הדלק של העתיד.

זאת הכותרת במאמר באקונומיסט; כותרת המשנה היא "טירוף סביבתי באירופה".

מהוא המקור החשוב ביותר לאנרגיה מתחדשת באירופה? שואל האקונומיסט. שמש? רוח? לא ולא. המקור הכי גדול (בהפרש עצום) הוא העצים. בצורותיו השונות, ותחת השם האופנתי "ביומסה" הוא מהווה כמחצית מצריכת האנרגיה המתחדשת באירופה. בארצות אחדות, כמו פולין או פינלנד הוא מהווה כ 80% מהאנרגיה המתחדשת. בגרמניה, בעלת מהפכת האנרגיה היומרנית, המפעילה 23 אלף טורבינות רוח ומעל מיליון פאנלים סולאריים – עדיין העץ מהווה 38% מהאנרגיה המתחדשת. אחרי שנים של התפארות בבניית חברה היי-טקית דלת פחם, הדלק המועדף הוא הדלק הטרום תעשייתי (הפרימיטיבי ביותר).

הרעיון ששריפת עץ היא "דלת פליטות פד"ח" הוא משונה. אבל, אמרו הירוקים, אם שותלים מחדש את העצים שנכרתו נוצר מחזור ניוטרלי מבחינת הפחמן. לכן נכללו העצים בקטגוריה אירופית של "אנרגיה מתחדשת". ברגע שנכללו, משטר הסובסידיות והמנדאטים גרם לכך שהשימוש בעץ גדל מאד.

העץ טוב בשביל תחנות הכוח. הוא יכול להחליף את הפחם בתחנות קיימות ללא צורך בהשקעה גדולה נוספת. הוא מונע סגירת תחנות כוח פחמיות ותשלום קנסות פחם. הוא זול, יציב וזמין, בניגוד לרוח ושמש שהם יקרים ותזזיתיים. והוא מייצר הכנסות מסובסידיות.

ככה נוצרה ברית למען סבסוד העץ (הביומסה). הירוקים הם בעד כי זה "בר קיימא", חברות החשמל – בגלל שזה זול ואמין ומכניס, והממשלות בגלל שזה הדבר היחידי שנותן להם סיכוי לעמוד ב"יעדים" של 20% אנרגיה מתחדשת עד 2020. (אם קוראים לזה "מתחדשת").

בעבר היו תחנות כוח קטנות ליד מפעלים שיצרו נסורת ופסולת עץ, כדי לנצל את הפסולת. אבל, בשנת 2011 הסבו תחנת כוח גדולה בבריטניה (טילבורי ב') לעבוד כולה על לבני עץ - pellets. תחנה ענקית אחרת, דראקס, גם היא באנגליה, הודיע שהיא מסבה 6 יחידות ייצור מפחם לעץ. עבור שריפת העץ התחנה תקבל תעודות זיכוי לאנרגיה מתחדשת. חישבו שהתעודות האלה עשויות להכניס לתחנה, ב 2016, 550 מיליון ליש"ט לשנה, הרבה יותר מהרווח של 190 מיליון שהיה להם ב 2012.

צריכת העץ הולכת וגדלה, אירופה צרכה 13 מיליון טון עץ ב 2012, לפי המגמות העכשוויות היא תגיע ל 25-30 מיליון טון ב 2020. באירופה עצמה אין מספיק עצים – אז מייבאים אותם מקנדה ודרום אמריקה.  כך נוצרה תעשייה חדשה שלמה בארצות אלה, "יש מאין". מחירי העצים בעולם עלו עלייה גדולה. הדבר פוגע, כמובן, בצרכני עץ מסורתיים: תעשיית הרהיטים, הבניין והנייר.

האם הסובסידיות של שריפת העצים (סליחה, ביומסה) אכן גורמים לחסכון או הקטנה בפליטות הפד"ח, כמו שטוענים? כמובן שלא. מלבד הפליטות בתהליך שריפת העץ ישנן הפליטות בתהליך כריתת העצים, עיבודם ללבנים pellets והובלתם מעבר לאוקיינוס, בכמויות גדולות. מומחה חישב את עלות החיסכון בפליטות, במעבר מגז לעץ – ב 225 ליש"ט לטון. זאת בתנאי שיש בכלל חיסכון בפליטות בשריפת עץ בתחנת הכוח.

בשנים האחרונות המדענים הגיעו למסקנה שהחשבון הפשטני, הטוען שהפחמן הנקלט ביערות גידול שווה לפחם הנפלט משריפת העץ הכרות אינו מדויק. אפילו סוכנות הגנת הסביבה של אירופה עצמה אומרת: "ההנחה ששריפת ביומסה היא באופן עקרוני ניוטראלית מבחינת פליטות פחמן אינה נכונה, כי היא מתעלת שהשימוש באדמה לגידולי אנרגיה מחליף את השימוש באותה אדמה לגידולים אחרים, כלומר הפחמן היה נספג על דיד צמחים אחרים במילא".

פרופסור מאונ' פרינסטון חישב שכריתת העצים גורמת ל 79% יותר פליטות מאשר שריפת פחם, לאורך בתקופה של 20 שנה, ו 49% יותר לאורך 40 שנה. רק אחרי 100 שנה אולי יש חסכון בפליטות פחמן. אבל – אנו מנסים להקטין את הפליטות עכשיו, לא בעוד 100 שנה. אבל, לא צריך להיות פרופסור בפרינסטון כדי לתפוס עד כמה מזיק סביבתית, ואף מטורף הרעיון של שריפת עצים בקנה מידה גדול. רק הרעיון של שריפת המזון שלנו (אתנול) הוא יותר מטורף מזה.

אז אירופה שורפת כסף על סובסידיות שאינן חוסכות פליטות ואינן מקדמות טכנולוגיה חדשה להפקת אנרגיה. [ופוגעות קשות בסביבה].

טירוף.

יעקב