31 בדצמבר 2014

הרואים את העתיד

במדינות הקומוניסטיות השמיעו כלי התקשורת ה"ממלכתיים" (היחידים שהורשו לפעול) כול הזמן הודעות בנוסח הזה: "הפועלים המסורים והפטריוטיים של מפעל הנעליים ע"ש לנין הצליחו, הודות למאמציהם ההרואיים, לא רק לעמוד ביעדים שנקבעו להם אלא אף לעבור אותם ולייצר ב 20% יותר נעליים מהמתוכנן". בינתיים, כולם יודעו שאין להשיג נעליים בחנויות, ואם מגיע מידי פעם משלוח נוצר תור אדיר והנעליים אוזלות תוך שעות. כול ההודעות שהושמעו בתקשורת היו כולן שקר וכזב ותעמולה ריקה, וכולם ידעו את זה ולא התייחסו כלל לדיווחים בתקשורת. (מי שלא "זכה" לחיות בארץ קומוניסטית ולחוות את התופעה על בשרו יכול לקרוא תיאור טוב בספר "1984" של ג'ורג' אורלוול) .

למה נזכרתי בנשכחות? אגב ראיון שנתנה הגב' ד"ר ברברה הנדריקס לרשת CNN . ברברה הנדריקס, ד"ר להיסטוריה, היא שרת הסביבה, שמירת הטבע, הבנייה ובטיחות גרעינית בממשלת גרמניה.

גב' הנדריקס דיברה על מהפכת האנרגיה שמחוללת ממשלת גרמניה, ומטרתה לבטל את המקורות הישנים (והמזהמים) – אנרגיה מפחם, נפט וגרעין, ולעבור למקורות מתחדשים, ירוקים – שמש ורוח. בין השאר אמרה:
" 15 שנים אחרי שמהפכת האנרגיה שלנו (של גרמניה) יצאה לדרך ההשפעה הכלכלית שלה הייתה מאד חיובית"
אבל תושבי גרמניה משלמים פי שניים על חשמל מעמיתיהם בשאר ארצות אירופה, ומפעלים גדולים נסגרים ומועברים לארצות שבהן האנרגיה יותר זולה. גרמניה חוותה משבר כלכלי (כמו כול העולם) ועדיין לא התאוששה ממנו. הכלכלה צומחת אמנם, אבל בשיעורים מאד חלשים של כחצי אחוז.
עוד אמרה  "מקורות מתחדשים מספקים כ 30% מצריכת האנרגיה שלנו". נכון אבל רק בערך... היא סופרת את הסכרים ההידרואלקטריים ואת שריפת העצים (ביומסה) – מקורות שתמיד היו, לפני מהפכת האנרגיה, אבל שיכולתם מוגבלת והם אינם יכולים לצמוח עוד. השמש והרוח, המקורות שאותם מקדמת מהפכת האנרגיה,  מספקים רק בערך 15% - ולא מהצריכה אלא מייצור החשמל. העניין הוא שרשת החשמל לא מסוגלת לקלוט את כול האנרגיה הרוחנית באותן שעות מעטות שהרוח נושבת בעוצמה מתאימה  (שהן לרוב שעות לילה, בהן הביקוש נמוך), וחלק גדול מהאנרגיה הזו מיוצאת לארצות שכנות במחיר אפסי.
הנדריקס: "עד 2050, אספקת האנרגיה שלנו תהיה מבוססת, כמעט לגמרי, על מקורות מתחדשים"... נבואות, משאלות לב, לחלוטין לא מציאותיות.
הנדריקס: "כ 1.5 מיליון עובדים מתפרנסים בענף האנרגיות המתחדשות" .. כן – על חשבון הסובסידיות של ממשלת גרמניה. לעומת זאת מפעלי הפאנלים הסולאריים נסגרו, בגלל התחרות מסין... ומפעלים אחרים, ריווחים בעבר, עזבו, בגלל יוקר האנרגיה, ופיטרו את פועליהם.
הנדריקס: "הקטנו את הפליטות שלנו ב 25% לעומת 1990, ואנו בדרך להשגת היעד של 40% עד 2030". ההקטנה שהושגה הייתה בזכות סגירת המפעלים הכושלים של גרמניה המזרחית עם נפילת הקומוניזם. זו הייתה תופעה חד פעמית, לא קשורה כלל למהפכת האנרגיה. כמה פעמים אפשר לספור את הנסיבות המיוחדות האלה? חוץ מזה היה המשבר הכלכלי, שתרם להקטנת הפליטות.
הדריקס: " העידן של הדלק הפוסילי  (הפחמי) מגיע לסיומו, בדיוק כפי שהסתיים עידן הסוס והעגלה, קטר הקיטור או מנורת השמן. האנרגיה המתחדשת היא העתיד".
אבל גרמניה שורפת כעת יותר פחם מאשר אי פעם, ובונה תחנות כוח פחמיות חדשות כדי להבטיח אספקת אנרגיה באותם זמנים שהשמש לא זורחת או הרוח לא נושבת (80% מהזמן). פליטות הפד"ח של גרמניה עלו (ולא ירדו) בכל אחת מהשנים 2012 ו 2013, וכנראה גם 2014 – דווקא השנים שבהן הותקנו הכי הרבה פאנלים סולאריים ותחנות רוח.

מהפכת האנרגיה היא כישלון מלוכלך – כפי שמודה אפילו ד"ר פטריק גראייכן, יו"ר מכון "אגורה", מכון "ירוק" שנועד לקדם ולסייע למהפכת האנרגיה.

העסק הוא שהפחם בגרמניה זול, והתחנות הפחמיות עובדות (ושורפות פחם) 24 שעות ביממה. באותן שעות מעטות שיש ייצור אנרגיה מרוח או שמש, חייבת רשת החשמל לקנות (לקחת) את כול האנרגיה המתחדשת מיוצרת, ולא לקנות חשמל מהתחנות הפחמיות. אבל, התחנות הפחמיות אינן יכולות להדליק ולכבות את הדודים כול כמה שעות, והן יודעות שהחשמל שלהם יידרש ויימכר מחדש בעוד כמה שעות. לכן האש בוערת אצלם תמיד, בין אם הם מייצרים חשמל באותו רגע ובין אם לאו (מחיר הפחם נמוך). והפליטות נפלטות. המקורות המתחדשים (שמש ורוח) פשוט לא רלוונטיים. המקורות המתחדשים הם ב 100% פרזיטים על גב המערכת הישנה, הפחמית. המתקנים המתחדשים ייוצרו באמצעות השקעה גדולה של אנרגיה פחמית, והם זקוקים לגיבוי ב 100% מהאנרגיה הפחמית. זאת האמת במציאות שאותה גב' ד"ר הנדריקס מתעלמת ממנה או מסתירה במסע התעמולה הירוק שלה.  

העיתונאי האמריקאי, הקומוניסטי, לינקולן סטיבנס, ביקר בברה"מ ב 1919, וכתב עם שובו את המשפט המפורסם  "I have seen the future, and it works"   - "ראיתי את העתיד, והוא עובד". הקומוניסטים מאוהבים בעתיד, וגם יודעים אותו בוודאות. ברברה הנדריקס, גם כן ראתה את העתיד (אנרגיה ירוקה), ובדמיונה זה עובד. רק את ההווה הניצב מול עיניה היא אינה רואה.

יעקב



9 בדצמבר 2014

פליטות הפד"ח בארה"ב עלו

ה EIA – סוכנות המידע של משרד האנרגיה האמריקאי, פרסמה נתוני פליטות הפד"ח (CO2)  של ארה"ב לשנת 2013. הפליטות עלו מ 5267 מיליון טון (מ"ט), ל 5396 מ"ט, עלייה של כ 2.5% לעומת שנת 2012.
כזכור התחייב הנשיא אובמה להוריד את הפליטות ב 26-28% עד 2025, לעומת 2005. באותה הזדמנות הראו שכבר הייתה ירידה של 12.5% מאז 2005, ולכן ארה"ב נמצאת במסלול הנכון להשגת הירידה המיוחלת של 26% ב 2025. לא מסלול ולא בטיח. כעת, הירידה לעומת 2005 הצטמצמה ל 10% בלבד. התנודות בפליטות הן די מקריות, אין להן שום קשר להכרזות או מדיניות של אובמה או ל"יעדים" מובטחים. כול הבטחות היעדים הם פטפוטים חסרי בסיס מציאותי.
משרד האנרגיה האמריקאי יודע גם להסביר את העלייה בפליטות: היא נגרמה על ידי החשוד הרגיל, מזג האוויר. שנת 2013 הייתה קרה יחסית, ולכן נדרש חימום רב בבתים ומשרדים, והעלייה בצורכי החימום היא שגרמה לעלייה בצריכת האנרגיה.  אז, מן הסתם, הירידה בפליטות שנרשמה בשנים 2011 ו 2012, גם היא הושגה בזכות מזג האוויר (הנוח), ולא בזכות שום יעדים או מדיניות.
מה קורה בעצם עם הפליטות בארה"ב? ראו בגרף הבא.

הייתה עלייה מתמדת בין 1990 עד 2004 ואז יציבות ב  2004-5-6-7 ואח"כ ירידה פתאומית וניכרת בשנים 2008, 2009. מה שהיה ב 2008-9 זה המשבר הכלכלי הגדול. משבר כלכלי גורם לסגירת בתי חרושת והקטנת הצריכה של כול דבר, כולל אנרגיה. ירידה קטנה בפליטות הייתה גם בשנת 2001, עוד שנה של משבר כלכלי (פיצוץ בועת ה דוט-קום).  משבר כלכלי (כלומר: גידול העוני) הוא אמצעי בטוח ובדוק להקטנת הפליטות, כנראה היחידי שעובד...  את העצירה בגידול הפליטות ניתן לייחס גם לעצירה בצמיחה הכלכלית, להתאוששות הצולעת והאיטית ממשבר 2008.
יש גורמים נוספים להורדת פליטות. העיקרי הוא מעבר משריפת פחם לגז (בארה"ב). הגז פולט כמחצית מכמות הפד"ח לאותה כמות אנרגיה. המעבר לגז קרה בזכות פיתוח שיטת הפראקינג להפקה, שיטה שלה מתנגדים בחריפות החוגים הירוקים, עד כדי כך שהביאו לאיסורה במדינות אירופה רבות (למשל גרמניה וצרפת).  בשנים 2011-12 הגז היה זול במיוחד, בשנת 2013 הייתה עלייה במחירי הגז, ולכן בלימה של המעבר מפחם לגז, ואף עלייה קלה בפחם – עוד סיבה לעלייה בפליטות.  כול אלה התפתחויות כלכליות טהורות שאין להן שום קשר להטפות האקלים והמדיניות האקלימית של הממשלות.
ישנם גורמים טבעיים נוספים להורדת הפליטות, ביניהם: הבלימה בגידול האוכלוסייה, שינויים דמוגרפיים – ריבוי האוכלוסייה המבוגרת של ה"בייבי בומרס" – הזקנים נוסעים פחות ושורפים פחות דלק. יש שינוי בהרגלי החיים. הצעירים נוטים להתחתן ולהקים משפחה בגיל מבוגר יותר (אם בכלל), ונוטים לחיות במרכזי הערים – שפירושו פחות נסיעות. יש ירידה מתמדת בכמות הק"מ של נסיעות בארה"ב. סיבה אחרת היא סגירת מפעלים רבים והעברת הייצור לסין (או ארצות אחרות) – כלומר ייצוא הפליטות.
ישנו גם נושא ההתייעלות האנרגטית. למשל: מחליפים נורות ליבון לנורות לד הצורכות הרבה פחות חשמל, מכשירי חשמל ביתיים (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים) משתפרים וצורכים קצת פחות חשמל. יש שיפור בצריכת הדלק של מכוניות (מכונית משפחתית שנסעה פעם 10 ק"מ לליטר בנזין, נוסעת כעת 15). קונים יותר מכוניות קטנות – בגלל המחיר הגבוה של הדלק. כול אלה גורמים שמביאים להקטנה כולשהי בפליטות הפד"ח. אבל, אלה לא תהליכים שאפשר למשוך אותם עד אינסוף. ניתן להוריד את הפליטות באחוזים בודדים, אבל לא בשום דבר שמתקרב ל"יעדים" (ירידה ב 25% או 40% או 50% או 80%) – ואין שום קשר בין תהליכים טבעיים האלה ל"מדיניות האקלימית" של הממשלות.
לבסוף נשאלת השאלה מה עם לוחות השמש (הפאנלים הסולאריים) ותחנות הרוח? מה, אלה לא תורמים לירידת הפליטות? אולי תורמים, אבל התרומה זניחה ובלתי מורגשת. דווקא שנת 2013 ראתה שיא בהתקנות שמש ורוח. יש בארה"ב מיליונים של לוחות שמש – מיליונים! - ועשרות אלפי תחנות רוח. מן הסתם תרמו משהו – אולי 1% אולי 2% בהורדת הפליטות (או אי עלייתן). קשה לאמור בדיוק. ה-EIA     מביא גרף שבו הוא מראה, למשל, שבשנת 2013 נחסכו 150 מ"ט פליטות בזכות הפקת אנרגיה ממקורות בלתי פחמיים (זה המווה כ 2.8%). לא ברור אם המספר הזה מתייחס רק לשמש או רוח או שהוא כולל גם הידרו וגרעין (כנראה כולל). כנראה שהתרומה של השמש והרוח להקטנת הפליטות היא קטנה מכדי להבחין בה...
מסקנה: כול הדיבורים על יעדי הקטנת פליטות של 25%, 40%, 50% וכו' הם דיבורים חסרי שחר. אין דרך להשיג הקטנת פליטות בשיעורים כאלה.
יעקב

26 בנובמבר 2014

בלי סובסידיה אין אנרגיה מתחדשת.


החסידים של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) אוהבים לעודד את עצמם ולהפיץ תעמולה עד כמה הרוח והשמש כדאיים מבחינה כלכלית (חוץ מהמעלות האחרות שלהם). מפיצם סיפורים על גריד-פאריטי (מחיר שווה לאנרגיה רגילה), על כדאיות "בשווקים מסוימים", ועוד סיפורים ומחקרים ותחזיות. הסיפורים האופטימיים האלה לא עומדים במבחן המציאות.

קחו למשל את תעשיית תחנות הרוח. ייצור החשמל הרוחני קיבל, עד תחילת 2014, סובסידיה פדראלית שנקראה PTCProduction Tax Credit שהחלה ב 1992, ושילמה 2.2 סנט לכול קוט"ש רוחני שתחנות הרוח ייצרו והצליחו למכור לרשתות החשמל. הסובסידיה הזו גרמה נזק גדול לאספקת החשמל בארה"ב, כי תחנות הרוח מכרו את החשמל מאד בזול לרשתות, ואף במחיר שלילי. כדאי היה להם, למשל, לשלם לרשתות החשמל סנט אחד כדי שייקחו מהם את החשמל המיוצר, כי היו מקבלים על כך 2.2 סנט מהממשלה. מחירי ההיצף האלה, מבוססי סובסידיות, גרמו לירידת המכירות והכדאיות של תחנות כוח רגילות (גרעין, גז ופחם), וחלק מהן נסגרו. כך נוצר מצב שלא היה מי שיספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת. אז נאלצו הממשלות ורשתות החשמל לשלם כסף בנפרד לתחנות הרגילות כדי שימשיכו לפעול ולספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת, שזה ¾ מהזמן.

כאשר בוטלה הסובסידיה הזו, בסוף 2013, חלה ירידה תלולה בהתקנות חשמל רוחני. בשנת 2010 הותקנו תחנות רוח בעלות "כושר ייצור" (כאשר הרוח נושבת במהירות מתאימה) של מעל ל 5 GW, ב  - 2011- 7 GW, ב 2012 – 13 GW, אך ב 2013, כאשר נודע על האפשרות לביטול הסובסידיה, הותקנו רק 1 GW , ב חצי הראשון של 2014 – רק 0.85 GW. שימו לב לירידה הגדולה בהתקנות בשנים 2013-14: אם אין סובסידיה אין התקנות. (ואיך יעמדו ב"יעדים" שעליהם הכריז אובמה בלי המשך התקנות תחנות הרוח?).
שלא תחשבו, חלילה וחס, שבוטלו כול הסובסידיות לרוח. רחוק מזה. בטלה רק הסובסידיה הפדראלית, ה PTC. בכתבה זו תוכלו להתרשם ממגוון הרחב של הסובסידיות שתחנות הרוח ממשיכות לקבל מהמדינות השונות בארה"ב. הדוגמה מתייחסת לאוקלהומה, בה יש כ 41 חוות טורבינות רוח מותקנות או בבניה, בהספק כולל של כ 6 GW.
the wind industry stands to receive the following estimated annual state subsidies:
  • $88 million in Zero Emissions Tax Credits for the next 10 years
  • $61 million in Investment Tax Credits for the next five years
  • $43 million in Ad Valorem Tax Exemptions that would have supported local schools and municipalities.
בס"ה מקבלות תחנות הרוח באוקלהומה כ 193 מיליון דולר סובסידיות בשנה, מקופת המדינה. בנוסף ישנם המנדטים Renewable portfolio standards – תקנות שהתקבלו ב 34 מדינות בארה"ב שמחייבות את רשתות החשמל לרכוש אחוז מינימלי של "אנרגיה מתחדשת" (יעלה כמה שיעלה).

נתונים: בארה"ב יש "כושר ייצור" מותקן, של רוח, בשיעור 60 GW, ועוד כ 12 GW  בבנייה. הרוח סיפקה, ב 2013, כ 2.3% מצריכת האנרגיה של ארה"ב. אבל, אין פירוש הדבר כי היא הביאה לירידה של 2.3% הפליטות הפד"ח, כי היא מחייבת תחנות גיבוי להיות בהיכון עם אש בוערת, שפולטות הפליטות גם כאשר הרוח נושבת... לא ברור שתחנות הרוח חסכו פליטות בכלל.

שורה תחתונה: אין סובסידיות – אין תחנות רוח ותועלת רבה אין בכל מקרה.

יעקב

24 בנובמבר 2014

תחזית IEA לאנרגיה גרעינית


בסוף 2013 היו 434 כורים גרעיניים מסחריים פעילים בהפקת חשמל, עם כושר ייצור של 392 GW. התחנות הגרעיניות מספקות 11% מהחשמל בעולם, וזו ירידה לעומת 18% שסיפקו ב 1996. יותר מ 80% מכושר הייצור הוא במדינות העשירות (המפותחות – OECD  ). אך כ 3/4 מכושר הייצור החדש, הנמצא בבנייה, בשיעור 76 GW, נמצא במדינות העניות.

לפי התחזית הנתח של הגרעין עולה מעט, ל 12% ב 2040. כושר הייצור עולה ב 60%, ל 624 GW – לעומת היום. זה יקרה כתוצאה מסגירה של 148 GW  של תחנות ישנות, ותוספת של 380 GW  בתחנות חדשות. הגידול המשמעותי בכושר ייצור מתרחש בסין, הודו, קוריאה ורוסיה. הגידול הצפוי בסין, בשיעור 132GW  הוא גדול מכושר הייצור הנוכחי של ארה"ב ורוסיה ביחד.  (קוריאה היא חברה ב OECD). מספר הארצות בהן יפעלו כורים גרעיניים גדל מ 31 ב 2013 ל 36 ב 2040 – הארצות החדשות רבות יותר מאלה שיסגרו את כול כוריהן – כמו גרמניה ואיטליה.

מלאי האורניום בעולם מספיק, מעל ומעבר, לצרכים לפי התחזית הזאת. הכורים הגרעיניים מספקים מקור אנרגיה יציב ואמין, המגדיל את הביטחון האנרגטי. אנרגיה גרעינית הוא אחד המקורות הבודדים המספקים אנרגיה ללא פליטות פד"ח. עד כה "נחסכו" כ 56 ג'יגטון בזכות הכורים הגרעיניים, שהם כמות השווה לס"ה פליטות של כול העולם במשך שנתיים.

עד כה נוצרו כ 705 אלף טון של פסולת גרעינית רדיואקטיבית ורעילה. שום מדינה עדיין לא מצאה פתרון של קבע לאכסון בטוח, ארוך טווח של הפסולת, וכולה נשמרת באכסון ארעי, באתרי תחנות הכוח.
גל של סגירת תחנות, בגלל זיקנה, מתקרב. כ 200 מתוך 434 הכורים הפעילים ייסגרו עד 2040 – רובם בארה"ב, אירופה, רוסיה ויפן. השקעה גדולה תידרש לפירוק בטוח, וניקוי וטיהור האתרים של התחנות הנסגרות. [הכי טוב היה לבנות תחנות חדשות באותם אתרים].

עד כאן סיכום ה IEA. סיכום שלי: ספק אם תהיה עד 2040 מהפכה בתחום האנרגיה הגרעינית. יותר נכון: מה שהיה הוא שיהיה. אם תהיה פריצת דרך משמעותית באנרגיה גרעינית (ואני מקווה שתהיה) היא תתרחש בזמן יותר רחוק, בעתיד. (זה היה ניחוש שלי).

יעקב

תוספת: על אנרגיה גרעינית בסין.

לסין יש היום 18 GW  כושר ייצור חשמל גרעיני. יש לה עוד 28 GW  בבנייה שעשויים להיכנס לפעולה עד 2020. היעד הרשמי ל 2020 הוא 58 GW, אבל לא נראה שהם יכולים לעמוד ביעד זה. בהמשך, כדי לעמוד ביעד של עצירת הגידול בפליטות הפד"ח עד 2030, לפי ההסכם עם ארה"ב, הם צריכים כושר של 200 GW  גרעיני עד 2030.  אין שום אפשרות שיגיעו ליעד זה. כאשר התרחשה התאונה הגרעינית בפוקושימה, ב ,2011 הם הפסיקו להנפיק רישיונות חדשים. ב 2012 הכריזו על המשך תהליך הרישוי, אבל שום רישיון חדש לא הונפק מאז. לסין גם אין יכולת לייצר (כושר ייצור תעשייתי) כול כך הרבה כורים ברווח הזמן הזה – עד 2030. הם ממתינים כעת להפעלת הכור הראשון מדגם AP1000, הדגם שאימצו, בסוף 2015, כדי ללמוד לקחים ולראות כיצד ממשיכים עם שאר הכורים.

31 באוקטובר 2014

חוסר היעילות של האנרגיות המתחדשות.


ניתוח מפורט בודק את היעילות (עלות לעומת תועלת) ואת ההישגים (כלומר חוסר ההישגים) של ההשקעה הגדולה באנרגיות מתחדשות (להלן: ש"ר = שמש ורוח) ב 12 השנים האחרונות 2002-2013. אנו רגילים לשמוע ששמש ורוח הן אנרגיות מתחדשות שופעות, נקיות, חינמיות, אנרגיה של העתיד. אבל, מעבר לתיאורים רומנטיים אלו, יש מקום לבדוק מה התרחש במציאות, בכול העולם, בתחום זה. יש לבדוק נתוני אמת – מול הרגשת בטן.

ראשית – נבדוק את צריכת האנרגיה העולמית:  צריכת האנרגיה עלתה מ 16 (ומשהו) אלף טראוואט (ט"ו) ב 2002, ל 23 ומשהו אלף ב 2013, עלייה של 43% ב 12 שנים, שפירושו עלייה של בערך 3% לשנה.
הפילוג לפי מקורות: גרעין (נקי מפד"ח): ירד מ 16.5% ב 2002 ל 10.8% ב 2013. מאובנים (פחם, גז ונפט) עלו מ 65% ל 67.3%, הידרו (מים) ירד מ 16.7% ל 16.4%.

ההשקעה בש"ר (שמש ורוח) מפורטת בדו"ח זה שפורסם לאחרונה. ההשקעה הייתה כ 1700 מיליארד דולר, ס"ה בכול העולם, בין 2002 ל 2013. לזה יש להוסיף השקעה של כ 400 מיליארד בתשתיות (קווי הולכה, תחנות "כוננות" וכו') – ס"ה השקעה עולמית: 2100 מיליארד דולר.

החלק של ש"ר בהפקת האנרגיה עלה מ 1.6% ל 5.3% - עלייה ב 3.8% ב 12 שנה. הפירוט הוא: רוח עלתה מ 0.3 ל 2.7%, ביומסה (עצים) מ 0.9 ל 1.8%, שמש – מ 0 ל 0.5%.

הייצור הכולל של אנרגיות מתחדשות (הידרו + ש"ר) עלה מ 16.7+1.6 = 18.3% ב 2002, ל 16.4 + 5.3 = 21.7% ב 2013.
אנו רואים שהשקעה של 2100 מיליארד דולר, במשך 12 שנים, הניבה עליה של 3.8% בחלקה של האנרגיה המתחדשת. על פי הקצב של החדירה של ש"ר עד כה והמשך ההשקעות בשיעור הנוכחי, רואים שייקח הרבה עשורים עד שהאנרגיה המתחדשת תגיע לייצור אחוזים גבוהים מהצריכה. (אני חושב שחוץ מהחסם של השקעה וזמן, יש חסם טכני שמונע חדירה גבוהה של אנרגיות תזזיתיות, ש"ר, לרשת. אי אפשר לבסס מערכת אספקה אמינה על מקורות תזזיתיים)

ההשקעות בש"ר, לפי ארצות, היו כאלה (במיליארדי דולר):


אנו רואים שבמרבית הארצות (בייחוד אירופה) הייתה ירידה בהשקעה השנתית, בשלוש השנים האחרונות. הדבר נובע מהקושי להמשיך ולהגדיל את המעמסה הכלכלית של ההשקעה הזו. (יש שאומרים שהירידה נבעה גם מהוזלה של המתקנים ולא רק מירידה בכמות המתקנים).

כעת נראה מה קרה עם פליטות הפד"ח (כמו שכתבנו למעלה).  הפליטות עלו מ 22.7 מיליארד טון ב  1990 (שנת הבסיס של הסכם קיוטו) ל 36.9 (אומדן) ב 2014, שהם עלייה של 62%. בין 2002 ל 2013 העלייה הייתה "רק" של 43.8%.

מסקנות: ההשקעה האדירה בש"ר לא הובילה להפחתה משמעותית בפליטות הפד"ח. אין סיכוי להגיע להפחתות גדולות בפד"ח גם אם תימשך מדיניות ההשקעה הנוכחית, אבל הסימנים מעידים שיש עייפות מהנטל הכלכלי, וההשקעה תקטן בעתיד.

בהמשך ממליץ הכותב על תרופת פלא אחרת - יעילות אנרגטית, וחושב שהדרך הזו (בעיקר הטלת מיסים על מתקנים בזבזניים) יכולה להוביל לחסכון יותר גדול בפליטות. אני לא חושב שיש פוטנציאל גדול בשיטה זו (השקעה ביעילות אנרגטית), אבל לא אכנס לפירוט כאן.

בכול אופן העובדות ברורות: ההשקעה האדירה בש"ר, ב 12 השנים האחרונות , לא הניבה את הירידה בפליטות הדרושה.

יעקב


21 באוקטובר 2014

מדיניות של פנטזיה לא תפתור את משבר האנרגיה


זו הכותרת של מאמר מערכת ב"טלגרף" של לונדון. הם כותבים: השריפה בתחנת הכוח דידקוט ב' לא תכניע את רשת החשמל, אבל, יחד עם עוד שתי שריפות שאירעו בתחנות אחרות ותקלות שגרמו לסגירה של 4 כורים גרעיניים, מרווח הביטחון נעלם, והסכנה לניתוקי זרם היא הרבה יותר גדולה מאשר היא צריכה להיות.
הבעיה פשוטה: תחנות הכוח מזדקנות. הארכנו את אורך חייהן ככול שיכולנו, אבל אנו זקוקים בדחיפות לתחנות חדשות. אך הפוליטיקאים לא פעלו בכיוון, וקידמו תחנות "מתחדשות" יקרות ומסובסדות [ותזזיתיות ובלי יעילות] על פני תחנות גז או גרעיניות. בנוסף – חלק מכושר הייצור שלנו [תחנות פחמיות] נסגרו על פי תקנות סביבתיות שהוכתבו מבריסל [של האיחוד האירופי].

אם דברים יימשכו כמו כעת אנו נגיע למצב של מחסור ומגבלות נוסח שנות ה 1970 וגם ניתוקי זרם מתגלגלים. [בשנות ה 70 היה זמן בבריטניה שבתי חרושת ועסקים עבדו 3 ימים בשבוע כי לא היה חשמל]. זה יהיה מצב חמור עבור כלכלה של המאה ה 21.

בהמשך הוא ממליץ לפעול להקפאה של חוק שינויי האקלים  המטיל מגבלות ו"יעדים". עוד הוא ממליץ לנקוט צעדי חסכון באנרגיה (הגברת היעילות), ובעיקר לבנות תחנות כוח.

המאמר תוקף גם  את ראש האופוזיציה, אד מיליבנד, על שמבטיח  שהלייבור יביא לאספקת חשמל ללא פחם (ללא דלק פחמי) עד 2030. זוהי מדיניות של הפנטזיות, הם אומרים, זה בלתי אפשרי. הם שוכחים שחוק שינוי האקלים ומדיניות הפנטזיות התקבלו, ובוצעו, בתמיכה פה אחד של שלושת המפלגות בפרלמנט הבריטי. זהו שיגעון כללי, רב מפלגתי, מקיר לקיר, בבריטניה.

מאמר נוסף, גם בטלגרף, נכתב על ידי בריאן ווילסון, שר אנרגיה לשעבר, מהלייבור. הוא אומר אותו דבר. הנה קטע קטן: "המצב הורע, בין השאר, על ידי הסירוב (לו התנגדתי) של ממשלת הלייבור לבנות תחנות כוח גרעיניות. במקום זה נוצרה פיקציה שגז מיובא ואנרגיות מתחדשות יוכלו למלא את המחסור שנוצר בגלל הזדקנות התחנות הגרעיניות וסגירת התחנות הפחמיות, שנועדו להיסגר לגמרה עד 2015. זו הייתה שטות (nonsense ) הן מבחינה כלכלית והן מבחינה הסביבתית."

למרות שיש הסכמה, מקיר לקיר, שמדיניות האנרגיה של בריטניה בלתי שפוי, לא רואים שום שינוי או צעדי תיקון באופק. המדיניות הנוכחית, מדיניות שמוכתבת על ידי הלחץ והמחסור, מתבססת עדיין על שיפוץ והחזרה לשירות של תחנות גז ופחם ישנות שנסגרו.

יעקב

תוספת:
עוד מאמר מפרט את הבעיות של מחסור באנרגיה בבריטניה.


16 באוקטובר 2014

היתוך גרעיני: האנרגיה של העתיד.

לא, אני לא הפכתי פתאום לנביא. אבל אני רוצה לקטוע את רצף הקטעים המדכאים, המספרים של הטירוף של ההשקעה בדברים שלא עובדים ולא יכולים לעבוד (אנרגיית שמש ורוח). אני רוצה לספר, בנימה אופטימית, על מחקרים ופיתוחים מדעיים בתחום שיכול להביא למהפכה של ממש באספקת צרכי האנרגיה של האנושות: היתוך גרעיני.

היתוך גרעיני הוא התהליך המשמש מקור לאנרגיה האין סופית של השמש, וגם התהליך שמומש בפצצת המימן.  בכורים הגרעיניים של היום מתרחש תהליך אחר – ביקוע הגרעין – ריסוק אטום גדול לאטומים יתר קטנים. בתהליך ההיתוך מתרחש מעשה הפוך: התמזגות של שני גרעיני אטום המימן לגרעין גדול יותר של הליום. הבעיה הלא פתורה עדיין של תהליך ההיתוך היא כיצד ניתן לבצע אותו בצורה איטית ומבוקרת, על מנת שאפשר יהיה לנצל את האנרגיה המשתחררת. גופים רבים, וקבוצות מחקר שונות עוסקים כבר עשרות שנים במחקרים בתחום, אבל אנו עדיין רחוקים אפילו ממתקן ניסיוני שעובד.

המאמץ העיקרי משוקע על ידי גוף רב-לאומי בפרויקט בשם ITER – המשקיע  עשרות מיליארדי דולרים במתקן ענק ממדים ההולך ונבנה בצרפת. לא ברור אם, ומתי, המתקן הזה יניב תוצאות, אבל זה לא צפוי להיות לפני שנת 2040.

פרויקט אחר הוא של קבוצת חוקרים בחברת לוקהיד-מרטין, המפתחת מה שהם קוראים  "כור היתוך קומפקטי" compact fusion reactor – CFR  .

הם מדברים על כורים קטנים ויבילים – בגודל של מכולה גדולה – בהספק של כ 100 MW. כורים כאלה ניתנים לייצור בבית חרושת, והרכבה באתרי הצריכה של החשמל, כמו גנרטור ענק או טורבינת גז. כ 25 ק"ג של "דלק" גרעיני יספיקו למשך שנה שלמה. הקרינה הרדיואקטיבית שנוצרת היא קטנה מאד, מהסוג המתפרק מהר, ואינו מהווה סכנה גדולה. המדען של לוקהיד-מרטין מעריך שניתן להגיע ליצור דגם מסחרי תוך 10 שנים. אשרי המאמין.

פרויקטים אחדים נוספים הולכים ומתפתחים בתחום הזה של היתוך גרעיני. אחד נקרא דינומאק dynomak – והוא מפותח על ידי צוות מדענים מאונ' וושינגטון. פרויקט אחר מפותח על ידי חברת הזנק, גם היא של מדענים מאונ' וושינגטון, ושמו: הליון אנרגיה Helion energy   וגם הם טוענים על אפשרות להגיע למתקן שעובד תוך 10 שנים. פרויקט שלישי מתפתח במעבדות סנדיה, בניו מקסיקו. בקישור למעלה יש פרטים על הפרויקטים וקישוריות לדוחות מפורטים עליהם.

בימים אלה מתקיימת ברוסיה וועידה מדעית לדיון על היתוך גרעיני. הרבה שנים מדברים על אנרגיית היתוך, והציניקנים אומרים שהיא תימצא תמיד במרחק  10 שנים מאתנו. אבל, אני מנחש ומקווה שבמוקדם או במאוחר (איננו יכולים לדעת מתי) יפתחו כור היתוך מעשי ומוכח. השמש והרוח לעולם לא יהיו מסוגלים להחליף את הפחם והגז ולספק את צרכי האנרגיה שלנו, אבל ההיתוך כן – הוא ייתן אספקה יציבה ושופעת.
במקביל נערכים מחקרים רבים לפיתוח כורי ביקוע קטנים ומודולריים. גם מכיוון זה יש תקווה.

יעקב