30 באפריל 2013

היקף הקרח האנטארקטי גבוה



היקף הקרח הימי, בימים שמקיפים את יבשת אנטארקטיקה, הוא גבוה מהממוצע הרב שנתי, הוא למעשה ההיקף השני בגובהו, מאז תחילת מדידות הלוויין ב 1980. שיא ההיקף הושג בשנת 2008.

כידוע, ב 2012 היה שיא של המסת קרח באוקיינוס הארקטי (הצפוני), דבר שהחממיסטים מיהרו לציין כהוכחה נוספת להתחממות הנוראית. אלא שבאותו זמן, בקצה השני, הדרומי, היה שיא  (או כמעט שיא) בהיקף הקרח הימי. עובדה זו מראה שאולי יש סיבות אחרות לתופעות, ולא ההתחממות עצמה. בכול אופן – השיא בקרח הימי הדרומי אינו מובלט בכותרות העיתונים, כי ידיעה זו אינה משרתת את מטרת ההפחדה.

יעקב

29 באפריל 2013

מינוס 45 מעלות באביב



אדם רץ בסופת שלג במוסקבה, ב 23 במרץ 2013.


חודש מרץ, ברוסיה, היה הקפוא ביותר זה 50 שנה.  הטמפרטורות ירדו למינוס 25 מעלות במרכז המדינה, ו מינוס 45 בצפון. האביב הקפוא בא אחרי חורף קר, בו הטמפרטורות לא עלו מעל למינוס 19 במוסקבה במשך 15 יום. כמות השלג הייתה כפולה מהרגיל, 3 מטר. בסוף מרץ עדיין היו 70 ס"מ שלג, הכי הרבה ב 20 שנה. השלג עדיין כיסה שטחים נרחבים באמצע אפריל. האביב מאחר בחודש לפחות. הציפורים הנודדות דחו שובן לרוסיה עד הודעה חדשה.

רוסיה ידועה במזג אוויר קפוא, אך הקיפאון הכה השנה גם במקומות רבים באירופה, ארה"ב, סין והודו. כמויות שיא של שלג שיתקו את קייב שבאוקראינה, בסוף מרץ, סגרו כבישים רבים בבריטניה, קברו עדרים של כבשים מתחת לשלג בעומק 6 מ' בצפון אירלנד, והשאירו מאה אלף איש ללא חשמל בפולין.

בבריטניה זה היה חדש מרץ השני הכי קר מאז 1910. בסין הקור היה שיא של 30 שנה, ובניו דלהי – שיא של 44 שנה.

המט-אופיס בבריטניה הנמיך את תחזיות הטמפרטורה לשנים עד 2017, ואם תחזיותיו תתגשמנה תהינה 20 שנה ללא התחממות, מאז 1998. המט-אופיס מאמין גדול בהתחממות הגלובאלית. מבקריו אומרים שב 12 השנים (עד 2011) תחזיותיו היו גבוהות ממה שהתרחש ב 11 מתוך 12 שנים, ואף תחזית אחת לא הייתה קרה יותר מהמציאות – דבר המלמד על הנטייה החממיסטית של המט-אופיס.

"אין סיבה לטעון שההתחממות הגלובאלית תימשך עד סוף המאה הנוכחית" אומר וולדימיר קוטליאקוף, ראש מכון הגיאוגרפיה באקדמיה למדעים של רוסיה. "סימנים ראשונים להתקררות כבר הופיעו, והמגמה עשויה להתגבר בשנים הקרובות". " הפעילות האנושית והפליטות התעשייתיות יש להן השפעה על הסביבה, אבל כוחות הטבע גדולים הרבה יותר. האקלים נע במעגלים טבעיים של קר וחם, יבש ולח."

ד"ר יורי נאגוביטסין, המזכיר האקדמי של מצפה פולקובו ליד סנט פטרסבורג אומר: " התחזית שלנו היא שהדורות הבאים יאלצו להתמודד עם טמפרטורות נמוכות במספר מעלות מאלו של היום". התחזית הזאת מבוססת על הירידה בפעילות השמש, והיא צופה ירידה מתמשכת במשך 200-250 שנה.

מעניין למה הרוסים לא נסחפים אחרי האופנה המערבית של האמונה בחממיזם.


28 באפריל 2013

הפאנאטיות של האפוקליפסה. או הקיצוניות והמומות המוח של זורעי הפחד.


The Fanaticism of the Apocalypse הוא שמו של הספר החדש של הפילוסוף הצרפתי הידוע פסקל ברוקנר., על מאמר קודם של ברוקנר כבר סיפרנו בבלוג.

בישופ היל מסכם בראשי פרקים הרצאה שנשא ברוקנר לרגל פרסום התרגום האנגלי של ספרו.
1.   הרעיון של האסון החליף את הרעיון של הקדמה.
2.   הקורבנות המסורתיים (מיעוטים, כושים, נשים) הוחלפו בקורבן חדש: אימא אדמה.
3.   הפחד הפך לדבר נחשק, ליעד מבוקש.
4.   הופכים אותנו לילדים, מכינים אותנו לציית לפקודות של האליטות הנאורות.
5.   ידידי האדמה הפכו לאויבי האנושות.
6.   אהבת הסביבה היא אוניברסאלית, אבל נבואות סוף העולם הן רק מערביות.
7.   התנועות הירוקות מנסות לשמור את העולם עבור הבובואים (הבורגנים הבוהמיים).

הנה מאמר יותר ארוך על ההדים השליליים שעורר הספר בצרפת, בקרב החוגים שבעבר העריצו את ברוקנר, ועל תגובתו של ברוקנר עצמו. אומר ברוקנר:
כדור הארץ חולה, האדם אשם בהריסתו, האדם צריך לשלם (לכפר על עוונותיו)... חשבו על תביעת הרגל הפחמית carbon footprint   המפורסמת שאנו משאירים מאחורינו.. מה זה אם לא שווה ערך גזי של החטא הקדמון? זהו הכתם שאנו מכתימים את אימא אדמה בגלל עצם נוכחותנו, ובגלל שאנו נושמים.
התורה הירוקה, עם הסיסמה "סוף העולם קרוב, חזרו בתשובה" מייצגת פוריטניות אידיאולוגית מדאיגה, עם טונים טוטליטאריים.
הקומיסרים הפוליטיים של הפחם הפכו את הטרור האקולוגי לאידיאולוגיה השלטת של המערב.

אני לא תוקף את האקולוגיה כולה. אני לא נגד שימור הסביבה, אומר ברוקנר. אני תוקף את הדת המנוונת שהתפתחה ממנה (מהאקולוגיה), והופכת אותה לתרבות של זריעת פחד ושנאה של הקדמה והרווחה האנושית. מדוע צריכים לוותר על טעם החיים תחת התירוץ של התחממות גלובאלית?

לדעת ברוקנר, האליטות המערביות אחוזות בפאניקה בגלל שהמערב מאבד את עמדת הבכורה מול העולם המתפתח של סין, הודו וברזיל. "בגלל שאנו לא שולטים יותר בעולם אנו חיים בסרט אימה, וכול יום הירוקים מסבירים לנו שנס הוא שאנו עדיין בחיים... אנו חיים בימי הביניים הפוסט טכנולוגיים. המנטאליות שלנו היא זו של האריס מימי הביניים שמפחד מכוחות הטבע, ורואה בהם גורם רשע ומאיים. הכול מסוכן!, פשוט לחיות הפך למשימה בלתי אפשרית. אנו פוחדים מהכול, מטלפונים ניידים (בגלל הקרינה), מהמזון, מהגלמים, מהאנטנות. אנו חיים בחברה שמפחדת פחד מוות מפני כול סיכון, ולכן מפחדת מהצל של עצמה.

אנו זקוקים לפתרונות חכמים לנושא הסביבה, לא הידוק חגורה קיצוני, קיצוב ומחסור.

יש אמרה של הירוקים: נגאווטס (ואטים שליליים) – החשמל הטוב ביותר הוא זה שאיננו מבזבזים. זה כמו להגיד: החיים הטובים הם אלה שאנו לא חיים! זהו  סוג של ניאו-מאלת'וסיסם.

הירוקים הפוליטיים מטורפים (ממשיך ברוקנר) – הם לא מציעים כלום, אבל מתנגדים לכול. מתנגדים למכונית, לרכבות מהירות, לאטום, לתחנות כוח גרעיניות, לנפט, לפחם, לגז. בסוף לא נשאר כלום!
ברוקנר מגדיר עצמו כליבראל בעל נטיות שמאליות. "הבעיה עם אנשי השמאל היא שברגע שאתה מתחיל להרהר מעט על הבעייתיות שברעיונותיהם הם מכנים אותך ריאקציונר."

ברוקנר מוצא ספקות וחשדות נגד היתרונות של הקדמה התעשייתית לא רק בצרפת אלא בכול העולם המערבי, בכול מקום שהפוליטיקה הירוקה הקיצונית השתלטה על השיח הציבורי.
האמונה הזו אומרת לאומות העניות: הישארו עניות. אנו התעשרנו אבל פגענו בכדור הארץ, לכן כעת כולם חייבים לחזור להיות עניים. הטענות האלה נועדו לזרוע ערפל, ולהסתיר את חרדה המערבית על איבוד העליונות בעולם. "האקולוגיה היא הדרך להגיד למדינות המתפתחות: הישארו בבוץ, הישארו עניות, אל תנסו להשתוות אלינו, כי ההרפתקה התעשייתית הינה כשלון. במובן זה – צורת הדיבור הזאת היא סקאנדל."

מילים חזקות של ברוקנר. כול המוסיף גורע.

יעקב





תחנות כוח פחמיות חדשות בגרמניה.


בשנת 2013 עומדות להיכנס לפעולה 6 תחנות כוח פחמיות גדולות, חדשות, בגרמניה. כושר היצור הכולל שלהן כ 5800 MW  - שהם כ 7% מהצריכה. שתי תחנות חדשות נפתחו כבר ב 2012. עוד 6 תחנות פחמיות אמורות להיכנס לפעולה עד 2020. כול התחנות האלה יספקו כ 19% מצריכת החשמל של גרמניה.
כמו כן מתוכננות 27 תחנות חדשות על גז שאמורות לספק עוד 17% מהצריכה.
באתר של התאחדות יצרני האנרגיה בגרמניה תמצאו את הפרטים של כול התחנות המתוכננות.  יש לציין שמלבד ה 6 שיפתחו בשנה זו (חלקן כבר בהרצה), יש עוד שתיים בבנייה, שיפתחו ב 2014 ו 2015. האחרות בשלבי המתנה לאישורים.
בנוסף, ניתן לראות שיש 7 תחנות רוח בבנייה – כלומר חוות של טורבינות רוח, כולן בים.  כושר הייצור הנומינאלי של כול חווה של תחנות הרוח נמוך במידה ניכרת מכושר הייצור של תחנות פחמיות. ס"ה כושר ייצור נומינלי בבנייה של תחנות רוח: כ 2000 MW . אולם יש לזכור שהנתון הזה מטעה. תחנות הרוח מפיקות חשמל רק כאשר הרוח נושבת במהירות המתאימה, שזה, על פי סטטיסטיקות שנאספו עד כה – כ 1/3 מהזמן. פירושו – שכושר הייצור האפקטיבי של כול תחנות הרוח הוא כ 700 MW, פחות מכול אחת מתחנות הכוח הפחמיות שבבנייה.
אז רואים שהגרמנים לא כול כך חסרי אחריות כמו הבריטים. הם מדברים גבוהה, גבוהה על אנרגיה מתחדשת ו"תפנית האנרגיה",  (וגם מבזבזים על זה בלי סוף כסף), אבל מצד שני – בונים תחנות כוח של ממש, כדי למנוע ניתוקי זרם.
יעקב

25 באפריל 2013

האקלים מתחמם, אבל פחות...

מספר מחקרים התפרסמו לאחרונה המעריכים שהרגישות האקלימית קטנה מאשר מציינים בדוח 4 של ה IPCC. הרגישות האקלימית מוגדרת כעלייה צפויה של הטמפרטורות עקב עלייה פי שניים בריכוז הפד"ח באטמוספירה, מ 0.028% ל 0.056%. הרגישות, לפי ה IPCC היא 2-4.5 מעלות. זו אותה רגישות בערך שחישב דוח צ'ארני בשנת 1979, וד"ר האנסן במאמר מ 1981. כלומר – יותר מ 30 שנה של מחקר אקלימי לא הניבו תוצאה חדשה.

מספר מחקרים חדשים מצאו רגישות נמוכה יותר – בין 1 ל 2 מעלות, כפי שרואים בגרף הבא אותו הכין בישופ היל. החלק האפור מציין את הרגישות של ה IPCC, הקווים הצבעוניים – הרגישות על פי 4 מחקרים חדשים.


ניתן לשער שהמחקרים האלה לא יזכו לביטוי ב דוח הבא של ה IPCC העומד להתפרסם בסוף שנה זו, כי הם אינם תקינים פוליטית.
החממיסטים טוענים שההיפך – ה IPCC זהיר מדי בהערכת הרגישות והרגישות היא יותר גבוהה, אפילו עד 6 מעלות.

שורה תחתונה – איש אינו יודע. כול מדע האקלים הוא משחק במניפולציות של מספרים ו"מודלים", כשאין לנו אפשרות למדוד או לערוך ניסוי פיזי . אנו לא יודעים מה "הרגישות האקלימית", הכול משחקים בניחושים.

אפילו ההשפעה של הפד"ח נטו לא ממש ידועה. מרבית החממיסטים והספקנים כאחד נוטים להסכים שהפד"ח בעצמו, ללא השפעות של היזון חוזר – feedbacks – גורם ל"אילוץ" כל כ 3.7 וואט למ"ר, וזה מתבטא בעלייה של כ 1 – 1.2 מעלה. (הקפיצה מ 1.2 ל 2-4.5 מעלות נגרמת על ידי היזון חוזר, שהוא גורם לחלוטין בלתי ידוע).
ובכן – גם המספר הזה – 3.7 וואט למ"ר לא ממש ידוע או ניתן למדידה ישירה. גם הוא תוצאה של הערכה, וגם הוא יכול להיות יותר או פחות. כנ"ל המספר של "רגישות של הפד"ח ללא היזון חוזר" – 1-1.2 מעלות. אין כזה דבר בטבע "רגישות ללא היזון חוזר". זהו מספר תיאורטי קשה להערכה.

זו אחת הסיבות לוויכוחים האקלימיים הגדולים – אנו לא יודעים. אנשים מתווכחים על דברים לא ידועים.
השאלה הגדולה היא אם חוסר הידע שלנו (דבר לא חדש) הוא סיבה טובה לזריעת פחד?

יעקב

אנרגיה ירוקה באירופה היא מקרה אבוד



כך כותב העיתון הליבראלי (השמאלני) הגדול וואשינגטון פוסט, במאמר מערכת. הנה קטעים (תרגום חופשי ופאראפרזה):

במשך שנים התפארו ארצות אירופה במדיניות הירוקה המתקדמת שלהן, ומחויבותן למלחמה בשינויי האקלים. הן נזפו בארה"ב על שהיא לא עושה די. אבל, לאחרונה התברר שמדיניות ירוקה זו היא מקרה אבוד, ודוגמה למה שלא צריך לעשות.

הגורם המרכזי במדיניות האקלים היה תכנית מכסות הפליטה הסחירות שחייבה את כול המדינות. התכנית נועדה לעודד צרכנים ויצרנים לעבור לתהליכים דלי פליטות. התכנית הזו התמוטטה, והפרלמנט האירופי מסרב להחיותה.
הסיבה, לדעת הווא-פו, היא  שהתכנית לא "תוכננה נכון". הדבר דומה לאמירה על הסוציאליזם (או הקומוניזם) – שזה טוב אבל לא בוצע נכון. האמת היא שתכניות מלאכותיות כאלה לא יכולות להצליח.

ממשיך הווא-פו: גרמניה הורתה, במהלך אי-רציונאלי,  לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות שמייצרות חשמל יציב ללא פליטות. זה גרם לתחיית תחנות הכוח הפחמיות, בעלות פליטות גבוהות. כמו כן היא בזבזה המון כסף על חשמל סולארי לא יעיל. ספרד גם הגזימה בהשקעה במקורות מתחדשים יקרים.

בשנים האחרונות יש עלייה בפליטות הפד"ח באירופה, ודווקא בארה"ב יש ירידה. רק לפני שנים מספר זה היה נראה מקומם לטעון שמדיניות ארה"ב בנושא אנרגיה ירוקה (או העדר המדיניות) תיתן תוצאות יותר טובות מהמאמץ האירופי. אבל, זו עובדה. השימוש בפחם נמצא בירידה בארה"ב [בגלל המחיר הזול של הגז שמופק בשיטת הפראקינג], בזמן שהוא נמצא בעלייה באירופה [בגלל האיסור שהם מטילים על הפראקינג].
המסקנה של הווא-פו: ארה"ב יכולה להפוך מנהיגה עולמית במלחמה בשינויי האקלים, אבל היא צריכה ללמוד משגיאות האירופאים, ולא לאמץ תכנית מכסות סחירות, רק להטיל מס פחם.

המסקנה האחרונה הזו היא כמובן שטות. מס הפחם לא יפחית פליטות, כמו שמכסות סחירות לא מפחיתות. מה שמפחית פליטות זה פיתוח מקורות אנרגיה חדשים, דלי הפליטות. ארה"ב הפחיתה את הפליטות שלה הודות להתקדמות הטכנולוגית המאפשרת הפקה של גז טבעי בכמויות גדולות ומחירים זולים יחסית. זה קרה בלי קשר למדיניות הממשלה ב"מלחמה בשינויי האקלים". זה קרה באופן טבעי, ללא התערבות הממשלה (יותר נכון, למרות התערבות הממשלה, שמנסה לאסור את הפראקינג, למשל במדינת ניו יורק). המלחמה בפליטות הניבה בארה"ב בדיוק אותן תוצאות כמו באירופה: כלום, אפס מוחלט. ארה"ב הפחיתה את הפליטות בכ 12% בין 2007 ל  2012 הודות למשבר הכלכלי (עוני) ולפראקינג.. זה יפה אבל לא קשור ל"יעדים" של 50% או 80%, ולא מוביל לשם. ההפחתה הזו לא תימשך – כלומר – לא תגדל בהרבה, כאשר יגמרו לנצל את ההפחתה שהמעבר מפחם לגז גורמת.

יעקב

24 באפריל 2013

הפחתת הפליטות בארה"ב


  
מאמר בוול סטריט ג'ורנל מספר על הירידה הדרמטית והבלתי צפויה בפליטות בארה"ב. בין 2005 ל 2012 הפליטות נפלו ב 12% והגיעו לרמה של שנת 1994. הפליטות בארה"ב היו בעלייה מתמדת עד שנת 2007, כאשר החלה פתאום ירידה חדה ובלתי צפויה בפליטות.
חלק מהסיבה לירידה הוא המשבר הכלכלי הבלתי צפוי גם הוא, שגרם לסגירת בתי חרושת ולעלייה בעוני, שמתבטא בפחות קילומטרים של נסיעות בכבישים, ופחות שימוש באנרגיה לחימום וקירור ביתי.
גורם אחר לירידה בפליטות הוא הירידה הגדולה במחיר הגז הטבעי, כתוצאה ממהפכת הפראקינג, והמעבר לשימוש בגז על פני הפחם. גז פולט פי שניים פחות פד"ח מפחם. כלומר – החלק הגדול של הירידה בפליטות נבע מתהליכים טכנולוגיים וכלכליים טבעיים, ולא ממדיניות הממשלה ומלחמתה בשינויי האקלים. עם זאת, חלק (קטן) מהירידה בפליטות צריך לייחס גם להתייעלות אנרגטית (יותר ק"מ לליטר במנועים יותר יעילים), ולמקורות מתחדשים (בעיקר רוח) המסובסדים על ידי הממשלות.

בשנה שעברה, 30% מהאנרגיה בארה"ב הופקה מגז, לעומת 19% בלבד ב 2005. משרד האנרגיה האמריקאי מעריך, כעת, שרמת הפליטות בארה"ב לא תשוב לרמה של 2005 אלא, אולי, בשנת 2040.
המגמה בארה"ב הפוכה מהמגמה העולמית. בעולם, הפליטות עלו ב 15% בין 2005 ל 2011, בעיקר בגלל הודו וסין. (ראו גרף).
יש מומחים שמעריכים שהמגמה של הפחתת הפליטות בארה"ב היא קצרת טווח, ותשתנה בקרוב. מצד אחד – אם יחול שיפור בכלכלה יעלו גם הפליטות. מצד שני יש מגמה של עלייה במחירי הגז וירידה במחירי הפחם, דבר שכבר גרם לעליה מחודשת בשימוש בפחם בחודשים האחרונים.

באירופה המגמה הפוכה. שם הגז יקר, השימוש בטכנולוגיית הפראקינג לא חדרה, בעיקר בגלל איסור שהטיל האיחוד האירופי. השימוש בפחם עולה, כולל יבוא פחם מארה"ב. הירידה הקטנה בפליטות שהייתה באירופה עד 2011 התהפכה, וב 2012 חלה עליה בפליטות.

הירוקים, כמובן, אומרים שהירידה בפליטות שהייתה היא קטנה בהרבה מהדרוש, וצריך להגביר את המאמצים הממשלתיים במלחמה בפליטות. זו עמדה בלתי מציאותית בעליל. הירידה שהייתה – הייתה ברובה לא בזכות המלחמה הממשלתית, אלא בזכות כוחות השוק הכלכליים והטכנולוגיים. והירידה שהייתה אינה מבשרת תהליך מתמשך ורציף של ירידות. הירידות הגדולות שהירוקים חולמים עליהן אינן ניתנות להשגה בשלב זה והכישלון האירופי מלמד על כך.

יעקב 


22 באפריל 2013

הדו"ח של מדעני החלל.



קבוצה של מדענים ומהנדסים בדימוס, עובדי נאסא (סוכנות החלל) התקבצה לבדוק את נושא שינויי האקלים. דאגתם, כפי שהובעה במנשר שחתמו, הייתה שנאסא פועלת בתחום זה, באמצעות מכון GISS שלה, בראשות ד"ר האנסן, בצורה לא מדעית, בצורה שעלולה לפגוע במוניטין של נאסא כגוף מדעי-הנדסי רב הישגים – כמו הנחתת אדם על הירח.
הם למדו את הנושא, התייעצו עם מדענים מכול גווני הקשת (כולל חממיסטים), עברו על הספרות המדעית, ועכשיו הם מפרסמים את ממצאיהם. הם מציינים שלמרות שבמקור הם אינם מדעני אקלים, יש להם הכשרה בתחומי הפיסיקה, כימיה, גיאולוגיה, מטאורולוגיה, ביולוגיה וניתוח נתונים.  יש להם גם 40-50 שנה ניסיון (לכול אחד) בעבודה בתכנית החלל של נאסא.

השאלה שהציבו לעצמם הייתה: מה מידת ההשפעה של פליטות הפד"ח על ידי בני האדם ? באיזו מידה יכולות הפליטות לגרום לעליית טמפרטורה מזיקה ? יש כאן למעשה שתי שאלות: אחת: מה עליית הטמפרטורה האפשרית? זו שאלה פיסית-אובייקטיבית. השאלה השנייה מתייחסת להערכת נזקים והיא שאלה יותר סובייקטיבית.

המסקנות שלהם, בקיצור נמרץ:

1.    התחממות מעשה ידי אדם – AGW – באמצעות פליטות פחמן איננו מדע מבוסס - settled science .
2.    תהליכים טבעיים (לא קשורים למעשי האדם) שולטים על שינויי האקלים, אם כי מרבית תהליכים אלה אינם מובנים לנו דיים.
3.    ההשפעות הבלתי פחמיות של מעשי האדם משמעותיות. זה כולל שינוי שימושי קרקע, אפקט אי החום העירוני, חלקיקי פיח ואירוסולים.
4.    ההשפעה של התחממות באמצעות פחם – AGW – נראית זעירה, מינורית. השפעות אחרות חזקות יותר, וניתן להבחין בהן – למשל: קרינת השמש, תנודות מחזוריות בטמפרטורת האוקיינוסים, פיח, ועוד.
5.    הראיות האמפיריות (מבוססות תצפית) להתחממות מבוססת פחם אינן מצביעות על אסון.
6.    האיום לנזק נטו של ההתחממות הפחמית אינו מיידי ואינו מצריך פעולה מתקנת בהולה.
7.    ממשלת ארה"ב מגזימה בדאגה ובטיפולה באיום ההתחממות.

פירוט מלא של המסקנות האלה, ההנמקות, כולל סימוכין וגרפים תמצאו במחקר המקורי כאן.

מן המסקנות:
מדע האקלים אינן ברור ומבוסס דיו, מחקר רב נוסף דרוש. לצערנו (אומרים המחברים) התהליך המדעי הושחת על ידי השפעות פוליטיות וקבוצות לחץ ועניין, שמכוונות תקציבי מחקר. [ואני אומר: גם על ידי עמדות אידיאולוגיות].
אנו לא מצאנו ראיות חזקות שאנו ניצבים בפני משבר אקלימי חמור המצריך פעולה מיידית. חשוב לקחת את הזמן הדרוש לשיפור הידע המדעי שלנו לפני שמנסים לנקוט בצעדי מדיניות בעלי משמעות כלכלית ופוליטית גדולה, ולהפליג בתכניות בעלות יעילות מפוקפקת, המבוססת על מודלי אקלימיים בלתי אמינים ובלתי מאומתים. תנודות האקלים של ימינו אינן חריגות במאום מתופעות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה.

יעקב

20 באפריל 2013

ההאטה בהתחממות – המראה מהחלל. או: המודלים האקלימיים והמציאות – ההתבדרות.

ההאטה בהתחממות – המראה מהחלל.או: המודלים האקלימיים והמציאות – ההתבדרות.
אין שום קשר ביניהם, כפי שרואים בגרף זה שהכין ד"ר רוי ספנסר.
הקו האדום והכחול מציינים מדידת טמפרטורות בטרופוספרה התחתונה על ידי לוויינים, מאז 1979. זוהי בעצם מדידה של הטמפרטורה סמוך לפני כדור הארץ. רואים די בבירור את ההאטה או העצירה בהתחממות לאחר הקפיצה הגדולה והחד פעמית של שנת 1998.

הקווים הצבעוניים הדקים הרבים מציינים את התחזיות של 44 מודלים אקלימיים שונים, לתקופה 1975-2025. הקו השחור העבה מציין את הממוצע של המודלים. רואים בבירור שיש התבדרות או הסתעפות divergence בין הגרפים. התחזיות של המודלים לא מתאימות למציאות כפי שמשתקפת במדידות. ליתר דיוק – היא גבוהה במידה ניכרת – כלומר חממיסטית.
ד"ר ספנסר מציין את הסיבות האפשריות של ההתבדרות:

1. האקלים פחות רגיש לפד"ח מאשר הניחו בעלי המודלים. (זה ההסבר הנראה לו נכון).

2. ההתחממות נספגה בשכבות שבעומק האוקיינוסים (ההסבר של טרנברט).
3. יצירה מוגברת של אירוסולים על ידי בני אדם הקטינה חלקית את השפעת הפד"ח. אבל, אף אחד לא מדד ואף אחד לא יודע מה באמת ההשפעה של האירוסולים. לכן זהו הסבר אד-הוק (לאחר מעשה) שאתה יכול להשתמש בו להסביר כול דבר.

מה שעוד רואים בגרפים שלמעלה זו ההתפלגות הגדולה בין התחזיות של המודלים עצמם. כלומר – אין התאמה בין התחזיות של המודלים השונים. לי נראה שהמודלים משקפים את ההנחות ההתחלתיות שעל בסיסן הם נבנו. במילים אחרות: החממיסטים, שהאמינו מראש בהשפעה גדולה של הפד"ח ובהתחממות נוראית בנו מודלים (או הזינו אותם בפרמטרים) שנותנים את התוצאה שהם האמינו בה מראש. כלומר – המודלים הם לא יותר מהשתעשעות במספרים ותכנות מחשב שנועדה להלביש אצטלה מדעית לניחושים שלך. האקלים מערכת מסובכת וכאוטית מכדי שניתן לתארה באמצעות מודלים. לפחות לעת עתה.

שימו לב שהמודלים לא טעו כלפי מטה. הטעות אינה מקרית או אקראית. זה מראה את השפעת גורם האופנתיות על מדעי האקלים – כולם נסחפים כמו עדר אחר הדעות האופנתיות.

יעקב

18 באפריל 2013

פליטות הפד"ח גבוהות, ללא שינוי.




כמות הפד"ח שנפלט בתהליך ייצור האנרגיה לא השתנה במשך 23 השנים האחרונות – מאז 1990. הניסיון להקטין את הפליטות לא נשא פרי. כך מדווחת ה IEA  - International Energy Agency . הבום בטכנולוגיות מתחדשות, כמו רוח ושמש, והסכם קיוטו, לא הצליחו להביא לשינוי במגמת הפליטות.

כמות הפליטות שנפלטו כדי ליצור יחידת אנרגיה שוות ערך לטון של נפט הייתה 2.39 טון פחמן ב 1990, ו 2.37 טון ב 2010, כלומר – למעשה – שום שינוי. מאחר וכמות האנרגיה הכוללת בה משתמשים בעולם גדלה, הפליטות גדלו בהתאם. כול המאמצים, וההשקעות שנועדו [כביכול] להקטין את הפליטות הוצאו לריק.

המאמצים להמשיך ולהקטין את הפליטות נראה שהולכים ונחלשים, ההשקעות באנרגיה מתחדשת הולכות וקטנות, הסובסידיות גם כן יורדות [כי אין כסף]. למרות כול הדיבורים, והפטפוטים, ומסע הפרסום וההפחדה, יחידת האנרגיה המיוצרת היום, פולטת, בממוצע, בדיוק מה שפלטה לפני 20 שנה.

ה IEA מדגישה שדרושה השקעה של 5 טריליארד, בעולם כולו, כדי לעבור לאנרגיות מתחדשות, עד 2020. מה שהיא לא מסבירה הוא: מה צריך לעשות כדי שההשקעה החדשה של עוד 5 טריליארד תניב תוצאה שונה מההשקעה שכבר נעשתה, של לפחות חצי טריליאד, שהניבה אפס תוצאות.
איך אמר אלברט איינשטיין? "מה זה טירוף? לעשות אותו דבר עוד פעם ועוד פעם ולצפות לתוצאות שונות".

את הדו"ח הזה פרסמה ה IEA לרגל כינוס נוסף של פטפטת סרק, של 23 שרי ה"אנרגיה המתחדשת" מ 23 מדינות שהתקיים בניו דלהי. (אם מדברים על "עוד פעם ועוד פעם" – ראה כינוסים).

יעקב


תוספת.
הם מוסיפים את הנתון  שכמות החשמל שהופק מפחם בעולם עלתה ב 6% בין 1010 ל 2012, יותר מאשר העלייה במקורות מתחדשים.
הם גם כותבים שמקורות מתחדשים הפיקו 19% מהחשמל בעולם ב 2011, אבל זו סטטיסטיקה מטעה. זה כולל את האנרגיה ההידרו-אלקטרית שהייתה קיימת עוד מזמן, ושריפת עצים (ביומסה) שגם כן שימשו לאנרגיה (חימום בתים) מאז ומתמיד, והם "מקור מתחדש" יותר הרסני לסביבה מפחם, כמו האתנול (שגם הוא בתוך ה 19%). ה 19% האלה הם אקרובטיקה סטטיסטית שנועדה ליצור הרגשה טובה בבטן, לא משהו ממשי.


מייצאים את הפליטות




החלטת הפרלמנט האירופי שלא לקצץ במכסות הפליטות יש לה השלכות לגבי ארצות אחרות. כאמור – התוצאה הישירה היא שעלות המכסה לפליטת טון פחמן ירדה ל 3 אירו, ומצפים שתרד עוד, לסביבות 1 אירו – שפירושו המעשי הוא שכול המנגנון של מכסות פליטה למעשה בטל.

בריטניה הטילה זה עתה (לפני כשבועיים) מס פחם, מס שכול הפולטים ישלמו. השיעור כרגע הוא 16 ליש"ט לטון, והוא אמור לעלות ל 30 ליש"ט לטון עד 2020. המס אמור להכניס לממשלת בריטניה כ 4 מיליארד ליש"ט ב 4 השנים הבאות.

עכשיו יצאו התאחדות התעשיינים בבריטניה בתלונה, מוצדקת, שהמס פוגע בתחרותיות התעשייה הבריטית מול שאר ארצות אירופה. כאמור – באירופה ישלמו התעשיינים את מחיר טון הפליטה לפי המכסות, רק בין 1-3 אירו. התעשיינים הבריטים טוענים בצדק שתיווצר תחרות לא הוגנת, ומפעלים רבים יועתקו לאירופה – כלומר – מייצאים את הפליטות לאירופה, לא מונעים אתן.

דרך אגב: כול הרעיון שמכסות פליטה סחירות או מס פחם מקטין את הפליטות הוא שטות. מה שהמיסים משיגים הוא  ייקור האנרגיה ועלייה ביוקר החיים. הקטנת הפליטות לא ניתנת להשגה באמצעות מיסוי, רק באמצעות מציאת מקורות אנרגיה אחרים, שכרגע אינם בנמצא. המיסוי מוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה, עניין שינויי האקלים הוא רק תירוץ.

בעיה דומה יש באוסטרליה. גם שם הוטל מס פחם, אשר הוצמד למחיר מכסות הפליטה באירופה. ממשלת אוסטרליה בנתה על ההכנסות ממס הפחם, כעת הכנסות אלו התנדפו והשאירו חור בתקציב של ממשלת אוסטרליה.

יעקב




17 באפריל 2013

הפרלמנט האירופי: לא לקצץ את מכסות הפחם.




כתבתי בפוסט קודם על השטות האבסורדית שנקראת ETS או מכסות פליטת פחם סחירות, באירופה. גם כתבתי שם שמחיר הזכות לפליטת טונה פחמן ירד לערך כול כך נמוך, שאין הוא מהווה כלל גורם הרתעה ומניעה, המשפיע על יצרנים להקטין פליטות. חסידי התכנית ניסו להצילה באמצעות החלטה להימנע ממכירת מכסות פליטה נוספות ל 5-7 שנים (כמו שהיה מתוכנן), כדי ליצור בכך מחסור בשוק המכסות ועליית מחירן.

ההצעה הזו הועלתה אתמול להצבעה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג ונכשלה, כלומר נדחתה (ברוב זעום). המצביעים נגד היו מודאגים מהפגיעה בתחרותיות התעשייה האירופית, אם יטילו עליה מעמסה גדולה שאין מטילים בארצות אחרות. שר הסביבה הפולני קרא להחלטה זו "קול ההיגיון", ושר הכלכלה הגרמני, פיליפ רסלר, אמר שזה "איתות מצוין" להמשך ההבראה הכלכלית. בעקבות ההחלטה ירדו מחיר "טון פליטה" ל 3.2 אירו, וגם מחירי החשמל הסיטוניים ירדו (כי הגדלת מחיר המכסות הייתה גורמת לעליית מחיר החשמל, בגלל ההוצאה של המכסות). ירידת מחירי החשמל היא עוד בשורה טובה לצרכנים ויצרנים פרטיים ותעשייתיים.

ללא התערבות להקטנת הכמות של היתרי פליטה, כול התכנית ETS עלולה להתמוטט, ומחיר טון פליטה עלול (כלומר עשוי) לרדת מתחת ל 1 אירו. ה"ממשלה" האירופית (הוועד הפועל של האיחוד האירופי) שהציע את התיקון, הייתה מאוכזבת. "אין כיום רצון פוליטי" אמר פרשן אחד. שרי הסביבה של האיחוד האירופי אמרו שיחפשו פתרון אחר, אבל לא ברור כיצד מרבעים את המעגל בלי לפגוע בתעשייה.
חברות החשמל, שקיבלו היתרי פליטה בחינם, בזמנו, וההיתרים נחשבו לנכס עובר לסוחר, איבדו את הערך של הנכס, ומניותיהן ירדו בבורסה.

כעת נשארת אירופה עם גוף בירוקרטי ענקי, שהוקם כדי לנהל את ה ETS. הגוף הזה יישאר, כי הוא מספק פרנסה למקורבי הפוליטיקאים, אך המטרה שלשמה הוקם, כביכול, הפחתת הפליטות - לא תושג, כצפוי.

יעקב

ההתחממות נעצרה – גם בתקשורת.



העובדה שההתחממות הגלובאלית הנוראית נעצרה בשנים האחרונות מתחילה לחדור, אט-אט, גם לכלי התקשורת הגדולים (MSM – main stream media).

דיווחנו בחודש שעבר על הקטע ב"אקונומיסט" על הנושא. כעת מצטרף "רויטרס" ומדווח לקוראיו על התופעה. שניהם, האקונומיסט ורויטרס היו עד כה חזק במחנה החממיסטים, ודיווחו רק דיווחי התחממות.

הכותרת של רויטרס: "מדענים מתקשים להסביר את ההאטה בהתחממות".
הם ממשיכים:
המודלים האקלימיים לא חזו את ההאטה בהתחממות של השנים האחרונות. המדענים מתאמצים כעת לחפש את הסיבה להאטה, והאם התופעה חולפת או עשויה להימשך יותר זמן. הרבה מדענים אומרים שהם מצפים להמשך ההתחממות, בשנים הקרובות [מבוסס על אמונה, כלומר לא על מדע - יעקב].

התיאוריות [הניחושים] הם שהאוקיינוסים ספגו את החום הנוסף, או שהאירוסולים של זיהום האוויר מאסיה חוסמים את קרינת השמש, או שאולי גזי החממה סופגים פחות חום מאשר שיערו קודם. הסיבה יכולה להיות גם ירידה בריכוז אדי המים באטמוספרה הגבוהה, תופעה בלתי צפויה שנצפתה לאחרונה. ייתכן גם שגורמי תנודה אקלימית טבעיים פועלים, וקרוב לוודאי שיש שילוב של כול הגורמים הנ"ל.

כמה מדענים, כמו למשל ריצ'רד טול, מומחה אקלים וכלכלן מאנגליה, אמרו ש"האמון שלי בנתונים ירד בחמש השנים האחרונות" [כנראה התכוון: האמון שלו בהצגת הנתונים על ידי מדעני האקלים].

פליטות הפד"ח עלו באופן קבוע ובלתי פוסק, בשיעור של כ 3% לשנה, בעשור מאז שנת 2000. הפליטות העולמיות היו גבוהות ב 70% בשנת 2010 לעומת 1970.
עד כאן קטעים מהמאמר של "רויטרס".

אנחנו דיווחנו על ה"האטה" כבר לפני כחצי שנה, כאשר התופעה הפכה לשיחת היום בבלוגים וב"דיילי מייל" הבריטי (שאולי אינו עיתון כול כך "חשוב", והיה תמיד ספקן). כול החממיסטים (למשל ה"גרדיאן", ואצלנו "הידען") קפצו מיד ואמרו: לא נכון, אין דבר כזה. לא חשוב שהמט-אופיס והמדענים החממיסטים עצמם (האנסן, ג'ונס, טרנברט) כולם מודים שיש "האטה". שלא לדבר על העובדות – המדידות – שהינן ברורות.

שורה תחתונה: יש "האטה" (למעשה עצירה) של ההתחממות הגלובאלית הנוראית ב 10-15 השנים האחרונות. האטה זו לא נצפתה על ידי המודלים והיא הפתיעה את המדענים החממיסטים. אבל, כמובן, האפשרות שהתיאוריה שלהם לא נכונה, או שהיא מוגזמת לא עולה כלל בדעתם. במחשבה שלהם, בניגוד למציאות, ההתחממות נמשכת.

יעקב





16 באפריל 2013

ההשקעה באנרגיות מתחדשות שוקעת.




ההשקעה באנרגיות מתחדשות (רוח ושמש) ירדה ברבעון האחרון, בסיכום עולמי, ב 22% לעומת השנה שעברה. ההשקעה, בסך 40.6 מיליארד דולר, הייתה הנמוכה ביותר מאז 2009. ב 18 החודשים האחרונים הסתיימו כמה תכניות תמיכה חשובות (קרי סובסידיות ממשלתיות).  הירידה מעמידה בלחץ את יצרני תחנות הרוח והפאנלים, שצוברים הפסדים.
ההשקעה באנרגיה מתחדשת ירדה בארה"ב  ב 54% ל 4.5 מיליארד דולר, ובסין ב 15% ל 8.8 מיליארד (בעידוד ממשלת סין המנסה להציל את יצרניות הפאנלים). באירופה הייתה נפילה של 25% ל 13.4 מיליארד. בספרד, אשר ביטלה את הסובסידיות לגמרה, הייתה ירידה ב 96% (כלומר ההשקעה שם, באנרגיה מתחדשת היא בערך אפס). לעומת זאת הייתה עלייה  ביפאן, שמחפשת תחליפים לתחנות הגרעיניות שנסגרו, והוציאה 8.8 מיליארד. בבולגריה, רומניה וגרמניה מתכננים הורדה של הסובסידיות, דבר שמבריח משקיעים.
"כדי שהאנרגיה המתחדשת תמלא את היעד המבוקש של הורדה בפליטות הפד"ח, ההשקעות באנרגיה מתחדשת חייבות להיות כפול ממה שיש, עד 2020, ולא לקטון" אמר החוקר הפיננסי שאסף את המספרים האלה עבור בלומברג.
מה שאיש הפיננסים לא אמר הוא , שלא חשוב כמה ישקיעו בדברים אלה – הורדה גדולה בפליטות הם לא משיגים, בגלל המגבלות הטכניות שלהם. ההשקעה של מאות רבות של מיליארדי דולר, עד כה, בפרויקטים אלה לא הניבה שום ירידה בפליטות.
יעקב

15 באפריל 2013

"ביו-דלק – בלתי הגיוני, ויותר גרוע מדלק פחמי."



זאת המסקנה של מחקר שפרסם מכון המחקר צ'טהאם האוס בלונדון, עליו מדווח ה BBC.
על פי חוקי בריטניה (הנגזרים מחוקי האיחוד האירופי) חייבים יצרני הדלק למהול 5% ביו-דלק בכול הדלקים המשמשים לתחבורה. ביו-דלק הזה הוא בעיקר אתנול, מיוצר מתירס, וסולר (דיזל) מיוצר מצמחי לפתית (rapeseed ).  האחוז הזה הולך וגדל כול שנה.
החוקרים אומרים שעמידה בדרישה זו יעלה לענף התחבורה 460 מיליון ליש"ט יותר, כבר השנה, בגלל המחיר הגבוה יותר של הביו-דלק ותכולת האנרגיה הנמוכה יותר. אם בריטניה רוצה לעמוד ביעדים שהאיחוד האירופי קבע לשנת 2020, יעלה הדבר 1.3 מיליארד ליש"ט לשנה.
"הביו-דלק מעלה את המחירים, והוא שיטה מאד יקרה להקטנת פליטות הפד"ח"  אומר רוב ביילי, החוקר הראשי. השימוש בביו-דלק מייקר את המזון, ואת מחיר שמן המאכל. הדבר גורם לכך שיותר שמן מאכל מיובא מארצות טרופיות, כמו אינדונזיה, אשר כורתות את הג'ונגלים כדי להכשיר את הקרקע לגידול צמחי ביו-דלק. כאשר לוקחים בחשבון את תוצאות הלוואי של תהליך ייצור הביו-דלק מסתבר שהוא לא חוסך כלל פליטות פד"ח. "למעשה", אומר רוב ביילי, "זה מגדיל את פליטות הפד"ח". "הדבר לחלוטין מנוגד לכול הגיון: גם מייקרים את הדלק, וגם מגדילים את הפליטות".
מועצת הביו-דלק של האיחוד האירופי בבריסל טוענת שהטענות האלה מוגזמות. הם אומרים שהביו-דלק מקטין את התלות של אירופה בנפט מיובא, וגם מעודד את ייצור הבשר – כי הפסולת של תעשיית הביו דלק משמשת למזון לבהמות.
בריטניה הייתה מעוניינת לרדת מהמנדטים של הביו-דלק, אבל ללא הפרה של היעדים של האיחוד האירופי. אבל, ביטול המנדטים על ידי האיחוד האירופי בלתי אפשרי, כי המנדטים הם למעשה סובסידיה לחקלאים בארצות רבות באירופה, והם נהנים מלובי פוליטי חזק.
הדיווח הזה זהה בתוכנו לדיווח קודם שלנו על אותה בעיה בארה"ב. מזל שהטירוף הזה עוד לא עלה ארצה, ולא הועתק על ידי ממשלתנו, שמעתיקה, בדרך כלל, כול שטות ירוקה ואופנתית מחו"ל.
אנו רואים שכאשר מפליגים במדיניות הרסנית, יקרה ובלתי מועילה – קשה מאד להודות בטעויות, לשנות כיוון ולחזור למדיניות שפויה.
יעקב

מעלימים נתונים.

עוד טריק אנטי-מדעי שנפוץ בין החמדענים החממיסטים הוא להעלים נתונים לא נוחים.
חוקרים יוצאים לשטח לאסוף נתונים, לאזורים מרוחקים וקשים לגישה כמו קרחונים בפסגות ההרים או אגמים באזורים ארקטיים מרוחקים. הם קודחים בקרחונים או בקרקעית האגמים ואוספים דגימות (קדחים – באנגלית cores ). הדגימות נשלחות למעבדה כי למצוא את הגיל של השכבות השונות והמאפיינים שלהן – כמו עובי השכבה או תכולת ה d18O  . המעבדה מחזירה לחוקר דו"ח מפורט של הנתונים. החוקר אמור לפרסם מאמר מדעי המפרט את הנתונים שנאספו, המאפיינים שלהם, והמסקנות שהוסקו.
לחוקר שאסף את הנתונים יש זכות קדימה לפרסם מחקר מדעי עליהם, וליהנות מהפרסום והיוקרה שהמחקר נותן לו. אבל, ברגע שפרסם את המחקר שלו חלה עליו חובה לפרסם גם את הנתונים הפיזיים שאסף – כלומר את דו"ח המעבדה המפרט את הנתונים הגולמיים עצמם, לפני שעובדו. המטרה היא שמדענים אחרים יוכלו לשחזר ולבדוק את המחקר שלו, וגם – כדי שמדענים אחרים יוכלו להשתמש בנתונים אלה במחקרים אחרים.
עכשיו יש תופעה מדענים אחדים לא מפרסמים את הנתונים שאספו. הם "שומרים אותם בבטן". למה? כי הנתונים (כנראה) מראים תמונה שונה מאשר זו שהמדענים האלה מאמינים בה, או מעוניינים לקדם.
דוגמה: ב 1997 נקדח קדח בן 121 מטר במקום שנקרא לומונוסובפונה באיי סוואלברד, באוקיינוס הארקטי.  הנה הנתונים שנאספו שם:



בתמונה זו רואים בבירור ערכים גבוהים בתקופה החמה של ימי הביניים (יותר גבוהים מאשר במאה ה 20), בדיוק העובדה שהחממיסטים כול כך משתדלים להכחיש ולהעלים.
עד שנת 2009 לא פורסמו הנתונים האלה בכלל (12 שנה אחרי שנאספו) ואז פורסם רק החלק התייחס לשנים שאחרי 1400 (מימין לקו המקווקו בתמונה) שכן מראה עלייה במאה ה 20, אבל המשיכו להעלים את החלק השמאלי (לפני שנת 1400) המראה תקופה חמה בימי הביניים.
הרבה מחקרי הוקי סטיק השתמשו בנתונים אלה, אחרי שנת 1400 (וזו הסיבה שהתפרסמו) אבל התעלמו, והעלימו את החלק הישן יותר (לפני 1400) שאינו מתיישב עם הנרטיב שלהם.
סטיב מקאינטייר והיו מקקולוך שמו לב לעובדה שמעלימים את הנתונים הקדמונים. הם פנו לחוקרים ודרשו לפרסם את הנתונים במלואם, אך נתקלו בסירוב. הם ניחשו כבר אז (2009) שכנראה הנתונים הישנים מראים התחממות בתקופת ימי הביניים ולכן "לא נוחים" לחוקרים ולא מתפרסמים.
ב 2011 התפרסם מחקר אחר שלא עורר הדים רבים. במחקר הזה (דיוויין, מיולי 2011)  החוקרים מציינים בפירוש שהטמפרטורות בימי הביניים, לפני שנת 1200 היו "לפחות חמות כמו ב 1990, ואולי יותר". לנוכח מסקנה זו גם ברור מדוע המחקר של דיוויין לא זכה לפרסום רב בכלי התקשורת – הוא לא משרת את ה"מטרה". גם במחקר של דיוויין הם לא פרסמו את מלוא הנתונים הגולמיים, לפי הנהלים המחייבים. הנתונים שבציור למעלה הם שיחזור של מקאינטייר מתוך הגרף שהתפרסם בדיוויין.
אז, במדעי האקלים, נתונים שאינם מתאימים ל"מטרה" מסתירים אותם.
אחד החוקרים שאסף במשך יותר מ 30 שנה, הכי הרבה קדחי קרחונים בהרים טרופיים הוא לוני טמפסון. גם הוא נמנע מלפרסם נתונים "לא נוחים".

יעקב