20 בנובמבר 2009

בעיית אספקת האורניום


האנושות פונה יותר ויותר לאנרגיה גרעינית, ותולה בה תקוות שתספק את החשמל שאנו צריכים, תשחרר, במידת מה, ארצות עניות בנפט מתלות באנרגיה מיובאת, וגם תקטין את הזיהום ופליטות הדתפ"ח.

התקוות שתולים באנרגיה הגרעינית הן בהחלט מוגזמות אומר מיכאל דיטמר, מהמכון הטכנולוגי של ציריך.

הבעיה הגדולה ביותר, לדעתו, היא אספקת האורניום, הנחוץ בתור דלק לכורים הגרעיניים. העולם צורך היום כ 65,000 טון אורניום, אך המכרות הפעולים כיום מספקים רק 40,000 טונות. את ההפרש לוקחות המדינות מתוך מלא האורניום שבראשי נפץ צבאיים שנוצרו בעבר. מלאי זה מוגבל, ועלול להיגמר ב 2013 . לא ברור מאיפה ייקחו אורניום אחרי זה.

גם חברת קאנסאי מיפאן, חברה המפעילה מספר כורים גרעיניים ביפאן, מודאגת, וקונה מכרות אורניום בחו"ל. הם מפחדים שבעתיד ישרור מחסור ולא יהיה ניתן לרכוש אורניום בכמות מספקת.

העתיד נראה מדאיג באותן ארצות המהמרות באופן כבד על אנרגיה גרעינית.

הכינו את הנרות, אומר דיטמר.

הבעיה לא חמורה כל כך אומרים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

כיום פועלים בעולם 435 כורים. התחזית לשנת 2030 מדברת על גידול בין 38% ל 80% (לעומת היום). רזרבת האורניות הידועות היום תספקנה לפחות עד אז. מאידך – בשנת 2006 הושקעו 774 מיליון דולר בחיפושי אורניום, עלייה של 250% לעומת 2004. תעשיית האנרגיה הגרעינית הייתה בתרדמת 40 שנה, אבל עכשיו, עם התעוררותה והעלייה בביקושים ומחירים, יימצאו ויפותחו כנראה מכרות האורניום הדרושים.

אבל, אין תרופות פלא. הגרעין לבד לא מספיק. התחנות הפחמיות והגזיות יהיו איתנו עוד הרבה, הרבה זמן.

יעקב

18 בנובמבר 2009

שיעור בגיאולוגיה מאל-גור




לאחר שזכה בפרס נובל עבור החינוך המדעי הקלוקל בתחומי האקלים מגיע אל-גור לאולפנו של או'ברייאן על מנת להרביץ תורה בתחום האנרגיה הגיאו-תרמית וחושף את בורותו. לאחר שנשאל על אנרגיה גיאו-תרמית עליה "כתב" בספרו, והוא מסביר:

GORE: It definitely is, and it's a relatively new one. People think about geothermal energy - when they think about it at all - in terms of the hot water bubbling up in some places, but two kilometers or so down in most places there are these incredibly hot rocks, 'cause the interior of the earth is extremely hot, several million degrees, and the crust of the earth is hot ...

..." בערך שני קילומטר בעומק האדמה ברוב המקומות נמצאים סלעים חמים ביותר, משום שפנים כדור הארץ חם באופן קיצוני, כמה מליוני מעלות..."

בפועל, אם תעמיקו לעומק של שני קילומטר תוכלו בקושי לחמם כוס תה;הטמפרטורות הן כ- 30-60 מעלות צלסיוס. בגרעין כדור הארץ הנכם צפויים להגיע ל-5000 מעלות צלסיוס, ויש מי שטוען שמדובר בהגזמה והחום המקסימלי הוא מתחת ל-4000 מעלות צלסיוס.

חלק מן התגובות שקיבלתי מידידי בפייסבוק ראויות לאיזכור:

ג'ון קולדוול "מה הן כמה מיליוני מעלות כין חברים ופוליטיקאים שאינם מסוגלים לספור באופן נכון אל מול הצלת חיינו?"

ג'וש האט: "הניחו לאיש...זה לא שאנו מצפים ממנו לדעת הכל על כדור הארץ והאקלים...לא כך?"

בראיין ממשיך: "ואוו... התחממות הליבה של כדור האץ היא עניין רציני - אנו חייבים לנקוט פעולה על מנת לצנן את הליבה מייד!"
ונענה: " בדיוק בראיין, עלינו לסגור את כל העסקים ולתת לממשלת ארה"ב לפתור את הבעייה של "התחממות הליבה" מייד! אישית אני מאשים את ג'ורג' בוש בעניין".


16 בנובמבר 2009

המכונית החשמלית פולטת דתפ"ח.


פרופ' דני רבינוביץ', פרופסור לסוציולוגיה, הוא חממיסט מושבע. חקר השפעת הנזקים (המשוערים) של ההתחממות הגלובאלית (המשוערת) על השכבות החלשות בארץ ובעולם הוא נושא העיסוקו המרכזי (או אחד הנושאים המרכזיים). הא מקדיש חלק גדול מזמנו (אולי כולו) להטפה בנושאי ההתחממות. יש לו בלוג המוקדש בלעדית לנושא.

הוא יצא במאמר נגד המכונית החשמלית של שי אגסי (בטר פלייס). ליתר דיוק: נגד הטענות שהיא תושיע אותנו מהפליטות ומההתחממות.

הטענה שלו פשוטה: המכונית צורכת חשמל. חשמל מופק, בארץ, בעיקר מפחם. המכונית עצמה לא פולטת דתפ"ח (וגם לא שום גזים מזהמים וזה בעצם יתרונה). אבל בתהליך ייצור החשמל שהיא צורכת, נפלט דתפ"ח. פרופ' דני רבינוביץ' חישב ומצא שהמכונית החשמלית של אגסי תגרום לפליטה של 187 ג' דתפ"ח לקילומטר (בתנאי הארץ) – בעוד מכונית רגילה, על בנזין, באותו גודל, פולטת רק 130 ג' דתפ"ח לק"מ.

אני לא בדקתי את חישוביו, ולא יכול לאשר אותם. אני לא בטוח שזה מדויק כי תחנות הכוח יעילות יותר ביצירת אנרגיה בזכות גודלן. גורם נוסף הוא שעת הטעינה. בשעות של צריכה נמוכה יש עודף כושר ייצור של חשמל, כי תחנות כוח פחמיות לא ניתן להדליקן ולכבותן בין רגע. התחנות ממשיכות לפעול גם כאשר הביקוש יורד – למשל בלילה – ואם המכוניות יוטענו בשעות אלה הן לא יגרמו לשריפה של פחם נוסף.

בכל אופן – בגדול הוא צודק. אין נסיעה בלי אנרגיה, ואין אנרגיה בלי פחם או נפט (לפחות לא כרגע, ולא אצלנו). המכונית החשמלית צורכת אנרגיה, ופירושו – פולטת דתפ"ח. החישוב המדויק –גרם פחות או גרם יותר – לא ממש משנה את התמונה בגדול.

אין זה אומר שאין למכונית החשמלית יתרונות מבחינת איכות הסביבה. מכוניות על בנזין ועל סולר פולטות מזהמים לאוויר מלבד הדתפ"ח (שאינו מזהם), וריכוז המכוניות בערים צפופות ופקוקות גורם לזיהום האוויר בעיר. אם נחליף את המכוניות לחשמליות יפחת הזיהום בערים במידה ניכרת, ויועתק אל תחנות הכוח, אל מחוץ לעיר. זהו בהחלט יתרון. מבחינת הדתפ"ח זה לא משנה – פליטה בעיר או מחוץ לעיר זהה, אבל דתפ"ח אינו מזהם. מבחינת מזהמים זה כן משנה.

המבחן של המכונית החשמלית הוא , לדעתי, לא סביבתי אלא כלכלי בלבד. אם הן יהיו זולות במידה ניכרת ממכונית רגילה (זולות מבחינת מחיר רכישה + תפעול או תדלוק), הן ימכרו. או לא – לא. הדבר תלוי בעיקר במחיר הדלק. היום המכונית החשמלית לא כדאית, בהשוואה 1:1 מול מכונית רגילה. אפילו לא קרוב. אבל שני גורמים עשויים להפוך אותה לכדאית: הנחה גדולה במיסים (או סובסידיות) וייקור גדול של הנפט. שניהם יכולים לקרות.

בכל מקרה – יעברו הרבה מים בירדן עד שהמכוניות החשמליות יחדרו לשוק במספרים משמעותיים – ואני לא מדבר על החלפת המכוניות הרגילות, אלא על חדירה בכמות משמעותית... 15, 20 שנה מינימום, אם בכלל...

והפיל שבחדר הוא : מאיפה ייקחו חשמל לטעינת המכוניות ? כרגע העולם כולו צועד לקראת מחסור חמור וכרוני בחשמל. אם ניתוקי זרם יהפכו לשגרה, הדבר הראשון שייעשה הוא הטלת איסור על טעינת מכוניות...

יעקב

28 באוקטובר 2009

הפליטות בשוודיה וצרפת נמוכות.


במאמר בניו יורק טיימס נותנים עצות איך לחסוך באנרגיה בשימוש ביתי. עצות טובות – אבל הטענה שחסכון ביתי יכול לחסוך 20% מהפליטות היא מגוחכת.


הכתבת תוהה כל הזמן: איך ייתכן שבאירופה (במיוחד צרפת ושוודיה), הפליטות לנפש הן חצי עד שליש מהפליטות לנפש בארה"ב. חלק מההסבר הוא ברמת חיים יותר נמוכה, בתים יותר קטנים, פחות מכוניות וכיו"ב. אבל רמת החיים בצרפת ובשוודיה היא בכל זאת די טובה, אז איך הם מצליחים לפלוט דתפ"ח כל כך הרבה פחות מהאמריקאים ?


את התשובה נותן אחד הקומנטרס:


החשמל בצרפת בא 76% מאנרגיה גרעינית ו 16% מהידרו (מים). בשוודיה: 45% גרעין, 44% מים. בארה"ב: 19% גרעין ו 7% מים.


למה בארה"ב אחוזי האנרגיה הנקייה קטנים כל כך ? התשובה ידועה: את האנרגיה הגרעינית הרגו הארגונים הירוקים שמנעו אישור תחנות כוח גרעיניות חדשות מאז 1976 וממשיכים להיאבק נגד אנרגיה גרעינית גם היום. גם סכרים הידרו-אלקטריים שנואים על הירוקים, בגלל הדאגה לדגים. לא רק שלא בונים סכרים חדשים בארה"ב, אלא שיש גם לחץ להתחיל להרוס סכרים קיימים, ולהשיב את הטבע לקדמותו.


הדבר לא מפתיע. הפליטות לא בראש הדאגות של הירוקים. הירוקים שונאים את התעשייה, את האנרגיה, את הטכנולוגיה ואת הקדמה. הם נאבקים בשיטתיות נגד כול אלה.


יעקב

26 באוקטובר 2009

מיסוי רכב ירוק נגד עסקים


טבלת התפלגות ההנחות עבור "ציון ירוק" - בצד שמאל כלי הרכב המסחריים - יותר מיסים פחות הנחות - המספרים על ציר הגרף התחתון מייצגים את סכום ההנחה בש"ח. הקישו על הגרף להגדלה

במהלך 2009 הופעלת שיטה חדשה של חישוב מס הקנייה ביבוא רכב לישראל, לפיה מס הקניה יופחת לכלי רכב שהם יותר "נקיים" ו"ידידותיים" לסביבה בהתאם לרמת זיהום. רפורמת המיסוי הירוק גרמה לשינוי בשיעורי מס הקניה המוטלים על כלי הרכב ועצרה את תוכנית ההוזלה של מיסי הקניה על רכב שהיתה אמורה להגיע ל72% תוך כמה שנים. עד כה היה מס הקניה המס העיקרי על רוכשי רכב והוא עמד על 75% מיסוי שהוטלו על רכב פרטי ואופנועים, 72% על רכב מסחרי ו- 40% שהוטל על קטנועים.
בהודעה חגיגית לעיתונות הכריז ד"ר יובל שטייניץ: "היום אנחנו מבשרי מהפכה. אנו רותמים את הכלכלה לטובת הגנת הסביבה. הסביבה יקרה לנו ובריאות הציבור חשובה לנו, איכות החיים של תושבי ישראל היא יעד שיש לפעול על מנת לשפרו. באמצעות כלים של מערכת המס אנחנו מקווים ליצור שינוי בהתנהגות הסביבתית של הציבור." שטייניץ הוסיף כי הרפורמה צפויה להניב הכנסות ממסים בהיקף של כ-400 מיליון שקל בשנה, כאשר 84% מהסכום נובע מהרכבים המזהמים ביותר – רכבי היוקרה, כך מי שמזהם - ישלם.
הרפורמה במיסוי הירוק כוללת, בין היתר, שינויים במס הקניה המוטל על כלי הרכב, בבחינת "המזהם יותר, משלם יותר" וקביעת תמריצי מס לרכישת רכב פחות מזהם. על מנת ליישם עקרון זה, הועלה בחודש אוגוסט השנה מס הקנייה מ- 75% ל- 92% , וניתנו הפחתות מס בסכומים הולכים ועולים ככל שמדובר ברכב פחות מזהם. רשות המיסים פירסמה טבלה מקיפה של כל סוגי הרכב בשוק הישראלי ודירוגם ה"ירוק" (הקישור להורדת גליון אקסל) המציגה 1672 דגמי רכבים והיקף הזיכוי הירוק להם זכו.
אחד ההיבטים הבולטים כפי שממחיש הגרף מעל, שמדיניות המס החדשה הטילה קנס על כל המגזר העיסקי והיצרני בהעלאת מיסים שהוגדלו באופן גורף ביחס לכל הרכבים ה"מסחריים" . בגרף מעל מוצגת התפלגות ההנחות להם זכאים דגמי הרכבים השונים כאשר העמודה האדומה מייצגת 0% הנחה. במחצית בה מרוכזים הרכבים המסחריים כמעט ואין הנחות.
שטייניץ אולי רוצה להפיק 400 מיליון ש"ח נוספים ממיסוי רכב "ירוק". אך בפועל מעלה את המיסוי על המגזר העיסקי היצרני ומעכב את שגשוג כלכלת ישראל. 


21 באוקטובר 2009

"הוכחה" חדשה להתחממות "חסרת תקדים".

הנה דוגמה נוספת לדעה מוטה או משוחדת (bias) יחד עם תעמולה שקרית. עיתון באוסטרליה יצא עם הכותרת המפוצצת: "הוכחה: בני אנוש גורמים להתחממות". מהי ההוכחה החדשה ?

מחקר חדש שעליו הודיעה אוניברסיטת קולורדו במסיבת עיתונאים תחת הכותרת "המשקעים באגם ארקטי מלמדים על התחממות, שינויים אקולוגיים ייחודיים בעשורים האחרונים". שימו לב שהכותרת העיתונאית לא מבטאת נכונה את מה שפרסמה אונ' קולורדו. היא המצאה של העיתונאי שתורם לתעמולה ממיטב כישרונו – כלומר – הוא מסלף "למען המטרה הקדושה".

חוקרים בעבודה באי באפין.

אבל גם הכותרת של אוניברסיטת קולורדו מטעה. אמנם נתגלו שינויים אקולוגיים אבל האם הם מלמדים על התחממות ? על מה מבוססת טענה זו ?

החוקרים עצמם (בראשות יארוב אקספורד) יותר זהירים מאשר דובריהם. הם כותבים במאמר המדעי שלהם שהשינויים שהתגלו כנראה מלמדים על התחממות. כנראה... יחי ההבדל הקטן...

אז מה הממצאים המלמדים על "כנראה התחממות" ? יש סוג מסוים של זחל מסוים של יתוש ארקטי שמותאם המיוחד לאקלים הקר שם. בשכבות המאוחרות, מאז 1950, יש ירידה גדולה בכמות השרידים של הג'וקים הנ"ל. החוקרים משערים (אולי מנחשים ??) שהירידה בכמות הג'וקים נובעת מההתחממות, מאחר והג'וקים לא מרגישים בנוח בחום אלא רק בקור.

בסדר... אבל איך קופצים מ"השערה" ל"כנראה" ? בעזרת קצת דעות קדומות. אם מחפשים התחממות מתחת לכל אבן, נוטים למצוא אותה מתחת לכל אבן.

לירידה במספר הג'וקים יכולים להיות הסברים רבים אחרים שלא קשורים לשום התחממות. למשל – יותר חמרי הדברה כמו DDT במי האגם, או יותר חומציות כתוצאה מגשם חומצי. שתי סיבות אלה הן גם כן מעשי האדם, אבל לא "התחממות". ויכולות להיות סיבות אחרות. חוקר אובייקטיבי היה מדווח על הירידה במספר הג'וקים מבלי לנקוב בסיבה, אם הסיבה אינה יודעה לו. אבל אם החוקר רוצה להתפרסם אז הוא כותב "כנראה התחממות" – בלי שום נימוק משכנע, ועתידו המזהיר מובטח.

והמצחיק מכול – יש תחנה מטאורולוגית שמודדת טמפרטורות לא רחוק מהאגם. הנה הטמפרטורות שנמדדו:


אין שום מגמת התחממות ב 60 השנים האחרונות (מאז התחנה קיימת).

בכל זאת, הירידה במספר הג'וקים מלמדת, לדעת החוקרים, כנראה, על התחממות חסרת תקדים...

יעקב

30 בספטמבר 2009

שקרים מלדיביים.

געוואלד, האיים המלדיביים שוקעים מתחת לפני הים! זועקים העיתונים, ונשיא המדינה הקטנה (1200 איים, 300 אלף תושבים), בנאום בעצרת האו"מ.
"כל חוף שנעלם מתחת למים הגואים, כל בית שנהרס כתוצאה מגאות בשעת סופה, כל שונית אלמוגים שמתה בגלל התחממות המים, כל משרה שאובדת בשל הידלדלות הדגה וכל פגיעה בנפש כתוצאה מהתגברות הסופות תקשה על הממשלה למשול במדינה, עד לנקודה שנאלץ לנטוש את מולדתנו",
שקר וכזב. האיים המלדיביים לא שוקעים. מחקר מדויק מאד, שנעשה לאורך שנים רבות על ידי החוקר השבדי נילס אקסל מורנר מתעד בצורה קפדנית את המתרחש באיים. אין שום שקיעה ואין שום סכנה.
נשיא המלדיביים מריח כסף. אפשר לסחוט כסף מהעשירים במערב. זה גם אופנתי מאד לבכות על הפגעים הדמיוניים של ההתחממות ה (כמעט) דמיונית. כולם עושים זאת.
את המחקר המעודד העלימו, ומסרבים לפרסם. נוח להם להציג עצמם כמסכנים ולבקש כסף. גם העיתונים הולכים עם האופנה ומפרסמים רק צד אחד של המטבע, ורק סיפורים מפחידים, ואף מילה על העובדות שמנוגדות. העיתונאי אינו יודע, ואינו אמור לדעת ולהכריע מה האמת, אבל הוא אמור לדווח על כל ההיבטים של הנושא ולא לדווח בצורה מגמתית רק את הקולות המפחידים.
פני הים עלו אולי 20 ס"מ ב100 השנים האחרונות, ועולים עכשיו בקצב של אולי כ 30 ס"מ ל 100 שנה. שום דבר רציני. שום אסון לא יקרה למלדיביים, בטח לא ב 200-300 השנים הקרובות. כל נבואות האסון הן נבואות שקר.
עוד כתב נשיא המלדיביים:
"מדינות שכנות באסיה כמו בנגלדש כבר סובלות מהצפות מי-ים, באוסטרליה ודרום-מערב ארצות הברית סובלים מבצורת קשה, ויערות במערב ארצות הברית נכנעים למתקפת מזיקים שמתרבים בגלל הטמפרטורה החמימה."
כבר אמרנו, לפי מיטב האופנה, תולים כל אסון ופגע-טבע בהתחממות הדמיונית. אין שום הוכחה שהפגעים שהוא מונה קשורים באיזושהי צורה באיזושהי תופעה אקלימית חדשה. אסונות טבע קורים, ותמיד יקרו, ואין לזה קשר לשום "התחממות" או לפד"ח.
באשר לבנגלדש שהוא הזכיר: מפחידים אותנו שמאות מיליוני בני אדם (לא 300 אלף) יאבדו את בתיהם ואדמתם בשטחים נמוכים בחופי בבנגלהדש, שישקעו מתחת לפני הים. שטויות. בנגלהדש לא שוקעת, אלא ההיפך – מגדילה את שיטחה, בזכות סחף הנהרות המצטבר בשפך שלהם. ההשפעה של גידול השטח בזכות הסחף גוברת על ההשפעה של העלייה הזעירה בפני הים.
אל תשימו לב למבול של נבואות השקר. אל תתנו שיעבדו עליכם!
יעקב

14 בספטמבר 2009

ד"ר נורמן בורלאוג, ז"ל.



האגרונום והמדען הדגול, אבי ה"מהפכה הירוקה", ד"ר נורמן בורלאוג נפטר אתמול בגיל 95. (ראו ערך מורחב בוויקיפדיה)

הוא פיתח וטיפח זנים חדשים של חיטה ואורז שתפוקתם גדולה פי כמה מהזנים הישנים. בזכותו נמנעו מגפות רעב בארצות העניות. בשנות ה 1950-60 היו אנשים מתים ברעב, בדך שיגרה, בארצות כמו הודו או מקסיקו – כי היבולים הדלים של הדגנים אל הספיקו להזנת האוכלוסייה הגדלה. נורמן בורלאוג פיתח זנים חדשים, שתפוקתם (ליחידת שטח) גדולה פי כמה, ובכך אפשר למדינות אלה לייצר מספיק מזון ולמנוע רעב. מקסיקו אף הפכה ליצואנית של חיטה. כיום גם הודו ופקיסטן מספקות את כל תצרוכת המזון שלהן, ואינן נזקקות לסיוע חיצוני. ראו את הגרף של גידול התפוקה החקלאית:
אומרים שהוא הציל ממוות יותר אנשים מכל אדם או ארגון אחר אי פעם.
על פועלו הוענק לו בפרס נובל לשלום ב1970, כאשר הפרס עדיין היה שווה משהו, וכן זכה בפרסים בינלאומיים רבים.
הוא גם היה "ספקן" בנושא האקלים. הוא אמר שאין ספק שיש התחממות, אבל אין אפשרות לדעת כמה ממנה נובע מפעילות אנושית (דתפ"ח) וכמה ממחזור אקלימי טבעי.

פעילים ירוקים רבים הטיחו בו ביקורת, ולא בגלל הספקנות האקלימית (אותה ביטא רק לאחרונה). בדיוק הישגיו הגדולים ביותר הם הנושא לביקורת. הם רואים בריבוי האוכלוסייה בעולם כאסון הגדול ביותר של כדור הארץ, ואת נורמן בורלאוג "אשם" בכך שהציל אנשים מרעב, ותרם בכך לריבוי גדול עוד יותר.

איש גדול, יוצא דופן באמת.
(מאמרים וראיונות: בירחון reason , ומאמר של איסטברוק, CNN , ניו יורק טיימס)
יעקב

24 ביולי 2009

התנהגות (מדעית) פסולה.

אחד מהכללים היסודיים ביותר בעולם המדע (ובתחומים אחרים) הוא השקיפות. אם מדען מפרסם מאמר או מחקר, הוא חייב לגלות את כל הנתונים, את כל הצעדים, את כל המדידות, את כל הנוסחאות והחישובים שעשה שהובילו אותו למסקנתו. הגילוי נחוץ כדי שמדענים אחרים יוכלו לשחזר את הניסויים והחישובים שלו ולוודא שמסקנותיו תקפות, ואין בהן שגיאות. ללא גילוי מלא ושיחזור עצמאי של צד ג' אין לטענות המדעיות כל תוקף. כל כתבי העת המדעיים מצהירים במפורש על מדיניות המחייבת גילוי מלא של הנתונים והנוסחאות כתנאי לפרסום מאמרים מדעיים בהם.
אצל מדעני האקלים השתרש נוהג של אי פרסום הנתונים, וטשטוש הנוסחאות כדי שלא יהיה ניתן לשחזר את חישוביהם. הם לא אוהבים ביקורת...

הדברים מגיעים לשיאים אבסורדיים.
קחו למשל את הפרשה האחרונה.
רקע: יש שני גופים בעולם שמפרסמים באופן שוטף את ממוצע הטמפרטורות החודשי, העולמי, כפי שנמדדו בתחנות מטאורולוגיום בכל הארצות. הם מפרסמים גם סיכום הנתונים היסטוריים מאז החלו המדידות בערך ב 1850. אחד הגופים הוא ה GISS האמריקאי (Goddard Institute for space studies ) השייך ל NASA - סוכנות החלל הממשלתית האמריקאית. בראש ה GISS עומד מיודענו ד"ר האנסן.
הגוף השני הוא HadCRU – (Hadley center – climate research unit ) השייך לאוניברסיטת מזרח אנגליה ולשרות המטאורולוגי הממשלתי הבריטי (UK Met Office ). בראשו עומד הד"ר פיליפ ג'ונס.

חשוב להבין: הם לא מפרסמים את הנתונים גולמיים כפי שנמדדו (על ידי אחרים). יש תהליך ארוך ומסובך של חישובים שהם עושים עליהם: תיקון, השבחה, חיבור, סיכום לפי אזורים, תיקונים של סטיות שונות וכו'.
סטיב מקאיטייר הוא אדם פרטי, מתמטיקאי וסטטיסטיקאי מקנדה, גימלאי, המנסה זה כמה שנים לשחזר ולבקר את התהליך המסובך של חישוב הטמפרטורות העולמיות. סטיב לא עובד (ולא עבד בעבר) בשום מוסד ממשלתי, והוא עושה את העבודה בזמנו הפנוי – איש אינו משלם לו, והוא לא משתייך לשום ארגון.
מתבררות כמה עובדות מדהימות: גם GISS וגם HadCru לא פרסמו מעולם את נתוניהם וחישוביהם, ולכן, איש מעולם לא ביקר את החישובים. אין לנו, ובהעדר נתונים לא יכול להיות לנו, מושג ירוק אם אין בחישוביהם טעויות גסות ותהליכי חישוב לא נכונים. סטיב ביקש מהם את הנתונים, הנוסחאות ותכונות המחשב שבעזרתן מבצעים את החישובים אך נענה בשלילה. הם לא מעוניינים בביקורת. אך הגופים הם גופים ממשלתיים והם כפופים לחוק חופש האינפורמציה, וחייבים, לפי החוק (אם לא לפי ההיגיון המדעי) לספק את המידע. סטיב פנה אליהם רשמית, בדרישה על פי החוק. לאחר כמה שנים של סחבת פרסמו GISS את הנתונים ואת קוד המחשב של חישובי הטמפרטורות שלהם. לעומתם – HadCru ענו במכתב רשמי שהם ממשיכים לסרב לספק את הנתונים. הם הסתמכו על האותיות הקטנות בחוק, שלדעתם נותנות להם פטור מוצדק, ואמרו למעשה: "אם לא מוצא חן בעיניך, תבע אותנו". הם ממשיכים לנהל את המדע בתוך חדר חשוך ונסתר מעיני הציבור. שערורייה. אין מילה אחרת לתאר את המצב הזה.
אלה לא מקרים בודדים. קרו מקרים רבים בהם סטיב פנה למדענים ולירחונים המדעיים הגדולים בהם מתפרסמים מחקריהם, וביקש את הנתונים והחישובים כדי לבדוק אותם, והרבה פעמים הוא נתקל בסירוב. הם לא אוהבים ביקורת והם יודעים למה. מאז שסטיב ניפץ את הבלון המנופח של
ההוקיי-סטיק הם מפחדים ממנו מאד.
מסתבר ששחיתות מוסרית יש לא רק בפוליטיקה, גם בעולם המדע.
יעקב

3 ביולי 2009

חוק האיוולת הגלובאלית.

מי שמתעניין בחוק "המכסות הסחירות" (cap and trade ) – חוק האנרגיה בארה"ב – הנה מאמר ארוך בן 5 עמודים (באנגלית) המביא "פנינים" מהחוק.
אנו נתרגם ונביא כמה מהן.
- חלק גדול (85%) מהמכסות הסחירות יינתנו בחינם לחברות הגדולות. הדבר הוא תוצאה של כניעה לקבוצות לחץ, כי בלי זה החוק לא היה עובר. בכך הממשלה נותנת הטבה לחברות גדולות קיימות. חברות אחרות (הפראיירים) או חדשות, יצטרכו לרכוש את המכסות בעתיד, בכסף מלא, מהחברות שקיבלו אותן במתנה מהממשלה. איפה ואיפה על בסיס קשרים פוליטיים.
- נוצר מנגנון של "אופסטס" (תמורות) – פרויקטים שכביכול משפרים את איכות הסביבה, כגון נטיעת יערות. האופסטים יחשבו למכסות פליטה – מי שזקוק למכסות – למשל מפעל חדש – יוכל לקנות במקום זה אופסטים. מי יחליט מה נחשב אופסט ? הגופים הממשלתיים-פוליטיים. עוד מקור אינסופי לשחיתות וחלוקת טובות הנאה. מאידך – מנגנון האופסטים מבטיח שלא תהיה שום ירידה בפליטת דתפ"ח, הכל רק "כאילו".
- תעשיות האגרו – החקלאיות יהיו פטורות ממכסות. למשל מפעלי האתנול ששורפים המון דלק ופולטים המון דתפ"ח. הסובסידיות על האתנול, והחוקים המחייבים את השימוש בו יימשכו. נאסר לערוך מאזן דתפ"ח של תעשיות האגרו (מזון ואתנול), מאזן שהיה מוכיח שאתנול יותר מזיק לסביבה מאשר מועיל.
- החוק מסמיך את הנשיא להטיל מכסים על ארצות שבהן "אין בקרת פליטה" – קרי על המתחרים המסחריים של ארה"ב. תחת תירוץ של בקרת תדפ"ח יחזור משטר המכסים והגבולות הסגורים לסחר, שעושה את כולנו עניים יותר.
- החוק מחלק כסף על ימין ושמאל – מיליארדים - כדי "לסייע לארצות מתפתחות להפחית את הפליטות". מי מחלק את המיליארדים ? ניחשתם. הפוליטיקאים. למי מחלקים? למקורבים. גם האיגודים המקצועיים זוכים לנתח: כל מי שיקבל כסף ממשלתי תחת החוק הזה יהיה חייב להעסיק רק חברים באיגוד המקצועי. איפה חופש התעסוקה?
- חברות החשמל יחויבו במכסת מינימום של אנרגיה ממקורות מתחדשים. (20% או 15% עד 2020). "אנרגיה מתחדשת" זה טחנות רוח ותחנות סולאריות – שמחירם יקר מאד. פירושו – סובסידיה ענקית לתעשיות אלה שתשולם על ידי צרכני החשמל בצורה של העלאת תעריפים.
- החוק מחייב התקנת תקנות "יעילות" לכל גופי התאורה החשמליים, וכל מוצרי הצריכה הביתיים (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים). איש אינו יודע מה יהיו התקנות וכמה זה יעלה. זול זה לא יהיה.
- יוטלו תקנות "בידוד טוב" או "יעילות אנרגטית" על מבנים. כל המבנים הישנים והחדשים יצטרכו להיות מבודדים לפי מפרטים ממשלתיים (שלא קיימים עדיין) , כדי לצמצם את האנרגיה הדרושה לחימום בחורף וקירור בקיץ. החוק קובע יעדים: צימצום צריכת האנרגיה במבנים ב 50% עד 2018 ו 5% כל שלוש שנים אח"כ. זה ממש אבסורד מצחיק - להטיל "יעדים" כשאיש אינו יודע איך להשיגם ואם זה אפשרי בכלל מבחינה פיסית. איש אינו יודע איך כל זה יתבצע, וכמה זה יעלה לכל אחד. עוד תסבוכת בירוקרטית ללא סוף, שעלותה בל תשוער, ואפשרות יישומה מפוקפקת.
- שר האנרגיה הוסמך לעודד יצור מכוניות חשמליות, ולחלק 25 מיליארד דולר לתעשיית הרכב "ליצירת מכונית מתקדמת". עוד בזבוז כסף לריק, וסוכריות ממשלתיות לתעשיית הרכב הכושלת בארה"ב, מעבר לעשרות המיליארדים שכבר קיבלו.
- החוק מורה לשר האנרגיה להתקין תקנות המחייבות את היצרנים לייצר אחוז מסוים של מכוניות שיסעו על אתנול וביו-דיזל.

בשלב זה התעייפתי. העסק נמשך ונמשך.... 1400 עמודים של חוק. מחלק כסף על מין ועל שמאל, בלי סוף. לאוניברסיטאות – כדי להקים "מרכזי מחקר אקלימי", לגופים ממשלתיים כדי להקים מחלקות חדשות "לטיפול באקלים", ל"מחקר ופיתוח" של כל דבר שזז. סובסידיות בטונות. אין לדבר סוף בכלל....
מה שאין החוק אומר – אפילו לא מילה אחת מתוך ה 1400 עמודים – מאיפה יבוא הכסף. הכסף צומח על העצים, צריך רק להרים את היד ולקטוף. הפוליטיקאים רק באים לעזור לנו להוציא אותו. כרגיל.
והיעד המוצהר של החוק – ירידת פליטת הדתפ"ח? לא יהיה. זה היה רק תירוץ.

הסופרת וההיסטוריונית ברברה טוכמן כתבה ספר בשם "מצעד האיוולת" בו היא מפרטת מקרים של האיוולת בהיסטוריה, החל מהמאה ה 13. האנשות התקדמה מאד. האיוולת שהגענו אליה במאה ה 21 היא הרבה, הרבה מעבר לאיוולת של המאה ה 13....
יעקב

29 ביוני 2009

מיתוס או תרמית ?

אני רוצה להתייחס למשפט מהקטע שצוטט בפוסט הקודם:

Claims that CO2 causes climate change are a myth

תרגום: "טענות שדתפ"ח גורם לשינויי אקלים הם מיתוס."

האם זה נכון ?

למען הסדר הטוב, והדיוק המדעי, התשובה היא לא. במשפט הזה יש הגזמה.

הדתפ"ח הוא אכן גז חממה, והוא גורם להתחממות כדור הארץ. השאלה היא לא "האם" אלא ב"כמה". (ראו גם "הגנה על אפקט החממה").

חישובים תיאורטיים, על פי חוקי הפיסיקה, המתייחסים לדתפ"ח בלבד (ללא גורמים נוספים של האקלים) מראים שהעלייה הצפויה בריכוזו עלולה לגרום להתחממות של כ 1 עד 1.5 מעלה עד 2100.

ההתחממות הזו עשויה גם לא להתממש – כלומר – ההשפעה המחממת של הדתפ"ח עשויה להיבלע בין שינויים אחרים (למשל שינויים בפעילות השמש) ולא להיות מורגשת.

(מעבר לשנת 2100 אין טעם לחשוב, כי זה לא יהיה רלוונטי: בשנת 2100 העולם יראה שונה לחלוטין ממה שהוא היום, לפחות כשינוי שהתרחש בין 1900 ל 2000, אבל כנראה הרבה יותר. אנו לא מסוגלים אפילו לדמיין מה יהיה אז).

מה שאין לו ביסוס – זו הטענה על אסון אקלימי שעומד להתרחש.

עלייה של 1-2 מעלות במאה השנים הבאות אינה בגדר אסון, וגם לא עלייה נוספת בשיעור דומה במאות השנים שלאחר נכן.

נושא מפתח הוא הפידבקים. ייתכן וקיימים פידבקים (feedbacks – היזון חוזר) שמגבירים את ההתחממות, וייתכן שיש כאלה המחלישים את ההתחממות. החממיסטים טוענים במפגיע שהפידבקים קיימים, והם חיוביים (מגבירי התחממות) וחזקים. לכך אין ביסוס מדעי, הטענה מבוססת רק על מודלי אקלים ממוחשבים, אשר אינם אמינים מספיק כדי להוות הוכחה מדעית. למעשה הם אינם אמינים כלל. מדענים אחרים משערים שהפידבקים שליליים (מחלישים את ההתחממות) – ומבססים את טענותיהם על חישובים שונים. מה שאנו יודעים בבירור הוא שבעבר (הרחוק, הגיאולוגי) שררו על פני כדור הארץ טמפרטורות גבוהות בכ 10-12 מעלות מהיום, ולא התרחש תהליך שרשרת שהביא לשריפת כדור הארץ, אלא להיפך – כדור הארץ חזר והתקרר, ואף נכנס לתקופות קרח.

קיים פחד שמערכת האקלים נמצאת במצב שיווי משקל שברירי, והדתפ"ח עלול להוציא אותה משיווי המשקל ולגרום לתרחישים הרי אסון בלתי ניתנים לחיזוי – קרי הידרדרות למצב של "כוכב" (וונוס) – כלומר שריפה והכחדה של כל חי. מדענים חממיסטים מזכירים את וונוס לעתים קרובות. אבל זהו פחד – זה לא מדע.

חוק "האנרגיה והאקלים" שהתקבל בבית הנבחרים האמריקאי, ופרוטקול קיוטו לפניו, התקבלו בשל הפחד הזה. זה לא בסיס רציונאלי לבסס עליו חוקים מרחיקי לכת. (על החוק עוד נפרט בנפרד).

אבל: בבואנו להתריע נגד החוקים האלה, אנו לא צריכים להיתפס לגוזמות בכיוון הנגדי ולנסות להכחיש מכל וכל שהדתפ"ח הוא גז חממה. מספיק להצביע על החולשות האמיתיות של השערת ההתחממות.

יעקב


20 ביוני 2009

בשורה טובה: מנועי דיזל נקיים.

אנו מרכזים יותר מדי תשומת לב בנושא ההתחממות הגלובאלית וסכנותיה (הדמיוניות לרוב) – בזמן שניתן וצריך לעשות הרבה למען שיפור הסביבה, האוויר והמים הנקיים בדרכים יחסית פשוטות ומעשיות.

דוגמה: דיזל נקי.

מנועי הדיזל של האוטובוסים והמשאיות שנוסעים בכבישים הם הגורמים העיקריים לזיהום האוויר, שהשפעתו על הבריאות היא מסוכנת, בייחוד בערים בהן יש ריכוזים גבוהים של רכב. מנועי הדיזל פלטו לאוויר חלקיקי פיח, הנכנסים לדרכי הנשימה ופוגעים בריאות. הם גם פלטו גזים שגורמים להיווצרות ערפיח, וגם כימיקלים מסרטנים.

הבשורה הטובה היא שעכשיו פותחו מנועים חדשים, עם התקנים לטיהור גזי הפליטה, שהם יותר נקיים ב 90% מהמנועים הקודמים. רמת הזיהום של מנועים אלה היא נמוכה באחוזים רבים מאד מהדרישה של התקן החדש והמחמיר ביותר של הסוכנות לשמירת הסביבה בארה"ב (EPA ).

עם ההחלפה ההדרגתית של הרכבים הישנים בחדשים יחול שיפור גדול באיכות האוויר בערים הגדולות.

ההצלחה הטכנולוגית בייצור מנועי דיזל נקיים היא הדרך הנכונה לטפל בבעיות איכות הסביבה. איננו יכולים לאסור תנועה של משאיות ואוטובוסים – כלי רכב אלה חיוניים לניהול חיינו. אולם אנו יכולים לרתום את הטכנולוגיה להשגת המטרות של אוויר נקי.

ההצלחה עם ניקוי מנועי הדיזל באה בעקבות ההצלחה עם ניקוי גזי הפליטה של מכוניות פרטיות (מנועי בנזין), שהתרחשה לפני כ 15-20 שנה כאשר הוכנסו לשימוש מתקני טיהור הפליטה במכוניות (קונברטר קאטליטי).

זו גם דוגמה מדוע השמירה על איכות הסביבה (איכות האוויר במקרה זה) יותר מתקדמת בארצות עשירות מאשר בעניות: בארצות העשירות, העסוקות פחות במצוקת הקיום היום-יומית, האזרחים דורשים סביבה נקייה ומסוגלים להקדיש את האמצעים (כסף) הדרוש לכך.

בעיית הזיהום של מנועי הדיזל היא בעיה ממשית ודחופה. מן הראוי שהממשלה תפעל מול חברות האוטובוסים, שממילא מתקיימות מסובסידיות ממשלתיות, למען החלפה מהירה של המנועים למנועים חדשים. זה יביא לשיפור מידי וממשי באיכות האוויר, הרבה מעבר להרבה פרויקטים מפוקפקים אחרים.

יעקב


15 במאי 2009

השמיכה כמשל.

החממיסטים הפשוטים (דהיינו – המאמינים מהשורה, לא המדענים) משתמשים במשל השמיכה כדי להסביר למכחישים הפשוטים (הסתומים) את הרעיון הפשוט של ההתחממות הגלובאלית. זהו דווקא משל טוב. זה הולך ככה: הדתפ"ח באטמוספרה מכסה את כדור הארץ כמו שמיכה. אם אתה מתכסה בשמיכה אתה מתחמם, נכון? גם כדור הארץ מתחמם. מש"ל.
יופי! עכשיו הבנתי.
אבל יש לי שאלה: מה עובי השמיכה? האם סדין כותנה דק, שמיכת פיקה שמיכת צמר או שמיכת פוך ? כי הרי לא כל שמיכה מחממת אותו דבר. אם זה רק סדין – אז ההתחממות היא זעירה, ואלי היא בכלל לטובה – כלומר אני ארגיש יותר טוב כשיהיה לי קצת יותר חם ? בעיית המפתח אינה הבעיה העקרונית – מתחמם או לא מתחמם. בעיית המפתח היא הבעיה הכמותית: בכמה?

אבל בואו ניקח את משל השמיכה צעד אחד קדימה: השמיכה לא תשרוף אותך. היא יכולה לחמם קצת פחות או קצת יותר, אבל לא לשרוף, לא לגרום נזק חמור או בלתי הפיך. זה טבעה של שמיכה. ז"א שגם כדור הארץ אינו נמצא בסכנת שריפה! הוא לא יהפוך לוונוס (כוכב) כמו שמנסים להפחיד אותנו. זו רק שמיכה, אפשר להירגע.
יעקב

2 במאי 2009

עזריה אלון: גם היום - רוח האדם, לא רוח האדמה

(ניתן להקיש על התמונה לקריאה)

בשנת 1987 פרסם עזריה אלון, האיש המגלם בדמותו את חזון ופיתוח תרבות שמירת הטבע בארץ ישראל, מאמר מיוחד במינו בעיתון "טבע וארץ". (גיליון כ"ט 2 עמוד 19). המאמר הזה הוביל אותי לביקור אצל האיש המיוחד הזה המביט לא רק לאחור אל 91 שנותיו אלא בעיקר קדימה. לפניכם חלק מן הראיון שערכתי עימו.

במאמרו, "
רוח האדם, לא רוח האדמה", יצא עזריה אלון נגד רוח החזרה לטבע וחוסר הרציונאליות שבאו לידי ביטוי בספרון "רוח האדמה" שהוצא לאור במסגרת אחד מבתי הספר של החברה להגנת הטבע. הספרון שכלל מאמרים של אדוארד אביי, הנאום (שלא היה) של ציף סיאטל, ועוד נבואות חורבן שהובילו לקריאות נגד כל פיתוח תעשייתי הפך אז לחלק מן הפק"ל של מדריכות החברה להגנת הטבע והשפעתו לא פגה עד היום.

עזריה אלון כתב במאמרו:
"אני נאבק ברעיון של "רוח האדמה" לא משום שאין הוא ציוני, אלא משום שהוא נגד האנושות".

"השאלה היא מה יכוון אותנו ואת מעשינו, "רוח האדמה" ערטילאית או "רוח אדם" רציונאלית. התקופה שבה אנו חיים אינה תקופת זוהר לרציונאליזם. כוחות אפלים של אמונות מיסטיות ופונדמנטליזם דתי שוטפים את כל העולם, מארצות המצויות בראש הסולם הטכנולוגי, כארצות הברית ועד איראן.... מאלה שדיברו בעבר בשם "רוח האדמה" נותרו לנו זיכרונות מרים, שכן דווקא אלו היו תמיד אויביה של רוח האדם.
 
קשה להתמודד עם המציאות הממשית של בני-האדם; גם עם הצורך לתת תשובות לצרכים הטכנולוגיים, ולצרכי השימוש בקרקע, במים ובאוויר, וגם לשמור על מורשת הטבע למען עצמנו ולמען הדורות הבאים. קל הרבה יותר להתעלם מכל אלה, לשלול את הקיום האנושי הריאלי, להיתפס לרעיונות מיסטיים ולהאמין שהם הם שיפתרו את בעיותינו..."

בהקדשה שנכתבה על ידי עזריה בשולי מאמרו ביום שישי האחרון הוא כותב: "גם היום, כמו בזמן כתיבת המאמר, נשאר הערך העליון – רוח האדם".

לפניכם קטעי וידאו מתוך הראיון, בקטע השני נגענו במצב הכינרת ומשבר המים.




4 באפריל 2009

מפלס הימים אינו עולה

עלית מפלס הימים הוא המרכיב העיקרי בנבואות האסון של החממיסטים. ה IPCC מנבא עליית מפלס של כ 60 ס"מ בעוד 100 שנה, על סמך מודלים ממוחשבים. אל גור מרחיק לכת ומדבר על עלייה של 20 רגל (6 מ') (על סמך דמיונו הפורה בלבד), ומפחיד את האנושות עם סרטי תעמולה בהם נראות ניו יורק, סן פרנציסקו ושנחאי שקועות בים. זהו מרכיב עיקרי במסע ההפחדה החממיסטי.

להד"ם, הכול רמאות. סיפור הפחדה ללא ביסוס.
כך אומר
נילס אקסל מורנר, גיאולוג ומדען שבדי שחקר את מפלס הימים ב35 השנים האחרונות, בכל השיטות המדעיות האפשריות. הוא היה גם יו"ר הוועדה הבינלאומית לחקר מפלס הים, וראש מחלקה באוניברסיטת שטוקהולם. פרסם מאות מאמרים מדעיים בספרות המקצועית.

"למרות תנודות כלפי מעלה ומטה, פני הים לא עולים. הם לא עלו במשך חמישים השנים האחרונות. במאה השנים הבאות הם יעלו אולי ב 10 ס"מ (+- 10 ס"מ) – ולא יותר". "הטענה על עליית מפלס הימים לא רק שאינה מבוססת על ממצאים ממשיים, אלא היא גם נוגדת את חוקי הפיסיקה הבסיסיים". "הנבואות של ה IPCC מבוססות כולן על מודלים ממוחשבים, בעוד אני מבסס דברי על מדידות פיסיות בשטח". "האיים המלדיביים ואיי טובלו דורשים במפגיע סיוע כספי בינלאומי בגלל עליית מפלס הים. ערכנו מדידות ובדיקות מפורטות במקומות אלה לאורך שנים ומצאנו שהים לא עלה, ואפילו הייתה ירידה קטנה במפלס". "אף אחד מ 22 המחברים שחיברו את הפרק על מפלס הימים בדו"ח של ה IPCC אינו מומחה בתחום מדידת מפלס הימים ואין לו ניסיון בנושא".
נילס אקסל מורנר פרסם לאחרונה ספרון בשם "השקר הגדול".

ובכל זאת, התוצאה של "הבורות המכוונת" וההסתמכות הבלעדית על מודלים ממוחשבים היא המנוע העיקרי של ההיסטריה החממיסטית .

יעקב