דפים

25 בדצמבר 2010

גישה לא אובייקטיבית.


ד"ר גיא פאר כותב בהערתו שגם גישתי אינה אוביקטיבית, ורומז שאני משרת של  Exxon-Mobil. הנה מה שהוא כותב:

Objective? Reading through your blog, it looks as if you have taken a personal (and quite emotional, I dare say!) quest of combating the "conspiracy" of climate change. Which makes me wonder: I get no money for claiming that there is climate change, at most what I get is some headaches due to repetitive arguments. On the other hand, Exxon and other huge corporates could loose tens of billions per YEAR if people started wasting even just 10% less energy.

אז, ראשית, למען גילוי נאות – אני עדיין לא ראיתי גרוש מ Exxon-Mobil אבל אם הם ירצו לתת לי "מענק מחקר" של איזה מיליון או שניים של דולרים – יש על מה לדון.

אני מודה באשמה שייתכן ולפעמים אני אכן מתרגז – כמו עכשיו – והרוגז משפיע מן הסתם על הכתיבה. מה שאותי מרגיז הוא שמנסים למכור לי לוקשים. מה שאותי מרגיז זה השקר. מה שאותי מרגיז זה זיופים, הינדוס מספרים. מה שאותי מרגיז זה אידיאולוגים שמתחפשים למדענים. מה שאותי מרגיז זו ההשחתה של המדע וקילקולו.
אני לא מטיל ספק בטוהר הכוונות של ד"ר פאר. אני לא בוחן כליות ולב ולא מתווכח על טוהר הרגשות שלו ("אני עושה זאת למען הילדים"...). אני לא מייחס לו כוונות זדון לכפות על האנושות עוני וסבל למרות שאני בטוח שזו תהיה התוצאה של מדיניותו.  אני לא אומר שהוא בן אדם רע. אני רק אומר שמה שהוא טוען אינו נכון עובדתית, מדעית, אובייקטיבית. אני טוען שגישתו האידיאולוגית-רגשית פוגעת ביכולתו לבחון את האמת האובייקטיבית. רבים בימינו טוענים שבכלל אין כזה דבר אמת אובייקטיבית, ונראה לי שגם ד"ר פאר בעצם טוען שלא חשוב מה האמת האובייקטיבית, המדעית, חובה עלינו להלחם נגד צריכת היתר, אם כול הרעות, למען עתיד ילדינו.
אינני מתווכח אם מוטלת עלינו ,או לא , חובה קדושה להקטין את צריכת ה"יתר".  מותר, ולגיטימי להטיף למען צניעות והסתפקות במועט. יש לי אפילו סימפטיה להטפות אלו. אבל אני מתקומם נגד אלה שחושבים שהמטרה הקדושה מצדיקה זיוף נתונים, וטענות שווא (השריפה בכרמל או הוריקן קטרינה נגרמו על ידי ההתחממות), אני מתקומם נגד אלה שמנסים להפחיד אותנו בנבואות סוף העולם (המדבר יגיע לחיפה) בשם המדע, ללא ביסוס מדעי. 
בקיצור נמרץ: רופאי אליל ונביאי זעם מעצבנים אותי.
אז, הנה חשפתי את חולשותי הרגשיות ואת חוסר האובייקטיביות שלי.
יעקב

20 בדצמבר 2010

איום המידבור

הירוקים אוהבים לקדם תסריטי אימה ולגייס דעת קהל וחתימות על עצומות. בעקבות הפרסומים שניסו לקשור את השרפה בכרמל להתחממות גלובלית החלו גרינפיס לעשות שימוש במכתבו של ד"ר גיא פאר ולגייס חתימות נגד השימוש בפחם. המכתב של ד"ר פאר שפורסם בהרחבה עמוס בתחזיות קודרות, אחת מהן עוסקת בתהליך המידבור שלכאורה מתרחש כתוצאה מן ההתחממות הגלובלית:
…"האקלים והביוספרה הים תיכונית צפויים לעבור בין 300 ל- 500 קילומטרים צפונה ובין 300 ל-600 מטרים במעלה ההר. עם העליה הצפויה של 1.5 מעלות, המערכת האקולוגית בנגב צפויה להחליף את הים תיכונית בישראל.”
על פי ההגיון של טענה זאת העובדה שממוצע הטמפרטורות העולמי עלה ב-0.6 מעלות בעשורים האחרונים אמור היה להוביל למידבור, אם לא של 500 ק"מ צפונה אז לפחות 50 ק"מ.... לפי המדידות בישראל זה לא קורה, והנבואות נדחות לעתיד רחוק יותר.... בנתיים.

אגב, בעקבות הפרסום של המכתב ב-YNET כתב מגיב 79 (אקולוג) את הדברים הבאים מתחת לכותרת "דיוק מקצועי": 

גיא היקר,
אני מודה לך על הכתבה- חשוב שאנשי מקצוע ישתפו את הציבור במחקריהם ובידע אותו הם צוברים.
מצד שני כאיש מקצוע חלה עליך החובה לא לבלבל את הציבור עוד יותר. אקולוג אינו אדם החוזה שינויי אקלים אלא חוקר המנסה להבין תפוצה ושפע של מינים- לכן תחזיות בדבר שינויי אקלים אינן בתחום ההתמחותך. יתרה מכך, העובדה שצטטת את התחזיות הקודרות -שזכו בכותרת- ב"השאלה" מעבודה אחרת ללא התייחסות לעבודות רבות הקובעות שאין מדבור בישראל מעוררות שאלות כבדות באשר לאמיתות תחזיותיך- חבל!!! אני מאמין שחובתו של אדם לנסות ולשנות את המציאות- אבל אין להשתמש בתארים אקדמיים לזכות בקרדיט שלא כדין. כאקולוג אינני נותן אבחנות רפואיות - ואינני רוצה שרופא יתן תכנית שיקום לכרמל השרוף בשל היותו דוקטור

כפי שציינתי בתגובה להתיחסויותיו של ד"ר גיא פאר, דו"ח המרואיינים הסלקטיבי שנערך עבור ה-IPCC בישראל  בשותפות עימו אינו מזכיר אף מומחה החולק על המסקנות המתבקשות (ולא חסרים כאלו).


ד"ר נועם חלפון שחקר את האקלים בישראל מגיע לממצאים שונים שלא בדרך "ראיונות" אלא מחקירת נתונים ישירה. ממצאיו של ד"ר חלפון אינם עולים בקנה אחד עם ההתראות של "מודאגי האקלים". החשש מפני עלייה של קו המדבר צפונה כתוצאה מן התהליכים שהוכרזו מאז שנות השמונים של "התחממות גלובלית" אינו נראה בבחינת קו המדבר אותו בחן חלפון בשנת 2007 במסגרת עבודת דוקטורט. לפניכם מצגת המראה את הממוצע הנע לעשור של קו 300 המ"מ. (קו ההגדרה של גבול המדבר המגדיר כמדבר כל איזור בו כמות המשקעים היא מתחת ל-300 מ"מ בשנה). המצגת נגזרה מתוך פרוייקט מיפוי משקעים שבוצע ב- 2007 ומכסה את השנים שבין 1949 ועד 2006. באדיבות ד"ר חלפון.


ההתחממות והאידיאולוגיה, חלק 2


למטה כתבתי תגובה למכתב של ד"ר גיא  פאר שניסה לקשר בין השריפה בכרמל לבין התחממות כדור הארץ. מכתבו המלא של ד"ר גיא פאר התפרסם בינתיים בוואינט.
ד"ר פאר הגיב לכתבה כאן (ראו הקישורית הראשונה, בקומנטס), תגובה רחבת יריעה. אני אנסה לענות בקצרה בהמשך לכמה נקודות עיקריות.

1.     ה-  IPCC – זהו נושא משני, וכבר כתבתי על חוסר האמינות של ה IPCC . ה IPCC הוקם במטרה לקדם את ההפחדה החממיסטית, הוא בוחר את עורכי הפרקים לפי התאמתם האידיאולוגית למטרה, הוא מתעלם מדעות של מבקרים, הוא מפיץ מידע נגוע ודיסאינפורמציה. ה IPCC לא עוסק במדע והמדע לא זקוק ל IPCC. תמיכתו של ה IPCC בעמדה זו או אחרת רק גורמת לי לפקפק בטענה. ה IPCC הוא גוף פסול לחלוטין ומוטב שיעלם, ועד אז נתעלם ממנו. ננסה לבחון את הנושאים ללא "עזרת" ה IPCC.

2.      מודלים ממוחשבים: הבסיס היחידי לטענות על התחממות הרת אסון הם המודלים הממוחשבים. גם על זה כתבתי כבר. אני אישית לא בדקתי את המודלים האקלימיים, אבל אני עובד במחשבים ויש לי מושג כלשהו בתחום. המודלים פועלים לפי לוגיקה, פרמטרים ונתונים שמכניסים בהם. במקרה של האקלים – חלק גדול מהגורמים המשפיעים כלל אינם ידועים, אחרים ידועים אבל לא מכומתים (לא יודעים את גודל ההשפעה). למשל – פרמטרים כמו עננים או אארוסולים – כולם, כולל בוני המודלים, מודים שאין אנו יודעים מה בדיוק השפעת שנים אלה. בכול זאת מכניסים למודל את ההשפעות האלה – בעזרת ניחושים. המודלים עוברים הרבה "התאמות וכיוונים" ובסוף הם נותנים את התוצאה שבונה המודל האמין בה מלכתחילה. המודלים לא נבדקו מול המציאות. הטענה של ד"ר פאר שכאילו הם חזו את המציאות עד כה אינה נכונה – הם לא חזו את ההתקררות היחסית (או חוסר ההתחממות) מאז נניח, 1998. הרעיון שמודלים מסוגלים לחזות מגמות אקלימיות ל 100 שנה קדימה נראית לי אבסורדית לחלוטין. העניין הרבה יותר מדי מסובך. עוד על מודלים, ראו בקטעים שבקישוריות ובקישוריות שבקטעים אלה, בהן יש דיונים רחבים על ערך המודלים.

עד כה בקשר לבסיס המדעי, העובדתי לטענות בדבר התחממות הרת אסון, או אסונות אקלימיים שנגרמים על ידי בני אדם. הדעה שלי ברורה, אין בסיס מדעי לטענה על אסונות צפויים. זה לא אומר שלא ייתכן שיהיו אסונות, זה רק אומר שהנבואות אינן מבוססות.
בהמשך אגיב לנושאים נוספים .
יעקב

14 בדצמבר 2010

ההתחממות והאידיאולוגיה.

הרי קטע מתוך מאמר שפרסם ד"ר גאי פאר.
השריפה היא כשלון אישי של כל אחד מאיתנו. כמו בדמוקרטיה טובה, לכל אחד יש זכות הצבעה: כולנו תורמים במעט למצב. כולנו נוסעים יותר מדי במכונית הפרטית, טסים יותר מדי, קונים דברים שאיננו צריכים, ונכנעים שוב ושוב לפרסומות שאומרות לנו: “לקנות, לקנות, לקנות, לצרוך, לצרוך לצרוך!”. זהו פרצופה של תרבות הצריכה, והאש – בדיוק כמו סופת ההוריקן קטרינה שגבתה את חייהם של אלפים – מזכירה לנו את פרצופו האמיתי של שינוי האקלים.

ד"ר גאי פאר, יליד חיפה, הוא ביולוג ואיש מדעי הסביבה, העובד ומלמד כעת בגרמניה ויוון. (הוא רואיין גם בגל הקל).

עמדתו הרעיונית, כפי שבאה לידי ביטוי בקטע הקטן למעלה (ובמאמר כולו), היא ידועה והיא נחלת רבים. לא אתווכח איתה. ייתכן והוא צודק, על אמונה קשה להתווכח. אינני מתנגד לקריאה להצניע לכת, ולא להיסחף בצרכנות. אבל דבר אחד צריך להיות ברור: זה לא מדע, למרות התואר המכובד ד"ר שיש לו. מה שמדבר מגרונו זה האדם המאמין ולא המדען המחושב והאובייקטיבי.
עם כול אסון טבע צצים אותם החשודים ומאשימים מיד את חטאי צריכת היתר של האדם המודרני. הוריקן קטרינה... השריפה בכרמל, השיטפונות בפקיסטן, הבצורת אצלנו ובאוסטרליה.
כול אלה אסונות טבע. אסונות טבע תמיד היו ולצערנו תמיד יהיו.  אין שום טיעון מדעי משכנע הקושר אסונות אלה לשינוי הקל באקלים, שינוי שהתרחש מסיבות שאינן ברורות מבחינה מדעית.

השנאה לעולם החומרי,למהפכה התעשייתית, לתיעוש ולקדמה טכנולוגית אינה דבר חדש. היא נחלתם של מרבית אנשי הרוח, מאז ומתמיד. אלפי כרכים מולאו על ידי סופרים הוגי דעות ומשוררים על מחלות העולם המודרני. הכיעור, הניכור, האכזריות, העוני הם מוטיב מרכזי באומנות והגות של 200 השנה האחרונות. (ג'ון דוס פאסוס, הנרי מילר, סארטר, ומי לא?) כולם מבכים את החומרנות חסרת הנשימה והמשחיתה של הסוחרים והתעשיינים (הבורגנים). אפילו הסופרת וההיסטוריונית היהודייה המצוינת ברבה טוכמן, כתבה באוטוביוגרפיה שלה שהאסון הכי גדול של האנושות היה המצאת המכונית, דעה שלא היא המציאה.

עכשיו באים קבוצה של מדענים ומנסים לרתום את המדע לקידום והפצה של אמונה זו. הם אומרים שהאסונות האלגוריים עליהם דיברו הפילוסופים והמשוררים, הגיהינום שלו – הוא כאן ועכשיו. אנו הולכים להישרף ממש. בגלל ההתחממות הגלובאלית. עובדה: הנה השריפה ביערות הכרמל – זו רק מנה ראשונה... בניגוד לנביאי הזעם הרוחניים – הם טוענים שהם יודעים מה יהיה בעתיד, בזכות המדע.

זו טענת שווא. המדע לא אומר מה שהם אומרים. הרעיון של ההתחממות הגלובאלית נפל כמתנה משמיים לכול המקטרגים על העולם החומרני. הם מכופפים את המדע (אולי בצורה לא מודעת) כדי להצדיק אמונותיהם, שנטועות בהם עוד מקודם, אמונות שספוגות בתרבות שלנו. המדע – בקטע של ההתחממות הגלובאלית אומר לכול היותר "איננו יודעים". איננו יודעים היא תשובה לגיטימית לכול מחקר מדעי, גם אם לא מספקת מבחינה פסיכולוגית. איננו יודעים היא ברוב המקרים התשובה הנכונה. המדע לא יודע כיצד יתפתח האקלים במאה השנים הבאות.

אז, אל תתרשמו מתארי הד"ר (לביאולוגיה או סוציולוגיה) של ד"ר גיא פאר, או ד"ר דני רבינוביץ'.  מי שמדבר מגרונם הוא האיש המאמין (לא שאני בא לפסול את אמונתם).
יעקב


5 בדצמבר 2010

החטאים והשריפה.

השריפה בכרמל נגרמה ללא ספק בגלל החטאים שלנו. ללא ספק.
כול פרשן והחטאים החביבים עליו.
פרופ' לסוציולוגיה, דני רבינוביץ' מאמין בהתחממות כדור הארץ. לכן הוא אומר:

אך דבר אחד אפשר כבר להגיד בביטחון: הטמפרטורות הקייציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתיו ואל תחילת החורף, לצד עצירת הגשמים - הם שני משתנים שמושפעים באופן ישיר משינוי האקלים ושהביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני.

ואמר: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת". הוא אף המליץ על תיקון - ללמוד תורה, לעשות מעשים טובים ולחזור בתשובה

ואילו העיתונאי אורי משגב כתב בידיעות (לא מוצא לינק, אולי רק בעיתון הכתוב) שהשריפה מעידה שאנו זקוקים דחוף לשלום.

איש איש ואמונתו.

יעקב

4 בדצמבר 2010

בנורבגיה היה נובמבר קר

נתרחק מעט מהצרות שלנו עם השריפה ביערות הכרמל, ונראה מה קורה בנורבגיה. שם היה הנובמבר הכי קר מאז 1919 . ראו את הגרף:


אם תתבוננו טוב בגרף אתם בודאי שואלים איפה ההתחממות הנוראית של 30 השנים האחרונות ?
בגרף זה לא ניתן להבחין בהתחממות יוצאת דופן.
גם באנגליה היה קר. שנה שניה ברציפות הייתה אנגליה כולה מכוסה שלג. ועוד בנובמבר...
רק אצלנו חם...
יעקב


3 בדצמבר 2010

רוח מערבית בכרמל היתה עלולה להביא גם לתרחיש של מאה אלף נפגעים.

רפי גליק מוכר לחלק מן הקוראים בזכות הבלוג  "FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל" העוסק בחשיבות רישות המידע. בפוסט שלפניכם מסביר גליק את פוטנציאל הסכנה המתממש בחלקו ביומיים האחרונים בעקבות השריפה בכרמל.  פוסט זה תורם להפניית הדיון הסביבתית משאלות אופנתיות וחסרות חשיבות לשאלות קיומיות בעלות חשיבות. היכולת של הערכות טכנולוגית, ציוד כיבוי מתקדם ומודעות בשילוב עם מקצוענות היא המפתח להפחתת איומים קיומיים. 

מי שעושה הערכת מצב ויוצר סימולציות ממוחשבות על תרחישים צפויים הלוקחים  בחשבון את תנאי השטח היבש, מצב הרוחות , ומוקד הבעירה הראשוני ,יכול לקבל מיד את את התוצאות הצפויות ואת האמצעים הדרושים על מנת למנוע אסון. קוראים לזה בשפה העסקית ביזנס אינטליג'נס (BI) או ביזנס פרוסס מנג'מנט (BPM ) . אבל מה שעושה פירמה עסקית מתוחכמת ממוצעת לא מתבצע על ידי המדינה.

מלחמת לבנון 2 למזלנו לא נתנה  תאור  מספק  לרעידת אדמה חזקה  או התקפה פתאומית מתואמת , מאיראן, סוריה וחיזבאלה של טילי קרקע קרקע על חיפה למשל, או לאסון שריפה בהיקף גדול כמו שמתרחש עתה.
המלחמה האחרונה השאירה את היוזמה בידינו, היא התנהלה בגבולות מסוימים של מגבלות הפעלת כוח והתפתחה בהדרגה ולמשך זמן, שאיפשרו לאזרחים להתפנות, ולרשויות להשלים פעולות הכרחיות תוך כדי מלחמה . כמו למשל הטיפול בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. אם הרוחות אמש היו נושבות לצפון ולמזרח , היינו מתקרבים לפוטנציאל של אסון עם אלפי נפגעים כתוצאנה מפגיעה אפשרית בתעשיות הכימיות ובתי הזיקוק במפרץ חיפה.

תרחיש פסימי של פגיעה במיכלי חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה כתוצאה מטיל או מרעידת אדמה מדבר גם על מאה אלף נפגעים.
 בתחקיר מוסף הארץ: אומר הפרופסור לסוציולוגיה אבי קירשנבאום, מומחה להתגוננות אוכלוסיה וניהול אסונות, והיה חוקר בפיקוד העורף עד לפני כעשר שנים. גם הוא מכיר היטב את מכל האמוניה. "עכשיו החשש הוא מהקטיושות, אבל אם תהיה רעידת אדמה (או שריפה , ציטוט שלי) ? כל מפרץ חיפה יכול בבת אחת להתפוצץ. אני יודע את הנהלים כי אני הייתי בפיקוד העורף ואמורים לרוקן את המקומות האלה".

 אתה מדבר על קטסטרופה בסדר גודל שהמדינה לא חוותה אף פעם?
"נכון. זאת הסיבה שאני לפעמים לא ישן בלילה. אני ברוך השם לא גר על יד המיכל".

יש לנו חיל אויר שמיועד לשרוף את בתי הזיקוק ומתקנים גרעיניים של סוריה, איראן ומזרחה , אבל אין לנו חיל אויר שמסוגל להרים מתקני כיבוי שריפה לעבר חיפה וירושליים בשעת חירום ונגמר לנו המלאי של חמרים מעכבי בעירה. צריך לזכור שבמצב חירום אמיתי שבו ינחתו על אזור חיפה טילים או במקרה של חמרים רעילים, כח ההצלה הבין לאומי לא יגיע ונצטרך לסמוך רק על עצמנו. מכאן שהמחדל גדול בהרבה ממה שחשבנו .  

התרחיש  הקשה של שריפה  רעידת אדמה או התקפת טילים על מפרץ חיפה, מראה על כך שרוב תושבי האזור עוזבים את בתיהם ואת מקומות העבודה, נעים מצד לצד ומחפשים הוראות והכוונה.
חלק מאנשי כוחות ההצלה עלול להיפגע ואינו יכול לתפקד וחלק פשוט אינו יודע מה לעשות כי מערכות התקשורת עלולות לקרוס. התנועה עומדת, כל המדינה פקוקה.

השוטרים אינם יודעים לאן לכוון את התנועה. מגן דוד אדום מודיע לפנות פצועים לבתי החולים בחיפה ואולם ענן הגז המסוכן חוצץ בין הקריות לבתי החולים בחיפה ומעבר בו עלול לגרום לנפגעים רבים נוספים.כולם מנסים להאזין לרדיו האזורי שמנסה לכוון את האנשים וכוחות ההצלה. המערכת היחידה שמתפקדת הם הצ'טים באינטרנט. העורך בחדר החדשות מנסה להעביר מסרים לעירייה ,לפיקוד העורף . אף אחד אינו עונה. מערכת ההצלה אינה עובדת באינטרנט.למפקדים בצה"ל ובפיקוד העורף אין כתובת אינטרנט. זה הוא תרחיש בלהות דמיוני אבל הוא עלול להתרחש. גם תחקיר הארץ מתאר תרחיש דומה במקרה של פגיע במיכלי הגז במפרץ חיפה:
"ענן גז חסר צבע, אבל עם ריח חריף שאותו לא ישכחו הניצולים לעולם, שיתפרץ כהרף עין ממכל האמוניה המבוקע של חיפה כימיקלים, ייתלה מעל שמי המפרץ וינוע עם הרוח. אולי לכיוון חיפה, אולי לכיוון הקריות. בכל מקום שבו יעבור הענן השקוף הזה יותיר אחריו מוות וכאב. בהתחלה הריח, ואז הצריבה האיומה בעור, בעיניים, בריריות האף, בריאות. מי שייחשף לגז, ייפגע מיד. מי שייפגע, ישאל את נפשו למות. רבים מהנפגעים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמפעל אכן ימותו. ברדיוס של 12.7 ק"מ מהמפעל עדיין יהיו נפגעים. הכל תלוי במזג האוויר, בכמות האמוניה שבמכל הענק וביכולת הטיווח של חסן נסראללה.
איך שרותי ההצלה ידעו ויוכלו לקבל הוראות, ולדבר אחד עם השני בתנאים קשים של אסון פתאומי ורב נפגעים  ? אם נפילת הרשת של סלקום היתה מתרחשת יום אחד מאוחר יותר, היינו נתקלים באסון גדול יותר שהפתרון שלו נקרא בשפה המקצועית, תאימות בתקשורת בשעת חרום. 

האמריקאים נערכים במגוון דרכים לנושא התאימות בתקשורת בשעת חירום. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים, זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002. אצלנו מדברים על ועדות חקירה אך החלטה על  גורם מאחד ומתאם אינה יכולה ואינה צריכה לחכות.

המשרד הפדרלי לביטחון פנים, הקים תשתית  תקשורת פדרלית עצמאית (HSIN) שאינה תלויה בגורמים אחרים כמו חברות התקשורת.

למערכת קישוריות לכל המדינות בארה"ב ולערים מרכזיות. המערכת מבוססת על רשת של סיבים אופטיים וגיבויים שונים: ניחים, נידים, מוטסים ולוויניים. המערכת מבוססת על רשת האינטרנט ופרוטוקול ה IP .
85% ממערכות התקשורת בארה"ב הם מערכות פרטיות ועירוניות . המערכת של הממשל הפדרלי בארה"ב ,הקימה ארגונים ומערכות לתיאום, ותאימות עם המערכות הפרטיות והעירוניות במטרה לשפר את יכולות התקשורת עם כל גורמי ההצלה . מערכות אלו קיבלו תנופה  לאחר המחדלים בפעילות באסון ההוריקן במפרץ מכסיקו.

לא צריך לחכות למסקנות וועדות החקירה השונות  על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית שיטות הצופות התרחשויות ומערכות  תיאום, בקרה ושליטה במצבי חירום. כדאי ואפשר ללמוד גם  מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

16 בנובמבר 2010

שימוש בפחם בארצות מתפתחות.

הנה גרף מעניין המראה התפתחות השימוש בפחם בארצות מתפתחות (סין, הודו, אפריקה).

יש לזכור גם שהשימוש בפחם בארה"ב מספק רק חצי מהחשמל (והרבה פחות מהצריכה הכוללת של האנרגיה). השימוש בפחם בסין מספק משהו כמו 80% מצרכי האנרגיה שלהם. (השימוש בנפט, גז וגרעין הוא נמוך בהרבה מאשר בארה"ב).

על רקע גרף זה שימו לב למילות הפרשנות של משקיף בריטי:
"אנו בבריטניה השקענו כמה מיליארדים באנרגיה מתחדשת, והתחייבנו לכמה עשרות מיליארדים בסובסידיות לעתיד. כך עשו גם האירופאים (אם כי הם התחילו לקצץ בסובסידיות מפני שהם מבינים שאי אפשר להמשיך – אין כסף ואין תועלת). ההשפעה של כול ההשקעות האלה היא אפס מחלט. זה אפילו לא מתחיל להזיז את המחט בשעון הפליטות כלפי מטה.
המדינות שבגרף צרכו לפני 20 שנה פי 1.5 פחם מאשר ארה"ב, היום הן צורכות פי 4. אם ארה"ב תפסיק, באופן מוחלט, את כול פליטות הפד"ח, הארצות המתפתחות ישלימו את החסר תוך 5 שנים. צריך להפסיק את תכניות הסבסוד של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח), אין להן שום השפעה בכלל....
(במאמר מוסגר: עד היום הן לא הביאו לשום הפחתה בפליטות, אחרי 10 שנים של מאמץ. יעקב).

חדלו "מחשיבת קסם" ... העולם לא יפלוט פחות פד"ח בעוד 30 שנה, הוא יפלוט יותר, הרבה יותר, בגלל אפריקה, סין והודו. אם נגזר עלינו להיצלות (בגלל ההתחממות) אנו ניצלה, לא נימלט מזה. אין שום מקור אנרגיה חלופי שיכול לשנות את המצב הזה (חוץ מאנרגיה גרעינית, וגם זה לא בטווח של 30 שנה).
לכן, עלינו (באנגליה, אירופה, ארה"ב) צריכים לחדול מהניסיונות האבודים.
אין בזה כול תועלת, זה עולה כסף ומקומות עבודה. מוטב שניצלה עשירים מאשר עניים. העושר לפחות יקל על צעדי ההסתגלות.
יעקב



14 בנובמבר 2010

סין בונה כורים גרעיניים.


סין ניגשת ברצינות למשימה של בניית כורים גרעיניים. הם עדכנו את תכניותיהם, ועכשיו הם מתכננים לבנות כורים בהספק כולל של 113  Gwe (ג'יגאווט) עד 2020.

בניית כורים אינה משימה פשוטה, היא דורשת בניית בתי חרושת מיוחדים המסוגלים לצקת את ליבת הכור. סין בנתה בית חרושת כזה, אחד מתוך שלושה שקיימים בעולם עם היכולת הזו. סין מסוגלת כעת לבנות 4 ליבות של כורים לשנה, ובעתיד הם מתכננים להגדיל את היכולת לשמונה.
הם מתכננים לבנות את כול המרכיבים בסין, כרגע על פי ידע של חברת ארבה Areva , חברה צרפתית אשר הודיעה שאין לה יכולת לספק את כול ההזמנות הצפויות.
בשנת 2020, אם הכול ילך לפי התכנית (ולסינים יש מסורת טובה של עמידה בתכניות ולוח זמנים – ראה מנהרת הכרמל) יספקו הכורים הגרעיניים 7% מהצריכת החשמל שצפויה להיות 1600 GWe .

עוד מזכירים לנו, באותו מאמר, שארה"ב בנתה בשנות ה50 וה 60, תוך 20 שנה 100 כורים גרעיניים, המספקים עד היום 25% מצריכת החשמל שלה.

מיותר לציין שעכשיו אין לארה"ב היכולת לעשות זאת, וגם לא הידע והאנשים המיומנים הדרושים. היכולת התנוונה. לארה"ב אין תכנית לבניית כורים, עוד לא אישרה שום כור חדש זה כמעט 40 שנה, ולא עושה רושם שתעשה זאת בעשורים הקרובים (למרות שפה ושם מדברים על זה).
על ארצות המערב השתלטה תרבות של ניהיליזם רומנטי ירוק, המונע כול פיתוח ומאמין שתמיד יהיה חשמל, גם ללא בניית תחנות כוח. התוצאה תהיה צנע ומחסור. המערב חי מפרי הפיתוח והבניה של הדורות הקודמים ולא מתחזקים ומחדשים את הקיים. כאשר התחנות הישנות תשחקנה יהיה חושך. זו תהיה התוצאה של החזון הירוק, המודרני, בעולם המערבי.
סין שומרת על הגחלת, וזה טוב.
כאן תמצאו בלוג עם מידע רב על אנרגיה גרעינית מפי בלוגר שהיה מהנדס אחראי על כורים גרעיניים בצי ארה"ב.
יעקב

23 ביוני 2010

גם ירוקים צריכים חשמל

כך אומר ד"ר עדי וולפסון במאמר ב ynet . אכן.
מחסור בחשמל והפסקות זרם הם אסון אנושי, בריאותי, כלכלי ואקולוגי . זה פשוט לא בא בחשבון משום בחינה. אבל זו הדרך, המסלול שבו אנו הולכים. אספקת החשמל, כיום, מספיקה בקושי רב לצרכים של היום, ואין רזרבה לביטחון ולתקלות.
המדינה מתפתחת, האוכלוסייה גדלה, וגם רמת החיים. פירשו הדבר: צריך יותר חשמל, כך אומר וולפסון, והוא צודק.
ארגוני סביבה טוענים שהפתרון הטוב ביותר למשק החשמל בישראל הוא חיסכון - לא ייצור חשמל. הם טועים. צריך למזער את הפגיעה בסביבה, להתחשב באוכלוסיות חלשות ולחשוב על הדורות הבאים - אבל צריך לפתח את משק החשמל. ואפילו מותר לשקול היטב גם אנרגיה גרעינית

אפשר להתווכח – תחנה פחמית, גרעינית או גזית, אבל צריך תחנות כוח, ומהר!
גרעינית – זה סיפור מסובך, שלא רלוונטי לפחות ל 20 השנים הקרובות, ואני, התומך כללית באנרגיה גרעינית, לא חושב שזה מתאים לישראל.
באשר לגז – טוב שיש לנו, וצריך להשתמש בו, אבל הגז שמופק באסדות 100 ק"מ מהחוף הוא פגיע. איננו יכולים להיות תלויים אך ורק בגז. צריך גם תחנות פחמיות.
עוד אומר וולפסון:

אבל ההתנגדות נמשכת - בכל החזיתות. בשבוע שעבר הפגינו ברמת גן נגד הפחם, ודרשו שבתחנה האשקלונית ישתמשו בגז. במקביל הפגינו תושבי אזור חוף הכרמל נגד הגז - כלומר נגד הקמת מתקן לקליטת הגז ליד הבית שלהם. תושבי קריית מלאכי נאבקים בתקופה האחרונה נגד תחנת כוח מונעת גז ליד הבית שלהם, ותושבי חבל יואב-יהודה מוחים נגד הכונה להרחיב את תחנת הכוח צפית ליד גדרה.

המדיניות של הארגונים הירוקים להתנגד לכול דבר, לכול תחנת כוח, לכול מסוף גז, לכול כביש חדש, לכול שכונה חדשה – היא עמדה קיצונית ולא קבילה. הארגונים הירוקים צריכים לאמץ גישה קונסטרוקטיבית, המחפשת פיתוח תוך שמירה מרבית על הסביבה, ולא מדיניות גורפת של התנגדות עקרונית לכול פיתוח, ותקיעת מקלות בגלגלים, כמו במקרה של תחנת הכוח באשקלון.
יעקב

21 ביוני 2010

מים ירוקים

בהמשך לדיווח שלנו אודות שיטת המחסור של הירוקים מ-26 במרס "אדם טבע ודין" מאיימים כעת לפעול בכוחניות ולתקוע את תוכניות ההתפלה לכמה שנים על ידי שימוש בבג"ץ. ראו את הדיווח מהערב בטלויזיה הישראלית.


ערב אישור הקמת מתקן ההתפלה הוציא ארגון "אדם טבע ודין" הודעה מהלכת אימים תחת הכותרת "חשש: מים מותפלים סכנה בריאותית" בה מצוטטת "מדענית המים" של הארגון, שרית כספי-אורון, כאומרת כי "המינרל החיוני מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים והדבר עלול להוות סיכון לבריאות הציבור. לדבריה, חוסר תזונה בנוגע למגנזיום עלול להוביל לעליה במקרי מחלות לב וכלי דם, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם, לגרום לסוכרת ולתסמונת מטבולית". 

דוד אלקן, איש רשות המים התייחס להודעה: "דוקא איכות המים המעולה ותכולת המלחים הנמוכה היא התרומה המשמעותית של המים המותפלים לבריאות הציבור, ולכן טיעוני אט"ד אינם מבוססים מדעית. רשות המים אמונה על כמות ואיכות המים המסופקים לציבור, ואילו את אבות המזון והמינרלים החיוניים יקבל הציבור מהשוק ולא מהברז".

26 באפריל 2010

יום כדור הארץ בן 40.

השנה, ב22 באפריל, צוין יום כדור הארץ ה 40. התנועה המודרנית לאיכות הסביבה נוסדה למעשה בשנת 1970. לפני 40 שנה השתתפו כ 20 מיליון אמריקאים בטכסים והפגנות של יום כדור הארץ הראשון. ביום ההוא התאחדו למעשה קבוצות שונות שהיו פעילות למען מטרות ספציפיות והפכו לתנועה פוליטית גדולה – למען איכות הסביבה.

הישגיהם, מאז ועד היום, ניכרים, בכמה תחומים. התחום הראשון הוא הפחתת הזיהום בפליטות של כלי רכב. הקונגרס (בארה"ב) העביר ב 1970 את חוק "האוויר הנקי". החל מ 1975 הותקנו בכול המכוניות ממירים קטליטיים אשר הפחיתו את הפליטה של גזים מזהמים מהמכוניות בכ 95-99% .
באותה שנה הוקמה EPA – הסוכנות להגנה על איכות סביבה.  היא אסרה את השימוש ב DDT וחומרי הדברה חזק אחרים. לאיסור הזה היו גם תוצאות טובות וגם פחות טובות. הוא מפחית את הזיהום הסביבתי, אולם – האיסור הגורף מנע מהאנושות כלי יעיל למלחמה ביתושים מעבירי המלריה, וגורם, לפי הערכות מסוימות, למיליון קורבנות מדי שנה, ממלריה.
בתחומים אחרים: שטחים נרחבים של יערות, מים וביצות הוכרזו כשטחי שימור בארה"ב, ונשמרו במצבם הטבעי. שטחים מיוערים שמרו על היקפם מאז 1910, ואין בירוא של יערות. שטחי מים וביצות אפילו נמצאים בעלייה. הממשלה הפדראלית מנהלת כ 27% משטח המדינה כשטח טבעי לשימור.
מאז 1980 ירד הזיהום של 6 גזים מזהמים בכ 54% , למרות שהאוכלוסייה גדלה ב 34%, התל"ג ב 126% והשימוש באנרגיה ב 32%. גם הזיהום של הנהרות והאגמים פחת, למרות הגידול באוכלוסייה וברמת החיים.
הישגים אלה לא באים בחינם. הם עולים בסביבות ה 250 מיליארד דולר לשנה או כ 2% מהתל"ג לפי אומדנים שונים. האמריקאים עשירים, הם יכולים להרשות לעצמם הוצאה זו.

היו גם יוזמות שלא הצליחו, ויוזמות שהצליחו אבל גרמו נזקים.
בסך הכול ניתן לאמור שהתנועה לאיכות הסביבה רשמה הישגים נאים, ומצב הסביבה השתפר מאד בשנים אלה.
התנועה הופיעה בעיתה, ונתנה ביטוי לרצונם של אנשים לחיות בסביבה נקייה ונעימה. מצד אחד הביאה ההתפתחות התעשייתית והכלכלית המואצת לזיהום הסביבה, ומצד שני – הגבירה את העושר, ונתנה בידי האנשים את האמצעים הכלכליים והטכנולוגיים להקטנת הזיהום ושימור הסביבה.
לדעתי – המשך השימור והשיפור באיכות הסביבה אפשרי ורצוי, אבל רק ביחד עם המשך הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי. הבסיס הכלכלי והטכנולוגי הוא שמאפשר את הפעילות וההישגים למען איכות הסביבה. צריך למצוא את האיזון בין הפיתוח והשימור של הסביבה. צריך להימנע מהעמדה הקיצונית של ירוקים רבים שמנסים לחסום הכול, כול פיתוח כלכלי או טכנולוגי חדש.

יעקב





23 באפריל 2010

אירועי שעת הגדולה האנושית והנתונים של השר ארדן

אירועי "שעת כדור הארץ בישראל" העניקו לנו כמה תובנות, אחת מהן ש"סינדרום יום כיפור" בתקשורת עדיין עימנו. התקשורת הישראלית האלקטרונית דמתה אתמול לעדר למיניגים הדוהר בעקבות האג'נדה.
היוצא מן הכלל היחיד (שאני מודע לו) היה גיא לרר שהתייחס בפינתו אצל לונדון וקירשנבאום לפרשה גם מזוויות "ספקניות" ראו וידאו בהמשך. 

בעיתונות הכתובה ראוי לברך את "מקור ראשון" מגזין "מראה" ו"ניוז1" בהם ניתנה במה לשעת הגדולה האנושית במסגרת הטור שלי וכן את YNET אשר הזמין מאמר מראש. המאמר ב"ווינט" מעורר עניין ודיונים רבים ופירסומו בערוץ כה משפיע היה חשוב. ההודעות אודות קיום "שעת הגדולה האנושית זכו לפרסום מצומצם בוואלה ולמעט מקיף יותר ב-INN ערוץ 7.

בקטע הוידאו המצורף נותן לרר סקירה של הפעילות של "ספקני האקלים" ומגיע עד מכון ירושלים לחקר שווקים בישראל (7:32). 

בניגוד למחקר המתואר בקטע הקודם המתאר כי בישראל הטמפרטורות לא עלו, ומחקרים אחרים המתוארים בפוסטים קודמים,  מספר השר גלעד ארדן בקטע הוידאו כי הוא מקבל עידכונים מהמדען הראשי במשרדו אשר עוקב אחר המתרחש והוא, (ד"ר ישעיהו בר אור), "סמוך ובטוח שההתחממות הגלובלית קורית הוא צפה ועקב גם בישראל והוא מראה לי את הנתונים על הירידה במשקעים ועל ההתחממות"...  תוכלו להתרשם מעדותו של השר ארדן על הנתונים שהוא מוזן בהם על ידי המדען הראשי במשרדו בדקה 8:03.

מעניין לגלות כי המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה ממשיך את מסורת ההפחדה בה פתח בשנת 2008 .

האם מצאנו את ה"פיל ג'ונס" שלנו?



28 בפברואר 2010

האקדמיה והמדע המקולקל.


מלבד ועדת החקירה הפרלמנטארית בבריטניה שחוקרת את פרשת קליימטגייט, מונתה (עוד לפני זה ) ועדת חקירה אקדמית לבדוק את התנהלות אונ' מזרח אנגליה (וה CRU השייך לה) – לא מבחינה פלילית אלא מבחינה של התנהלות אקדמית תקינה ואתית. בקיצור: האם הם זייפו מחקרים ולמה לא פרסמו את נתוניהם וחישוביהם.
בראש הועדה האקדמית מונה סר מויר ראסל, לשעבר סגן נשיא אוניברסיטת  גלסגו.
במסיבת עיתונאים עם מינויו בדצמבר 2009 הוא אמר: "נוכח סוג ההאשמות חייבים שאנשים שאינם קשורים לא לאוניברסיטת מזרח אנגליה ולא לקהילת חוקרי האקלים יעיינו בכול החומר העובדתי וימליצו המלצות על פי מה שיגלו".
עד כאן כוונה יפה.
אח"כ הוא מינה את פיליפ קמפבל, עורך נייטור Nature – להיות חבר בוועדה, אולם כאשר הספקנים הצביעו על כך שקמפבל הוא אחד החשודים במניעת פרסום מאמרים ספקניים – קמפבל עשה את הדבר הנכון והתפטר.
חבר אחר, בעייתי, הוא ג'אופרי בולטון. בולטון עבד במשך 18 שנים באונ' מזרח אנגליה והוא קשור קשר הדוק לכול האנשים שם שנמצאים תחת חקירה. בנוסף לכך הוא תיאר עצמו כיועץ בענייני שינוי אקלים, ומבקר מטעם ה IPCC – בקורות חיים שהפיץ בעצמו, בעבר. כאשר העירו לו על כך (כלומר שהוא לא חוקר אובייקטיבי) הוא ניסה להסתיר את הדבר על ידי מחיקת קורות החיים מאתרי אינטרנט אחדים. הוא לא יודע שיש תמיד עותקים שמורים במקומות רבים, ולא ניתן למחוק שום דבר מהאינטרנט ?
הוא גם טען בראיון עם ערוץ 4 בבריטניה שהטענה (שהופיעה בקורות החיים שלו) אינה נכונה. בקיצור: אדם לא אמין, ולא מתאים להיות חלק מהחקירה. הוא בעצמו משתמש באותם "טריקים" (שקרים) שאותם הוא אמור לחקור.
בקיצור: כפי שנראה עכשיו החקירה האקדמית הזאת תהיה מריחה, ולא חקירה אובייקטיבית.
זו הבעיה העיקרית עם המדע המקולקל: חוסר יכולתה של הקהילה האקדמית הממסדית (האוניברסיטאות) להתמודד עם הקלקולים של מדעי האקלים, ועם הנהגת נורמות מדעיות מקובלות.
יעקב

14 בפברואר 2010

פיל ג'ונס חוזר בתשובה.

בהמשך לפוסט הקודם הראיון המלא עם ד"ר פיל ג'ונס (היו"ר המושעה של הCRU ), כפי ששודר ב BBC, כולל הערות. הנקודות העיקריות: – פיל ג'ונס מודה (בעקיפין) ש: 


1. ההתחממות האקלימית לאחרונה אינה יוצאת דופן בשיעורה או בקצב שלה לעומת העבר. 

2. אין התחממות משמעותית בין 1998 ל 2009 בעוד שלפי ה IPCC היינו צריכים לראות התחממות של כ 0.2 מעלות לעשור לפחות. 

3. המודלים של ה IPCC הגזימו בהערכת הרגישות האקלימית לגזי חממה ונתנו משקל נמוך מדי לשינויים טבעיים. 

4. מכאן לבדו נובע שיש הגזמה שיטתית בכול הניבוי של תוצאות ונזקים של ההתחממות. 

5. הלוגיקה המייחסת את ההתחממות הנוכחית לגזי חממה שפולטים בני אדם – פגומה. 

6. המדע לא סגור, (לא הכול ידוע ומקובל על כולם) עד כמה שזה עלול לזעזע אנשים. 

7. בדוחות ה IPCC יש נטייה להשמיט ממצאים לא נוחים, בייחוד בפרקים המיועדים לקובעי מדיניות. 

בקיצור: ד"ר פיל ג'ונס חזר בתשובה לגמרה, ואימץ את כול הטענות של הספקנים. 

זה מזכיר לי את ההצעה הבאה לכותרת סנסציונית שהוצעה בתחרות בין עיתונאים: "האפיפיור התאסלם". 

הנקודות למעלה זה לא מה שפיל ג'ונס אמר, אבל ממה שאמר זה מה שמשתמע. הוא חרג בהרבה מהמדיניות העקבית של שבט החממיסטים (שהוא נמנה עם ראשיהם) להכחיש הכול מכול, ולכנות את הספקנים "אנטי מדעיים". 

הדיילי מייל יצא בכותרת ענק"סיבוב פרסה בפרשת קליימטגייט – המדען הראשי המעורב מודה שלא הייתה התחממות מאז 1995" 


יעקב