31 בדצמבר 2011

נניח שכדור הארץ מתחמם


מה נובע מכך? מה צריך לעשות במקרה זה ? שאלה זאת שואל קית בורגס-ג'קסון באתר "אתיקה לחיות", אתר שמוקדש לבעיות המוסריות של היחס לחיות.

תשובתם: תלוי. תלוי בתוצאות הצפויות של ההתחממות. בכול תופעה יש תוצאות חיוביות ושליליות. חייבים לבחון את אלו מול אלו, ולראות מה מכריע. הם ממשיכים:
כמה פעמים שמעתם דו שיח מפוקח על התוצאות החיוביות האפשריות של ההתחממות? אנו כול הזמן שומעים רק נבואות זעם על האסונות והתוצאות השליליות. זה לבד מראה שהחממיסטים לא אובייקטיביים. הם רוצים התערבות לעצירת ההתחממות, לכן הם מציינים רק את התוצאות השליליות. כול אדם רציונלי, שאין לו אידיאולוגיה לקדם, היה בוחן את כול התוצאות, שליליות וחיוביות כאחד. למשל – כמה אנשים מתים בעולם כתוצאה מקור? מהי הטמפרטורה הרצויה כדי להקל בסבל של אנשים וחיות? כמה סוגים של חיות וצמחים יהיו בעולם חם יותר – לעומת היום? מהי הטמפרטורה האופטימלית לייצור מזון? האם בעולם חם יותר יהיה יותר מזון או פחות?
שינוי כשלעצמו אינו לא טוב, ולא רע. אם הוא טוב או רע תלוי בתוצאות. הלוואי והמדענים היו בוחנים ומפרסמים את כול התוצאות האפשריות של ההתחממות, הטובות והרעות כאחד,  כדי שאנשים יוכלו להחליט אם להוציא משאבים יקרים כדי למנוע אותה. מדעני האקלים לא עשו זאת, זאת ההוכחה שהם מקדמי אג'נדה אידיאולוגית, ולא חוקרים אובייקטיביים.האם פלא שאין מאמינים להם? איך הייתם מתייחסים לחבורה שרוצה למכור לכם משהו בלהיטות כזו שהם מסתירים מידע חשוב על המוצר? במונחים משפטיים קוראים לזה הונאה.

באתר של ד"ר ג'ודי קורי הובא הקטע הזה, וגם התקיים דיון בקומנטס, שכדאי לקרוא. ד"ר קורי אומרת שוועידת האו"מ לאקלים הוקמה ב 1992 בהקשר של "שינויי אקלים מסוכנים" – כלומר: הם במודע, ובמכוון, מחפשים למצוא ולהדגיש אך ורק את התוצאות השליליות. זו גם המשימה שהוטלה על ה IPCC .
עוד היא מפנה את תשומת ליבנו למשפט מהדו"ח השלישי של ה IPCC : "מידת ההתחממות היא באופן כללי, דומה לתחזיות של המודלים, אבל היא גם בגודל דומה לשינויות הטבעית של האקלים".

מדענים שעבדו במסגרת ה IPCC התמקדו אך ורק בתוצאות השליליות, וגם התעלמו משינויי האקלים הטבעיים (שלא בגלל בני אדם). ד"ר קורי מביאה כדוגמה את העובדה שמודלים שונים חוזים יותר גשמים בדרום מזרח אסיה (כתוצאה מההתחממות), הדבר יקל על בעיות אספקת המים של מחצית מאוכלוסיית העולם.
לזה הייתי מוסיף את העובדה המובנת מאליה: השטח היבשתי הגדול ביותר בכדור הארץ נמצא באזור הצפוני, הקר במיוחד – בסיביר, קנדה ואלסקה. ההתחממות עשויה לאפשר יישוב יותר צפוף באזורים אלה. לו רק היתה באמת התחממות... הקור מכה יותר קשה מהחום – ראה תקופות הקרח בתולדות כדור הארץ, שהיו הרבה יותר ארוכות וקשות מהתקופה החמה של היום.
יעקב

29 בדצמבר 2011

תחנות רוח - מסחטה של כסף


דוחות רשמיים מגלים שהשנה היו כמעט 40 מקרים בהם נאלצו חברות החשמל בבריטניה לשלם לחתנות הרוח כסף כדי שלא יפיקו חשמל ויתנתקו מהרשת. העלות – לתושבי בריטניה – כ 7 מליון ליש"ט עד ספטמבר, עלות שעלולה לעלות עד סוף שנה זו (מחרתיים) ל 10 מיליון ליש"ט.
הסיפור פשוט. התחנות מייצרות חשמל מתי שהרוח נושבת לא מתי שיש צורך בחשמל. יוצא שבזמנים שונים יש עודף חשמל, ורשת חלוקת החשמל לא יכולה לקלוט יותר חשמל, פן תישרף. הבקרים נאלצים לנתק את תחנות הרוח. אבל, בחוזים שנחתמו התחייבה הממשלה או חברות החשמל, לקנות את כול החשמל שהתחנות מייצרות אם צריך אותו או לא. אז רשת החשמל חייבת לשלם לבעלי תחנות הרוח (לורדים, בעלי אחוזות וחברות זרות לרוב) גם אם הם מנתקים אותם.
במרבית הארצות יש הפרדה בין מפעלי רשת החשמל לבין יצרניות החשמל (תחנות הכוח), לא כמו אצלנו. בדרך שיגרה מתקיימים מכרזים, לפעמים כול שעה, ורשתות החשמל קונות חשמל מהיצרנים (תחנות כוח) לפי הצריכה באותה שעה, מהמציעים את המחיר הזול ביותר באותה שעה. לא כן עם תחנות הרוח – מהן חייבים לקנות את כול החשמל, במחיר קבוע מראש, גבוה פי 2 או שלוש מכול שאר המקורות. מלבד בזבוז הכסף, מכניסות תחנות הרוח גורם תנודתי, הפכפך ובלתי ניתן לשליטה, שמקשה על וויסות אספקת החשמל ברשת. זה קורה כעת כאשר יש לבריטניה "רק" מעל 3000 טורבינות. אבל הם מתכננים לבנות פי 10 מזה. כיצד רשתות החשמל יפעלו בתנאים כאלה איש אינו יודע.
אל תתרשמו כאשר אנשים שונים, כמו שר הפסטורליה, גדעון ארדן, מספר לכם שארץ X מפיקה Y% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. הם סופרים גם את המצבים האלה בהם משלמים לתחנות הרוח כדי שלא יתחברו. הם סופרים את החשמל גם בזמן שהוא מיותר לחלוטין. אלה שקרים ירוקים.
בדנמרק, למשל, מספרים בגאווה שהם מפיקים 18% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים (רוח). אל תאמינו. שם יש מצבים רבים בהם הרוח נושבת חזק והתחנות מפיקות הרבה חשמל, שהדנים לא צריכים. אז חברת החשמל הדנית מוכרת את החשמל, במחיר רצפה אפסי, לשוודיה ונורבגיה. (יותר טוב גרושים מכלום). למפעילי תחנות הרוח לעומת זאת, הם משלמים מחיר מלא, פי שניים ממחיר השוק, כי זה החוזה. בתקופות אחרות הרוח לא נושבת, אך למזלם של הדנים, יש לשוודים תחנות כוח גרעיניות, והם מספקים לדנמרק הרוחנית חשמל, כאשר יש צורך, במחיר מלא+.
כול המשחק עם תחנות רוח לא רציני, זה מין ריפוי בעיסוק, או משחק בנדמה לי ירוק.
יעקב

28 בדצמבר 2011

לאהוב את המפלצת.

בתמונה: נורדהאוס ושלנגר

נורדהאוס ושלנגר פרסמו ספר חדש ששמו: "לאהוב את המפלצות: פוסט-אקולוגיה והאנטרופוצן". Love your Monsters: Post-Environmentalism and the Anthropocene
מההקדמה:
השנים האחרונות היו מייאשות לאלה ששמירת הסביבה יקרה להם. הפליטות מוסיפות לעלות, יערות העד נכחדים, ואיש אינו מסוגל לעשות דבר. אנשי הסביבה שכתבו מאמרים בספר (שהוא קובץ מאמרים) טוענים שהתנועה לשמירת הסביבה נשארה בקיפאון ולא הצליחה להתפתח, והיא מהווה מכשול לטיפול יעיל בבעיות האלה. תנועה פוליטית שמציבה לעצמה כיעד להקטין את דריסת הרגל האנושית נועדה לכישלון בעולמנו, בו יהיו עוד מעט עשרה מיליארד בני אדם שמחפשים רמת חיים סבירה, עשירה באנרגיה. במילים אחרות: הניסיון לכפות צנע ועוני על האנושות אין לו סיכוי.

אבל – לצד הביקורת של התנועות הירוקות, המאמרים גם מציעים תקווה. עד שנת 2100 מרבית האנשים יהיו משגשגים, ועשירים מספיק כדי לחיות חיים בריאים חופשיים ויצרניים. למרות רואי השחורות המאלת'וסיים, עולם טוב כזה אפשרי הן מבחינה כלכלית והן מבחינת איכות הסביבה. כדי להשיג אותו צריכים לאמץ את הפוטנציאל האנושי (היכולת האנושית), הטכנולוגיה והמודרניזציה.

בקיצור אומרים המחברים לירוקים: תפסיקו להילחם נגד הטכנולוגיה, נגד התעשייה, נגד כול פיתוח כלכלי. תפסיקו לראות בבן האדם כגורם שלילי ומזהם, כמגפה שצריך להדביר. שמירת הסביבה יכולה לבוא רק בעולם עשיר יותר, עולם שיש לו יכולת להקדיש משאבים וטכנולוגיה לשיפור הסביבה הפיסית, ולשמירה על הטבע.

ראיון עם המחברים התפרסם בסיינטיפיק אמריקן תחת השם: "להרוג את התנועות האקולוגיות כדי לשמור עליהן – הירוקים קוראים לפוסט-אקולוגיה".  המחברים שייכם למכון שהם הקימו שנקרא: "פריצת דרך" Break Through"
הם אומרים: אנו מתנגדים לתפיסת הטבע כמערכת עדינה ושברירית הנמצאת כול העת בסכנה של התמוטטות וגלישה לכאוס. ... הפחד הגדול שלנו הוא שאידיאולוגיות מיושנות, בלתי רציונאליות והרסניות על הטבע והשווקים יפריעו לאנושות לעשות את ההשקעה הדרושה כדי להשיג את החדשנות הטכנולוגית שתאפשר המשך פיתוח מאוזן ואחראי תוך שמירה על הסביבה. אנו מפחדים שהפחד הפופולארי מפני אנרגיה גרעינית יגרום לנו להשתמש עוד עשרות שנים בדלקים פחמיים.
המין האנושי מתפתח כול הזמן, מבחינה תרבותית וטכנולוגית ויש לו ללא ספק את היכולת להשיג פיתוח מאוזן ואחראי כלפי הסביבה.

גם בירחון "סלון" יש מאמר על זה תחת הכותרת: "הגיע הזמן לעשות שינויים בתנועות האקולוגיות".
מחברי הספר עצמם כבר פרסמו רעיונות דומים במאמר משנת 2005: "מות התנועה הסביבתית" .

מסתבר שהבלוג הזה אינו כה מבודד בדעותיו. יש עוד אנשים שחושבים שהדרך של תנועות הסביבה של היום מובילה למבוי סתום. צריך לזנוח את המלת'וסיאניסם (רעיונות של מאלת'וס), ואת הלודיזם (שנאת של הטכנולוגיה והתעשייה). צריך לזנוח את הקריאה והחתירה לעוני וצנע. אין תחליף להמשך הפיתוח המואץ, הכלכלי והטכנולוגי. רק הפיתוח יפתור את בעיותינו, כולל בעיות זיהום הסביבה.
יעקב

27 בדצמבר 2011

הגז מחליף את הפחם בארה"ב

עשרות תחנות כוח פחמיות עומדות להיסגר בארה"ב ב 4-5 השנים הבאות. יש כמה סיבות לכך. אחת היא – שחלק גדול מהתחנות "זקנות" ודורשות החלפת ציוד. סיבה אחרת היא תקנות זיהום אוויר חדשות שנכנסו לתוקף. קשה לתחנות ישנות לעמוד בתקנות, בכול מקרה זה דורש השקעה גדולה בפילטרים ומטהרים. אבל הסיבה העיקרית היא הגז – יש בארה"ב שפע של גז חדש, הנקרא שייל-גז – shale – המופק בטכנולוגיה חדשה באמצעות פראקינג.
עד שנת 2003 עדיין הפיקו 51% מהחשמל בארה"ב מפחם, אבל האחוז ירד ל 43% בשנה זו. באותו זמן עלה הגז מ 17% ל 25%. חברות חשמל רבות הודיעו על סגירת תחנות כוח פחמיות. מומחים מעריכים שכ 10-20% מהתחנות הפחמיות ייסגרו עד 2016.

בינתיים, תחנות חדשות רבות נבנות, וכמעט כולן מתוכננות לעבוד על גז. גז הוא יותר נקי, מבחינת מזהמים כמו פיח, כספית, ארסן או גופרית. הוא גם פולט פחות פד"ח. ומעל לכול – הוא יותר זול. זה מה שנקרא win-win – גם יותר נקי וגם יותר זול.
בכול זאת מתנגדים ארגונים ירוקים לפראקינג – זה פוגע בחלום שלהם של חברה בלי אנרגיה.
יעקב

25 בדצמבר 2011

מס הפחם של האנסן



ד"ר ג'ים האנסן ראש ה GISS הוא ממציא ההתחממות הגלובאלית והמודאג הראשי בעולם. איש אינו יותר מודאג ממנו, הוא טוען שההתחממות תהרוס את כדור הארץ לחלוטין ואף הפיץ את הטענה (הבלתי נכונה בעליל מבחינה מדעית) שכדור הארץ עלול להפוך להיות כמו כוכב (ונוס) – עם טמפרטורת פנים של 900 מעלות.
בכול זאת ד"ר האנסן מבין שהתרופות שמציעים הירוקים – אנרגיה של שמש ורוח – הם סיפורי מעשיות, לא מציאותיים. (Easter bunny and Tooth Fairy).
הוא גם התנגד בזמנו לתכנית מכסות הפליטה הסחירות. אז מה הוא מציע ?

התכנית שלו גם פשוטה, גם מתוחכמת וגם חסרת תועלת. הנה התכנית: הממשלה תטיל מס על פחם – למעשה מס על דלק שיוטל על כול סוגי הדלק הפוסילי – פחם, נפט וגז טבעי. המס יהיה תחילה, נניח, 15 דולר לטון פליטת פחמן. המס הזה יועלה בהדרגה, כול שנה, עד שיתחיל להשפיע ויגרום לירידה בשימוש בדלקים פחמיים. עכשיו בא הקטע המתוחכם: האנסן יודע, וכולנו יודעים, שמס כזה ייקר את החיים, את כול מוצרים, את המזון, והבתים, והכול – כי מחיר האנרגיה הוא מרכיב חשוב במחיר של כול מוצר. הוא מבין שאנשים לא יסכימו לייקור כזה. כדי לקנות הסכמתם הוא מציע שהממשלה תחזיר את כול הכסף, לאזרחים, בסכום שווה לכול בן אדם, בלי קשר לכמות האנרגיה שהוא צורך (באופן ישיר או עקיף). לפיכך החזר המס היא חלוקה מחדש של העושר – החלום הרטוב של הסוציאליסטים. העשירים, כידוע, צורכים יותר מכול דבר ולכן הם כאילו משלמים חלק יותר גדול ממס הפחם (דרך המוצרים שהם צורכים), העניים צורכים פחות – משלמים פחות. אבל כול אחד מקבל צ'ק בגודל זהה, בסוף החודש מהממשלה. זה מה שנקרא – רה-דיסטריבוציה – פיזור העושר. בנוסף לזה – כול האנשים, המקבלים כול חודש צ'ק בדואר מהממשלה, יהיו מאושרים מהסידור ויתמכו בו. הם ישכחו כמה שזה עולה להם במיסים, וישמחו מה"מתנה" (שמומנה בכספם). מאחר ויש יותר עניים מעשירים – יש להניח שרוב הציבור יתמוך בסידור זה. כול אחד אוהב שלוקחים מאחרים ונותנים לו כסף, בכול ראשון לחודש, צ'ק מהממשלה.

בואו נראה מה המס ישיג בקטע של הפחתת הפליטות של הפחמן – שהיא המטרה המוצהרת לתכנית. ברור שכול עוד אין מקורות אנרגיה חליפיים, אנשים ימשיכו לשרוף פחם נפט וגז, יעלה כמה שיעלה. אנשים לא יישבו בחושך. יהיה חסכון כלשהו בצריכת האנרגיה. אנשים יהיו יותר עניים (הכול עולה יותר ביוקר) לכן הם ייסעו פחות לטיולים וביקורי קרובים, ייסעו פחות לחופשות, יצטמצמו ויגורו בבתים יותר קטנים, יחממו קצת פחות, ימזגו בקיץ קצת פחות. יהיה חסכון הנובע מעוני. אנשים עניים צורכים פחות. אבל זה לא יביא שום דבר הדומה לצמצום הפליטות ב 50% או 80% - שזה הדבר הדרוש "כדי להציל את כדור הארץ". יהיה צמצום של אולי 10%... וגם זה רק לאחר זמן (לא עד 2020, לא עד 2050) כלומר – לא בקצב הזמן שהאנסן עצמו טוען שהוא הכרחי להצלת המולדת (סליחה, כדור הארץ).
התקווה של האנסן היא שהמחיר הגבוה של האנרגיה הפחמית ידרבן המצאת מקורות חליפיים. בוודאי ידרבן, אבל אי אפשר להזמין המצאות מדעיות חדשות בעזרת לחץ כספי. הרבה אנשים, בעיקר אנשים לא טכניים ("אנשי רוח" או אינטלקטואלים) חושבים שהמדע יכול להמציא הכול, אם רק נצווה עליו מה להמציא וניתן לו מספיק כסף – הכול אפשרי. זה לא ככה. הסיבה שלא צצו עד היום ההמצאות הגאוניות של מקורות אנרגיה חליפיים בלתי מסוכנים אינה חוסר מוטיבציה, או חוסר תמריץ כספי. איננו יכולים להתנבא מתי תבוא פריצת הדרך המדעית הגואלת. אבל אני חושד שלא תבוא לפי לוח הזמנים שהאנסן מציב להצלת המולדת (10 או 20 שנה – הוא טוען שאחרי זה הגורל כבר נחרץ).

אז, לסיכום – ההצעה של האנסן היא סכמה של הנדסה חברתית  עצומת ממדים, שתואמת את האידיאולוגיה שלו (חלוקת העושר), וכנראה לא תשיג את המטרה המוצהרת (צמצום גדול של הפליטות).

בכול זאת – ההצעה הזו היא השפויה והפחות מזיקה מבין כול ההצעות של הארגונים הירוקים. היא שפויה בהרבה מהמדיניות שמנסים להגשים כרגע, במרבית ארצות העולם בעלות של 250 מיליארד דולר לשנה, עלות שהולכת וגדלה ומשיגה כלום בריבוע מבחינת תוצאות.

אני הצעתי שיפור לתכנית האנסן – שמס הפחם יחליף את מס ההכנסה (שמס ההכנסה יבוטל) – אבל התכנית של האנסן היא יותר מתוחכמת מבחינה פוליטית, ויש לה יותר סיכוי להתקבל.
יעקב


24 בדצמבר 2011

בחוג הקוטב הצפוני

יוסי קצורין שחזר ממסע לקוטב שלח לנו היום סרטון שאותו צילם חברו למסע, אליסטר קנוק. מדובר בסרט קצר המראה את מראות הנוף והטבע של האזור הארקטי. הצילומים נערכו בשנת 2010 ונערכו בשנה האחרונה. בקרו באתרו:
http://www.tarajiblue.com 


22 בדצמבר 2011

כור הגל הנוסע.


TWR traveling wave reactor  - היא הטכנולוגיה הגרעינית החדשה אותה מנסה החברה TerraPower לפתח.
החברה נוסדה בשנת 2007 על ידי נתן מיירוולד וקרן ההשקעות שלו "אינטלקטואל וונטשורס מנג'מנט", ושותף בה גם ביל גייטס. נתן היה מהנדס ראשי במיקרוסופט.

הם הקימו צוות של מהנדסים ויועצים שעסקים בתכנון ההנדסי של הכור, ובחינתו בעזרת סימולציות מחשב. עדיין לא נבנה שום דגם ממשי, שום אב טיפוס, ועדיין אין חוזים להתקשרות עם גורמים חיצוניים לבניית אבי טיפוס. עדיין לא נפתרו כול הבעיות ההנדסיות, כלומר – אין עוד תכנון מפורט.

הרעיון של הכור הוא שהוא משתמש בדלק גרעיני מדולל (משומש) – מוטות שהשתמשו בהם בכורים אחרים, ונחשבים היום לפסולת גרעינית אבל עדיין יש בהם הרבה דלק מדולל שיכול להפיק אנרגיה. הכורים הרגילים אינם מסוגלים לנצל דלק זה.
הכור הוא מהסוג של fast-breeder – שתוך כדי פירוק גרעיני מייצר לעצמו את החומר להמשך הפעולה. הרעיון אינו חדש, על פיתוחו עבדו בסוכנות לאנרגיה אטומית בארה"ב, אבל הפיתוח נזנח בשנת 1994, כאשר הכורים הגרעיניים יצאו מהאופנה, ולא הגיע לשלב של ניסוי.
הכור הזה אמור להיות כור "נעול וסגור" – מכניסים בו את הדלק הראשוני פעם אחת והוא מסוגל להמשיך ולעבוד ולייצר חשמל במשך 40-60 שנה בלי כול טיפול או החלפה של דלק. הוא גם אמור להיות בטיחותי במיוחד – עם מנגנון עצירה אוטומטי. פירושו שבמקרה של תאונה או הפסקת חשמל הוא נסגר לבד, ומקרר את עצמו בלי צורך בקירור חיצוני.
המהנדסים עדיין לא פתרו את כול הבעיות הטכנולוגיות – כמו מציאת חומרים שיוכלו לעמוד בחום ובלחץ הגבוהים הדרושים.
לאחרונה נסע ביל גייטס לסין, בניסיון לעניין את ממשלת סין להשתתף בבניית אב טיפוס. בינתיים לא נחתמו שום חוזים. בניגוד לארה"ב – סין מאיצה את הפיתוח והבנייה של כורים גרעיניים, ובונה מספר דגמים של כורים חדשים, בטכנולוגיה מתקדמת.
אני משער שמקור האנרגיה העתידי, שאמור להחליף את הנפט והפחם, יהיה האנרגיה הגרעינית. סין והודו עובדים על פיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות, אולי קצת גם צרפת. מרבית שאר מדינות אירופה, ארה"ב ויפאן אימצו מנטאליות אנטי-גרעינית, ונראה שיישארו מאחור.
יעקב

21 בדצמבר 2011

ביל גייטס: פאנלים סולאריים – קישוט נחמד.



ביל גייטס מודאג מההתחממות הגלובאלית, והוא מקדיש הרבה זמן ומחשבה לבעיית היסוד של האנשות – אספקת האנרגיה. ההתעניינות שלו אינה אקדמית בלבד, הוא משקיע מההון של הקרן שהוא מנהל בפרויקטים של מחקר בתחום האנרגיה. על המיזם הגדול, שמנסה לפתח תחנות כוח גרעיניות של העתיד, ,TerraPower אכתוב בפוסט נפרד.

הוא אומר שאומות עשירות לא משקיעות מספיק במחקר ופיתוח מקורות אנרגיה, ושפאנלים סולאריים הם לא יותר מקישוט – הם לא מספקים אנרגיה בכמות רצינית.
האנרגיה הבטיחותית ביותר היא עדיין האנרגיה הגרעינית. שאר מקורות האנרגיה – נפט, גז ופחם, כרוכים בתאונות ומקרי מוות קבועים ומתמשכים בדרך שיגרה, והסיכום המצטבר של מקרי מוות ונזקים ממקורות אלה גבוה לאין שיעור מהנזקים שנגרמו עד היום על ידי תחנות כוח גרעיניות.
הבעיה עם תחנות גרעיניות שאנו עובדים בטכנולוגיה של שנות ה 1960, פיתוח האנרגיה הגרעינית נזנח במערב, ולא הייתה התקדמות בתחום. זו גם הזדמנות – כי ניתן לשפר את הטכנולוגיה בהרבה.

הוא אומר עוד שביו-דלק – דלק מצמחיה – אתנול למשל – זו תוכנית סובסידיות לחקלאים, ואינה תורמת כלום למשק האנרגיה או לצמצום הפליטות. בנוסף האתנול מייקר את המזון.

אנחנו משקיעים 90% מהמשאבים בבניה ופריסה של מערכות אנרגיה בלתי יעילות, כמו תחנות רוח ופאנלים סולאריים – ולא ייצא מזה כלום. צריך להשקיע במחקר לפיתוח מערכות חדשות ולא בבנייה של מערכות לא טובות.
בקשר להתייעלות אנרגטית, חסכון – כן זה טוב, אבל זה רחוק מאד מלקדם אותנו קידום של ממש ליעדים של צמצום הפליטות ב 90%. זה לא עוזר הרבה.

שאלה אחרונה: אז לא תתקין פאנלים סולאריים בבית גייטס ? תשובה: דווקא כן, הם נחמדים, cute – אנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם להיות נחמדים.
יעקב

20 בדצמבר 2011

אנרגיה ירוקה – אשליה

כך אומר ד"ר ג'יימס האנסן, אבי ההתחממות הגלובאלית וראש וראשון בין הלוחמים נגד הפחמן. הוא קורא לזה  Kool-Aid. הנה קטעים ממאמרו מחודש אוגוסט שנה זו. (pdf )
הוא שואל: מדוע אין התקדמות בהקטנת הפליטות, מדוע הממשלות לא עושות די? תשובה חלקית הם "סוחרי הספקות" (הספקנים) אבל זה רק החלק הקטן של הבעיה.
The bigger problem is that people who accept the reality of climate change are not proposing actions that would work.
הבעיה היותר גדולה היא שהאנשים שמקבלים את המציאות של ההתחממות הגלובאלית אינם מציעים פתרונות שעובדים. הוא מביא את הגרף הבא המתאר את חלקה של האנרגיה הירוקה בסל האנרגיה בארה"ב:

הנה אותה תמונה לגבי העולם כולו:


הרוח והשמש מספקות כ 1.8% מהאנרגיה בארה"ב,  בעולם פחות מ 1.1% .

האם אפשרי שהאנרגיה הירוקה (רוח ושמש) תספק את מרבית צרכי האנרגיה של החברה המודרנית? מי שמאמין בכך מאמין באגדות ילדים, בפיות ושדים, הוא מאמין ב Easter Bunny and Tooth Fairy .
האמונה באגדות אלה היא הבסיס למדיניות (להצהרות) של הפוליטיקאים הליברליים, אבל כאשר הם מגיעים לשלטון הם מאשרים קידוחי נפט וכריית פחם. הסיבה היא שהם רואים שאין כל ממש באמונה שהמקורות הירוקים יכולים לספק את צרכינו.

כדי להמחיש את האמונה הזו , הוא מביא את הגרף של אמורי לובינס משנת 1977:


בגרף הזה רואים תחזיות שכביכול בשנת 2025 – מרבית האנרגיה תבוא ממקורות מתחדשים (שמש ורוח). אנו גם רואים עד כמה הגרף רחוק מהמציאות בקטע שכבר ידוע – עד 2008.

אנשים בעלי כוונות טובות ממשיכים לחיות תחת האשליה שאם הממשלה תקדם יותר במרץ את האנרגיה הירוקה, עם יותר סובסידיות, תחליף האנרגיה הירוקה את הפחמית. אנרגיה סולארית, למשל, יכולה להיות רק חלק קטנטן בפתרון, אבל אפילו בשביל חלק כול כך קטן יבש הכסף של הסובסידיות.
עד כאן האנסן (תקראו את כל הקטע).

האנסן ריאליסטי בהערכתו את האנרגיה הירוקים (שמש ורוח), ופסק דינו חד משמעי: אין דבר כזה. הם אפילו לא מתקרבים, אפילו לא קצת, ליכולת לספק את צרכי האנרגיה שלנו.
הוא מציע פתרון די מתוחכם – מיסוי הדלק הפחמני, יחד עם חלוקת ההכנסות חזרה לאזרחים. ההצעה הזו היא כמובן לא הצעה למקור אנרגיה בלתי פחמי – אלא הצעה לתהליך... תהליך היגמלות – משהו כמו תהליך השלום... אבל על כך בנפרד.

יעקב 



18 בדצמבר 2011

ארכיטקטורה מיוערת

מאז ההישג הארכיטקטוני המופלא של פרנק לויד רייט, "הבית על המפל" Fallingwater לא ראינו שילובים כה הרמוניים של חורש טבעי וארכיטקטורה. במקרה של רייט נשתלה הארכיטרטורה בתוך היער. 


החידוש הבא הוא מתבסס על גידול היער בתוך ועל גבי הנוף האורבני בדרך יחודית: בימים אלו נבנים במילאנו, איטליה שני מגדלים בני 27 קומות הכוללים גינה מיוערת בכל קומה אשר יצרו יער אנכי על גבי המבנה הארכיטקטוני. היצירה היא פרי עבודתו של הארכיטקט סטפאנו בוארי וניתן לקרוא עוד אודותיה כאן.


ישראל צריכה להתחמק



ד"ר אור קרסין, נציגה מטעם עצמה והקק"ל בועידת האקלים בדורבן מנסה להלך עלינו אימים: "ישראל לא תוכל להתחמק...".


להתחמק ממה ?

כאמור בוועידת דורבן לא הוסכם על שום דבר של ממש, אבל נחתם הסכם (שהושג אחרי מאבק מתיש של כמה לילות רצופים), שלא אומר כלום. הוא מנוסח בלשון בירוקרטית-דיפלומטית מעורפלת בכוונה, וכול אחד אומר עליו מה שהוא רוצה ("הושגה פריצת דרך"...). באתר זה תוכלו למצוא לינק להסכם עצמו ולהרבה מאמרי פרשנות עליו שהם בזבוז פיקסלים נטו – אין בהסכם כלום.

ד"ר קרסין טוענת שישראל התחייבה לפני שנתיים בוועידת קופנהגן, בנאום שנשא הנשיא פרס:
"התחייבויות החד צדדית שניתנה על ידי ממשלת ישראל בקופנהגן, שרירות ומחייבות אותה במישור הבינלאומי. אלה כוללות יעד של הפחתת 20% מפליטות גזי חממה ביחס "לתרחיש עסקים כרגיל" עד שנת 2020. ייצור של 10% חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים וכן התייעלות אנרגטית בשעור של 20%."
על מנת להשיג מטרות אלו, אימצה הממשלה בנובמבר 2010 את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. לצורך יישום התכנית נקבע כי עד שנת 2020 יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת בתחומי התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.

אין באמירות אלה שום דבר מחייב במישור הבינלאומי. (מה זה בכלל "מחייב במישור הבינלאומי"? עוד פיקציה צדקנית). במציאות אין דרך לעמוד בכוונות יפות אלה. הנאום של פרס, וההחלטה של הממשלה הם מילים ריקות מתוכן, כי אין דרך להוציאם אל הפועל, ולמזלנו – גם אין צורך דחוף.

ממשלת ישראל הקצתה סכום כסף נכבד, כ 150 מיליון שקל בשנה זו, למטרות אלה. כמו הכסף שמוציאות רבות ממשלות העולם – זהו בזבוז נטו של כסף שמשיג אפס תוצאות. לא הפחתה של פליטות, ולא שום דבר אחר. גם הסכם קיוטו, הסכם משפטי "מחייב" השיג אפס הישגים בצמצום הפליטות. הפליטות רק עלו, והצמצום כביכול שהשיגו מדינות אירופה (בהשקעה אדירה) אינו אלא אחיזת עיניים חשבונית והעברת המפעלים (עם הפליטות ומקומות העבודה) לסין.

אז מה ישראל צריכה לעשות? את הדבר שהכי קל לעשות: כלום.

הטענה שיש בכוחה של ישראל לעשות משהו להושיע את העולם מהתחממות היא אשליה מגלומנית. אם וכאשר יומצאו שיטות לייצור אנרגיה "ירוקה" שמייצרות אנרגיה של ממש (ולא אשליות) וגם עולות מחיר סביר, תוכל ישראל להתחיל לבנות תחנות כוח כאלה. אם מישהו בישראל יש לו רעיון בנושא – הוא בוודאי יפתח את הרעיון, אנו לא נפריע לו. עכשיו לא קיימות תחנות כאלה, ולבנות תחנות שלא מפיקות הרבה אנרגיה ולא מועילות אין צורך.

אין שום הגיון שישראל תבזבז 150 מיליון שקל לשנה על הטכנולוגיות הקיימות שאין בהן שום תועלת, כפי שעושות הרבה מדינות אחרות. אנו צריכים ללמוד לקח מהניסיון שלהם, ולא להעתיק את כול השטויות שהם עושים.

יעקב


סגירה "קרה" בפוקושימה.



ראש ממשלת יפאן הכריז על "סגירה קרה" של תחנות הכוח הגרעיניות בפוקושימה. סגירה קרה פירושו שהריאקציה הגרעינית בליבות הכורים הפגועים נפסקה לחלוטין, ואין חשש או אפשרות שתתפרץ שוב. הקירור של הליבות שהותכו נמשך, והטמפרטורה של הליבות והמים היא מתחת ל 100 מעלות – נקודת הרתיחה של המים.
כזכור, בשנים או שלושה מהכורים הותכו מוטות הדלק הגרעיני, בשל בתקלה במערכת הקירור, בעקבות הצונאמי ממרץ השנה. החומר המותך חדר את המעטפת הפנימית ומונח כעת, כך מעריכים, על ריצפת המעטפת החיצונית שעשויה בטון.
חברת טפקו התקינה מערכת קירור מאולתרת. מים מוזרמים כול הזמן כדי להמשיך ולקרר את הליבות, המים עוברים אח"כ תהליך סינון ומוזרמים חזרה במעגל סגור. ייקח עוד הרבה זמן, אולי 3 שנים של קירור מתמשך, עד שניתן יהיה להתחיל בפעולות הניקוי והסילוק הסופי של שאריות הדלק הגרעינית. פינוי סופי של כול הפסולת וניקוי מוחלט של האתר היא עבודה שעלולה להימשך אולי 40 שנה. אבל העיקר הוא שאין יותר סכנה לפליטה נוספת של חומרים רדיואקטיביים לסביבה. לפחות לא סכנה גדולה – כי אם יתרחש עוד צונאמי כעת, הוא עלול להשבית את מערכת הקירור המאולתרת.

האזורים והישובים שמסביב לאתר התחנות בפוקושימה עדיין מזוהמים. 90,000 התושבים שפונו בעקבות האסון עדיין לא יכולים לשוב לבתיהם. ממשלת יפאן מנסה לאתר את השטחים הפחות נגועים, ולטהר שטחים אחרים ככול האפשר, כדי לאפשר, בהדרגה, חזרה חלקית של תושבים לאזורים שפונו.
ההכרזה של ממשלת יפאן על "סגירה קרה" היא צעד סמלי ואיננה סיבה לחגיגה. על פי תכנית הפעולה שפרסמו בחודש מאי, היו אמורים להשיג "סגירה קרה" עד סוף השנה – אז כעת הם מכריזים על עמידה בתכנון. תהליך הטיהור והניקוי יימשך עוד עשרות שנים.
יעקב

13 בדצמבר 2011

הוסכם להמשיך ולדבר.

זו הנוסחה הסטנדרטית המתפרסמת בכול וועידה בינלאומית שנגמרת בכישלון מחלט. נוסחה זו, התקבלה גם בוועידת האקלים בדורבן. כ 10,000 נציגים מ 200 מדינות קיימו דיונים מאד קדחתניים ואינטנסיביים במשך שבועיים. ב 72 השעות האחרונות הם ויתרו על השינה כי היו דיונים סביב השעון. הם יכלו לחסוך לעצמם את המאמץ ולחתום על הצעת הסיכום שעליה הכרזנו לפני פתיחת הוועידה.
בסוף הם החליטו שהדיונים לגיבוש הסכם המשך לקיוטו יימשכו, כשכרגע אין הסכמה על שום פרט או נושא.
מדינות אירופה לחצו שהסכם ההמשך יחייב גם את המדינות המתפתחות (סין, הודו, ברזיל), ויטיל מגבלות על הפליטות שלהן. המתפתחות אמרו "תשכחו מזה, אנו לא נשאיר אנשים רעבים בגלל שום הסכם אקלים. הפרנסה והאוכל של אנשינו קודמים". אז הסכימו שיהיה יסכם בלי לפרט איזה סוג של הסכם. כלומר – לא הסכימו על כלום.
סעיף שני היה החזרה על 7 החלטות קודמות – תוקם קרן של 100 מיליארד דולר לשנה לסייע למדינות מתפתחות לעבור לאנרגיה ירוקה. מה שלא הוחלט הוא מי ייתן את הכסף ומי יקבל, ובאיזה תנאים. העיקר, שיש כוונה להקים קרן, אי שם ב 2020.

בינתיים הודיעה קנדה שהיא פורשת מהסכם קיוטו הישן. היא פורשת כי היא לא עמדה ביעדי צמצום הפליטות שלה, ולו לא פרשה הייתה אמורה לשלם קנס. הם לא מתלהבים מהרעיון של הקנס. הממשלה הנוכחית האשימה, כרגיל, את קודמתה, שחתמה על הסכם קיוטו, שלא עשתה די לצמצום הפליטות. בוודאי שלא עשתה, כי אין הרבה שניתן לעשות, ואף אחד לא עומד ביעדי הצמצום. אבל נוח להאשים ממשלה קודמת ממפלגה יריבה.
אבל הקרקס של ועידות האקלים רבות משתתפים, במימון משלמי המיסים, בעל מסורת מושרשת של 17 שנה, יימשך. לא חשוב ההישגים, העיקר הוועידות, כול פעם באתר נופש אקסקלוסיבי חדש.
יעקב

5 בדצמבר 2011

קפיצת שיא בפליטות


כך מודיע הניו יורק טיימס. בשנת 2010 גדל פליטות הפחמן העולמיות ב 5.9%. הקפיצה בכמות הפליטות, ששיעורה חצי מיליארד טון, היא הגבוהה ביותר, במונחים אבסולוטיים, אי פעם, מאז המהפכה התעשייתית. במונחים של אחוזים הקפיצה היא השנייה בגודלה אחרי זו של שנת 2003.
העלייה באה אחרי ירידה של 1.4% בשנת 2009. עכשיו מסתבר שהירידה ב2009 נבעה מהמשבר הכלכלי וההאטה ביצור, ולא ממגמה של מעבר לאנרגיה ירוקה. העלייה הגדולה ב 2010 נבעה מהבסיס הנמוך של 2009, אבל משערים שבשנים הבאות הפליטות תעלינה ב 3% לשנה, כמו בכול העשור של שנות ה 2000. זו עלייה בקצב לעומת הקצב של 1% לשנה בשנות ה 1990.
הפליטות של ארה"ב נפלו ב 7% ב2009 , אבל קפצו חזרה ב 4% ב 2010, הפליטות של סין עלו ב 10.4% ב2010.  אפשר היה לחשוב שיש התייצבות מסוימת, או אפילו ירידה בפליטות בארצות המפותחות (בהן העלייה יותר מתונה מאשר בסין), אבל זו אשלייה. מה שקורה הוא שהארצות המפותחות מייצאות את המפעלים, ואיתם הפליטות, לארצות המתפתחות. אין ירידה בפליטות אלא העתקה במיקום בלבד.
הכתב כותב שההתקדמות המועטה (אפסית) בצימצום הפליטות נובעת מההתנגדות הפוליטית חריפה נגד המעבר לארנגיות ירוקות, בגלל החשש מהתייקרות האנרגיה. זה לא נכון. הביעה היא לא המחיר היקר של האנרגיה הירוקה – הבעיה היא שאין אנרגיה ירוקה. השמש והרוח הן אשלייה, הן מפיקות מעט מאד אנרגיה, רחוק מאד ממה שאנו צריכים. לא קיימים מקורות אנרגיה ירוקים בעלי יכולת ייצור בהיקף שיתאים לצריכה שלנו. עד שלא יגלו מקורות חדשים לא תהיה ירידה ברמת צריכת האנרגיה וברמת הפליטות, לא יעזרו דיבורים והטפות. אנשים לא יישבו בחושך.
המצב הזה מבליט גם את האבסורד שבדיבורים ובתקוות האלה, וגם בהסכם קיוטו המבוסס עליהם. גם המדינות שחתמו על הסכם קיוטו והתחייבו להקטין פליטות לא הקטינו. זה לא בגלל שהן לא רצו, ולא השתדלו, הן רצו מאד, ובזבזו 240 מיליארד דולר בשנת 2010 ומיליארדים רבים לפני זה ואחרי זה (כי התחייבו לקנות אנרגיה ירוקה במשך 20 שנה). אנשים מסרבים להכיר בעובדה שאי אפשר לעשות יש מאין, ומה שאין – אין. אין אנרגיה ירוקה, הדיבורים על זה הם דיבורים לא מציאותיים.
אבל ההטפות נמשכות ביתר שאת, ואיתן ביזבוז הכסף לריק, והקינות על מר גורלנו המתחמם.
יעקב

4 בדצמבר 2011

מדיבורים הזויים לבזבוזים ממשיים.


כבר כתבנו על רצונו העז של ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, להציל את האנושות מפגעי הנפט. בהשפעת יועצו לענייני כלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, הוא אמר:

"בימים אלה אנחנו פועלים לרכז מוחות בכירים בישראל באמצעות ראש המועצה הכלכלית-חברתית פרופסור יוג'ין קנדל, כדי שבתוך 10 שנים נוכל להציע לעולם חלופות לנפט", אמר נתניהו.

עכשיו הולכים לתרגם דיבורים הזויים לבזבוז כסף ממשי ביותר.
המדען הראשי הוציא בקשה לציבור RFI להציע מחקרים במגמה לחפש תחליפי נפט.

בקיץ 2011 אישרה הממשלה השקעה של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים לתחום, על בסיס עבודה שהוכנה במועצה הלאומית לכלכלה. לשכת המדען תקבל כמחצית מהסכום לעידוד השקעות פרטיות בפיתוח תחליפי אנרגיה לתחבורה.

לא שהמטרה אינה ראויה. לא שלא רצוי להמציא תחליפי נפט. כולם יודעים שכדאי להמציא תחליפי נפט, ומי שימציא יתעשר באופן מיידי. כול מי שיש לו יד ורגל במחקר מחפש תחליפי נפט, בארץ ובעולם. כול יזם ומשקיע הון סיכון בעולם מחפש בנרות מחקרים כאלה להשקיע בהם. יש לתת לכול גורמי המחקר בארץ ובעולם להמשיך בחיפושיהם הברוכים.
אך – מה יכול נתניהו ו"המדען הראשי" לתרום למאמץ? הוא יכול לשרוף 1.5 מיליארד שקל, כסף ציבורי לריק. אין שום צורך בהתערבותו של המדען הראשי (ואין שום צורך במדען הראשי בכלל). אל תסתנוורו מה"חזון" של נתניהו על עולם ללא נפט – הסיכוי הוא שהתוצאה של המחקרים הממומנים של ידי המדען הראשי (וגם של אחרים) תהיה מחקר ללא תוצאות, ושריפת כסף לריק.
הממשלה אינה קרן הון סיכון ואסור לה לבזבז את משאבינו (מיסינו) בהימורים על המצאות שאולי מישהו ימציא, ראויות ככול שתיהנה. אם תחליפי הנפט יקרים לליבו של נתניהו – שיגייס כספים מטייקונים, שיקים קרן הון סיכון, של משקיעים שרוצים לסכן את ההון הפרטי שלהם. שלא יסכן את כספי משלם המיסים הישראלי. היותו ראש הממשלה אינו נותן לו סמכות להוציא כסף ציבורי על תחביבים לו, גם לא תחביבים ירוקים.
יעקב