31 בינואר 2022

עלותה הטראגית של החלטת גרמניה להפטר מאנרגיה גרעינית לצרכי חשמל

ד"ר זאב הולנדר

המרכז הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) פרסם )במסגרת סדרת הדוחות שלו), בדצמבר 2019 דו"ח רשמי על העלות האמיתית לגרמניה של החלטתה הטראגית של הקנצלרית מרקל וממשלתה (שנועצו ב"ירוקים" בטיעוניהם החופשיים מעובדות) לנטוש כליל טכנולוגיה גרעינית, חופשית מפליטות פד"ח, לצרכי הפקת חשמל. זה קרה בשנת 2011 לאחר התאונה במפעל ייצור החשמל ממקור הכוח הגרעיני בפוקוצ'ימה (שבו לא נספה איש כתוצאה מה"גרעין" אלא רק מהצונאמי ומההחלטות החרדתיות והבלתי שקולות של הממשלה לפינוי מהיר בכל מחיר). בגרמניה, הפיצוי על האנרגיה האבודה התבטא בעיקר (לא רק) בשימוש גובר בפחם. זה כשלעצמו פגע משמעותית ביכולתה של המדינה לעמוד ביעדי פליטת הפד"ח שלקחה על עצמה. זאת, מאחר שזה גרם לעליה של 36 מגה-טון לשנה בפליטת פד"ח ובנוסף לכך לעליה משמעותית בזיהום האויר. עפ"י המודל של חוקרי המרכז האמריקני, נגרמת תוספת תמותה של כאלף גרמנים כל שנה עקב תוספת תחלואת ריאות ולב שמקורה בתוספת זיהום האויר הזה (לא הפד"ח, כמובן, הוא אינו זיהום ואינו גורם לתחלואה). עד כה, העלות לגרמניה מההימנעות מאנרגיה גרעינית, היא 12 מיליארד דולר כל שנה. הגרמנים, שמעולם לא מתו מתוצאות של הפקת אנרגיה גרעינית, מתים באלפיהם כתוצאה מההימנעות המכוונת ממנה. זה הוא, אישוש נוסף לתופעה הנצפית לאורך השנים, שלפיה רוב ככול העצות של מה שמכונה "ארגוני הירוקים" למיניהם מביאות לטרגדיות אנושיות בממדים עצומים.

מעל: איור מקורות הפקת החשמל בגרמניה.
המעוניין יכול להוריד את הדוח המדעי והמקיף עצמו של
NBER דרך הקישור שלהלן.

29 בינואר 2022

ושוב על שינויי מסת הקרח בקטבים

מאת מיכה קליין

בועז ארד הסב את תשומת ליבי  לנתוני NASA  המעודכנים על שינויי מסת הקרח בקטבים בשנים 2002-2021, הנתונים מציגים ירידה במסת הקרח בגרינלנד (גרף תחתון) והן באנטרקטיקה (גרף עליון).

בנובמבר 2021 פורסמו בבלוג הירוק שתי מצגות שערכתי האחת על ההמיספירה הצפונית והשניה על אנטרטיקה בהן הצגתי נתונים המראים על מגמת עלייה קלה במסת הקרח בעשור האחרון.

מה היא "האמת"?

האמת בנושא זה קשה מאד לקביעה. הגורם העיקרי לקושי זה הוא בהערכת המשקל הסגולי של "הלבן הלבן" הזה. כלי מדידה בגובה מטר המלא שלג טרי שזה עתה ירד, כשיומס השלג, גובה המים בכלי יהיה 5 ס"מ. 

כלי מדידה של מטר המלא בקרח מהקרחון שהוצא בקידוח, כשיומס הקרח גובה המים במינסרה יהיה 90 ס"מ.

בין שני נפחים שונים אלה של תכולת המים נמצאת הבעיה של הערכת מסת הקרח.

החישוב של מסת הקרחון תלויה כמובן בהערכה של צפיפות השלג הנמצא בתהליך של הידחסות ועלייה בצפיפות.הערכה זו תלויה בפרמטיים שונים כמו רציפות ירידת השלג, הזמן שחלף מאז הירידה , בדרך כלל מקובל כי המשקל הסגולי של השלג הדחוס בסוף עונה אחת הוא 0.4 גרם/ס"מק. רק לאחר כמה שנים תגיע הצפיפות לצפיפות הקרחון של 0.9.

לכל קבוצת מחקר יש נסיון שדה המביא אותה לקביעת הקבועים לשיטת החישוב. NASA היא גוף מחקר ידוע אך היא רק מוסד מחקר אחד מיני רבים.

כאן יוצגו חישובי מסת הקרח של גופים אחרים, בנוסף לאלה שכבר הצגתי במצגות.

1.האיור המצורף מציג את שינויי מסת השלג בהמיספירה הצפונית בשנים 1980-2018.עורכי המחקר הם השרות המטאורולוגי הפינלנדי:


Changes in snow mass between 1980 and 2018. In areas A-E, large regional changes in the amount of snow are observed. In the red areas (A, E) the snow mass has decreased, in the blue areas (B, C, D) the snow mass has increased. The scale is the change in the water value of snow in millimeters per 10 years (the water value indicates how high a column of water the snow corresponds to when melted). Finnish Meteorological Institute, modified from the chart presented in the Nature article.

ניתן לראות כי האזור הארקטי לא מתנהג באופן אחיד. בצפון מזרח קנדה ובצפון מערב אירופה הם מראים כי יש ירידה במסת הקרח ( צבע אדום-חום במפה). בעוד במערב קנדה, בצפון מזרח אסיה וברחבי סיביר (צבע כחול במפה) יש מגמה של עלייה במסת הקרח.

לסיכום הם כותבים:

The snow mass has remained the same, but the extent of snow cover has decreased

https://public.wmo.int/en/media/news/northern-hemisphere-snow-can-now-be-reliably-estimated

 

2. מחקר נוסף מבית במדרש של NOAA מציג את האנומליות בשטח המכוסה בשלג בחודש ינואר בשנים 1969-2019.

מחקר זה הראה כי בשנים האחרונות יש עלייה בגודל השטח המכוסה בשלג.

NOAA National Centers for Environmental Information, State of the Climate: Global Snow and Ice for January 2019, published online February 2019, retrieved on January 22, 2022 from https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/global-snow/201901.

3. מאמר מקיף מאד כותבים המחברים:

 : We find no significant trend in Antarctic SMB over either period

 "לא מצאנו מגמה מובהקת של שינוי במאזן פני השטח באנטרטיקה בכל תקופה שהיא"

תקופת המחקר שהם בחנו 1979-2015.

 Mottram, R., Hansen, N., Kittel, C., van Wessem, J. M., Agosta, C., Amory, C., Boberg, F., van de Berg, W. J., Fettweis, X., Gossart, A., van Lipzig, N. P. M., van Meijgaard, E., Orr, A., Phillips, T., Webster, S., Simonsen, S. B., and Souverijns, N.: What is the surface mass balance of Antarctica? An intercomparison of regional climate model estimates, The Cryosphere, 15, 3751–3784, https://doi.org/10.5194/tc-15-3751-2021, 2021.

 

4. במאמר נוסף כותבים החוקרים כי אנטרקטיקה "מרוויחה" קרח כל שנה  הם גם מחשבים בכמה ירדו פני הים עקב הצטברות זו של קרח ביבשב אנטרקטיקה.

 H. Jay Zwally,Jun Li,John W. Robbins,Jack L. Saba,Donghui Yi andAnita C. Brenner    2017 Mass gains of the Antarctic ice sheet exceed losses. Journal of Glaciology.Volume 61 Issue 230

5. מאמר נוסף מציג את השינוי בשטח ים/קרח באנטרקטיקה. ניתן לראות את הירידה בשטח עד לקראת סוף המאה הקודמת ,קו שחור, ואז במודלים ,קו ירוק וקו אדום , ממשיכים במגמת הירידה אך התצפיות בשטח מראות מגמת עלייה,קו כחול.

Lenaerts, J.T.M., Vizcaino, M., Fyke, J. et al. Present-day and future Antarctic ice sheet climate and surface mass balance in the Community Earth System Model. Clim Dyn 47, 1367–1381 (2016). https://doi.org/10.1007/s00382-015-2907-4

6. קבוצת מחקר נוספת חקרה את השינוי באנטרקטיקה קו אדום, ובגרינלנד קו ירוק. נראה כי באנטרקטיקה המגמה בשנים 1979-2013 היא של עלייה קלה במסת הקרח. בעוד בגרינלנד יש ירידה לקראת מינימום בשנת 2010 ואז תחילת עלייה שאנו יודעים ממחקרים אחרים (ראו מצגת מנובמבר 2021) שהמגמה הזו ממשיכה עד ימינו.


Jan T. M. LenaertsBrooke MedleyMichiel R. van den BroekeBert Wouters 2019 Observing and Modeling Ice Sheet Surface Mass Balance. Reviews of Geophysics. Volume 57, Issue 2 Pages: 183-616

לסיכום

כמובן ניתן לסקור בהרחבה את הספרות העדכנית ולראות גם מאמרים התומכים במגמה המוצגת על ידי NASA.

אך לא ניתן להתייחס לNASA כמקור המהימן היחידי.  

 


25 בינואר 2022

בעקבות ההתפרצות בטונגה 15.1.2022 Hunga Tonga

מיכה קליין

כאשר  מתרחשת התפרצות געשית חזקה מספיק כדי להגיע לסטרטוספירה, מחקרים מראים כי הדבר יכול לגרום לקירור בטמפרטורת כדור הארץ בקנה מידה גדול אשר עשוי להימשך מספר שנים. הבסיס התיאורטי לכך הוא שנוכחותם של אירוסולים נוספים  בסטרטוספירה (בעיקר סולפטים) מגדילה זמנית את האלבדו של כדור הארץ, ובכך מפחיתה את קרינת השמש הנכנסת, עד הזמן שבו חלקיקי האירוסול יוצאים ממחזור אטמוספירה.

משערים, כי התפרצות געשית חזקה המגיעה לסטרטוספירה כמו Pinatubo בשנת 1991 תוביל לשנתיים או שלוש של התקררות גלובלית, החל מספר חודשים לאחר ההתפרצות. עם זאת, מכיוון שההתפרצויות החזקות במיוחד ("התפרצויות געשיות סטרטוספיריות") נדירות יחסית, עד כה לא היו דוגמאות רבות שלפיהן ניתן לבדוק את התיאוריות הללו, ולא ניתן להעריך בכמה ירדו הטמפרטורות ולמשך כמה זמן.

כפי שניתן לראות מהאיור, היו רק כ-10 התפרצויות סטרטוספיריות גדולות (מתועדות) מאז סוף המאה ה-19, ורק שתיים מאז תחילת עידן הלוויינים המציגים תיעוד יפה של ההתפרצות  אל צ'יצ'ון (1982) ופנאטובו (1991).

ניתן בבירור לראות כי כל אירוע של התפרצות וולקנית חזקה הביא בעקבותיו ירידה קטנה של הטמפרטורה (קו אדום) 

21 בינואר 2022

שרת האנרגיה מציעה למבקריה לשתות כוס תה...

בתאריך 17 בינואר 2022 נשבר שיא צריכת החשמל בשל הקור. חברת ניהול מערכת החשמל פרסמה כי נרשם שיא צריכה של 14,039 מגאווט. בתאריך 19 בינואר נשבר שוב השיא (והגיע ל14,738 מגאווט) הרזרבה היתה נמוכה מאוד ועמדה על אחוזים בודדים, ובכך יש חריגה ואי עמידה בדרישות. לפי הרגולטור של משק החשמל - רשות החשמל - הרזרבה הראויה היא 17% מכושר היצור בכל רגע נתון.




בעקבות דיווח זה פרסמה שרת האנרגיה בטוויטר את הדיון שערכה בנושא הערכות ייצור החשמל לקראת גל הקור הבא.


כאשר העיתונאי ינון מגל (בתמונה מעל) הסב את תשומת ליבה שאין אנרגיה סולארית בימים כאלו והיא חוסמת חיפושי גז ומונעת פיתוח של אנרגיה חיונית תשובתה הלעגנית הייתה שברמת הגולן יוצרו כ90 מגה וואט חשמל מרוח (וזה יותר רוח ממה שאתה עושה...). 

הבעיה היא שאנרגית רוח איננה אמינה ויציבה, יקרה ומדובר בכמות מזערית של 0.05% מהצריכה בשיא, בכדי לספק צריכה יציבה וחיונית ולקיים רזרבה הכרחית אנו נדרשים לשמור ולחזק את יכולת ההפקה הקונבנציונלית. 

ולכן, כל עוד אין רזרבות הנדרשות בחוק והמשך פיתוח מקורות אנרגיה יציבים והקמה של תחנות כוח תקוע, לא הייתי ממהר להרגע ולשתות כוס תה כהצעת השרה.

להרחבה מוזמנים לקרוא את מאמרי "המשבר האנרגטי המיותר של המערב" בגלובס.

בועז


 

19 בינואר 2022

ביקור בישיבת המנהלת להערכות לשנויי אקלים במשרד להגנת הסביבה

הבוקר התקיימה ישיבה רבת משתתפים בזום של מנהלת ההערכות לשינויי האקלים. בין הכוכבים בדיון בלט השגריר המיוחד של מדינת ישראל לנושא האקלים גדעון בכר.

על הופעתו כתב פרופ' יונתן דובי בפוסט: היום בפינתנו "הטרלול גבולות אין לו
:"

גדעון בכר, שנהנה ממשרת "שגריר מיוחד לאקלים וקיימות במשרד החוץ" (עם כל הכיבודים, הטיסות וההנאות הנלוות לה) מודאג מאוד מעליית פני הים. לפי כבוד השגריר המיוחד, הסכנה האסטרטגית הגדולה של מדינת ישראל היא עלייה פתאומית, תוך כמה שנים, של עליית פני הים במטר או שניים (כמובן, בניגוד לכל תחזית מדעית, תצפית אוקייאנוגרפית או סתם הגיון).

הפתרון של כבוד השגריר: לקבוע גובה מינימאלי מעל פני הים לתשתיות מיוחדות, במיוחד נמלי-ים ותחנות כח.

אז רק אזכיר לכבוד השגריר שנמלי-ים צריכים, ובכן, גישה לים. (גם תחנות כח גדולות, אגב).

וכמו שאמר ידידי בועז ארד: "נהדר – למה שרק חיפה ואשדוד יהנו, סוף סוף יהיה בירושלים גם נמל!"

ועוד הערה: הטירלול הזה, ההפחדות האקלימיות חסרות השחר, הפאניקה המשתוללת והקטסטרופיזם, מוצאים את דרכם לכיתות הלימוד של הילדים שלנו. אם אתם במקרה הורים, אני ממליץ לעקוב אחרי התכנים שמגיעים לילדים שלכם בנושא, על מנת למנוע מהם חרדות אקלים מיותרות.

בקרוב – הרצאה חדשה "מה נספר לילדינו על משבר האקלים" תצא לדרך (ברגע שגל הבידודים הנוכחי יסתיים).

בוידאו המצורף דבריו המלאים של השגריר המיוחד בכנס מנהלת האקלים הממומנת על חשבוננו, לינק למאמר על תצפיות על פני הים בישראל, ולינק על המציאות של "קרחון יום הדין".


והנה גם תגובה של פרופ' מיכה קליין לדבריו של גדעון בכר, ולדברים של דוברים נוספים בדיון. 

גדעון בכר הפגין רגישות למול דבריו של פרופ' קליין וכתב: "זה מידע מאוד מטעה ולא נכון מה שאתה אומר כאן".
כתבת עיתון הארץ, גב' לי ירון, במאית תאטרון וכתבת רווחה בעברה וכיום מסקרת את "משבר האקלים" בעיתון כתבה בתגובה לדבריו של פרופ' קליין בצ'אט של המפגש: "מפריע בכל דיוני אקלים כבר חודשים עם הכחשה".

 


בעקבות חילופי הדברים הגיב אבנר אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי וציין כי אכן העבודה המדעית היא הבסיס לדיון וכי ההפחדות של גדעון בכר על רצף של 10 ימי שרב של 50 מעלות, אין להם על מה להסתמך מדעית. 


16 בינואר 2022

ההתפרצות בטונגה 15.1.2022 Hunga Tonga

מיכה קליין

אתמול דווח על התפרצות וולקנית גדולה. עוצמת התפרצות וולקנית נמדדת לפי כמות החומר המועף. הסולם מוצג באיור המצורף:



האיור מראה את הדרגות השונות מ1 ועד 8. כמו הסולם העוצמה של רעידות האדמה גם כאן העוצמות הן בחזקה. כך שהתפרצות  6 היא בסדר גודל שלם יותר חומר שהועף בהתפרצות מאשר בעוצמה 5.

העוצמה הראשונית כפי שחושבה על ידי המכון הגיאולוגי האמריקאי היא של 5.8.

עוצמת ההתפרצות בפינטובו בשנת 1991 הייתה 6.3.

לכן ברור כי השפעת התפרצות על האקלים תהיה קטנה בהרבה.

מצורף קטע וידאו המציג את צילומי הלווין של ההתפרצות הגעשית.

  


12 בינואר 2022

קרחון יום הדין - תווייטס (Thwaites)

בעקבות הפרסומים ב"הארץ" שהתמקדו בחשש מעלייה משמעותית של פני הים בשל המסת הקרח של הקרחון תווייטס, זאת בגלל התחממות מי הים. פרופ' קליין הכין מצגת הממחישה את גורמי ההמסה ומציגה את ההשפעה שלה.



6 בינואר 2022

"אצלנו מתחמם כפול מהממוצע העולמי".

מיכה קליין

הטענה כי בארץ ההתחממות הגלובלית כפולה מאשר הממוצע העולמי חוזרת לעיתים קרובות בכל כלי התקשרות המנסים להטיל אימה על הציבור.

באופן מפתיע בדיוק אותה טענה נכתבת בעשרות מקומות נוספים בעולם, האם כל העולם מתחמם כפול מהממוצע אז מהי מהות הממוצע?

הגרף המצורף מסביר למה הטענה "נכונה" לכמעט כל מקום בכדור הארץ.

לפי נתוני NASA נראה כי הטמפרטורה הנמדדת בתחנות יבשתיות עולה מאז שנות ה-80 בשיעור גדול בהרבה מהטמפרטורה הנמדדת בתחנות ימיות  (מצופים) . פני כדור הארץ הם 70% ים ו 30% יבשה, ולכן בכל מקום על פני היבשה נכונה הטענה כי "אצלנו מתחמם כפול מהממוצע העולמי".