גרינלנד – המעבר מתקופת הפשרת השלג השנתית להצטברות השנתית.

פרופ' מיכה קליין

המעבר מאוגוסט לספטמבר באיזורי הקוטב הצפוני מלווה במעבר מתקופת הפשרת השלג לתקופה בה השלג מתחיל להצטבר על גרינלנד. מהלך שנתי זה מוצג בגרף הבא המראה עלייה במסת השלג מחודש ספטמבר עד לשיא צבירה בסוף מאי ואז הפשרה של השלג בחודשים יוני-יולי-אוגוסט.

יש להבין כי הגרף איננו "חוזר" לערך  0 שכן כאן מוצג רק מאזן הרווח/הפסד שנתי על פני האי. צריך לזכור כי בנוסף לתהליך זה מתקיים התהליך של התמוטטות חזית הקרחונים לים שגם היא גורמת להפסד שנתי של קרח.

בגרף מופיע הקו האפור המציין את הממוצע של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד בשנים 1981-2010. ההתנהגות של התהליך די קבועה.

כאשר אנו בודקים את המאזן של שש השנים האחרונות אנו ראוים מגמה ברורה של צבירה הגבוהה מהממוצע. בשנים 2017,2018,2021,2022 מאזן השלג בסוף העונה גבוה מהממוצע, שנת 2020 היא קרובה מאד לממוצע ורק בשנת 2019  ההפשרה היתה רבה יותר מהפשרה ממוצעת.

הצבירה הכוללת בשנת 2022 היתה 450 ביליון טון של שלג.

המהלך השנתי של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד.

נא לזכור מאיימים עלינו בהתחממות גרינלנד ובהמסה מוגברת שתביא לעלייה גדולה בפני הים אך התצפיות בשטח מראות כי אין לאיום הקטסטרופה  על מה להישען. 

קצת היסטוריה קרחונית

פרופ' מיכה קליין

בשנים 2007-2012 נערך מחקר מקיף בו השתתפו 14 מדינות, (בלגיה, קנדה, סין, דנמרק, צרפת, גרמניה, איסלנד, יפן, קוריאה, הולנד, שבדיה, שוויץ, אנגליה וארצות הברית), בהובלת מכון נילס בוהר בקופנהגן, דנמרק. שם הפרויקט היה NEEM . ההשקעה בפרויקט הייתה 9 מיליון דולר.

North Greenland Eemian)) (Eemian שם התקופה הבין קרחונית שקדמה להולוקן לפני כ-120.000 שנה)

מטרת המחקר הייתה לקדוח קידוח עמוק בקרח בצפון גרינלנד כדי להגיע לשכבות הקרח מהתקופה הבין-קרחונית שקדמה לתקופתנו תקופת ההולוקן, שהיא התקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

הקידוח הצליח והמקדח "ירד" לשכבות קרח בנות 150.000 שנה.

איור 1. מיקום הקידוח.

כבר בשנת 2013 פורסמה ידיעה ראשונה על תוצאות הקידוח

 

הידיעה דיווחה על כך שהטמפרטורה בזמן התקופה הבין-קרחונית לפני 120.000 שנה הייתה ב-8 מעלות גבוהה יותר מאשר הטמפרטורה כיום, בתקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

בזמן תקופת ה-Eemian  גובה פני הים בעולם היה בין 4-8 מטר גבוה מפני הים כיום. אך בגרינלנד התקיים הקרחון שהיה נמוך בכמה מאות מטרים בלבד( מתוך למעלה משני ק"מ עומקו כיום).

החוקרים מציינים כי למרות העלייה הגדולה בטמפרטורות לפני 120.000 שנה, הקרח מעל גרינלנד לא נעלם וממצאי המחקר מראים כי בשיא התקופה החמה שנמשך כ-6.000 שנה, רק 25% מנפח הקרח בגרינלנד הומס.

מידע זה חשוב לכל מחשבי הקיצין המאיימים עלינו בקטסטרופה של הפשרת גרינלנד ועלייה דרמטית בגובה פני הים.

כיום אף אחד לא מדבר על עלייה של 8 מעלות כפי שאכן התרחשה לפני 120.000 שנה.

מידע זה חשוב גם להבנת הגיחוך בטענה שהאדם על ידי שריפת דלקים פוסיליים הוא הגורם להתחממות. התחממות הרבה יותר גבוהה התרחשה כאשר אף אחד לא שרף דלק פוסילי.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר: ככול שאתה מביט יותר אחורה אתה יכול לראות יותר קדימה.

"The farther backward you can look the farther forward you can see". 

האם אפשר לייצר חשמל רק מאנרגית שמש ואגירה? האם כדאי?

הפורום לרציונליות סביבתית מארח את 

הרצאת בן ציון פרידמן:
האם אפשר לייצר חשמל  רק מאנרגית שמש ואגירה?  האם כדאי?

ההרצאה תועבר בזום ביום שני 05/09 בשעה 20:00

דו"ח שהוכן בינואר 2021 על ידי  צוות אנשי מקצוע  מטעם מכון השל טוען לא רק שזה אפשרי, אלא זה גם נחוץ וגם כדאי כלכלית.  

בהרצאה נבחן את הדו"ח ואת טענותיו ונראה אין בכך לסייע למניעת אסונות אקלימיים, מהלך כזה לא ישפיע על ההתחממות הגלובלית, לא יגרום להפחתת פליטות הפחמן בעולם ולא יהיה כדאי מבחינה כלכלית.
אך כן יהיו לכך תופעות שליליות רבות.

המרצה - בן ציון פרידמן מהנדס אנרגיה בעל ניסיון של 40 שנה במגוון גדול של נושאים רלוונטיים. בין השאר: מודלים כלכליים של אגירת חשמל, ניהול פרויקטים, תמחור פרויקטים, הנדסת מערכת, סימולציות נומריות של זרימה ומעבר חום, בטיחות ואמינות, פיתוח מערכות אנרגטיות ועוד.

האירוע מתקיים בשיתוף עם מושג ירוק, הבלוג הירוק וזום לחירות.

לקבלת קישור הירשמו כאן

זה הזמן להיבהל? פרופ' יונתן דובי בתכינתה של ורדה רזיאל ז'קונט

האם ההיסטריה סביב משבר האקלים מעט מוגזמת?
ורדה רזיאל ז'קונט אירחה בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי (אוני' בן גוריון), שהפיג את החששות.

במהלך השנה האחרונה, נדמה כי משבר האקלים הופך יותר ויותר למשהו שמדברים עליו. אם זה החום הכבד שנע לטמפרטורות גבוהות במיוחד, אם אלו ההצפות והשריפות ברחבי העולם שקורות כמעט בלי סיבה נראית לעין, ואולי מדובר במובילי דעה בשלל גילאים, שפתאום אכפת להם ממה שקורה בכדור הארץ. 

כשניגשים לזירה המדעית ומנסים להבין האם כצעקתה, ישנם מומחים משני צדי המתרס עם נימוקים מבוססים, שחלקם מודיעים רשמית כי זה הזמן לדאוג לסביבה, ומנגד, ניצבים מדענים שלא כל כך בטוחים שיש סיבה ממשית לחשוש דווקא עכשיו.

על מנת לנסות וליישב, לפחות לעת עתה, את הסוגיה הקדחתנית המפחידה לא מעט אנשים, אירחה ורדה רזיאל ז'קונט בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי, חבר המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון, הנמנה עם אלה השומרים על קו הריאליסטי יותר בכל מה שנוגע אל משבר האקלים הניצב לפתחנו. 

היכן אתם על סקלת הדאגה?