לפני כשבועיים נסגר
מכרז ראשון לאספקת חשמל
סולארי פוטו-וולטאי, והתקבל מחיר זול מאד: 19.9 אג' לקוט"ש. המחיר הזה נמוך
יותר (לכאורה) ממחיר החשמל המיוצר על ידי חברת החשמל (כפי שהוא מחושב על ידי רשות
החשמל) שהוא כ 27 אג' לקוט"ש, והוא גם נמוך יותר המחיר הזול יותר של היצרנים
הפרטיים, היעילים יותר, המפיקים חשמל מגז במחיר 21-23 אג' לקוט"ש. הזוכים
במכרז הם 12 יצרנים (4
גדולים, 8 קטנים) שייצרו ביחד כ 235 MW חשמל.
שמחה וששון בין חסידי השמש! כך למשל אומר חוני קבלו מרשות החשמל:
"נוכל לעבור לאט, לאט ממשק אנרגיה שמבוסס דלקים פוסיליים - על כל המשתמע מזה
בזיהום אוויר, בזיהום גזי חממה, בתחלואה, בתמותה - למשק אנרגיה ירוק, תוך שאנחנו
מוזילים את החשמל לצרכנים. זה מדהים". גם הטוקבקיסטים חוגגים: "נסגור את תחנות הגז והפחם, ונעבור
לשמש זולה ונקיה".
לאט, לאט לכם עם החגיגות החולמניות. לא חשוב מה תוצאות מכרז זה או
כול מכרז אחר בעתיד, עובדה בסיסית אחת לא תשתנה לעולם: השמש מפיקה חשמל רק כ
20% מהזמן, מישהו אחר (הגז והפחם) ימשיכו לספק לפחות 80% מהחשמל, תמיד (כלומר
בעתיד הנראה לעין).
עובדה שנייה היא ששיא צריכת החשמל בארץ מתרחש בשני מצבים: 1. בשעות
הצהריים בקיץ, בימי חול חמים (כאשר בתי החרושת עובדים וכולם מפעילים מזגנים), ו2.
בשעות הערב בימים קרים במיוחד בחורף, כאשר כולם מפעילים חימום. השיא עצמו (בשיעור
כ 12.5 GW) זהה בשני המקרים. מאחר והשיא השני מתרחש
כאשר השמש לא זורחת, פירושו שחייבים להחזיק מקורות חשמל פוסיליים תקינים ועובדים, וזמינים,
במלוא היקף צריכת השיא. כלומר: השמש (ולא חשוב מחירה) היא רק תוספת על גב המערכת
הפוסילית העיקרית, שמסוגלת לספק את מלוא הצריכה. השמש לבדה אינה מספיקה, גם לא
חלקית. לעולם לא תהיה השמש מקור עיקרי לחשמל, וגם לא מקור גדול במיוחד (התקרה היא
כ 20%).
השוואת המחירים (השמש זולה מחשמל פוסילי!!) גם היא פגומה, כי לא
משווים מחירים של מוצרים זהים. חשמל סולארי תזזיתי אינו מוצר זהה לחשמל פוסילי
רציף ואמין. תחנת כוח פרטית, גזית, מציעה ללקוחותיה חשמל במחיר שלהם (21-23 אג'
לקוט"ש + מחיר ההולכה של רשת חברת החשמל). היא מתחייבת לספק ללקוח את כול
החשמל שהלקוח צריך. מאידך – אין לתחנה הגזית לקוחות מובטחים ומכירה מובטחת של כול
החשמל שהיא מסוגלת לייצר – היא צריכה למצוא לקוחות ולהניח שלא תצליח תמיד למכור את
כול מה שהיא מסוגלת לייצר – בדומה לכול יצרן אחר של כול פריט אחר (תמיד היצרן צריך
למצוא קונים לסחורתו). המצב עם לוחות השמש שונה: אין הן יכולות לספק חשמל ישירות ללקוחות,
כי הן אינן מסוגלות להתחייב לספק חשמל תמיד כאשר הוא דרוש ללקוח. מאידך – מובטח
להם שחברת החשמל תרכוש מהם (מהשמש) – את כול החשמל
שהם מסוגלים לייצר, בין אם חשמל זה דרוש לחברת החשמל ברגע הייצור ובין אם לאו.
היצרנים הסולאריים הם פרזיטים על גבי המערכת הפוסילית האמינה. כאשר השמש לא זורחת,
חברת החשמל תספק את החשמל הדרוש ללקוחות, אבל – כאשר השמש כן זורחת חברת החשמל חייבת
לרכוש את החשמל הסולארי.
בקיצור: החשמל הסולארי (הזמין רק לפעמים, באופן תזזיתי, ללא שליטה
שלנו) אינו אותו מוצר כמו החשמל הפוסילי – הזמין מתי שצריכים אותו. אז – אם אתה
מוכר מוצר נחות (חשמל סולארי) באותו מחיר כמו מוצר בעל איכויות גבוהות יותר – אינך
יכול לטעון שהמחיר זהה. ההשוואה בין מחיר החשמל הסולארי לחשמל פוסילי היא השוואה
בין תפוחים לתפוזים (דברים שונים). דרך אגב: במכרז בדובאי התקבל מחיר סולארי עוד
יותר נמוך של כ 12 אג' לקוט"ש. אבל, כאמור, גם אם החשמל הסולארי יהיה לגמרה
בחינם, אין הוא מסוגל לספק אלא חלק קטן מצרכינו.
יש נקודה נוספת: תחנות כוח פחמיות ותחנות גזיות יעילות (מחזור משולב)
לא ניתן לכבות בבוקר כאשר השמש זורחת, ולהדליק בחזרה בערב, כאשר השמש שוקעת. לכן –
לא ניתן לתכנן מערכת חשמל שמקבלת את החשמל מהשמש בשעות היום ומהגז והפחם בערב
ובלילה. התחנות הרגילות (היעילות) הן הכי יעילות כאשר הן עובדות 24/7 רצוף. לכן,
החשמל הסולארי הוא (רובו) מין סרח-עודף על גב המערכת הפוסילית שחייבת לעבוד רצוף.
הוא פשוט לא נחוץ, אלא חלקית כפי שיוסבר
בהמשך. אם בכול זאת מישהו חולם על מערכת בה השמש מספקת את כול החשמל ביום (כאשר
היא זורחת) ובערב מדליקים את התחנות הפוסיליות – הדבר אפשרי כי יש סוג של גנרטורים
העובדים (בלילה) על גז, במחזור פתוח, אותם כן ניתן להדליק ולכבות. החיסרון הוא שהם
שורפים פי 2 דלק מהגנרטורים הרגילים (הפועלים 24/7), ויצא שכרו בהפסדו – כלומר לא
חסכנו דלק (וזיהום ופליטות) בזה שמפעילים אותם רק בלילה. גם הבלאי שלהם הרבה יותר
גדול (ולכן העלות).
כול האמור לעיל אינו בא להגיד שאין שום תועלת בחשמל סולארי (מתוך הנחה
שהוא זול). אם נסתכל על צריכת החשמל ביום קיץ טיפוסי (חם) נראה צריכה מינימלית של
כ 6 GW בשעות הקטנות של הלילה, כ 8-9 GW בשעות הערב, וכ 11-12.5 GW בשעות שיא החום בצהרים
ואחה"צ (ביום חול), כאשר כול המזגנים פועלים. אם נניח שתחנות פוסיליות רגילות
מספקות 8-9 GW רצוף, 24/7, עדיין אנו צריכים תוספת של 2-3 GW בשעות הצהרים החמות (בימי
חול). היום מקבלים את התוספת הזאת על ידי הפעלת טורבינות שעת שיא (peakers) יקרות ובזבזניות בדלק. חשמל סולארי בהיקף של כ 2-3 GW יוכל ליתר את הטורבינות של
שעת השיא (בקיץ) ולחסוך לכן הרבה דלק (וזיהום). זאת התועלת של החשמל הסולארי – וזה
היקפה: 2-3GW (מתוך כושר ייצור כולל של כ 13-14 GW), ובימי קיץ חמים, כלומר לא בחורף ולא בעונות המעבר. היום, למשל,
(יום חול, 26 למרץ) צריכת השיא ביום היא רק כ 7-8 GW, זהה לצריכת הערב, כלומר אין צריכת יתר ביום שניתן לספק אותה על
ידי השמש במקום ה peakers.
לוחות השמש, בעיקר על גבי גגות, יכולים להביא תועלת לצרכנים עצמם, בלי
קשר לחברת החשמל. מפעלים יכולים להתקין לוחות שמש על גגותיהם ולהשתמש באנרגיית שמש
מייצור עצמי במקום חשמל של חברת החשמל, וליהנות מקיטון בחשבונות החשמל שלהם. המפעלים
צורכים את מרבית החשמל שלהם בשעות היום. הם יכולים לחסוך את המחיר לצרכן של חברת
החשמל שהוא יותר קרוב ל 50 אג' לקוט"ש לעומת כ 20 אג' עלות הקוט"ש
הסולארי. זה חיסכון משמעותי. משום מה אין אנו רואים התקנת לוחות שמש לשימוש עצמי,
אלא רק מכרזים ממשלתיים לחשמל סולארי שמסופק דרך חברת החשמל.
לבסוף: ההתעסקות בחשמל סולארי מבוססת כמעט כולה (עד כה) על רגש ועל
סיסמאות מהבטן "יש אור שמש נקי, בשפע ובחינם" ולא על בחינה רציונלית
ומעשית של האפשרויות הממשיות, העלויות והיתרונות. הממשלה מתעסקת, באמצעות רשות
החשמל, בהענקת "רישיונות" סולאריים מאז שנת 2008, על בסיס האופנה
הבינלאומית והעיקרון הרגשי: "כמה שיותר חשמל סולארי, יעלה כמה שיעלה!".
על בסיס זה הוענקו חוזים סולאריים במחיר אסטרונומי, מובטח ל 20 שנה, מחירים שהחלו
ב 120 אג' לקוט"ש. ככה למשל אושר מחיר של
כ 90 אג' לקוט"ש למתקן סולארי תרמי באשלים, שנמצא כעת בשלב ההקמה ועדיין לא החל להפיק (לעומת 20 אג' במכרז
האחרון). אנו תקועים עם הרבה חוזים סולאריים, ל 20 שנה, שיעלו לציבור מעל למיליארד
שקל לשנה ( ל 20 שנה!). מה הועילה הקפיצה הרגשנית הזאת? זהו בזבוז נטו של
כספי הציבור. כעת, כשהמחירים הסולאריים ירדו לרמה הגיונית, ניתן לבחון את התועלת
(וכאמור – יש תועלת, גם אם מוגבלת) שבהשקעה במתקנים סולאריים. אבל, כול ההשקעות
שנעשו בעבר, עם מחירים גבוהים, נעשו על בסיס רגשני, ולא על בסיס רציונלי, וגרמו
לבזבוז אדיר של כספי הציבור. לא הייתה שום סיבה ושום תועלת בהשקעה במחירים הגבוהים
של העבר, מובטחים ל 20 שנה!. לא היה נגרם שום נזק אם היינו ממתינים לירידת המחירים
ומתחילים רק כעת בהתקנה של חשמל סולארי, בכמות ובהיקף שמביא תועלת. לא הרווחנו שום
דבר מהמחירים הגבוהים ששולמו עד כה. הירידה הנוכחית של מחירי לוחות השמש לא מצדיקה
את בזבוזי העבר, ואת ההיסטריה שגרמה להם.
יעקב