30 בנובמבר 2015

קבורת הפד"ח – עוד אוטופיה ירוקה שנקברה.


כתבנו בעבר על ההצעות (הבלתי מעשיות) לקבור את הפד"ח הנוצר בתחנות הכוח, מתחת לאדמה. הרעיון – ששמו הרשמי הוא CCS  - (carbon capture and sequestration). חסידים ירוקים שלא איבדו לגמרי את הקשר עם המציאות, מבינים שאין שום אפשרות לספק את צרכי החשמל של האנושות ללא מקורות אנרגיה פחמיים (פחם, גז ונפט). לכן – כדי להשיג את היעד הנכסף (ההכרחי ודחוף, לדעתם, כדי להציל את כדור הארץ) – של צמצום הפליטות ב 100% או ב 80% (עד 2040, או עד 2050), הם תלו תקוות ברעיון של קבורת הפד"ח. כלומר: אנו נמשיך לשרוף, בלית ברירה, דלק פחמי, אבל את הפד"ח שנוצר נלכוד ונדחוף למעמקי האדמה, כדי שלא יפלט לאטמוספרה, ולא יגדיל את ריכוז לגזי החממה שבה.

בריטניה מודאגת אקלים, כמו כולם. הם לא רק "הכריזו" על יעדים יפים, אלא חוקקו חוק של ממש, (חוק שינוי האקלים משנת 2008) המחייב צמצום הפליטות ב 80% עד 2050. כיצד משיגים יעד נהדר ופנטסטי זה (דמיוני), כיצד אפשר לציית לחוק? כיצד גורמים לאקלים לציית לחוק?

אחד הרכיבים העיקריים בתכנית הבריטית היה ה CCS  (קבורת הפד"ח). ממשלת בריטניה הקציבה מיליארד ליש"ט למי שיצליח לפתח את השיטה הזו ולהוכיח את היתכנותה. הקציבה על הנייר, בעבר.

כעת הודיעה ממשלת בריטניה על ביטול המימון של מיליארד ליש"ט לפרויקטים של CCS. ממשלת בריטניה השתכנעה, כנראה, שהטכנולוגיה הזו אינה מעשית. שני מפעלים שונים שבדקו את הנושא וערכו מחקרים ובדיקות היתכנות (על גבי נייר בלבד), כנראה יפסיקו את הנושא, לאחר ביטול התקצוב הממשלתי.

הארגונים הירוקים מקטרים שביטול התקציב יפגע קשות בסיכויים לעמוד ביעדים של הפליטות. זה, כמובן לא נכון. כי לא חשוב כמה כסף אתה שופך על משהו שלא יכול לעבוד – הוא לא יעבוד. זה לא היעדר הכסף שמונע מהרעיון של ה CCS  לעבוד – אלו הם חוקי הפיסיקה. ביטול התקציב רק מונע בזבוז כסף לריק.

יעקב



28 בנובמבר 2015

פרופ' עדי וולפסון – הטפות סרק.


פרופ' עדי וולפסון ממשיך להטיף בנושאי ההתחממות הגלובאלית, במאמר בוואינט. הוא מנסה להישמע איש קונצנזוס, המתרחק מנושאים שנויים במחלוקת, ומנסה להציג שורה של "אמיתות" שמובנים מאליהם ולא יכול להיות עליהם וויכוח לדעתו – אלא ש"האמיתות" שהוא מפרט אינן אמת.
הנה טענותיו – והאמת בצדן.

וולפסון: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי, נכון?" לא נכון. יש גם יש ויכוח. כול תופעות האקלים הן רגילות, ולא חסרות תקדים. אין שום הוכחה מדעית שמאורעות האקלים ה"חורגים" כביכול (הנדירים) שהתרחשו לאחרונה הם חסרי תקדים, או שיש עלייה בלתי רגילה במאורעות אקלים קיצוניים. האקלים לא השתגע כלל, הוא רגיל בהחלט, כולל התופעות הנדירות.
וולפסון: "גם לא על כך שיש רעב, מלחמות ושינויים דמוגרפיים בעולם?" נכון, יש רעב, יש שינויים דמוגרפיים, יש מלחמות. תמיד היו, ואני חושש שתמיד יהיו. אין שום דבר יוצא דופן בתופעות אלו, שום דבר שלא התרחש כבר, בצורה זו או אחרת, בעבר, שום דבר שניתן לקשור אותו לשינויי אקלים (אם יש כאלה) של העת האחרונה.

אנחנו גם לא מתווכחים ששריפת דלקים לייצור חשמל ולהנעת כלי תחבורה ושתהליכים תעשייתיים פולטים מזהמים לאוויר? נכון. וזה אכן מצער. אבל החשמל, התעשייה והתחבורה מאפשרים לנו לחיות ברווחה ונוחות. התועלת שלהם גדולה פי מיליון מהפגיעה שלהם. נכון, צריך לנסות לצמצם את הזיהום ככול האפשר, באמצעים טכנולוגיים (מסננים), אבל זה מטורף להטיף לביטול החשמל, התעשייה והתחבורה, והחזרה לחיים פרימיטיביים של העידן הטרום-תעשייתי שלפני 200 שנה ללא חשמל וללא תעשייה. ומה כול זה קשור לאקלים? שום קשר. אין קשר בין זיהום (פיח או גזים רעילים) לבין פליטות פד"ח, שאינו מהווה זיהום, אלא גז שמצוי באופן טבעי באטמוספרה, ומהווה מזון לצמחים, ואוי ואבוי אם לא היה בנמצא. (על שיעור ההשפעה המחממת של עליית ריכוזי הפד"ח יש וויכוח, אבל זה לא זיהום).

ואפילו לא על עליית מחירי הסחורות כמו חיטה, קקאו, קפה ויין, כתוצאה משינויי האקלים לצד הצריכה המוגברת של העולם המערבי שמובילה להררי אשפה? פה וולפסון מערבב כמה עניינים. הייתה עליית מחירים של מוצרי מזון, אבל מאז הייתה גם ירידה. יש לזה הרבה גורמים – האקלים אינו אחד מהם. הגרומים הם גידול האוכלוסייה, משבר כלכלי, ספקולציות, הדפסת כסף, עליית רמת החיים, גידול הביקוש, גידול האתנול (שלא לצורך, לפי לחץ הירוקים) ועוד.

הררי אשפה?  זה נושא נפרד, לא קשור למחירי המזון. נכון, האדם המודרני צורך הרבה, ולכן מייצר הררי אשפה. אבל – אין שום בעיה לטפל באשפה הזו בצורה נכונה, ללא יצירת זיהום סביבתי.  שוב: הפתרון להרי האשפה אינו בחזרה לחיים פרימיטיביים (שמייצרים פחות אשפה) אלא בטיפול הנכון באשפה כדי למנוע 
זיהום סביבתי. זה אפשרי, זה נעשה, זו לא בעיה. ומה זה קשור לאקלים??



הוא גם מביא את הגרף הזה כדי להוכיח "שהכדור מתחמם". נו טוב. אכן הוא התחמם מעט מאז 1950, זה לא מוכיח כלום. כדור הארץ תמיד מתחמם מעט ואח"כ מתקרר מעט – אין הגרף מוכיח שאלו לא תנודות טבעיות שאינן קשורות כלל לבני האדם. ואם תסתכלו טוב בגרף תבחינו שמאז שנת 2000 בערך, מגמת ההתחממות היא הרבה יותר קטנה (או אפילו "שטוחה" כלומר – לא קיימת) למרות המשך העלייה המתמיד בריכוז הפד"ח.

וולפסון: " אני גם בטוח שאנחנו מסכימים שעדיף שהגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל ישמש לייצור חשמל ויוביל לירידת מחירים במשק במקום שיימכר בחו"ל ויניב רווח גבוה רק ליזמים". זו כבר פשוט דמגוגיה. יש גז מספיק גם לצרכיה של ישראל וגם לייצוא. אם ייאסר הייצוא לא יהיו משאבים כדי לפתח שדות גז חדשים, והגז יישאר באדמה. הייצוא לא בא על חשבון הצריכה בישראל.
מלבד זה עלינו להיזהר מלהעביר את כול ייצור החשמל שלנו לגז, זה פוגע בביטחון האנרגטי ועלול לגרום למשבר ענק אם יהיו תקלות במערכות הגז. צריך לשמור על ייצור חשמל 50% בפחם, 50% בגז, כדי לקיים מערכת ייצור גמישה וחסונה, ושלא נהיה תלויים רק במקור אנרגיה אחד.

וולפסון: "המתנגדים המרכזיים לתיאוריית ההתחממות הגלובלית הם דווקא כל אחת ואחד מאיתנו. אחרי הכול הפחתת פליטות של גזי חממה כרוכה בהפחתה בייצור ובהפחתה בצריכה." הפעם יש הרבה אמת בדברי וולספון. לא ניתן להפחית את גזי החממה (הפד"ח) על ידי "מעבר למקורות אנרגיה ירוקים" כמו שרבים, כולל וולפסון,  מטיפים. אין מקורות כאלה שמסוגלים לספק את האנרגיה שאנו צורכים. הפחתת גזי החממה, פירושו – כיום – כמו שוולפסון אומר – הפחתת הצריכה – כלומר הגדלת העוני. חיים ללא חשמל, ללא תעשייה, ללא תחבורה (או עם הרבה פחות מהדברים האלה) פירושו – לחזור לאורח חיים פרימיטיבי, טרום תעשייתי. בסביבה כזו ייכחדו מיליארדי בני אדם, כי מערכת ייצור מבוססת על עבודת אדם ובהמה, ללא מקורות אנרגיה אחרים (פחמיים) לא תוכל להזין את כול מיליארדי בני האדם שנוספו לאוכלוסיית העולם מאז המהפכה התעשייתית במאה ה 19. שלא תטעו: הפחתה בייצור ובהפחתה בצריכה פירושו עוני, ופירושו הכחדה המונית של "עודף האוכלוסייה".

וולפסון מזכיר את הסרט "אמת מטרידה" של אל גור, שהוא סרט תעמולה חסר שחר, שלא שווה להרחיב את הדיבור עליו, ואת הדו"ח האחרון של ה IPCC  שקבע (ללא שום הצדקה) שקיימת ודאות של 95% שבני האדם גורמים את ההתחממות הגלובאלית מאז 1950. הוא גם מזכיר "נבואות קודרות" שגם הן לא מבוססות על כלום.

וולפסון: בשנים האחרונות עומד נושא ההתחממות הגלובלית על סדר היום של מרבית המדינות בעולם. כולן מחשבות פליטות גזי חממה, מכינות תוכניות לצמצום הפליטות ומשקיעות משאבים רבים בהתייעלות אנרגית, במעבר לאנרגיות ירוקות ובהטמעת טכנולוגיות קלינטק.  נכון. מדינות העולם השקיעו לפחות כ טריליארד דולר בשנים האחרונות באנרגיה ירוקה. ומה יצא מזה? כלום. לא הייתה הפחתה משמעותית בפליטות, כמויות הדלק הפחמי שנחסכו הן זניחות. הפליטות בעולם ממשיכות ועולות. האנרגיה הירוקה היא אשליה. כול ההוצאה הייתה לריק. האם עלינו לחקות את כול השטויות שמתבצעות במדינות אחרות? האם, בגלל שהם עשו שטות, אנו צריכים לעשות אותה שטות (כפי שכבר עשינו)? זה מה שמציע וולפסון: להעתיק את השגיאות של אחרים, כפי שאנו כבר עושים, בלי לחשוב?

בסוף מסכם וולפסון [על נסיעת נתניהו לפאריז]: "אבל אל תצפו ממנו לבשורות בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה בישראל." יש לשער שיהיו הרבה "בשורות" בפאריז, והרבה פטפוטי סרק. הפחתות בפליטות לא יהיו כמו שלא היו אחרי הסכם קיוטו ב 1997. הפחתות בפליטות אינן אפשריות ללא "הפחתת הצריכה", כמו שאומר וולפסון – כלומר ללא עוני, ועוני זה דבר, שמשום מה, האנשים לא אוהבים....

ועוד דבר לא נכון אומר וולפסון: שאנו (בארץ ובעולם) לא עושים כלום נגד ההתחממות הגלובאלית ונגד זיהום הסביבה (אלו שני דברים שונים). לא נכון! אנו (בארץ ובעולם) עושים הרבה. הרבה שטויות. כמו ההוצאה חסרת התועלת של טריליארד דולר (אלף מיליארד) שהעולם מוציא על אנרגיית שמש ורוח – זה בהחלט "משהו" שעושים ולא "כלום". וגם אנו בארץ מוציאים מעל למיליארד דולר לשנה, כול שנה, בהתחייבות ל 20 שנה, על אנרגיה סולארית, שהתועלת בה מועטה מאד.

מעבר להתחממות הגלובאלית נעשה הרבה מאד למען שיפור איכות הסביבה. נזכיר את כול המפעלים לטיהור שפכים, את הפיקוח על הזיהום התעשייתי, את עבודות הניקוי והטיהור של הנהרות (ירקון וקישון). איכות הסביבה הולך ומשתפר, כול הזמן, איכות האוויר, ניקוי הנהרות, טיפול בשפכים ובאשפה כול אלו השתפרו לאין הכר, מאז שנות ה 1960.  הטענה של וולפסון על "הררי אשפה" הולכים וגדלים כתוצאה  בלתי נמנעת של "צריכת היתר" אינה נכונה. אפשר לאמור שמאז שנות ה 1960 ועד היום היה שיפור גדול בניקוי הסביבה, בכול הנושאים – בעולם המערבי המפותח והעשיר. הרי האשפה ניתנים לטיפול וניקוי, את זה אנו כבר עשינו וממשיכים לעשות. גם העולם העני, שהוא עדיין מזוהם למדי, יתחיל לטפל בזיהום וניקוי הסביבה לכשיתעשר.

בשורה תחתונה אין לפרופ' וולפסון הצעות קונקרטיות, מעשיות,  נוסח: "תעשו א' וב' וג'". הוא סתם מטיף בנוסח: "תהיו ילדים טובים", בלי שום עוגן במציאות. זה תמיד הולך...

יעקב




6 בנובמבר 2015

ההנחות המוקדמות ביחס לאפשרות ההפקה של אנרגיית רוח מוטעות


מכון מקס פלאנק פירסם בספטמבר השנה ממצאים חדשים הכוללים את ההשפעה של הטורבינות המותקנות בפועל (החלשה של עוצמת הרוח על ידי הטורבינות עצמן). על פי הפרסום עולה כי הערכות שהתבססו על הערכות הסוכנות הסביבתית הפדרלית הגרמנית משנת 2013 שגויות במידה חריפה של  כ-85%.

הערכת הסוכנות הגרמנית היתה כי ניתן להפיק כ-7 וואט למטר מרובע של חוות רוח, ממצאי מכון פלאנק מראים כי התפוקה בפועל עומדת על 1.1 וואט למטר מרובע.

אל המסקנות הללו הגיע צוות חוקרים בינלאומי ברשות מדעני המכון שחקר חוות רוח בקנזס (ארה"ב) הנחשבת מדינה עתירת רוחות. הממצאים הראו כי ככל שנוספות יותר טורבינות לחווה גם גוברת האאטה של מהירות הרוח. 

ממצאים אלו משליכים על התוכניות ההזויות של ממשלת גרמניה להקים עוד טורבינות רוח עד להיקף של כיסוי כ-14% משטח גרמניה ולהגדיל את התפוקה מ-39 מגאוואט שהיו מותקנים בשנת 2014 לתפוקה של 1,400 מגאווט. בהנחה שהחישובים עליהם נסמכה התכנית שגויים בכ-85% ברור כי מדובר על פאנטזיה שתפיק רק הרס וביזבוז כספים.

תודה ליוני ששלח (ותיזכר) את המאמר.

בועז