"שיא גשם של
כל הזמנים"
מיכה קליין
חדשות YNET מדווחים ב-19.11.2024:
"מנהל השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי מסר כי נרשם שיא גשם חדש
בישראל, עם כמות של 196 מ"מ שנמדדה הבוקר בזכרון יעקב תוך ארבע שעות בלבד.
"מדובר בשיא של כל הזמנים בישראל", הסביר גבעתי."
יש לומר על ערכי
שיא אקלימיים, שככול שמשך תקופת המדידה ארוך יותר הסבירות כי יתקבלו ערכי שיא
גבוהים יותר ברורה.
עם זאת, מה
כוונת מנהל השרות באמירה "שיא גשם"?
כדי להשוות
גשם בין אירועים יש לבחור יחידת זמן שווה ולכן במקרה המדובר עוצמת הגשם הממוצעת
באירוע של 19.11.2024 היא 49 מ"מ/שעה.
בדוח השרות
המטאורולוגי שפורסם ב- 20.3.2023 בשם "סקירת אירועי מזג אוויר קיצוני בישראל במאה
השנים האחרונות", מובאים אירועי גשם בעלי עוצמה גבוהה.
להלן הרשימה כפי שהיא מופיעה בדוח השרות
כדי שיהיה ברור כי שום שיא של עוצמה לא נשבר באירוע הזה.
עיון בנתונים המובאים על ידי השרות
המטאורולוגי מגלה כי היו הרבה אירועים בהם העוצמה הייתה יותר מ49 מ"מ/שעה
שירדו באירוע הנוכחי.
אירועים קיצונים אלה התרחשו לאורך כל 100
השנים האחרונות.
כצרכני חדשות, עלינו להיות זהירים בנתונים שמובאים בעיתונות, אפילו אם מדובר בראש השרות המטאורולוגי שכותב על גשם. כשמדברים על תופעה חריגה, חשוב לעשות חיפוש מהיר ולבדוק האם הנתונים מתישבים עם הטענה, או שמה מדובר בטענה שכל מטרתה היא הנדסת תודעה.
תגובת ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי לשעבר, שנמחקה:
בתגובה לפרסום הפוסט בפייסבוק כתב מנהל השירות המטאורולוגי לשעבר, ניר סתיו:
"מיכה קליין טועה ומטעה. עוצמת גשם של 49 מ״מ בשעה אינה נדירה כאשר מדובר על פרק זמן של 5 דקות, אבל ככל שלוקחים פרק זמן ארוך יותר ההסתברות לקבלת עוצמה כזו הולכת ויורדת. אם נלך לדוגמה לפרק זמן של יממה, עוצמת גשם ממוצעת של 49 מ״מ בשעה תתורגם לכמות של 1176 מ״מ ביממה - כמות שמעולם לא נמדדה והסבירות להתרחשותה אפסית. לפיכך, כאשר בודקים חריגות של עוצמת גשם חשוב להתייחס לפרק הזמן המסוים ולהשוות ״תפוחים לתפוחים״. במקרה הנדון, מדובר על 4 שעות ולפיכך בבחינת החריגות יש לבחון בהיסטוריה האקלימית כמויות גשם שירדו ב 4 שעות ולראות האם הערך הוא נפוץ או חריג. אין שום רלוונטיות לבדיקה בפרקי זמן קצרים יותר. הסיבה אגב לכך שההסתברות/החריגות תלויה באופן חזק באורך הזמן הנבדק, נובעת
מאופי העננים היוצרים את הגשם החזק - אלו עננים ערמתיים מפותחים, בדרך כלל קומולונימבוסים. בעננים כאלו יש מוקד משקעים מצומצם בהיקפו המרחבי בו ישנן עוצמות גשם גבוהות מאוד. עננים אלו גם מאופיינים בדרך כלל בזמן חיים של שעה עד שעה וחצי והם נוטים לזוז עם כיוון הרוח השלטת באמצע הענן (באיזורנו, באירועים חורפיים: בד״כ רוח עם רכיב מערבי). היות ומוקד המשקעים מצומצם והענן זז, מטחי גשם חזקים נמשכים בממוצע זמן לא ממושך - בדרך כלל מוקד המשקעים יעבור מעליך תוך פרק זמן של פחות מחצי שעה. כל אחד מאיתנו מכיר את התופעה הזו היטב - אתה יוצא החוצה ויורדים ממטרים כבדים, אז אתה יכול להמתין משהו כמו רבע שעה בפתח של הבית ולחכות בסבלנות ורוב הסיכויים שהגשם ייחלש. גשם חזק שנמשך 4 שעות הוא לפיכך משהו מאוד לא נפוץ."
ברור שמשך הגשם העוצמתי חשוב מאד. לכן הבאתי את רשימת השרות המטאורולוגי ובה מפורט גם המשך. לדוגמא:
ראה אירועים מספר 1.2.5.6.8.11.12 ברשימה של "אירועי גשם קיצוניים" , אלה כולם אירועים שמשכם ארוך.
2 תגובות:
שימו לב שהמדד מ"מ שעה לא לוקח בחשבון את משך האירוע. מהתבוננות ברשימת השיאים, נראה שגם האירוע הזה ייכנס לרשימה - הוא די יוצא דופן במשכו. אני לא יודע מה ההתפלגות המשותפת של ממ/שעה ומשך באירועי גשם אבל לכאורה המדד צריך להתבסס עליה, ולא סתם להשוות ממ/שעה. נראה שאפשר להצדיק את הכתבה, גם אם יש בה הגזמה מסוימת לצורך סנסציה.
כצרכני תוכן, עלינו לזהות את הנקודה בטקסט שבה הכתיבה מנסה לגרום לנו להפסיק להפעיל את הראש. אם נקודה כזו קיימת, ייתכן שמטרתה איננה לקדם ידע, אלא להנדס תודעה.
התגובה של ניר סתיו והתייחסות אליה הוספו לפוסט.
הוסף רשומת תגובה