה! (או שהוא יודע בדיוק מה זה חום ומה זה היסטוריה). בגוף המאמר הם אומרים "החמה ב 140 שנים (מאז תחילת המדידות). יותר סביר... אבל חייבים להפחיד בכותרת (מי בכלל קורא בגף הכתבה?).

בכתבה קודמת הבאנו את מדידות הלוויין שקבעו ש 2019 הייתה שלישית מאז תחילת מדידות הלוויין לפני 40 שנה. למה הם מסתירים סט זה של המדידות (ואומרים שנייה על סמך סט אחר)? כי בו מסתבר ש 2019 הייתה פחות חמה מהשנה השנייה שהייתה 1998, כלומר לפני 20 שנה הייתה כבר שנה חמה יותר מ 2019. בכול אופן, שנייה או שלישית, זה לא משנה. ההפרשים בטמפרטורות בין ממוצעי השנים השונות הם בסדר גודל של מאית או כמה מאיות המעלה. הפרש לא משמעותי לכאן או לכן. שטות היא לטעון שניתן למדוד ממוצעים שנתיים, עולמיים, של טמפרטורות בדיוקים של מאיות המעלה... ובכול המדידות לא מציינים את מרווח השגיאה. ההפרשים נופלים בתוך מרווחי השגיאה של החישוב המסובך והארוך מאד והבעייתי של ממוצעים שנתיים, כך שההפרש לא משמעותי בכלל.

אז אין התחממות? יש! אולי. המדידות הכי טובות שאנו יכולים לעשות (שאינן מדויקות במיוחד) מראות על התחממות בסדר גודל של 1.3 מעלות למאה שנה. ההתחממות מאז שנת 1880, או 1900 ועד היום היא בערך מעלה אחת צלסיוס. זה גם בערך קצב ההתחממות שנמדדה ב 40 שנים של מדידות לוויין.  סטים אחרים של מדידות מראים עלייה בקצב של 1.7-2.1 מעלה למאה שנה. גם זה לא נורא ולא 4-5 מעלות כמו שמנבאים נביאי הזעם. גם מחקרים אחרים וחישובים שונים מראים על התחממות של אולי 1.2-1.8 מעלות למאה שנה.

לא הייתה שום האצה בקצב ההתחממות לאחרונה. לא קרה שום דבר בשנים האחרונות שמצדיק את הבהלה והרעש התעמולתי הנוראי. כולם אוהבים להפחיד ולהגזים ולנבא סוף העולם, אבל – זה נובע מצורך פנימי, פסיכולוגי של נביאי האסון. בעולם החיצוני, הפיסי לא קורה שום דבר עד כה שמצדיק את נבואות החורבן.
אז, כן יש התחממות קלה. ניתן לאמור שזה נמדד וזה די בטוח (עד כמה שאפשר...). אם יגידו שהעשור האחרון היה הכי חם מאז תחילת המדידות – זה סביר ונכון – כי הייתה התחממות, אבל צריך לבדוק בכמה. הכי חם בכמה מאיות מעלה...  התחממות כזו אינה חריגה. שטות היא להגיד שמזג האוויר היה תמיד יציב, ורק לאחרונה הפרו אנשים את היציבות וגרמו להתחממות מיוחדת. היו בבירור תקופות חמות: לאחרונה (יחסית) בתקופה הרומאית לפני כאלפיים שנה, ואח"כ בימי הביניים לפני כ 500 שנה, בשתי התקופות ההתחממות הייתה בערך כמו בימינו ואפשרי שגם קצת יותר. ואחרי כול התחממות באה תקופת התקררות כמו "עידן הקרח הקטן" שבין השנים 1600-1850 בערך. מאז 1850 אנו חזרנו להתחממות. וצריך לזכור – כול השינויים האלה היו טבעיים, (לא קשורים לבני האדם) ולגזי החממה (פד"ח) שהאדם פולט. השפעת האדם לא הייתה קיימת לפני השנה 1950 בערך, כי לפני שנה זו ריכוזי הפד"ח באטמוספרה עדיין לא הושפעו מהפליטות האפסיות של האנושות עד אז. בעבר הקרוב הייתה התחממות בשיעור ובקצב דומה בערך להיום בין השנים 1910 ל 1940, והתקררות(!) בין השנים 1940-75. אנו איננו יודעים את הסיבות לכול תנודות האקלים האלה. יכול להיות שזה קשור לשמש (סביר) יכול להיות שלשינויים קלים במסלולי כדור הארץ ושאר הכוכבים. השערות יש, אבל אנו לא יודעים מה הסיבה. אז לכול השינויים הקודמים לא יודעים את הסיבה, אבל לשינוי הנוכחי (התחממות קלה) אנו יודעים את הסיבה בוודאות לפרטי פרטים – זה גזי החממה, זה בני האדם שעשו זאת!

זו כמובן טענה שטותית. בהחלט אפשרי (ואף סביר) שפליטות הפד"ח של האנושות משפיעות על האקלים (מחממות אותו)  השאלה הגדולה היא בכמה?. אין שום דבר שיכול להוכיח שהשינוי הנוכחי (התחממות קלה) נגרם כולו על ידי בני האדם, והאדם בלבד,  ושם דבר על ידי אותם שינויים טבעיים שפעלו קודם.
יש לשים לב גם שההתחממות אינה אחידה וגורפת בכול העולם. בערך ב 1/3 מתחנות המדידה בעולם נרשמה דווקא ירידה בטמפרטורות מאז תחילת המדידות. העלייה הקלה שמדברים עליה היא שקלול או ממוצע בין העליות והירידות שנמדדו במקומות שונים. העלייה בטמפרטורות היא גדולה במיוחד באזור הצפוני, הארקטי. שם הממוצע השנתי הרגיל הוא אולי מינוס 30 מעלות. עלייה של שתיים שלוש מעלות שם אינה אסון כלל, אדרבא. ובאשר לדירוג השנים החמות – בארה"ב (בחלק היבשתי הרצוף) שנת 2019 דווקא הייתה שנה קרה למדי – 34 בדירוג השנים החמות. שימו לב בתמונה למטה שההתחממות ה"גדולה" יותר הייתה באזור הארקטי.


לבסוף: הנה גרף המתאר את עליית ריכוז הפד"ח באטמוספרה מול עליית הטמפרטורות: לא רואים הרבה קשר ביניהם.


שורה תחתונה: לכול זעקות השבר ונבואות סוף העולם אין שום בסיס במציאות. בעולם לא מתרחש עד כה שום אסון אקלימי חריג, שום מדידה של תופעה מסוכנת. אסונות טבע (בצורת, שיטפונות, הצפות, גלי חום, גלי קור, סערות) תמיד היו ותמיד יהיו. האסונות האחרונים אינם חריגים. לא מתרחש כעת שום דבר ממשי, שנמדד, ומצביע על אסון אפשרי בעתיד. זעקות השבר ונבואות החורבן בווליום גבוה שנשמעו לאחרונה הם היסטריה טהורה, ללא בסיס ממשי במציאות. ולא משנה שלהיסטריה הזו נתפסו מרבית הפוליטיקאים, וחלק גדול מהמדענים, והדבר הפך אופנתי. היסטריה המונית היא עדיין היסטריה ולא מציאות.

יעקב

בהמשך נכתוב גם על ההתחממות הנוראית כביכול של האוקיינוסים...


10 בינואר 2020

הסכם להרס הטבע בצפון


וואינט: "משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה ורשות החשמל חתמו על הסכם מסגרת, שיאפשר הקמה של מאות טורבינות רוח בצפון הארץ."

זהו הסכם לפגיעה חמורה בנופים ושטחי טבע ובתושבים בצפון הארץ וברמת הגולן. עשרות או מאות הטורבינות שיוקמו חו"ח בצפון יפגעו קשות בנוף – הטורבינות הן פורונקל וויזואלי אדיר ממדים. במקום לטייל בחיק הטבע הראשוני או המקורי, הנקי פחות או יותר, ניאלץ כעת לטייל בין מפלצות תעשייתיות ענקיות, בין תרנים עבים מפלדה בגובה 200 מ' כשמעל ראשינו מסתובבים פרופלורים ענקיים מפיברגלס, שלפעמים מתפרקים ועפים ויכולים ליפול על אנשים ולגרום לשריפות יער.

הטורבינות גם מרעישות ברעש בעל תדירות נמוכה שלא ממש נשמע אבל גורם לאנשים להרגיש מוטרדים ועצבניים ולא לישון טוב. פגיעה אחרת היא הריצוד – האור והצל המתחלפים של הפרופלור המסתובב בהחלט מעצבן כול מי שנמצא בלית ברירה בקרבת הטורבינה. הטורבינות פוגעות בבירור בשלומם ובריאותם של מי שחיים בקרבתן.  במקרים רבים נאלצו אנשים לנטוש את בתיהם, בכול מקרה ערך של בית בקרבת טורבינה יורד לאפס – כי לא ניתן למכור אותו.

התקן המקובל באירופה (בעיקר בגרמניה), שבה נבנו כבר עשרות אלפי טורבינות, קובע שאסור לבנות טורבינות במרחק פחות מ 1.5 ק"מ מבתים, כדי לא לפגוע באנשים. אחרי שעשרות אלפי טורבינות נבנו בבריטניה יצאו כול תושבי האזורים הכפריים במחאות חריפות נגד המפגע, וממשלת בריטניה נאלצה להכריז על הפסקת התקנת הטורבינות ביבשה (ממשיכים רק בטורבינות ימיות שמותקנות רחוק מהחוף, מחוץ לטווח ראיה מהיבשת). בקנדה נאלצו לבטל פרויקט של 750 טורבינות בגלל התנגדות התושבים.

בארצנו הצפופה  – יהיה קשה למצוא שטח בצפון הארץ המרוחק יותר מק"מ וחצי מבתי הישובים. ואם ימצא שטח טבע בתולי (שמורות טבע) במקום כלשהו יהיה זה פשע להרוס אותו על ידי בניית דרכי גישה וזריעת מתקנים תעשייתיים ענקיים בו. תושבי הדרום כנראה ניצלו מהמכה הזו – כי אין רוחות חזקות בדרום הארץ. גם הרוחות בצפון לא משהו, הרבה חשמל לא יצא מהטורבינות האלה, אבל פגיעה באנשים ובטבע כן.
פגיעה קשה נוספת היא בציפורים למיניהן ובעטלפים. אלפים ומאות אלפים, אולי גם מיליונים של ציפורים ועטלפים נקטלים כול שנה על ידי מפלצות הרוח, ביניהם עופות דורסים גדולים שהם יצורים מוגנים שאנו נלחמים בחירוף נפש להצלתם מהכחדה – כמו הנשרים של רמת הגולן. וארצנו היא ארץ המוצפת במאות אלפים של ציפורים נודדות, שאנו בהחלט לא היינו רוצים להשמיד בסיטונות.



טורבינות הרוח פועלות, כמובן, רק כאשר נושבת הרוח, ודרושה רוח חזקה יחסית. הן פועלות באופן תזזיתי, דהיינו – מקרי וסרוגיני – כאשר הרוח נושבת ולא כאשר אנו זקוקים לחשמל. הרבה מהחשמל הרוחני מופק בלילה כאשר צריכת החשמל נמוכה, ויש עודף חשמל מהתחנות הרגילות. ובכול מקרה – חייבים להחזיק תחנות כוח רגילות כגיבוי לטורבינות הרוח – בשיעור 100%. טורבינות הרוח רק מסבכות ומיקרות את מערכת החשמל, והחיסכון בדלק (ובפליטות) שהן משיגות הוא זניח.

פיזור טורבינות מפלצתיות במספרים גדולים בארצנו הצפופה והקטנה יהיה בכייה לדורות. אל לנו להעתיק כול שטות מחו"ל בלי שיקול ומחשבה. זה שהטורבינות אופנתיות בחו"ל אינו אומר שהן מביאות תועלת, לא שם ובוודאי לא אצלנו. צריך להטיל איסור מוחלט על פיזור הטורבינות המפלצתיות בארץ ישראל.

יעקב

5 בינואר 2020

אירוע הגשם החריג בדרום תל אביב אתמול

בהמשך להסברי עיריית תל אביב כי אירועי הגשם הקיצוניים נגרמו כתוצאה מ"משבר אקלים" מחמיר מציינים בשירות המטאורלוגי כי אמנם התרחש אירוע חריג אולם אירועים כאלו התרחשו גם בעבר במקומות שונים בארץ.


השירות המטאורולוגי הפיק דו"ח ביחס לאירוע הגשם החריג שהתרחש ב-4 בינואר בדרום תל אביב.
על פי הדו"ח בתחנת תל אביב חוף (שנמצאת ליד מוזאון האצ"ל) נמדדו בתוך שעתיים 79 מ"מ מתוכם 67 מ"מ בשעה אחת.

עוצמות הגשם הללו חריגות  - והן הגבוהות ביותר לפרקי הזמן הזה מאז החל רישום עוצמות הגשם בתחנות גוש דן בתחילת שנות ה-40.

על פי דיווח השירות המטאורולוגי יש מחזוריות של כ-100 שנה ויותר של תופעה זאת בגוש דן, והיא מתקיימת גם באזורים אחרים בארץ.

בהדר הכרמל נמדדה כמות דומה בפרק זמן קצר בשנת 1949, ביריחו באוקטובר 1987, באונ' חיפה באוקטובר 2008 ובאשקלון בנובמבר 2015.

העוצמות החריגות של אמש נמדדו רק ברצועה צרה באזור דרום תל אביב.

ככל שעוברים לפרקי זמן ארוכים יותר עוצמות הגשם שנמדדו פחות חריגות. אירוע גשם של 100 ועד 120 מ"מ גשם ביממה באזור תל אביב אינו חריג ומתרחש אחת ל5 עד 10 שנים. יממת הגשם הגשומה ביותר בתל אביב יפו היתה ב-6 בנובמבר 1938 אז ירדו 202 מ"מ ביפו.


2019 שלישית בדירוג שיאניות החום


שנת 2019 היא השנה השלישית מבחינת דירוג השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות הלווייניות לפני 41 שנה. האנומליה של הטמפרטורות (סטייה מהממוצע 1981-2010), ב 2019, הייתה +0.44 מעלות. השנים החמות יותר היו 2016 - +0.52, 1998 - +0.48.

דירוג השנים מאז 1979, לפי רמת החום נראה בגרף למטה:

מגמת ההתחממות הקווית, מאז ינואר 1979 היא 0.13 מעלות לעשור (כלומר 1.3 מעלות למאה שנה) שזה הרבה פחות מאשר התחזית הממוצעת של ה IPCC המדברת על 3 מעלות למאה שנה (ויש מדענים חממיסטים הטוענים ליותר מזה). 

כלומר: כול התחזיות המחמירות על התחממות נוראית שתתרחש כבר עכשיו הן תוצאה של מודלים או ניחושים או נבואות. עד עכשיו לא נצפתה או נמדדה מגמת התחממות גדולה במיוחד. כלומר: יש בהחלט התחממות – נמדדה התחממות בקצב 1.3 מעלות למאה שנה – אבל היא רחוקה בשיעורה מהניחושים ההיסטריים שהתקשורת וחלק מן המדענים מפיצים.

יעקב

4 בינואר 2020

עיריית תל אביב מאשימה את "משבר האקלים" בהצפות

"תופעות של ארועי גשם דרמטיים כמו זה שחוותה העיר הבוקר מתגברות בשנים האחרונות עקב משבר האקלים". כך מסבירים בעיריית תל אביב את ההצפות בדרום העיר שהובילו לנזקים נרחבים.

השימוש ב"משבר אקלים" על מנת להסיט את האחריות מטיפול לקוי בתשתיות ניקוז ואירועי חירום חוזר גם בתגובות הגנריות הדף הפייסבוק של העירייה לתלונות של תושבים על הצפות ונזקים.


עיריית תל אביב מגלה יצירתיות בהפניית ה"אשמה" ל"משבר האקלים" ותורמת לרשימת ברינגל המרכזת מאות טענות התולות תופעות שונות במשבר האקלים ובהתחממות גלובלית. 

למרות "המשבר האקלימי" ולמרות שמדובר בתופעה נדירה וחריגה אין היא מסמנת שינוי דרמתי באקלים. לא עברנו את כמות הגשמים שנרשם בשנת 1955, אז ירדו בתל אביב 133 מ"מ גשם ביממה אחת, או את יממת הגשם הגשומה ביותר בתל אביב יפו הייתה ב-6 בנובמבר 1938 אז ירדו 202 מ"מ ביפו.
 
תוספת: על פי דיווח השירות המטאורולוגי יש מחזוריות של כ-100 שנה ויותר של תופעה של ריכוז ממוקד של כמות גשם בזמן קצר בגוש דן, והיא מתקיימת גם באזורים אחרים בארץ. בהדר הכרמל נמדדה כמות דומה לזאת שירדה בדרום תל אביב בפרק זמן קצר בשנת 1949, ביריחו באוקטובר 1987, באונ' חיפה באוקטובר 2008 ובאשקלון בנובמבר 2015.


כתזכורת לשטפונות עבר ערוץ 7 מפרסם תמונות מארכיון צה"ל ולע"מ של שיטפונות בתל אביב ובמעברת בית ליד בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת:



ואם כבר עסקנו ביצירתיות Julian Van Hagen  מפרסם בקבוצת Secret Tel Aviv  את הוידאו הזוכה שלנו: