החיים בכדור הארץ ניזונים מהשמש. ללא שמש
אין חיים. לכן, האנושות תמיד סגדה לשמש – כמו אל השמש "רע" של המצרים הקדמונים. השמש היא מקור החיים. אבל למרות זאת – מה
שנקרא "אנרגיית השמש" – הלוחות הסולאריים שנפרסים על הגגות – הם ברכה
לבטלה, כלומר (למאותגרים בעברית) דבר שאין בו תעלת.
בכול זאת סוגדים ללוחות השמש. מתבלבלים בין
הסגידה לשמש לסגידה ללוחות שמש (פאנלים
סולאריים). הנה "תכנית חדשה" – 141
רשויות מקומיות מתכננות להתקין 1241 מערכות של לוחות שמש לייצור אנרגיה
סולארית על גגות מבני ציבור. כול גגות מבני הציבור במדינה (בתי ספר, בתי
כנסת, מתנסים, חניונים) ירוצפו מעתה בלוחות שמש. בשביל מה? מה זאת אומרת? מובן –
בשביל לייצר חשמל. חשמל זה טוב! הצרה היא שהם ייצרו מעט מאד חשמל. כמה חשמל? 116 MW. המספר הזה – 116 MW משמעותו כ 1% מהצריכה... אחד אחוז!
141 רשויות מקומיות בארץ מצאו 1241 גגות מתאימים להתקנת 1241 מערכות, בשטח כולל של
מעל מיליון 100 אלף מ"ר, ובעלות מעל חצי מיליארד ₪. וכול
זה בשביל מה? כדי שבמשך מספר שעות ביום (שעות השמש) ייצרו כול המערכות
האלה ביחד כ 1% מהחשמל שאנו צורכים באותן שעות. שימו לב שכב ¾ מהשעות (שעות הלילה,
הבוקר המוקדמות ולפנות ערב) הלוחות האלה לא מייצרים כלום.
כי
לוחות השמש הם אשליה. הם כול כך גדולים ושחורים ובולטים (ראה תמונה)
שכולם חושבים שהם מייצרים הרבה חשמל. אבל ההר מוליד עכבר – כמות החשמל שהם מייצרים
היא אפסית (את זה קשה לראות בעין).
המערכות האלה מסובסדות על ידי המדינה,
באמצעות חשבונות החשמל שלנו. המדינה, דרך חברת החשמל מבטיחה ל"יצרנים" (לבעלי
המערכות) כ 45 אג' לקוט"ש עבור כול קוט"ש שהמערכת הסולארית תצליח לייצר,
ולא חשוב אם אותו קוט"ש דרוש לחברת החשמל בזמן שהוא מיוצר. כלומר – חברת
החשמל מבטיחה קנייה בטוחה של כול קוט"ש מיוצר, במחיר טוב. נשווה זאת למחיר
שחברת החשמל משלמת ליצרני חשמל בתחנות כוח גזיות, שהוא כ 20, או 18 או 15 אג'
לקוט"ש (תלוי במחיר הגז שנמצא בירידה).כלומר – על כול קוט"ש חשמל סולארי
חברת החשמל משלמת סובסידיה (תוספת) של בערך 30 אג' – שהם כ 2/3
מהמחיר שהיצרנים מקבלים. היצרנים מקבלים כ 1/3 מהכנסתם עבור החשמל שהם מיצרים ועוד
2/3 כסובסידיה.
מה מחיר הסובסידיה הכולל? ובכן 1241
המתקנים שלנו ייצרו כ 116 MW
כפול 1750 שעות שמש בשנה כפול 30 אג' (כפול 1000 KW ב MW)
= כ 60 מיליון ₪ בשנה. (זה לא מחיר החשמל, זו רק הסובסידיה נטו). וזה מובטח ל 25
שנה.
ובזמן שהשמש זורחת והלוחות מספקים את מעט
החשמל הזה – תחנות הכוח הגזיות והפחמיות ממשיכות לעבוד ולשרוף דלק (אולי
קצת פחות) כי מישהו צריך להבטיח אספקת חשמל סדירה גם אחרי שקיעת השמש או למקרה שיחלוף
ענן בשמיים בשעות היום.
האנרגיה הסולארית נשמעת מאד מלבבת – נקייה,
חינמית, שופעת – אבל במבחן הכמותי רואים שהכול אשליה. המתקנים
הסולאריים שאנו מכירים היום אין בהם שום תועלת כי הם מספקים מעט מאד
אנרגיה, ובמחיר גבוה. לעולם לא יספקו כמות משמעותית של האנרגיה הדרושה לנו, והם,
לכן, ברכה לבטלה.
יעקב