האנושות פונה יותר ויותר לאנרגיה גרעינית, ותולה בה תקוות שתספק את החשמל שאנו צריכים, תשחרר, במידת מה, ארצות עניות בנפט מתלות באנרגיה מיובאת, וגם תקטין את הזיהום ופליטות הדתפ"ח.
התקוות שתולים באנרגיה הגרעינית הן בהחלט מוגזמות אומר מיכאל דיטמר, מהמכון הטכנולוגי של ציריך.
הבעיה הגדולה ביותר, לדעתו, היא אספקת האורניום, הנחוץ בתור דלק לכורים הגרעיניים. העולם צורך היום כ 65,000 טון אורניום, אך המכרות הפעולים כיום מספקים רק 40,000 טונות. את ההפרש לוקחות המדינות מתוך מלא האורניום שבראשי נפץ צבאיים שנוצרו בעבר. מלאי זה מוגבל, ועלול להיגמר ב 2013 . לא ברור מאיפה ייקחו אורניום אחרי זה.
גם חברת קאנסאי מיפאן, חברה המפעילה מספר כורים גרעיניים ביפאן, מודאגת, וקונה מכרות אורניום בחו"ל. הם מפחדים שבעתיד ישרור מחסור ולא יהיה ניתן לרכוש אורניום בכמות מספקת.
העתיד נראה מדאיג באותן ארצות המהמרות באופן כבד על אנרגיה גרעינית.
הכינו את הנרות, אומר דיטמר.
הבעיה לא חמורה כל כך אומרים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
כיום פועלים בעולם 435 כורים. התחזית לשנת 2030 מדברת על גידול בין 38% ל 80% (לעומת היום). רזרבת האורניות הידועות היום תספקנה לפחות עד אז. מאידך – בשנת 2006 הושקעו 774 מיליון דולר בחיפושי אורניום, עלייה של 250% לעומת 2004. תעשיית האנרגיה הגרעינית הייתה בתרדמת 40 שנה, אבל עכשיו, עם התעוררותה והעלייה בביקושים ומחירים, יימצאו ויפותחו כנראה מכרות האורניום הדרושים.
אבל, אין תרופות פלא. הגרעין לבד לא מספיק. התחנות הפחמיות והגזיות יהיו איתנו עוד הרבה, הרבה זמן.
יעקב