31 במאי 2014

ההתקררות הגלובאלית הנוראית כבר כאן - מאשר הבית הלבן


באתר הבית הבית הלבן מתפרסם קטע בלוג מעניין המצביע על ההשפעה הגדולה של התקררות האקלים. כידוע, היה ברבע הראשון של 2014 גידול שלילי (קיטון) בתל"ג של ארה"ב (האטה בפעילות הכלכלית) בשיעור 1%. זה הקיטון הראשון זה 11 רבעונים. הדבר מדאיג ודורש הסבר (ספין) ותירוץ, מהבית הלבן, אחרת יחשבו הבוחרים, חו"ח, שהנשיא אובמה וממשלו איכשהו אשמים בהאטה.

חיפשו, חיפשו, ובסוף מצאו הסבר. לא אובמה אשם, אל דאגה. מזג האוויר אשם. החורף הזה היה קר וקשה במיוחד בחלקים גדולים של ארה"ב. הוא היה השלישי הכי קר (לפי מדד ימי קור) זה 60 שנה. וגם – מספר סופות השלג הקשות היה הכי גדול אי פעם. הסופות, השלג והקור גרמו להאטה בקניות, כי אנשים פשוט לא יכלו לצאת מהבית, וגם בגלל ניתוק הכבישים... וגם לא יכלו להגיע לעבודה....
הערה שלי:

הספין הזה יפה, אבל האם הוא גם נכון? לפי הטבלה של מרכיבי השינוי בתל"ג, שמתפרסמת באותו קטע בלוג, דווקא הייתה עלייה של 2% בצריכה הפרטית. הירידה בתל"ג נובעת, כפי שהם עצמם אומרים, מירידה בהשקעות בתעשייה (inventory investments ). אינני חושב שהשקעות אלה מושפעות ממזג האוויר.

בכול אופן: שינויי האקלים כבר כאן, הם כבר משפיעים עלינו, ההתקררות הנוראה כבר נתנה אותותיה בתל"ג של ארה"ב. לא סתם אותות – ירידה באחוז שלם בתל"ג. הבית הלבן בעצמו אישר זאת.


יעקב

30 במאי 2014

בועת מקומות העבודה הירוקים התפוצצה.

חסידי ה"אנרגיות המתחדשות " (שמש ורוח) טענו, בין שאר טענותיהם הבלתי מציאותיות, שהתחום ייצר מקומות עבודה. גם זה מתברר כאשליה, בגרמניה, החלוצה בתחום. מאמר בעיתון די וולט (בגרמנית, מתורגם כאן לאנגלית), מציין את התלות של מקומות העבודה האלה בסובסידיות ואת הקיטון במועסקים בתחום ב 2013.



מספר המועסקים בס"ה היה כ 370 אלף, שהם 0.86% מס"ה המועסקים בגרמניה. התעסוקה בסקטור של ייצור מערכות אנרגיה מתחדשות (פאנלים סולאריים וטורבינות רוח) קטן ב 13% ב 2013 לעומת שנה קודמת. כ 230 אלף מועסקים בייצור מערכות – השאר בהתקנה ותחזוקה. לשנים הבאות צופים ירידה נוספת, בגלל התמוטטות יצרניות הפאנלים הסולאריים בגרמניה.

15 שנה אחרי תחילת חוק האנרגיות המתחדשות תלויים עדיין 70% מהמועסקים בסובסידיות ממשלתיות לענף. הסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, בדמות מחיר הזנה מובטח, הצטברו כבר למיליארדים של אירו, בשנת 2013 לבד הן היו בשיעור כ 22-24 מיליארד אירו. הנתונים לקוחים מתוך דו"ח שהוזמן על ידי שר הכלכלה והאנרגיה. הסיבה לקיפאון או ירידה בתעסוקה נובע מהירידה בהשקעות בענף. ההשקעות ירדו בשנה האחרונה ב 20% ועמדו על כ 16 מיליארד אירו. מספר הפאנלים הסולאריים שהותקנו היה רק חצי מהמספר שנה קודם. הצפי לשנים הבאות: המשך הירידה בתעסוקה בענף.

"לפני מספר שנים האנרגיה הירוקה חוללה פלאים ביצירת תעסוקה, שום דבר לא נשאר מזה" אמר סגן מנהיג מפלגת הירוקים בבונסטג.

מה שלא מציינים בדוח הוא שהסובסידיות שיצרו מקומות תעסוקה בסקטור אחד (האנרגיה המתחדשת) גרמו להעלאת מחירים, והעברת משאבים, וגרמו בכך לצמצום התעסוקה בענפים אחרים, בייחוד בתעשייה הכבדה ותחנות הכוח הרגילות. לכן, למען האמת, צריך להפחית ממספר המשרות ה"ירוקות" שנוצרו את מספר מקומות העבודה בסקטורים אחרים שנעלמו. נתון זה היה אמור להתפרסם גם כן, במסגרת המחקר הנוכחי, אבל פרסומו נדחה... מומחים מעריכים שהמאזן הוא אפס – כלומר תוספת מקומות העבודה, נטו, מהסובסידיות של האנרגיה הירוקה הוא אפס. אחד החוקרים אמר: הסובסידיות לסקטורים בלתי יעילים (אנרגיה ירוקה) לא יצרו אף מקום עבודה חדש, אבל הרסו כמות ענקים של משאבים (שרפו כסף).

ולבסוף יש להוסיף – שגם לא תרמו כמעט כלום להורדת הפליטות או לייצוב האקלים – המטרה שלמענה נועדו. (גם אם מאמינים שאכן ירידת הפליטות תורמת לבלימת השתנות האקלים).

יעקב

28 במאי 2014

ההיסטריה האקלימית מגבירה את זיהום האוויר.

"הסוד המלוכלך של לונדון" הוא שמו מאמר המספר על זיהום האוויר בבירה זו, שהינו גרוע מאשר בבייג'ין, הידועה לשמצה בזיהום האוויר שלה. (ראו תמונה, מלונדון, מ 3.4.2014).

רמות המזהם, המזיק לבריאות, דו תחמוצת החנקן – 2NO, במרכז לונדון היא הגבוהה באירופה, יותר גרוע אפילו מאשר בבייג'ין. זו תוצאה של המלחמה בהתחממות הגלובאלית וחוק התוצאות הבלתי מכוונות. עיקר הזיהום נגרם על ידי מכוניות דיזל.

המעבר לרכבי דיזל החל בשנת 1998, ככאשר נחתם ההסכם בין יצרני המכוניות והממשלה האירופית, במטרה להקטין את פליטות ה פד"ח. מכוניות דיזל צורכות כ 25% פחות דלק מאשר מכוניות בנזין, ולכן פולטות גם פחות פד"ח, בהתאם. חוקי זיהום שהתקבלו בשנת 2000 הרשו למכוניות דיזל לפלוט פי 4 תחמוצות חנקן (ביחס למכוניות בנזין).

"הבעיה הרבה יותר גדולה מאשר חשבנו, היא נוצרה בגלל כוונות טובות של האיחוד האירופי. אנו תקועים כעת עם מכוניות הדיזל (לא ניתן להורידן מהכביש). כמחצית מהמכוניות (הפרטיות) הן דיזל, לעומת פחות מ 10% לפני 10-15 שנה". ממשלות שונות ידעו כבר יותר מ 10 שנים שהדיזל יוצר את הזיהום המזיק הזה, אבל המשיכו לעודד את מכוניות הדיזל בזכות החיסכון בפליטות פד"ח.

הבעיה היא לא רק בלונדון. 301 אתרים באירופה, מתוך 1513, הראו זיהום יותר גבוה מהתקן, כולל בירות כמו פריס, רומא, אתונה, מדריד, בריסל וברלין. הסוכנות הממשלתית לבריאות הציבור טענה שבשנת 2010 מתו כנראה כ 3389 איש בגלל זיהום האוויר בלונדון בלבד.

התקן האירופי מרשה ריכוז מקסימלי של 40 מיקרוגרם דו תחמוצת החנקן למטר מעוקב אוויר. הריכוז הממוצע, בתחנת מדידה במרכז לונדון היה 94 ב 2012, 81 ב 2013 ו 83 השנה.

אז הנה עוד תוצאה של ההיסטריה החממיסטית: מגדילים את זיהום האוויר הממשי, הפוגע בבריאות כעת, כול שנה, וההורג אנשים, כדי לחסוך (כביכול) פליטות של גז בלתי מזיק לחלוטין לבריאות – פד"ח.

ד"א זוכרים את הדו"ח על זיהום האוויר הנוראי בישראל ("בין הגרועות בעולם"), בייחוד באשקלון ? בישראל רמת הזיהום הממוצעת, של חלקיקי PM10 ומטה, לפי הדו"ח ההוא, היא 63, בעוד שבבריטניה היא רק 21. נדמה לי שהצילום למעלה והמאמר מראים שהמצב הפוך.


יעקב

27 במאי 2014

יום הולדת לרייצ'ל קרסון

היום בחרו בגוגל לציין את יום הולדתה ה-107 של רייצ'ל קרסון. קרסון העלתה למודעות ציבורית את הקשרים האקולוגיים הסבוכים בטבע אך יחד עם זאת האשימה את חומרי ההדברה ואת ה-DDT במיוחד בהרס המרקם האקולוגי. קרסון הפכה להיות "נערת הפוסטר" של התנועות הסביבתיות והובילה את החרם הטראגי שהוטל על השימוש ב-DDT.

קשה לאמוד את גודל תרומתה לחזון האקולוגי האנטי-הומניסטי שהוביל לעשורים של איסור על שימוש ב-DDT במחיר של מליוני קורבנות.


"צריך להרוס את התשתית התעשייתית"


בקטע קודם הצגתי את הדעות הרווחות בחוגים רחבים של שוחרי סביבה קיצוניים ואינטלקטואלים (= אנשי שמאל) – באמצעות פאול קינגסנורת' ודייויד סרביץ. מה שאנשים אלה שונאים – זו המהפכה התעשייתית – אותה הם רוצים לבטל ולהרוס, ולהחזיר את האנושות לתקופה הטרום-תעשייתי – ל"הרמוניה עם הטבע". הם משוכנעים שהעולם התעשייתי, הטכנולוגי, עולם הרווחה האנושית (עולם "צריכת היתר") – כפי שהוא קיים אינו אפשרי לאורך זמן, והוא עומד לקרוס ולהיהרס תוך זמן קצר (עשרות שנים). אבל, הבעיה העיקרית היא, לדעתם, האנשים. האנשים הם מגפה, הם טינופת שמזהמת ומשחיתה את הטבע. יש הרבה יותר מדי אנשים – ריבוי האוכלוסייה היא הבעיה הגדולה ביותר. משתמע מכך שהם בעד העלמה (השמדה) של חלק גדול של האנושות. ההרס של התשתית התעשייתית תוביל, בהכרח, להשמדה של חלק גדול מהאנושות, וזאת המטרה שלהם.
יש שיטענו שהדעה האנטי-תעשייתית ואנטי-אנושית הזאת היא דעתו של מיעוט קיצוני, ואין להאשים את כול תנועות שוחרי הסביבה בדעות כאלה. כדי להבין עד כמה הדעות האלה נפוצות ומקובלות – הנה ערימה של ציטוטים.

"שלוש המטרות שלי הן להקטין את כמות האוכלוסייה בעולם לכ 100 מיליון, להרוס את התשתית התעשייתית ולראות את הטבע הפראי, על מגוון ושפע המינים שבו, משתלט על העולם". דיוויד פורמן, מייסד הארגון "האדמה תחילה!" – Earth First!

" אוכלוסייה עולמית של 250-300 מיליון בני אדם, ירידה של 95% מהמספרים הנוכחיים, הוא האידיאל" טד טורנר, מייסד רשת חדשות הטלוויזיה  CNN.

"הסיכוי לאנרגיה זולה מהיתוך גרעיני הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש בכדור הארץ", ג'רמי ריפקין, מייסד המכון "משבר גזי החממה". (פעיל סביבה מפורסם).

"לתת לאנושות אנרגיה זולה ובשפע כמוהו כמו לתת לילד אידיוט מכונת ירייה". פול ארליך, פרופסור למחקרי אוכלוסייה, אונ' סטנפורד, מחבר הספר "פצצת האוכלוסייה".

"האיום הגדול לכדור הארץ הם האנשים: יש יותר מדי, משגשגים (עשירים) יותר מדי, שורפים יותר מדי נפט". סר ג'יימס לאבלוק, בראיון ב BBC. (יש לציין שלאבלוק שינה חלק מדעותיו)

"אנחנו חייבים להשיג תמיכה רחבה, לתפוס את תשומת הלב והדמיון של האנשים. לכן חייבים להציג תרחישים מפחידים, המוצגים בפשטנות, ללא אזכור ספקות או אי וודאות. כול אחד מאתנו [מדעני האקלים] צריך לחפש את האיזון הנכון בין להיות ישרים ולהיות יעילים בהפחדה".  סטיבן שניידר  ז"ל, פרופסור (מפורסם) לאקלים באונ' סטנפורד, מחבר ראשי של דוחות  IPCC  רבים, אקטיביסט ירוק עוד מילדות.

"אם לא נודיע על אסונות צפויים, איש לא יקשיב לנו" סיר ג'ון הוטון, היו"ר הראשון של ה IPCC.

"לא חשוב מה האמת. מה שחשוב הוא מה שאנשים מאמינים שהוא אמת". פאול וטסון, ממייסדי "גרינפיס".

"לידה צריכה להפוך לפשע בר עונשין נגד החברה, אלא אם יש להורים רישיון ממשלתי (להביא ילדים לעולם). כול ההורים הפוטנציאליים צריכים להיות מחויבים להשתמש באמצעי מניעה תחת פיקוח ממשלתי" . דייויד ברוור, מנכל ראשון של הארגון "סיירה קלאב".

"חייבים לנצל את נושא ההתחממות הגלובאלית. אפילו אם התיאוריה (של ההתחממות) היא שגויה, אנו נעשה את הדבר הנכון מבחינת המדיניות הכלכלית והסביבתית". טימות'י ווירת', נשיא מכון או"מ.

"לא משנה אם המדע של ההתחממות הגלובאלית מזויף, שינויי האקלים הם ההזדמנות הגדולה ביותר להביא צדק ושוויון לעולם" . קריסטין סטיוארט, לשעבר שרת הסביבה בממשלת קנדה.

"הדרך היחידה להביא שינוי אמתי בחברה שלנו היא להפחיד את האנשים באפשרות של התרחשות אסון". פרופסור בדימוס דניאל בוטקין.

"האם אין ההתמוטטות התעשייתית התקווה היחידה להישרדות כדור הארץ? האם אין זו האחריות שלנו לגרום לכך ?" מוריס סטרונג, מייסד תכנית הסביבה של האו"מ.

"חייבים לפתוח במסע כדי לבטל את הפיתוח של ארה"ב – de-develop . פירושו ליישר (להתאים) את הכלכלה שלנו עם העובדות של האקולוגיה, ומצב המשאבים העולמי". פרופסור פול ארליך (ראה למעלה).
"אילו הייתי זוכה לגלגול נשמות הייתי חפץ לחזור לעולם כווירוס קטלני, כדי להקטין את כמות האוכלוסייה", הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה, פטרון של ה WWF World Wildlife Foundation ארגון סביבה מהגדולים בעולם.

"התקווה היחידה של העולם היא להבטיח שלא תהיה ארה"ב נוספת. לא יכולים להרשות למדינות אחרות להגיע לאותו מספר מכוניות, אותה רמה של תיעוש כמו בארה"ב. חייבים לעצור (את ההתפתחות) של ארצות העולם השלישי במקום שבו הם נמצאים כעת". מיכאל אופנהיימר, מארגון Environmental Defense Fund – קרן להגנת הסביבה.

"קיימות עולמית מחייבת שאיפה מודעת לעוני, צריכה מוקטנת של משאבים, ורמה מבוקרת של תמותה" פרופסור מוריס קינג. (כלומר רמה יותר גבוה של תמותה מאשר יש היום. הממשלה תחליט מה רמת התמותה הרצויה...).
"אורח החיים העכשווי, מתתווה הצריכה של המעמד הבינוני העשיר, הצורך הרבה בשר, משתמש בהרבה דלק פחמי, באביזרים ביתיים, מיזוג אוויר, בתים צמודי קרקע – אינו בר קיימא" מוריס סטרונג בפסגת ריו להצלת כדור הארץ.

"טכנולוגיה מורכבת (מסובכת) מכול סוג שהו היא מתקפה על כבוד האדם. אם נגלה מקור לאנרגיה שופעת, נקייה וזולה זה עלול להיות אסון, בגלל הדברים שאנו עלולים לעשות עם זה". אמורי לווינס, מכון הרי הרוקי.
"אני חושד שמיגור מחלת החצבת הייתה שגיאה. היא מילאה תפקיד חשוב באיזון המערכות האקולוגיות" ג'ון דייויס, עורך עיתון ה"הארץ קודמת".

ערימת הציטוטים האלה מצביעה על צורת החשיבה של מרבית הארגונים הירוקים הגדולים, וחלק גדול מהאינטלקטואלים בעולם – לא רק השוליים הקיצוניים. היא מצביעה גם על היסוד האידיאולוגי-כמעט-דתי של תעמולת ההתחממות הגלובאלית.

האידיאולוגיה הסביבתית הפכה לאידיאולוגיה אנטי-אנושית ולא רק בשוליים.

יעקב





26 במאי 2014

מדיניות האנרגיה של אירופה אינה ברת קיימא.


אומר פרופסור דיטר הלם, כלכלן מאוקספורד, (צילום מעל: ויקיפדיה) מומחה לאנרגיה ומים, יועץ לממשלת בריטניה והאיחוד האירופי. אירופה חייבת לשקול מחדש - rethink – את מדיניות האנרגיה במטרה להבטיח הביטחון באספקת אנרגיה והתחרותיות.

הוא אומר שהמדיניות הנוכחית מבוססת על הנחה של מצאי מוגבל של אנרגיה פוסילית (פחמית), שהולכת ומתייקרת, ותקווה שהטכנולוגיות הנוכחיות של "אנרגיה מתחדשת" (רוח ושמש) יהפכו בנות תחרות, ויפתחו תעשיות ומקומות עבודה חדשים באירופה.

אבל היו סימנים ברורים לבעיות במדיניות זו – המאורעות באוקרינה (המסכנים את אספקת הגז לאירופה), היעדר השקעות בתעשייה עתירת אנרגיה והעלייה המתמשכת בפליטות. הוא ממשיך ואומר שלא צריכים יעדים חדשים לאנרגיה מתחדשת אלא השקעה רצינית במחקר במטרה לפתח טכנולוגיות חדשות של אנרגיה מתחדשת, בטריות (אגירת אנגריה), והקטנת ביקושים (חסכון).

הלם אומר שהמחקר הוא הדבר העיקרי, הטכנולוגיות הקיימות אינן מסוגלות לעשות את העבודה (לספק האנרגיה הדרושה). הוא משווה את ההשקעה של ממשלת בריטניה במרכז מחקר חדש לגרפן – שהיא 61 מיליון ליש"ט לתכנית להשקיע 100 מיליארד ליש"ט בתחנות רוח ימיות. "זה שיגעון" הוא אומר.
הוא אומר ששינוי רציני במדיניות הנוכחית הוא בלתי נמנע כי "אי אפשר להתעלם מהכלכלה". "אם משהו אינו בר קיימא (מסוגל להתקיים לאורך זמן) הוא לא יתקיים, יהיה שינוי".
עד כאן הלם.

מדיניות האנרגיה של אירופה היא אבסורדית, מבוססת על תקוות אוטופיות ומתעלמת מהמציאות ההנדסית-כלכלית. האנרגיות ה"מתחדשות" אינן מסוגלות לא לספק את האנרגיה הדרושה, ולא להקטין את הפליטות. מה שלא יכול להימשך – לא יימשך, אך בינתיים יגרום להרבה בזבוזי כסף לריק, יפגע ברווחת תושבי אירופה, ויוביל לפגיעה בהספקת החשמל הסדירה.
אצלנו, בישראל, מחקים כול שטות שמתרחשת באירופה. כדאי ללמוד לקחים מהכישלונות שלהם. כמה שיפסיקו יותר מהר בזבוזי סרק על אנרגיה מתחדשת – יותר טוב.


יעקב

25 במאי 2014

האם מכריחים את מדעני האקלים ליישר קו?


זו הכותרת של מאמר ארוך ב"דר שפיגל" (אנגלית) המתאר את הפוליטיזציה של מדעי האקלים.

הוא מתחיל בתיאור פרשת בנגטסון, מדען אקלימי בכיר ובעל מוניטין, שנוהל נגדו במסע ציד מכשפות, נידוי והחרמה מצד חבריו לעבודה ולמקצוע, בגלל שהעז להצטרף (בהתנדבות) לקבוצת היועצים המדעיים של ה GWPF – מכון ספקן בנושאי האקלים, ובמיוחד בנושאי מדיניות האקלים (האנרגיה ה"ירוקה"). בנגסטון אמר שהוא רצה לפתוח את הדו-שיח עם הספקנים, על ידי הצטרפותו ל GWPF, כי נוכח שטחי חוסר הידע הגדולים בתחום האקלים, הלחץ להגיע לקונצנזוס אינו הגיוני. אבל, החממיסטים מנסים לקדם את ה"קונצנזוס" על ידי השתקה של כל דו שיח והתעלמות וחרם של טענות ספקניות, ולטעון שאין ספקות והמדע ברור. הם נוקטים טקטיקה של הפעלת לחץ והשתקה, ופגיעה אישית במדענים ובקריירה שלהם, במקום ליבון ענייני של סוגיות מדעיות.

מדעני האקלים החממיסטים מגנים בחריפות את ה GWPF על שהוא "מנסה לזרוע ספק" בתורת ההתחממות הקדושה, והוא ארגון אקטיביסטי-פוליטי המנסה לקדם את האידאולוגיה הפוליטית שלו, ומכניס פוליטיזציה למדע. האמת היא [זו דעתי] שה GWPF  מנסה לחשוף את הגוזמאות שיש לדעתו בדוחות המדעיים (לכאורה) של ה IPCC  ודומיו, אבל בעיקר, מתנגד למדיניות של קידום אנרגיות ירוקות בלתי יעילות בכול מחיר, והתכנון הלקוי של מערכת האנרגיה בבריטניה.  ד"ר בני פייסר, מנהל ה GWPF, אומר שלו מדעי האקלים היו מתנהלים בצורה תקינה ונורמלית, גלויה ופתוחה, ודנים בסוגיות הספקות (חוסר הידע) בצורה עניינית, לא היה צורך במכון כמו ה GWPF, ורק הקלקולים בתחום מדעי האקלים יצרו את ה GWPF. החממיסטים, כמובן, יטענו שאין שום קלקולים, וכול מה שהם אומרים וכותבים הוא האמת הקדושה, שאין צורך בביקורת, ומתנגדיהם אינם אלא שליחי השטן (חברות הנפט או האחים קוך).

דרך אגב: יש, כמובן, ארגונים אקטיביסטיים-פוליטיים-אידיאולוגיים רבים המקדמים את ההיסטריה החממיסטית – כמו למשל גרינפיס או WWF  וכדומה. את אלה אין מדעני האקלים מאשימים ב"פוליטיזציה"  בשל פעילותם האידיאולוגית-פוליטית, ואף משתפים איתם פעולה ומכהנים במוסדות שלהם. פוליטיזציה פסולה היא רק אם אתה מצטרף לארגון ספקן.

ד"ר רוג'ר פילקה הבן, וד"ר הנס פון שטורך אומרים שבחברה דמוקרטית פתוחה רשאי כול אדם או כול קבוצת אנשים להקים ארגון במטרה לקדם את דעותיו, וכול אדם רשאי להצטרף לארגון כזה. אין שום פסול במעשהו של בנגטסון כאשר הצטרף ל GWPF, והלחץ שהופעל עליו הוא פסול. ד"ר פילקה אומר: "תחום מדעי האקלים נעשה מאד פוליטי, ודעות השונות מאלו שמקדמים הגופים הגדולים (כמו ה IPCC) – או שמתעלמים מהן או ששמים אותן ללעג. מניסיוני אני מאשר את הטענות של בנגטסון (שהופעל עליו לחץ חמור ובלתי תקין)". הרבה חוקרי אקלים ביטאו, באופן פרטי,  שמפעילים נגדם הטרדה ואיומי נידוי, כדי שלא יביעו דעות ספקניות. הם מפחדים לגנות לחצים אלה בפומבי מחשש לחיסול הקריירה שלהם. [לא רק לגנות לחצים הם מפחדים. הם מפחדים לפרסם את מה שהם חושבים לאמת מדעית. זה הורס את הסיכויים לקריירה וקידום].  מדען אחר אומר שחקר האקלים נשלט על ידי "אנשים חזקים" היודעים לנצל את התקשרות למטרותיהם.

מדען נוסף (היינריך מילר) אמר שהוא מוצא את תגובת חבריו של בנגטסון (איומי נידוי) מזעזעת. היא נובעת, לדעתו, מהאכזבה שמדען בכיר וידוע העז להביע ספקותיו בפומבי. הוא הוסיף שהדבר מזכיר את המעשים ה"מלוכלכים" שנהוגים בפוליטיקה להשתקת יריבים. פילקה מאשר שחקר האקלים הוא עסק קשוח (מלוכלך) – הוא עצמו מעיד שסבל מאיומים לעבודתו, לחרם מקצועי, עיוות דבריו בתקשורת, ניסיונות למנוע ממנו לשאת הרצאות, ואיומים אישיים. הוא מוסיף שכול מי שרוצה להשתתף בדיון הציבורי על האקלים חייב לדעת את כללי המשחק של היום: מלוכלכים, נבזיים והרסניים.

מדען מהמחנה החממיסטי, קנוטי, אומר מאידך – שהדוחות ה IPCC  שחוברו על ידי אלפי מדענים הם נכונים ותקינים, וגם תחזיות המודלים האקלימיים אמינים. הוא מתריע נגד הדגשת היתר של הספקות והאי-ודאות, ואומר: " לשבת בשקט עד שיתבררו כול הספקות וייענו כול השאלות איננה אופציה כלומר חייבים לפעול כבר עכשיו, בדחיפות" [פן ייחרב העולם, על אף הספקות – בקטע של סכנת סוף העולם אין ספקות]. הטלת הספק היא, לדעתו, טקטיקה מכוונת של הונאה.

זהו המצב היום במדעי האקלים. הוויכוח אינו מתנהל במישור המדעי של בחינת העובדות וליבון הסוגיות בצורה הגיונית. הוויכוח מתנהל על ידי השמצות, רצח אופי, הכפשה ולחצים אישיים ופוליטיים.

יעקב



23 במאי 2014

מהפכת האנרגיה הגרמנית – המספרים המעידים על הכישלון הצפוי.


כתבנו בבלוג זה בעבר על הדשדוש (דריכה במקום) של האנרגיה המתחדשת בגרמניה, בשנת 2013, גם על כישלונה בהורדת הפליטות, וגם על ההערכות של סגן ראש הממשלה ושר האנרגיה הגרמני בדבר השפיות של תכנית המהפכה האנרגטית - Energiewende

באתר של "קולקטיב האנרגיה" התפרסם מאמר ענק ובו כל המספרים האפשריים על שוק האנרגיה בגרמניה, והשילוב של האנרגיה המתחדשת בו, וקישורים לכול האתרים הרשמיים של גרמניה המכילים את כול הנתונים.
לא ארבה במספרים כאן, מי שמתעניין יקרא במאמר. אציין שוב את הנתונים העיקריים: הפקת חשמל לפי הדלק: (שימו לב – חשמל – לא אנרגיה בכלל, יש טעות במאמר):
45.2% מפחם, 15.4% אנרגיה גרעינית, 10.5 גז טבעי (רובו מרוסיה), מקורות מתחדשים: 23.9%, מהם: 8.4% רוח, 4.7% שמש,  3.2% הידרו, 6.7% ביומסה (עצים ופסולת חקלאית) וכו'. 
גם באתר זה יש מאמר מלא נתונים על גרמניה, השואל "מהפכת האנרגיה – קאפוט?". חשמל הוא רק כחצי מהאנרגיה הנצרכת במדינה, השאר זה דלק לתחבורה ותעשייה, ולחימום בתים. ה"מקורות המתחדשים" מהווים רק כ 10% מס"ה צריכת האנרגיה בגרמניה (לעומת 23.4% בהפקת חשמל).

באשר ל"יעדים" המאד יפים, מחממי  הבטן, של גרמניה, להפיק XX% אנרגיה מתחדשת עד שנת YYY, ולהגיע ל 80% בשנת 2050: אלה קשקושים חסרי שחר.

להידרו אין פוטנציאל לעלייה נוספת (מעבר ל 5%) בגלל שמרבית האתרים המתאימים כבר נוצלו (ונבנו סכרים הרבה לפני תכנית "מהפכת האנרגיה"), וגם ל"ביומסה" (עצים) אין, בגלל שאין עצים או פסולת חקלאית בכמויות הנדרשות. נשארת השמש והרוח, בהם אפשרי גידול, בתיאוריה, אבל הם כבר עכשיו גורמים לקשיים גדולים ברשת, בגלל אופיין התזזיתי.

כל הסיפור על "8.4% חשמל מרוח, 4.7% משמש, הוא אשליה. האמת היא שבזמנים בהם הרוח נושבת או השמש זורחת ויש תפוקה גדולה של חשמל ירוק, לעיתים קרובות החשמל לא דרוש כי תחנות כוח פחמיות וגרעיניות מספקות את כול החשמל הדרוש, ולא ניתן לכבות אותן. אז מה עושים? מנתקים אותן מחשמל, למרות שהן ממשיכות לשרוף פחם ולפלוט פליטות – כי לפי חוק – חייבים לקנות את החשמל קודם כול מתחנות ירוקות. אפשרות שנייה (נפוצה יותר) מייצאים את החשמל המיותר לארצות שכנות, במחיר אפסי. כלומר: ממשלת גרמניה משלמת מחירי הזנה קבועים, גבוהים, לחשמל ירוק, ומוכרת את החשמל הזה במחיר של הפסד גדול לארצות שכנות – וזאת מבלי שהוא יביא לקיצוץ בפליטות. זה לא מצב הגיוני, ולא בר קיימא.

מלבד ההשקעה הישירה וההתחייבות של ממשלת גרמניה, למאות מיליארדי אירו, בתעריפים מובטחים ל 20 שנה, לחשמל ירוק – נוצרת בעיה של השקעות נוספות הדרושות: בניית קווי ממסר, בעלויות של עשרות מיליארדי אירו, שעוד לא החלה, ונתקלת בהתנגדות התושבים שסמוך לבתיהם אמורים לעבור קווי הממסר. לא ברור אם, ומתי ייבנו קווי ממסר אלה. בעיה אחרת היא הסגירה של תחנות כוח גזיות (התחנות במתאימות ביותר לשמש גיבוי לאנרגיה הירוקה התזזיתית). החשמל הירוק, והמחיר הגבוה של הגז, הופכים את התחנות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. אבל, חייבים לשמור עליהן כדי לספק חשמל בעת שלא נושבת רוח, לכן, תיאלץ ממשלת גרמניה לשלם להם "דמי כוננות" שיכסו את הוצאות המימון והתפעול שלהן.

שורה תחתונה: גרמניה בונה תחנות פחמיות חדשות. את החשמל הירוק הם מאד אוהבים, ומתגאים בו, ומתפארים וגם להכריז על "יעדים ירוקים" זה יפה ולא עולה כסף.  אבל – לשבת בחושך הם לא מוכנים, ולכן בונים תחנות פחמיות. כלומר – הם קוקואים, אבל רק עד גבול מסוים.

גרמניה חוקקה את חוק מהפכת האנרגיה הראשון בשנת 2000. עברו 15 שנה של מאמצים אדירים, הכי גדולים שאפשר. הם פעלו בשיטה: "יעלה כמה שיעלה". הם בנו תחנות רוח ופאנלים סולאריים בכמויות אדירות, הכי הרבה שאפשר. אף מדינה בעולם לא עשתה ולא מסוגלת לעשות יותר – למען אנרגיה ירוקה,  לא ניתן לעשות יותר. וראו מה הושג – אפס מוחלט בירידת פליטות. תוצאות מזעריות באנרגיה מתחדשת (כ 12% שהינם, כמו שהסברתי, במידה רבה אשליה).

הכוחות הירוקים מתעלמים מהעובדות, מהמספרים שכבר הצטברו, וממשיכים לחלום על הבלתי אפשרי ולהטיף "צריך לעשות יותר". הם לא חיים בעולם המציאות.

יעקב