30 באוקטובר 2015

פוטין לא מאמין בהתחממות הגלובאלית


פוטין, נשיא רוסיה, לא מתייחס ברצינות להתחממות הגלובאלית, ולא מאמין שבני האדם הם הגורם העיקרי לכך. השקפותיו לא השתנו מאז שאמר, בשנת 2003, בוועידה אקלימית, שטמפרטורות יותר חמות יאפשרו לרוסים להוציא פחות כסף על מעילי פרווה לחורף, ולהשיג יבולי תבואה יותר טובים, ותודה לאל על כך. פוטין לא מאמין שיש התחממות גלובאלית, וזו רמאות לנסות להגביל את הפיתוח הכלכלי של ארצות שונות, כולל רוסיה, בגלל תירוץ זה.

ההפחדה האקלימית אינה אופנתית ברוסיה, כמו במערב, ואינה תופסת מקום מרכזי בתקשורת או בספרי הלימוד בבתי הספר. הציבור הרוסי אינו חשוף להפחדה האקלימית האינטנסיבית של התקשורת המערבית.
הספקנות של פוטין נובעת מעבודת מחקר מעמיקה ורצינית על האקלים שהטיל על צוות מדענים רוסיים בשנת 2000. המדענים מצאו שאמנם יש התחממות, אבל זה חלק ממחזורי שינוי טבעיים, והגורם האנושי בהתחממות קטן אם בכלל. האקלים הוא מערכת מאד מורכבת ומסובכת, והראיות שהובאו כדי להצדיק את הצורך "להילחם" בהתחממות הגלובאלית מאד קלושות.

בביקור באזור הארקטי, בשנת 2010, פוטין חזר והתבטא שבעוד האקלים אכן משתנה, הוא מטיל ספק בחלקו של האדם בזה.

הספקנות הזאת מתבטאת גם ב"התחייבות האקלימית" שרוסיה הגישה (כמו כול המדינות) לקראת וועידת האקלים בפאריס. הם התחייבו חגיגית להוריד את הפליטות שלהם, עד 2030, לרמה שהיא ב 70-75% פחות מאשר בשנת הבסיס 1990. ההתחייבות "היפה" הזאת היא בדיחה (כמו כול ההתחייבויות של כול המדינות) בגלל שהפליטות ברוסיה בשנת 2012 כבר היו יותר נמוכות מרמה זו, ולכן, פוטין בעצם הכריז שרוסיה תגדיל את הפליטות שלה. פליטות הפד"ח ברוסיה ירדו באופן חד אחרי שנת 1990 (שנת נפילת ברה"מ), כאשר כול בתי החרושת הקומוניסטיים הפרימיטיביים, והמזהמים נסגרו. גם ככה, מתנה רוסיה את "התחייבותה" בהכרה של שאר הארצות בתרומת היערות של רוסיה בספיגת הפד"ח (כלומר במכירת "זיכויי" פד"ח). כלומר – רוסיה רוצה גם כן, כמו כולם, לנצל את שיגעון ההתחממות הגלובאלית כדי לקבל כסף מהמערב.

פוטין הוא לא דוגמה ולא סמכות בשום נושא, אבל דבר אחד יש לאמור לזכותו: הוא לא מחויב לאופנה, לתקינות הפוליטית, לאידאולוגיה ולהיסטרית ההמונים של המערב. הוא לא נסחף אחרי השיגעונות האופנתיים במערב, יש לו שיגעונות משלו... ודבר אחד בטוח במאה אחוז: התחממות גלובאלית תעשה רק טוב לרוסיה, שהבעיה הגדולה שלה הוא הקור השורר במרבית שטחה, לא החום.

כבר דיווחנו קודם שפוטין גם הרשה לעצמו לאמור את האמת הפשוטה ש"תחנות רוח הם הבל" והאמונה שאפשר לבסס את הספקת האנרגיה שלנו על רוח ושמש היא שטות.


יעקב

29 באוקטובר 2015

מניעת אנרגיה מהודו היא אכזריות מרושעת.

מניעת אנרגיה מהודו היא אכזריות מרושעת.

וגם – בלתי אפשרית. הודו היא המדינה שצפויה לפלוט הכי הרבה פליטות בעתיד הקרוב. אוכלוסייתה של הודו תשיג את סין בשנת 2022, מרבית האוכלוסייה בהודו היא מתחת לגיל 24, והודו מתפתחת במהירות. זאת לעומת ארצות המערב, סין ויפן שהגיעו לרוויה ואוכלוסייתן זקנה ולא גדלה יותר.
הודו התברכה גם בשפע של משאבים טבעיים, עם רזרבות מוכחות של 6 מיליארד חביות נפט, 50 Tfc של גז ו 61 מיליארד טון פחם, וזאת למרות שכ75% משטחה של הודו עדיין לא נחקר ביסודיות. הודו זקוקה לכמויות אדירות של אנרגיה כדי לחלץ את אוכלוסייתה מהעוני החמור בו היא שרויה. למרות משאביה, שלא מנוצלים היטב, היא יבואנית גדולה של פחם ונפט.


הרוח והשמש ימשיכו לגדול ולהתפתח, גם בהודו, אבל בשל אופיין התזזיתי הן יכולים להיות מקסימום מקורות משלימים, ולא מקורות ראשיים לאנרגיה שהודו זקוקה לה. ההודים זקוקים לאנרגיה אמתית, אנרגיה ממשים, ולא "כאילו" אנרגיה מהרוח והשמש, שאינה זמינה רוב הזמן. הנה מקורות האנרגיה הנוכחיים של הודו ( ביו = עצים):
India is Overwhelming Fossil Fuel-Based
צריך גם להבין עד כמה גדול ונוראי העוני בהודו – בממדים בלתי נתפסים במערב. בהודו, כ 800 מיליון איש  2/3 מהאוכלוסייה, מבשלים על מדורות אש מעצים או גללים, 750 מיליון אין להם מקררים, 320 מיליון אין להם חשמל בכלל. יש בה 960 מיליון תושבים – ¾ מהאוכלוסייה, שמרוויחים פחות מ 2 דולר ליום – סף העוני (והרעב) בעולם העני, לפי נתוני הבנק העולמי. מספר העניים גדול מהאוכלוסייה של ארה"ב, אירופה ויפן ביחד.
למרות העוני המחפיר הזה, הזקוק נואשות לאנרגיה וחשמל לצורך פיתוח, מסרב הבנק העולמי לממן פרויקטים הקשורים בפחם (פיתוח מכרות ותחנות כוח פחמיות). אי אפשר להימנע מההרהור שהעולם העשיר מעדיף שההודים יישארו עניים, והוא שורף בכוונה את כספי הסיוע על שמש ורוח שאין בהם תועלת במקום לעזור להודים להיחלץ מהעוני הזוועתי.

הודו זקוקה לכמויות אדירות של מקורות אנרגיה לצרכי פיתוח, יש לה תכנית בעלות של 250 מיליארד דולר תחת הסיסמה "אנרגיה (חשמל) לכול" עד 2019. כדי להשיג את היעד היפה הזה (והבלתי מציאותי) היא זקוקה לכול מקור אנרגיה אפשרי וזמין, בייחוד למקורות של ממש. הניסיון למנוע מהודו אנרגיה מהמקורות המוכחים, הזמינים והזולים – נפט, גז ופחם – הוא פשע נגד 6 מכול 7 תושבים החיים בעוני מחפיר. הגרף הבא מנסה להמחיש את רמת העוני בהודו:
Indians Will Remain Devastatingly Poor
הניסיון של המערב להכתיב להודו צעדי צנע אנרגטיים (בוועידות אקלים) – בעוד במערב נהנים מרמת חיים גבוהה ואנרגיה בשפע הוא צביעות נוראה. האופנה המערבית של העדפת המלחמה נגד ההתחממות הגלובאלית על פני המלחמה נגד העוני היא צביעות ורשע. הזכות להתפתח ולהיחלץ מעוני היא זכות אנושית בסיסית. נציג מדרום אפריקה, בשם 130 מדינות "מתפתחות" ביקר את טיוטת ההסכם האקלימי המתגבש לקראת וועידת פריס ואמר שזו צורה של "אפרטהייד" נגד העולם המתפתח.
תחשבו על הטירוף הזה (הסכמי האקלים) מנקודת ראות של הודי: תושבי ארה"ב צורכים פי 10 אנרגיה, ומרוויחים פי 30 מההודים, ובכול זאת יש אלפי ארגונים ירוקים ומיליונים של אמריקאים האומרים להודים:
תפסיקו/תגבילו את השימוש בפחם המהווה את הבסיס של תעשיית החשמל, המלט והפלדה. תפסיקו/תגבילו את השימוש בנפט – למרות שזה הדלק היחיד לתחבורה. תפסיקו/תגבילו את השימוש בגז – הדלק המודרני והזמין ביותר.

הפעילים הירוקים במערב (כולל הנשיא אובמה ושאר מנהיגי המערב) רוצים להעביר סכומי כסף אדירים לעולם המתפתח ( התחייבו להעביר 100 מיליארד דולר לשנה, החל מ 2020) – אבל לשרוף את הכסף הזה על שמש ורוח בלתי יעילים ומועילים. אתה לא יכול להימנע מהמחשבה שהם מנסים להשאיר את ההודים עניים, בכוונה. ראש ממשלת הודו מסכים, כמובן, לקבל כול כסף שיעבירו לו כסיוע, אבל ההנחה שהודו תסכים להימנע משימוש בפחם, נפט וגז שלה, ותסכים להישאר ענייה בגלל פחדי האקלים המערביים היא מגוכחת. ההנחה שמישהו בכלל, מערבי או הודי, לא משנה, יכול להכתיב להודים להישאר עניים היא אבסורדית. כדי להמחיש את הצביעות האמריקאית – הנה השווה של צריכת האנרגיה לנפש בארה"ב מול הודו:
American Hypocrisy… of the Anti-Coal, Oil, and Natural Gas Movement
American Hypocrisy… of the Anti-Coal, Oil, and Natural Gas Movement
ההנחה הבסיסית של וועידות האקלים למיניהן – שניתן, כאילו, להטיל מגבלות על המדינות העניות ולמנוע מהן לייצר את כול האנרגיה שהם יכולים, מכול המקורות הממשיים והזולים הזמינים (פחם, גז, נפט), ככול הדרוש כדי להתעשר היא הנחה אבסורדית, בלתי מציאותית (וגם, כמובן, מרושעת).
קטעים קודמים על הודו: כאן, כאן וכאן .

יעקב





27 באוקטובר 2015

חוסר התועלת והתקווה באנרגיה ירוקה


ביורן לומבורג מפרט מדוע השמש והרוח אינם יכולים לשמש פתרון לבעיות האקלים ולאספקת האנרגיה. במשך 25 השנים הבאות, גם אם תקוימנה כולל ההבטחות שהמדינות הכריזו עליהן (זה, כמובן, לא יקרה, כי זה לא אפשרי), התרומה להקטנת הפליטות תהיה אפסית, והמחיר בשמים.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית IEA  מעריכה שכ 0.4% מהאנרגיה שלנו מיוצרת, כעת, מהשמש והרוח. בשנת 2040, אם היעדים וההתחייבויות יושגו ותקוימנה, תספק השמש והרוח רק כ 2.2% מהאנרגיה. השמש והרוח משמשים רק לייצור חשמל, שמהווה רק 42% מצריכת האנרגיה, שאר האנרגיה (בה אין לשמש ורוח חלק) משמשת לתחבורה, תעשייה, בינוי וחימום בתים וחקלאות. הסיבה העיקרית מדוע השמש והרוח לא יועילו היא העובדה הבסיסית שהשמש מפיקה חשמל רק, מקסימום, 20% מהזמן, והרוח רק כ 25% מהזמן, ואין לנו שליטה על הזמנים האלה.

חסידים ירוקים טוענים (ותמיד טענו) שהנה, כבר, עוד מעט, מחיר החשמל מהרוח והשמש יהיה יותר זול (או לפחות שווה – grid parity ) למחיר חשמל פוסילי. טענה זו לחלוטין לא נכונה, ובנוסף היא טיפשית. לא נכונה – כי כול תעשיית הרוח והשמש בנויה על סובסידיות, ואם מפסיקים את הסובסידיות (כמו בספרד), מתה האנרגיה הירוקה. וטיפשית – כי לא חשוב כמה האנרגיה הירוקה זולה (או יקרה) – 75-80% מהזמן היא אינה זמינה, ולא חשוב כמה אתה מוכן לשלם עבורה.

התקנה של כמויות יותר גדולות של שמש ורוח עושים את החשמל הירוק פחות שווה, כי אז כול המתקנים מציפים את השוק באותו זמן (כאשר הרוח נושבת או השמש זורחת), ומחיר החשמל יורד, באותו זמן, בגלל עודף אספקה. מאידך – אנו חייבים להחזיק תחנות כוח גזיות או פחמיות, כדי לקבל חשמל כאשר אין שמש ורוח, במלוא היקף הצריכה (הביקוש). אבל, התחנות הפוסיליות מוכרות הפחות חשמל – בגלל שכאשר השמש והרוח כן עובדים חייבים לקנות את החשמל שלהם קודם. אז – הפעלת התחנות הרגילות הופכת לבלתי כדאית מבחינה כלכלית. כדי למנוע סגירתן (למען תהינה זמינות בעת הצורך, כשאין רוח ושמש) , חייבת הממשלה לשלם להם "דמי זמינות" – כפי שעושה כבר כעת ממשלת בריטניה, בשיעור מיליארד ליש"ט לשנה. יוצא שממשלות משלמות על החשמל פי 3 או 3 פעמים: פעם עבור החשמל, פעם עבור הסובסידיות הירוקות, ופעם עבור "דמי זמינות" – לתחנות רגילות שהסובסידיות הראשונות הפכו לבלתי כלכליות.
לא נורא, יאמרו החסידים הירוקים, אנו לפחות מצמצמים את הפליטות, יעלה כמה שיעלה. גם זה לא נכון. הצמצום של הפליטות הוא הרבה פחות מאשר נראה לעין, אולי רק מחצית – כי התחנות הפוסיליות הנחוצות כדי לגבות את השמש והרוח פועלות ביעילות מופחתת, ולכן פולטות יותר פד"ח לקוט"ש חשמל מיוצר.
לבסוף אומר לומבורג: בואו נבחן שני תסריטים אלטרנטיביים. לפי הראשון – עומדות כול המדינות ביעדיהן, ומגדילות את ייצור החשמל משמש ורוח פי 7 לעומת היום, עד 2040. בתסריט השני לא מתקינים אף לוח שמש או טורבינת רוח חדשים ב 25 השנים הבאות. ההבדל במחיר בין שני התסריטים הוא 2.5 טריליון דולר. ההקטנה בהתחממות הגלובאלית – לפי המודלים של ה IPCC, תיהיה רק 0.0175 מעלות צלסיוס – דבר זניח.

מסכם לומבורג: עולם שמונע על ידי שמש ורוח, ופתר את בעיות האקלים לא יהיה [כי זה לא אפשרי].
סיכום שלי: הדבר, כמובן, לא ירתיע את החסידים הירוקים. הם ימשיכו לחפש את האוטופיה הירוקה, תוך התעלמות מהמציאות. הרגשת הבטן שלהם זה הדבר היחידי שהם יודעים.

יעקב




26 באוקטובר 2015

פטפוטי הסרק בוועידות אקלימיות.


כידוע עומדת להתקיים וועידת אקלים ענקית, בשם ועידת הסרק מס' 21 -  COP21- בפאריס, בחודש דצמבר הקרוב. אלפים רבים של שרים ופקידי ממשלה, מכול 200 ארצות העולם, יבלו שבועיים במלונות פאר ונשפים על חשבון משלמי המיסים במדינותיהם, ויישאו נאומי סרק על האקלים. (אליהם יתווספו עשרות אלפים של עסקנים של ארגונים ירוקים, שרובם ממומנים גם כן על ידי מענקים ממשלתיים בארצותיהם, שיבואו לבלות על חשבון הברון בתור "משקיפים".

אבל זה לא הכול – במשך השנה האחרונה התקיימו אולי עשרה מפגשים נוספים (קשה מאד לספור אותם...) בהם נפגשו מאות או אלפים של פקידים "ירוקים" למפגשי הכנה של הג'מבורי הגדול בפאריס. הפגישה האחרונה הסתיימה בבון ביום שישי האחרון, הפגישה הבאה תהיה בתחילת נובמבר בטורקיה...
עכשיו כבר לא מדברים כול כך על האקלים – בנושא זה יש (כאילו) הסכמה. כול הארצות הגישו, כול אחת לחוד, תכנית רבת מילים ודלת תוכן, על היעדים היפים שלהם, ועל המאמצים האדירים שיעשו, אי"ה, החל משנת 2030, להקטין את מגמת הגידול בפליטות... כול התכניות האלה התקבלו, ויירשמו כדת וכדין, ונאומי ברכה יישאו ושם דבר אחר לא יקרה. הנושא הזה סגור.

המחלוקת היא על כסף. בשנת 2009, באחת הוועידות הגדולות (והריקניות) התחייבו מנהיגי הארצות המפותחות (קרי אובמה) להקים קרן בת 100 מיליארד דולר בשנה, החל משנת 2020, כדי לממן את המעבר של הארצות המתפתחות (קרי המפגרות) לאנרגיה ירוקה (שלא קיימת). – זה דווקא מתאים – קרן לא קיימת לתכנית שלא קיימת כדי לעשות דבר בלתי אפשרי...

היום התאחדו המדינות ה"מתפתחות" (קרי המפגרות) לקבוצה שנקראת "קבוצת ה 77" ולהם שאלה אחת: איפה הכסף? אקלים – שמאקלים – מעניין את הסבתא שלהם. אם לא יהיה כסף הם לא חותמים על כלום (אפילו לא על מלל ריקני), כך הם מצהירים. ואילו עסקני האקלים – מצבם הפוך. לא חשוב הנייר, לא חשוב התוכן, לא חשוב מה עושים ומה לא – העיקר לחתום על נייר, לא חשוב עד כמה מופרך וחסר משמעות יהיה. העיקר שיהיה נייר. אין איום שהם לוקחים יותר קשה ללב מאשר האיום בסירוב לחתום על הנייר.
אבל, אין צורך לדאוג. הניסוחים – כאלה או אחרים – יימצאו, נייר ייחתם (או לא...), והעיקר – הוועידות תימשכנה כסדרן.

יעקב 

23 באוקטובר 2015

תחנת כוח סולארית פולטת פליטות.


כתבנו מספר כתבות על תחנת הכוח הסולארית (תרמית) באיינבפה, בקליפורניה. התחנה מייצרת רק כ 1/3 עד ½ מכמות החשמל שהייתה אמורה לייצר לפי התכנון. התחנה נבנתה בעזרת ערבות ממשלתית בסך 1.6 מיליארד דולר, והטבות מס בשיעור 600 מיליון דולר – שכיסו – יחד – את ההשקעה של כ 2.2 מיליארד דולר בבניית התחנה. השקעה זו היא בערך פי 5 מעלות תחנת כוח גזית בעלת כושר ייצור דומה (שמייצרת חשמל 24/7 – 100% מהזמן – לעומת כ 20% מהזמן בלבד בתחנה הסולארית.

עכשיו מסתבר שתחנת אייבנפה "משלימה חוסרים" ומשתמשת בגז לחמום דוודי הקיטור בבוקר (לפני שהשמש זורחת), ובערב (אחרי שהיא שוקעת), וביום (כאשר עובר ענן בשמיים). בקיצור – זו תחנת כוח גזית. השמש היא רק קישוט, רק תירוץ להצדקת למחירי החשמל הגבוהים שהם מקבלים (פי 2 או 3 ממחיר חשמל מתחנות כוח גזיות או פחמיות). הם פלטו בשנה האחרונה 46,000 טון 2CO.


יעקב

21 באוקטובר 2015

"מס שמש" יוטל בספרד.


ממשלת ספרד אישרה הטלת "מס שמש" או יותר נכון: מס על אנשים שהתקינו פאנלים סולאריים לשימוש עצמי (בהספק של יותר מ 10 KW). גביית המס תחל תוך 6 חודשים – לפי הודעה של משרד התעשייה, האנרגיה והתיירות בספרד.

מטרת המס – לפי משרד האנרגיה – היא שמשתמשי האנרגיה הסולארית יישאו בחלק הראוי של הוצאות ההקמה והתחזוקה של רשת החשמל הכללית. החשמל של השמש זמין רק כ 20% מהזמן. בעלי הפאנלים משתמשים ברשת החשמל הרגילה, כדי לקבל חשמל במשך 80% מהזמן.  לכן הם צריכים לשאת, כמו כולם, בנטל תחזוקת רשת החשמל.

אין ארוחות חינם.

יעקב

19 באוקטובר 2015

יש נפט בשפע, המשך...


ספנסר דייל הוא הכלכלן הראשי  של החברת הענקית BP  Brtitish Petroleum-  - והוא כותב מאמר על המציאות החדשה בתחום הנפט, נוכח הפקה בשיטת הפראקינג בארה"ב והירידה הגדולה במחירי הנפט בשנה האחרונה. במציאות החדשה ארה"ב מפיקה כיום כ 4.5 מיליון חביות נפט ליום בשיטת הפראקינג, דבר שלא היה קיים כלל בשנת 2010.

הוא מונה ארבע אמיתות (או הנחות) יסוד שתחום הנפט שהשתנו לחלוטין, מקצה לקצה, בעת האחרונה. ראשית – ההנחה שהנפט משאב מוגבל, ולכן – ככול שנצרוך יותר נפט הוא ילך ויאזול, ומחירו יעלה כול הזמן, בהכרח. הדבר לחלוטין הפוך. יש נפט בקרקע בכמויות בלתי מוגבלות (למעשה). המגבלה בהפקת נפט אינה מציאת החומר במעמקי האדמה, אלא האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, המאפשרים (או לא) את ההפקה, והעלות של ההפקה. שני הדברים הולכים ומתקדמים ומתייעלים עם הזמן. הטכנולוגיה משתפרת כול הזמן (ראה "פראקינג"), ועם השכלול באה גם הירידה במחיר ההפקה. ככה למשל – במשך 35 השנים האחרונות נצרכו בעולם כ טריליארד חביות נפט, אך באותה תקופה גדלו הרזרבות המוכחות (של נפט בר הפקה, באדמה) בעוד טריליון חביות. במילים אחרות: על כול חבית נפט שנצרכה "התגלו" (או הפכו לזמינות) שתי חביות חדשות. מסקנה: אין מחסור בנפט באדמה. אם אי פעם בעתיד נפסיק (או נקטין) את הצריכה בנפט, זה לא יהיה בגלל מחסור אלא בגלל מקור אנרגיה אחר, יותר טוב וזול, שיימצא בעתיד, אולי.
שנית, אומר דייל, אנו ניאלץ להשאיר את האנרגיה הפחמית (פחם, נפט וגז), או חלקה, באדמה, בגלל בעיית האקלים. זו הערכתו. אני לא חושב כך. ייתכן ויהיה צמצום בצריכת הפחם, כשחלק מהפחם מוחלף בגז (כפי שהנפט הוחלף בפחם ב 30 השנים האחרונות). אבל, כול עוד לא יהיה תחליף סביר (ואין כרגע) אנו נמשיך להפיק את האנרגיה הדרושה לנו מנפט וגז וגם מפחם (בכמויות מוקטנות).

שינוי שלישי חל בגמישות אספקת הנפט. הטכנולוגיה החדשה יישמה עקרונות של ייצור המוני (של מתקני הפקה) ושימוש חוזר בהם, דבר שמאפשר להקטין או להגדיל את התפוקה במהירות בתגובה להקטנה או גידול בביקוש.

שינוי רביעי הוא בכיוון הזרימה של הנפט בעולם. בעוד בעבר זרמו כמויות גדולות של נפט מהמזה"ת ל"מערב" – הרי שה"מערב" (קרי ארה"ב) זקוקה פחות ופחות לייבוא נפט. ארה"ב נמצאת קרובה להשגת "עצמאות אנרגטית" – דהיינו – אספקה עצמית של כול האנרגיה הדרושה לה. דבר זה היה בגדר חלום, או אוטופיה לפני עשור, אולם הוא עשוי להיות למציאות כבר ב 2020-25. עיקר הגידול בצריכת הנפט, בעולם, יתרחש באסיה (סין, הודו ושכנותיהן). הנפט יזרום מזרחה. יש לשער שגם האחריות הביטחונית לאבטחת זרימת הנפט תעבור מזרחה (מארה"ב לסין). השיפור במאזן התשלומים של ארה"ב, הנובע מקיטון ייבוא הנפט ישנה אף הוא את פני הכלכלה העולמית.

קטעים קודמים שלנו על נושא שפע הנפט (והגז והפחם) תמצאו כאן.

לא לדאוג.

יעקב

18 באוקטובר 2015

התייעלות אנרגטית: מנוע סילון משופר


החברה פראט&ויטני פיתחה שיפור למנוע סילוני על ידי הוספה של תיבת ממסר המאטה את הסיבוב של המניפה הקדמית של המנוע. השיפור הזה חוסך 16% מצריכת הדלק של המנוע, ומקטין ב 75% את הרעש של המנוע.

פיתוח הממסר החדש ארכה 30 שנה. במנועי סילון נדרשת רמה גבוהה של דיוק ואמינות. כ 70 חברות תעשופה כבר הזמינו את המנוע, להתקנה במטוסיהן, וההתקנות יחלו לפני סוף השנה.

התעופה האזרחית (והצבאית) צורכות כמויות אדירות של דלק, וחסכון של 16% בדלק (ולכן גם בזיהום) הוא חיסכון אדיר.


יעקב

16 באוקטובר 2015

החזאי הראשי בצרפת הושעה בגלל שהביע "ספק" אקלימי

הממסד הצרפתי "מגן" על ההפחדה האקלימית הקדושה באמצעות צנזורה וצייד מכשפות. מי שמביע דעה ספקנית "צהל לא אחראי".

פיליפ ורדייה הוא חזאי ראשי ברשת הטלוויזיה הממלכתית הצרפתית, דמות מאד מוכרת בצרפת, המגיש את תחזית מזג האוויר מדי יום, בערוץ פראנס 2. הוא הושעה מתפקידו בגלל שפרסם ספר ( Climate Investigation ),  בו הוא מביע ספקות בנושא ההפחדה האקלימית ומטיח ביקורת על ה IPCC.

הוא טוען בספרו שחוקרי אקלים בכירים "לקחו את העולם כבן ערובה" בעזרת נתונים מטעים. הוא מוסיף: "אנו בני ערובה בסקנדל עולמי על שינויי האקלים, מכונת מלחמה שמטרתה לזרוע פחד".

הוא קיבל מכתב לא לבוא יותר לאולפן (כדי להגיש את התחזית). הוא אומר: "אני מזועזע, זה המשך ישיר למה שאני כותב בספרי, על המסע להשתקת כול דעה מנוגדת". לדעתו – מדעני האקלים החשובים (רובן ממומנים על ידי כספי הממשלות) עברו "מניפולציה ופוליטיזציה". הוא במיוחד מבקר את ה IPCC  שמשתמש, לדבריו, בנתונים בצורה סלקטיבית וסומך על מודלים שאינם מוכחים.

הוא אומר: "אנו נמצאים כעת, ללא ספק, במישור (מגמה "שטוחה") ואיש אינו יודע אם השינויים הטבעיים יובילו בהמשך להמשך ה"מישור", לעלייה או ירידה". הוא גם מציין את ההשפעות החיוביות של ההתחממות אפשרית ואומר שזה טאבו, מבחינה פוליטית, לדבר על השפעות החיוביות למרות שיש כאלה.

הוא אמר שהוא מבין שהעמדות שהוא הביע (ושיש לו זכות מלאה להביע) מביכות את הערוץ הממשלתי הצרפתי שמחויב לעמדה הממשלתית המקדמת את וועידת האקלים הקרובה (קופ 21) שתתקיים בדצמבר בפריז. הוא החליט לכתוב את הספר ביוני 2014, כאשר לאורנט פאביוס, שר החוץ הצרפתי, זימן לפגישה את החזאים של ערוצי הטלוויזיה והאיץ בהם להדגיש את ההפחדה האקלימית בהופעותיהם. (פאביוס גם הופיע בצילום שער של שבועון, מחופש לחזאי, תחת הכותרת "יש 500 יום כדי להציל את כדור הארץ".)

האיגוד המקצועי של עובדי הטלוויזיה הממלכתית קראו לפטר את ורדייה – במקום להגן על זכויות העובד שלו. גם הם התגייסו למשימה הפוליטית הקדושה של ההפחדה האקלימית.

זה לא מדע, זה צייד מכשפות.


יעקב