29 באוקטובר 2020

התחנות הישראליות למדידת פני ים

ברישומים העדכניים של בנק הנתונים לגובה פני ים PSMSL שמושבו בלונדון מופיעות 7 תחנות ישראליות בים התיכון. עכו, חיפה, חדרה, תל אביב, חולון (להבנתי יפו) , אשדוד ואשקלון. תחנה ישאלית נוספת באילת. 

מתוך תחנות אלה חדרה ואשקלון מופעלות על ידי חקר ימים לישראל והשאר על ידי המרכז למיפוי ישראל.

למרות שבידי המרכז למיפוי ישראל יש נתונים רציפים כבר משנות ה-50, נתונים אלה לא מופיעים, אלא רק השנים האחרונות.

בשקופיות שיוצגו אביא את נתוני התחנות כפי שהן בבנק, נתונים חודשיים.

פרט לחדרה בה הרישום הוא מאז 1992,בשאר התחנות הרישום קצר יותר.

לפניכם מצגת שהכין פרופ. מיכה קליין לשימושכם. 



28 באוקטובר 2020

תחנות כוח גרעיניות חדשות

משרד האנרגיה של ארה"ב הודיע על הענקת שני מענקים בסך 80 מיליון דולר כ"א, לשתי חברות לשם בניית אב-טיפוס של תחנת כוח גרעינית חדשה, קטנה ומודולרית.

החברה הראשונה היא טרהפאוור - TerraPower - שהוקמה ב 2008 על ידי ביל גייטס ותכננה סוג חדש ומהפכני של תחנת כוח גרעינית. נעשה תכנון הנדסי מאד מפורט והם מבטיחים תוצאות טובות - כעת יש צורך לגשת לבניית אב-טיפוס להוכחת הטכנולוגיה. טרהפאוור חברה לחברות הענקיות GE-Hitachi ו Bechtel - שתי חברות ענק וותיקות, מומחיות בתחנות כוח גרעיניות. מבטיחים להשלים את האב-טיפוס עד 2027, ומשרד האנרגיה האמריקאי מבטיח מענקים נוספים לפי התקדמות העבודה.

החברה השנייה היא X-energy    שנוסדה ב 2009 ופיתחה כור מסוג "חלוקי נחל ( pebble-bed) הוא קטן ומודולרי, בהספק כ 80 MW לעומת 700-1200 MW של הכורים הקיימים כיום. הוא מיועד לבניה בבתי חרושת והובלה בשלמות לאתר, בו יורכבו היחידות מתחת לפני האדמה. טביעת הרגל (השטח הדרוש) של הכור קטנה כמוסבר בציור.

מצב הכורים היום.

היום קיימות כ 442 תחנות כוח גרעיניות גדולות בעולם והן מספקות כ 10% מצריכת החשמל. הם נבנו החל משנות ה 1960 והינם, רובם, ישנים. הם גדולים, יקרים ומסורבלים. הם מעוררים התנגדות רבה וכול ארצות המערב (מלבד אנגליה) וגם יפן לא בונים יותר כורים, והכורים הפועלים כעת עומדים להיסגר במרוצת הזמן בשל התבלות, חוסר כדאיות כלכלית והתנגדות ציבורית. 54 כורים חדשים נמצאים כעת בבנייה בסין, הודו, רוסיה, קוריאה וכמה ארצות "מתפתחות" אחרות. (אחד נפתח לאחרונה באיחוד האמירויות ושנים נמצאים בבנייה בטורקיה). החברות שבונות כורים - כרגע - הן מרוסיה, סין ודרום קוריאה. כאמור - בארצות המערב המפותחות חדלו לבנות כורים. במערב - בארצות המפותחות - הגרעין הוא סוס מת. במזרח - סוס שעוד לא נולד (עוד לא הגיע להיקפים גדולים).

הגרעין הוא המקור היחיד, הידוע היום, שמסוגל לייצר אנרגיה בכמויות הדרושות לאנושות - מלבד האנרגיה הפוסילית (נפט פחם וגז) שמספקת 85% מצרכינו. יש להניח ולקוות שבעתיד יפתחו כורים חדשים, זולים, בטוחים ונוחים לשימוש. המענק של משרד האנרגיה האמריקאי הוא צעד בכיוון זה.  כבר עשרות שנים (החל מ 1950) פותחו והוצעו עשרות דגמים של כורים גרעיניים ואף נבנו עשרות אבי-טיפוס מחקריים. הדור הנוכחי של כורים גדולים "סיפק את הסחורה" (יצר חשמל בכמויות גדולות) אבל הוא מתיישן וגוסס ואנו זקוקים לדורות חדשים.

עוד הרבה מים יזרמו בירדן עד שהכורים החדשים יגיעו לבגרות ויכנסו לייצור המוני ולהספקה של נתח חשוב באספקת האנרגיה. הרבה בעיות טכניות עלולות לצוץ, ובכלל לא בטוח שהתכנונים הנהדרים על הנייר יהפכו לכור מעשי. האנרגיה הגרעינית איננה פתרון לטווח קרוב… למרות התועלת הרבה שהדור הראשון כבר הביא.

דבר אחד בטוח: פתרון האנרגיה האופנתי היום, שבו השקיעה האנושות כ 2,000 מיליארד דולר ב 7 השנים האחרונות - שמש ורוח - הוא תקוות שווא. הברזלים האינרטיים האלה (לוחות שמש וטורבינות רוח) מייצרים מעט מאד חשמל. במקום לשפוך כסף לריק במשהו שחוסר התועלת שבו מוכחת, היה יותר כדאי להאיץ את המחקר והפיתוח של כורים גרעיניים חדשים - למרות שהכורים אינם פתרון לטווח קצר, ואינם פתרון בטוח עדיין.

יעקב

 

  

27 באוקטובר 2020

עוד על "הקשר" בין פד"ח לטמפרטורה.

ב-25.8.2020 כתבתי כתבה קצרה בבלוג הירוק בשם "הפחד הלא רציונלי מהפד"ח".

הפד"ח הפך להיות "הסדין האדום" לכל הטוענים להתחממות לה אחראי האדם.

יש לזכור כי הטענה לקשר זה איננה חדשה היא נכתבה לראשונה כבר במחצית המאה ה-19. מאז אפילו לדעת המחמירים עלתה הטמפרטורה הגלובלית בכ-1 מעלה.

במצגת שלפניכם קיבץ פרופ' מיכה קליין ממצאים של כמה עבודות מחקר המראות את השפעת/אי-השפעת הפד"ח על הטמפרטורה.


20 באוקטובר 2020

נביאי השקר – מצגת מאת מיכה קליין

נביא שקר מנבא בדרך כלל לתקופה רחוקה בעתיד כך שהוא בחזקת "המרחיק עדותו", וכשיגיע זמן התחזית הוא כבר לא יהיה כאן כדי לתת דין וחשבון.

בנושא שינוי האקלים ובעיקר כשמדובר בחזוי לאזור הקוטב הצפוני, היו כמה "נביאי שקר", שהציגו תחזית לטווח זמן קצר, כך שניתן לבדוק האם התחזית שלהם התממשה.

פרופ. מיכה קליין ריכז לנו "טעימות" של 7 אנשים וגופים שהציגו נבואות ותחזיות שהתבדו.

19 באוקטובר 2020

ההוצאה הבעייתית על שמש ורוח

הנה תמצית מאמר שהתפרס בכתב העת אנרג'יס (Energies) , המסכם את אשר נכתב בספרות המקצועית על האנרגיה של שמש ורוח. (לכול דבר יש סימוכין במאמר המקורי).

בין השנים 2011-2018 הוציא העולם כ- 3660 מיליארד דולר על פרויקטים הקשורים בשינויי האקלים. כ 55% מזה הוצאו על טורבינות רוח ולוחות שמש - כלומר כ- 2000 מיליארד דולר. בתקופה זו גדל חלקה של האנרגיה שמש ורוח מסך צריכת האנרגיה בעולם מ 0.5% ל 3%. פחם, נפט וגז מספקים כ 85% מצריכת האנרגיה והשאר - אנרגיה גרעינית וסכרים-מים.

לנוכח האימוץ הנרחב של תכניות "אפס פליטות נטו" המבוססות כמעט בלעדית על שמש ורוח צריך לעשות הערכת מצב ושיקול לגבי המשך הדרך. שום מקור אנרגיה אינו נקי - גם לא שמש ורוח. צריך לבדוק ולציין בבירור את ההיתכנות וההשפעה הסביבתית של אנרגיה משמש ורוח. יותר מזה: הבעיה האקלימית (אם יש) ניתנת לטיפול בשתי גישות עיקריות: 1. מניעה mitigation - מניעת ההתחממות על ידי הקטנת הפליטות. ו 2. הסתגלות adaptation - שיפור והקשחת התשתיות כדי שיקטינו נזקים מאסונות טבע עתידיים. היעילות של השיטה הראשונה (מניעה) תלויה בגודל ההשפעה של הפד"ח על האקלים - נתון שלא ידוע בוודאות. השיטה השנייה טובה לכול שינוי אקלימי, בכול כיוון (התחממות או התקררות) ומכול סיבה (אנושית או טבעית). השקעה גדולה בשיטה הראשונה (אפס פליטות ושמש ורח) עלולה לבוא על חשבון השקעה בשיטה השנייה - הסתגלות והקשחת תשתיות - כפי שרואים מההוצאה שהעולם הוציא עד כה.

בגרף למעלה הם מחלקים את ההוצאה הכספית לטובת שינויי אקלים להוצאה ציבורית והוצאה פרטית. זה מטעה. נכון - יזמים בנו חוות טורבינות רוח ולוחות שמש על חשבונם לכאורה (הוצאה פרטית). אבל הם עשו זאת רק על חשבון הבטחה ממשלתית לקנות את כול החשמל ה"ירוק" במחיר קבוע ל 20 שנה. כלומר - כול ההוצאה שבגרף היא הוצאה ממשלתית - חלק מזה (למטה בתכלת) כסף שהממשלות כבר הוציאו, וחלק (למעלה בכחול) מה שהתחייבו להוציא בהמשך (קיבלו כהלוואה מהיזמים).

 למרות ההוצאה הגדולה המשיכו פליטות הפד"ח העולמיות במגמת עלייה, כפי שרואים בגרפים למטה.

הנה בצורה גרפית, מקורות האנרגיה לצריכה העולמית.



והנה חלוקת הצריכה לפי מקורות שונים - לשנת 2018 

בהמשך, בקטעים נוספים, נביא את הבעיות ההנדסיות והסביבתיות הכרוכות באנרגיה של שמש ורוח, שעליהן נבנית ההבטחה של "אפס פליטות נטו". בהקדמה שסיכמתי עד כאן ניתן לראות היטב את חוסר הפרופורציה בין ההשקעה הגדולה בשמש ורוח והתוצאה הבלי מורגשת של הפחתת פליטות, בין השנים 2011-2018.

יעקב

 

 

18 באוקטובר 2020

חלום אפס הפליטות - המשך.

הסיסמאות מתפשטות מהר וכעת התחברו אליהן מטיפים ישראלים הדורשים שמשלתנו תכריז ותאמץ את היעד של "אפס פליטות נטו" עד 2050. לגבי אפשרות השגת היעד אין להם מושג, אבל זה לא מה שמטריד אותם - אלא הכרזה מיישרת קו עם הכרזות בלתי מציאותיות של שאר המדינות.

מן הסתם יש אנשים שחולקים על דעתי שלא ניתן להשיג אפס פליטות ומציעים דרכים ושיטות להשגת היעד. העיקרי ביניהם הוא ד"ר יעקובסון מסטנפורד שעל הצעותיו כבר כתבתי בזמנו וגם על הפרכתן.

אני אסכם כאן הצעה של הכלכלן (בוגר קמברידג' ותואר שני מהרווארד) קריס גוודל Cris Goodell, שהתפרסמה בגרדיאן. הוא כתב שלושה ספרים ואינספור מאמרים על אנרגיה מתחדשת ומוגדר כ"מומחה לאנרגיה מתחדשת". מומחה למילים ריקות, כי בעניינים טכניים וכמותיים הבנתו היא אפסית. בנוסף הוא טוען שפתרון "בעיית האקלים" - כלומר "אפס פליטות" זה לא קשה ולא יקר, ובכלל - זה יביא ליצירת מקומות עבודה ולפיתוח הכלכלה.

ההצעה העיקרית שלו (עבור בריטניה) היא להגדיל את מתקני השמש והרוח הקיימים פי 20, כך שיהיה שפע בלתי מוגבל של חשמל "נקי". להשתמש בחשמל הזה להפקת מימן ממים בשיטת האלקטרוליזה, ומהמימן יחד עם פד"ח מהאטמוספירה להפיק דלק סינטטי, זהה לדלק הפוסילי שלנו (דלק גזי או נוזלי). הדלק הסינטטי ישמש להפעלת תחנות כוח כאשר הרוח לא נושבת והשמש לא זורחת, וגם לכל שאר הצרכים - תעשייה, תחבורה, מכוניות, אוניות  ומטוסים.

יש לי רושם שהכלכלן גוודל אין לו תפיסה כמותית, והוא זורק מספרים בלי להבין משמעותם המעשית. האם הוא יודע שיש בבריטניה כבר היום 50 מיליון לוחות שמש - כפול 20 זה מיליארד! הוא רוצה לפזר מיליארד מיטות מברזל וזכוכית בשטח וגם עשה חשבון שיש שטח מספיק. כלומר הוא מציע לרצף את בריטניה במיטות ברזל. יש בבריטניה 11,000 טורבינות רוח (8200 ביבשה ו 2800 בים הרדוד סמוך לחופים). הוא רוצה פי 20 כלומר 220,000 טורבינות כל אחת על תורן של 200 מ' גובה (ועוד 40-50 מ' בתוך הים) - כמו בניין של 50-60 קומות. הוא רוצה 220,000 מפלצות כאלה. האם הוא מתאר לעצמו כמה טונות פלדה בטון, נחושת ופיברגלס צריך? כמה מכרות פלדה ונחושת חדשים צריך לפתוח, כמה אנרגיה (פוסילית) דרושה כדי להתיך כמות כזו של עופרת פלדה ונחושת? האם הוא בכלל יודע מה זה פלדה? איך מייצרים פלדה ומה כושר הייצור של בריטניה?

את 50 מיליון הלוחות ו 11 אלף הטורבינות התקינו במשך כ 15 שנה (מאז 2005) - באותו קצב יידרשו 300 שנה כדי להגיע ליעד. אולי אם יגבירו את הקצב פי שניים אפשר להתקין את המתקנים ב 150 שנה…

בתמונה:  Lillgrund offshore windfarm. Credit: Vattenfall 

וזה לא הכול - כי טורבינת רוח ולוח שמש מתבלים אחרי כ 20-25 שנה. כלומר - יצטרכו לייצר כל שנה עוד כ 10,000 טורבינות ו 40 מיליון לוחות - כדי להחליף את אלה שהתבלו - וזה - עד סוף הדורות, כול שנה.... זו הצעה לגמרי פאנטסטית, מנותקת מהאפשרויות המעשיות. גוודל הכלכלן לא תופס ולא מבין תהליכים חומריים. הוא רק מגלגל במוח שלו מספרים מופשטים. (כמו כל המטיפים הירוקים).

נמשיך הלאה: טורבינות הרוח היבשתיות מפיקות חשמל כ 30% מהזמן, הימיות כ 38% מהזמן. כלומר - תחנות הכוח התרמיות הקונבנציונליות (לפי תכנית גוודל יפעלו על דלק סינטטי) יצטרכו לפעול כ 60% מהזמן (אולי רק 40-50%) כדי לספק חשמל כאשר אין רוח. כלומר - חייבים להחזיק את כול מערך תחנות הכוח הנוכחי במצב תקינות ופעולה לתמיד, כולל חידוש והחלפה של תחנות ישנות. כלומר - מיליארד הלוחות ומאתיים אלף הטורבינות יהיה בנוסף למערך הפקת חשמל הנוכחי - מעליו - ולא במקומו.

מסמר התכנית הוא כמובן הרעיון להפיק מימן (ודלק סינטטי) בעזרת החשמל ה"נקי" - שיחליף את הדלק הפוסילי (המאובן, הפחמי). מבחינה טכנית - זה אפשרי - אפשר להפיק מימן בשיטת האלקטרוליזה, ממים וחשמל. אבל עובדה - לא קיימים מפעלים בקנה מדה תעשייתי שעושים זאת, זה רק רעיון. מרעיון, או מהיתכנות טכנולוגית - ועד תרגום לשפת המעשה והתעשייה - יש מרחק גדול. הבעיה העיקרית היא כנראה איבוד האנרגיה. התהליך הוא בלתי יעיל וחלק גדול (אולי 60%) מהאנרגיה המושקעת הולכת לאיבוד. לאחרונה הודיעו חברות מדנמרק ונורבגיה שהן הולכות להקים, כול אחת, מפעלים אב-טיפוס להפקת מימן או דלק סינטטי בשיטת האלקטרוליזה. המפעלים לא קיימים עדיין, הם בשלבי תכנון. בגרמניה כבר הקימו מפעלים אב-טיפוס להפקת גז סינטטי. הם נכשלו, לא עברו לשלב ההקמה התעשייתי, המוני. משלב הרעיון לשלב התעשייתי מרחק רב. בקיצור: כול התכנית של גוודל מבוססת על משהו שלא קיים (עדיין?).

כעת ניגש לחשב כמויות - כמה טונות או מיליארדי טונות של דלק סינטטי דרושים… היום משתמש העולם ב כ 15 מיליון טון נפט ליום, שהם כ 5 מיליארד טון לשנה ועוד כמות אדירה של פחם וגז. בריטניה משתמשת ב 100 אלף טון נפט ליום או 36 מיליון טון לשנה - ועוד פחם וגז… עכשיו צא וחשוב כמה מפעלים להפקת מימן ודלק סינטטי צריך כדי לספק כמות כזו… כמה זמן וכמה חומרים וכמה אנרגיה לוקח לבנות ולתחזק ולחדש את כול המפעלים האלה. מה תוצאות הלוואי הלא צפויות? המוח מתפוצץ. ותזכרו - עוד לא קיים מפעל אחד כזה - כי לא הוכח שהדבר אפשרי מבחינה מעשית.

אנשים כמו ד"ר יעקובסון או קריס גוודל הם אקדמאים שחיים בעולם מופשט של מספרים. אין להם שום הבנה ושום תפיסה של התהליכים החומריים, המעשיים. הפוליטיקאים בעולם, שהבנתם עוד הרבה פחות טובה נשמעים לעצות אוטופיות אלה. צרפת הכריזה על תוכנית לפיתוח הפקת מימן, גרמניה הכריזה על תוכנית דומה. האם יקומו מפעלים כאלה? בין הכרזת כוונות ממשלתיות (כמו היעד של אפס פליטות עד 2050) ובין המציאות הפער גדול. כאמור - בשלב הזה הכול הכרזות - vaporware - לא קיים כלום בשטח. וגם אם הממשלות יקציבו מיליארדים של אירו למטרות אלה - לא ברור שיקום משהו מועיל.

לתוכנית של גוודל עוד כמה סעיפים פחות עקרוניים ויותר משעשעים. הוא בעד הלאמה של ניהול רשת החשמל… (כמו סוציאליסט טוב הוא בעד הלאמה של כל דבר). אבל רשתות החשמל כבר מולאמות בכל הארצות, מאז ומתמיד.

גוודל בעד "התייעלות אנרגטית" - שפירושו בידוד תרמי יותר טוב למבנים… איך "התייעלות אנרגטית" מתיישבת עם הקמה של מיליונים של מתקנים תעשייתיים זוללים אנרגיה (לוחות שמש, טורבינות רוח, מפעלי מימן) לא ברור. הוא לא שם לב לנקודה מהותית זו: תכניתו מחייבת שימוש הרבה יותר גדול באנרגיה - ההפך  מ"התייעלות".  ההפך מצמצום צריכת היתר. ההפך בהרבה מבחינה כמותית.

סעיף אחר: ביטול המכונית הפרטית ומעבר לקורקינטים חשמליים… (כול ה"ירוקים" והאקדמאים הרוחניים שונאים שנאת מוות את המכונית הפרטית). סעיף נוסף: החקלאות מייצרת כ 14% מהפליטות, הרוב כתוצאה מייצור בשר. לדעת גוודל חייבים לחדול מלאכול בשר וכול  בני האדם צריכים להיות צמחוניים. הבנתם את זה? חלום אפס הפליטות יתגשם כאשר כול האנשים יהיו צמחוניים… אז גם יבוא המשיח.

לבסוף הוא בעד מס פחמן. מס פחמן לא מייצר אנרגיה נקיה, אבל כול הכלכלנים, בייחוד הסוציאליסטים, אוהבים כמה שיותר מיסים. לטענה נוספת של גוודל - שזה לא קשה, ולא יקר ויוצר מקומות עבודה  אין טעם להתייחס.

זה סוג התוכניות והמחשבות עליהן מבוססים חוקי "אפס פליטות נטו" וכול ההטפות הירוקות. גישה אוטופית ובלתי מעשית להחריד.  לא קיימות תוכניות אחרות, יותר מעשיות. זה לא שהוועדה המייעצת של ממשלת בריטניה CCC יש לה רעיונות אחרים. כולם חיים ב לה...לה… לנד, בעולם המילים.

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

תגובה להרצאת פרופ. עודד פוצ'טר בכנס האגודה הישראלית לאקולוגיה

פרופ. מיכה קליין צפה בהרצאתו של פרופ. עודד פוצ'טר בנושא "מגמות בשינויי מפלס הים לאורך חופי ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות" בכנס האגודה האקולוגית האחרון. להלן תגובתו:



תיקון: בשקף 14 בכתובים מרסיי צ"ל 1.3 

14 באוקטובר 2020

התחממות או התקררות למה האנושות צריכה לקוות?

פרופ. מיכה קליין

יש מאבק פוליטי ואינטלקטואלי נרחב על פני כדור הארץ בין המזהירים בפני התחממות אקלים לבין אלה הדוגלים במציאות האקלימית. שני הצדדים נאבקים על עתידה של האנושות בעוצמה הולכת וגוברת. בצד האחד נמצאים אנשי אזעקת האקלים המאמינים כי פעילות אנושית היא הגורמת לשינויים באקלים, ולכן שליטה בגורמי השינויי האנושיים יכולה לשנות את המגמה בכיוון הרצוי לדעתם.  בצד שני נמצאים אלה הסוברים כי תהליכים טבעיים, שעיקרם קשור לפעילות השמש, הם המשפעים על שינויי האקלים ולכן אין לפעילות האדם כל השפעה על השינוי, ואולי השפעה מינורית.

רבים מאד כותבים על ההתחממות הגלובלית כאסון קטסטרופי המאיים על האנושות.

השאלה שחייבת להישאל היא האם ההיסטוריה האנושית של אלפי השנים האחרונות מלמדת אותנו על פריחה או נסיגה בזמנים בהם היתה הטמפרטורה יותר גבוהה או יותר נמוכה בעבר?.

הקלימטולוג הבריטי   (1982)  LAMB היה מהראשונים לנתח מהלכים היסטוריים בכלים אקלימיים. הממצאים שלו כמו של חוקרים רבים אחריו הם, כי בכל עת בה היו טמפרטורות גבוהות האנושות פרחה ואילו זמנים קרים הביאו לדעיכה בפריחה האנושית.

התקופות החמות נקראות בלשון ההיסטוריונים "תקופות האופטימום", זאת אומרת תקופה בה מתקיימים תנאי חיים אידיאליים.

איור 1 מציג את הגרף ששורטט על ידי הריס ומאן, ובו מידע רב על הגורמים לשינויי האקלים ב-4500 השנה.

איור 2 הוא הצגה של אותם כותבים את הגרף בצורה הפשטנית יותר.  

( לפחות 78 שינויי טמפרטורה חשובים ב-4500 השנים האחרונות כולל 2 מאז שנות ה-70)

איור 1. השתנות הטמפרטורה ב-4500 השנים האחרונות. וציון אירועים היסטוריים ואירועים גיאולוגיים שהתרחשו. הגרף הוא מוכלל ביותר שכן עורכיו מציינים כי בתקופת זו היו 78 מעברים מאקלים קר לחם ולהיפך, אך בהכללת השרטוט מציגים רק 12 תקופות.  המשרעת המירבית היה כ-3 מעלות  צלסיוס. (ציון ערכי הטמפרטורה בצידי הגרף , תוספת שלי).

איור 2. הפשטה של איור 1.

שני פרקי הזמן הקרובים לימינו ידועים בשמות "תקופת הקרח הקטנה" ו"ימי הביניים החמים". איור 3 מציג את התוצאות לאנושות באירופה בתקופות אלה.


איור 3. מה בפועל קרה בתקופת הקרח הקטנה ובתקופת ימי הביניים החמה.

בהבנה של הההיסטוריה,נשאלת כמובן השאלה מה עומד בפני כל המתריעים על התחממות גלובלית באומרם כי אנו בדרך לקטסטרופה.

האם יש מודל החוזה התקררות קרובה?

השינוי האחר שיכול להתרחש הוא שהעולם הולך לקראת התקררות. אפשרות זו מקובלת על רבים מהסוברים כי לאנרגיה סולרית יש השפעה רבה על שינויי האקלים, שכן התחזית מראה שבעשרות השנים הקרובות 2020-2050 העולם צפוי לתקופת קור. (תקופת קרח קטנה).

איור 4 מציג את הפעילות של סערות שמש מהמאה ה-15 וכן תחזית לתוך המאה הנוכחית. ניתן לראות בתחזית זו כי אנו לקראת תקופת קרח קטנה.

 

איור 4. פעילות השמש ב-400 השנים האחרונות. בגרף יש גם תחזית עד בערך לשנת 2150 .ניתן לראות את תקופת הקרח הקטנה הקרבה.

מחזור פעילות השמש הידוע הוא בן 11 שנה. במחזורים האחרונים נמדדה ירידה בפעילות השמש איור 5.

איור 5. מחזור של פעילות שמש הוא של כ-11 שנה. האיור מציג את הפעילות של ארבעת המחזורים האחרונים וניתן לראות כיצד הפעילות יורדת ממחזור למחזור.

בנוסף למחזור זה של 11 שנה יש לפעילות השמש גם מחזור ארוך יותר של כמה מאות שנים שלאורכו משתנה האמפליטודה של השינויים במחזורים הקצרים, איור 5. גם בהצגה זו ניתן בבירור לראות כי אנו ממש בפתחה של תקופה קרה בה גם פעילות השמש נמוכה וגם האמפליטודה (המשרעת) בין המחזורים קטנה.

איור 6. מחזורי פעילות השמש.  ניתן לראות כי אנו מתקרבים לזמן שבו אמפליטודת השינויים תהיה קטנה אף מזו שהיתה בזמן המונדר מינימום לפני כ-300 שנה.

בעבר תקופה של שינוי אקלימי הביאה להרס שכן בני אדם לא מצאו דרך להתמודדות עם השינוי, כפי שכותב Dr. Jason Ur, Harvard University             

When we excavate the remains of past civilizations, we rarely find any evidence that they made any attempts to adapt in the face of a changing climate. I view this inflexibility as the real reason for collapse.

על בסיס ההיסטוריה אין כל ספק שמצב של התקררות גרוע הרבה יותר לאנושות, התמותה תגבר, היבולים יקטנו, הרעב יגבר.

למרות האפשרות שהעולם הולך לקראת התקררות הרשת מלאה במאמרים וכתבות על מה יקרה לעולם במידה של עליית טמפרטורה, בעיקר שיעורי תמותה עקב עליה בטמפרטורה. לעומת זאת קשה לאתר מאמר או כתבה אחת המנסה להעריך מה יקרה לשיעורי התמותה בעולם במידה של התקררות.

מקור:

Hubert Lamb 1982 Climate, history, and the modern world. Methuen 387 pp.