דפים

25 בנובמבר 2013

פון שטורך: הפסיקו לזרוע פאניקה.

צילום: ויקיפדיה
הנס פון שטורך הוא מדען אקלים ידוע (מהזרם המרכזי, כלומר – החממיסטי), מגרמניה. הנה קטעים קודמים עליו בבלוג זה. הנה קישור לבלוג klimazwiebel  של פון שטורך וזוריטה.

פון שטורך התבטא בחריפות נגד ה"ריקוד על אסונות" וטקטיקת ההפחדה של קהילת המדענים החממיסטים (הקישור האחרון בגרמנית). הנה קטעים מדבריו (סיכום ופארפרזה):

הוויכוח האקלימי נעשה פוליטי. מדענים אחדים [הוא נמנע בקפדנות מלהזכיר שמות] מקבלים ומפיצים תרחישים דרמטיים ותוצאות חמורות גם בהיעדר ראיות מדעיות. הם גם מתיימרים להיות הפוסקים הסופיים בנושא. כול הגוזמאות ונבואות האסון גרמו לאיבוד האמינות של התחום (של מדע חקר האקלים).

הוא מבקר את כתבי העת המדעיים, בעיקר "סיינס" ו "נייצ'ור" וקורא להם "ז'ורנלים די גרועים" – במה שנוגע לאיכות המאמרים שהם מפרסמים. כתבי עת צריכים להיות ביקורתיים, ולא לפרסם מאמרים לפי רוח הזמן (מאמרים אופנתיים). לא המדיה (העיתונות) אשמה בהיסטריה, ואין זה "כשל בהעברת המסר". מקור הבעיה הוא במסר ההיסטרי שהמדענים עצמם מפיצים. יש מדענים שהתפתו לתיאורים דרמטיים כדי להגביר את המוניטין האישי שלהם – מדענים כאלה פוגעים באמינות מדעי האקלים.

באשר לשאלה אם ה"תופעות הקיצוניות" (סערות ואסונות מזג אוויר) נעשים יותר תכופים או יותר עוצמתיים הוא עונה שזה לא נכון. גידול הנזקים נגרם על ידי גידול הערים ופיתוח מואץ של חופי הים. הוא אומר: "תופעות קיצוניות הן חלק ממזג האוויר הרגיל, טייפון הייאן (מהפיליפינים) לא היה חסר תקדים בעוצמתו, ואין עלייה בתדירות הסופות באזור זה. לא ניתן לטעון שהטייפון הוא תוצאה, או סימן להתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם". (דרך אגב: אפילו בדו"ח IPCC על תופעות קיצוניות SREX נכתב שלא ניתן לייחס אותן להתחממות מעשה ידי אדם).

ביקורת חריפה יש לו על מחקר ה"הוקי סטיק" של מאן: "אני מאמין שזה היה משהו מטופש, שנעשה על ידי מדענים שיש להם שאיפות להשפעה פוליטית". קהילת המדענים הזדרזו מדי לאמץ את ה"הוקי סטיק" . מדעני האקלים לא צריכים להפוך לקבוצה כמו "גרינפיס".
לשאלה מדוע עוסקים מדעני אקלים (מסוימים) בזריעת פחד הוא עונה: "אני מכיר קבוצות נוספות, במאה ה 20, שהרגישו חובה ליצור עולם חדש, יותר טוב, וחשבו שהאמת העליונה היא בידיהם. בימינו, יש כאלה שחושבים שהמדע מקנה להם מעמד עליון כזה. מתקני עולם כאלה בדרך כלל נכשלים. איני חושב שמרבית המדענים שייכם לקבוצה כזו, אבל אחדים, ללא ספק, מהמפורסמים שבהם, נמנים על 'מתקני העולם'. אנו (המדענים) צריכים לקחת את המדע ברצינות ולא להשתמש בו ככלי לתיקון ושיפור יסודי של העולם ואוכלוסייתו." (כלומר אין להשתמש במדע – או בפסיאודו-מדע – ככלי לקידום אידיאולוגיות פוליטיות).
באשר למודלים האקלימיים – הוא יודע שאין התאמה בין המודלים למציאות. צריך לחקור את הבעיה ביסודיות ולתת למדע את הזמן הנחוץ ללבן את הסוגיה. ייתכן, הוא אומר, שייחסנו חשיבות יתר לגורם הפד"ח, שמנו אותו יותר מדי במרכז התמונה. הוא חושב שייתכן שיש התחממות באוקיינוסים, אבל אין מספיק נתונים כדי לדעת את הדבר לאשורו.

סיכום שלי:
מילים כדרבנות של פון שטורך. חבל שלא השמיע אותן קודם.
המדע האקלימי מקולקל.

יעקב



15 בנובמבר 2013

רוקדים על אסונות


עם כול אסון טבע שמתרחש קופצים החממיסטים ופוצחים בריקוד: "אמרנו לכן, ההתחממות הגלובאלית כבר כאן. ראו את הטייפון האיאן, ראו איזה אסון היא גרמה. אם לא תיטיבו את דרכיכם יהיה אוי ואבוי!"
ככה עשו אחרי הוריקן קטרינה ב 2005, הוריקן סנדי ב 2012, ועכשיו אחרי טייפון האיאן שפגע קשות בפיליפינים.
קחו משל את הפניה הנרגשת של  נציג הפיליפינים בוועדת האקלים בוורשה: "איננו יכולים לשבת בשקט ולהמשיך בקיפאון בשיחות האקלים.  על הספקנים לרדת ממגדלי השן ולבוא לפיליפינים לראות במו עיניהם את השפעת שינויי האקלים.... משבר האקלים הוא מטורף, אנו יכולים לשים קץ לטירוף הזה, כאן, בוורשה, מיד... המדע אומר לנו ששינויי האקלים יביאו סערות יותר גדולות..."
דעה טיפוסית אחרת הביא דניאל מיטלר, המנהל הפוליטי של גרינפיס: "אומנם איננו יכולים להגיד עד כמה השפיעו שינויי האקלים על הטייפון המפלצתי הזה, אנו יודעים שתופעות קיצון נעשות קיצוניות יותר ושכיחות יותר בגלל שינויי האקלים". מדען האקלים המפורסם, סטפן ראמסדורף, אמר: "איך יכולים המתנגדים, הנלחמים נגד צעדי הגנת-אקלים, לישון בשקט נוכח האסון הגדול בפיליפינים?".
אל תשימו לב אליהם.
הם לא יודעים מה הם מדברים, הם מפיצים דמגוגיה. אין שום קשר בין הסערות האלה וההתחממות הגלובאלית. הם מטיפים כמו הכמרים בימי הביניים, שאחרי כול אסון טבע הכריזו שהאסון הוא סימן לזעם האל, ועל האנושות לחדול מחטאיה ולהגדיל את התרומות לכנסייה, כדי לשכך את זעם האל (ואת עוצמת הסערות...). ההכרזות החממיסטיות הן ביטוי לאמונת הבטן חסרת ביסוס עובדתי.
המדע עדיין לא מסוגל לקשר בין הסערות להתחממות (גלובאלית או לא), לא מסוגל למצוא קשר סיבתי, עובדתי, ברור בין הדברים. המדע איננו יודע בדיוק מה גורם לסערות. המדע לא מסוגל להגיד מה תהיה השפעת ההתחממות (אם תהיה). יש סברות שהתחממות (אם תהיה) תגרום ליותר סופות, וסברות שפחות, והמדע כעת עדיין לא יודע להכריע בין הסברות האלה, כי יש נימוקים לכאן ולכאן, אבל לא ידע ברור.
ומעל לכול: עובדתית – אין החמרה בתופעות קיצוניות, עד כה. זו לא ספקולציה, אלה העובדות. אם אנו בוחנים בדקדקנות את הסטטיסטיקות על כול התופעות שהתרחשו עד כה (סערות, שיטפונות, בצורות, גלי חום) איננו יכולים להבחין לא בגידול בתדירות של התופעות ולא בשינוי בעוצמה של האירועים. סערות, בצורות ושיטפונות התרחשו תמיד, וכנראה יתרחשו תמיד גם בעתיד. כול מה שהתרחש בשנים האחרונות (מאורעות שחווינו אישית) אינו חורג במאומה ממה שהתרחש בעבר. את זה מראים הנתונים. אין לסמוך בנושא זה על רשמים ורגשות סובייקטיביים (סערה כזו לא זכורה אפילו לזקני צפת).
אפילו ה IPCC, בדוח האחרון, אומר בבירור שאין סימנים (אין נתונים) המראים החמרה בעוצמת הציקלונים, או גידול במספרם.

הגרף למעלה מראה בבירור שאין שינוי לא במספר הציקלונים (טייפונים, הוריקנים), ולא בעוצמה שלהם. הגרף למעלה מציג העובדות, הנתונים, להבדיל מהרגשות הבטן והנבואות של המודאגים.
ככה גם הגרף הזה, המראה ציקלונים שפגעו ביבשה בחלק הצפון מערבי של האוקיינוס השקט (האזור של הטייפון האחרון).

בני פייסר מעלה נקודה נוספת. הנזקים הגדולים הם, במידה רבה, תוצאה של כשלים של הפיליפינים בהתראה, בהכנות, פעולות מנע ופינוי מסודר של התושבים, מבעוד מועד. בארצות אחרות, כמו אוסטרליה, הודו ובנגלדש היכו סערות לא פחות גדולות, אך מספר הקורבנות היה הרבה יותר קטן, הודות למוכנות ופעולות מנע.
עוד על הנושא תוכלו לקרוא בבלוג של וואטס, כאן, וכאן., ביורן לומבוגר – כאן. בכול אחת מהכתבות הנ"ל יש קישוריות רבות למאמרים נוספים ולאוספי נתונים. אנו כתבנו רבות על זה, למשל כאן.
יעקב



10 בנובמבר 2013

"ללא חרטה" - מוכנות למקרי קיצון

בפוסט הקודם הטחנו ביקורת בדו"ח מדעני משרד איכות הסביבה על שהוא מפיץ הפחדות לא מבוססות ("5 מיליון בתים יוצפו").

בחילופי מיילים הדגישו בפנינו שכוונת הדוח הייתה להתריע על הצורך במוכנות לתופעות טבע קיצוניות. בנקודה זו, מחברי הדוח צודקים. תופעות קיצון (כמו סופות, שיטפונות, הצפות מהים ובצורת) תמיד התרחשו בעבר, ולכן, קרוב לוודאי יתרחשו גם בעתיד. לכן – כדאי, וחשוב, לנקוט פעולות הכנה ומנע, כדי למזער נזקים עתידיים. בהמשך אביא דוגמאות.

רבים טוענים שההתחממות הגלובאלית תגרום להחמרה בתופעות קיצוניות. עד כה לא הייתה שום החמרה כזו, אין שום ביסוס מדעי לטענה שהתופעות שהתרחשו (כמו הסופה בפיליפינים השבוע או הוריקן סנדי, בניו יורק לפני שנה) נגרמו על ידי ההתחממות הגלובאלית. באשר לתחזיות לעתיד – אני סקפטי, לא מאמין בנבואות על החמרה. אבל, בלי קשר להחמרה או להתחממות הגלובאלית, תופעות קיצוניות יתרחשו, בוודאי, גם בעתיד, כמו שהתרחשו בעבר.

מדעני משרד איכות הסביבה מציעים פעולות מהסוג "ללא חרטה", פעולות מנע שכדאי לנקוט בכול מקרה, לקראת אסונות טבע אפשריים.

אנסה לדמיין לעצמי פעולות כאלה.
בת"א (ובערים אחרות) יש שיטפונות ובתים מוצפים בכול שנה גשומה. בהחלט רצוי, וצריך, לשפר את מערכת הניקוז, ולהגדיל את יכולת הקיבול שלה, כדי למנוע הצפות בעתיד, ונזקים כבדים לרכוש.

דוגמה אחרת: כביש ת"א-חיפה (כביש 2, כביש החוף ) עובר, בקטעים אחדים, ממש סמוך לחוף הים. הוא עדיין לא הוצף במי ים בסערות החורף, אבל הסכנה הזו קיימת בהחלט. האם צריך לרוץ מחר ולחזק או להגביה את הכביש? לא, אין סכנה מיידית. אבל, כמו כול כביש, יגיע זמנו לשיפוץ וזיפות מחדש. בהזדמנות זו כדאי אולי גם להגביה אותו ולחזק את תשתיתו נגד הצפות.

אלה היו דוגמאות (שלי) לפעולות "ללא חרטה", פעולות שצריך לעשות במילא, אם יש סכנה מצד ההתחממות הגלובאלית או לא.

בנקודה זו הדוח של "מרכז הידע להיערכות לסיכוני האקלים" עשו עבודה חשובה, ובא-מיילים הם הדגישו את הפעולות מהסוג "ללא חרטה". חבל שבהודעת דובר המשרד הוא מצא צורך לקפוץ על רכבת ההפחדה, ולהטיל עלינו אימה עם תחזיות בלתי מבוססות על מיליוני בתים מוצפים. חבל שהוא הדגיש את הטלת האימה ולא את הגישה של "ללא חרטה" של מחברי הדו"ח.

מאידך, מחברי הדוח אינם נקיים מהגררות להפחדות לא מבוססות, כי הם השתמשו בתסריט המופרך לחלוטין של עליית פני הים ב 2 מטרים כבסיס לחישוב הסיכונים. הם היו צריכים להשתמש כבסיס להערכת נזקים בעלייה של אולי 50 או 60 ס"מ בפני הים – עלייה שמתיישבת עם התחזיות האמצעיות של ה IPCC. לדעתי גם תחזיות אלה מוגזמות, אבל, הן לפחות בסיס סביר, לא כמו ההערכה בה השתמשו -  של 2 מ'. זה בלתי סביר לחלוטין. מדענים לא צריכים לזרוק מספרים בצורה לא מבוססת ולא אחראית, כי אז הם הופכים ממדענים לתועמלנים.

אינני יודע מדוע אנשים מרגישים צורך עמוק להטיל עלינו אימה כמה שיותר, עם תסריטים מופרכים. הם פוגעים קודם כול באמינות ובמסר של עצמם.

יעקב