דפים

20 במאי 2019

האוסטרלים לא מתלהבים מהמלחמה באקלים.

באוסטרליה היו בחירות בשבת האחרונה. ראש הממשלה המכהן, מהמפלגה הליברלית (באוסטרליה היא המפלגה השמרנית) שמר על מקומו ונבחר לקדנציה נוספת. התוצאה מפתיעה, בגלל שהסקרים ניבאו ניצחון דווקא ללייבור (מפלגת העבודה) המרכז-שמאלית-חברתית. כרגיל – הסקרים לא שווים כלום וטעו בגדול כמו אצלנו, בארה"ב, בריטניה ובכול מקום. הם מנבאים מה שהבטן שלהם משתוקקת ולא מה שקורה בשטח. וגם – כרגיל – אנשי השמאל (כלומר העיתונאים) בכו שהאוסטרלים הם "טיפשים, רשעים וחמדנים-קמצנים" בגלל שסירבו לבחור ב"אנשים הטובים" של השמאל  (שמציעים יותר מיסים, יותר רגולציה, ויותר הוצאות "חברתיות").

הממשלה ה"שמרנית" הקיימת נמצאת בשלטון כבר 6 שנים. היא מורכבת מקואליציה של המפלגה הלאומית והמפלגה הליברלית (שהיא בעד כלכלה חופשית), ועוד מפלגות קטנות. היא מתאפיינת בשערוריות ומריבות פנימיות תכופות, ראש הממשלה הראשון, טוני אבוט סולק מתפקידו על ידי הקואליציה, השני מלקולם טורנבול סולק בגלל שהתנגד למכרות פחם חדשים, וראש הממשלה הנוכחי, סקוט מוריסון הוא מועמד פשרה שלא ניבאו לו קדנציה ארוכה (הוא גם נוצרי אדוק).

בהיעדר נושאים בוערים ומחלוקות של ממש החליטה מפלגת הלייבור לעשות את המלחמה נגד שינויי האקלים לנושא מרכזי בבחירות. השמרנים שבשלטון הם "ספקנים" (כלומר לא קונים את ההיסטריה האקלימית). הם ביטלו את המס על הפחם שהנהיגה ממשלת הלייבור הקודמת, שלא היה פופולרי.
אוסטרליה התקינה הרבה תחנות רוח ולוחות שמש ואפילו בטריה גדולה, וסגרה תחנות כוח פחמיות ישנות אחדות, כלומר היא מאד "מתקדמת" במלחמה באקלים. לכן היא סובלת את התוצאה ההכרחית של מדיניות כזו: מחירי חשמל גבוהים כול הזמן וניתוקי זרם לפעמים, כאשר אין רוח ושמש. הניתוקים מעצבנים וגורמים נזק לאוכלוסייה ולתעשייה.

מפלגת הלייבור הבטיחה להגביר את המלחמה באקלים, לקבוע "יעדים" "שאפתניים" (על הנייר, ללא יכולת או תוכנית ביצוע) כמו 50% חשמל "ירוק" עד 2030. היא גם הבטיחה המשך הסגירה של תחנות כוח פחמיות ומס על פליטות פד"ח. היא נורא התלהבה מהמלחמה באקלים וחשבה שהבוחרים יתלהבו גם. אבל לבוחרים יש יותר שכל מאשר לפוליטיקאים השמאליים. הם בחרו דווקא בשמרנים, למרות הסלידה מהבלגן, המריבות הפנימיות, התככים והשלטון הממושך של מפלגות המרכז-ימין.

הקהל באוסטרליה לא אוהב לא את הבזבוזים הגדולים על תחנות רוח שלא עובדות ומשחיתות את הנוף והסביבה, ובטח שלא אוהב את מחירי החשמל הגבוהים (ללא צורך) ואת ניתוקי הזרם. תכנית מצוקת האנרגיה (קיצוב, ניתוקי זרם ומחסור, במחיר גבוה) נדחתה. סקוט מוריסון, לעומת זאת, הבטיח לפעול להורדת מחירי החשמל – שפירושו פחות תחנות רוח...

יש להניח שגורל דומה צפוי לשאר "לוחמי האקלים" גם באירופה וארה"ב שמוכרים תוכניות אוטופיות (לצמצום הפד"ח) אבל נזקים ממשיים במחירי חשמל גבוהים וניתוקי זרם. העייפות הרבה מהמלחמה האקלימית היקרה והעקרה ניכרת כבר באירופה, בה ההשקעות וההתקנות של אנרגיה "מתחדשת" (רוח ושמש) קטנו מאד בשנה האחרונה.

יעקב

19 במאי 2019

מחיר החשמל הסולארי צונח, אולי...


דה-מרקר: "מחיר החשמל הסולארי צונח: הליך תחרותי למתקנים פוטו וולטאים קרקעיים המחוברים לרשת המתח העליון, הניב מחיר חשמל נמוך במיוחד של 14.44 אגורות לקוט''ש באחת מארבע הצעות שאושרו אמש במליאת רשות החשמל." (למתקנים קרקעיים גדולים).
במכרזים אחרים, למתקנים על גגות גדולים ומאגרי מים, התקבל מחיר של 23.3 אג' לקוט"ש. בחו"ל היו מכרזים שהניבו אף מחיר נמוך מזה. זאת – בהשוואה למחיר מכירת חשמל בתחנות גזיות של כ 20 אג' לקוט"ש.
מצויין!

אז למה מיהרה רשות החשמל ואישרה, החל משנת 2008, מתקנים במחיר שהחל ב 230 אג' או יותר. למה אנו תקועים עם מתקנים שמקבלים מחיר גבוה כזה במשך 20 שנה (צמוד למדד ולדולר)? למה אנו משלמים תוספת של כ 3-5% על מחירי החשמל (בחשבונות החשמל) בשביל סבסוד לחשמל סולארי, תוספת שעלולה להגיע למעל למיליארד ₪ לשנה?

נקודה ראשונה היא למה קפצו אצלנו בראש? למה רצו להתקין לוחות במחירים יקרים ישר בהתחלה, ב 2008 (ואילך)? מה התועלת שאנו מפיקים מאותם מיליארד שקל מיותרים שאנו משלמים דרך חשבונות החשמל כול שנה? אי אפשר היה להמתין קצת ב 2008 שהמחירים ירדו? האם ישראל או העולם או האקלים או מישהו בכלל הפיק איזושהי תועלת מההתקנה המוקדמת של מתקנים סולאריים בישראל במחירים אסטרונומיים?? לא. אבל, כשמגיעים לחשמל סולאריים לא פועלים לפי הגיון ולא בודקים תועלת, ולא נזהרים. קופצים בראש, על סמך תחושות בטן. יעלה כמה שיעלה (מיליארד ₪ לשנה לריק)! מעתיקים מהגויים בלי לחשוב. כי חשמל סולארי הוא טוב, כול הדיוט יודע.

שאלה נוספת: אם חשמל סולארי כול כך זול מדוע צריכה רשות החשמל להתערב, ולפרסם מכרזים, ולהבטיח מראש קנייה של כול קוט"ש, במשך 20 שנה, במחיר מובטח צמוד למדד? אם החשמל הסולארי זול – שיימכר בשוק. יקימו יזמים מתקנים ייצרו חשמל וימכרו בשוק למטרות רווח, ב 20 אג' לקוט"ש. מוצרים זולים וטובים נמכרים ללא תמיכה ממשלתית, משיקולים כלכליים. מדוע הולכים היזמים על מכרזים ממשלתיים שמשלמים רק 14 אג'??

כמו שאמרתי בעבר – יש בארץ ובעולם מאות או אלפים של מפעלים, משרדים ועסקים (ומרכזי קניות) שמשתמשים בהרבה חשמל בשעות היום בעיקר (כאשר המפעלים עובדים וגם השמש זורחת) ומשלמים חשבונות חשמל במיליוני שקלים מדי חודש. אם חשמל סולארי זול – כדאי להם להתקין על כול גג וכול מגרש לוחות שמש, ולהשתמש בחשמל סולארי הפרטי שלהם להקטנת הצריכה של חשמל מהרשת. עבור חשמל רשת הם משלמים (מחיר קמעונאי) כ 50 אג' לקוט"ש... אם הם יכולים לייצר ב 14 אג' הם מרוויחים הרבה... ולא זקוקים לשום חוזה ממשלתי או אישר של רשות החשמל. מדוע אין מתקנים כאלה?? עוד לא שמעתי על מתקן פרטי אחד... משהו פה מוזר... כול המתקנים שהוקמו עד כה הוקמו כדי לקצור את הסובסידיות הממשלתיות, לא כדי לייצר חשמל....

האם המחיר שהתקבל במכרז (14 אג') הוא ריאלי? האם הוא מבטיח רווח למשקיעים? איני חושב... אבל זה לא עסק שלי... אני מעלה השערות. ראשית המחיר הוא על הנייר ... עוד לא הותקנו הלוחות... לא בטוח שיותקנו... (תלוי אם ימצאו משקיעים) ואם יותקנו – לא בטוח שירוויחו כסף. בהחלט ייתכן שיזמים זריזים רוכבים על גל האופנה, ומקווים לגייס משקיעים על בסיס רגשות בטן ("חשמל העתיד") – בונים מתקן עם כסף של אחרים, וכאשר צריך להחזיר את ההשקעה אומרים "אופס... טעינו", והלך הכסף של המשקיעים (אבל היזמים כבר גזרו את הקופון שלהם). ראה "בטר פלייס" ו 400 מיליון דולר של עידן עופר שהתאדו. ויש אפשרויות נוספות – כמו סובסידיות נסתרות במחיר הקרקע, בפטור ממיסים וכאלה... ויכול להיות שהם בונים על כך שבעתיד הממשלה "תציל" אותם כאשר יתברר שלא יכולים להפעיל את השדה, ותוסיף להם כסף... וייתכן שהם אולי מקווים שיוכלו למכור את החשמל בעתיד לצרכנים במחיר של אולי 20 אג' (או יותר, אם מחירי הגז יעלו) – והמחיר המובטח בחוזה עם רשות החשמל הוא רק "רצפה" ?

חשמל סולארי זה טוב... אולי... אני בעד. אלא שהחשמל שלוחות השמש מפיקים הוא מועט, וזמין רק 20% מהזמן, (אצלנו, בארצות אחרות פחות). יתקין נא כול מי שרוצה וחושב שכדאי לוחות שמש כמה שהוא רוצה, על גגות או על קרקעות שבבעלותו. ירוויח כול מתקין ויצרן כמה שיכול. בשביל מה צריכה הממשלה להתערב? למה צריכה הממשלה לחתום חוזים ולהבטיח מכירה בטוחה לחשמל הסולארי, ולקבוע מחיר ל 20 שנה צמוד למדד? שימכרו בשוק. ואם הממשלה התערבה בעבר (בטעות) כאשר מחירי הלוחות היו גבוהים, מדוע צריכה הממשלה להמשיך ולהתערב כעת, כשהמחירים נמוכים ויש (לכאורה) כדאיות כלכלית בהתקנת הלוחות?

יש שיטענו שהחשמל הסולארי מקטין את זיהום האוויר (אולי... קצת) – וכול הציבור נהנה מזה, ומגיע ליזם עידוד על כך. נניח. אז שיתנו לו פטור ממס... למה קנייה מובטחת, במחיר מובטח, ל 20 שנה?
עוד נקודה חשובה חייבים לזכור: השמש מסוגלת להפיק חשמל רק 20% מהזמן. לא חשוב כמה חשמל סולארי זול (אפילו אם היה חינם) – אנו חייבים תחנות כוח רגילות (פחם וגז) המסוגלות לספק את מלוא היקף הצריכה שלנו כאשר השמש לא פעילה. כלומר – המתקנים הסולאריים הם גיבנת הרוכבת מעל למתקנים פחמיים, הדרושים בכול מקרה. יש השקעה כפולה במתקני הפקת חשמל. יותר מזה: החשמל הסולארי גורם לתחנות הרגילות לפעול פחות שעות מהמתוכנן (וביעילות ירודה), והדבר מעלה את עלות החשמל הפחמי, שכאמור, מספק את צריכתנו 80% מהזמן לפחות. כלומר – האנרגיה ה"חינמית" שאנו מקבלים לכאורה מהשמש עולה ביוקר בכול מקרה.

אבל - כאשר מדובר בדת מאמיני השמש – אין מקום לשאלות הגיון או עלות...

יעקב


14 במאי 2019

קצב התקנת אנרגיה מתחדשת בירידה


אירופה הגיעה לרוויה בנושא אנרגיה מתחדשת. היא קבעה לעצמה יעדים נהדרים של 80% אנרגיה מתחדשת עד 2050, אבל אלו דיבורים ריקים. לקבוע יעדים לא עולה כסף, זה רק מילים.




28 ארצות אירופה פולטות רק כ 10% מפליטות הפדח (CO2 ) העולמיות, ורק כרבע מפליטות אלה באת מייצור חשמל. שאר הפליטות הן מתעשייה, תחבורה וחימום בתים.
קצב ההתקנה של מתקנים חדשים, תחנות רוח ולוחות שמש, ירד ביותר מ 50% בהשוואה לשנים 2010-11.
מדינות אירופה התעייפו כנראה מהוצאות אסטרונומיות של מאות מיליארדי אירו לשנה על מתקנים חדשים שמפיקים מעט מאד חשמל ולא מובילים לשום מקום. כול היעדים של אנרגיה מתחדשת הן מילים ריקות ללא אפשרות מעשית ליישום.



חישוב עלויות גס והשוואה בין עלות המתחדשים לאנרגיה רגילה (גז או גרעינית) בפוסט של אד הוקינס. באופן גס רואים שעלות האנרגיה המתחדשת היא פי 10 מאנרגיה מגז.
אבל, לא העלות חשובה. האנרגיה המתחדשת היא לא רק יקרה. היא גם יקרה וגם חסרת תועלת. כי אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק את צרכינו לחשמל רציף ואמין. לכן, אנרגיה מתחדשת היא תמיד רק תוספת, או גיבנת, מעל למתקנים הרגילים (גז, פחם וגרעין) שהם לבד עובדים רציף ומבטיחים אספקת חשמל סדירה. לא חשוב כמה אנרגיה מתחדשת תתקין, הקיטון בפליטות לא יהיה משמעותי.
מדינות אירופה לומדות את השיעור הזה על בשרן, ומתעייפות מהוצאת הכספים האדירה שלא מובילה לשום מקום (לשום יעד). חכמי ציון בישראל קפצו על העגלה האופנתית של אנרגיה מתחדשת בלי לעשות חשבון ונגררו להוצאות שווא גדולות. נקווה שילמדו מהניסיון האירופאי ויפסיקו לבזבז כסף לשווא על מתקנים שמספקים כמויות זניחות של חשמל, באופן תזזיתי ולא נשלט.

יעקב

16 באפריל 2019

הפיל הלבן הסולארי מתחיל לשרוף כסף.


תחנת הכוח באשלים (תמונה ויקיפדיה)
שתי "תחנות הכוח" התרמו-סולאריות באשלים מוכנות כעת להפעלה (בשעה רעה), אחרי 12 שנים של תלאות וצרות. כעת הן קיבלו אישור סופי להתחבר לרשת ולספק חשמל. כלומר – אישור סופי לשלוח יד לכיסנו ולקבל סובסידיות שאנו משלמים, בעל כורחנו, באמצעות חשבון החשמל. מעריכים השנה תעריפי החשמל כבר עלו ב 2% לצורך סבסוד החשמל הסולארי. ועוד היד נטויה – העליות בתעריפי החשמל לצורך סבסוד מתקנים שאין בהם תועלת תימשך.

חשבון פשוט מראה: שני המתקנים מספקים, ביחד (כאשר השמש זורחת) כ 240 MW חשמל, כפול 1750 שעות בשנה (מתוך 8760 אפשריות – 20%)  הם 420 אלף MW-שעה, שהם 420 מיליון KW-h או קוט"ש (קילווט-שעה). על כול קוט"ש הובטח להם מחיר של 88 אג' (צמוד למדד, ל 20 שנה), בעוד מחיר ייצור חשמל בגז הוא כ 20 אג' לקוט"ש – כלומר יש סיבסוד של 68 אג' לקוט"ש. כפול 420 מיליון נותן 285 מיליו ₪ - כלומר כ 300 מיליון ₪ לשנה, ל 20 שנה, רק לשני מתקנים אלה. ביחד עם שאר אלפי המתקנים הפוטו-וולטאיים (לוחות שמש)  המפוזרים בארץ – הסבסוד הכולל לחשמל סולארי מגיע, או יגיע בקלות לכ מיליארד שקל לשנה. כול שנה, במשך 20-25 שנה....

עד כה החשמל הסולארי סיפק כ 2-3% מצריכת החשמל, יחד עם המתקנים שהחלו לפעול החודש יגיעו אולי ל 5%... אולי... כמות אפסית – במחיר אסטרונומי. כמה עוד אפשר לשרוף כסף כדי להשיג "יעדים" בלתי משמעותיים ושרירותיים כאלה או אחרים? הממשלה החליטה על "יעד" של 10% חשמל ירוק עד 2020, יעד שכמובן לא יושג, למרות הוצאת הכספים האדירה. ונניח שהיה מושג – מה זה היה נותן? זה היה מציל את העולם (או אותנו)?  היעדים חסרי שחר, כול ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית חסרת שחר, כול ה"הישגים" הם כלום. הדבר הממשי היחידי שקיים זו ההוצאה המיותרת של מיליארד שקל, כל שנה, במשך 20-25 שנה...

הפרויקט כולו נולד בחטא. זה החל בשנת 2007 כאשר רשות החשמל החליטה לצאת במכרז להקמת שני מתקנים תרמו-סולאריים באשלים – אחד בשיטת מראות הפראבוליות והשני בשיטת דוד על מגדל שמראות מסביב ממקדות בו את קרינת השמש. שתי השיטות היו חדשות ולא מנוסות (לא היו מתקנים גדולים בעולם שעבדו בשיטות אלה). פקידי הממשלה שלנו החליטו לקפוץ בראש ולעשות ניסויים בשיטות לא ידועות, על גב הכסף שלנו. כי – דחוף! דחוף! – צריך להציל את העולם ויעלה כמה שיעלה! (בכסף של אחרים!). בינתיים נבנו כמה מתקנים כאלה בעולם ונלמדו הלקחים. המתקנים יקרים מאד ובעייתיים בתפעול – כלומר מפיקים פחות חשמל מהחשמל המועט שציפו מהם... העולם ירד מהטכנולוגיה התרמו-סולרית וגנז אותה. אין נבנים מתקנים חדשים בטכנולוגיות אלו.  התברר מעל לכול ספק שהטכנולוגיה הפוטו-וולטאית – מפיקה חשמל סולארי במחיר נמוך בהרבה ובהשקעה התחלתית נמוכה, ועלות תחזוקה ותפעול יותר קטנים. למרות זאת וכאשר עובדות אלו כבר היו ידועות, דהרו אצלנו במלוא הקיטור קדימה. בשנת 2015 הייתה הזדמנות לרדת מהעץ, כאשר אחד הזוכים פשט את הרגל (החברה הספרדית אבנגואה). בכול זאת אישרו את המשך הפרויקט, בטכנולוגיה שכבר הוכחה ככושלת.

הטיפשות ההיסטרית הזאת – הדהירה להציל את העולם, הרצון של ממשלתנו ופקידיה לקפוץ בראש... כול אלה מדהימים. שר האנרגיה הפילוסוף שלנו שלא עושה שיעורי בית והלך שבי אחר אידאולוגיות ואופנות עולמיות... ועושה אקספרימנטים על גב הכסף הציבורי... וכי אי אפשר היה להמתין כמה שנים וללמוד מהניסיון של הגויים והמתקנים הכושלים שהם הקימו (בספרד וקליפורניה)? (הם הפסיקו עם הקמה של מתקנים תרמו-סולאריים). אי אפשר היה להמתין כמה שנים ולאמץ טכנולוגיות מנוסות ומוכחות?
ולבסוף – נניח שאכן 5 או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאיים). מה זה מועיל? האם פירושו שאנו נשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (הפחמיות או גזיות) תמשכנה לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשעת שקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...). לפי הערכות גסות – אספקה של 10% מצריכת החשמל על ידי מתקנים סולאריים יאפשר חיסכון של אולי 5% בדלק הנצרך... השפעת החשמל הסולארי על חסכון בדלק (ולכן על חסכון בזיהום אוויר ופליטות פד"ח) היא אפסית. הדבר הממשי היחידי שהתחנות הסולאריות משיגות הוא בזבוז הכסף. מיליארד השקל המיותר שנגזר עלינו לשלם דרך חשבונות החשמל הוא מאד ממשי, הוא ה"הישג" הממשי היחידי! המטרות המוצהרות – הגנה מפני התחממות גלובאלית וירידה בזיהום האוויר – ההישגים בתחום זה הם קטנים כול כך שלא יורגשו כלל.

יעקב


5 במרץ 2019

נערכים לגודו


רוצים לשמוע בדיחה? הנה: תוכנית ההיערכות הלאומית של ישראל לשינוי האקלים. כותב "וואינט": 
תוכנית ההיערכות הלאומית של ישראל לשינוי האקלים אושרה לאחרונה בממשלה לאחר תשע שנות מחקר וכתיבה. הבעיה היא שחסר בה דבר חשוב מאוד: מי ישלם עליה.

הבעיה היא כמובן אחרת לגמרי – הבעיה היא – מה זה שינויי האקלים? מה הבעיה שמצריכה היערכות? האם מישהו הבחין באיזושהי בעיה? האם האקלים בארץ השתנה בכלל? האם חם יותר מאשר בעבר? אולי בקצת, אולי באיזו עשירית מעלה, האם מישהו הבחין בכך עד כה? אנו ארץ חמה ותמיד היינו. האם האקלים נעשה יבש יותר, מדברי יותר? לא! כמות המשקעים הממוצעת שיורדת בארץ לא השתנתה במאה השנים האחרונות. 
האם יש שינויי אקלים כלשהם בארץ? לא. לא ככול שניתן ללמוד מכול המדדים שנמדדים על יד השרות המטאורולוגי. אז על מה מדברים בכלל? שאלה טובה. אולי על השינויים הצפויים בעתיד? אולי, אבל מה בדיוק השינויים הצפויים? ומתי הם צפויים? ועד כמה הם צפויים? איש אינו יודע. ה IPCC (גוף של האו"מ), האורים ותומים של שינויי האקלים, כותב במפורש שהמודלים האקלימיים הממוחשבים, שעליהם מתבססת התיאוריה של שינויי האקלים, לא מסוגלים לנפק תחזיות אזוריות, אלא תחזית כלל עולמית בלבד.

אז, לפני שהולכים ל"היערך" ולפני שעושים "תכנית היערכות לאומית" מן הראוי לשאול למה בדיוק להיערך. לפני שמחפשים פתרון לבעיה (כביכול) צריך להבין מה הבעיה. אף אחד לא הגדיר ולא מסוגל להגדיר. יכול להיות שבעתיד יהיה חם יותר ויכול להיות שלא, יכול להיות שיהיה פחות גשם (בצורת) ויכול להיות שיותר (שיטפונות). ויכול להיות שיהיה אותו דבר, כמו שהיה עד כה... אבל, אבל... אבל חייבים שתהיה לנו "תכנית לאומית להיערכות" לכול מקרה שלא יהיה...   התכנית מדברת על יותר שנות בצורת וגלי חום יותר גבוהים בעתיד. מתי בעתיד? אולי בעוד 30 שנה... אולי בעוד 50 שנה... אין שום בסיס מדעי לתחזית הזאת. כאמור – תחזיות האקלים העולמיות (שהן בעצמן מפוקפקות) לא יכולות לספק תחזית אזורית (למשל – לאזור שלנו) ובטח לא ל 30-50 שנה.

"הבוקר אישרה הממשלה הצהרה לפיה "ההסתגלות לשינוי אקלים הינה תהליך ארוך טווח, הדורש מחויבות, תיאום וגמישות, על מנת להגיב למציאות המתהווה ולמידע חדש המגיע ממחקר מתמשך. המטרה היא כי על ידי יישום תוכנית ההסתגלות וצעדי מדיניות, מדינת ישראל תגיע למוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה, תקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ותמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו".

מילים כדורבנות, מילים של שבת... אין מאחוריהן שום תוכן.

לצורך ההיערכות לשינויי האקלים גיבשו....חמש מטרות על: צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; נקיטת אמצעים להגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע למקבלי החלטות ולציבור; השתלבות ישראל במאמץ הגלובלי, בהתאם למחויבותה, וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים.

שוב מילים ריקות. כול המטרות יפות, לא קשה להמציא מילים יפות. זה לא קשור בשום צורה לאקלים. בין השורות מרמזים מחברי הדו"ח לקשר המפוקפק עם שינויי אקלים לא ידועים:

הם החליטו להתמקד בצעדי מדיניות בגישת "ללא חרטה", שאלו צעדים שיניבו תועלת גם אם שינויי האקלים החזויים לא יתרחשו במציאות.

כלומר: הם החליטו להמליץ על דברים שטוב לעשות בין אם יהיו שינויי אקלים ובין אם לאו, כלומר להיערך לכול מקרה שלא יבוא... זה טוב להיערך לכול מקרה, לעשות מחקרים, לאגור ידע... זה טוב. זה מה שאנו עושים תמיד, לא? מה לזה ולאקלים?

אחת ההמלצות הספציפיות הבודדות בדוח היא לשים דגש על אבטחת אספקת מים, כלומר להתפיל יותר מים. המלצה נהדרת – אבל מה זה קשור לאקלים? אנו חיים בארץ חצי מדברית שאספקת המים הטבעית שלה מוגבלת, ותמיד הייתה מוגבלת. הבעיה היא שהאוכלוסייה גדלה מפחות ממיליון תושבים לפני 100 שנה לסביבות 9 מיליון היום, ובזמן שתושבי הארץ התקלחו אולי פעם בשבוע או פחות אז, היום מתקלחים פעמיים ביום. רמת החיים עלתה ואיתה צריכת המים. בוודאי שאספקת המים בעייתית, שצריך לדאוג לכך, שדאגו לכך לפני שקמה הוועדה המכובדת להיערכות, וטוב שמדרבנים את הממשלה לא להרפות ולדאוג גם בעתיד. כול זה לא קשור כלל לשינויי אקלים.

המלצה אחרת היא למשרד הבריאות לערוך רישומים מפורטים כדי לבדוק שמא עלתה התמותה כתוצאה מגלי חום. גם זו המלצה טובה, על משרד הבריאות לערוך רישומים מפורטים על כול מקרי התמותה בישראל, מכול הסיבות. זה יתרום, אולי, להורדת מקרי התמותה בכללם, מקרי התמותה הקשורים בחום חריג – מספרם בטל בשישים. הלוואי שלא תהינה לנו דאגות אחרות בתחום הרפואה חוץ מתמותה מגלי חום חריגים. שוב: לא קשור כלל לאקלים.

אז ישבו אנשים מלומדים תשע שנים וכתבו מסמך ארוך של 250 עמודים, מלא מילים של שבת וסיסמאות ריקניות, המטפלים בבעיה שלא ברור מהי. אשרי לנו וטוב לנו שיש לנו "תכנית היערכות לאומית". בשנה הבאה, אי"ה, תהיה לנו גם תכנית חומש...


אז ישבו אנשים מלומדים תשע שנים וכתבו מסמך ארוך של 250 עמודים, מלא מילים של שבת וסיסמאות ריקניות, המטפלים בבעיה שלא ברור מהי. אשרי לנו וטוב לנו שיש לנו "תכנית היערכות לאומית  לכול צרה שלא תבוא, באמצעות וועדה בין-משרדית כוללת". בשנה הבאה, אי"ה, תהיה לנו גם תכנית חומש...

יעקב




27 בפברואר 2019

פאניקה אקלימית-גלובאלית מסוכנת.


נעשה מאמץ מרוכז בשבועות האחרונים להפחיד כמה שיותר ולזרוע פאניקה בנושא ההתחממות הגלובאלית. טיפוסי מאמר זה בניו יורק טיימס בשם: "זמן לפאניקה". האומר "העולם מתחמם בצורה קטסטרופאלית ורק הפחד יציל אותנו". "בשנה שעברה צלה את חצי הכדור הצפוני גל חום  שהרג עשרות, שריפות יער בקליפורניה שרפו יותר ממיליון אקרים... הוריקנים הבריחו 3 מיליון סינים ומחקו כמעט אי בהוואי" "באוקטובר פרסם ה IPCC  דו"ח מפחיד שהפעיל את האזעקה, תוך פירוט התוצאות האסוניות של התחממות בשיעור 1.5 מעלות הצפויה עד 2050". (מ 1880 בערך, עת החלו המדידות, עד השנה עלו הטמפרטורות בכ 1 מעלה). דייויד אטנבורו, יוצר סרטי טבע מה BBC  אמר: "התמוטטות הציוויליזציה וההשמדה של מרבית עולם הטבע תתרחש אם לא ננקוט פעולה מידית". מכון המחקר החברתי הבריטי IPPR פרסם דו"ח תחת הכותרת: "משבר! הסביבה מתפרקת!" שגם הוא פורסם על ידי ה BBC. למרות שהכיל אי דיוקים והגזמות.

מדוע צץ פתאום גל ההפחדות ההיסטריות האלה כעת? האם היו גילויים מדעיים חדשים אודות הסכנה האקלימית? לא, לא היו שום גילויים חדשים, וגם לא אסונות טבע חריגים. חממיסטים מנצלים כול אסון טבע כמו סופות או גלי חום או שריפת יער, או אפילו גלי קור (כמו השלג בלאס ווגאס, ראו סרטון), כדי לזעוק "געוואלד! התחממות גלובאלית". אבל, אסונות טבע כמו סופות, שיטפונות או בצורת תמיד התרחשו, גם לפני שהייתה "התחממות גלובאלית" (לפני 1950 בערך), התרחשו בלי קשר להתחממות, בלי קשר לפליטות פד"ח ובלי קשר לבני האדם. אפילו ה  IPCC  עצמו כתב שאין שום נתון על עלייה במספר אסונות הטבע או בעוצמה שלהם בשנים האחרונות כלומר – אין שום הוכחה ואפילו לא שום רמז של ממש על קשר בין ההתחממות הגלובאלית לאסונות האקלימיים. כול הטענות האלה מצוצות מהבטן של החממיסטים. אסונות טבע תמיד היו ותמיד יהיו, לצערנו, בלי קשר לבני האדם, ובלי שנוכל למנוע אותם. האסונות האקלימיים האחרונים זכו לתהודה גדולה בגלל החדירה של אמצעי תקשורת חדשים שמביאים את כול התמונות מכול פינות העולם, כול יום, לטלוויזיה בסלון שלנו, ובגלל ריבוי האוכלוסייה שגורם לריבוי נפגעים. (הוריקן או שריפה במקום לא מיושב לא גורם לקורבנות).

מדוע בכול זאת גל הפאניקה? בגלל שאין ירידה בפליטות הפד"ח העולמיות, אלא ההיפך, הפליטות ממשיכות לגדול בכ 1-2% לשנה, כול שנה, עובדה. לפחות מאז וועידת כדור הארץ בריו, ב 1982, מדברים ומטיפים בלי סוף על הצורך הדחוף להקטין או להפסיק את פליטת הפד"ח (משריפת פחם, נפט וגז), וירידה אין. הדו"ח האחרון של ה IPCC   (האו"מ) אומר שחייבים כבר עכשיו להוריד, בלפחות 45% עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות ב 2050. [fat chance]. החממיסטים חושבים שהסיבה להמשך הפליטות היא שהאנשים לא מודעים לחומרת הבעיה, ולדחיפות, ולכן ממשיכים ב"עסקים כרגיל" ולא עושים מספיק וגם מסרבים לשלם – להוציא את סכומי העתק הדרושים, שמשמעותם – הקרבה וירידה ברמת החיים וברווחה. לכן, לא רק מצווה אלא הכרח הוא להפחיד כמה שיותר, לזרוע אימה ופאניקה, כדי שסוף, סוף יתחילו להוריד פליטות. ואם רק האנשים יהיו מודעים ויתאמצו מספיק – הפליטות תרדנה, כי אין דבר שאנשים לא מסוגלים לעשות אם רק רוצים מספיק.

אלא שהפליטות לא יורדות לא בגלל חוסר מודעות או רצון. הן לא יורדות בגלל שירידה אינה אפשרית, כי אין לנו מקורות אנרגיה חליפיים. [מלבד אנרגיה גרעינית, שיש עמה סכנות אחרות]. קיום האנושות והציוויליזציה שלנו תלויה בשימוש באנרגיה, בכמויות גדולות. בימי הביניים השתמשו האנשים בהרבה פחות אנרגיה, בבהמות עבודה לעבודות השדה ובעצים מהיער לחמום הבתים – דהיינו – חיו ללא חשמל, פחם, נפט או גז ופליטות. אז חיו על פני כדול הארץ רק כמיליארד אנשים (לעומת 7.5 מיליארד היום) ו95% מהם חיו בעוני קיצוני, על סף הרעב. הימים ההם חלפו ברוך השם, (ואנו לא היינו רוצים שיחזרו) ומה שהוציא אותנו מהעוני של ימי הביניים היה השימוש באנרגיה פחמית. היום עדיין אין לנו תחליף לאנרגיה הפחמית. השמש והרוח הם אשליה, אין בכוחם לספק את הצרכים הגדולים באנרגיה של העולם העכשווי. לכן, לא תהיה ירידה בפליטות, ולא חשוב כמה פאניקה יזרעו החממיסטים, וכמה הטפות יטיפו, וכמה שנתאמץ. ניסיון לכפות חיים ללא אנרגיה יהרוס את הציוויליצזיה שלנו באופן מידי וודאי, הרס הרבה יותר גדול ומהיר ובטוח מהסכנה של ההתחממות הגלובאלית.

בנוסף – לא ברור שאפילו אם תהיה ירידה בפליטות הפד"ח (וזה לא יקרה) – הדבר ישפיע על האקלים בכלל. האמונה של החממיסטים על היות הפד"ח המשפיע היחידי של האקלים היא מוגזמת ביותר. האקלים מושפע מהרבה גורמים, מרביתם טבעיים (לא נתונים לשליטת בני האדם, כמו למשל – השמש). עליות וירידות בטמפרטורות היו במשך כול ההיסטוריה (וכנראה יהיו תמיד) עוד הרבה לפני שבני האדם החלו לפלוט גז פד"ח על ידי שריפת דלק פחמי. עליות הטמפרטורות של היום החלו עוד ב 1850 בערך, עת הסתיים עידן הקרח הקטן, וכולם מסכימים שעליות אלה (בהתחלה) לא נגרמו על ידי בני אדם, כי עד בערך 1950, כמות הפד"ח שבני האדם הוסיפו לאטמוספרה היו זעירות ולא יכלו עדיין להשפיע. כללית – היכולת של בני האדם להשפיע על האקלים (כלפי מעלה או מטה) מוגבלות ביותר (או לא קיימות כלל).
סיכום: פאניקה חרטא-ברתא.

1. הטענות על אסונות אקלימיים מופרזות ביותר. עד כה לא נגרם שום נזק על ידי ההתחממות הקלה שהייתה, ובעתיד – אנו לא יודעים, אבל סביר שנוכל להסתגל לשינויי האקלים, ללא אסונות גדולים.
2. אין אפשרות כרגע לחיות ללא אנרגיה, ואין לנו מקורות אנרגיה חליפיים, בלתי פחמיים. הדיבורים על "אפס פליטות" [עד 2050!] הם אוטופיה שטותית.
3. הסכנה הגדולה והמידית הנשקפת לציוויליזציה שלנו היא מצד אלה המנסים לגזור עלינו מחסור באנרגיה ובחשמל. אין לנו, לבני האדם, יכולת לשנות את האקלים. אבל בהחלט יש לנו את היכולת להחריב את הציוויליזציה שבנינו בעמל רב של דורות, בעזרת אנרגיה פחמית.

יעקב






24 בפברואר 2019

ביל גייטס לא מבין את השיגעון... אין עדיין תחליף של אנרגייה של רוח וסולר


בשנת 2015 פירסמנו את דבריו של ביל גייטס על ההתקדמות בתחומי ניצול אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח. (ראו כאן) החשבון הפשוט הזה לא השתנה וכפי שהתבטא גייטס לאחרונה עדיין לא הגענו לשלב בו ניתן לאכסן אנרגיה בכמויות הנדרשות על מנת להחליף את הדלקים הפוסיליים או את הכורים הגרעיניים. גייטס מסביר כי אינו מבין את השיגעון של ההשקעות חסרות התוחלת... אין עדיין תחליף של אנרגייה של רוח וסולר

ראו כאן: