22 בנובמבר 2012

אפוקליפסה? לא חושב.


לאנושות יש חיבה מיוחדת לנבואות חורבן (אפוקליפסה), בכול הדורות היו נביאי זעם וחורבן רבים. העובדה שהחורבן בינתיים לא התרחש וכול הנבואות התבדו אינה מרתיעה את הנביאים, ההיפך, הם רק צוברים יותר פופולאריות.

מאט רידלי כותב המאמר ארוך ומתועד היטב, מדוע נביאי הזעם עומדים להתבדות שוב. תחילה כמה דוגמאות לנבואות הפופולאריות היום:
הכלכלן רב המכר, היילברונר, ב 1974: "העתיד של האדם, הוא כואב, קשה, מייאש, והסיכויים שלו לעתיד קלושים."

הנביא הבלתי נלאה, האקולוג פול ארליך, בספר רב מכר מ 1968: "המאבק להזין את האנושות הסתיים, בשנות ה 1970 העולם יסבול מרעב, מאות מיליוני בני אדם ימותו ברעב, למרות כול תכניות החרום בהן נתחיל היום, שום דבר אינו יכול למנוע את עליית שיעור התמותה בעולם".

או נשיא ארה"ב, קרטר, בנאות בטלוויזיה משנת 1977: "אנו עלולים לגמור את כול רזרבות הנפט המוכחות עד סוף העשור הבא".

נבואת הזעם האופנתית היום היא סוף עולם אקלימי. כך נכתב בעלון של מדענים אטומיים, בראשית 2012: "הקהילה העולמית נמצאת קרוב לנקודת האל-חזר במאמציה למנוע אסון שנגרם כתוצאה משינוי בהרכב האטמוספרה [כלומר בגלל הפד"ח]".

מט רידלי מנתח את הנושאים העיקריים לנבואות חורבן ב 50 השנים האחרונות: כימיקלים (דידיטי, סיאפסי, גשם חומצי), מחלות (שפעת העופות, הפרה המשוגעת, שפעת חזירים, איידס), ריבוי האוכלוסייה (רעב), ומחסור במשאבים (נפט, מחצבים).

הוא מביא נתונים מוצקים, המוכיחים לא רק שהאסונות לא התרחשו, כמו שניבאו, אלא, שבכול התחומים חל שיפור במצב האנושות, והשיפור סביר שימשיך. הטענות שלו מתועדות היטב עם קישורים לנתונים ומחקרים, לעובדות, ולא לספקולציות שלופות מהבטן ונבואות מצוצות מהאצבע.

הוא שואל בסוף: האם, נוכח כשלון נבואות הזעם, עלינו להיות בכול זאת מודאגים מנבואות זעם אקלימיות? אנו שומעים יותר מדי רעש מצד אלה שטוענים שהאסון נוראי הוא בלתי נמנע, מצד אחד, ומאלה האומרים: להד"מ, הכול רמאות. אין שומעים מספיק דעות מתונות באמצע. המתונים (או במונחים מקצועיים – ה"פושרים" – lukewarmers ) מאמינים שההתחממות הצפויה אינה נוראית כול כך, בסדר גודל של מעלה או שתיים, וזה לא אסון, אלא אדרבא, זה עשוי להיות לברכה, וששינויים תמיד היו, ותמיד יהיו ועלינו להסתגל, כמו שעשינו בעבר. ההסתגלות תהיה הרבה יותר קלה וזולה מהניסיון להלחם בטבע ולמנוע את השינוי על ידי וויתור חד על מקורות האנרגיה הפוסיליים שלנו. אנו נלחם בסכנות, בעתיד, אם, וכאשר תופענה, באמצעות התקדמות טכנולוגית וחידוש. אין צורך בזריעת פחד, ונבואות זעם על תרחישים קיצוניים.

יעקב

18 בנובמבר 2012

פול ארליך באונ' תל אביב: אנו הרבה מעבר לכמות האוכלוסיה שניתן לקיים על פני כדור הארץ...

ריכזנו כמה מהצהרותיו של פול ארליך ביום העיון שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, הנה הם לפניכם בצירוף הקלטת וידאו של קטע מתוך הרצאתו ומתוך הפאנל שהתקיים לאחריה.

"70% מהאנשים בארה"ב לא מאמינים כי בני האדם מעורבים בשינויי אקלים.. הסטטיסטיקה הזאת נמצאת בכל מקום וברור לגמרי כי אנו לא יודעים כיצד להעביר את המסר לאנשים...  אנו זקוקים לאנשים שיודעים  "לארוז" את המסר...."

"טרוריזם הוא הרגל אמריקאי ישן.... השתמשנו בטרור ככלי למדיניות במשך כמה מאות שנים".

בהמשך (6:13 ) מתלונן ארליך על הקשיים לשנות את החוקה האמריקאית ומספר כי השתתף בתכנית שבחנה כיצד ניתן לשנות את החוקה האמריקאית על מנת להתאימה לעולם העתידי ולפתור את הבעיות תוך מאמץ לשנות את השיטה האמריקאית למודל שלטון אירופאי או בריטי... מהלך שכידוע לא צלח.

7:09 "רונלד רייגן היה אידיוט.. אידיוט מסוכן"

 10:15 "אנו הרבה מעבר לכמות האוכלוסיה שניתן לקיים על פני כדור הארץ... אם נוריד את הצריכה אולי נוכל לתמוך ב6 מיליארד אנשים.... אם תרצו לקיים את רמת החיים הנוכחית בישראל אזי אתם מדברים על כ-1.5 מיליארד בני אדם על כדור הארץ. .. אנו הרחק מעבר למה שהוא בר-קיימא כעת. עלינו לטפל במהירות הגדולה ביותר האפשרית באיכלוס יתר, עם צריכה עודפת על ידי העשירים, וצר לי לומר זאת, בחלוקה מחדש של משאבים... עלינו לחלוק".

15:04 "ביחס לסוגיית האוכלוסייה הדבר הראשון שיש לעשות הוא לשפר את מעמד האישה ולצאת לקמפיין לצמצום הילודה בכותרת 'ישראלי פטריוטי עוצר בשני ילדים', 'אמריקאי פטריוטי עוצר בשנים', אם אכפת לך מאיכות חיי ילדיך..."

הנה לפניכם הקלטת הוידאו של חלק מההרצאה והפאנל:


13 בנובמבר 2012

התפוצצות אוכלוסייה בהרצאת פול ארליך



פרופ' פול ארליך, ה
מכהן כיום כנשיא המרכז לשימור ביולוגי באוניברסיטת סטנפורד. אמור להרצות היום (17:15) באונ' תל אביב בערב עיון העוסק בנושא "פיצוץ אוכלוסין והשפעתו על משאבי הסביבה". על פי שם האירוע אפשר להבחין בכך שהאקולוגים שלנו לא מוותרים בקלות על מילים שנועדו להפחיד כמו "פיצוץ".

פיצוץ הינו אירוע המשחרר כמויות אנרגיה גדולות בטווח זמן קצר והוא דימוי לאירוע מיידי ומאיים... ה"פיצוץ" עליו הכריז פול ארליך נמשך מאז פרסום ספרו לפני יותר מארבעה עשורים, בשנת 1968 ונקרא "פצצת האוכלוסיה". 

ארליך הוא אחד המלתוסיאנים שזכו ב"תהילת עולם" בקהילת האקולוגים בעקבות הבהלה שיצר ספרו The Population Bomb. הספר הפך לאירוע תקשורתי עם פרסומו. 
 לדברי המארגנים "עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו".

בנתיים, בחיים האמיתיים אנו מצליחים לייצר פתרונות בזכות הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי. נוכח הביקוש הרב (פיצוץ אוכלוסין ...) ומספר המקומות המוגבל (משאבים מוגבלים...) נפתח אתר לצפייה ישירה באירוע באמצעות האינטרנט (פתרון טכנולוגי ראוי....). לחצו כאן לצפייה באירוע דרך אתר אוניברסיטת תל אביב. (בין השעות 16:45-20:00).

למרות שביום העיון יוצגו מאמרים לכיוון אחד בלבד, נוכל להתנחם בכך שבמבחן פשוט של בחירה במקום בו נרצה לחיות אין השיקול של הצפיפות מהווה גורם המשפיע על השגשוג הכלכלי והרווחה האנושית (ראו בדיאגרמה המצ"ב).

לפוסטים נוספים שפירסמנו בנושא "התפוצצות אוכלוסין" - כאן.



בועז

31 באוקטובר 2012

מדוע שוחרי הסביבה נוקטים עמדות אנטי-מדעיות ?



את זה שואל, במאמר ארוך, פעיל ארגוני הסביבה, הסופר והעיתונאי הוותיק פרד פירס. כותרת משנה: "בנושאים רבים, כמו דגנים מעוצבים גנטית ואנרגיה גרעינית, אנשי הסביבה מסרבים להקשיב לנימוקים מדעיים הסותרים את עמדתם. הגישה הזו מסתכנת בהחלשת התנועה הירוקה וחיזוק ספקני האקלים."

הנה כמה קטעים מהמאמר (תרגום חופשי ופראפרזה).

"התנועות הירוקות תמיד סמכו על מדענים ואימצו את האזהרות שלהם. לאחרונה הקשר הזה נזנח, ואנו מעלים טענות שאין להם יסוד במדע. מאשימים אותנו שאנו אנטי-מדעיים, ויש דברים בגו. שלושה נושאים מראים שהסיכון של דבקות קצרת רואי באידאולוגיה והתעלמות מנימוקים רציונאליים הוא ממשי. הנושאים הם: דגנים מעוצבים גנטית genetically modified (GM) crops , תחנות כוח גרעיניות וגז צפחה shale. העמדה המסורתית (של הירוקים) היא התנגדות לשלושתם, ואלה המביעים דעה שונה משתיקים אותם בצורה גסה, ובנימוקים בלתי רציונאליים. השאלה היא פחות מהי העמדה הירוקה ה"נכונה" אלא הצורה והאופי בו מתנהל הוויכוח.

רוב הירוקים, "ידידי האדמה", גרינפיס וסיירה קלוב למשל, דורשים לאסור לחלוטין דגני GM, הם מפחדים (ומפחידים) מהרעילות והסכנה שבהפצת מינים אלה. אין שום הוכחה לטענות אלה. מאות מיליוני בני אדם ניזונים מדגנים GM, ולא התגלה אפילו מקרה אחד של חשד לנזק. בכול זאת התגובה של ה"ירוקים" לטענות אלה: זעם, וטענות על קשר להסתיר את האמת. את המדענים שמצביעים על כך שדגנים אלה תורמים לאספקת מזון ולהקטנה בכמות המדבירים הכימיים, מכנים "סנגורים של הקשר להרעיל את אוכלוסיית העולם", גרינפיס טוענים שמשתמשים בילדים שניזונים מ"אורז הזהב" (דגן GM  ) כשפני ניסיונות. הם גם אומרים שזה אסון, וסכנה גדולה לגיוון הביולוגי. איפה הביסוס המדעי לטענות אלה? (שואל פירס).

כנ"ל בתחום האנרגיה. רבים הרואים בהתחממות הגלובאלית סכנה גדולה (כמו פרד פירס עצמו) מסרבים להכיר בעובדה שאנרגיה גרעינית הוא המקור היחידי המסוגל לספק (מיד, היום) אנרגיה בכמויות גדולות, ללא פליטות פד"ח. כמו שאומר עיתונאי ירוק אחר (ג'ורג' מונביוט) "לזנוח את המקור העיקרי לאנרגיה נטולת פחמן, בעת מצב חרום אקלימי, הוא שיגעון". מונביוט מתקיף את זורעי הפחד האנטי-גרעיני, ומציין את מיעוט הנזקים והקורבנות של תעשיית האנרגיה הגרעינית עד כה. סגירת התחנות הגרעיניות בגרמניה, למשל, גרם לעלייה גדולה בפליטות הפד"ח שם.

הדוגמה השלישית היא גז הצפחה – המופק בשיטת הסידוק fracking . אומנם גם זה דלק מאובן (פחמני) אבל תכולת הפחם שלו (ליחידת אנרגיה מופקת) היא יותר קטנה (50%), והוא יכול למלא תפקיד חשוב בהפחתת הפליטות. כאשר קרל פופ, מנהל סיירה-קלאב ציין זאת הוא זכה להתנגדות וגידופים מצד הפעילים ואולץ להתפטר.

הרבה פעילי סביבה מלאים בבטחון עצמי ובהרגשה של העליונות האינטלקטואלית והמוסרית, אבל קרה שהם טעו בעבר. למשל – רחל קארסון, שטענה טענות נכונות נגד השימוש המופרז ב DDT בחקלאות, גרמה שפעילים ירוקים הביאו לאיסור גורף נגד ה DDT, דבר שגרם למיליוני מקרי מוות ממלאריה.

כישלון יותר חדש הוא נושא הביו-דלק. הירוקים אימצו את ה"פתרון" הזה בהתלהבות רבה בשנת 2005, וקראו למתנגדים "בוגדים באנרגיה מתחדשת". היום, כמעט כול הירוקים מתנגדים לביו-דלק ו"ידידי האדמה" אפילו קוראים לזה "הרמאות הירוקה הגדולה".

הנוהג של התנגדות גורפת והתקפות היסטריות נגד כול טכנולוגיה שאינה מתיישבת עם הדעות הקדומות שלנו היא בלתי הגונה והרסנית. כנ"ל כאשר מאשימים חוקרים שמחקריהם אינם מוצאים חן בעינינו כחברים בקשר להרוס את העולם.

אנחנו, הירוקים, צריכים להיות יותר צנועים בהמלצותינו, יותר נכונים לשמוע נימוקי נגד, ופחות לעסוק בגידופים והפחדה."

כה אמר פרד פירס. קראו את המאמר בשלמותו.

יעקב






23 באוקטובר 2012

פגמים מהותיים בדו"ח אריאב


אחרי קריאה של הדו"ח המלא אני יכול להצביע על כמה פגמים מהותיים בדו"ח אליאב, מעבר לוויכוח שיכול להיות על מספר זה או אחר, שאליו לא אכנס.

1. כמות החשמל הסולארי שאפשר לייצר.
דו"ח אריאב מדבר על: " 1000 MWסולאריים שוליים אחרי שיותקנו 1500 MW שכבר אושרו." אם יבדקו את הקרקע הדרושה לכך, יתברר שאין קרקעות פנויות בגדלים כאלה, גם לא בנגב (שם הכול שטחי אש, שמורות טבע, או קרקעות של בדואים). כלומר – העסק לא מעשי על הסף. אין בכלל בדו"ח התייחסות למחיר הקרקע, ולמחיר השימוש החליפי שלה.

2. כמות הסולארי – יום לעומת לילה.
החשמל הסולארי יכול, במקרה הטוב, לספק את ההפרש בין צריכת יום לצריכת לילה. כידוע בלילה אין חשמל סולארי. החשמל מסופק, רובו, על ידי תחנות עומס-בסיס שהן תחנות פחם או מחז"מ. תחנות אלו לא ניתן להדליק ולכבות כול יום, הן חייבות לפעול 24 שעות, והן גם היעילות ביותר. הן מספקות חשמל בלילה וגם ביום. ההפרש בין צריכת היום והלילה (בקיץ, הצריכה ביום יותר גבוהה) מסופק, כנראה, על ידי טורבינות גז תעשייתיות, אותן כן ניתן לכבות ולהדליק מדי יום, על פי הביקוש. רק את אלה יכול חשמל סולארי להחליף. כדי לדעת מה הכמות המרבית הסולארית האפשרית היה צריך להביא את עקומות הצריכה של חשמל בישראל, לפי שעות היממה. הדו"ח לא הביא נתון זה ואין שום סימן שהוא התחשב בו. מן הדו"ח משתמע שניתן להתקין חשמל סולארי כמה שרוצים. זהו 
פגם יסודי.
פגם משני הוא ההנחה שתחנות סולאריות מחליפות תחנות פחמיות. הדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית. תחנות סולאריות יכולות להחליף, בשעות היום, רק תחנות שניתן להדליק ולכבות – שהן טורבינות הגז.

3. שיא קיץ לעומת שיא חורף – החיסכון בהשקעה הונית.
כידוע, קיים שיא של צריכה בחורף, בימים קרים בשעות הערב. בשעות שאין שמש. חייב להיות קיים כושר ייצור רגיל להספקה של כול הביקוש בשיא הלילי, כולל רזרבות בטחון למקרה תקלה. רק במקרה ששיא הצריכה בחורף נמוך מזה שבקיץ ניתן לאמור שהחשמל הסולארי חוסך השקעה הונית. היה צריך להביא פרופילים של צריכה, המראים את ההפרש (אם יש) בין שיא הצריכה בחורף ובקיץ. הנתון הזה לא מופיע בדו"ח. במקום זה הופיע פקטור תמוה של 0.6 שככול שניתן להבין מסתמך על "ידע אישי" של אחד ממחברי הדו"ח (שהיה ראש אגף בחברת החשמל). הדו"ח היה צריך לכלול את הנתונים הרלונטיים, ולהראות בצורה שקופה כיצד נעשה החישוב.

4. בטחון אנרגטי.
דו"ח אריאב מחשב את גורם ה"בטחון האנרגטי" על פי ההפרש שהמדינה (חברת החשמל) משלמת כדי להפוך את תחנת הכוח החדשה באשקלון לדו-דלקית (פחם-גז) במקום גז בלבד, מטעמי בטחון. האנלוגיה הזו לא נכונה.
ההפרש שמשלמים בתחנת הכוח באשקלון, משולם עבור תחנה שניתן להפעיל מתי שדרוש, לפי הצורך, יום ולילה, 24/7. תחנה סולארית פועלת רק ביום. איזה בטחון נותן ספק שאינו זמין 2/3 מהזמן (ויותר, בימים מעוננים)? הטענה הזו (בטחון אנרגטי) בלתי סבירה בעליל.
לדעתי ניכר בהחלט שזהו דו"ח מגמתי, שיש לו אג'נדה: לקדם חשמל סולארי, בכול נימוק קלוש שאפשר להמציא. כאמור, לא נכנסתי לחישובים אחרים שאפשר לערער עליהם, הפגמים המהותיים שציינתי דיים כדי לפגוע פגיעה קטלנית באמינות הדו"ח.

ומעל לכול, כמובן, עצם השיטה של תעריף מובטח לחשמל סולארי היא פסולה, עדיפה שיטת המונה נטו – net metering, שיטה ההופכת את החישוב של אריאב למיותר.

יעקב

הערה: המעונינים להתעדכן בכל פרטי הדיון אודות מסמך אריאב - כאן.

22 באוקטובר 2012

מענה של ירום אריאב לתגובות

הערה: לפניכם פוסט רביעי העוסק בדיון שהתפתח בעקבות ביקורתו של אוהד על דו"ח אריאב. המעונינים להתעדכן במהלך הדברים מוזמנים לקישור כאן לריכוז כל הפוסטים בנושא. לפניכם מכתבו של ירום אריאב שהתקבל הבוקר במערכת.



שלום רב,

קראתי היום את התגובה החדשה של אוהד בעקבות הדברים שהערתי על חיבורו. ציפיתי לקבל משהו בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" אך במקום זאת הוא לא מתייחס כלל לשגיאות המתודולוגיות שמצאתי בדבריו אלא חוזר על אותן שגיאות בניסוחים אחרים. קשה להתווכח עם חוסר הבחנה בסיסי בין עלות שולית ועלות ממוצעת ולכן לא אחזור שוב לנושא שהוא הכשל העיקרי בניתוח של אוהד.

כתגובה אחרונה בהחלט אני רוצה לציין מספר נקודות:

1. בהעדר טיעונים מקצועיים מטיל אוהד ספק במהימנות הנתונים והחישובים בהם השתמשנו ואף מרמז בצורה נלוזה כי נעשה שימוש מניפולטיבי בנתונים. אלא שבעבודה מצויין במפורש את מקורו של כל נתון. הנתונים הם נתונים גלויים הניתנים לבדיקה ומקורם בנתונים שמפרסמת רשות החשמל. יתר על כן: ברור שעבודה מעין זו המוגשת לגורמים מקצועיים ברשות החשמל, במשרד האנרגיה במשרד רוה"מ ובמשרד האוצר צריכה להתבסס על נתונים מוסכמים ואמינים. העבודה הוגשה ונדונה על ידי הגורמים המקצועיים הללו ואיש לא העלה שמץ של ספק בדבר אמינות הנתונים מהסיבה הפשוטה שאלה נתונים של רשות החשמל. בוודאי שהעבודה התבססה על נתונים שהיו בידינו בזמן ביצוע העבודה, כלומר סוף 2011 והחודשיים הראשונים של 2012 אך נראה שהנתונים העדכניים של מחירי הדלקים רק יעלו את העלות הנמנעת בייצור קווט"ש סולארי. בוודאי שכאשר המתודולוגיה ברורה ומוסכמת אין בעייה להציב נתונים עדכניים בכל סעיף.

2. כמובן שגם הנתונים על ניצולת התחנות, הן במחזור פתוח והן במחזור משולב, הם נתונים ידועים ומקובלים שלא צריך להיות לגביהם ויכוח ואף גורם מקצועי לא הטיל בהם ספק.

3. הטענה בדבר ריקוד על שתי חתונות מופרכת לחלוטין. מעולם לא טענו כי יש להתייחס לחשמל הסולארי כאילו כל פעולתו מתבצעת בשעות השיא. כפי שמוסבר בעמוד 9 בדו"ח, הייצור הסולארי מתבצע בשעות היום בלבד, כ3600 שעות בשנה בממוצע בישראל או 1800 שעות בממוצע במונחי ייצור שעתי מלא. מתוך מספר שעות זה, כ300 שעות מיוצרות בשעות שיא בקיץ, בחודשי יולי ואוגוסט. שאר 1500 השעות אינן שעות שיא ולכן יש לגביהן חישוב שונה ועלות נמנעת נמוכה יותר.

4. טענה שנשמעה מפי אחד המגיבים היא שכיון שקיים גם ביקוש שיא בחורף, קיומו של חשמל סולארי שמופעל בשיא קיץ לא יחסוך השקעה בתחנות כוח כיון שעדיין יש צורך לספק את שיא החורף. טענה זאת נשמעת משכנעת מבחינה אינטואיטיבית אך היא איננה נכונה. כאן צריך להבין שחברת החשמל משתמשת במודל המאפשר קביעת תכנית פיתוח אופטימאלית. המודל מניח פרמטרים שונים של יתירות במערכת ואספקת שיא הביקוש במודלים סטטיסטים. כיון ששעות שיא הקיץ הן בעלות אופי שונה מבחינת משך זמן השיא ועצימותו, המודל המתמטי- סטטיסטי מאפשר לחסוך בהשקעה בתחנות כוח כאשר ניתן מענה של חשמל סולארי לשעות הארוכות של שיא הקיץ גם כאשר נותר הצורך לספק את שיא החורף הקצר יותר באנרגיה קונוונציונלית. אני יכול להבין את הקושי של האינטואיציה לעכל זאת אך מחשבה יותר מעמיקה תסדר גם את האינטואיציה. נושא זה קיבל תיקוף בהדמיית המודל של חברת החשמל על ידי יגאל פורת, מנהל אגף מחקר ופיתוח בחברת החשמל שעסק בנושא.

5. לרגע לא הסתרתי שהעבודה שביצענו נעשתה אמנם עבור איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, אך נהנינו מחירות מקצועית מוחלטת, כאשר הפררוגטיבה היחידה של האיגוד הייתה לגנוז את הדוח או לפרסמו אך לא לערוך בו שינויים. חלק ניכר מהטענות שמעלה אוהד וגם מספר מגיבים אחרים מקבל התייחסות בעבודה עצמה. לנוחיותכם אני מצרף את העבודה כולה ואני ממליץ למתעניינים לקרוא אותה בתשומת לב. העבודה גולשת לעיתים לשפה יותר טכנית אבל אני מקווה שקריאה מוקפדת של העבודה כולה תאיר גם את עיני היותר ספקנים מבינינו.

ב ב ר כ ה

 ירום אריאב


20 באוקטובר 2012

תגובה על מאמרו של ירום אריאב

בעקבות פרסום מאמרו של אוהד, כמה טעויות נוספות מסתתרות בדו"ח אריאב? (7 בספטמבר) ותגובתו של מר ירום אריאב שהופיעה אתמול תחת הכותרת תגובת ירום אריאב למאמרו של אוהד, (19 באוקטובר) קיבלנו את ההתיחסות הבאה מאוהד. לנוחות הקריאה תוכלו להקליק כאן על מנת לקבל ריכוז של הפוסטים הקשורים לדיון.

מר אריאב היקר,
ראשית, אני רוצה להתנצל באם פגעתי בך באופן אישי. זאת בטח לא הייתה כוונתי. אם הרגשת שפגעתי בך באופן אישי, אני מתנצל.
נעבור לעובדות:
לצערי, בתשובתך ניסית להצדיק את הטעויות אשר העלתי במאמרי הקודם. בניגוד למאמר שכתבתי, שלווה בחישובים שניתן לאמת בנקל. במאמרך לא הוצגו החישובים אשר יוכיחו את טענותיך. אומנם תשובותיך היו מלוות במלל רב, אך דווקא ההתייחסות העניינית והחישובית, הייתה חסרה. חבל.
עלות הדלקים: הינך טוען שעלות הדלקים הינה 21.6 אגורות לקווט"ש מאחר שיש לקחת בחשבון גם תחנות כוח תעשיתיות ותחנות כוח הפועלות במחזור פתוח. הגדלת וציינת שמרבית מתחנות הגז בשנת 2010 היו תחנות תעשיתיות ובעלות מחזור פתוח אז בעשותך זאת, נמנעת מלהתייחס למצב בשנת 2011. הסיבה לכך ברורה, הרי משפט הנוק-אאוט שלך "למעלה ממחצית ההספק המותקן של תחנוח כוח הפועלות על גז בשנת 2010 היה של טורבינות תעשיתיות וטורבינות גז" לא תקף לשנת 2011. לכן, היה נוח יותר להשתמש בדוח של שנת 2011 אך בנתונים של שנת 2010 המשרתים טוב יותר את טיעונך. חבל.
מאחר שאופן החישוב המדויק ששימש אותך אינו מפורסם (ואשמח באם תפרסם אותו על מנת להוכיח את טענתך), אציין רק את הטעות שבהנחותיך. בהנחותיך ישנה התייחסות לתחנות כוח תעשיתיות כאל תחנות בעלות ניצולת נמוכה. טעות בידך! תחנות כוח תעשיתיות הינן תחנות כוח בעלות נצילות גבוהה מאוד – למעלה מ-70%, וזאת מאחר שנעשה שימוש בקיטור המיוצר בתחנות אלו. התיחסות לתחנות אלו כאל תחנות "לא יעילות", מטה את העלות כלפי מעלה, בניגוד למצב האמיתי.
עלות ההון: שוב הינך טוען, בניגוד לדוח הסטטיסטי של חברת חשמל, שתחנות חשמל בעלות מחזור פתוח פועלות 300 שעות בשנה. הרי על פי עמודים 3 ו-4 בדוח הסטטיסטי של חברת החשמל ועל פי החישוב הפשוט שהצגתי במאמרי, עולה כי תחנות הגז במחזור הפתוח פועלות פי 2.4 מהזמן שבן השתמשת בעבודתך. לא מצאתי הסברים לסטייה זו במאמרך התגובה שלך ואני רוצה להסב את תשומת לבך לעובדה שלא הצגת שום תשובה מניחה את הדעת בנושא.
מס פליטות: לפחות בנושא זה הסכמת איתי, אך טענת שהמחיר הנוכחי הוא "לא המחיר של הטווח הארוך". ראשית, אם זהו אינו המחיר של הטווח הארוך, אנא היכנס לפוזיציית לונג בפליטות – אולי תרוויח הרבה כסף (במידה והינך צודק). שנית, לא הסברת מדוע בחרת פתאום להשוות את הפליטות לתחנת כוח פחמית ולא לתחנת כוח הפועלת על גז, תחנת גוח שהיוותה את הבנצ'מרק לאורך כל עבודתך. אני מניח שפשוט בחרת להשתמש כל פעם בתחנת כוח אשר משרתת את החישובים שלך באופן האופטימלי. אני מוצא פה זילזול באינטיליגנציה של הקורא הממוצע. חבל.
אני וקוראים נוספים היינו שמחים לו היית מציג הסבר לעובדה שבחרת פתאום לטעון שהחשמל הסולרי יחליף תחנות כוח פחמיות? אם החשמל הסולרי יחליף תחנות כוח פחמיות (למרות חוסר ההגיון שבדבר), אנא, שנה את חישובי ההון והדלקים בעבודתך, אם החשמל הסולרי יחליף תחנות כוח הפועלות על גז, אנא שנה את החישוב בעניין הפליטות. לרקוד על שתי חתונות במקביל ולזגזג בין תחנות כוח שונות, לא מוסיף אמינות לעבודתך.
ההגיון של דו"ח אריאב:
מלבד אותם נתונים מספריים אשר נמנעת מלהתייחס אליהם באופן ענייני, יש להתייחס גם להגיון שעומד מאחורי עבודתך: אם הגעת למסקנה שיש להתייחס לתועלת של חשמל סולרי על בסיס עלויות דלקים, הון ופליטות, בכל ימות השנה, זה בסדר גמור. אם הגעת למסקנה שיש להתייחס לעלויות אלו רק בשעות השיא, גם זה בסדר גמור. אלא שבדו"ח שלך בחרת להתייחס גם לזה וגם לזה – ללא הפרדה בין השניים, מעיין ניסיון לרקוד על שתי חתונות במקביל. הינך טוען שבגלל שהחשמל הסולרי יפעל גם בשעות השיא יש להתייחס אל החשמל הסולרי כאילו כל פעולתו מתבצעת בשעות השיא. לצערי, האמת רחוקה מכך. הרי מצד אחד, בשעות השיא בחורף, החשמל הסולרי לא פועל, ומצד שני, הפנלים הסולרים מזרימים חשמל שבגינו הינך טוען שיש לשלם מחיר דימיוני של 80 אגורות לקווט"ש גם כאשר תחנות כוח אחרות מייצרות חשמל זול יותר.
הנה פתרון אפשרי: אם הינך מאמין שהתועלת של החשמל הסולרי הינה בעיקר ב-300 שעות השיא, אשר לטענתך מצריכות את הפעלתן של תחנות כוח גז הפועלות במחזור פתוח, מדוע שלא ישלמו ליצרני החשמל הסולרי את תעריף התעו"ז בשעות אלו? התעריף למתח נמוך הינו מעל ל-100 אגורות לקווט"ש בשעות אלו, תעריף משתלם לכל הדעות. מצד שני, התשלום שישולם בעבור חשמל סולרי בשעות השפל, יהיה גם בהתאם לאותו תעריף תעו"ז אשר יורד ל-35 אגורות. כמובן שיש לנכות מסכום זה את התשלום בגין ההולכה. תשלום שממנו התעלמת בעבודתך.
ברור לי ששיטה זו לא תתקבל בשמחה על ידי יצרני החשמל הסולרי. הרי הם רק מעוניינים להציג את עצמם כאלו אשר יספקו חשמל בשעות השיא. כמובן שהם אינם מעוניינים לקבל מחיר שוק, גם אם הוא משתנה בהתאם לתעריף התעו"ז.
סיכום:
למרות תשובתך המפורטת, צר לי שנמנעת מלהציג את החישובים ששימשו אותך בעבודתך – חישובים אשר תקפתי במאמר שכתבתי. אומנם הצגת הסברים ארוכים כדי לתקף את חישובי ההון והדלקים ששימשו אותך, אך בניגוד למאמרי, נמנעת מהצגת חישובים אשר כל הדיוט יוכל להבין. מכיוון שאני משער שהינך מאמין ובטוח בחישוביך, אנא הצג אותם ואשמח להיווכח כי טעיתי.

16 באוקטובר 2012

סכנת ניתוקי זרם בגרמניה


בתמונה: תחנות רוח בתנוחה אופיינית (לא מסתובבות).

כידוע גרמניה הפליגה בתכנית שאפתנים למהפכה באספקת האנרגיה – Energiewende בגרמנית. התכנית כוללת סגירה של חצי מתחנות הכוח הגרעיניות (בוצעה כבר), סגירה מתוכננת של שאר התחנות הגרעיניות עד 2022, סגירה הדרגתית של תחנות פחמיות ישנות, ושאיפה להחליף את המקורות הישנים באנרגיה מתחדשת, בעיקר רוח ושמש. ה"יעד" הוא 80% אנרגיה מתחדשת עד 2050.

עד כה הוקמו בגרמניה כ 23,000 טורבינות רוח, מספר עצום. בכול זאת היקף האנרגיה המתחדשת היום, לפי טענתם, היא 25%, אבל זה כולל סכרים הידרואלקטריים שפעלו כבר קודם, ו"ביומסה" (כנראה הסקה בעצים). אינני יודע אם הרוח והשמש לבד מגיעים ל 10%, וגם זה בזמנים בלתי ניתנים לשליטה, והמחייבים 100% גיבוי בתחנות פחמיות או גזיות.

אבל כבר ברמת הרוח של היום יש בעיות קשות של מחסור בכושר ייצור אנרגיה. העונה הקריטית היא החורף בגלל הצורך בחימום בתים. בחורף שעבר הם הצליחו להימנע בקושי מניתוקי זרם. היה מקרה שנאלצו להפסיק את הזרם למפעל פלדה גדול, באזור המבורג, הצורך חשמל כמו 250 אלף בתים. המפעל סגר את התנורים שלו וקיבל פיצוי מהממשלה על אבדן התוצרת. בזכות זה נמנעו ניתוקי הזרם לשאר הצרכנים.

גם החורף מצב כושר התפוקה החשמלי הוא גבולי מאד, ואם יהיו ימים ללא רוח ושמש (כמו שתמיד יש בחורף) שוב יש סכנה לניתוקי זרם, ושיבוש החיים. על כך התריע שר האוצר הגרמני, פיליפ רסלר.

כמו כן יש התמרמרות של ארגוני הצרכנים נגד העלייה הגדולה בתעריפי החשמל, והעליות הגדולות הנוספות הצפויות בשנים הקרובות, כדי לממן את המהפכה. ראש ממשלת גרמניה ושר האוצר מחפשים דרכים להגביל את עליית התעריפים, בהתחשב בבחירות בגרמניה בשנה הבאה. שר האוצר קרא ל"שינוי מהיר במדיניות האנרגיה" ואמר שמערכת אספקת האנרגיה חייבת להיות "ברת קיימא" מבחינה כלכלית – כלומר רמז שהמסלול הנוכחי בשיטת "אנרגיה מתחדשת בכול מחיר" איננו אפשרי.
מחירי האנרגיה עלו הרבה יותר מאשר מדד המחירים. על גודל הנטל של מחיר החשמל על משקי הבית בגרמניה ניתן לקרוא כאן. מעריכים שכ 800 אלף צרכנים עניים לא מסוגלים לעמוד בתשלום חשבון החשמל והחימום, אצל רבים חשבונות אלה גבוהים משכר הדירה, ושניהם יחד מחסלים אחוז גבוה מההכנסה. התמרמרות הצרכנים עלולה לבלום את המהפכה באנרגיה בפועלת בשיטה "יעלה כמה שיעלה".
ממשלת גרמניה כבר הודיעה על תקרה לסובסידיות לאנרגיה מתחדשת.

על בעיות רבות נוספות במהפכה עצומה זו  (energiewende) אכתוב בקטע נפרד.

יעקב

22 בספטמבר 2012

היכן יחיו מיליארדי בני אדם נוספים בעתיד?

ציטוט: "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו... אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי ".

מלינדה גייטס מבקשת לעשות לתכנון המשפחה מה שעשה אל גור בנושא ההתחממות הגלובלית.  כך מדווח ה"גיסט".  "מטרתי היא להחזיר את הנושא לאג'נדה הגלובלית" אומרת גייטס.
תכנון המשפחה, כמו כל סוג של תכנון סובל במיוחד במדינות העניות. כך בתחום הזיהום הסביבתי, הביטחון התזונתי, הביטחון האנרגטי ועוד. תושבי הארצות העניות ביותר בהן אין האוכלוסיה מסוגלת לנהל מאום מעבר לקיום ושרידות קצרת טווח, הן אלו הסובלים גם מחוסר בקרה על תכנון המשפחה. (ראו את הרצאת מלינדה גייטס כאן).

יש סיבות טובות וחשובות רבות להיות עשירים, משגשגים, בריאים ולהיות מסוגלים לתכנן את החיים המשפחתיים ולשמור על סביבה בריאה. אך רצוי שהכוונות הטובות לא יגרמו לנו להתעלם מהסיבות לכך שרוב האנושות חיה כיום בסביבה בריאה ובטוחה יותר מאי פעם בהיסטוריה. האנושות נהנית מאיכות ואריכות חיים ללא תקדים וחשוב ללמוד מה הוביל למצב זה אם רוצים לעזור לעניי העולם.

בראש ובראשונה נובע הדבר מן השגשוג שהביאה המהפכה התעשייתית והמדעית של המאה ה-19, המהפכה שלא היתה אפשרית ללא זכויות קניין וחופש כלכלי ואישי הנמשך עד היום (למרות המכשולים הרבים). יחד עם זאת שהנתונים הללו כה ברורים נוטים הוגים רבים להתעלם מהם ועוסקים בעיקר בנבואות שחורות המתארות את "נזקי" המהפכה התעשייתית והטכנולוגיה - בכך הם כורתים את הענף עליו ניתן להצמיח את הפתרונות.


תרשים: גרף המציג את אוכלוסיית העולם משנת 10,000 לפני הספירה עד לשנת 2000, המדגים את הצמיחה העצומה שהתאפשרה בעקבות המהפכה התעשייתית. מקור: ויקיפדיה.


אחת הסיבות לתכנון המשפחה אותה מקדמים "מודאגי הסביבה" היא הסכנה לכאורה של "טביעת הרגל" האנושית והשפעתה הסביבתית המזיקה. טיעון זה חזר ועלה גם בעת הדיון שערכתי עם נציג התנועה הירוקה ב-3 ביוני השנה.  בהמשך למסורת המלתוסיאנית המבוססת על החיבור אודות האוכלוסיה שכתב מלתוס בשנת 1798, אנו שומעים טיעונים כאלו משלל כותבים וחוקרים.

בשנת 1968 כתב אחד מנביאי הזעם הירוקים, פול ארליך, בספרו "פצצת האוכלוסיה" כי אוכלוסיית העולם עומדת להינגף ברעב ומחלות בעקובת הגידול שיצא מכלל שליטה. על פי דו"ח שהוכן בשנת 1994 על ידי פרופ' דיויד פימנטל, פרופ' לאקולוגיה חקלאית באונ' קורנל בשיתוף עם חוקר במכון המחקר הלאומי למזון ותזונה ברומא על מנת להשיג קיימות כלכלית ולהמנע מאסון על אוכלוסיית ארה"ב לקטון בשליש. ואלו רק דגימות מעטות מריבוי הספרות החוזה עתיד קודר לאנושות כתוצאה מריבוי אוכלוסין, ראו כאן.

ההיסטריה בהיסטוריה


Tertullian (c. 160 – c. 225 AD)
מקור ויקיפדיה

החרדה מפני "התפוצצות" אוכלוסיה הינה חרדה היסטורית מוכרת, היא עלתה לדיון ציבורי לראשונה במאה השנייה לספירה כאשר כאשר אוכלוסיית העולם הוערכה בכ-190 מיליון איש  (כ-4% מאוכלוסיית העולם כיום).

הציטוט בו נפתח הפוסט: "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

מה בעצם הופך את החרדה אותה העלה ההוגה מקרטגו לכל כך מנותקת מהמציאות כיום? ברור לכל בר דעת כי אין שום מניעה לקיים את כמות האוכלוסיה שכה הדאיגה את טרטוליאן מקרטגו או את מלתוס, בן המאה ה-18 כיום. הטכנולוגיה והידע שנצברו במאות השנים האחרונות משנים למעשה את כללי המשחק, אנו לא צריכים בהכרח להידרש לפרוייקטים עתידניים כמו "Sea Steading " המציע לבנות קולוניות על פני הים על מנת לגבש צורות חיים חופשיות מבחינה פוליטית וכלכלית. כבר כיום מסוגלת התרבות האנושית לתמוך בערים מאוכלסות בצפיפות שהיתה נתפסת על ידי אנשי קרטגו בני המאה השניה או תושבי לונדון של המאה ה-18 כמדע בידיוני.

למשל, העיר ניו יורק מקיימת אוכלוסייה בצפיפות שהיתה מאפשרת לדחוס את כל 7 מיליארד תושבי העולם לשטח של כ-649 אלף קמ"ר ולאכלס את כולם במדינה אחת בסדר גודל של טקסס. כמובן שיש להוסיף על כך את כל השטחים והמשאבים הנדרשים על מנת לספק אנרגיה, מים, מזון וכו' למדינת "טקסס החדשה" הזאת אולם הדבר אפשרי ועוזר לגבש אמות מידה ופרופורציות. כל זאת עוד בטרם החלה האנושות ליישב את שטחי הים והפלנטות הקרובות. 

טים דה שנט, באתר "במייל מרובע" מציג אינפוגרפיה של משמעות הריכוז של אוכלוסיית העולם על שטח בצפיפות בה חיים בערים שונות בעולם.
המפתח לפתרון בעיות העולם השלישי ושל האנושות בכלל נמצא לפנינו, ראינו אותו בפעולה במהלך המאות האחרונות. וביסודו הידע והיצירה האנושית המסוגלים לפרוץ בהינתן מסגרת אינלקטואלית ופוליטית מתאימה. אמצעי מניעה ותרומות אותם מציעה הקרן של ביל ומלינדה גייטס הם אולי פתרון טלאים זמני המפחית במעט את הסבל, אך מה שזקוקים לו עניי העולם הוא את החופש הפוליטי וכלכלי ליצור ולשגשג.

בועז


13 בספטמבר 2012

מחסור באנרגיה בעולם


הנה עוד נתונים על צריכת האנרגיה בעולם, ועל המחסור באנרגיה.

קרוב ל 2 מיליארד בני אדם, בעולם כולו, התחברו לראשונה לחשמל בין השנים 1990 ל 2008, אבל כ 1.3 מיליארד עדיין לא מחוברים לחשמל, ועוד כ מיליארד יש להם חיבור חלקי ולא מספיק.  במקומות רבים (למשל בגדד, או הודו, או אפריקה) יש חשמל רק שעות מעטות בכול יום, כלומר - במרבית שעות היממה אין חשמל.
צריכת האנרגיה בעולם עלתה מ 283 קוואד ב 1990 ל 505 בשנת 2008. רבים שכן מחוברים היו רוצים להשתמש ביותר חשמל אבל לא יכולים להרשות לעצמם. זה נקרא עוני באנרגיה (עוני פשוט).

בין 2.7 ל 3 מיליארד אנשים בעולם חסרים אמצעי בישול מודרניים (חשמל או גז) ומשתמשים באמצעים פרימיטיביים כמו עצים, גזם חקלאי או גללים. הדבר גורם לעשן וזיהום בתוך הבתים. מעריכם שכ 2 מיליון אנשים מתים מוות מוקדם, כול שנה, בגלל מחלות הנגרמות מהעשן בבתים, מרביתם ילדים ונשים.

מצד שני, גם בעולם המפותח ישנם "עניי אנרגיה". עליית מחירי האנרגיה גורמת לאנשים עניים לקצץ בצריכת האנרגיה או בצריכה של דברים חיוניים אחרים כדי שלא יישבו בקור וחושך. מעריכם שיש כ 600,000 עניי אנרגיה בגרמניה, 4 מיליון בבריטניה ואולי 16 מיליון בארה"ב. ההגדרה של "עניי אנרגיה" היא - אנשים שמוציאים יותר מ 10% מהכנסתם עבור אנרגיה. יש מחקר סטטיסטי באנגליה, המרמז שכ 7800 אנשים מתים כול חורף בגלל הקור, כלומר בגלל חוסר היכולת לחמם בתיהם כראוי.

אני מביא את המספרים האלה כדי להמחיש כמה גדולה ועצומה וחיונית היא בעיית אספקת האנרגיה. המלחמה חסרת הפשרות של הגורמים הירוקים בכול מקורות האנרגיה הממשים (פחם, נפט, גז, גרעין) מחמירה מאד את בעיית העוני בעולם. שימו לב: אני לא מבחין בין "עו ני" ל"עוני אנרגטי" - זה אותו דבר.

באשר להתחממות הגלובאלית: המלחמה (כביכול) בהתחממות הגלובאלית גורמת (בטוח) לעוני, בעוד המלחמה בעוני גורמת (אולי) להתחממות גלובאלית. שני הדברים מאד קשורים זה בזה.

יעקב

24 באוגוסט 2012

ההתחממות הגלובלית גורמת למוות מרעב! (בערך)

בהמשך לראיון שהוענק לערוץ 1 לפני מספר ימים מציג עוזי, מצוות החברים בבלוג את סיפורם של 6 גרפים. אם למישהו עדיין יש ספק בכך שההתחממות הגלובלית גורמת למוות המוני, הנה הגרפים שימחישו זאת:


כולנו שומעים, ובקרוב נרגיש, על עליית מחירי המזון בארץ. אם נתייחס לעיתונות נגלה מספר אשמים – עליית המע"מ, עליית מחיר הדלק ובעיקר הבצורת הממושכת שפוקדת את ארה"ב כבר 4 שנים. ניתן, כמובן, למצוא גם סיבה לבצורת הזו – ההתחממות הגלובלית (הכתבה בה מגלה ה"טוש" את נייר התעמולה של האנסן ומעמיד לו את שופר התעמולה המקומי). עם כזו ראיה משמעותית אולי כדאי שנחשוב שוב על הנושא הזה, אולי אנחנו טועים ובאמת ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם היא הגורם לרעב הנוראי כל כך? (אל תשכחו שכשאצלנו הקוטג' מתייקר באפריקה אנשים מתים מרעב.)
נעקוב אחרי הנתונים של 2 סוגי דגנים חשובים, החיטה (מחיר הלחם) והתירס (בערך כל דבר אחר, כולל מחירי החלב, הבשר והביצים, כיוון שהוא משמש להאכלת חיות משק שונות). כל הנתונים גלויים במשרדי האנרגיה והחקלאות האמריקאיים.
נתחיל מבחינת המחירים שלהם:

איור 1: מחירי החיטה והתירס בדולר אמריקאי לבושל (יחידת מידה מקובלת לתוצרת חקלאית)

כן, באמת שהמחירים זינקו שניהם מאז 2005 בערך. ההיגיון אומר שאם יש בצורת מהתחממות גלובלית אז ההיצע נמוך – אם מייצרים פחות תירס וחיטה אז המחירים יעלו. נראה אם זה קרה:


איור 2: כמות החיטב והתירס המיוצרים בארה"ב בשנה ביחידות של בושל (שימו לב לביליון הקטן ליד הציר...)

רק רגע! כמות החיטה ירדה רק מעט בשלושים השנים האחרונות וכמות התירס ממש בזינוק, אפילו מאז 2005. איך זה קרה? נראה מה החקלאים מגדלים בארה"ב:


איור 3: השטח שעליו גידלו בארה"ב חיטה ותירס באקר

טוב. לפני 95 השטח שעליו גידלו חיטה ותירס היה בערך זהה. מאז 95 גידלו פחות חיטה אבל שטח הגידול של התירס לא ירד ומאז 2005 בערך שטח הגידול של התירס זינק. חקלאי ארצות הברית בוחרים לגדל יותר תירס ופחות חיטה. אז למה, אם מגדלים יותר תירס ומייצרים יותר תירס, מחיר התירס לא יורד בעולם? האם מדובר על שילוב של התחממות גלובלית עם כשל שוק ברמה עצומה שגורם לרעב במדינות העניות? לא ממש. הנה המקום אליו הולך כל אותו תירס:

איור 4: תירס המשמש לייצור אתנול לתחבורה בארה"ב

מאז 2005 כמויות עצומות של תירס משמשות לייצור אתנול לתחבורה בארה"ב. התעשייה העצומה הזו נתמכת בסובסידיות מהממשל הפדראלי ומביאה לשריפה של כמעט מחצית (!) מכמות התירס המיוצר בארה"ב כיום במנועי מכוניות. כמובן שכל העניין התחיל בסביבות 2004 עם תחילת הסובסידיות המטורפות שגרמו לחלק ניכר מהחקלאים לעבור לגידול תירס לא למאכל.
אז למה הם עושים את זה? אולי זה מוביל לעליה ברמת החיים האמריקאית או למשהו טוב אחר? התשובה היא שהמרת תירס לאתנול היא תהליך די גרוע מבחינה אנרגטית ובהחלט לא כלכלי, כך שאם כבר אז כל העסק מוריד את רמת החיים בארה"ב. הסיבה היחידה לדבר המטורף הזה היא השליטה של קנאי האקלים בממשל ובשיח הציבורי האמריקאי. ההיסטריה מהתחממות גלובלית מעשה ידי אדם גובה קורבנות אדם ראשונים (שזה כמעט מה שכתבתי בכותרת...).

לסיום, שני גרפים עצובים ומדאיגים. מה כבר ההשפעה העולמית של החלטות אמריקאיות מטופשות?

איור 5: יצור התירס העולמי, אחוז התירס העולמי שהופך לאתנול בארה"ב וייצור התירס העולמי ללא התירס המדובר.

שני דברים ברורים מהגרף הזה: כמות התירס בעולם עולה בצורה יפה, אך עם התחשבות בתירס ששורפים בארה"ב מאז 2005 אין גידול בייצור התירס העולמי. דבר שני – כ-15% מהתירס המגודל בעולם הופך לאתנול בארה"ב!

והגרף העצוב מכל:

איור 6: בושל תירס לאדם בעולם, עם וללא התחשבות בתירס ההופך לאתנול.

כמות התירס לאדם עד לשנת 2005 עלתה בממוצע, כאשר המשמעות היא ביטחון תזונתי הולך ועולה בעולם ופחות רעב. מאז 2005, למרות שנוצר יותר ויותר תירס לאדם, יש פחות ופחות תירס לתעשיית המזון לאדם. התיאוריות והנבואות השחורות התחילו להוביל את האנושות לאחור בקצב מתגבר וזה בזמן שעוד קיימים מקומות בעולם שבהם רמת החיים נמדדת בקלוריות ליום...
אז הנה, חובבי צדק חברתי ושוק חופשי כאחד צריכים להתנגד להתערבות הנוראית של ממשלים בכלכלה אשר מובילה לרעב, ירידה ברמת החיים ובאופן כללי – לרע בלבד. האם אבירי האקולוגיה לא רואים למה הם גורמים? האם יש איזושהי קנוניה עולמית להרעיב את ההמונים? אני לא חושב כך, אבל על זה אולי בפעם אחרת.

עוזי