31 בינואר 2012

ההתחממות נעצרה, כנראה לעשרות שנים.

זו דעתה של ד"ר קורי. הנה ציטוט מהבלוג שלה:
We don’t know what the climate will be for the next several decades, there are a number of reasons to expect the continue flat trend for the next several decades. In terms of when global warming will come “roaring back”, it is possible that this may not happen for the first half of the 21st century.

"איננו יודעים מה יהיה האקלים במשך העשורים הקרובים, יש מספר סיבות לצפות למגמה שטוחה (העדר עלייה) למספר עשורים קדימה. באשר לאפשרות שההתחממות תתחדש ביתר מרץ – ייתכן שהדבר לא יקרה במחצית הראשונה של המאה."
היא אינה מקבלת את התחזיות של ה IPCC מה AR4, הצופות להתחממות נמשכת בשיעור של כ 0.2 מעלות לעשור (לפחות 2 מעלות עד סוף המאה).

היא אומרת שיש ארבעה גורמים המשפיעים על האקלים: גזי חממה, השמש, התפרצויות געש ותהליכים טבעיים. בקשר להתפרצויות געש – אין אפשרות לעשות שום תחזית. בקשר לשמש היא אומרת שבהחלט ייתכן והשפעתה, באופן ישיר (על ידי שינוי בעוצמת הקרינה) או באופן עקיף (על ידי שינוי בקרינה הקוסמית) יותר גדולה מאשר מניחים המודלים.
באשר למחזורים טבעיים – יש שני מחזורים – ה PDO (pacifical decadal oscilation ) וה AMO (מחזור באוקיינוס האטלנטי).
שני האחרונים, השמש והתנודות הטבעיות המחזוריות נמצאים בפזה של קירור. לכן – לדעתה חוסר ההתחממות או אפילו קירור צפויים בעשורים הקרובים.
בגרף למטה אנו רואים ניחוש, או בלשון מנופחת – מודל – המנסה לחזות את האקלים עד סוף המאה. הוא מניח מגמת התחממות כללית קטנה, ותנודות טבעיות של 0.5 מעלה לכול כיוון. (הגרף אינו של ד"ר קורי). הגרף מתאים להתפתחויות שהיו ב 150 השנים האחרונות. אבל – לגבי העתיד אינו אלא ניחוש.


לפי תחזית זו צפויה התחממות קלה של כ 0.6 עד 0.8 מעלות עד סוף המאה.
מה יהיה? "הטבע עומד לעשות ניסוי מעניין"
Nature is about to carry out a very interesting experiment

יעקב

תגובת המט אופיס.

המט אופיס מסתייג מהמאמר של דויד רוז בדיילי מייל שסיפרנו עליו בפוסט הקודם, וטוענים שהוא מטעה.  (תודה לאנונימי ששלח את הלינק).
הם טוענים שהטמפרטורות בעשור האחרון היו הגבוהות ביותר מאז החלו המדידות. את זה אנו כמובן יודעים, ודיוויד רוז לא כתב אחרת. המט אופיס מביאים את הגרף המפורסם הזה של כול טמפרטורות מאז 1850:


  
הגרף שהביא דויד רוז הוא בדיוק הגרף הזה – כלומר – הקטע האחרון שלו בהגדלה.

מה שדיויד רוז כתב – נכון. מאז שנת 1997 אין מגמת עלייה של הטמפרטורות, זאת רואים גם בגרף הראשון. המט אופיס מעדיף להתעלם מעובדה זו ולהציג רק את הגרף הכולל שבו לא רואים טוב את העדר מגמת ההתחממות בעשור האחרון. הם מעדיפים לטשטש את הפרט הזה. דויד רוז לא טען שלא היתה התחממות בשנים שקדמו, כמו שמופיע בגרף הראשון.
המט אופיס היו צריכים לאמור: "נכון, בעשור האחרון לא הייתה התחממות, אבל עדיין מגמת ההתחממות של סוף המאה העשרים מאד ברורה". זו היתה האמת בשלמותה. אבל הם מעדיפים תעמולה על פני האמת ("העשור האחרון היה העשור החם בהיסטוריה"). יכול להיות שזה נכון, אבל זה לא סותר את אשר רואים אם מסתכלים היטב על הגרף שלהם – לא הייתה מגמת התחממות בעשור האחרון. עצם התגובה של המט-אופיס מלמדת שהתעמולה היא בראש דאגתם, והם עושים מאמץ עליון להסתיר את העובדה שמשתקפת בגרף שלהם.
הם גם טוענים שלפי חישוביהם, ההתחממות הצפויה במאה השנים הבאות היא כ 2.5 מעלות, ואילו אם השמש תיכנס בתרדמת ברמה של מינימום מאונדר, זה יגרע רק 0.13 מעלות מההתחממות הצפויה. כלומר הם טוענים שהפד"ח הוא המשפיע הגדול והמכריע, והשמש השפעתה זניחה. טענה זו מוכרת, וגם דויד רוז דיווח עליה נכון (שהם טוענים כך). הוא רק ציין שמדענים אחרים סבורים שהמודלים של המט-אופיס (כלומר של ה CRU שהיא זרוע שלו) מגזימים בהערכתם את השפעת הפד"ח וממעיטים את הערכת השפעת השמש.
לגבי חיזוי העתיד – אין למט אופיס או ל CRU מונופול. הם חשבים ככה, מדענים אחרים חושבים אחרת. התחזית אינה עובדה. התחזית היא תחזית. בדרך כלל תחזיות מתבדות. המט אופיס באים בטענות לדויד רוז על שהעז להציג דעות המנוגדות לדעתם. זה שוב התנהגות מפוקפקת.
יעקב

30 בינואר 2012

התקררות מדאיגה.

המט אופיס הבריטי (השרות המטאורולוגי) שיחרר גם הוא סיכומי הטמפרטורות ל 2011, והחדשות הטובות הן שהשנה הייתה די קרירה, ובסך הכול, מגמת ההתקררות או חוסר ההתחממות נמשכת באופן רציף, מאז 1997.

לא ראינו כותרות בעיתונים המבשרות את החדשות הטובות האלה. רק כאשר יש שנה חמה צועקים כול העיתונים "התחממות נוראית, כולנו ניצלה".

עכשיו מתחילים להרהר מחדש בסכנה מפניה התריעו בשנות ה 1970 – סכנת ההתקררות הגלובאלית. (העיתונים תמיד אוהבים את האסונות).
הבעיה היא – הפעילות של השמש – או יותר נכון – חוסר הפעילות. במחזור כתמי השמש הנוכחי (24), מספר הכתמים קטן באופן ניכר ממה שהיה במשך מרבית המאה ה 20, וכעת מנבאים שגם המחזור הבא, מס' 25,  יהיה חלש מאד.
מדענים אחדים אומרים שהמודלים האקלימיים המנבאים התחממות מייחסים יותר מדי חשיבות ומשקל לריכוזי הפד"ח ופחות מדי להשפעת השמש. (פרטים במאמר).
הנה תמונה יפה הממחישה את הסכנה של חזרה לתקופת הקרח הקטנה של שנות ה 1600-1700 כדי לחממם ליבם של דובי הקוטב היפים ו"המסכנים".

יעקב


הזוהר הצפוני

השבוע הייתה התפרצות חזקה של גזים על השמש ששלחה גלי חלקיקים לכדור הארץ. הם יצרו את התופעה של הזוהר הצפוני aurora borealis .
הנה צילום יפה מאד של התופעה שצולם בשבדיה על ידי הצלם גורן סטרנד.

לא יודע מה המשמעות העמוקה של זה, אבל התמונות יפות.
יעקב

הנתונים אינם מדאיגים.



אנו בודקים את התחזיות של מודלים אקלימיים חממיסטים מול הנתונים האחרונים, המעודכנים והטובים ביותר. למזלנו, התחזיות של המודלים כולן שגויות. למה?
המדענים הספקנים אמרו זאת כול הזמן, החממיסטים סירבו לשים לב.

החממיסטים אומרים שהכפלת ריכוז הפד"ח ל 560 חלקים למיליון (בסוף המאה ה 21), תגרום, באופן ישיר, להתחממות של כ 1.1 מעלה, אבל, בגלל היזון חוזר (פידבק) חיובי, מצד אדי המים, תהיה ההתחממות בפועל פי שלוש מזה, כלומר – כ 3.3 מעלות. המדענים הספקנים אומרים שאין סימוכין מדעיים להנחה של היזון-חוזר פי 3, וההיזון החוזר כנראה שלילי, ושעורו 0.5, כלומר ההתחממות הצפויה לאחר היזון חוזר היא רק כ 0.5 מעלה.

בואו נראה מה אומרים הנתונים (המדידות).


התחזיות של המודלים לא השתנו במרוצת הזמן, ההנחה לפיה הם נבנו היא שהרגישות האקלימית היא 3.3 (ההיזון-החוזר חיובי בשיעור 3).
כאן בציור רואים תחזיות של המודלים של ד"ר האנסן משנת 1988, השנה בה פרצה בהלת ההתחממות, לאחר הצגת הגרף שלמעלה בעדות בקונגרס בארה"ב. הגרפים הצבעוניים מציינים את התחזיות של המודלים לעליית הטמפרטורה, לפי קצב עליית ריכוז הפד"ח, בשלוש אלטרנטיבות. בפועל ריכוז הפד"ח עלה לפי הגרף האדום, כלומר לפי התחזית המקסימלית. אבל הטמפרטורות האמיתיות, המצוירות בקו השחור, יותר נמוכות מאשר שלושת התחזיות האפשריות של האנסן. תחזיות המודלים אינן מתיישבות עם מה שקורה באמת.


בציור הזה רואים את תחזיות המודלים כפי שהופיעו בדו"ח הראשון של ה IPCC בשנת 1990, לעומת טמפרטורות מדודות מאז. אין התאמה, המודלים מגזימים.

יש עוד דוגמאות במאמר לאי התאמה בין תחזיות המודלים למציאות. על סמך מדידות הטמפרטורות המדויקות למדי, ב 20 השנים האחרונות אנו יכולים להגיד בבירור שההתחממות שחוזים המודלים האקלימיים של המדענים המודאגים התבדו. הסיבה היא שהבסיס (הערכה על רגישות האקלים לתוספת פד"ח) שלפיו נבנו המודלים אינו נכון.

ד"ר אוואנס היה מדען ראשי של המשרד לשינוי האקלים באוסטרליה בין 1999 עד 2005, וחלקית בין 2008 ל 2010. הוא היה מודאג מההתחממות הגלובאלית, אך עם הזמן ועם הצטברות הנתונים הוא ראה שאין מקום לדאגה, והספקנים יותר קרובים לאמת.
יעקב

28 בינואר 2012

אין סיבה לפאניקה על התחממות גלובאלית.


זה שמו של מאמר חתום על ידי 16 מדענים, שהתפרסם כמאמר מערכת בעיתון וול סטריט ג'ורנל ביום שישי. הנה כמה קטעים:

המועמדים למהיגות פוליטית צריכים להבין שהטענה הנפוצה שכאילו כמעט כול המדענים דורשים שינקטו צעדים דרמטיים לעצירת ההתחממות הגלובאלית אינה נכונה. למעשה מספר גדול, וגדל והולך, של מדענים ומהנדסים חשובים אינם מסכימים שדרושות פעולות דרסטיות בנושא ההתחממות הגלובאלית.
אגודת הפיסיקאים בארה"ב פרסמה השנה הודעה זו: "הראיות בלתי ניתנות לעירעור – התחממות גלובאלית מתרחשת, אם לא ינקטו צעדים להקטנתה ייגרמו נזקים ניכרים בכול מערכות החיים על פני כדור הארץ". הפיסיקאי אייבר גייאבר, חתן פרס נובל, ביטל חברותו באגודה בשל הודעה זו. הוא כתב: "... לטעון שהראיות בלתי ניתנות לעירעור? אין דבר כזה במדע".
הסיבה לכך שמספר גדול של מדענים חשובים לא מוכנים לקבל את הדעה המודאגת הזו נעוצה במספר עובדות מדעיות.
העובדה הבולטת ביותר היא העדר התחממות זה יורת מעשור. העובדה הזו ידועה גם למדענים ה"מודאגים", כך למשל כתב קווין טרנברט (בא-מייל מ2009 שהתגלה בקליימטגייט): "עובדה היא שאין לנו הסבר להעדר ההתחממות כעת, וזו שערוריה שאין לנו". אך ההתחממות חסרה רק אם אתה מאמין למודלים הממוחשבים שלהם, בהם יש פידבקים (היזון חוזר) גדולים מצד אדי המים והעננים המגבירים את ההתחממות הקטנה שנגרמת על יד הפד"ח. עובדות אלה מלמדות שהמודלים הממוחשבים הגזימו בהערכה של גודל ההתחממות הנגרמת על ידי תוספת פד"ח. בגלל העדר ההתחממות החלו ה'מודאגים' לדבר על "תופעות קיצוניות" כדי שיוכלו להשתמש בכול תופעה מתהפוכות מזג האוויר לחזק כביכול את טענותיהם (גם גלי קור).
הפד"ח אינו זיהום, הוא מרכיב יסודי וחיוני באטמוספירה המאפשר את החיים ואם הגידול של הצמחים. הצמחיה ובעלי החיים התפתחו בעבר בסביבה עשירה פי 10 בפד"ח. קרוב לוודאי שחלק מהשיפור הגדול בתנובת היבולים בתקופה האחרונה נגרם על ידי גידול ריכוז הפד"ח.
למרות שמספר המדענים הספקנים הולך וגדל, מספר רב של מדענים צעירים מספרים בשיחות פרטיות שיש להם ספקות בקשר להתחממות הגלובאלית, אבל הם מפחדים לדבר בגלוי פן תיפגע הקריירה שלהם או יפוטרו מהאוניברסיטאות. כך קרה לד"ר פריטאס, עורך כתב העת המדעי "מחקרי אקלים", אשר העז לפרסם מאמר מדעי (מבוקר עמיתים) אשר טען שההתחממות לאחרונה אינה חורגת בהקשר של האקלים באלפי השנים האחרונות. המאמר היה "לא תקין פוליטית", מדעני האקלים לחצו לפטרו. הוא פוטר מתפקידו כעורך כתב העת, ובקושי שמר על משרתו באוניברסיטה. זו לא הדרך בה המדע אמור להתנהל. אין לפגוע בחוקר בשל דעותיו.
אנו מדברים בשם מדענים ומהנדסים רבים שבחנו ביסודיות ובאופן עצמאי את מדעי האקלים. זהו המסר שלנו למועמדים למשרות פוליטיות: אין סיבה מדעית חזקה לפעול כעת לדה-קרבוניזציה של הכלכלה העולמית (לפעול להקטנה גדולה בשימוש בדלקים פחמיים). אפילו אם מקבלים את התחזיות המנופחות של ה IPCC – פעולות אגרסיביות להפחתה של הפד"ח אינן מוצדקות מבחינה כלכלית.
מחקר כלכלי שנעשה לאחרונה הראה שהאופציה הכי טובה היא לאפשר עוד 50 שנה של פיתוח מואץ, שלא יוגבל על ידי הגבלות בשימוש בפחם. הדבר יטיב במיוחד עם הארצות הפחות מפותחות (העניות) שתושביהם משתוקקים ליהנות מהיתרונות של החיים הנוחים והבריאים שמהם נהנה המערב העשיר. ייתכן גם שגידול בריכוז הפד"ח מביא עימו ברכה לכדור הארץ.
אם מנהיגים רוצים לעשות משהו בנושא האקלים, הם צריכים לעזור ולהמשיך לממן את המחקרים שנעשים כדי להבין יותר טוב את מערכת האקלים המסובכת.
כול מנהיג צריך לתמוך בצעדים רציונאליים לשמירה ולשיפור איכות הסביבה, אך אין הגיון בהשקעה בתכניות יקרות להפחתת הפד"ח, בגלל טענות בלתי מבוססות של "ראיות בלתי מעורערות".  אמצעים אלו יחסרו להשקעה בסיפוק צרכים יותר חשובים.
עד כאן קטעים מהמאמר (תרגום חופשי ופרפראזה). בין החתומים גם פרופ' ניר שביב מהאוניברסיטה העברית.
יעקב

"בר קיימא" אינו בר קיימא

הוועידה הבינלאומית של האו"מ לפיתוח בר קיימא תתקיים השנה ב 20-22 ביוני בריו דה ז'ניירו. קוראים לזה גם "פסגת כדור הארץ" או ועידת ריו+20 (לציון 20 שנה לוועידת ריו הראשונה, בה החלה בגדול ההיסטריה האקלימית.
הם כנראה מרגישים שנושא האקלים מיצה את עצמו, ועכשיו צריך סיפור כיסוי אחר לחגיגות הבינלאומיות.
אגב "בר קיימא" :


הגרף הזה מראה את התדירות של השימוש במילה "בר קיימא" בשפה האנגלית. הוא מראה בבירור שהמשך המגמה הנוכחית אינו בר קיימא.
יעקב

27 בינואר 2012

תחנות הרוח יקרות ולא מועילות.


מעל: התפלגות המקורות לייצור אנרגיה באחוזים בבריטניה 2010

מכון המחקר הבריטי סיביטס CIVITAS  חיבר דו"ח על העלות והתועלת שבתחנות הרוח.
הנה קטעים מהסיכום:

בריטניה חוקקה חוקים ותקנות המחייבות קיצוץ בפד"ח בשיעור 34% עד 2018-22, ושל 80% עד 2050. כן התחייבה להפיק 15% מצרכי האנרגיה ממקורות מתחדשים. ההתחייבות הזו, הקיצוץ הזה, הוא דרקוני ויגרום לייקור החייב בבריטניה. בריטניה מפיקה רק 1.5% מהפד"ח העולמי, והקיצוצים לא ישפיעו במאום על רמת הפליטות העולמית. אפילו כול 27 מדינות אירופה אינן פולטות אלא 12% מהפליטת העולמיות.

בנושא העלות – על סמך דו"ח של חברת יועצים שהוכן עבור ממשלת בריטניה עולה שהאלטרנטיבה הזולה ביותר להפקת אנרגיה היא הפחם. אבל – אם לוקחים בחשבון מיסי פחם או עלות היטלי פחם שכירים הנהוגים באירופה – תחנות כוח על גז יותר זולות לטווח קצר ובינוני. תחנות כוח גרעיניות יותר זולות לטווח בינוני וארוך.
תחנות רוח יבשתיות נראות תחרותיות, מבחינת המחיר, אבל זה רק בגלל שמתעלמים מהעלות של החזקת תחנות אחרות (פחמיות או גזיות) לגיבוי. חייבים להחזיק ולהפעיל תחנות גיבוי לפרקי הזמן הגדולים שהם עוצמת הרוח אינה מתאימה להפעלת התחנות הרוח (רוח חלשה מדי או חזקה מדי).

תחנות רוח ימיות הן בכלל, יקרות ביותר, ללא שום סיכוי להתחרות מבחינה כלכלית בשאר התחנות.

תחנות הרוח גם אינן תורמות להורדת הפליטות של פד"ח. כאשר לוקחים בחשבון את המחזור השלם של פליטות בתהליך היצור וההתקנה ואת הפליטות מתחנות הגיבוי הנחוצות, רואים שטורבינות הרוח אין מורידות את הפליטות.
עד כאן סיכום הדו"ח, אשר בגופו יש ניתוח מפורט, חישובים והסברים, כולל מקורות מידע לביסוס מסקנות אלה. כמו שאני אומר כול הזמן – אלו מפלצות קוטלות ציפורים שאין בהן שום תועלת.

יעקב


                                             מעל: אחוז התרומה מסך הפליטה העולמית של 18 פולטי ה-CO2 המובילים 2011


26 בינואר 2012

שנת 2011 ללא התחממות.



סיכומי הטמפרטורות המדודות (בקרקע) של שנת 2011 התפרסמו, על ידי שלושת הגופים המנהלים חישובים אלה: HadCrut3, NasaGiss ו NOAA.
שנת 2011 לא הייתה חמה במיוחד, למעשה הייתה מס 12, 11, ו 9 בדירוג השנים החמות בהיסטוריה (לפי כול אחד משלושת המקורות). הסיכומים של המדידות לפי לוויינים עדיין לא התפרסמו.

המגמה של חוסר התחממות משמעותית בלפחות 10 השנים האחרונות נמשכת.
יעקב

24 בינואר 2012

ספגטי חדשים.



לקראת הכנת דו"ח AR5 החדש (הדו"ח החמישי) של ה IPCC החלו להתפרסם שוב שחזורי טמפרטורות מהעבר, מה שנקרא מחקרי פרוקסי, או ספגטי, כדי להוכיח כמה נוראית ההתחממות של ימינו לעומת הטמפרטורות באלף השנים האחרונות.
מחקר מולטי-פרוקסי כזה הוא המחקר של נאוקום – הציור המרכזי שלו למטה.
הוא אסף 174 סדרות של נתוני פרוקסי מכדור הארץ הדרומי, אבל רק 14 עד שנת 1000.

בגרף הזה רואים בקו שחור עבה את הרקונסטרוקציה של נאוקום, ובקווים צבעוניים תוצאות של מבחר מודלים אקלימיים.
אפשר לראות די בבירור שכול הקווים מקריים, אין שום קשר בין שום שני קווים. הן המודלים והן מחקרי הפרוקסיס הם סתם משחק במספרים חסר כול משמעות.
אפשר גם להבחין  דווקא ברקונסטרוקציה של נאוקום (הקו השחור) יש תקופה חמה בימי הביניים שאינה נופלת מהחום של ימינו. ההערה הזו מופיעה גם בטיוטת הדו"ח של ה IPCC. זאת בזמן שהטענה הסטנדרטית של החממיסטים עד כה היא שהתקופה החמה בימי הביניים הייתה תופעה מקומית בצפון מערב אירופה, ולא תופעה כלל עולמית.
עוד מסתבר, שכדרכם בקודש, מסרבים החוקרים החממיסטים לחשוף את הנתונים שעליהם התבסס המחקר – את סדרות הפרוקסיס עצמן, כדי שחס וחלילה לא יוכלו המכחישים לבדוק ולמצוא שגיאות בחישובים ובשיטות שלהם. כבר נאמר לא מעט שללא נתונים מלאים, המאפשרים לבקר ולשחזר את החישובים על ידי גורמים חיצוניים (חיצוניים לחבורת החממיסטים) אין למחקרים אלו שום אמינות. ה IPCC כלל, בטיוטה של AR5 את המחקר הזה, ודומים לו. ה IPCC לא אמור להשתמש במחקרים "סודיים" כאלה ששומרים על סודיות הנתונים ושיטות החישוב. אבל ל IPCC יש אג'נדה, אם ה"מחקר" משרת אותה – הוא בפנים.
לדעתי אין במחקרי פרוקסיס שום ממש מלכתחילה, עוד לפני שמתחילים לבדוק את החישובים, כי הפרוקסיס אינם באיכות המאפשרת שיחזור הטמפרטורות בדיוק של עשיריות מעלה.

עוד ראוי לציין שהחוקר החממיסט, אריק שטייג, ביצע סדרה של קדחים בקרחונים בחצי הכדור הדרומי עוד בשנת 1993-4 ועד היום לא פרסם לא את הנתונים ולא מחקר המציג את המסקנות מהנתונים. הקידוחים נעשו במימון ציבורי, כך שיש לשטייג מחויבות להציג את הנתונים שאסף. כנראה הנתונים לא מתאימים לאג'נדה, לכן הועלמו מעיני הציבור זה 18 שנה.
תיקון: אחרי הקריאה בקומנטים באתר של סטיב מקאינטייר, מסתבר שד"ר אריק שטייג הודיע שהוא חשף את הנתונים. יש לברך אותו על שחשף אותם (בעקבות ההערה של סטיב).
עוד ראוי לציין שד"ר נאוקום הוא עוזרו או חברו של ד"ר תומס סטוקר מאוניברסיטת ברן בשוויץ, שמכהן כעורך ראשי של הפרק המדעי בדו"ח ה IPCC – כלומר – הוא חממיסט עם תעודות.
ולזה קוראים "מדע" (מדעי האקלים) בימינו.
יעקב

23 בינואר 2012

היסטריה המונית.


הנה קטע מספרו של דניאל כהנמן "חשיבה מהירה ואיטית" המסביר את המושג "זרם זמינות" ?? Availability cascade (המושג האנגלי והתרגום נראים לי מלאכותיים).

מתוך הויקיפדיה: "זרם זמינות הוא תופעה מחזורית המחזקת את עצמה שמסבירה את הדרך בה מתפתחות אמונות קולקטיביות מסוימות."

An availability cascade is a self-reinforcing cycle that explains the development of certain kinds of collective beliefs. A novel idea or insight, usually one that seems to explain a complex process in a simple or straightforward manner, gains rapid currency in the popular discourse by its very simplicity and by its apparent insightfulness. Its rising popularity triggers a chain reaction within the social network: individuals adopt the new insight because other people within the network have adopted it, and on its face it seems plausible. The reason for this increased use and popularity of the new idea involves both the availability of the previously obscure term or idea, and the need of individuals using the term or idea to appear to be current with the stated beliefs and ideas of others, regardless of whether they in fact fully believe in the idea that they are expressing. Their need for social acceptance, and the apparent sophistication of the new insight, overwhelm their critical thinking.

זרם הזמינות הוא שרשרת מאורעות המחזקת את עצמה שיכולה להתחיל מדיווח בתקשורת על אירוע זוטר ולהוביל עד לפאניקה ציבורית ופעולה ממשלתית נרחבת. לפעמים, סיפור בתקשורת על סיכון מסוים תופס את תשומת הלב של קבוצה בציבור שנעשה פעיל ומודאג. התגובה הרגשנית של אותו ציבור הופך סיפור בפני עצמו שגורם לעוד דיווחים וסיפורים בתקשורת, והסיפורים האלה מגדילים את התפוצה וההיקף של החשיפה והדאגה המקוריים. המחזור מואץ לעתית על ידי "יזמי זמינות" – אנשים ואירגונים העובדים לוודא זרם מתמיד ובלתי פוסק של ידיעות מדאיגות. הסכנה מוצגת בצורה יותר ויותר מוגזמת תוך שכלי התקשורת מתחרים על תשומת הלב של הציבור ויצירת כותרות.
מדענים, ואחרים שמנסים להרגיע את הפחד הגובר (את הפאניקה) מושכים רק מעט תשומת לב, והרבה עויינת, כול מי שמנסה לחשוף את ההגזמה של הסכנה נחשד בשותפות לנסיון הסתרת האמת וטיוח. הנושא נהפך חשוב מבחינה פוליטית כי הוא נמצא בתודעה של כולם, והתגובה של המערכת הפוליטית מושפעת מהעוצמה של רגשות הציבור. כך גורמת המפולת (זרם הזמינות??) לשינוי סדרי עדיפויות. סיכונים אחרים או שימושים אחרים במשאבים, לטובת הציבור, נשכחים ונעלמים מהאופק.

עד כאן הציטוט מדניאל כהנמן.

ההסבר החכם הזה מתלבש בול לתופעות שונות שאנו נתקלים בהן. למשל: שינויי האקלים. לוקחים תופעה שולית שספק אם בכלל קיימת, והופכים אותה בצורה היסטרית לנושא מרכזי בסדר היום של העולם.
או: "מחאת רוטשילד" – המחאה החברתית. לוקחים תופעה שולית (לדפני ליף אין כסף לשכר דירה בת"א) והופכים אתה לפיל שמדביקים לו שם פוטוגני "שחיקת מעמד הביניים", וכול המדינה מדברת על זה 6 חודשים רצוף, ועוד היד נטויה.
במקום לקרוא לזה בשם האקדמי המתוחכם Availability cascade אני הייתי קורא לזה בשם העממי: היסטריה המונית.

יעקב

17 בינואר 2012

פרספקטיבה היסטורית של האקלים.


המדידות הפחות או יותר מדויקות של הטמפרטורות החלו, לצערנו, רק לפני כ 150 שנה, ורק במקומות מעטים. יש גם מעט רישומים יותר ישנים, אבל ממש מעט. זהו זמן קצר ביחס להתפתחות האקלים. לכן, כאשר אנו מחפשים את ההיסטוריה של האקלים, את התקדימים, אנו תלויים בשיטות שיחזור מאד, מאד מפוקפקות ובלתי מדויקות כמו מחקרי הפרוקסיס וההקוי-סטיק למיניהם.
נוכח מצב זה התפתחה אופנה להלך עלינו אימים עם סיפורים על תופעות אקלימיות קיצוניות.

ככה למשל מפרסם ידידנו ד"ר ג'יימס האנסן "מחקר" בו הוא מנסה להוכיח שההתחממות הנוראה תגרום להופעה יותר שכיחה (צפופה) של אירועים אקלימיים קיצונים כמו סופות, גלי חום, בצורות, שיטפונות. הם גם ניסו לקשור בין הוריקן קתרינה הנורא (ב 2005) או גם החום הכבד שפקד את רוסיה ב 2010 ל"שינויי האקלים". (הוכח ששתי התופעות לא היו קשורות להתחממות הגלובאלית).

העניין הוא שתופעות קיצוניות אינן "שינויים" – הן האקלים הרגיל כמו שהיה מאז ומתמיד. הן לא משהו חדש שהופיע לאחרונה. תופעות קיצוניות הן נדירות (לפי הגדרה) אבל לא חסרות תקדים. מקור אחד שממנו אנו יכולים ללמוד הרבה על האקלים בעבר הוא תעודות היסטוריות, מסמכים, יומנים וכתבים שמתארים את מזג האוויר בתקופה בה נכתבו, הרבה שנים לאחור.

פול פאקוהארסון כתב קטע על הנושא. ככה למשל הוא מצא גלי חום נוראיים רבים בהיסטוריה של רוסיה. גל החום של 2010 נמשך כשבועיים, גרם להשתוללות שריפות יער רבות, ולזיהום אוויר גדול בגלל העשן של שריפות היער. תופעות זהות לחלוטין התרחשו מספר פעמים בעבר, ותוארו במסמכים היסטוריים מאותן תקופות בתיאור מדויק להפליא. הן התרחשו, בין השאר, בשנים 1223, 1298, 1325, 1335, 1364, 1365, 1366, 1371, 1430.
במאמר שבקישור תמצאו תיאורים של מספר מקרים מהעבר, ובעיקר מראי מקום לספרים שלמים שנכתבו על הנושא.
 
אף אחת מהתופעות הנוראיות בהן מאיימים עלינו (גלי חום, בצורות, שיטפונות, סופות) אינה חסרת תקדים. תופעות דומות התרחשו בעבר, בלי עזרת ה"התחממות הגלובאלית הנוראית מעשה ידי האדם". האם צודק ד"ר האנסן בטענתו שהתחממות תגרום לשכיחות יותר גדולה של תופעות קיצוניות? איש אינו יודע, גם לא האנסן. המודלים האקלימיים המפורסמים (לשמצה) אינם מסוגלים לחזות תופעות קיצוניות. את זה אפילו המודאגים מבינים ומודים. (המודלים אינם מסוגלים לחזות שום דבר, ההסתמכות עליהם חסרת בסיס מדעי).
עיון קצר בתקדימים היסטוריים נותן לנו פרספקטיבה מעניינת וחשובה על הנושא.
יעקב

13 בינואר 2012

שיחה עם מחבר הספר "אבטיחים: הצבעים האמיתיים של התנועה הירוקה".


חדשות טובות על אנרגיה גרעינית



1.    הועדה לאנרגיה אטומית בארה"ב אישרה אישור הנדסי סופי את דגם הכור ווסטינגהאוס AP1000. פרויקט ווגטל לבניית שני כורים כאלה במדינה ג'ורג'יה בארה"ב נמצא לפני אישור סופי צפוי.
2.    משרד האנרגיה בארה"ב מתקצב מחקרים אחדים לפיתוח כורים געיניים מודולריים חדשים, בטכנולוגיה משופרת מכול הבחינות בייחוד הבטיחותית. התכנית נקראת "הדור הבא של הכורים הגרעיניים" NGNP.

למשל: קחו לדוגמה את הפרויקט לפיתוח כור בעל טמפרטורה גבוהה וצינון גזים. High temperature Gas-Cooled Reactor. הדלק הגרעיני בכור זה מתוכנן להיות ארוז בתוך קפסולות של קרמיקה עמידות חום, כך שלא יוכל לי להיות מותך, הוא סוגר עצמו באופן אוטומטי כאשר החום עולה מעל לסף מתוכנן, ומקרר את עצמו לבד ללא צורך בחשמל, או מערכת קירור חיצונית.
הנה תמונה סכמטית:


הם גם תקצבו המשך הפיתוח של כורים קטנים מודולאריים.

לי אין שום ספק שבעתיד (הרחוק למדי) האנרגיה הגרעינית היא שתספק את עיקר האנרגיה שהאנושות צורכת וצריכה להמשך קיומה ופיתוחה. הרדיפה אחרי שמש ורוח זה בזבוז זמן – אין אפשרות להפיק מהם כמויות רציניות של אנרגיה שאנו זקוקים להן. אין גם אפשרות לחיות ללא אנרגיה.

תחנות הכוח הגרעיניות של היום, שתוכננו בשנות ה 1950, ונבנו בשנות ה 1960-70 הן פרימיטיביות מיושנות, מסוכנות ובעייתיות. אין לשפוט את האנרגיה הגרעינית בכללה על פי הדור הראשון, הפרימיטיבי של התחנות. היום אנו מסוגלים לפתח אנרגיה גרעינית יותר חכמה ובטוחה.
הפיתוח הזה נעצר בסוף שנות ה 1970 בגלל האקטיביזם של ארגונים אנטי גרעיניים וסביבתיים שזרעו פחד. הם נקטו (ונוקטים) בגישה ריאקציונרית ואנטי-טכנולוגית ודורשים את חיסול האנרגיה הגרעינית במקום לדרוש את פיתוחה ושיפורה הבטיחותי.

טוב שמשרד האנרגיה האמריקאי בשיתוף גרומי תעשייה רבים ממשיך בתכניות הפיתוח של הדורות הבאים של כורים גרעיניים.
באשר לכור גרעיני להפקת חשמל בישראל – לדעתי הטכנולוגיה עדיין לא בשלה. אין דחיפות בנושא. אין להיחפז, יש לנו מספיק אנרגיה בינתיים. בעתיד היותר רחוק יבחן הנושא על פי מה שיהיה קיים אז.

יעקב

פוקושימה תיסגר



החדשות הפחות טובות על אנרגיה גרעינית הן – שככול הנראה – כול תחנות הכוח הגרעיניות בפוקושימה תיסגרנה. מושל המחוז הודיע על החלטתו לא לאפשר יותר הפעלת תחנות כוח גרעיניות במחוז.
מדובר ב 10 כורים. כורים מס' 1, 2, ו 3 באתר דאיצ'י בפוקושימה ניזוקו קשה כתוצאה מרעידת האדמה ומהצונאמי. שלושת כורים אלה הם טוטאל-לוס, ועומדים להיות מפורקים בכול מקרה. כור מס' 4 ניזוק בעיקר בגלל הבעיות בשאר הכורים, הוא עצמו לא היה פעיל בעת הצונאמי ולא ניתך. גם הוא, כנראה, דינו להיסגר בכול מקרה.
כורים מס' 5 ו 6 ניזוקו מעט יחסית, גם הם לא היו פעילים בעת האסון, והם מרוחקים מעט מהכורים שהתפוצצו. אותם ניתן היה להחזיר לכשרות. עוד יש 4 כורים באתר דאיני המרוחק כמה קילומטרים מדאיצ'י. כורים אלה לא ניזוקו, ורק נסגרו אוטומטית, מטעמי זהירות, בעת רעידת האדמה.
כעת החליט מושל המחוז לדרוש את סגירת כול הכורים. זו מכה כלכלית מאד קשה לחברת TEPCO, בעלת הכורים. ששת הכורים התקינים היו יכולים להפיק חשמל והכנסות, שעכשיו יחסרו. הפירוק של הכורים האלה decommissioning – היא מלאכה יקרה וארוכה מאד.
לא ברור אם החלטה זו היא סופית. נעשים מאמצים לשכנע את המושל לאפשר פתיחה מחדש של התחנות. הבעיה היא שיפאן זקוקה לחשמל.
בינתיים פועלים ביפאן רק 8 מתוך 54 הכורים שהיו לה.
יעקב

הערה: המחסור בחשמל ביפאן הוביל לכך שכיום עובדים מפעלים רבים במתכונת חירום בסופי שבוע ויוצאים לימי חופש באמצע השבוע על מנת להתמודד עם המחסור.

10 בינואר 2012

מכירות חלשות למכוניות היברידיות



המכירות של המכוניות ההיברידיות (כלאיים - חשמל-בנזין) נחלשות בארה"ב, למרות מחירי הדלק הגבוהים. המכירות של היברידיות היוו 2.4% מהמכירות בארה"ב ב 2010, אבל רק 2.2% ב 2011.
הסיבה היא פשוטה: המחיר הגבוה. סט בטריות למכונית הברידית יכול לעלות עד 10,000 דולר – זאת בעת שמכונית בנזין קומפקטית כמו השבי-קרוז נמכרת כולה ב 16,700 דולר (ונוסעת 12.8 ק"מ לליטר). הסובסידיה של כ 7500 דולר למכונית היברידית אינה עוזרת, היא לא מספיקה.
בינתיים חלה התקדמות בתחום מנועי הבנזין, שנעשו חסכוניים יותר. דגמי מכוניות חדשים הם גם קומפקטיים יותר (קטנים יותר) וגם קלים יותר. ככה משיגים צריכת דלק נמוכה – למשל הדגם החדש של קאדילק – ATS משיג 40 מייל לגאלון ( 17 ק"מ לליטר) וגם נותן כוח של 270 כוחות סוס. אנשים עושים חשבון ומוצאים שייקח 6 שנים לכסות בחיסכון בדלק את ההפרש במחיר הקנייה (אחרי סבסוד). אז הם לא קונים היברידיות. מכוניות היברידיות הן גם יותר כבדות (בגלל משקל הבטריות) ובעלות תגובות יותר איטיות.

ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנים האחרונות היא השיפור ביעילות של מנועי הבנזין והדיזל, המגיעים לחיסכון בדלק בסביבות 40%, תמורת תוספת השקעה של כ 2000 דולר.
המכונית ההיברידית היא הישג טכנולוגי נאה, אבל מבחינה כלכלית – אינה יכולה להתחרות.
יעקב

6 בינואר 2012

תחנות פחמיות נקיות


בניו יורק טיימס יש סיפור על תחנת כוח פחמית שהתקינה מתקני סינון של מזהמי אוויר. המסננים עלו 885 מיליון דולר (סכום אדיר). התחנות, החדשות יחסית, נבנו בשנים 1984 ו 1991. המסננים החדשים מפחיתים ב 90% את תחמוצת החנקן הנפלטת לאוויר, ב 95% את הגפרית, ובאחוזים דומים את שאר המזהמים. בקיצור – הארובות של התחנות הפחמיות האלה פולטות אוויר די נקי ובלתי מזוהם.
מובן שחברות החשמל אינן ממהרות להתקין מסננים כאלה מיוזמתן כי הם עולים כסף רב, לא רק בהתקנה, אלא גם בתפעול השוטף. הן התקינו את המסננים בעקבות חוקים ותקנות שחייבו אותם לעשות זאת.
יש בארה"ב מאות תחנות פחמיות יותר ישנות, משנות ה 1950-60 – בהן לא כדאי להשקיע במסננים. עם הכניסה לתוקף של התקנות החדשות לפליטות יצטרכו לסגור את התחנות הישנות ולבנות חדשות, מודרניות. כאן נכנסים לתמונה הארגונים הירוקים, המנסים בכול דרך אפשרית לחסום בניית תחנות פחמיות חדשות. אם הם יצליחו – הם יגרמו להארכת החיים של התחנות המזהמות הישנות – בלית ברירה, כדי לספק את החשמל הדרוש. כלומר – הכוונות הטובות של הירוקים יביאו להמשך הזיהום מהתחנות הישנות.
דבר דומה קרה אצלנו – עם התחנה הפחמית באשקלון, שבנייתה נחסמה במשך שנים רבות. הדבר גרם לכך שחברת החשמל לא יכלה להתקין מסננים בתחנות ישנות אחרות. המחסור בחשמל מנע את האפשרות לסגור את התחנות הישנות לצורך שיפוץ. זיהום נוסף נוצר כאשר הפעילו תחנות של גז בסולר או מזוט מזהמים, בגלל מחסור בגז. לו פעלה התחנה הפחמית המודרנית באשקלון, היה הזיהום יותר קטן.
אין ספק שתקנות אוויר נקי נחוצות, וטוב יעשו אירגונים ירוקים אם ילמדו את נושא הסינון בתחנות כוח, וידרשו התקנת מסננים בטכנולוגיה הכי טובה שיש. אבל ההתנגדות הגורפת לתחנות כוח פחמיות שופכת את התינוק עם המים.
יעקב

אגדות המודלים.


התיאוריה הכלכלית מנסחת את הגיגיה באמצעות מה שאנו מכנים :מודלים . המילה "מודל " נשמעת מדעית יותר מהמילה"אגדה" אבל להבנתי מדובר באותו הדבר .
מחבר האגדה מבקש להנחיל לקוראיו מסר על החיים . הוא עושה זאת באמצעות יצירה דמיונית המרחפת בין פנטזיה למציאות . אפשר לבטל כל אגדה ולטעון שהיא "בלתי מציאותית ." אפשר להטיח בה שהיא פשטנית מדי . אבל זה גם יתרונה של האגדה . הריחוף בין הפנטזיה למציאות מאפשר לה להיות משוחררת מפרטים לא רלוונטיים ומהטיות מיותרות.  השחרור הזה מאפשר לנו להבחין בתובנה רלוונטית , לזהות רגש מוכחש או להפיק מוסר השכל . את המסר של האגדה ניטול איתנו כשנשוב מהריחוף בעולם הפנטזיה לקרקע של החיים ונפעיל אותו בשיקול דעת כאשר ניתקל בסיטואציות דומות לאלה שבאגדה.

ואולם לשפה הפורמלית [של המודלים]  יש גם חסרונות . היא יוצרת אשליה של מדעיוּת . מי שאינו מצוי ברזי המודלים הפורמליים נוטה להתייחס אליהם כמייצגים "אמת מוחלטת " בעוד שאינם אלא אגדות .

כאשר הדברים מגיעים לשאלות שלמדיניות כלכלית , הכסות הפורמאלית של המודל מאפשרת לכלכלנים להציג מצג שווא מדעי וסמכותי ולהסתיר מההדיוט את ההנחות שהמודל משתמש בהן . החיץ שבין שפת הסתרים הפורמאלית לשפת בני האדם מונֵע כמעט לחלוטין ממי שאינו חבר במסדר הכלכלי לבקר את הטיעונים הכלכליים .

הסיפור הזה על מודלים כלכליים נכון, לדעתי, במידה רבה גם עם מודלים אקלימיים.
למרות שהם יותר יומרניים ונעשים באמצעות "מחשב" (מכונת החשבון שהפכה לאלוהים שלנו), הם רק מודלים – דהיינו אגדות – או תצוגה סכמתית ופורמאלית של ההנחות של יוצרי המודלים (מדעני האקלים). מודל הוא מודל, המציאות היא משהו אחר. הקשר בין המודל למציאות הוא מאד בעייתי, לא ברור אם יש קשר בכלל.

בכול זאת, כאשר מדברים על ההתחממות הגלובאלית ושיעורה המשוער בעוד 100 שנה, מסתמכים אך ורק על מודלים אקלימיים. כמו שאומר וויליס אשנבך: "מודל אינו מציאות".
יעקב



5 בינואר 2012

תחנות רוח נחמדות.



כבר כתבנו הרבה פעמים שתחנות הרוח הגדולות הן מפלצתיות, מכוערות, מזהמות את הנוף, מרעישות  וקוטלות ציפורים.

לאחרונה נתקלתי בדגם חדש של תחנות רוח, הרבה יותר יפות וידידותיות. אלו תחנות רוח בעלות ציר סיבוב אנכי (בניגוד לתחנות הרגילות בעלות ציר אופקי).



היצרן מבטיח שהן גם שקטות, וגם לא פוגעות בציפורים. הן מתאימות להתקנה על גגות בתים או בתוך ישובים, בזכות השקט שלהן.

יש הגיון בפיזור תחנות רוח על הבתים וביניהם, בתוך ישובים – כך אפשר להשתמש בחשמל ישירות, בלי צורך בקווי ממסר ארוכים. מאידך – בתוך הישובים יש מעט רוח, התחנות המפלצתיות מותקנות בדרך כלל על פסגות הרים, כי שם יש יותר רוח.

באנגליה משלמת חברת החשמל (על חשבון הציבור) 27 פני (של סטרלינג) על כול קוט"ש שמסופק לרשת. זאת לעומת מחיר של כ 10 פני לצרכן עבור חשמל מהרשת. אם אתה משתמש בעצמך בחשמל מהטורבינה, אתה חוסך 10 פני וגם מקבל עוד 27 ! הסובסידיה גבוה מאד. אז, התועלת עדיין לא גדולה, אבל לפחות המראה יותר נעים ופחות מפלצתי.
יעקב