18 באוקטובר 2017

הרגישות האקלימית בירידה.


מחקר חדש שפרסמו סקאפטה ושות' עוסק בנושא הרגישות האקלימית לפד"ח (CO2). הרגישות מוגדרת כשיעור עליית הטמפרטורות בעקבות עלייה פי שניים של ריכוז הפד"ח באטמוספרה. מניחים שריכוז הפד"ח היה 280 חלקים למיליון לפני העידן התעשייתי (לפני 150 שנה), כאשר בני האדם החלו לשרוף דלק מאובן ולפלוט פד"ח, הריכוז כעת הוא כ 400 חלקים, ועלול להגיע לכ 560 חלקים (כפול מאשר בהתחלה) במועד כלשהו לפני סוף המאה הזו (2100).

דו"ח ה IPCC  מנבא רגישות של 3 מעלות (פלוס-מינוס מעלה וחצי) על פי מודלים אקלימיים. האמת היא שאיננו יודעים בוודאות מה שיעור הרגישות וגם לא בערך. המודלים הם רק ניחוש אחד מני רבים. עלייה של 3 מעלות עלולה להיות מזיקה למדי, והחממיסטים תמיד טוענים שאפשרית גם עלייה יותר גדולה, כלומר שה IPCC  היה זהיר מדי בנבואותיו.

הלך סקאפטה ואסף את כול התחזיות של הרגישות האקלימית שהתפרסמו בספרות המדעית החל משנת 2000. וראה זה פלא: המגמה הכללית של המאמרים, עם חלוף הזמן, הוא רגישות יותר נמוכה.



באתר "נו טריקס" השלימו את הנייר של סקאפטה, שכלל מאמרים מדעיים שהתפרסמו עד 2014, והוסיפו את כול המאמרים בנושא שהתפרסמו מ 2014 עד היום. וראה זה פלא – מגמת הירידה נמשכת. בקצב זה עוד מעט תגיע לאפס... (בקישור באתר "נו טריקס" יש פירוט מלא של המאמרים וקישורים אליהם).

הספקנים טענו תמיד שהמודלים האקלימיים מגזימים, ושהשפעת הפד"ח על חימום האקלים, גם אם היא קיימת (סבירות גבוהה) איננה כול כך חזקה, ושיעור ההתחממות הצפוי אינו גדול כול כך, ועשוי אפילו להיות בלתי מזיק. למשל – התחממות של כ 0.6 מעלות עד סוף המאה (בנוסף לכ 0.9 מעלות שכבר התרחשו במאה שעברה) – כפי שמנחשים אחדים מהמאמרים האחרונים, לא תהיה הרת אסון, והאנושות תוכל להסתגל בקלות. בנוסף לא ידוע איזה חלק מההתחממות שהייתה נגרמה על ידי בני אדם ואיזה חלק על ידי תהליכים טבעיים שאינם קשורים לבני האדם ולפליטות הפד"ח שלהם.

האמת היא שאיננו יודעים מהי הרגישות. כול המאמרים הם ניסיון של ניחוש לפי חישוב זה או אחר, ועצם הפילוג הגדול בין הניחושים השונים מראה שאיננו יודעים, גם לא בקירוב, מה האמת. המעניין הוא מגמת השינויים בנבואות – המגמה היורדת. האופנה משתנה ומדענים רבים מאמינים כעת ברגישות נמוכה יותר.

יעקב

14 באוקטובר 2017

פטפוטי האקלים של אובמה בוטלו.


זוכרים את תכנית האקלים "ההיסטורית" של הנשיא אובמה משנת 2015 ? ובכן, התכנית הזו היא כעת היסטוריה, היא מתה לפני שנולדה... היא בוטלה כעת, על ידי אותה סוכנות הסביבה האמריקאית EPA, שהגתה ופרסמה אותה אז. היא מתה לפני שהופעלה. התכנית תוארה אז ככה: (פרסום רשמי של הבית הלבן):

The Clean Power Plan is a Landmark Action to Protect Public Health, Reduce Energy Bills for Households and Businesses, Create American Jobs, and Bring
Clean Power to Communities across the Country

בפועל היא כללה 1580 עמודים של מלל ריקני, מלא ב"יעדים" וריק מתוכן ממשי על אופן השגת היעדים. אפשר לסכם את התכנית ההיא על ידי דקלום הסיסמאות הנדושות של הירוקים: "לוחות שמש, תחנות רוח, ויעילות" (ושפיכת הרבה כסף לריק). אפשר היה להגיד ב 8 מילים מה שהם כתבו ב 1580 עמודים. כאשר כותבים 1580 עמודים כדי להגיד מה שאפשר להגיד ב 8 מילים, יש חשש כלשהו שמנסים למכור לך לוקשים.
בכול אופן, התכנית לא הגיעה אפילו לשלב של תוקף רשמי, היות ש 27 מושלי מדינות הגישו תביעה משפטית נגד EPA, ובתי המשפט השעו את יישום התכנית עד פסיקתם בנידון (עד הודעה חדשה). לוח הזמנים בתכנית היה זה: שלב תכנון (על ידי המדינות) ואישור תכניות עד 2022, שלב יישום עד 2030. זה מה שכתבתי בזמנו על התכנית (בין השאר): "עד 2030 יזרמו הרבה מים בפוטומק, והרבה נשיאים ראשי EPA  יתחלפו..."
אכן, הנשיא וראשיEPA  (שהנשיא ממנה) התחלפו מהר מהצפוי. EPA  הודיעה כעת שתפרסם "בקרוב" תכנית חדשה למלחמה נגד האקלים הנוראי. בקרוב... לכתוב 1580 עמודים מחדש זו לא משימה מהיום למחר... אח"כ בא שלב ההפקדה, הערות הציבור, הסקת מסקנות ותיקונים... ייקח קצת זמן... עוד מים יזרמו בפוטומק... העיקר ש EPA  עומדת על המשמר ונלחמת באקלים.
יעקב


9 באוקטובר 2017

הקרח הארקטי יציב


חודש ספטמבר חלף ולא שמענו זעקות שבר שגרתיות של החממיסיטים לרגל פרסום שיא הפשרת הקרח העונתית בקוטב הצפוני שמתרחשת כול שנה בחודש זה. הסיבה – ניחשתם: היקף הקרח המינימלי, העונתי לא היה נמוך במיוחד השנה.
המינימום העונתי בהיקף הקרח היה, השנה, כ 4.8 מיליון קמ"ר, חצי מיליון קמ"ר יותר מאשר לפני 10 שנים.


בגרף הזה רואים שיש מגמה קלה של עליה בהיקף הקרח ב 10 השנים האחרונות.

בגרף הזה, של הממוצעים היומיים לחודש ספטמבר, רואים שהממוצעים השנה (קוים תכלת או צהוב) גבוה מעט יותר ממוצע 10 השנים האחרונות (קו כחול כהה).
היקפי הקרח הצפוני היו נמוכים בשנות ה 1940, אם כי לא יודעים בדיוק כמה, כי לא היו אז לוויינים. הם גדלו עד בערך 1977, ומאז הייתה מגמת קיטון (יחד עם מדידות לוויין מדויקות החל מ 1979). הקיטון היה איטי עד 1994, מהיר יותר עד 2007, ואז התהפכה המגמה, והיקף הקרח התייצב פחות או יותר. אנו עדים לשינויים מחזוריים בהיקף הקרח הארקטי.
ההתאוששות נמשכה גם באוקטובר. היקף הקרח ב 7 באוקטובר היה גדול  ב 460 מיליון קמ"ר מאשר לפני שנה.
התחזיות וההתרעות של החממיסטים על מגמה ברורה וחדה של קיטון הקרח, בגלל ההתחממות הגלובאלית, עד כדי היעלמות כול הקרח (בשיא ההפשרה העונתית, בספטמבר), מתבררות כבלתי נכונות.  על עובדה משמחת זו אין כלי התקשורת העיקריים טורחים לדווח בכותרות שמנות, כמו שהם מדווחים על כול סימן מפחיד. זה לא תואם את הנרטיב שלהם – להפחיד כמה שיותר.

יעקב

1 באוקטובר 2017

מרקל ותפנית האנרגיה הבלתי אפשרית.

 Lindaholm for http://Strom-Report.de מקור ויקיפדיה

גב' מרקל הסימפטית, והנורמלית בדרך כלל, נבחרה שוב, לקדנציה רביעית, לראשות ממשלת גרמניה. המנהיגים אחרים במערב – דונלד טראמפ בארה"ב, טרזה מיי באנגליה, ועמנואל מקרון בצרפת, שנבחרו לאחרונה (כול אחד לקדנציה ראשונה שלו),  נבחרו לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן, כלומר לא בגלל שהיו כאלה מוצלחים (הם לא), אלא בגלל שיריביהם היו יותר גרועים. כלומר – הם היו הרע במיעוטו. גם מרקל לא הלהיבה, ומפלגתה ירדה בכוחה, בבחינת עוד ניצחון כזה ואבדנו. האיכות האישית של הפוליטיקאים הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכיום תמצא בפוליטיקה אנשים סוג ז' מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית (לא רוצה להזכיר דוגמאות מישראל...). גם מרקל זכתה כברירת מחדל, ללא התלהבות, כי יריבה היה חדל אישים יותר... אבל מרקל לא דמות חדשה, היא קנצלרית מנוסה בעלת 12 שנות וותק בתפקיד, ותפקדה, בדרך כלל, בצורה סבירה.

גב' מרקל נוטה להחליט החלטות גדולות על בסיס רגשי, אינסטינקטיבי, ללא מחשבה מעמיקה. כך הייתה החלטתה הפתאומית לסגור את כול תחנות הכוח הגרעיניות אחרי תאונת פוקושימה ב 2011. להשוואה: החלטתה השקולה של שווייץ, שהתקבלה אחרי התלבטות ושיקול של 6 שנים, לאפשר לתחנות הכוח הגרעיניות הקיימות לפעול כול עוד הן תקינות ומביאות תועלת (בלי לבנות תחנות חדשות). החלטה אינסטינקטיבית ורגשית אחרת של מרקל הייתה ההחלטה לקלוט מיליון פליטים מסוריה, ב 2015.   Wir schaffen das הייתה הסיסמה. אנחנו הגרמנים אומה גדולה ועשירה: "אנו מסוגלים לזה" (לקלוט מיליון פליטים, יעלה כמה שיעלה).

אחת ההחלטות והתכניות הגדולות של מרקל היא תכנית "תפנית האנרגיה" – Energiewende. גם היא התקבלה על בסיס רגשי: "אנרגיה נקייה זה טוב, בואו נעשה את זה". זו התכנית יקרה לליבה, והיא דוחפת אותה באופן אישי בכול הכוח, יותר מכול מנהיג אחר וכול ארץ אחרת בעולם. כול מנהיגי העולם משלמים מס שפתיים לאופנת האנרגיה ירוקה, ודוחפים אותה בצורה זו או אחרת. אבל מרקל באמת מתלהבת מזה. דווקא למרקל, בניגוד לשאר מנהיגי העולם, יש השכלה פיסיקלית וניסיון (היא הייתה שרת הסביבה שימור הטבע ובטיחות התחנות הגרעיניות משנים 1994 עד 98) – היא הייתה אמורה להבין יותר טוב את חוסר המעשיות – אבל ההתלהבות הרגשית  ניצחה.

תוכנית "תפנית האנרגיה" הציבה שורה של "יעדים" יפים – כמו למשל: ירידה בפליטות 40% עד 2020 ו 80-95% עד 2050 (לעומת שנת בסיס 1990). שיעור האנרגיה המתחדשת בחשמל: 35% עד 2020, 80% עד 2050. צמצום שימוש כולל באנרגיה: 20% עד 2020 ו 50% עד 2050 (לעומת שנת הבסיס 2008).... ועוד כהנה וכהנה. כול אלה הוגדרו במסמך משנת 2010 בעל תוקף של חוק. הבעיה עם התכנית היפה הזו היא שזה סתם שרבוטים על נייר. אין מאחורי היעדים היפים שום תכנית ממשית, הנדסית, מוגדרת. זו הבעת משאלה ערטילאית, זו שירה ותו לאו.  הנייר סובל הכול.

אבל, הגרמנים עשו גם עשו מעשים. הם ניגשו במרץ להתקין לוחות שמש ותחנות רוח, לפי העיקרון: כמה שיותר יותר טוב, ויעלה כמה שיעלה. הם משקיעים באנרגיה ירוקה לפחות מאז שנת 2000 (לפני מרקל, שעלתה לשלטון ב 2005, הייתה ממשלה סוציאליסטית-ירוקים של גרהרד שרדר, שהאמינה גם היא באנרגיה מתחדשת). הם הוציאו כבר, במצטבר, כ 650 מיליארד אירו. הם התקינו כבר כ 27 אלף טורבינות רוח בהספק (תיאורטי) של כ 41 GW ו 150 מיליון (!) לוחות שמש (גם כן 40 GW, באותם 10-12% מהזמן שהשמש זורחת בגרמניה). ומה עם היעדים: הנה – כבר היום יש ירידה בפליטות ב 27% (לעומת 1990) אז היעד של 40% עד 2020 בר השגה, לא? לא! הירידה של 27% היא הונאה (כמו היעד עצמו). שנת הבסיס נקבעה לפני נפילת מזרח גרמניה (בכוונה). מאז נסגרו בתי החרושת הכושלים והמזהמים של מזרח גרמניה מסיבות שלא קשורות למדיניות האקלים, והם שהביאו לירידה המשמעותית בפליטות. ירידה נוספת התרחשה עם המשבר הכלכלי של 2008. מאות מיליארדי האירו שהושקעו בלוחות שמש ותחנות רוח לא תרמו כלום לירידה בפליטות. אחרי 2008 נעצרה הירידה בפליטות למרות המשך ההתקנה המהירה של לוחות וטורבינות. לוחות השמש וטורבינות הרוח שעליהם הוציאו מאות מיליארדי אירו הם אשליה, הם לא מפחיתים פליטות. גוף מחקר ירוק, בשם Agora Energiewende העוקב אחרי ביצוע תפנית האנרגיה דיווח שגרמניה רחוקה מלהשיג את היעדים של התפנית. עד 2020 צפויה ירידה של 30% לכול היותר בפליטות לעומת היעד של 40%. בגרמניה פועלות עדיין 140 תחנות כוח פחמיות, המספקות כ 40% מהחשמל.

גרמניה טוענת שהיא מפיקה כ 1/3 מהחשמל ממקורות מתחדשים. גם זו הונאה ירוקה. כחצי מהחשמל הירוק הזה מופק מסכרי הידרו שהיו קיימים מקודם. סכרים נוספים לא ניתן לבנות כי מרבית המקומות המתאימים כבר נתפסו, ובניית סכרים כבר לא באופנה, בגלל הפגיעה הסביבתית. לוחות השמש ותחנות הרוח (שעליהם שרפו כבר 650  מיליארד אירו) מפיקים, רשמית, רק כ 22-23% מהחשמל בגרמניה. אבל גם נתון זה מטעה (משקר). גרמניה ארץ יבשתית מוקפת שכנים טובים. בעבר היא ייבאה חשמל משכנותיה, אבל בשנתיים האחרונות היא הפכה פתאום ליצואנית חשמל גדולה. מה הסוד? פשוט: כאשר השמש זורחת והרוח נושבת נוצרים עודפים גדולים של חשמל שגרמניה לא מסוגלת לקלוט, אז היא מייצאת אותם, במחיר אפסי, לשכנותיה. כלומר היא משלמת לתחנות רוח ולוחות שמש תעריף גבוה, חתום בחוזה ל 25 שנה, ומייצאת את החשמל במחיר אפסי לשכנותיה לאחר שרשמה לעצמה קרדיט על חשמל ירוק, ולאזרחיה הפסד כספי הגון. כול הזמן תחנות הכוח הפחמיות פועלות, כי לא ניתן לכבות אותן כול כמה שעות ולהדליק אח"כ חזרה, לפי גחמות האספקה הרוחנית או השמשית.

מיותר לציין שמחיר החשמל בגרמניה גבוה פי 2 מהמחיר הממוצע באירופה, ופי 3 מהמחיר בארה"ב. גחמות ירוקות לא מפיקות חשמל, אבל כן עולות כסף. אין ארוחות חינם.

חוץ מזה מרקל בסדר...


יעקב