הנה פרטים נוספים על התכניות של ספרד בקשר ליעד הנעלה של 100% חשמל מתחדש (משמש
ורוח) ב 2050.
בתמונה: תחנת כוח
תרמו-סולארית ליד סביליה בספרד. על תתרשמו מהגודל, כושר התפוקה התיאורטי (כאשר
השמש זורחת) הוא כ 11 MW לכול אחד משני המתקנים, שזה בערך כושר התפוקה של דיזל גנרטור.
התכנית ה"שאפתנית" (בדיבורים) של
ספרד גובשה בהצעת חוק שהממשלה מנסה להעביר בפרלמנט, אבל לא בטוח שתצליח כי יש
התנגדויות בקואליציה הבלתי יציבה המושלת כרגע בספרד. אז, בינתיים זו בגדר הצעה בלבד
(דיבורים).
התכנית מדברת על סגירת בעתיד של תחנות הכוח
הפחמיות ומרבית מכרות הפחם – בלי לנקוב במועד מדויק. גם תחנות הכוח הגרעיניות
תסגרנה – ללא קביעת מועד. בינתיים התחנות הפחמיות והגרעיניות מספקות את מרבית
החשמל, ולכן לא תיסגרנה. בכול זאת התחנות הקיימות מזדקנות, ודינן להיסגר בכול מקרה
בגלל בלאי תוך 10-20 שנה. הממשלות חולמות חלומות סרק על אנרגיה מתחדשת, ולא בונות
(או מאפשרות לבנות) תחנות פחמיות וגרעיניות חדשות תחת הישנות. בעוד 20 שנה לא יהיו תחנות ויהיו הפסקות זרם
תכופות (כמו שיש היום בארצות עניות כמו הודו) וכול אחד יחזיק דיזל-גנרטור ("לחרום")
בבית (כמו בהודו) והזיהום יהיה אדיר.
מלבד זאת מתכננת ממשלת ספרד להתקין כ 3000MW כושר
ייצור רוחני וסולארי כול שנה במשך 10 השנים הבאות – למרות שספק אם הממשלה הנוכחית
תחזיק מעמד 3 שנים... עוד היא מכריזה שתשקיע 20% מתקציבה ל"מלחמה בהתחממות
הגלובאלית" – החל מ 2025, כלומר 5 שנים אחרי שהממשלה תתחלף... כמו כן תאסור
ממשלת ספרד קידוחי נפט או גז או ניצול שיטת הפראקינג בשטחה... כלומר – היא מתעקשת
להשתמש רק בגז ופחם מיובא... כעת היא מייבאת גז מאלג'יריה המספק כ 14% מצריכת
החשמל.
הנה תמונה של מקורות החשמל של ספרד בשנת
2017 לפי נתוני חברת החשמל הספרדית REE
המקורות המתחדשים סיפקו כ 33% מהצריכה
(לעומת 42% ב 2014) – כ 19% מרוח, 8.3% מהידרו ו 5.4% משמש.
ברור שהגדלת הנתח המתחדש אפשרי רק מהשמש
והרוח. אם אכן ההבטחה ל MW3000 תוספת בשנה ל 10 שנים
תתממש – יוכפל פי 2 כושר הייצור של השמש והרוח עד אז.
רוג'ר אנדריוס עשה תרגיל בדיקה: הוא לקח את נתוני אמת של האספקה והצריכה
של החשמל בשנת 2018, ושאל את עצמו כמה רוח ושמש צריך היה להוסיף כדי להגיע ל 100%
אנרגיה מתחדשת (תוך שימוש גם בהידרו הקיים)? הוא הכפיל את הרוח והשמש פי 4.5 ומצא
שגם זה לא מספיק, ונשארים "חורים" באספקה, כאשר אין רוח ואין שמש. עם
כמות כזו מוגדלת של מתקני רוח ושמש יש זמנים של עודף ייצור (כאשר הרוח נושבת והשמש
זורחת), שאין אפשרות לנצל – אבל חייבים לשלם עבורו בכול זאת לפי חוזי המתקינים.
מאידך – כאשר הרוח לא נושבת והשמש לא זורחת יש תקופות של מחסור בחשמל. למטה יש גרף
וחישוב לדוגמה לפי נתוני ינואר 2018, עם רוח ושמש מוגדלים פי 4.5. רואים את
התקופות של עודף והתקופות של מחסור. כדי להתגבר צריך לאחסן
או לאגור את האנרגיה בימי העודף, לשימוש בימי המחסור. כמות האגירה הדרושה היא
באזור 2 TWh שזו כמות לא
אפשרית, לא מבחינה טכנית ולא מבחינה כלכלית.
Figure: wind & solar generation scaled
up to meet demand, Spain, 10-minute REE data, January 2018
מסקנה: אין אפשרות להגיע ל 100% אספקה של
חשמל ממקורות מתחדשים, בטכנולוגיה הקיימת והידועה לנו היום. ה"יעדים"
הנפלאים של 100% אנרגיה מתחדשת (עד 2050) מביעים רחשי לב בלבד, הם המנותקים
מהמציאות.
אני
עשיתי חישוב דומה, לפני כשנה וחצי, לנתונים של גרמניה. המסקנה שלי הייתה שניתן להגיע,
(מבחינה טכנית) באמצעות שמש, רוח והידרו ואגירה שאובה ל 60% אספקת חשמל ממקורות
מתחדשים. אבל עדיין חייבים לשמור על כמעט 100% מתחנות הכוח הפחמיות (או גזיות), כדי
לספק חשמל כאשר אין שמש ורוח. התחנות הפחמיות יעבדו רק כ 35% מהזמן.
שימו לב שהחשמל הסולארי הוא בכול מקרה גורם
משני וקטן בתוך המכלול של המתחדשים. בסצנריו של חדירה גדולה של מקורות מתחדשים –
הנתח של הרוח וההידרו הם בסביבות 80% ושל השמש רק כ 20% או פחות. אנרגיית השמש
הנהדרת שבה התברכנו כביכול בישראל (כמו בספרד) לא רלוונטית במיוחד. והרוח
וההידרו, העושים את עיקר העבודה בספרד, לא רלוונטיים לישראל.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה