בעיקבות האסון בפוקושימה נסגרו תחנות
כוח גרעיניות רבות ביפאן, וכעת פועלות רק 17 מתוך ה 54 שהיו קודם. חלק מהתחנות
נפגעו ולא ניתנות לתיקון, חלק מהיחידות היו סגורות לתחזוקה ולא הופעלו מחדש, וחלק
הושבתו זמנית עד לשיפור רמת המיגון שלהן. בעיקבות זאת נוצר מחסור בחשמל ביפאן.
ממשלת יפאן הכריזה על מבצע צנע בחשמל, ומחייבת את העסקים והאזרחים לצמצם את צריכת
החשמל ב 15% לפחות, ביחס לצריכה בשנה שעברה. מי שאינו מצמצם משלם קנס.
היפאנים עם צנוע ממושמע וצייתן. גם לפני
המשבר צריכת החשמל שלהם, הייתה רק כמחצית מצריכת החשמל של ארה"ב. חלק מזה
נובע ממסורת, תרבות ומאורח החיים הצנוע יותר, חלק מהיותם יותר עניים. הם נרתמו
בהתלהבות למבצע הלאומי של חסכון בחשמל, והצליחו, עד עתה, לעמוד ביעדים ואף יותר
מזה. כיצד עשו זאת? הנה הסיפור (מניו יורק טיימס).
הם צימצמו את התאורה. פחות תאורת רחוב,
פחות שלטי פרסומת מוארים, פחות עוצמת אור בעסקים, משרדים וחנויות. הם העלו את הטרמוסטט
בבתים ומשרדים ל 28 מעלות. הם שינו את קוד
הלבוש – מעתה מותר לבוא לעבודה בחולצת טריקו, וירדו מהחליפה והעניבה.
הם אסרו על שימוש במכשירים ביתיים זוללי
חשמל (מכונות כביסה ומייבשים) בין השעות 9 עד 20 בימי חול. מפעלים החלו לעבוד
במשמרות סוף שבוע ומשמרות לילה, כדי לנצל שעות של זמינות חשמל, ולחסוך בצריכה
בשעות שיא.
הם העלו את המודעות לבעיה. הם פתחו
במסעי הסברה מקיפים בכלי התקשורת (דוגמת "ישראל מתייבשת"). הם מפיצים
מידע מפורט על צריכת החשמל על כמות החשמל הזמינה בכול איזור, ועל כמות הצריכה
הצפויה ביממה הקרובה. המידע הזה מופץ בכול העיתונים וכלי התקשורת כחלק מתחזית מזג
האוויר. חברת החשמל טפקו מפרסמת באתר שלה גרפים על כמות החשמל הזמינה, לעומת
הצריכה, המתעדכנים כול 5 דקות. הם שולחים מיסרונים לטלפונים הסלולריים של כול
הצרכנים כאשר רמת הצריכה מתקרבת לכמות הזמינה, ודורשים מהצרכנים, בזמן אמת, לכבות
מכשירים ולצמצם תאורה.
במפעלים, אוניברסיטאות ומוסדות הציבור
מונו עובדים (קומיסרים) לתפקיד "פקחי חשמל". הם מסתובבים בבניינים,
מכבים אורות ביום, ובחדרים ריקים, מכבים מזגנים, בודקים את הטרמוסטט. במפעלים
וחברות הותקנו נורות אזעקה בחדרי המנהלים, המתריעות באור צהוב כאשר צריכת החשמל
מתקרבת לרמת היעד, ובאור אדום כאשר היא עולה מעל לרמה המותרת.
עד כה הצליחו היפאנים להמנע מניתוקי זרם
יזומים, במידה רבה בזכות מזג האוויר הקריר יחסית ששר בחודש האחרון. הם חוששים ממה
שיקרה באוגוסט, החודש החם ביותר.
היפאנים הוותיקים נזכרים בימי ההאפלה,
בעת מלמת העולם השנייה והצנע ביפאן, אחרי תבוסתם, כאשר כול העם היפאני נרתם,
בנחישות וסולידאריות, לשיקום המדינה.
גם אני נזכר בשנות ה 50 ו ה 60 אצלנו,
כאשר מזגנים היו מותרות, והיו די נדירים. מרבית הבתים, המפעלים והמשרדים היו ללא
מזגן, כמו כול בתי הספר. חלק משרותי הצבאי עברתי בצריף עץ לוהט באזור
ת"א, ללא מזגן. המפקד שלי, בדרגת סא"ל הכניס שולחן שירטוט למשרד שלו,
כדי שהמשרד יהיה זכאי למזגן. (הצבא הכיר בעובדה ששרטטים צריכים מזגן כדי לא ללכלך
את גליון השרטוט בזיעה, זה היה כבר בשנות ה 70).
התמונה מתארת מה פירוש הביטוי
"צעדי חיסכון" שאירגונים ירוקים משתמשים בו כדי לספר לנו מדוע לא צריכים
להקים תחנות כוח חדשות. מלחמת החורמה של קיצונים ירוקים נגד תחנות כוח עלולה
להוביל אותנו חזרה לימים הטובים הם (במקרה הטוב).
יעקב