וועידת קטוביץ

(לא זאת שליד יהודה המכבי בת"א...)

וועידת קטוביץ לאקלים, הוועידה השנתית השגרתית של האו"מ, המכונה COP24 (כלומר הוועידה ה 24) ננעלה ב 15 לדצמבר. כרגיל המתח היה רב והעולם עצר נשמתו בהמתנה דרוכה לתוצאות החשובות. היה חשש כבד שהוועידה תסתיים ללא תוצאות. אבל... לבסוף העולם נשם לרווחה. אחרי הארכת הדיונים, והמשכתם לתוך השעות הקטנות של הלילה (כרגיל) הושגו הבנות וסיכומים ונוסחו החלטות חשובות. הנה ההחלטות:

1. הוחלט לדבוק בהסכם פאריס משנת 2015....

2. הוחלט לנסח ולאמץ (בוועידות האקלים הבאות) כללים למדידה ודיווח אחידים של פליטות הפד"ח בכול הארצות, וגם מנגנונים לבקרה חיצונית ואימות הדיווחים. לא נוסחו כללים, אבל הוחלט בפירוש שכללים כאלה ינוסחו ויאומצו בעתיד, אי"ה.  יפה!

3. הוחלט שהמדינות ישתדלו לצמצם עוד יותר את הפליטות מעבר למובטח בפאריס, כלומר – להציג, בוועידות הבאות, "יעדים" עוד יותר יפים לצמצום הפליטות. (היעדים הקיימים לא הושגו, ואין דרך להשיגם, והם בגדר פנטזיה ודיבורים גרידה ללא מסלול מעשי ואפשרי להשגה, כלומר – יעדים ללא תכנית מוחשית מאחוריהם, יעדים מהפה לחוץ, היחידים האפשריים. הדיבורים הריקים האלה יהיו עוד יותר "שאפתניים" בעתיד).

4. המדינות המפותחות (העשירות, לא כולל סין והודו) יבהירו מה עם הכסף. ככה הוחלט. כזכור הבטיח הנשיא אובמה, ברגע של התעלות נפשית, בוועידתם קופנהאגן ב 2009, שהמדינות העשירות יקימו קרן של 100 מיליארד דולר לשנה, למימון מעבר העניות לאנרגיות מתחדשות. מאז שואלים העניים כול שנה "איפה הכסף?" ותשובה אין. עוד פנטזיה חסרת שחר. השאלה נשאלה, כמובן, גם בוועידה זו והוחלט חגיגית שתישאל גם בוועידה הבאה

...

הרבה ממשתתפי הוועידה היו קצת מאוכזבים, בייחוד שפליטות הפד"ח בעולם לא רק שלא קטנות אלא הן גדלות – גדלו השנה ב 2.7% לעומת השנה שעברה... אחרים היו מרוצים, בכול זאת הושגו "הבנות"...

עכשיו ברצינות – עשרות אלפי אנשים (22 אלף הפעם?) מ 200 ארצות מתכנסים כול שנה (ואף פעמיים בשנה...) לוועידות בילוי, קוקטיילים ופטפוטי סרק, על חשבון משלמי המיסים, כבר 24 שנים. האם מישהו יכול לטעון שהדבר הזה שפוי?

יעקב

פאריס מתחממת

הנשיא הצרפתי, מקרון, העלה את המיסים על בנזין ודיזל בתירוץ של "מאבק" האקלים. כתוצאה מכך פרצו הפגנות גדולות ומהומות בפאריס ושאר ערי צרפת. בעל טור, שמרן החצר של ניו יורק טיימס, ברט סטיבנס, כתב מאמר טוב על זה שמובא בהמשך. (תרגום ותמצות שלי. במאמר יש קישוריות לסימוכין).

רבים מגנים את הנשיא טראמפ על שהוא לא עושה כלום למען האקלים. נשיא אחר למד השבוע שדבר הגרוע יותר זה לעשות משהו... ממשלתו של עמנואל מקרון נאלצה לבטל העלאה של 6.5% במחירי הדיזל – שנועדה לעודד את המעבר לאנרגיה מתחדשת, בגלל הפגנות ומהומות אלימות. תושבי צרפת (וכל אירופה) משלמים כבר היום יותר מ 6 ₪ לליטר בנזין, יותר מפי 2 מאשר בארה"ב (בגלל מיסוי). זאת בארץ (צרפת) בה האבטלה היא 9.1% (לעומת 3.7% בארה"ב), ההכנסה הממוצעת הפנויה היא רק כ 1930$. המפגינים טוענים שבעת שמקרון מודאג מסוף העולם, הם מודאגים מסוף החודש.

האמונה הנפוצה שפרשנים שמרנים בורים, וחבורה של אילי נפט רשעים הם המכשול לפעולה למען האקלים מוכחת כאבסורדית. הנשיא לשעבר (המתקדם) אובמה סרב להעלות את מיסי הדלק ב 2009 (כאשר הדמוקרטים שלטו בקונגרס) ולא בגלל הכניעה לאחים קוך (אילי נפט שמרנים). מפגיני האפודים הצהובים בצרפת אינם שמרנים במיוחד, והם נהנים מתמיכה של 84% בציבור הצרפתי.

שגויה היא גם הדעה שהבעיה הגדולה בנושא האקלים היא שלמנהיגים אין האומץ לעשות מה שדרוש. הבעיה היא שכול אותן פעולות למען האקלים שהפעילים דורשים לא עובדות, לא משיגות התוצאות הרצויות, לא יעבדו, ולא יעבדו בעתיד הנראה לעין וגם עולות מחיר גדול. לפני שמאשימים את אלה שלא עושים כלום שהם לא שווים כלום, האם לא מוטב שאלה התומכים בפעולה יציעו משהו רציני ומעשי ויעיל לעשותו?

תחשבו על הדברים שנעשו עד כה. פרוטוקול קיוטו מ 1997? הסנט בארה"ב הצביע  95-0 נגד הצטרפות ארה"ב להסכם (שלא השיג דבר). כולל המנהיגים דמוקרטים מאז, ג'ון קרי וטד קנדי. מכסות פליטת פד"ח סחירות? אירופה הנהיגה אותן ב 2005 – התכנית לקתה בניהול כושל ושחיתות ולא השיגה דבר. תכנית אחרת היא הביו-דלק (אתנול – או שריפת המזון שלנו בתור דלק). התכנית הפכה לאסון מבחינה כלכלית וגם מבחינה סביבתית וגרמה, וממשיכה לגרום רק נזק כלכלי וסביבתי. סובסידיות ענק לאנרגיה מרוח ושמש? גרמניה, למשל, השקיעה ותשקיע עד 2025 כ 600 מיליארד דולר בהן – ומה השיגה? מטרות צמצום הפליטות לא הושגו, אך מחירי החשמל עלו לשמיים.

הסכם פאריס לאקלים, מ 2015? רק שתיים מ 198 המדינות שחתמו (מרוקו וגמביה) ממלאות את ההתחייבות שלקחו על עצמן. צמצום השימוש בפחם? סין והודו, שפולטות יותר מ 1/3 מהפליטות דווקא מגדילות את השימוש בפחם – כי הן צריכות חשמל.

לכידה וקבורה של פד"ח (CCS) ? אולי בעתיד, היום זה לא עובד. אגירת אנרגיה בבטריות (כדי לנצל את השמש והרוח התזזיתיים)? לא מעשי היום.

מה בכול זאת יכול לעבוד מבחינה כמותית ובמסגרת זמן סביר כדי לצמצם פליטות ולשפר את האקלים? אנרגיה גרעינית. הטכנולוגיה בוגרת ומוכחת, יעילה, חופשיה מפליטות, ודי בטוחה. וזה מחזיר אותנו לצרפת. במשך שנים הפליטות שלהם נמוכות מאד, כי הם מפיקים 75% מהחשמל שלהם מאנרגיה גרעינית. אז מה הם עשו? העבירו החלטה ב 2015 להקטין את השימוש באנרגיה גרעינית ל 50% ולסגור תחנות כוח גרעיניות. הם גם החליטו לאסור חיפושי גז  - בעוד בארה"ב המעבר מפחם לגז הוא הגורם העיקרי לצמצום הפליטות.

המדיניות שצרפת נוקטת (וכול אירופה, ומרבית מדינות העולם) אינה מדיניות של מאבק יעיל בשינויי האקלים. זו מדיניות של פעולות סרק סמליות שמשיגות ההיפך מהמקווה, בעלות גדולה שנופלת למעמסה על הציבור. זה לא אומר שלא צריך לשאוף להיאבק נגד שינויי האקלים. מה שצריך זה להתרכז במחקר עד שיפותחו שיטות וטכנולוגיות יעילות. פריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות ייתכן שייקח עשרות שנים עד שיושגו, אם בכלל.

אבל, היסטוריה ארוכה של כישלונות בפעולות אקלימיות צריכות ללמד פעילים ופוליטיקאים להיות יותר שקולים וזהירים בהשקפותיהם ודרישותיהם ויותר רגישים למחיר האנושי (לסבל) של הפעולות הסרק. כדאי שיקשיבו יותר לביקורת. אם יש לך אבחון נכון (של בעיית האקלים) אין פירושו שיש לך תרופה, ותרופות רעות יכולות לגרום יותר נזק מהמחלה.

עד כאן ברט סטיבנס בניו יורק טיימס. אמן.

לא שהאבחון של הפעילים (של בעיית האקלים) נכון... הוא מוגזם.

יעקב

התכניות המתחדשות של בספרד

הנה פרטים נוספים על התכניות של ספרד בקשר ליעד הנעלה של 100% חשמל מתחדש (משמש ורוח) ב 2050.

בתמונה: תחנת כוח תרמו-סולארית ליד סביליה בספרד. על תתרשמו מהגודל, כושר התפוקה התיאורטי (כאשר השמש זורחת) הוא כ 11 MW  לכול אחד משני המתקנים, שזה בערך כושר התפוקה של דיזל גנרטור.

התכנית ה"שאפתנית" (בדיבורים) של ספרד גובשה בהצעת חוק שהממשלה מנסה להעביר בפרלמנט, אבל לא בטוח שתצליח כי יש התנגדויות בקואליציה הבלתי יציבה המושלת כרגע בספרד. אז, בינתיים זו בגדר הצעה בלבד (דיבורים).

התכנית מדברת על סגירת בעתיד של תחנות הכוח הפחמיות ומרבית מכרות הפחם – בלי לנקוב במועד מדויק. גם תחנות הכוח הגרעיניות תסגרנה – ללא קביעת מועד. בינתיים התחנות הפחמיות והגרעיניות מספקות את מרבית החשמל, ולכן לא תיסגרנה. בכול זאת התחנות הקיימות מזדקנות, ודינן להיסגר בכול מקרה בגלל בלאי תוך 10-20 שנה. הממשלות חולמות חלומות סרק על אנרגיה מתחדשת, ולא בונות (או מאפשרות לבנות) תחנות פחמיות וגרעיניות חדשות תחת הישנות.  בעוד 20 שנה לא יהיו תחנות ויהיו הפסקות זרם תכופות (כמו שיש היום בארצות עניות כמו הודו) וכול אחד יחזיק דיזל-גנרטור ("לחרום") בבית (כמו בהודו) והזיהום יהיה אדיר.

מלבד זאת מתכננת ממשלת ספרד להתקין כ 3000MW  כושר ייצור רוחני וסולארי כול שנה במשך 10 השנים הבאות – למרות שספק אם הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד 3 שנים... עוד היא מכריזה שתשקיע 20% מתקציבה ל"מלחמה בהתחממות הגלובאלית" – החל מ 2025, כלומר 5 שנים אחרי שהממשלה תתחלף... כמו כן תאסור ממשלת ספרד קידוחי נפט או גז או ניצול שיטת הפראקינג בשטחה... כלומר – היא מתעקשת להשתמש רק בגז ופחם מיובא... כעת היא מייבאת גז מאלג'יריה המספק כ 14% מצריכת החשמל.

הנה תמונה של מקורות החשמל של ספרד בשנת 2017 לפי נתוני חברת החשמל הספרדית REE

המקורות המתחדשים סיפקו כ 33% מהצריכה (לעומת 42% ב 2014) – כ 19% מרוח, 8.3% מהידרו ו 5.4% משמש.  

ברור שהגדלת הנתח המתחדש אפשרי רק מהשמש והרוח. אם אכן ההבטחה ל MW3000 תוספת בשנה ל 10 שנים תתממש – יוכפל פי 2 כושר הייצור של השמש והרוח עד אז.

רוג'ר אנדריוס עשה תרגיל בדיקה: הוא לקח את נתוני אמת של האספקה והצריכה של החשמל בשנת 2018, ושאל את עצמו כמה רוח ושמש צריך היה להוסיף כדי להגיע ל 100% אנרגיה מתחדשת (תוך שימוש גם בהידרו הקיים)? הוא הכפיל את הרוח והשמש פי 4.5 ומצא שגם זה לא מספיק, ונשארים "חורים" באספקה, כאשר אין רוח ואין שמש. עם כמות כזו מוגדלת של מתקני רוח ושמש יש זמנים של עודף ייצור (כאשר הרוח נושבת והשמש זורחת), שאין אפשרות לנצל – אבל חייבים לשלם עבורו בכול זאת לפי חוזי המתקינים. מאידך – כאשר הרוח לא נושבת והשמש לא זורחת יש תקופות של מחסור בחשמל. למטה יש גרף וחישוב לדוגמה לפי נתוני ינואר 2018, עם רוח ושמש מוגדלים פי 4.5. רואים את התקופות של עודף והתקופות של מחסור. כדי להתגבר צריך לאחסן או לאגור את האנרגיה בימי העודף, לשימוש בימי המחסור. כמות האגירה הדרושה היא באזור 2  TWh שזו כמות לא אפשרית, לא מבחינה טכנית ולא מבחינה כלכלית.

Figure: wind & solar generation scaled up to meet demand, Spain, 10-minute REE data, January 2018

מסקנה: אין אפשרות להגיע ל 100% אספקה של חשמל ממקורות מתחדשים, בטכנולוגיה הקיימת והידועה לנו היום. ה"יעדים" הנפלאים של 100% אנרגיה מתחדשת (עד 2050) מביעים רחשי לב בלבד, הם המנותקים מהמציאות.

אני עשיתי חישוב דומה, לפני כשנה וחצי, לנתונים של גרמניה. המסקנה שלי הייתה שניתן להגיע, (מבחינה טכנית) באמצעות שמש, רוח והידרו ואגירה שאובה ל 60% אספקת חשמל ממקורות מתחדשים. אבל עדיין חייבים לשמור על כמעט 100% מתחנות הכוח הפחמיות (או גזיות), כדי לספק חשמל כאשר אין שמש ורוח. התחנות הפחמיות יעבדו רק כ 35% מהזמן.

שימו לב שהחשמל הסולארי הוא בכול מקרה גורם משני וקטן בתוך המכלול של המתחדשים. בסצנריו של חדירה גדולה של מקורות מתחדשים – הנתח של הרוח וההידרו הם בסביבות 80% ושל השמש רק כ 20% או פחות. אנרגיית השמש הנהדרת שבה התברכנו כביכול בישראל (כמו בספרד) לא רלוונטית במיוחד. והרוח וההידרו, העושים את עיקר העבודה בספרד, לא רלוונטיים לישראל.

יעקב

רומנסה ספרדית

המטיף הירוק הלאומי, פרופ' עדי וולפסון מכה שוב בוואינט. הפעם הוא מצר על היעדר החזון של ישראל בתחום אנרגיית השמש, ומעלה למופת את החזון המתקדם הספרדי. ספרד היא ארץ שטופת שמש, כמו ישראל, וגם דומה מבחינת הרמה הכלכלית. לספרד יש חזון נהדר בתחום האנרגיה המתחדשת – ממשלת ספרד הכריזה שהיעד שלה הוא 70% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030 ו 100% (מאה אחוז, טבין ותקילין!) עד 2050. חזון גדול! למה אין לישראל חזון מתקדם דומה? למה אנחנו מפגרים בתחום החזון?

בישראל היעד הוא "רק" 10% עד 2020 (שלא יושג), 17% עד 2030 ומעבר לזה אין לישראל שום חזון... איפה בן גוריון, איש החזון, מצר וולפסון. למה אנחנו לא ספרד?!

ספרד מפיקה כ 40% מהחשמל ממקורות מתחדשים, מספר וולפסון. זה בערך נכון, והנה הנתונים המדויקים: 42% (ומשהו) ב 2013  ו 2014, רק 37.4% ב 2015. למה הירידה? כנראה הייתה פחות רוח או יותר עננות, או בצורת. כי מתוך כ 40% החשמל המופק ממקורות מתחדשים -  מופקים כ 20% מרוח, 11% מהידרו (סכרים), ורק כ 5% מהשמש...(2% "תרמי" – חום של הקרקע). הסכרים נבנו בשנות ה 1960-70 כאשר הם היו אופנתיים (ומומנו על ידי הבנק העולמי). היום כבר לא בונים סכרים במערב כי "זה פוגע בסביבה ובבעלי חיים ודגים" – כך טוענים הירוקים. בכול אופן – לא בונים. בוודאי ובוודאי שפרופ' וולפסון לא ממליץ לבנות סכרים בישראל... (סכרים לאגירת החול...). גם טורבינות הרוח לא רלוונטיות לישראל – כי יש מעט מאד רוחות בישראל. ומלבד זאת – ישמרנו האל מהמפלצות האלה הגורמות נזקי רעש ובריאות לבני האדם, הורסות את הטבע וקוטלות ציפורים, עטלפים וחרקים. אין מקום למפגע הזה בישראל הצפופה.

אז, בספרד מפיקים כ 5% מהחשמל (שימו לב – לא מהאנרגיה, רק מהחשמל) מהשמש, ואצלנו רק 2-3% ! (וולפסון מודה שרק השמש רלוונטית כמקור מתחדש לישראל). אז מה ההבדל הגדול?? האמת היא זאת: השמש מפיקה אנרגיה רק כ 20% מהזמן (אצלנו ובספרד, שזה המקרה הטוב מבחינת מזג האוויר). לא חשוב כמה מיליונים של לוחות שמש תתקין, הרבה אנרגיה לא יוצא מזה.  בספרד התקינו כ 28 מיליון לוחות! (שהם כ 45 מיליון מ"ר), והגיעו לתפוקה של כ 5% מהצריכה... (כושר ייצור מותקן תיאורטי של כ 7 GW).

מה שמלהיב את פרופ' וולפסון הוא לא כמות הלוחות שהותקנו או כמות החשמל שהופקה. לא. מה שמלהיב אותו זה החזון! החזון! 100% חשמל מתחדש!. זה מחמם את הבטן ונשמע נהדר. זה מה שהוא מחפש – לחמם את הבטן עם חזון יפה (עם דיבורים).

פרופ' וולפסון כנראה נמנה עם אלה המאמינים שהממשלה היא האלוהים. אלוהים אמר "יהי אור!" והיה אור. ממשלת ספרד אמרה "יהי 100% חשמל מתחדש!"  והיה חשמל מתחדש. לא חשוב מה קורה במציאות (5% מהשמש), חשוב החזון, חשוב מה מכריזים. כי לספרד הייתה עד השנה ממשלה שמרנית שלא האמינה בהכרזות שטותיות, אולם לפני כמה חודשים התחלפה הממשלה ועכשיו יש ראש ממשלה סוציאליסטי (פדרו סאנצ'ז). הסוציאליסטים אוהבים להכריז הכרזות אוטופיות מנותקות מהמציאות. ופרופ' וולפסון מאמין שברגע שהממשלה הכריזה משהו (אפילו ממשלת ספרד) – אפשר לראות את הנושא סגור וקיים. כי הממשלה היא האלוהים, ואין דבר שאינה יכולה לעשות (אחד מיסודות האמונה הסוציאליסטית). האמת היא שלא חשוב מה ראש ממשלת ספרד מכריז – הפקת 100% מהחשמל ממקורות מתחדשים (בספרד ובישראל בטכנולוגיות המדוברות) אינה אפשרית, מבחינה טכנית-הנדסית, לא היום ולא ב 2050 ולא ב 2100, לא בספרד, לא בישראל ולא בגרמניה, ולא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות השמש הפועלים 20% מהזמן.

האחוזים הבודדים מהחשמל שמופקים מאנרגיה סולרית (אצלנו או בספרד או בגרמניה) אינם חשובים או רלוונטיים משום בחינה. האחוזים הבודדים של חשמל סולארי גם לא מייצגים נכונה את הצמצום בפליטות פד"ח – שהוא נמוך יותר. בגלל האופי התזזיתי של השמש, תחנות הכוח הרגילות (פחמיות, גזיות או גרעיניות) ממשיכות לעבוד ולפלוט פד"ח (ולהיות בכוננות למקרה שתעבור עננה בשמים) למרות שלא סופרים את החשמל שלהן.

החזון הריקני והאוטופי של ממשלת ספרד (100% חשמל מתחדש!) הוא שמלהיב את אלה שלא קולטים את המציאות, ולא מבינים את ההבדל בין דיבורים לעובדות.

בארצנו כבר התחייבה הממשלה (על בסיס תחושת בטן וחזון אוטופי) להוצאה של כ מיליארד-מיליארד וחצי שקלים בשנה, כול שנה, ל 20 שנה, על חשמל סולארי. תיקון: זו לא ההוצאה על חשמל סולארי – זו הסובסידיה בלבד – כלומר העלות העודפת של החשמל הסולארי, מעל לעלות חשמל גזי או פחמי זמין. וכול זה בשביל 2-2.5% מהצריכה של החשמל...

כולם שבויים בידי הסיסמה "חשמל מהשמש הוא טוב, נקי, חינמי" – ומעטים עוצרים לבדוק אם הדבר נכון באמת. צריך לחשוב עם הראש ולא עם הבטן. חשמל סולארי הוא יקר, אבל מעבר ליוקר – אין אפשרות לספק חלק משמעותי מהצריכה שלנו מהשמש, אפילו היה זול, כי השמש עובדת רק 20% מהזמן, אבל אנחנו צריכים חשמל 100% מהזמן. לא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות שמש – תחנות הכוח הגזיות והפחמיות יספקו את צרכי החשמל שלנו, והשמש היא סרח עודף חסר תועלת שרוכב עליהם.

האם ישראל צריכה ללמוד מספרד כפי שממליץ וולפסון? ללמוד מה? להפריח סיסמאות ריקניות ואוטופיות ("יעדים")? ללמוד לבזבז כסף לריק? ממשלת ספרד עד 2012 (של ראש הממשלה הסוציאליסטי הקודם רודריגז זאפאטרו) הוציאה בלי סוף כסף על אנרגיה מתחדשת, עשתה גרעונות גדולים והביאה את ספרד למשבר כלכלי עמוק עם 25% אבטלה (45% בקרב הצעירים). זה היה ההישג היחידי שלה. 5% חשמל סולארי לא הישג גדול... אל תתפסו לאוטופיה... זה עולה ביוקר ומשיג כלום.

יעקב