12 בדצמבר 2012

הפחם – הדלק העיקרי להפקת חשמל.



חרף המאמצים המושקעים בהרחבת השימוש בגז טבעי - בכירי חברת החשמל הצהירו בכנס בנושא תמהיל הדלקים, שמשק החשמל בישראל ימשיך להישען על פחם בשנים הקרובות. יו"ר הדירקטוריון: "הפחם הוא צינור הגז השני שלנו".

כ 70% מהחשמל בישראל מיוצר כרגע מפחם. הגז יחל להגיע בכמויות רק בשנה הבאה, אבל, בלי קשר, רוב תחנות הכוח הגדולות בארץ (רבין, רוטנברג) פועלות על פחם וימשיכו לפעול על פחם.

חלק מכושר הייצור של חברת החשמל הוא טורבינות גז, כבר היום, אבל הגז הוא עדיין החלק היותר קטן בכושר הייצור. בשנים הקרובות יכנסו לפעולה תחנות כוח פרטיות שבבנייה, וגם תחנת הכוח הגדולה של חברת החשמל באשקלון, ואלה יעבדו על גז. חלקו של הגז צפוי לעלות בשנים הקרובות, אבל התחנות הקיימות ימשיכו לפעול על פחם, עוד שנים רבות. הדבר גם הגיוני: למרות שיש רזרבות גז גדולות לא צריכים להיות תלויים רק במקור אנרגיה אחד (הגז). הביטחון המחייב שתהיה גמישות בדלקים ויכולת להשתמש בכולם.
יו"ר חברת החשמל אמר: "היום אנו יודעים כיצד להתמודד עם פליטות המזהמים הנפלטים בשריפת פחם".

יודעים, יודעים, אבל לא מיישמים את הידע, ולא התקינו עדיין אמצעי סינון מודרניים על כול התחנות הפחמניות, בגלל אילוצי תקציב. לא מצאו מאיפה לקחת 60 מיליון דולר לנושא. ממשיכים לזהם את האוויר בחלקי גופרית, פיח, תרכובות כספית, עופרת וחנקן. את זה אפשר וצריך למנוע על ידי התקנה, במהירות האפשרית של אמצעי סינון מודרניים.

מאידך מצאו תקציב של אולי 500 מיליון ₪ עבור "מכסות לאנרגיה סולארית" שתורמות תרומה זניחה להפקת החשמל. כמות החשמל הסולארי (שעולה כאמור 500 מיליון ₪ לשנה) היא זעירה ולא משפיעה על כלום.

צריך להפסיק עם שיטת המכסות הסולאריות והתעריפים המובטחים. השמירה על הסביבה ועל איכות האוויר מחייבת התקנה מהירה של אמצעי סינון זיהום על תחנות הפחם, שיהיו איתנו עוד שנים רבות. חשוב למצוא תקציב למסננים ולא לבזבז כסף על מכסות סולאריות.
יעקב


2 תגובות:

טל אמר/ה...

לא מספרים להו את האמת בעיניין של יצור חשמל מפחם.

האמת היא שגם אם יהיה כל הגז בעולם - הוא מאוד מאוד פגיע - אסדות קידוח בים, מתקני הסדרת לחץ וניקוי בחוף, תשתית חלוקה - הכל מטרות קלות לפגיעה וראינו מה קרה לצינור הגז המיצרי.
מדינת ישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה את הסיכון של הסתמכות גדולה מאוד על גז - לא חשוב כמה יותר זול או נקי ביחס לגז - זו האמת.

אם חברת החשמל היתה משלמת את כל העלויות של משרד הביטחון המושקעות בהגנה על תשתיות ייצור החשמל בישראל - אני לא רוצה לחשוב מה מחיר החשמל היה.

את החשבון על הגנת מתקני ההפקה בים הגיש חיל הים לממשלה - 3 מליארד ש"ח רק בציוד כהשקעה ראשונית, ומי יודע כמה מליארדים בעלות שוטפת - כ"א , תחזוקת ציוד , דלקים , חימוש, אימונים וכו....


הפתרון כמובן - אנרגיות מתחדשות - הרבה פרויקטים, מבוזר לחלוטין, אין כל סכנה ביטחונית בהיבט הלאומי וישפר מאוד את השרידות של רשת החשמל במדינת ישראל. צה"ל לא צריך תוספת של גרוש "להגן" על מתקני הייצור - אתה לא חושב שזה לבד שווה כמה אגורות בסיבסוד ממשלתי? או שנבנה רק מקלטים?

יעקב אמר/ה...

נכון.
לגז יש הרבה סיכונים, הסיכון הביטחוני הוא אחד מהם (אולי הגדול שבהם). בארה"ב למשל - יש פיצוים בצינור גז שגומר כמה בתים. זה לא מחבלות, אלה תאונות, אבל זה קורה בקביעות מדהימה.
גם הובלת הפחם, ובכלל, כול הסחורות לישראל, דרך הים, כרוכה בסיכונים, ודורשת חיל ים חזק שיבטיח את נתיבי השיט לארץ.
ככה זה בחיים, כול דבר כרוך בסיכונים ובמאמץ או מאבק קיום מתמשך ורציף. אין ארוחות חינם.

באשר האנרגיה המתחדשת - רעיון נהדר, לו רק היה עובד. זו בפאנטזיות, חלומות. זה לא עובד במציאות, זה מספק כמויות זעירות של אנרגיה, במחיר יקר. ומעל לכול, אתה עדיין זקוק גם לפחם וגם לגז, לגיבוי ב 100%. זה פשוט לא רלוונטי. יכול לעזור - אבל קצת, קצת מאד.

בקיצור: כשהיינו ילדים היינו קוראים לזה בשם הבלתי תקין פוליטית: משחקים בקקה. לא צריני.