דפים

17 באוגוסט 2019

איך נהייתי ספקן? (רמז -ניסיתי להאמין) - חלק 2


המשך של פרקים 3-4 בסדרת הפוסטים של פרופ' יונתן דובי (לקריאת חלק ראשון כאן) המתייחס למאמר ה"הוכחות"  שפורסם בעיתון "הארץ".




פרק 3: אבל מזג האויר משתגע!

במאמרם [1], חסון ורינת מתארים סיפורים אירועי מזג אויר קיצוניים (על שימוש בסיפורים ואנקדוטות כאינדיקציה מדעית אפשר לשמוע כאן [2]), כהוכחה ניצחת לשינוי האקלים. אך המציאות היא קצת אחרת. אמנם יש עלייה בטמפרטורות (ראו פרק 2), אבל אין עלייה מובהקת נמדדת באירועי קיצון אחרים. הנה מספר דוגמאות:
א.    כמות סופות הטורנדו אפילו קצת ירדה, כך לפי "מנהל הימים והאטמוספירה הלאומי" של ארה"ב (NOAA),  למשל כאן:
ב.    כנ"ל לגבי סופות ההוריקן, עם שנת שיא ב-1985 (https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/tropical-cyclones/201013)
ג.     או מספר הבצורות בארה"ב   (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)
ד.     או מספר השריפות בארה"ב  (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

במילים אחרות -חלק מאירועי הקיצון מתגברים, חלק נחלשים. בכל מקרה -אין הוכחה ישירה לקשר ישיר בין שינויים אלו (או אי-שינויים אלו) לבין הטמפרטורה הגלובאלית – בכך מודים במפורש גם כותבי הדו"ח של פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, ה-IPCC [3].
והנה התמונה שמביאים חסון ורינת עצמם (תמונה 11 במאמרם), שכותרתה "אסונות טבע מדווחים ברחבי העולם". התמונה עצמה מדגימה היטב את אי-הקשר בין טענת המאמר לבין הנתונים. ראשית, אין שום הגיון מדעי לערום זה על זה נתונים על טמפרטורות קיצוניות, אירועי מזג אויר קיצוני (מה משמעותם?), בצורות ומפולות אדמה, מכיוון שהם לא בהכרח קשורים, אינם מודדים נתונים דומים, וממילא  קשה לקורא להבחין בשינויים של כל אחד.
למרות זאת, בבחינה מדוקדקת נראית ירידה ברורה בשלוש-עשרה השנים האחרונות למשל בכמות השיטפונות (כחול כהה) ועליה בימים עם טמפרטורות קיצוניות (אדום). אירועי "מזג אויר קיצוני" (כחול בהיר) נראה שנשמרים ביציבות בשלושים שנה האחרונות, כנ"ל לגבי מפולות (ירוק) והבצורות (צהוב) נמצאות בירידה. מה זה אומר? ובכן, כלום! וזו בדיוק הנקודה – מהנתונים האלו לא ניתן להסיק שום מסקנה לגבי האקלים. 

כשפניתי בעניין התמונה לפרופ' רוזנפלד, הוא הפנה אותי לתמונה אחרת [4] שלטענתו מדגימה היטב את העלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים לעומת, למשל, מאורעות גיאופיזיים (שאינם אמורים להיות מושפעים ממזג האויר). אך גם כאן – אין פילוח של הנתונים, ופרופ' רוזנפלד לא ענה כששאלתי מדוע אין פילוח. התשובה היא – כאשר עושים פילוח לפי אירועים (כפי שהראיתי למעלה), רואים שגם באירועים  מטאורולוגיים -חלק עולים, חלק יורדים, ורק כאשר שמים את כולם זה על זה מספרם עולה. על השאלה – "מדוע לא שמתם את הגרף השני, אלא את הגרף שבבירור **אינו** תומך בטענתכם?" או "האם יש שגיאה בנתונים שאני הבאתי? האם הם אינם משקפים את המציאות?" לא קיבלתי תשובה.



ולסיום: גם בארץ, הרשות המטאורולוגית שלנו בדקה ומצאה שלא הייתה עלייה מיוחדת בתדירות אירועי הקיצון משנת 1920 [5] . אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, כותב ש"צריך להיזהר עם ייחוס של כל אירוע של מזג אוויר קיצוני לנושא של ההתחממות הגלובלית. מהניסיון שלנו ומההיכרות שלנו עם האקלים של ארץ ישראל, אנחנו יודעים שהקשר לא בהכרח קיים, כיוון שחלק נכבד מהאירועים הקיצוניים החמורים קרו בתקופות מוקדמות, עוד לפני שדיברו על נושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים."


פרק 4: אבל פני הים עולים!

במאמרם [1] משתמשים חסון ורינת בעליית פני הים כהוכחה למשבר האקלים (מעשה ידי-אדם).
נכון. הנתונים מראים שאכן פני הים עולים, בערך בקצב של 10 ס"מ בשנה. אבל, הם עולים באופן די אחיד החל משנת 1880. בתמונה למטה (אותם נתונים שבמאמר, מאתר ה-EPA ), ניתן לראות זאת בבירור. לא נראה בעין שום דבר מיוחד שקורה בסביבות 1950, שם התחלנו לפלוט פד"ח. למעשה, גם סטטיסטית קשה מאוד להוכיח זאת, ניסיתי [2] . המסקנה: לא ניתן לייחס בבירור את עליית פני הים לעליה בפד"ח.



לשאלתי בעניין זה, כלומר מדוע עליית פני הים משויכת לעליה בפד"ח למרות שהיא התחילה לפני, ענה פרופ' רוזנפלד בגרף אחר [3] :


זהו גרף של פני הים בשלושת-אלפים השנים האחרונות, ולטענתו, מן הגרף רואים כי עלייה כמו שיש ב-150 השנים האחרונות לא נצפתה כבר 3000 שנה! אולי, אבל : 1) נצפתה ירידה דומה של פני הים (סביבות -750), כלומר שינויים טבעיים כאלו הם אפשריים,  2) זה עדיין לא עונה על השאלה מדוע פני הים עלו לפני עליית הפד"ח.
ואם כבר נתונים מן העבר, הראיתי לפרופ' רוזנפלד את התמונה הבאה (מתוך [3]), שם רואים את גובה פני הים לאורך 500-אלף השנים האחרונות (על ידי שחזורים שונים, שמתאימים זה לזה בצורה יפה), ומספר דברים נראים בבירור: 1) יש ואריאביליות טבעית מחזורית בגובה פני הים. 2) הסקאלה היא במטרים, 3) אנו נמצאים כעת בשיאו של המחזור.
תשובתו של פרופ' רוזנפלד הייתה "כמובן שאנו נמצאים באינטרגלציאל [תקופה בין-קרחונית, י.ד.] עם מקסימום בגובה פני הים".

המסקנה העולה היא שאין שום הוכחה שמקשרת בין עליית פני הים לבין פליטות הפד"ח של האנושות. עליית פני הים אכן יכולה להיות בעייתית, אולם היא נמשכת כבר שנים רבות ללא קשר מוכח לפעילות אנושית וישנם פתרונות מוכחים לעלייה איטית של פני הים (למשל בהולנד, ששליש משטחה הוא מתחת לפני הים, וללא הגנה אמסטרדם הייתה מתחת למים).

מראי מקום לפרק 3:


[3] מראי מקום לדוח ניתן למצוא כאן https://www.thegwpf.com/ipcc-report-extreme-weather-events-not-getting-worse/

[5] https://www.zavit.org.il/100-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/





מראי מקומות לפרק 4:


[2] הקו המקווקו האדום מראה התאמה של הנתונים לפונקציה ריבועית. העובדה שהפונקציה היא ריבועית (כלומר שהעלייה בפני הים אינה לינארית) אינה אומרת דבר בפני עצמה – יכול להיות שפונקציה ריבועית היא ההתנהגות נוסף  הטבעית. מה שכן משמעותי, היא שבעזרת פונקציה קבועה (כלומר המקדמים אינם משתנים) ניתן לקבל התאמה עם 0.99 < R בריבוע, על מנת להשוות, אפשר לבנות מודל של עליה לינארית שהשיפוע שלה משתנה בשנה כלשהי. למרות שמשתנה, R בריבוע לא השתנה בהרבה (טוב, כמה כבר אפשר לעלות מעל 0.99(, אבל, השנה שבה נראה השינוי שנותן את ההתאמה הטובה ביותר היא 1935, שנה שבה לא קרה שום דבר מיוחד לפליטות הפד"ח האנושיות. במילים אחרות – קשה מאוד למצוא מובהקות סטטיסטית במתאם בין גובה פני הים לבין הפד"ח. וכמו שאבא שלי היה אומר –"מובהקות סטטיסטית זה דבר די פשוט -אם אתה רואה את זה בעין, זה מובהק".



5 באוגוסט 2019

פחם, נפט וגז – עיקר מקורות האנרגיה לפחות עד 2040.

הנה עוד דו"ח, של חברת ייעוץ, ווד מקנזי, על "מעבר האנרגיה" – energy transition – המעבר הדמיוני לאנרגיה "ירוקה". אם בוחנים את העובדות המצב ברור. אין שום מעבר ושום אנרגיה ירוקה. פחם, גז ונפט ימשיכו לספק לפחות 85% מצרכי האנרגיה בעולם (כמו שהם עושים היום) עד 2040 לפחות. ה"מעבר" הוא בגדר דיבור ריקני או פנטזיות בלתי ניתנות להגשמה. כנ"ל הירידות בפליטות – לא יהיו ירידות.


ווד-מקנזי הם כלכלנים, הם משלמים מס שפתיים לשיגעון התורן של "מעבר לאנרגיות מתחדשות" – אי אפשר היום להגיד מילה רעה על זה (למשל: "אין דבר כזה"), אז אומרים "בלה... בלה... בלה... המעבר לא מהיר מספיק". זה מה שהם אומרים. אחרת ישתיקו אותם.

הם חוזים שעד 2040 הרוח והשמש יספקו 24% מצריכת החשמל לעומת 7% היום. אבל ה 7% הם רק בחשמל, אם מתייחסים לכלל האנרגיה – החלק של הרוח והשמש היום הוא רק 2% (אחרי מאמצים גדולים של 20 שנה), וזה גם לא ממש נכון – כי כאשר השמש והרוח מספקים חשמל (בשעות המעטות שיש שמש או רוח), תחנות הכוח הגרעיניות והפחמיות עובדות גם כן ברקע ונמצאות בכוננות למקרה של הפסקת רוח – אבל לא סופרים אותן.

בתעשייה – למשל תעשיית הפלדה, הגורמת לפליטות ניכרות, אין שום התקדמות, גם לא רואים שום טכנולוגיה אחרת באופק או בעתיד. ושוב מס השפתיים: "נדרשת רגולציה חמורה, מיסוי, השקעה, מאמץ גדול... בלה ... בלה..." או בעברית – זה לא יהיה, זה לא אפשרי.

"העולם מסתכן בהזדקקות לדלק פחמי לעשורים רבים" הם אומרים בניסוח תקין פוליטית. הניסוח הנכון: העולם יזדקק לדלקים פחמיים עוד עשרות שנים כי אין מקורות אנרגיה אחרים. הפליטות תמשכנה לעלות... (ראה גרף).

הביקוש לאנרגיה בעולם, כתוצאה מגידול האוכלוסייה באפריקה ואסיה (וגידול רמת החיים) יגדל בכ 25% עד 2040 – הם אומרים, (הערכה נמוכה מדי) אבל, הפליטות חייבות לרדת לפחות לחצי עד אז לפי הסכמי פריז... "זה אתגר גדול למערכת האנרגיה". תרגום לעברית: זה לא יקרה.

ההתחממות הגלובאלית הנוראית היא כבר כאן, היא דפקה לאנשים את השכל וגרמה להם לדבוק בשפה של שקרים כדי ליפות מציאות "לא נוחה". אם אתה לא משקר לפי התקינות הפוליטית האופנתית משתיקים אותך. אם אתה מצביע על האמת אומרים שאתה עוכר ישראל. אז המציאו שפה חדשה של double-talk ... "אתגר גדול למערכת האנרגיה"...

אבל האמת מבצבצת מבין השורות. אין שום מעבר אנרגיה. אין לאנושות מקורות אנרגיה בלתי פחמיים בסדר גודל הנדרש. גם לא יהיו עד 2040. העולם שורף בלי סוף כסף על תרופות סבתא – על snake oil – על שמש ורוח, ומעודד עצמו עם שקרים (קרי: הסכמי אקלים).

יעקב


29 ביולי 2019

אסונות טבע – אין שינוי


בכול אסון טבע שמתרחש קמה מיד מקהלה קולנית של חממסיטים וזועקת: "ההתחממות הגלובאלית הנוראית כבר כאן! ראו איזה נזקים איומים נגרמו על ידי ההתחממות! נזקים נוראיים יותר צפויים בקרוב!"
שקר. פייק ניוז.

אסונות טבע שמקורם במזג האוויר (שיטפונות, בצורת, הוריקנים, שריפות יער) מתרחשים כול הזמן, והתרחשו תמיד, גם לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית. לא חלה שום החמרה, שום הגברה, שום שינוי לא בתכיפות האסונות ולא בגודלם. הדבר הזה בדוק ונמדד, ומופיע בכול דוחות המדעיים של ה IPCC  וההערכות האקלימיות. אין שינוי באסונות אקלימיים לעומת העבר. אין שום קשר להתחממות הגלובאלית. כול הזועקות הקולניות אין להן שום בסיס ממשי, חוץ מהרצון להפחיד.
הנה גרפים וציטוטים כפי שמביאים ד"ר ג'ון כריסטי ורוס מקיטריק.
putting climate change claims to the test
כמות הטורנאדואים בארה"ב, 1954-2018 – מגמת ירידה ברורה.
putting climate change claims to the test
כמות הימים של הוריקנים בעולם, לפי שלוש עוצמות רוח. אין שום מגמה של עלייה.
putting climate change claims to the test
הוריקנים בעולם – 1971-2018 לפי רמת האנרגיה המצטברת. אין מגמת עלייה, אפילו קצת ירידה.
putting climate change claims to the test
אינדקס של חודשים עם מזג אוויר לח וגשום (בכחול - שטפונות) או יבש (באדום – בצורת). אין שום מגמת שינוי לאורך זמן.
"אין ראיות ואין נתונים על מגמה, וכיוונה, בנושא שיטפונות בעולם, לא בקשר לגודלם ולא בקשר לתדירותם." "אין נתונים או מגמה על שינוי בבצורת". "אין שינויים ארוכי טווח בכמויות המשקעים (גשמים)".
עוד הפחדה נפוצה היא  - שההתחממות הגלובאלית תפגע ביבולים ותקטין את כמות המזון הזמינה. שקר. הנה מצב היבולים – הייצור והפוריות נמצאים במגמה של גידול מתמיד, עקבי וגדול:
putting climate change claims to the test
כמות הדיס-אינפורמציה (פייק ניוז או שקרים) שהחממיסטים מפיצים היא אינסופית. המדענים יודעים שכול זה לא נכון, בסופו של דבר הם כתבו את הדוחות שחיפשו בנרות ראיות להחמרת האסונות האקלימיים ולא מצאו ונאלצו לדווח שאין החמרה. ובכול זאת – כאשר מתרחש אסון אקלימי (ותמיד מתרחשים) הם לא מפספסים אף הזדמנות לצעוק בקולי קולות" "געוואלד, התחממות גלובאלית!".

יעקב

22 ביולי 2019

גלי החום לא החמירו


בימים אלה יש גלי חום בניו יורק וערים רבות אחרות בארה"ב, כמו בכול קיץ. כדרכם בקודש, מנצלים החממיסטים כול אירוע מזג אוויר כדי לזעוק "געוואלד! התחממות גלובאלית נוראית!".  כך מכריז הניו יורק טיימס בכותרתו: "גלי חום בעידן שינויי האקלים: יותר ארוכים, יותר תכופים ויותר מסוכנים". שקר. גלי חום תמיד היו והנוכחי אינו שונה מאלה שהיו בעבר.

הניו יורק טיימס מסתמך על מאמר של הסוכנות הממשלתית בארה"ב ל"חקר השינויים העולמיים". הם מגדירים "גל חום" כ 2 או יותר ימים רצופים בהם טמפרטורת המינימום מעל לממוצע הרב שנתי, ב 50 ערים בארה"ב. שימו לב להגדרה המוזרה המתייחסת לטמפרטורות המינימום היומיות (בלילה) ולא למקסימום היומי. לפי הגדרה מוזרה זו, אכן יש גידול במספר גלי החום.

אבל הדו"ח הרביעי של "הערכת האקלים הלאומית" משנת 2017 (שנערך גם כן על ידי ממשלת ארה"ב), מראה שאם מסתכלים על שיאי הטמפרטורה הגבוהה, יומית, רואים ירידה בעוצמת גלי החום בכול אזורי ארה"ב היבשתית.
Hot enough for you?

ההשוואה היא בין הממוצע של ימינו – שנים 1986-2016, לבין הממוצע של תחילת המאה ה 20 – בשנים 1901-1960. רואים בטבלה שהטמפרטורה של היום הקר ביותר בשנה אכן עלתה בתקופה הנוכחית לעומת הקודמת, אך הטמפרטורה של היום החם ביותר ירדה.

בדו"ח האחרון AR5 של ה IPCC נכתב: יש "ביטחון בינוני" ש "האורך והתדירות של גלי החום גדל מאז אמצע המאה ה 20 בעולם". "בטחון בינוני" אומר שיש 50% סיכויים שהמשפט נכון. כלומר – בולשיט – לא יודעים. כול משפט לא ידוע יש 50% סיכויים שהוא נכון. כלומר: ש "האורך והתדירות של גלי החום לא גדל מאז אמצע המאה ה 20 בעולם" נכון באותה מידה (50%).
clip_image002

הגרף למעלה מראה את האינדקס של גלי חום בארה"ב, לפי EPA   - הסוכנות הממשלתית לשמירת הסביבה בארה"ב. רואים בבירור שגלי חום הרבה יותר גדולים התרחשו בארה"ב בשנות ה 1930, לפני ש"ההתחממות הגלובאלית הנוראית, מעשה ידי האדם" החלה.  [לפני שעלה ריכוז הפד"ח באטמוספרה].
אנו רואים כאן בפעולה את הטכניקה השולטת של תועמלני החממיסם – של כול העיתונאים ומרבית הפוליטיקאים והמדענים – הם מחפשים בנרות, תחת הררי הנתונים כול מספר שיכול לחזק את התעמולה החממיסטית (על התחממות גלובאלית נוראית), ומבליטים נתון זה בכותרות ענקיות מפחידות. והם מתעלמים לחלוטין מכול מספר וממצא שאינו משרת את התעמולה של הפחדה אקלימית – אותו לא תראה בתקשורת ובהודעות שלהם.

יעקב

19 ביולי 2019

המודלים האקלימיים כישלון

הנבואות או ההתרעות על אסונות אקלימיים עתידיים מתבססות על דבר אחד ודבר אחד בלבד: מודלים אקלימיים ממוחשבים. המודלים האקלימיים אינם "מדע" כלומר אינם הוכחה, הם רק בגדר השערה. אין אנו יודעים בבירור עד כמה הם באמת מייצגים את האקלים האמתי בעתיד או שמא הם מייצגים את הניחושים של עושי המודלים בלבד. מודלים צריכים להיבחן נגד תצפיות ומדידות אמת. עד כה הם נכשלו, ומדידות האמת מראות בבירור שהמודלים האקלימיים מגזימים בהרבה בשיעור ההתחממות שהם מנבאים.
הנה המשך המצגת של ד"ר ג'ון קריסטי. (קטע שני - הקטע הראשון כאן).

במאמר מדעי שג'ון קריסטי פרסם יחד עם רוס מקיטריק הם בחנו תחזית אחת של המודלים: תחזית לגבי עליית הטמפרטורה בחלק העליון של האטמוספרה, מעל קו המשווה. מדובר בשכבת האוויר בין קו רוחב 20 דרום ל 20 צפון, ובגובה בין 30 אלף רגל ל 40 אלף. על פי חישובים פיזיקליים של תנועת אוויר וחום, שביסוד המודלים, האזור הזה אמור להתחמם הכי הרבה – לפי התיאוריה של התחממות בגין גזי חממה. אם מסירים את אפקט גזי החממה מהמודלים – אין התחממות של ממש באזור זה. קריסטי ומקיטריק משווים את הטמפרטורות שהמודלים חישבו וחזו לשנים 1979 עד 2017 לעומת מדידות שנעשו באמצעות לווינים ורדיוסונד (בלונים על מכשירי מדידה). הנה הגרף למטה:

putting climate change claims to the test

יש לציין שיש 102 מודלים אקלימיים שונים בסט המודים CIMP5. ראשית כול – שימו לב להבדלים הגדולים בין המודלים לבין עצמם (הקווים הדקים). זה לבד מצביע על האופי הניחושי, או חסר הדיוק שבמודלים. לו היה למודלים הכושר לחזות באמת את המציאות לאמתה, כלומר את אותה תוצאה  – הם היו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה בתוצאותיהם. עצם הפריסה הרחבה והפיזור של התוצאות מצביעות על חוסר האמינות של המודלים.

אם נחזור למקרה שלנו: הקו האדום העבה מראה את הממוצע בין כול המודלים. הקווים הכחול, ורוד וירוק מראים מדידות אמת באמצעות לוויינים ובלונים. אנו רואים את הפער הגדול בין המודלים והמציאות בין השנים 1979 עד 2017. המודלים מראים התחממות גדולה פי 3 מאשר במציאות.
חישוב זה היה מבוסס על CMIP5 -  - תוצאות מודלים שה IPCC  הריץ ופרסם לפני הדו"ח האחרון מ 2013. כעת ה IPCC    פרסם את CIMP6 – ריצות חדשות של המודלים עד 2018. התוצאות מוגזמות באותה מידה – ביחס למדידות אמת.
putting climate change claims to the test

המודלים חוזים (ממוצע של כול המודלים) עלייה של טמפרטורות (בשכבת אוויר זו) של 0.44 מ"צ (מעלות צלסיוס) לעשור. המדידות מראות רק 0.15 מ"צ לעשור, פי 3 פחות מהמודלים. זה מוכיח בעליל שהמודלים אינם נכונים.

הבעיה הזו – חוסר ההתאמה בין תחזיות המודלים והמדידות אמת הייתה ידועה היטב לכותבי דו"ח IPCC  מס' 5 – AR5 שהתפרסם ב 2013. ד"ר ג'ון קריסטי בעצמו, הפנה את תשומת הלב לבעיה. ה IPCC  ציין את הבעיה במפורש בנספח המדעי supplemental material. ראה הגרף למטה, וההגדלה שלו בהמשך.
putting climate change claims to the test
הנה ההגדלה של האזור שבמסגרת האדומה (הגרף למעלה לקוח מתוך דוח AR5  של ה IPCC.
putting climate change claims to the test

בציור למעלה רואים בצבע אדום את תחזיות המודלים (כמה שיותר ימינה – יותר חם). בכחול רואים את תחזיות אותם המודלים ללא חימום של גזי חממה. בלבן רואים את תוצאות של מדידות אמת. התמונה ברורה מאד. המודלים עם "אילוץ" גדול של גזי חממה פשוט לא נכונים. את המידע הזה קבר ה IPCC   בנספח "מידע נוסף" והתעלם ממנו לחלוטים בכול המסקנות והסיכומים שפרסם. הם פשוט התעלמו בצורה שרירותית – כי זה סותר את האמונה הגדולה שלהם בהתחממות הגלובאלית הנוראית – אמונה שאת קידומה נועד דוח ה IPCC   לשרת.

עד כאן על מהימנות המודלים האקלימיים, שעליהם ורק עליהם, מבוססת ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית הנוראית.

בהמשך (בקטע הבא) מציג ד"ר קריסטי נתונים על מאורעות (אסונות) אקלימיים חריגים – שלא מתרחשים כלל, בניגוד לטענות הנפוצות. כלומר: אסונות אקלימיים מתרחשים, בהחלט, ותמיד התרחשו. אין שום דבר חריג באסונות האחרונים שניתן לקשור אותו להתחממות גלובאלית.


יעקב