27 במרץ 2014

ארה"ב: החורף הכי קר ב 100 שנה


החורף היה קר במיוחד בארה"ב עם גלי קור שירדו מהאזור הארקטי ורבצו מעל מרכז ארה"ב ומזרחה. מסתבר עכשיו, עם סיום הרשמי של החורף ב 21 במרץ, שזה היה החורף הקר ביותר זה יותר ממאה שנה. חורף קר יותר היה החורף של 1911/12 – לפני מלחמת העולם הראשונה.

פרטים נוספים על המערבולת הקוטבית circumpolar vortex שגרמה את הקור בארה"ב ניתן לקרוא כאן.



באזורים אחרים בעולם (למשל אצלנו) דווקא היה חורף יותר קל, כלומר יותר חם.


יעקב

26 במרץ 2014

הסיר את שמו מדו"ח ה IPCC


קבוצת מדענים (?)  מה IPCC  מכונסת כעת ביפן כדי להשלים פרטי ניסוח אחרונים לדו"ח החדש שעומד להתפרסם ביום ב', 31 במרץ. הדו"ח הזה הוא הפרק על השפעות שינויי האקלים, והוא הפרק השני מתוך שלושה של הדו"ח החמישי של ה IPCC. הפרק הראשון פורסם לפני כמה חודשים, ונושאו היה – הידע המדעי אודות שינויי האקלים., כאמור הפרק השני – נושאו – פירוט השפעות – impacts . הפרק השלישי שיפורסם בעוד כחודש ידון בהמלצות לפעולה.

פרופסור ריצ'רד טול (כלכלן) הוא המחבר הקואורדינטור המוביל של הפרק הכלכלי בדו"ח זה. (lead co-ordinating author  - כינוי תפקיד במיטב העגה בירוקרטית). הוא היה מעורב בניסוח הסיכום למנהלים או קובעי מדיניות – מסמך חשוב (היחידי שנקרא). הוא ביקש כעת ששמו יוסר מרשימת המחברים כי הוא אינו מוכן לשאת באחריות לדברים שנכתבו. הוא טוען שהדו"ח כפי שמנוסח בטיוטות האחרונות מגזים בהפחדות, בהצגה של תוצאות מפחידות של ההתחממות - תוצאות המתוארות כאפוקליפטיות ( כלומר – של סוף העולם).
כבר בדו"ח הקודם של ה IPCC, בפרק על ההשפעות, התגלו שגיאות מביכות שפגעו באמינות הדו"ח. למשל – הטענה שקרחוני ההימליה עלולים להימס עד 2035 – שהתברר שהייתה שגויה לחלוטין. [מעניין: תמיד השגיאות נוטות לכיוון של הגדלת הנזקים וההפחדה, ולעולם לא בכיוון הפוך ].

טיוטות מן הדוח שהודלפו מנבאים שההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם תגרום נזקים כבדים לכלכלה, תגרום לעקירת מאות מיליוני בני אדם, ותגרום לפרוץ סכסוכים אלימים.
פרופ' טול אמר: "המסר בטיוטה הראשונה היה שבאמצעות הסתגלות ופיתוח חכם ניתן לטפל כיאות בסיכונים של השפעות שינויי האקלים. הייתה דרישה שנפעל בהתאם (פיתוח חכם). המסר הזה נעלם לחלוטין מהטיוטה האחרונה שמדברת כולה על חומרת ההשפעות האקלימיות, ויוצרת תמונה אפוקליפטית (מפחידה). הטיוטה הזו היא הזדמנות שהוחמצה". [הוא כנראה מתכוון: הזדמנות שהוחמצה להציג תמונה יותר מאוזנת, כפי שהיה בטיוטה הראשונה].

ממשיך פרופ' טול ואומר ל BBC: "יש למשל הצהרה מאד אווילית - silly – האומרת שאנשים שחיים בארצות שקרועות במלחמות יותר פגיעים לפגיעות מזג האוויר. הדבר ללא ספק נכון, אבל אם תשאל אנשים בסוריה מה מדאיג אותם – נשק כימי או שינויי האקלים, ברור שהם יגידו נשק כימי. המשפט הזה מאד טיפשי". [כן... כן... מה הדאגה הגדולה של מיליוני הפליטים הסוריים והתושבים שחיים בערים חרבות תחת אש? ניחשתם: שינויי האקלים....]

פרופ' טול אינו מטיל ספק ששינויי האקלים נגרמים על ידי בני אדם, אבל הוא אומר שיש הגזמה בהצגת ההשפעות – impacts.

בוב ווארד, בשם החממיסטים, אומר ששאר 410 המדענים (?) שהשתתפו בכתיבת פרק זה לא התפטרו.
אנו כבר יודעים שה IPCC  הוא גוף תעמולתי שרואה כיעוד הגברת ההפחדה וההיסטריה החממיסטית. הוא מגזים בכול – בהצגת שיעור ההתחממות הצפוי, בהצגת רמת הוודאות המדעית, בהצגת ההשפעות, ואח"כ בעוד חודש, ימשיך בדרכו מהדוחות הקודמים ויציע "פתרונות" בלתי מעשיים, בלתי מועילים וחסרי שחר. נתראה בעוד חודש ונבדוק אם נבואתי זו תתגשם....

יעקב


25 במרץ 2014

"רק דברים הגיוניים"


לאחרונה היה ראיון ודו שיח משותף של מדען אקלים ספקן, ד"ר ג'ון קריסטי מאונ' אלבמה, ומדען חממיסט ידוע, פרופ'  קרי עמנואל מה  MIT (הכותרת מתוך דברי עמנואל). דוח שיח כזה נדיר בגלל שלרוב החממיסטים מסרבים להשתתף בוויכוח ציבורי עם ספקנים. נושא השיחה היה בעיקר – המלצות למדיניות אקלימית. הנה כאן הדו-שיח המוקלט וגם תמליל שלו. בהמשך כמה דברים, כפי שמדווחת ד"ר קורי. (את הדיון מנחה פרופס רוס רובטרס שיתארח בכנס החירות הישראלי ב-4.4.)

ג'ון קריסטי: "השאלה היא לא כול כך מדעית כמו מוסרית: האם טוב לשפר את רמת החיים של האנשים. היום, ובעתיד הנראה לעין, הרווחה אנושית תלויה באספקה של אנרגיה רבה במחיר בר השגה, וזה בא מפחם. הדבר יימשך ככה, לא חשוב מה נעשה. האם תוספת ה co2 (פד"ח) יגרום לבעיות אקלימיות? התצפיות אומרות שלא מתרחשים בינתיים דברים שלא התרחשו בעבר. השאלה היא האם אנחנו (המדע) מבינים מספיק את מערכת האקלים כדי לחזות את העתיד. נכון שישנה תעשייה רחבת היקף של מודלים אקלימיים שמצביעים על אפשרות לתוצאות מפחידות בעתיד. אבל המודלים אינם מצליחים לחזות את האקלים של היום והם אינם מאומתים (אמינים).

שריפת פחמן איננה סימן שאנו בני אדם רעים (מושחתים). ההיפך: שריפת הפחם מאפשרת קיום אנושי ברווחה."

קרי עמנואל: "באמצע המאה ה 19 גילה ג'ון טינדל שהפד"ח, המהווה פחות מ 1% מהאטמוספרה, הוא האחראי לספיגת קרינת החום. זמן קצר אחרי זה חישב המדען סוונטה אהרניוס שבזכות הפד"ח, המהווה 0.04% מהאטמוספרה, כדור הארץ מצוי בטמפרטורה הנוחה המוכרת לנו ואינו כולו גוש קרח. זה ידע מדעי פשוט שאינו שנוי במחלוקת. [הערה: עמנואל קצת מטעה. התרומה העיקרית להתחממות היא של אדי המים]. אם כמות כול כך קטנה של פד"ח היא שמאפשרת לנו לחיות על פני כדור הארץ,  אז רק טבעי שהכפלת הריכוז או שילושו טומן בחובו סיכון. יש סיכון לדורות הבאים, וההיגיון מחייב לטפל בסיכון זה בצורה רציונאלית [אמן!]. יש סיכונים שגודלם איננו ידוע בדיוק. יש סיכונים הן בפעולה והן בחוסר פעולה. זאת הבעיה המסובכת הניצבת בפנינו."
המנחה רוס רוברטס, בשאלת סיכום: "בואו נראה מה המשמעויות לגבי המדיניות. קרי אמר שיש סיכון קטן לתוצאה הרת אסון, לכן חייבים לפעול. זו לא רק שאלה מדעית, אלא גם פילוסופית, או, כמו שאמר קריסטי, מוסרית. סיכון קטן לתוצאה איומה, וצריך לעשות משהו עם זה. העמדה שלך, קריסטי, היא בערך: היה נהדר לו היה משהו שאפשר לעשות שגם יעבוד. אתה (קריסטי) אינך חושב שהסיכון גבוה, והסיכון הטמון בפתרונות עלול להיות יותר גבוה."

הסיכום של קריסטי: "הסיכון שמשהו גרוע יקרה אם נייקר את האנרגיה הוא ממשי, אנשים יסבלו, זה ידוע בוודאות. לכן אנו צריכים לחפש פתרונות אנרגיה שהינם ברי השגה (זולים) מבחינה כלכלית, שיאפשרו גישה לאנרגיה ולכן - לרווחה לעניים בכול העולם.  מה הפתרונות הזמינים מבחינה מעשית? הדבר הגדול שעונה לשאלה הוא אנרגיה גרעינית. צריכים לשנות את הגישה השלילית לאנרגיה הגרעינית."
הסיכום של קרי: "אני בעצם מסכים. זו תהיה טעות לעשות משהו שמגדיל את העוני בעולם. הרווחה הכלכלית קשורה בצריכת האנרגיה. לכן צריך לטפל בבעיה בשכל [אמן!]. אינני נמנה על המחנה שאומר שצריכים לחדול משימוש באנרגיה פחמית (פוסילית). הדבר בלתי אפשרי, שום אדם שפוי לא ידרוש זאת. צריך לעשות הרבה דברים קטנים, למשל – שיפור בידוד המבנים. זה גם חוסך אנרגיה וכסף. צריך לעבור, היכן שזה אפשרי ומעשי, לאנרגיות מתחדשות. אי אפשר לעשות הכול עם שמש ורוח, אבל להשתמש בזה במידת האפשר. אני גם תומך באנרגיה גרעינית – ומסתבך בצרות בגלל זה עם חברי. הגרעין מספק 80% מהחשמל בצרפת, אל תגידו אצלנו זה בלתי אפשרי. צריך גם לעבוד על פיתוח שיטות ללכידת הפד"ח וקבורתו. צריך לעשות דברים הגיוניים [אמן סלע!]."

מסכם אחד הקומנטרים באתר של ג'ודי קורי: "אמן אחי. אנו עדיין לא מסוגלים להיות חכמים או נבונים בטיפול בסיכון האקלימי. היינו מאד בלתי חכמים בניסיונות שלנו עד כה. צריכים לעצור, לקחת נשימה עמוקה, ולהודות במובן מאליו: כעת אנו עדיין לא מסוגלים לעשות שום דבר שתהיה לו השפעה של ממש על הסיכון האקלימי. "
סיכום שלי: אני מברך על שיש מדען חממיסט ידוע שקורא לפעולה רציונלית, במסגרת האפשרי בעולמנו המעשי.  חבל שקרי לא מרים קולו (כמו עמיתו, האבא של החממיסטים, ד"ר האנסן) נגד האיוולת והבזבוז של תחנות רוח והפאנלים הסולאריים הבלתי יעילים. חבל שההיסטריה החממיסטית גרמה למעשים מטורפים כמו שריפת המזון והיערות שלנו. חבל שמרבית המדענים החממיסטיים אינם מסתייגים (כמו קרי) מההיסטריה הבלתי רציונלית שגורמת נזק רב.

יעקב



24 במרץ 2014

ה IPCC קובע: ביו דלק מזיק לסביבה.


גידול יבולים כדי לייצר ביו-דלק ירוק כביכול גורם יותר נזק מאשר תועלת. הוא פוגע בסביבה וגם גורם לעליית מחירי המזון, ולכן – מביא לסכנת רעב של אוכלוסיות חלשות. את זה קובע ה IPCC  בדו"ח חדש שהוא עומד לפרסם ב 31 במרס. טיוטה של הדו"ח הודלפה לעיתון טלגרף הבריטי. גם בנושא ההתחממות הגלובאלית – תוצאות השימוש בביו דלק הפוכה לכוונות – היא עלולה להחמיר את ההתחממות במקום להקטין אותה – כלומר להגדיל את פליטות הפד"ח ולא להקטין אותן. בסיכום למנהלים נאמר: "הגדלת יבולי הביו-אנרגיה מעמידה בסיכון מערכות אקולוגיות והגיוון הביולוגי". הפעם אומרים את זה לא הספקנים הרשעים אלא ה IPCC  עצמו.

ביו-דלק (או שריפת המזון)  היא תוצאה אופיינית של דרך הפעולה ההיסטרית, החממיסטית. (כתבנו הרבה על זה). התהליך הוא כזה: קודם נכנסים ללחץ היסטרי: "חייבים לעשות משהו" (לא חשוב מה), אח"כ הוגים רעיונות חולמניים, בלתי מציאותיים ואף מטורפים (שריפת המזון). מסרבים לעשות, או להתחשב בבחינת היתכנות הנדסית-מציאותית- מדוקדקת, מעשית הגיונית ומפוקחת של "הפתרון". חובקי העצים החולמניים חושבים שהם יודעים הכול ומבטלים את הקולות שפויים ומאוזנים יותר שמתריעים שהעסק לא יכול לעבוד. משתיקים את הספקנים באמצעות גידופים: מי שמצביעים על הכשלים המעשיים של ה"פתרון" הם שליחי השטן (אקסון מובייל) ומטרתם להחריב את כדור הארץ. מפעילים מכבש של תעמולה כבדה ולחצים פוליטיים. מעבירים חוקים (מאנדט למיהול אחוז הולך וגדל של אתנול בדלק). יוצרים סובסידיות. בונים מאות מפעלים לייצור אתנול וביו-דיזל – בהשקעה של מיליארדי דולרים.  ואחרי כול ההוצאה הזו, והקמת כול התשתית הזו ש"מפרנסת" עשרות אלפי עובדים – אחרי כול הבלגן הזה פתאום שמים לב שהכול טעות, שהספקנים שהתריעו שזו טעות איומה צדקו.
קחו למשל את ה AAAS – איגוד המדענים של ארה"ב. בדו"ח האחרון הם העידו על עצמם: "אנחנו האיגוד המדעי הגדול בעולם, ולכן אנו מאמינים שחובתנו לידע את הציבור ואת קובעי המדיניות מה המדע מראה בקשר לבעיות העומדות על סדר היום הציבורי". הגוף הזה פעל בימי הנשיא בוש השני, במרץ לקידום החקיקה של האתנול, ללא בסיס מדעי או הנדסי, רק מתוך גישה אידאולוגית-רגשית, בניגוד מוחלט להגיון וליומרותיו המדעיות. הארגון הזה שותף לגרימת נזק סביבתי, כלכלי וחברתי (רעב), והתנהג בצורה פחות מדעית והגיונית מאחרון מחבקי העצים. העיקר שהם מרגישים חובה להטיף לנו מוסר בשם המדע.

ה IPCC  - שמי שאינו מכיר אותו עלול לחשוב שהוא גוף מדעי-אובייקטיבי-חכם וטהור מתגלה כלא יותר משופר של דעות האופנתיות. בדו"ח הקודם שלו משנת 2007 הוא דווקא תמך בביו-דלק. מה השתנה מאז ועד עכשיו שפתאום הפך את עמדתו מקצה לקצה? האם התגלה משהו שלא היה ידוע קודם? לא, רבים התריעו נגד רעיון אווילי זה מהתחלה. מה שהשתנה זו האופנה. עוד ועוד ארגונים ופעילים ירוקים החלו להבין את הנזק שהביו דלק גורם. עכשיו מתנגדים מרבית הירוקים  לביו-דלק. אפילו אל גור, אלילם, הודה שתמיכתו בעבר הייתה טעות. ה IPCC  נותן ביטוי לרוחות החדשות שנושבות בקרב האקטיביסטים הירוקים. ה IPCC  הוא שופר של האופנה של האקטיביזם הירוק, של הדעה הרווחת, לא של האמת המדעית-הנדסית.

עכשיו נותר רק להוציא את התובנות החדשות אל הפועל ולבטל את המנדטים (החקיקה)  של האתנול בארה"ב והביו-דיזל באירופה. אבל, העסק לא פשוט, האינרציה גדולה, הפוליטיקאים כבדים, ולובי של התעשייה החדשה (והמיותרת ומזיקה) של האתנול והביו-דיזל חזק. עשרות אלפי אנשים (אולי יותר) מתפרנסים מזה. אי אפשר לנהל מדיניות של יו-יו: היום מקימים מאות מפעלים מחר סוגרים. לצערנו נמשיך לספוג את הנזקים הכספיים והסביבתיים של הטירוף הזה עוד שנים רבות.


יעקב

20 במרץ 2014

גם הם בין נביאי הזעם


תמונה: הנביא ישעיה,  ויקיפדיה. 

ה AAAS  היא ארגון מדענים גדול בארה"ב – American Association for the Advancement of Science, הארגון הגדול ביותר מסוגו בעולם, והוא הבעלים או המו"ל של כתב העת המדעי הידוע סיינס Science.

הם מצאו לנכון להצטרף למקהלת נביאי הזעם, ולהתריע מפני סכנות האקלים הנוראיות, במסמך שפרסמו תחת השם "אאא"ס – מה שידוע לנו". המסמך איננו מסמך מדעי ואין בו חידושים בחום הידע המדעי. הוא נועד לצרכי תעמולה והפחדה וזריעת פאניקה תחת חסות, כביכול, של "המדע". הוא נכתב על ידי וועדה מצומצמת בראשות 3 חממיסטים ואומר, בלשון עממית פשוטה (פארפרזה): "תאמינו לנו, אנו מדענים, תעשו כדברנו" (אבל לא אומרים מה לעשות).

הנה הנקודות העיקריות לפי הניסוח שלהם, ותגובה שלי (ואחרים) להן:

נקודה ראשונה שלהם: "המציאות – 97% מהמומחים קבעו ששינויי אקלים כתוצאה מפעילות אנושית אכן מתרחשים."

סביר מאד שהפעילות האנושית אכן גורמת לשינוי כלשהו באקלים, אך למרות  זאת, זה רחוק מוודאי, כי עדיין לא התרחש שום שינוי אקלים ושום תופעה שלא התרחש גם בעבר (לפני הפעילות האנושית) וניתן, לכן, להצביע עליו בבירור שנרגם על ידי בני אדם. אבל, השאלה אינה אם בני אדם משפיעים או לא. יכול להיות שמשפיעים – אז מה? צריך להראות שההשפעה מזיקה או הרת אסון. לא כול השפעה וכול שינוי הוא אסון. הוויכוח הגדול הוא על שיעור או גודל השינויים. בנושא זה הדעות חלוקות.

בנקודה זו – הניסוח של ה AAAS   הוא ניסוח חלקלק של רמאים או תועמלנית לא ישרים. הם אומרים: "בני אדם משפיעים על האקלים" ומנסים לייצור רושם שזה אסון נוראי, מבלי לאמור זאת במפורש – כי זה לא נכון. בנוסף המספר הזה – 97% מהמדענים מסכימים" הוא שקר, מבוסס על "מחקר" לא תקין.

נקודה שנייה: "הסיכון: אנו חייבים לשים לב לסיכון, הקטן אמנם, אך ממשי, שיתרחשו שינויים חדים ופתאומיים בעלי תוצאות מאד הרסניות".

כאשר הידע חסר, הסיכונים הקיצוניים נראים מפחידים. אתה יכול לספר על אסונות נוראיים כמו עליית פני הים ב 3 מטרים, או עליית טמפרטורות ב 6 או אפילו 10 מעלות. אתה יכול לספר סיפורי זוועה כמה שאתה רוצה – ואח"כ להגיד בלשון חלקלקה: "איננו יכולים לדעת בוודאות שאסונות אלו לא יתרחשו" – ולכן הסיכון קיים.  אכן, אין סוף לאסונות שעלולים להתרחש. אם נפחד מכול דבר שעלול להתרחש נחיה משותקים בפחד תמידי, או, יותר נכון, נלמד להתעלם מהמפחידים המקצועיים (שלא חסרו בכול דור ודור). המדע צריך לדבר על מה שידוע – להתריע על אסונות שידוע עליהם בצורה ממשית וברמת סבירות גדולה. המדע לא צריך להפחיד את הציבור בתרחישים דמיוניים של דברים שאינם ידועים.

הנקודה השלישית: "התשובה: יש הרבה מה לעשות נגד סכנות אלה, וככול שנקדים מצבנו יהיה טוב יותר".

הטענה הזו מוזרה – מפני שכותבי הדו"ח הזה כותבים במפורש שהם אינם רוצים להמליץ על פעולות ספציפיות אלו או אחרות. אז – אם אתם לא אומרים מה לעשות איך אתם יודעים ש"יש הרבה מה לעשות" ? זה קשקוש. 

איש אינו מתווכח על כך שהיה רצוי להוריד את פליטות הפד"ח. הלוואי וזה היה אפשרי, ובקלות, ללא פגיעה בדברים אחרים. למה לא? אלא שאין דבר כזה. בינתיים האנושות עשתה המון למען האקלים, היא הוציאה כ 360 מיליארד דולר לשנה, כול שנה, במשך כעשור על ה"מלחמה באקלים". הצרה היא שכול מה שעשו לא הזיז בכלל לפליטות הפד"ח שממשיכות לעלות כרגיל. כול מה שעשו עד כה הוא בזבוז כספים אדיר לריק. אז, מה לעשות? – את זה העדיפו נביאי הזעם לא לאמור, כי האמת היא הפוך ממה שהם אומרים – אין מה לעשות.


מיכאלס וקנפנברגר הגיבו לדוח זה – כאן. הם כותבים (בין השאר): ארגון המדענים  AAAS בחר שלא לעסוק בנושאים שמעסיקים היום את מדע האקלים – כמו: כישלון המודלים האקלימיים בחיזוי ההתפתחויות, או ההסבר לעצירה הנוכחית בהתחממות. הם בחרו במקום זה להפחיד את הציבור באמצעות תרחישים קיצוניים, שכולם מודים שסבירותם נמוכה. הם טוענים שהם מציינים "מה המדע אומר" (ציטוט מהדוח שלהם), אבל במקום זה עוסקים בזריעת פחד לצורכי תעמולה.

ד"ר קורי מציינת : הם נמנעים מלדון בנושאים מדעיים לגופו של עניין, אך מנסים לדבר באופן כללי בשם הקונצנזוס. הם גם נמנעים מלתת המלצות פעולה ספציפיות (מעבר למשפט "חייבים לעשות משהו"). אז בשביל מה כול התרגיל הזה? אולי משפט המפתח להבנת מניעי הדו"ח הוא זה:
 "המומחים האמתיים בתחום האקלים מסכימים בנושא, אך הציבור לא מבין את גודל ההסכמה בין המומחים".

כלומר – אומרת ד"ר קורי – הוועדה הזו הם, הם "המומחים האמתיים"? אבל לא היו בוועדה מומחים בתחומי ניהול סיכונים, כלכלה, או  אסטרטגיה של מניעה (mitigation)– כלומר – בתחום "מה לעשות" שזה היה חצי הדו"ח.

סיכום שלי: המשך ההיסטריה וההפחדה ללא ביסוס ממשי. תתביישו לכם - מדעני ה AAAS .

יעקב





18 במרץ 2014

"היערות שלנו אינם דלק."

בפוסט הקודם סיפרנו על השיגעון של שריפת יערות עתיקים בתור דלק לתחנות כוח, פשע שמתבצע מכוח החוקים המטורפים של אירופה (וגם ארה"ב), המכירים בעצים כ"ביו-דלק" מתחדש, ומעודדים את השרפה באמצעות סובסידיות. כתבנו גם שמן הראוי שהאגרונומים הירוקים ילחמו מלחמת חורמה נגד הפשע האקולוגי הזה. ואכן – הם נלחמים.  הנה האתר של NRDC  - National Resouces Defense Council  אחד מארגוני הסביבה הגדולים והחזקים בארה"ב.

הנה כמה קטעים מהדף המוקדש למלחמה נגד השמדת היערות.
"אסון סביבתי גדול מתרחש כעת בדרום מזרח ארה"ב. חברות אנרגיה כורתות את היערות הדרומיים, ושורפים את העצים כדלק בתחנות כוח. שריפת העצים היא מלוכלכת והרסנית. היא יוצרת יותר זיהום פחמי (פד"ח) מאשר פחם, גז או נפט. היא הורסת את היערות והמורשת שלנו".
" היערות שלנו לא נועדו כדי להישרף כדלק. היערות הם מקום לטיולים, דייג ובילויים משפחתיים. היערות משפרים את איכות החיים שלנו. הם מרחב מחייה לחיות, צמחים ושאר מיני חי שיושמדו אם נפגע נהרוס את סביבת מחייתם."

,הביו-מסה נחשבה למקור אנרגיה מתחדש, אבל מעולם לא הייתה כוונה לשרוף עצים שלמים ויערות שלמים. מחקרים מדעיים בעת האחרונה הוכיחו שביו-מסה שמקורה בעצים שלמים למעשה מגדילה את פליטות הפד"ח והזיהום ופוגעת באקלים יותר מאשר פחם גז ונפט. והיא גם הורסת מערכות סביבתיות eco-systems שאין להן תחליף."

[ הערה: קיימת ביו-מסה שהינה, אכן, דלק "מתחדש". למשל: גזם חקלאי, או ענפים של עצים שנכרתו לצורך תעשיית הרהיטים או הבנייה. זהו חומר אורגני שאין לו שימוש אחר. אבל הכמויות הזמינות של חומר כזה הן קטנות – ביחס לדרישות העצומות לאנרגיה. לכן עברו לכריתה המונית (גילוח) של יערות. לא שגילוח יערות כן מסוגל לספק, מבחינה כמותית, את צרכי האנרגיה לאורך זמן...  ניצול נכון ובר קיימא של משאבי יער פירושו לכרות, באופן סלקטיבי, עצים גדולים ובוגרים בלבד לצורך הרהיטים והבנייה, תוך שמקפידים לאפשר המשך הגידול של עצים חדשים וצעירים, והתחדשות היער.  אבל, תעשיית הביו-מסה כורתת (מגלחת) יערות שלמים – זה פשע]

"הביקוש לעץ באירופה הביא להקמת מפעלים רבים בדרום מזרח ארה"ב שמייצרים כדורי עץ pellets. המפעלים האלה כורתים יערות שלמים (מגלחים שטח).    הנה מפה של מפעלים לכדורי-עצים pellets בדרום מזרח ארה"ב.

היערות הטבעיים, העתיקים, מהווים סביבת גידול – habitat - למערכות אקולוגיות ומיני חיים רבים. יערות אלה נמצאים בכול מקרה בסכנת הכחדה בשל התפשטות היישוב האנושי ושטחי החקלאות. עכשיו נוספה הסכנה של כריתה השיטתית ורחבת ההיקף (בשיטת הגילוח) לצורך דלק לתחנות כוח.

ה NRDC  קורא להקפיד שלא יגלחו עצים שלמים וישתמשו רק בפסולת עץ (ענפים) ליצירת ביו-מסה. אבל, הוא מודה שלא ניתן להפיק את הכמויות הענקיות של ביו-מסה הדרושות, רק מפסולת.

יעקב


17 במרץ 2014

המשוגעים שורפים את היערות.

ההיסטריה החממיסטית הולידה מעשים שהם לא רק בלתי סבירים אלא ממש בלתי שפויים. כתבנו רבות על שריפת המזון שלנו – עכשיו נכתוב על מעשה אחר שגם עליו כבר כתבנו – שריפת ביומסה biomass שאיננו אלא שריפת היערות של ארה"ב בתור דלק בתחנות כוח בבריטניה.  דייויד רוז כותב מאמר ארוך על כך בדיילי מייל.

בריטניה חוקקה חוקים ומחויבת לחוקי האיחוד האירופי המחייבים להפיק 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2020. אין דרך להגיע ליעד הזה (למרות תחנות הרוח) מבלי להפיק כ 1/3 מהכמות מ"ביומסה" – דהיינו מהדלק הכי עתיק של האנושות, מעץ. לצורך זה קמה חברה שמגלחת יערות טבעיים עתיקים בצפון קרוליינה, בארה"ב, והופכת את העץ לכדורים (pellets ) אותם משנעים 6000 ק"מ כדי לשרוף בתחנת הכוח הענקית דראקס, אשר נבנתה, בזמנו, בכוונה תחילה, מעל מכרה פחם בבריטניה. אבל, היום, לשרוף פחם זה "פויה", אבל לגלח יערות טבעיים בארה"ב זה אופנתי.

תחנת דראקס שורפת כבר כמיליון טון עצים בשנה, ומתכננת להסב יחידות ייצור נוספות לעץ (בהשקעה של 700 מיליון שטרלינג). בעתיד הם מתכננים לשרוף 7 מיליון טון עץ לשנה ביומסה – כלומר – עצים. שריפת העצים היא גם יקרה יותר מהפחם, וגם יוצרת פליטות פד"ח (וזיהום) בכמות יותר גדולה מהפחם. זאת עוד לפני שמחשבים את שריפת הדלק בתהליך עיבוד העץ לכדורים (pellets), והשינוע שלו אל מעבר לאוקיינוס.

למרות המחיר הגבוה של העצים יוצאת תחנת הכוח דראקס מורווחת, כי היא מקבלת סובסידיות ממשלתיות על שימוש באנרגיה מתחדשת – כלומר הצרכנים ממנים את הטירוף הזה באמצעות היטל ירוק שמתווסף לחשבון החשמל שלהם. בשנה שעברה הם קיבלו 62.5 מיליון ליש"ט בסובסידיות, והם משקיעים בהגדלת כושר שריפת העצים, בדיוק בשביל לקצור את הסובסידיות האלה.

החוקים הירוקים של האיחוד האירופי מכירים בשריפת עצים כ"אנרגיה מתחדשת" מפני, כך הם טוענים, העצים יגדלו ויספגו חזרה את הפד"ח שנפלט עכשיו בעת שריפתם. הדבר פשוט לא נכון. העצים סופגים פד"ח מהאטמוספירה גם כעת, אם מניחים להם לחיות בלי לכרות אותם. הכריתה מפסיקה את תהליך ספיגת הפד"ח. בעתיד יגדלו עצים חדשים, אבל חידוש היער הטבעי הוא תהליך ארוך, שיכול להמשך עשרות שנים. בינתיים – גם הפסקנו את קליטת הפד"ח על ידי היער הקיים, וגם פלטנו את הפד"ח, מיידית, לאטמוספרה, על ידי שריפת העצים בתחנת הכוח. החוקים האירופיים הם ממש בלתי שפויים.

מדוע מביאים עצים מארה"ב? כי באירופה לא נשארו הרבה עצים, ויש חוקים האוסרים כריתה כוללת (גילוח) של יערות טבעיים. האירופים ה"מתקדמים" וה"ירוקים" מנצלים את החולשה של כללי שמירת הטבע בארצות אחרות (כמו ארה"ב, אפריקה, דרום אמריקה) כדי לגרום להרס הטבע שם, למען שגעון החממיסם שלהם.

קוצר הראות של המדיניות הזאת היא ממש בלתי שפויה (משוגעים, אמרנו כבר?). רק תחנה אחת בבריטניה שורפת 7 מיליון טון עץ לשנה (היא מספקת אולי5%  מצריכת החשמל של בריטניה בלבד). אם ימשיכו לשרוף יערות בקצב כזה – לכמה זמן יספיקו כול היערות שבעולם ? ל 10 שנים? ל 30 שנה? ומאיפה ייקחו "אנרגיה מתחדשת" אחרי שישרפו את כול היערות? אין סיכוי שיערות חדשים יגדלו בקצב כזה שיאפשר אספקה סדירה של עצים לשריפה, עד אינסוף. זו לחלוטין לא שיטה ברת קיימא.

כריתת יערות עתיקים של עץ טבעי לצורך שריפה הוא פשע נגד הטבע. כול הארגונים הירוקים צריכים להתגייס ולשים קץ לטירוף הזה. הצרה היא שזה טירוף שהם עצמם לקו בו...
תקראו את המאמר הארוך של דייויד רוז, המכיל פרטים רבים על כול הטענות מכול הצדדים.


יעקב