בזבוז האנרגיה והכסף בגרמניה.

גרמניה היא הארץ הכי "ירוקה" במובן של אנרגיה מתחדשת. יש בה (כפי שסיפרנו כאן) כ 23 אלף תחנות רוח ומעל למיליון פאנלים סולאריים. אלה הוקמו בשיטת "יעלה כמה שיעלה", דהיינו שיטת התעריף הגבוה המובטח על ידי הממשלה ל 20 שנה, וכן בשיטת המנדטים – חברות החשמל חייבות לקנות מהיצרנים כול קוט"ש שמיוצר כאשר הרוח נושבת או השמש זורחת. הנשמות הירוקות הטובות טוענות שגרמניה מייצרת 25% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. ( רק חצי מזה זה שמש ורוח, השאר הידרו ושריפת עצים, שהדביקו להם את השם המפוצץ "ביומסה").

יש בעיה עם מקורות החשמל הירוקים התזזיתיים, שמייצרים חשמל בצורה לא רציפה ובזמנים בלתי ניתנים לצפייה מראש (כאשר הרוח נושבת). הבעיה היא, שכדי להבטיח אספקת חשמל סדירה חייבים להפעיל תחנות כוח לעומס בסיס, גרעיניות ופחמיות שפועלות רצוף באמינות גבוהה, ולא ניתן להדליקן ולכבותן לפי גחמות הרוח. אז, כאשר הרוח כן נושבת נוצרים עודפים גדולים של חשמל מיותר, שעלול לשרוף את הרשת. "פתרון" אחד מצאו בבריטניה: משביתים את תחנות הרוח, אבל ממשיכים לשלם להם עבור החשמל שהן לא מייצרות, לפי ההתחייבות החוזית והחוקית כלפיהם.

בגרמניה (ובדנמרק) מצאו, בנוסף,  פתרון אחר – מייצאים את החשמל. גרמניה אינה אי, כמו בריטניה, ורשת החשמל שלה מחוברת לשכנותיה, כמו פולין, צ'כיה, צרפת והולנד. גרמניה ייצאה, בשנת 2012, 66.6 טרוואט"ש , וייבאה רק 43.8, כלומר היה ייצוא נטו של 23 טווט"ש. פתרון יפה מאד, אז מה הבעיה ? הבעיה היא המחיר. גרמניה משלמת ליצרנים הירוקים תעריף גבוה מובטח של 18 סנט של אירו, בממוצע, לקוט"ש (כ 90 אג), בעוד היא מוכרת את החשמל לשכנותיה במחיר השוק, המשתנה בכול רגע, אבל הוא בממוצע כ 5 סנט לקוט"ש (כ 25 אג).

שורה תחתונה – גרמניה מסבסדת את החשמל שהיא מוכרת לשכנותיה (מאמר בגרמנית) בסכום של 3 מיליארד אירו לשנה.

הדבר גם מאשר את הטענה של מומחים שלא ניתן לשלב תחנות רוח תזזיתיות ברשת חשמל יציבה מעל לאחוז מסוים. כלומר – לא ניתן להזין יותר מ 10 או 15% מהצריכה מהרוח מבלי לפגוע ביציבות האספקה לצרכנים. גרמניה, המייצרת הרבה חשמל מהרוח חייבת להיעזר בשכנותיה, כלומר כמעט בכול אירופה, כדי לאזן את הרשת. הייבוא של 43 טווט"ש חשמל גם מלמד שגרמניה נעזרת בתחנות הכוח הפחמיות והגרעיניות של שכנותיה כאשר הרוח לא נושבת, כלומר – היא נמצאת במצב שיש זמנים בהם היא אינה מסוגלת לספק את כול החשמל שדרוש לה, כלומר – אספקת החשמל תלויה בחסדים של השכנים. מה יקרה אם השכנים יחליטו, כמו גרמניה, לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות?

החלום הרטוב הירוק של אספקה של אחוזים ניכרים מהצריכה ממקורות ירוקים פשוט בלתי אפשרי מבחינה טכנית, שלא לדבר על הצד הכלכלי. לכן, כול בזבוז הכסף האדיר הזה אינו יכול להשיג הפחתה של ממש בפליטות, ואכן, אין הפחתה של פליטות, וכול הבזבוז לשווא. שר הסביבה בגרמניה קורא להפחתה של הסובסידיות הירוקות, אבל, בלתי אפשרי לברוח מהחוזים שכבר נחתמו, ל 20 שנה.

יעקב