25 בנובמבר 2013

פון שטורך: הפסיקו לזרוע פאניקה.

צילום: ויקיפדיה
הנס פון שטורך הוא מדען אקלים ידוע (מהזרם המרכזי, כלומר – החממיסטי), מגרמניה. הנה קטעים קודמים עליו בבלוג זה. הנה קישור לבלוג klimazwiebel  של פון שטורך וזוריטה.

פון שטורך התבטא בחריפות נגד ה"ריקוד על אסונות" וטקטיקת ההפחדה של קהילת המדענים החממיסטים (הקישור האחרון בגרמנית). הנה קטעים מדבריו (סיכום ופארפרזה):

הוויכוח האקלימי נעשה פוליטי. מדענים אחדים [הוא נמנע בקפדנות מלהזכיר שמות] מקבלים ומפיצים תרחישים דרמטיים ותוצאות חמורות גם בהיעדר ראיות מדעיות. הם גם מתיימרים להיות הפוסקים הסופיים בנושא. כול הגוזמאות ונבואות האסון גרמו לאיבוד האמינות של התחום (של מדע חקר האקלים).

הוא מבקר את כתבי העת המדעיים, בעיקר "סיינס" ו "נייצ'ור" וקורא להם "ז'ורנלים די גרועים" – במה שנוגע לאיכות המאמרים שהם מפרסמים. כתבי עת צריכים להיות ביקורתיים, ולא לפרסם מאמרים לפי רוח הזמן (מאמרים אופנתיים). לא המדיה (העיתונות) אשמה בהיסטריה, ואין זה "כשל בהעברת המסר". מקור הבעיה הוא במסר ההיסטרי שהמדענים עצמם מפיצים. יש מדענים שהתפתו לתיאורים דרמטיים כדי להגביר את המוניטין האישי שלהם – מדענים כאלה פוגעים באמינות מדעי האקלים.

באשר לשאלה אם ה"תופעות הקיצוניות" (סערות ואסונות מזג אוויר) נעשים יותר תכופים או יותר עוצמתיים הוא עונה שזה לא נכון. גידול הנזקים נגרם על ידי גידול הערים ופיתוח מואץ של חופי הים. הוא אומר: "תופעות קיצוניות הן חלק ממזג האוויר הרגיל, טייפון הייאן (מהפיליפינים) לא היה חסר תקדים בעוצמתו, ואין עלייה בתדירות הסופות באזור זה. לא ניתן לטעון שהטייפון הוא תוצאה, או סימן להתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם". (דרך אגב: אפילו בדו"ח IPCC על תופעות קיצוניות SREX נכתב שלא ניתן לייחס אותן להתחממות מעשה ידי אדם).

ביקורת חריפה יש לו על מחקר ה"הוקי סטיק" של מאן: "אני מאמין שזה היה משהו מטופש, שנעשה על ידי מדענים שיש להם שאיפות להשפעה פוליטית". קהילת המדענים הזדרזו מדי לאמץ את ה"הוקי סטיק" . מדעני האקלים לא צריכים להפוך לקבוצה כמו "גרינפיס".
לשאלה מדוע עוסקים מדעני אקלים (מסוימים) בזריעת פחד הוא עונה: "אני מכיר קבוצות נוספות, במאה ה 20, שהרגישו חובה ליצור עולם חדש, יותר טוב, וחשבו שהאמת העליונה היא בידיהם. בימינו, יש כאלה שחושבים שהמדע מקנה להם מעמד עליון כזה. מתקני עולם כאלה בדרך כלל נכשלים. איני חושב שמרבית המדענים שייכם לקבוצה כזו, אבל אחדים, ללא ספק, מהמפורסמים שבהם, נמנים על 'מתקני העולם'. אנו (המדענים) צריכים לקחת את המדע ברצינות ולא להשתמש בו ככלי לתיקון ושיפור יסודי של העולם ואוכלוסייתו." (כלומר אין להשתמש במדע – או בפסיאודו-מדע – ככלי לקידום אידיאולוגיות פוליטיות).
באשר למודלים האקלימיים – הוא יודע שאין התאמה בין המודלים למציאות. צריך לחקור את הבעיה ביסודיות ולתת למדע את הזמן הנחוץ ללבן את הסוגיה. ייתכן, הוא אומר, שייחסנו חשיבות יתר לגורם הפד"ח, שמנו אותו יותר מדי במרכז התמונה. הוא חושב שייתכן שיש התחממות באוקיינוסים, אבל אין מספיק נתונים כדי לדעת את הדבר לאשורו.

סיכום שלי:
מילים כדרבנות של פון שטורך. חבל שלא השמיע אותן קודם.
המדע האקלימי מקולקל.

יעקב



24 בנובמבר 2013

אסונות טבע והפוליטיקה.

מזג האוויר משתנה, כמות סופות הטורנדו משתנה כול שנה, חקר השינוי הוא נושא מעניין מבחינה אקדמית.
מה שחורג מעניין אקדמי היא העובדה שאחרי כול אסון טבע מיד מתמלאת העיתונות בטענות שכול אסון הוא תוצאה ישירה של עליית ריכוזי הפד"ח הנגרמת על ידי בני אדם, ושחייבים לנקוט בפעולה פוליטית מידית כדי למנוע אסונות דומים בעתיד.
אין שום הוכחה לכך שהשפעת הפד"ח  יותר שלילית מחיובית. אבל, הצעדים הפוליטיים בהם נוקטים מהווים איום ממשי להרס הציוויליזציה האנושית. אם אתם לא מאמינים זכרו את ה"יעדים" : קיטון ב 90% או יותר בפליטות הפד"ח. אח"כ דמינו לעצמכם את התוצאות על אורח החיים ורמת החיים אם אכן קיטון כזה יתרחש [כלומר: אם יכפו עלינו מחסור וצנע באנרגיה]. האסון העלול להתרחש, כתוצאה ממחסור באנרגיה, יהיה כול כך גדול, שהנזקים של הפד"ח (אם יש כאלה) בטלים בשישים לעומתו.


יעקב



יש קיטון במספר סופות הטורנדו החזקות, בארה"ב.

לפני כשבוע היכה גל של סופות טורנדו חזקות במדינת אילינוי בארה"ב וגרמה 6 הרוגים ונזקים כבדים.  כול התעמלנים החממיסטים קופצים על כול אירוע כזה כעל מציאה גדולה, ומדקלמים מיד את המנטרה שלהם "שינויי האקלים כבר כאן, מזג האוויר משתגע, ואנו כבר סובלים מהנזקים החמורים של ההתחממות הגלובאלית". העניין הוא שהדבר לחלוטין לא נכון. לא נכון עובדתית. אין שינוי בתופעות מזג אוויר קיצוניות ואין החמרה בנזקי האקלים. עד כה אין. אפשר להתנבא על נזקים עתידיים כמה שרוצים, הנבואה לעתיד סובלת הכול. אבל אי אפשר לסלף את העובדות על מה שקרה עד כה. אלו עובדות ולא תיאוריות, עובדות הן פחות גמישות מנבואות.
הפיסיקאי ריצ'רד מילר, שהתפרסם ממחקרי חברתו, BEST  , על מדידת הטמפרטורות, פרסם מאמר בניו יורק טיימס על תדירות סופות הטורנדו בארה"ב.  אם בודקים את מספרי סופות הטורנדו שנרשמו לאורך השנים, בשרות המטאורולוגי האמריקאי, NOAA , רואים אכן גידול. בשנת 1950 נרשמו 200 סופות, בשנת 2011 – 1700 – גידול מרשים. (בגרף למטה רואים ששנת 2011 הייתה יוצאת דופן). אבל הגידול נובע משיפור בדיווח ובאמצעים הטכנולוגיים לגילוי הסופות. אם מסתכלים רק על סופות חזקות, כאלה שמעיפות גגות והופכות מכוניות וקרונות רכבת, רואים ירידה במספר. הירידה היא מ כ 50 בשנה בשנים 1955-84, לכ 40  בשנה מאז, בתקופת ההתחממות הגלובאלית הנוראית. הסופות החזקות ביותר, בדרגה 3-5 של חומרה, היו כנראה מדווחות היטב גם בעבר היותר רחוק, ללא אמצעי גילוי טכנולוגיים מתקדמים (לוויינים ורדאר דופלר). קשה לפספס סופה שמעיפה גגות של בתים. אז הנה עובדה: יש ירידה במספר הסופות החזקות ביותר. הירידה היא עקבית בשנים האחרונות, וב 2012 ו 2013 מספר הסופות היה נמוך במיוחד:


מה הידע המדעי על הגורמים להיווצרות סופות אלה, שעומד, כביכול, בבסיס האזהרות על החמרה צפויה ב"תופעות קיצוניות", בעתיד? ובכן: אין ידע כזה. אנו לא יודעים בדיוק כיצד הסופות נוצרות. החממיסטים טוענים שהעלייה בטמפרטורות ובלחות תגרום בעתיד ליותר סופות. ד"ר מילר מצביע על גורם נוסף: התחממות האזור הארקטי. הסופות נגרמות כאשר אוויר קר מהצפון הארקטי מתנגש באוויר חם מהדרום. ההתחממות הגלובאלית גורמת להתחממות מהירה יותר באזור הארקטי, ולכן בקיטון הפרשי החום שגורמים לסופות. ייתכן, לכן, שההתחממות הגלובאלית (אם תהיה) תגרום דווקא לקיטון סופות הטורנאדו. יש, אם כן, נימוקים לכאן ולכאן, והמדע לא יודע להכריע, כיום, בסוגיה. הנבואות על החמרה בסופות בעתיד מבוססות על ספקולציות ואמונות בטן ולא על ידע מדעי. אפילו הארכי-חממיסט, מייקל מאן, מודה בכך  במילים שלו:

The truth is that the impact of global warming on tornadoes remains uncertain, because the underlying science is nuanced and there are competing factors that come into play.

טענה נוספת היא שהנזקים הכלכליים של הסופות גדלו מאד בשנים האחרונות, ואפשר לראות בכך סימן ש "ההתחממות הגלובאלית כבר כאן". הנה ניתוח ארוך ומפורט של ד"ר ג'ף מסטרס, על הנושא, עם קישוריות למחקרים רבים. אין ספק שהנזקים, בדולרים, כפי שמדווחות חברות הביטוח, אכן גדלו. אבל, הדבר נובע מגידול האוכלוסייה וגידול העושר. יותר אנשים, בעלי רכוש יותר יקר, נמצאים היום במסלולי הסופות, מאשר בעבר. אם לוקחים בחשבון עובדה זאת, ומתקנים את המספרים בהתאם, רואים שאין שום גידול בנזקים הכלכליים לעומת העבר.
נסכם: אין שום נתונים המראים בבירור על החמרה בתופעות מזג אוויר קיצוניות או בנזקים מתופעות כאלה, בעשורים האחרונים. כול הסופות, ההוריקאנים, הטורנאדוים והטייפונים שהתרחשו בשנים האחרונות אינם חסרי תקדים או יוצאי דופן. סופות דומות היו גם בעבר, לפני ה"התחממות הגלובאלית הנוראית". אלו העובדות.

יעקב






20 בנובמבר 2013

אתנול בברזיל – האם זה כדאי ?

ברזיל היא מעצמת אתנול, המדינה שבה נעשה השימוש הכי גדול (יחסית) באתנול (מיוצר מקני סוכר) כדלק לרכב. הדבר החל עוד ב 1975, בעת ההתייקרות הגדולה הראשונה של הנפט, כאשר ממשלת ברזיל החליטה להעביר את כול סקטור התחבורה לשימוש באתנול מייצור עצמי (ברזילאי) במקום הבנזין היקר, שמיובא כולו מחו"ל. ממשלת ברזיל הגתה מימנה וכפתה תכנית מקיפה להגברת גידול קני הסוכר, הקמה של מתקני זיקוק, תחנות דלק וייצור רכבים המותאמים לאתנול, על ידי תעשיית הרכב הברזילאית. היא גם חוקקה חוקים המחייבים שימוש באתנול. רבים מביאים את ברזיל כדוגמה לשימוש מוצלח באתנול, ולהוכחת הייתכנות והתועלת של הדלק ה"מתחדש", ביו-דלק בר קיימא.
מאמר מפורט בוויקיפדיה מפרט את סוגיית האתנול בברזיל, על כול היבטיה, הכמותיים, הכלכליים והסביבתיים. המאמר נכתב בבירור ברוח מאד אוהדת על ידי אנשים שאוהבים את ברזיל ואת האתנול, אבל הוא כתוב ומתועד היטב. החומר רב, ואני אגע פה רק בנקודות מעטות.
ראשית – כמה עובדות.
ברזיל היא היצרן האתנול השני בגודלו בעולם, היא מייצרת כ 6 מיליארד גאלון לשנה. להשוואה: המנדט של ממשלת ארה"ב מחייבת שימוש ב כ 13 מיליארד גלון אתנול (בארה"ב לבד), כלומר פי שניים מהיצור הכולל של ברזיל, וזה מספק אולי כ 4% בלבד מצריכת הדלק של ארה"ב. השוואה זו נועדה להמחיש את הבעיה הכמותית. כול ההצלחה (כביכול) של ברזיל מתבטאת בכמויות אתנול שהינן בערך 2% מצריכת הדלק של ארה"ב בלבד. לא חשוב כמה האתנול מוצלח, מבחינה כמותית הוא לא יכול לספק חלק משמעותי מצרכי העולם בדלק, או לתרום הרבה להקטנת הפליטות. הוא שחקן משני, במקרה הטוב.

בברזיל עצמה סיפק האתנול כ 50% מצרכי הדלק של רכבי הבנזין, אך רק כ 17.5% מצרכי האנרגיה של התחבורה כולה (צרכני הדיזל לא משתמשים באתנול). ממשלת ברזיל מחייבת מיהול כ 25% אתנול בכול הבנזין בברזיל, לא ניתן להשיג בברזיל בנזין נקי. בארה"ב מוהלים עד 10% אתנול בבנזין, כי כול מכונית רגילה מסוגלת לנסוע עם תערובת 10%, אבל מכוניות רגילות לא מסוגלות לנסוע על 25% אתנול, לכן, כול המכוניות בברזיל חייבות להיות מותאמות במיוחד לאתנול, מה שנקרא "פלקס", כלומר מכוניות גמישות המסוגלות לצרוך כול דלק, כולל 100% אתנול. תעשיית הרכב הברזילאית מייצרת רק מכוניות "פלקס". בברזיל יוצרו גם מכוניות שנוסעות רק על אתנול (ללא בנזין), כלומר 100% אתנול. על סוף שנות ה 80 היו כ 4 מיליון מכוניות כאלה, אבל, כתוצאה ממחסור באתנול, מצאו עצמן חלק גדול ממכוניות אלה מושבתות, ומאז מייצרים רק מכוניות "פלקס" (גם בנזין וגם אתנול).
חייבים להדגיש שהאתנול בברזיל מיוצר מקני סוכר, והוא שונה לחלוטין, מהרבה בחינות מהאתנול המיוצר מתירס בארה"ב או מצמחי מאכל אחרים באירופה. היבולים (כמות אתנול מיוצר) לדונם הם גדולים בערך פי שניים, היעילות האנרגטית – בערך פי 6 (כלומר היחס בין האנרגיה המושקעת בייצור והאנרגיה המופקת מהיבול), החיסכון בפליטות פד"ח גדול פי 8, והמחיר – זול בכ 25%. המספרים האלה הם רק בערך (אני קצת מפקפק בדיוק המספרים של הויקיפדיה), ואני מביא אותם כדי לתת מושג על השוני הגדול בין האתנול הברזילאי לאמריקאי ואירופאי. קני סוכר ניתן לגדל רק באקלים חם וגשום, והם לא גדלים במרבית שטחי ארה"ב ואירופה. אז, גם אם מישהו טוען להצלחה של האתנול בברזיל – לא ניתן לשכפל הצלחה זו או להגדיל אותה מבחינה כמותית לכמויות משמעותיות מבחינה עולמית.
יש במאמר בויקיפדיה דיון ארוך, הטוען שהאתנול (מקני סוכר) חוסך XXX  מיליון טון של פליטות פד"ח, אינו מזיק לסביבה, והוא נהדר מכול הבחינות, וגם אינו גורם לעליית מחירי המזון בעולם. הם מציירים תמונה חד צדדית וורודה מדי.
ברזיל גידלה מאז ומתמיד קני סוכר לייצור סוכר, ואף היו לה כ 120 מפעלים לייצור סוכר, לפני שהתחילה תכנית האתנול הממשלתית ב 1975. מפעלים אלה ממשיכים לייצר סוכר וגם אתנול – התהליכים דומים. אבל ייצור האתנול לא החל כאשר מחירי הנפט המיובא עלו לשמיים ב 1973, כפתרון שוק לבעיית מחירי הנפט (על הצורך בהפחתת פליטות הפד"ח עוד לא ידעו אז). כנראה שלמרות מחירי הנפט, לא היה כדאי לייצר אתנול לתחבורה. פיתוח האתנול נעשה כולו כתוצאה מתכנית ממשלתית, במימון ממשלתי, ולפי צווים ממשלתיים. הצורך בצווים ממשלתיים מלמד שלא הייתה כדאיות. הממשלה פיתחה את האתנול, כמו ארה"ב, כדי לספק תעסוקה (מלאכותית) להמוני הברזילאים העניים. מקומות עבודה נוספים נוצרו בתעשיית הרכב הברזילאית, שנאלצה להתחיל לייצר מכוניות מתאימות לאתנול, ו"פלקס" (דו תכליתיות). גם היום משמש הצו למיהול 25% אתנול בבנזין, והאיסור על מכירת בנזין נקי, כחומת מגן לתעשיית הרכב הברזילאית נגד יבוא מתחרה של מכוניות מחו"ל שאינן מותאמות לתערובת האתנול.
באשר לידידותיות לסביבה: ייתכן שהשימוש באתנול חוסך מעט זיהום אוויר מגזי הפליטה של המכוניות. מאידך – ראו את התמונה למעלה – מפעלי האתנול לא ידידותיים במיוחד לסביבה... ויש היום כ 400 כאלה.
בסיכום: האתנול בברזיל, למרות תמיכה טוטאלית של ממשלת ברזיל, לאורך 40 שנה, ולמרות תנאי אקלים אידיאליים, לא הצליח לכבוש נתח של יותר מ 17.5% בדלק לתחבורה, בברזיל. (נתח השוק נמצא בירידה לאחרונה...). לא ניתן להגיע לכמויות משמעותיות של אתנול, ביחס לצריכת הדלק בעולם.  לא ניתן להעתיק את ההצלחה היחסית של האתנול בברזיל לכול מקום בעולם, בגלל  מגבלות האקלים. וגם בברזיל עצמה: אזרחי ברזיל משלמים (באמצעות הממשלה) מחיר עבור השימוש באתנול, שכנראה לא היו בוחרים לשלם מרצונם החופשי. מעל לכול: ההצלחה היחסית של האתנול בברזיל אינה הופכת את הרעיון של מנדטים לאתנול בארה"ב ואירופה, והפקת אתנול מתירס לפחות אבסורדי ומזיק.
דרך אגב: ארה"ב הטילה מכסי מגן כדי למנוע יבוא אתנול מברזיל, למרות שאתנול הברזילאי זול יותר ויעיל יותר מבחינה אנרגטית. הדבר מלמד – שלא הדאגה לסביבה או הפחתת הפליטות או האנרגיה המתחדשת היא המטרה של המנדטים לאתנול באמריקה, כפי שהממשל האמריקאי טוען. הסיבה האמתית היא הרצון לספק  תמיכה לחקלאים האמריקאים והתעשייה החקלאית שלה. איכות הסביבה היא רק תירוץ. פעילי איכות הסביבה ומודאגי האקלים צריכים להתנגד למנדטים של האתנול בארה"ב ואירופה, כי האתנול מתירס הוא בכול מקרה מזיק ויקר, וברזיל היא לא תירוץ.
יעקב





17 בנובמבר 2013

שורפים את המזון – אבל קצת פחות.


אחת התוצאות היותר הזויות של ההיסטריה ירוקה היא שריפת המזון שלנו בתור דלק בצורת אתנול. כזכור, נחקקו חוקים, בארה"ב בשנת 2007, (וגם באירופה) המחייבים מיהול אתנול בבנזין למכוניות, בשיעורים ההולכים וגדלים מדי שנה. (בשנת 2013, בארה"ב הכמות היא 13 מיליארד גאלון).
החוקים התקבלו בזמנו, בלחץ הירוקים. הטענה של הירוקים הייתה שזה דלק "מתחדש", ולכן – גורם להפחתה בפליטות הפד"ח. עכשיו כבר כולם יודעים שזה לא נכון. האתנול צורך הרבה דלק רגיל בתהליך הגידול וההפקה התעשייתית. הוא גם מגביר את השימוש בדשנים וחומרי הדברה. בקיצור: הוא הרבה יותר מזיק לסביבה מאשר הוא מועיל. תחקיר ארוך של סוכנות א"פ מפרטת את הנזקים הסביבתיים הגדולים ששיגעון האתנול גרם.. מרבית הארגונים הירוקים (כמו גרינפיס וגם אל גור) מודים כעת שהתמיכה באתנול הייתה שגיאה. הם מודים היום, אבל כאשר אמרו להם את הדבר לפני שהחוקים הועברו הם לא רצו לשמוע, הם דבקו באמונות שלהם והתעלמו מהמציאות. יש ארגונים שמסרבים להודות בשגיאות ודבקים אפילו היום בדרישתם להמשיך ולהגדיל את מכסת האתנול שהחוק מחייב.
צריך להודות שלא רק הירוקים דחפו את חוקי האתנול. הסיבה להעברתם הייתה גם הרצון הפוליטי לסבסד את החקלאים, ולתמוך במפעלים תעשייתיים-כימיים (יצרני האתנול) המקושרים היטב מבחינה פוליטית. הועלה גם צידוק נוסף. בעידן ההוא (שנת 2007) הייתה באופנה ההיסטריה של "פיק אויל" (שיא הנפט), יחד עם עלייה גדולה במחירי הנפט. הצידוק הוא שהאתנול הוא תחליף לנפט, ובעיקר – שהוא מיוצר בארה"ב ומקטין את התלות בנפט מיובא.
בינתיים עלה מאד ייצור הנפט בארה"ב בזכות שיטת הפראקינג, מחירי הנפט העולמיים ירדו במקצת, וגם ההיסטריה של ה"פיק אויל" שכחה. 
עכשיו הודיעה EPA  ( סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב) על כוונתה להקטין את כמויות האתנול שחייבים לערבב בדלק. כלומר: יש שינוי מגמה, במקום עלייה מתמדת בכמויות האתנול, כול שנה, תהיה הקלה בתקנות, והקטנה בכמויות האתנול.  ההצעה מדברת על הקטנה של 3 מיליארד גאלון בכמות האתנול שחייבים למהול בבנזין, בשנת 2014.
חלק מהארגונים הירוקים מתנגדים בחריפות להפחתה וטוענים: "פוגעים ביעדים הירוקים". הם מעולם לא היו מסוגלים להבין ולהתייחס לתוצאות המעשיות של המדיניות. מה שחשוב להם הוא רק הצד הסמלי. אצלם "אתנול" – זה "טוב" זה ירוק. קיטון האתנול – פגיעה במטרה הקדושה. לצדם נוסף לובי חזק מאד של המרוויחים הגדולים מהצווים המלאכותיים האלה – החקלאים, ועשרות המפעלים המייצרים אתנול. לא ברור אם הצעת EPA  תתממש, נוכח הלחצים הפוליטיים.
נקווה שבכול זאת ירדו בהדרגה מהטירוף הזה של שריפת המזון שלנו, הגורמת נזק לסביבה, יותר מאשר תועלת.
יעקב

מעל: שורפים את התירס - עליית הדרישה להפקת אתנול מתירס (צהוב) בארה"ב



15 בנובמבר 2013

יפן יורדת מיעדים

Three-monkey relief carving (hear no evil, see no evil, speak no evil) on Shinkyusha. Nikko, Japan

בוורשה התכנסה השבוע עוד ועידת פטפטת סרק ובילויים על חשבון הברון, מסדרת וועדות האקלים. אותם פטפוטי סרק בלתי מציאותיים שנשמעו בעבר נשמעו גם הפעם. אבל, יש שינויים קלים...
יפן הודיעה על ביטול ה"יעדים" הקודמים שהתחייבה אליהם – להקטין את הפליטות ב 25%, עד 2020, ביחס לפליטות של שנת 1990. שר הסביבה היפאני הודה שהיעד היה בלתי מציאותי מלכתחילה... יפה שמישהו מעז להודות בדבר שברור כשמש ומובן לכולם. ההודאה היא חריג בנוף הוועדה האקלימית.
המנהג המקובל הוא שהנואמים השונים מתחרים ביניהם בהפרחת הבטחות חסרות שחר, (כמו הנשיא שלנו, פרס, ב2009 ), שכולם יודעים שהן חסרות שחר ומנותקות מהמציאות. הישגי המלחמה בהתחממות נמדדים בוועידות לא לפי מה שקורה בשטח, לפי הפחתות של ממש שהיו בפליטות (לא היו כאלה), אלא לפי גובה ההבטחות הריקניות וגובה הרגשנות והדמגוגיה.
ליפן יש תירוץ טוב: סגירת תחנות הכוח הגרעיניות, בעקבות האסון בפוקושימה. הם כמובן לא הולכים לשבת בחושך, אף אחד לא הולך לשבת בחושך, לא חשוב מה הבטיחו בוועידות האקלים. כעת הם צופים שהפליטות ב 2020, ביפן, תהינה 3% מעל לרמת של 1990. תכפילו את המספר ב 3 או 4 ותקבלו את אחוז העלייה הצפויה בפליטות, במציאות.
המדינות ה"מתפתחות", העניות, מדגישות מחדש את המטרה האמתית לבואן לוועידות – את הציפיות שלהן מהוועידה: יותר כסף. סין אומרת במפורש שהמדינות המפותחות חייבות להעביר סיוע גדול, בשיעור 100 מיליארד דולר לשנה, לטובת פיתוח אנרגיה "ירוקה" במדינות עניות. זה מה שהובטח להם, והם שואלים, בצדק: "ירוקה שמירוקה, העיקר – איפה הכסף???"
בוועידת קופנהאגן, ב 2009, הבטיחו המדינות המפותחות (ארה"ב ואירופה), לתת כסף בשיעור 100 מיליארד דולר לשנה (החל מ 2020),  לפיתוח אנרגיה מתחדשת במדינות עניות. השנה הן נתנו משהו בין 16 מיליארד ל 7 מיליארד (תלוי את מי שואלים ואיך עושים את החשבון). כמו כול ההבטחות האקלימיות, זו הייתה הבטחת סרק בלתי מציאותית. דיבורים ריקניים. ארה"ב "תרמה" 1.6 מיליארד דולר בשנת 2013, והבטיחה 2.7 מיליארד ל 2014, לא קרוב בכלל לסכום של 100 מיליארד...
הארצות המפותחות (בייחוד גרמניה, אנגליה וארה"ב) מוציאות עשרות מיליארדי דולרים על אנרגיה ירוקה, בתחומן, כול שנה, וגם בזבוז אדיר זה לא הביא לשום ירידה בפליטות. הירידה בפליטות היא בעיה טכנולוגית, לא כלכלית. הכלים הטכנולוגיים שבידינו (שמש ורוח) אינם מסוגלים לספק את הסחורה, ולא חושב כמה כסף יוציאו על זה ואיזה הבטחות יבטיחו בנאומי סרק בוועידות שחיתות.
.יעקב

רוקדים על אסונות


עם כול אסון טבע שמתרחש קופצים החממיסטים ופוצחים בריקוד: "אמרנו לכן, ההתחממות הגלובאלית כבר כאן. ראו את הטייפון האיאן, ראו איזה אסון היא גרמה. אם לא תיטיבו את דרכיכם יהיה אוי ואבוי!"
ככה עשו אחרי הוריקן קטרינה ב 2005, הוריקן סנדי ב 2012, ועכשיו אחרי טייפון האיאן שפגע קשות בפיליפינים.
קחו משל את הפניה הנרגשת של  נציג הפיליפינים בוועדת האקלים בוורשה: "איננו יכולים לשבת בשקט ולהמשיך בקיפאון בשיחות האקלים.  על הספקנים לרדת ממגדלי השן ולבוא לפיליפינים לראות במו עיניהם את השפעת שינויי האקלים.... משבר האקלים הוא מטורף, אנו יכולים לשים קץ לטירוף הזה, כאן, בוורשה, מיד... המדע אומר לנו ששינויי האקלים יביאו סערות יותר גדולות..."
דעה טיפוסית אחרת הביא דניאל מיטלר, המנהל הפוליטי של גרינפיס: "אומנם איננו יכולים להגיד עד כמה השפיעו שינויי האקלים על הטייפון המפלצתי הזה, אנו יודעים שתופעות קיצון נעשות קיצוניות יותר ושכיחות יותר בגלל שינויי האקלים". מדען האקלים המפורסם, סטפן ראמסדורף, אמר: "איך יכולים המתנגדים, הנלחמים נגד צעדי הגנת-אקלים, לישון בשקט נוכח האסון הגדול בפיליפינים?".
אל תשימו לב אליהם.
הם לא יודעים מה הם מדברים, הם מפיצים דמגוגיה. אין שום קשר בין הסערות האלה וההתחממות הגלובאלית. הם מטיפים כמו הכמרים בימי הביניים, שאחרי כול אסון טבע הכריזו שהאסון הוא סימן לזעם האל, ועל האנושות לחדול מחטאיה ולהגדיל את התרומות לכנסייה, כדי לשכך את זעם האל (ואת עוצמת הסערות...). ההכרזות החממיסטיות הן ביטוי לאמונת הבטן חסרת ביסוס עובדתי.
המדע עדיין לא מסוגל לקשר בין הסערות להתחממות (גלובאלית או לא), לא מסוגל למצוא קשר סיבתי, עובדתי, ברור בין הדברים. המדע איננו יודע בדיוק מה גורם לסערות. המדע לא מסוגל להגיד מה תהיה השפעת ההתחממות (אם תהיה). יש סברות שהתחממות (אם תהיה) תגרום ליותר סופות, וסברות שפחות, והמדע כעת עדיין לא יודע להכריע בין הסברות האלה, כי יש נימוקים לכאן ולכאן, אבל לא ידע ברור.
ומעל לכול: עובדתית – אין החמרה בתופעות קיצוניות, עד כה. זו לא ספקולציה, אלה העובדות. אם אנו בוחנים בדקדקנות את הסטטיסטיקות על כול התופעות שהתרחשו עד כה (סערות, שיטפונות, בצורות, גלי חום) איננו יכולים להבחין לא בגידול בתדירות של התופעות ולא בשינוי בעוצמה של האירועים. סערות, בצורות ושיטפונות התרחשו תמיד, וכנראה יתרחשו תמיד גם בעתיד. כול מה שהתרחש בשנים האחרונות (מאורעות שחווינו אישית) אינו חורג במאומה ממה שהתרחש בעבר. את זה מראים הנתונים. אין לסמוך בנושא זה על רשמים ורגשות סובייקטיביים (סערה כזו לא זכורה אפילו לזקני צפת).
אפילו ה IPCC, בדוח האחרון, אומר בבירור שאין סימנים (אין נתונים) המראים החמרה בעוצמת הציקלונים, או גידול במספרם.

הגרף למעלה מראה בבירור שאין שינוי לא במספר הציקלונים (טייפונים, הוריקנים), ולא בעוצמה שלהם. הגרף למעלה מציג העובדות, הנתונים, להבדיל מהרגשות הבטן והנבואות של המודאגים.
ככה גם הגרף הזה, המראה ציקלונים שפגעו ביבשה בחלק הצפון מערבי של האוקיינוס השקט (האזור של הטייפון האחרון).

בני פייסר מעלה נקודה נוספת. הנזקים הגדולים הם, במידה רבה, תוצאה של כשלים של הפיליפינים בהתראה, בהכנות, פעולות מנע ופינוי מסודר של התושבים, מבעוד מועד. בארצות אחרות, כמו אוסטרליה, הודו ובנגלדש היכו סערות לא פחות גדולות, אך מספר הקורבנות היה הרבה יותר קטן, הודות למוכנות ופעולות מנע.
עוד על הנושא תוכלו לקרוא בבלוג של וואטס, כאן, וכאן., ביורן לומבוגר – כאן. בכול אחת מהכתבות הנ"ל יש קישוריות רבות למאמרים נוספים ולאוספי נתונים. אנו כתבנו רבות על זה, למשל כאן.
יעקב



10 בנובמבר 2013

"ללא חרטה" - מוכנות למקרי קיצון

בפוסט הקודם הטחנו ביקורת בדו"ח מדעני משרד איכות הסביבה על שהוא מפיץ הפחדות לא מבוססות ("5 מיליון בתים יוצפו").

בחילופי מיילים הדגישו בפנינו שכוונת הדוח הייתה להתריע על הצורך במוכנות לתופעות טבע קיצוניות. בנקודה זו, מחברי הדוח צודקים. תופעות קיצון (כמו סופות, שיטפונות, הצפות מהים ובצורת) תמיד התרחשו בעבר, ולכן, קרוב לוודאי יתרחשו גם בעתיד. לכן – כדאי, וחשוב, לנקוט פעולות הכנה ומנע, כדי למזער נזקים עתידיים. בהמשך אביא דוגמאות.

רבים טוענים שההתחממות הגלובאלית תגרום להחמרה בתופעות קיצוניות. עד כה לא הייתה שום החמרה כזו, אין שום ביסוס מדעי לטענה שהתופעות שהתרחשו (כמו הסופה בפיליפינים השבוע או הוריקן סנדי, בניו יורק לפני שנה) נגרמו על ידי ההתחממות הגלובאלית. באשר לתחזיות לעתיד – אני סקפטי, לא מאמין בנבואות על החמרה. אבל, בלי קשר להחמרה או להתחממות הגלובאלית, תופעות קיצוניות יתרחשו, בוודאי, גם בעתיד, כמו שהתרחשו בעבר.

מדעני משרד איכות הסביבה מציעים פעולות מהסוג "ללא חרטה", פעולות מנע שכדאי לנקוט בכול מקרה, לקראת אסונות טבע אפשריים.

אנסה לדמיין לעצמי פעולות כאלה.
בת"א (ובערים אחרות) יש שיטפונות ובתים מוצפים בכול שנה גשומה. בהחלט רצוי, וצריך, לשפר את מערכת הניקוז, ולהגדיל את יכולת הקיבול שלה, כדי למנוע הצפות בעתיד, ונזקים כבדים לרכוש.

דוגמה אחרת: כביש ת"א-חיפה (כביש 2, כביש החוף ) עובר, בקטעים אחדים, ממש סמוך לחוף הים. הוא עדיין לא הוצף במי ים בסערות החורף, אבל הסכנה הזו קיימת בהחלט. האם צריך לרוץ מחר ולחזק או להגביה את הכביש? לא, אין סכנה מיידית. אבל, כמו כול כביש, יגיע זמנו לשיפוץ וזיפות מחדש. בהזדמנות זו כדאי אולי גם להגביה אותו ולחזק את תשתיתו נגד הצפות.

אלה היו דוגמאות (שלי) לפעולות "ללא חרטה", פעולות שצריך לעשות במילא, אם יש סכנה מצד ההתחממות הגלובאלית או לא.

בנקודה זו הדוח של "מרכז הידע להיערכות לסיכוני האקלים" עשו עבודה חשובה, ובא-מיילים הם הדגישו את הפעולות מהסוג "ללא חרטה". חבל שבהודעת דובר המשרד הוא מצא צורך לקפוץ על רכבת ההפחדה, ולהטיל עלינו אימה עם תחזיות בלתי מבוססות על מיליוני בתים מוצפים. חבל שהוא הדגיש את הטלת האימה ולא את הגישה של "ללא חרטה" של מחברי הדו"ח.

מאידך, מחברי הדוח אינם נקיים מהגררות להפחדות לא מבוססות, כי הם השתמשו בתסריט המופרך לחלוטין של עליית פני הים ב 2 מטרים כבסיס לחישוב הסיכונים. הם היו צריכים להשתמש כבסיס להערכת נזקים בעלייה של אולי 50 או 60 ס"מ בפני הים – עלייה שמתיישבת עם התחזיות האמצעיות של ה IPCC. לדעתי גם תחזיות אלה מוגזמות, אבל, הן לפחות בסיס סביר, לא כמו ההערכה בה השתמשו -  של 2 מ'. זה בלתי סביר לחלוטין. מדענים לא צריכים לזרוק מספרים בצורה לא מבוססת ולא אחראית, כי אז הם הופכים ממדענים לתועמלנים.

אינני יודע מדוע אנשים מרגישים צורך עמוק להטיל עלינו אימה כמה שיותר, עם תסריטים מופרכים. הם פוגעים קודם כול באמינות ובמסר של עצמם.

יעקב  

שום בית לא יוצף.


דו"ח מטופש וחסר שחר, שנעשה על ידי מיטב הפרופסורים של "מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל" (שהוקם ומומן על ידי המשרד לאיכות הסביבה), פורסם תחת הכותרת מטופשת ועוד יותר חסרת שחר של וואינט: "בתי 5 מיליון ישראלים יוצפו עד סוף המאה". הכותרת מסתמכת על ההודעה לעיתונות של המשרד לאיכות הסביבה.
הדו"ח עצמו מקפיד על לשון חלקלקה ודו משמעית: "5 מיליון בתים עלולים להיות מוצפים", אכן, הם גם עלולים ליהרס ברעידת אדמה, או על ידי פגיעת מטאור, או בגלל מלחמה, אן להתפורר מזקנה... עלולים. קשקוש. זו הפחדה ללא שום ביסוס.
הפרופסורים המלומדים מציירים מפות יפות ובהן הם צובעים שטחים שעלולים להיות מוצפים אם פני הים יעלו בשני מטרים, עד סוף המאה. מאיפה לקחו שני מטרים? לא ברור. אל גור מדבר על עליית מפלס המים ב 20 רגל (בערך שש מטרים) אבל הוא סתם תועמלן וקשקשן. אף גורם מדעי אינו מדבר על 2 מטרים. דו"ח ה IPCC מדבר על 50-90 ס"מ, וגם הוא חסר שחר, כי הוא מבוסס על מודלים שהוכחו כחסרי כול ביסוס מציאותי. אותו דו"ח מציין גם כן, בלשון מתוחכמת וחלקלקה ש:"הסבירות לעלייה של מעל לשני מטרים היא אפסית". אולי הפרופסורים לקחו את שני המטרים ממשפט זה...
הפרופסורים עצמם קצת מבולבלים. במשפט אחד בדו"ח שלהם הם מציינים (עפ"י דוח קודם של עצמם) שעליית פני הים היא 1 ס"מ בשנה (מטר ב מאה שנה), ובמשפט הבא באותו דו"ח מדברים על ס"מ אחד לעשור (10 ס"מ למאה שנה – שזה בערך מה שקורה במציאות). מתוך הדו"ח:

"מגמה נוספת שנצפתה בשנים האחרונות הינה עליה ממוצעת של מפלס פני הים בשיעור של 1 ס"מ בשנה... תרחישים של המגמות הגלובליות בהקשר של השתנות מפלס האוקיינוסים בעולם נעים בין הקצב הנוכחי של 1 ס"מ לעשור לבין 10 ס"מ לעשור...

בכול העולם מדברים על עליית מפלס פני הים עד כה בכ 1-2 מ"מ לשנה, כלומר 10-20 ס"מ למאה שנים. זה מה שהיה עד כה. לגבי שיעור עליית פני הים היום – מדברים על כ 3.2 מ"מ לשנה (מספר שחושב על ידי אונ' קולורדו). העלייה הייתה כול כך קטנה, שיש וויכוח כמה הייתה, ומה שיטות המדידה והחישוב הנכונות. ראו למשל מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית. הממצאים שלהם: ב 35% ממצופי המדידה עלו פני הים בשיעור ממוצע של 3.8 מ"מ לשנה, ב 61% מתחנות המדידה לא הייתה כול עלייה (הייתה יציבות), וב 4% מתחנות המדידה הייתה ירידה במפלס פני הים, בשיעור ממוצע של 6 מ"מ לשנה.
עליית פני הים שונה ממקום למקום, במקומות מסוימים שוקעת היבשת (דבר שנראה כמו עלייה של פני הים), ובמקומות אחרים מתרוממת היבשת (דבר שנמדד כמו ירידה במפלס פני הים). התופעה הזו אינה קשורה, כמובן, להתחממות הגלובאלית. בסקירה הקודמת של הפרופסורים הם מציינים נייר של רוזן, שבדק את המצוף בחדרה, ומצא עלייה של 11 +- 5 מ"מ לשנה, בין השנים 1992-2002. הממצא הבודד הזה עומד בסתירה מוחלטת לכול הממצאים האחרים, והוא גם מתייחס לתקופה קצרה בלבד, ולכן, מן הראוי היה להתייחס אליו בחשדנות מה. אבל גם 11 מ"מ לשנה זה עדיין לא שני מטר עד סוף המאה...

גם בשאר הנושאים, כמו "תופעות מזג אוויר קיצוניות" תמצאו בדו"ח המון מלל ריק מתוכן. הם מציינים ליתר בטחון, שאין ממצאים סטטיסטיים מובהקים ("חשוב להדגיש שלא כל המגמות נמצאו מובהקות סטטיסטית."). כלומר – בשפה פשוטה: אין שינוי בתופעות קיצוניות. סערות, סופות, שיטפונות ובצורת הן תופעות שגרתיות, תמיד היו ותמיד יהיו. התופעות שהתרחשו בשנים האחרונות אצלנו, ובעולם אינן שונות במאומה מתופעות רגילות כאלה שהתרחשו גם בעבר (לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית). כול הדו"ח הנ"ל הוא גיבוב ארוך ומשמים של מילים ריקות.
אם, וכאשר, תהיה עליה של ממש בפני הים, אנו נדע זאת, אנו נבחין בזאת. בינתיים לא הבחנו בכלום. גם יהיה לנו זמן לנקוט בצעדי מנע (כמו, למשל, שוברי גלים).
אין שום צורך בדוחות המשמימים וחסרי השחר של המשרד לאיכות הסביבה, ובהתראות מגוחכות על  הצפת 5 מיליון  בתים בעוד מאה שנה.

יעקב



6 בנובמבר 2013

מאמי, התינוק בלע הנדסה גנטית: כשגרינפיס מנסים לזרוע פניקה

מאמר אורח של ד"ר רועי צזנה, מפעיל האתר "מדע אחר".
אולי שמעתם שגרינפיס יצאו בקמפיין הפחדה חדש כנגד הנדסה גנטית. הפעם הם בחרו להציג כקורבן את הציבור האהוד ביותר: הילדים שלנו. מסתבר שהם בולעים הנדסה גנטית, בסימילאק ובמטרנה – מה שמצדיק את האימייל ההיסטרי שקיבלתי לפני מספר שעות, שצועק בכותרת כי "אלפי תינוקות בישראל עלולים להיות בסכנה!"
האם זהו באמת המצב?


גרפיקה מאתר גרינפיס

הנדסה גנטית בראי הזמן

נתחיל במסקנה הסופית: אין סיבה להתרגש. כל אחד ואחת מאיתנו אכל כבר צמחים מהונדסים גנטית בנקודה כלשהי בזמן. זה כמעט בלתי-נמנע, מכיוון ששמונים אחוזים מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית. נכון לשנת 2009, תשעים ושלושה אחוז משטחי הגידול של סויה באמריקה, ויותר משישים וחמישה אחוזים משטחי הגידול של תירס, הוקדשו לצמחים מהונדסים גנטית. אנחנו אוכלים צמחים מהונדסים גנטית כל הזמן, ובינתיים עוד לא נגרם כל נזק. שלושים שנים של הנדסה גנטית, ויותר מטריליון ארוחות. הנזק: אפס.

אבל הם לא טבעיים!

זהו, כמובן, הטיעון הבא שנזרק תמיד. הצמחים המהונדסים גנטית אינם טבעיים! אבל האמת היא שאין אפילו צמח טבעי אחד שאנחנו אוכלים היום. כל צמחי המאכל בהווה עברו השבחה על-ידי האדם לאורך שנים רבות מאד. למעשה, גידולים חקלאיים רבים מהמאה האחרונה נוצרו באמצעות הקרנה של צמחים בקרני גאמה כדי לגרום למוטציות. לפי מאט רידלי בספרו "האופטימיסט הרציונאלי", בדרך זו נוצר זן של חיטת דורום שנמצא היום בחלק גדול מהפסטה. וכך גם נוצרו רוב האגסים הגדלים היום באסיה, ואפילו זן שעורה החביב במיוחד על יצרני בירה אורגניים. וכל ההקרנות האלו גרמו למוטציות מיטיבות, אבל גם לשפע של מוטציות שיכולות להיות מזיקות. ואנחנו אוכלים את כל הצמחים האלו, עם הפוטנציאל להזיק בזכות המוטציות המיותרות שרכשו.


בננה 'טבעית', לפני שעברה השבחה על ידי האדם. מומלץ להיזהר באכילה: הגרעינים קשים.
נשמע נורא? ובכן, אפשר להירגע: בשיטות של הנדסה גנטית מדלגים מעל יצירת המוטציות האקראיות, ובמקום זאת מכניסים מספר גנים לצמח. בדרך זו מקבלים הצמחים את התכונה הרצויה, לצמחים, בלי חשש ממוטציות לא-נשלטות. הם יכולים לרכוש עמידות לחרקים, או יכולת ליצור ויטמינים הנחוצים לאדם, או אפילו עמידות בפני קוטלי עשבים, כדי שהכימיקלים יוכלו לפגוע רק בעשבים השוטים.

ואין נזק לבני-האדם?

לחלוטין לא. אנשים אוכלים צמחים מהונדסים גנטית כבר כמעט שלושים שנים, ועדיין לא התגלתה עדות לנזק. למעשה,בסקירה מדעית שהתפרסמה לאחרונה, עברו החוקרים על מספר גדול של מאמרים שבחנו את ההשפעה של צמחים מהונדסים גנטית על בעלי-חיים ובני-אדם. כמה גדול? לא עשרה מאמרים או מאה מאמרים, אלא שבע-מאות ושבעים מאמרים שעוסקים בהשפעות הבריאותיות של הצמחים המהונדסים גנטית. הם לא מצאו הוכחה לנזק. וזה אחרי שלושים שנים וטריליון ארוחות, כבר אמרתי?

אבל היו כמה מחקרים שיצאו לאחרונה והראו שצמחים מהונדסים גנטית יכולים להזיק…

כן, אלו מוכרים היטב. למעשה, כתבתי עליהם כבר. עברתי על שלושים מחקרים מהשנים האחרונות בהם בדקו את השפעות התזונה של צמחים מהונדסים גנטית על בעלי-חיים. אף אחד מהם לא הראה שצמחים מהונדסים גנטית יכולים להזיק, חוץ משניים. אבל מה שמוזר במיוחד כאן הוא ששני המחקרים הבודדים שהראו שלצמחים מהונדסים גנטית יש פוטנציאל לנזק, הגיעו מאותה מעבדה ומאותם חוקרים, ומספר רב של מדענים שקראו את המחקרים התחיל לצחוק עוד לפני שהגיעו לאמצע. מסתבר שאותם חוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות שאינן רלוונטיות ושהביאו לכך ש… איך נאמר את זה בעדינות? ובכן, התוצאות הראו בדיוק את מה שהחוקרים רצו להראות.
טבלת המחקרים שמראה את מידת הרעילות שנאמדה בכל ניסוי. רק שני מחקרים מתוך שלושים הגיעו למסקנה שמזון מהונדס גנטית רעיל... ושניהם מגיעים מאותה מעבדה, אותם חוקרים, ועם שימוש בשיטות ניסוי וניתוח מוזרות.
טבלת המחקרים שמראה את מידת הרעילות שנאמדה בכל ניסוי. רק שני מחקרים מתוך שלושים הגיעו למסקנה שמזון מהונדס גנטית רעיל… ושניהם מגיעים מאותה מעבדה, אותם חוקרים, ועם שימוש בשיטות ניסוי וניתוח מוזרות.

אבל למה לא להיות זהירים בכל זאת??

השאלה הרגילה היא: למה לא להיות זהירים? הרי בכל זאת יש שני מאמרים מתוך שלושים שטוענים שהצמחים המהונדסים מסוכנים. אז למה לא להיזהר?
התשובה פשוטה: כי אנחנו אוהבים את הסביבה.
אם אתם אוהבים את הסביבה, אתם צריכים לאכול צמחים מהונדסים גנטית. אלו פשוט הנתונים. בשדות של כותנה הודית מהונדסת גנטית, יש הפחתה של מחצית השימוש בקוטלי חרקים. ובעולם מצאו שהצמח המהונדס הזה מביא להפחתה של כמעט שמונים אחוזים בשימוש בקוטלי חרקים. ההערכה היא שלא השתמשו במאתיים מיליון קילוגרם של קוטלי חרקים בזכות ההנדסה הגנטית של צמחים. והתוצאה היא שהפרפרים, הזחלים, הדבורים וכל יתר החרקים כבר מתים הרבה פחות מקוטלי חרקים. אה, וגם האיכרים העניים שמגדלים עבורך את התירס, הסויה, הכותנה וצמחים אחרים בסין ובהודו מתים פחות מקוטלי החרקים. אבל אולי זה לא באמת אכפת לגרינפיס.
השוואה בין צמח 'טבעי' (למעלה) לבין צמח מהונדס גנטית המוגן מפני מזיקים - אבל אינו פוגע בפרפרים, דבורים וחרקים אחרים. התוצאה: החקלאים משתמשים בכמות קטנה יותר של קוטלי חרקים, והסביבה נפגעת פחות.
השוואה בין צמח 'טבעי' (למעלה) לבין צמח מהונדס גנטית המוגן מפני מזיקים – אבל אינו פוגע בפרפרים, דבורים וחרקים אחרים. התוצאה: החקלאים משתמשים בכמות קטנה יותר של קוטלי חרקים, והסביבה נפגעת פחות.

גרינפיס רק רוצים לסמן את המזון?

מדיונים קודמים עם פעילי גרינפיס, הטענה הרגילה היא שלגרינפיס אין בעיה אמיתית עם הנדסה גנטית. הם רק מבקשים שלציבור תהיה זכות לדעת מה הוא אוכל, ורוצים שהממשלה תסמן את כל המוצרים שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית. אלא מה? בגרינפיס יודעים היטב שרק מעטים יאכלו מזון שכתוב עליו שיש בו רכיבים שהם מזהירים מפניהם. הדרישה שלהם – ביחד עם קמפיין ההפחדה – נועדה להוציא את ההנדסה הגנטית מהשוק. והרי הצעד הראשון בכל קמפיין הוא לגרום לציבור להאמין שיש איום גדול עליו ו- "אלפי תינוקות עלולים להיות בסיכון". האמת היא שתחליפי החלב של מטרנה וסימילאק עומדים בסטנדרטים האירופאיים המחמירים ביותר, לפיהם ניתן לטעון שמוצר אינו מכיל רכיבים מהונדסים גנטית, אם יש בו מתחת ל- 0.9% רכיבים כאלו. כמעט לא ניתן להשיג אחוז נמוך יותר, בהתחשב בכך שמזון מהונדס גנטית נמצא כמעט בכל נקודה בשרשרת האספקה העולמית.
גרינפיס: רק רוצים לסמן הנדסה גנטית. אין להם שום דבר נגדה, חלילה. לא מנסים ליצור פניקה. רק... מבקשים לסמן.
גרינפיס: רק רוצים לסמן הנדסה גנטית. אין להם שום דבר נגדה, חלילה. לא מנסים ליצור פניקה. רק… מבקשים לסמן.

גרינפיס רק רוצים לתת לנו בחירה חופשית? ומה עם מדינות אחרות?

גרינפיס טוענים שהם מאמינים בבחירה חופשית. אולי מתוך אהבת האדם שלהם. אבל רק כל עוד היא מונעת בכוח הפרופוגנדה שלהם. העובדות הן שגרינפיס מעמידים כל מכשול אפשרי בפני 'האורז הזהוב' – צמח מהונדס גנטית שמכיל ויטמין A, ויכול להציל את ראייתם של 500,000 ילדים בשנה באסיה ובאפריקה, שמתים בגלל החוסר בוויטמין A. בחירה חופשית זה דבר נהדר עבור העולם המערבי, מסתבר. אבל כשילדים מתעוורים ומתים ביבשות אחרות, גרינפיס לא מוכנים לתת להם את הבחירה לאכול ולחיות כראוי לבני-אדם. באופן דומה, גרינפיס גרמו בשנת 2002 לממשלת זמביה לסרב למשלוח מזון בעיצומו של רעב לאומי, כשהזהירו אותה שהמזון עלול להיות מהונדס גנטית ומסוכן. קשה לדעת כמה ילדים מתו בזכות עצת אחיתופל הזו.

אז מה נסגר עם גרינפיס?

אני רוצה להאמין שגרינפיס הם ארגון עם כוונות טובות. הם רוצים שהסביבה תהיה נקייה יותר, ושבני-האדם יחיו בעולם טוב יותר. אבל הם מתעלמים מכל מה שהמדע יכול לתת להם, סותמים את האוזניים בפני הראיות המדעיות, ומנסים לחזור לעולם של חקלאות פרימיטיבית שאינה מסוגלת לכלכל את כל בני-האדם כיום, אלא אם נכרות את יערות הגשם שעוד נותרו כדי להרחיב את שדות הגידול. הם יוצרים פניקה בלי הצדקה למטרות הטהרניות שלהם – מטרות שאינם מבינים שאם יתגשמו, רק יפגעו בסביבה עוד יותר. ולא פחות חמור: הם מתעלמים מהסבל האנושי בעולם, מהאנשים שזקוקים לצמחים מהונדסים גנטית כדי לשרוד, ומחקלאים שרוצים גידולים מהונדסים גנטית כדי לפרנס את עצמם טוב יותר.
ולמה לא? הם יכולים לעשות את זה. הם אוכלים טוב במערב, בזמן שביבשות אחרות אנשים מתים מרעב ומעיוורון בגלל המדיניות שגרינפיס מנסה לכפות עליהם. ורק לתשומת לבכם, המדענית פלורנס ואמבוגו מקניה מסבירה את המצב כשהיא מתחננת ש- "אתם האנשים בעולם המפותח חופשיים כמובן להתווכח כרצונכם על היתרונות והחסרונות של מזונות שעברו שינוי גנטי, אבל אולי אנחנו יכולים לאכול קודם?"