דפים

24 באפריל 2016

לעצור את השיגעון התרמו-סולארי


"דה-מרקר" מדווח: "הוסר החשש לגורל הפרויקט הענק של קבוצת שיכון ובינוי  ואבנגואה הספרדית להקמת תחנת כוח תרמו סולארית באתר אשלים שבנגב." קרן ההשקעות "קרן נוי" וחברה ספרדית בשם TSK  יחליפו את חברת "אבנגואה" הספרדית שפשטה את הרגל לאחרונה. "אבנגואה" תמשיך להיות הקבלן המבצע, בעלת הידע והטכנולוגיה (כביכול), וגם המפעילה של השדה, היא רק הוצאה מרשימת השותפים-הבעלים של הפרויקט, כלומר מאחריות כספית שהיא אינה מסוגלת ליטול על עצמה.
אנו עומדים לשרוף כסף גדול על פרויקט בטכנולוגיה שהוכחה ככושלת ויקרה. הרעיון להקים "תחנות כוח" תרמו-סולאריות התגבש אי שם בשנת 2007, לפני שלמישהו היה מושג ירוק מה זה "תרמו" ומה זה "סולארי". החליטו על טכנולוגיה שלא הייתה קיימת ואיש אינו מכיר. מאז התגלגל המכרז גלגולים גדולים, ב 2013 הוחלט להכריז על שיכון ובינוי כזוכה, וכלום לא קרה מאז מלבד פשיטת הרגל של אבנגואה. הגענו לשנת 2016, ועכשיו כבר יש ניסיון עם תחנות שהוקמו בחו"ל. הניסיון מראה בבירור שהעסק לא עובד – כלומר – תפוקת החשמל היא הרבה יותר נמוכה מאשר מתוכנן, והמחיר יותר גבוה. לא ברור שהתחנה תעבוד בכלל לאורך זמן – עם הסוגיה הזו עדיין אין ניסיון מעשי. ובכול זאת מתעקשים אצלנו להמשיך עם הרעיון העקום הזה.

מבחינה כספית הטירוף הוא מוחלט. העלות המשוערת של תחנה זו היא כ 1.1 מיליארד דולר (בדרך כלל פרויקטים כאלה מסתיימים בעלות יותר גבוהה מהמתוכנן). ההספק המרבי של התחנה המתוכננת הוא כ MW110  (כאשר השמש זורחת), אולם השמש מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן. לצורך השוואה: תחנת הכוח הגזית "דוראד" הוקמה אף היא בהשקעה דומה (מעל למיליארד דולר), אבל היא מספקת 840 MW  90% מהזמן, כלומר – היא מספקת בערך פי 20 עד פי 30 חשמל מהכמות המתוכננת של התחנה התרמו-סולארית של שיכון ובינוי.
מבחינת העלות: רשות החשמל "העניקה" ליזמים (על חשבוננו) תעריף מובטח של כ 85 אג' לקוט"ש, בעוד עלות ההפקה בתחנת כוח גזית היא כ 25 אג' לקוט"ש. פירוש הדבר שאנו נשלם לשיכון ובינוי סובסידיה של כ 115 מיליון ₪ לשנה, למשך 28 שנים. זהו ההפרש בין שווי החשמל שהתחנה תספק (אם תספק) לבין המחיר שהממשלה מבטיחה לה (דרך חשבונות החשמל שלנו). וזה רק לפרויקט זה, יש עוד פרויקטים כאלה...

יש סיכונים נוספים בפרויקט כזה. הוא יפעל בשיטת ה BOT – לפיה הקבלן מממן ומתפעל את התחנה, ומקבל תשלום מובטח, גבוה, רק עבור חשמל שהוא מספק בפועל. אם התחנה לא תהיה מסוגלת לספק את כמויות החשמל המתוכננות, כפי שקרה לחברת אייבנפה בארה"ב, יפסידו המשקיעים והמממנים (הבנקים) את כספם. ומי בין המשקיעים: בנק לאומי, בנק הפועלים וכלל ביטוח. מי מכסה את הפסדי הגופים האלה? ניחשתם: אתם. אלו גופים שממשלת ישראל תמיד "מצילה" על חשבון הציבור. ה "BOT" הוא רק למראית עין – בפועל המדינה ערבה לכול ההשקעה.




תמונת הדמיה (מקור: דהמרקר) מטעה לתחנת הכוח התרמו-סולארית: שטח המראות הנחוץ הוא הרבה יותר גדול מהנראה בתמונה. כמו כן ישנה בעיית מים: טורבינות הקיטור זקוקות להרבה מים לקירור וכן לשטיפת המראות. מאיפה ייקחו מים באשלים, בנגב, וכמה עולים המים?

על הממשלה, רשות החשמל ומשרד האוצר לעצור ולחשוב. לא ייתכן שריצת אמוק סנטימנטלית אחר חשמל תרמו-סולארי בלתי ידוע, שהחלה בשנת 2007 תימשך 9 שנים יותר מאוחר בלי בחינה של נתוני אמת ולמידת לקחים. הנה רשימה של תחנות תרמו-סולאריות מותקנות בעולם. כולן חדשות יחסית עם מעט מאד ניסיון של הרצה. בארה"ב למדו את לקחי הכישלונות וביטלו פרויקטים תרמו-סולאריים מתוכננים.



הגרף למעלה מראה את כמות החשמל המיוצר על ידי כול התחנות התרמו-סולאריות בספרד, בעלות כושר ייצור נומינאלי של 2.3 GW (שהם פי 20 מאשר התחנה באשלים). ביחס לביקוש החשמל (הקו האדום) – התרומה של התרמו-סולאריות היא אפסית.

ממשלת ישראל לא צריכה להתעלם מהלקחים האלה. לא יקרה שום אסון, לא למדינת ישראל, ולא לאקלים העולמי, אם הפרויקט יבוטל או יידחה. אפשר לשקול אותו מחדש בעוד 5 או 10 שנים, לאור הלקחים והחידושים (או היעדר החידושים) שיהיו בעולם הטכנולוגי בעתיד.

יעקב

אין תגובות: