דפים

30 במאי 2014

בועת מקומות העבודה הירוקים התפוצצה.

חסידי ה"אנרגיות המתחדשות " (שמש ורוח) טענו, בין שאר טענותיהם הבלתי מציאותיות, שהתחום ייצר מקומות עבודה. גם זה מתברר כאשליה, בגרמניה, החלוצה בתחום. מאמר בעיתון די וולט (בגרמנית, מתורגם כאן לאנגלית), מציין את התלות של מקומות העבודה האלה בסובסידיות ואת הקיטון במועסקים בתחום ב 2013.



מספר המועסקים בס"ה היה כ 370 אלף, שהם 0.86% מס"ה המועסקים בגרמניה. התעסוקה בסקטור של ייצור מערכות אנרגיה מתחדשות (פאנלים סולאריים וטורבינות רוח) קטן ב 13% ב 2013 לעומת שנה קודמת. כ 230 אלף מועסקים בייצור מערכות – השאר בהתקנה ותחזוקה. לשנים הבאות צופים ירידה נוספת, בגלל התמוטטות יצרניות הפאנלים הסולאריים בגרמניה.

15 שנה אחרי תחילת חוק האנרגיות המתחדשות תלויים עדיין 70% מהמועסקים בסובסידיות ממשלתיות לענף. הסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, בדמות מחיר הזנה מובטח, הצטברו כבר למיליארדים של אירו, בשנת 2013 לבד הן היו בשיעור כ 22-24 מיליארד אירו. הנתונים לקוחים מתוך דו"ח שהוזמן על ידי שר הכלכלה והאנרגיה. הסיבה לקיפאון או ירידה בתעסוקה נובע מהירידה בהשקעות בענף. ההשקעות ירדו בשנה האחרונה ב 20% ועמדו על כ 16 מיליארד אירו. מספר הפאנלים הסולאריים שהותקנו היה רק חצי מהמספר שנה קודם. הצפי לשנים הבאות: המשך הירידה בתעסוקה בענף.

"לפני מספר שנים האנרגיה הירוקה חוללה פלאים ביצירת תעסוקה, שום דבר לא נשאר מזה" אמר סגן מנהיג מפלגת הירוקים בבונסטג.

מה שלא מציינים בדוח הוא שהסובסידיות שיצרו מקומות תעסוקה בסקטור אחד (האנרגיה המתחדשת) גרמו להעלאת מחירים, והעברת משאבים, וגרמו בכך לצמצום התעסוקה בענפים אחרים, בייחוד בתעשייה הכבדה ותחנות הכוח הרגילות. לכן, למען האמת, צריך להפחית ממספר המשרות ה"ירוקות" שנוצרו את מספר מקומות העבודה בסקטורים אחרים שנעלמו. נתון זה היה אמור להתפרסם גם כן, במסגרת המחקר הנוכחי, אבל פרסומו נדחה... מומחים מעריכים שהמאזן הוא אפס – כלומר תוספת מקומות העבודה, נטו, מהסובסידיות של האנרגיה הירוקה הוא אפס. אחד החוקרים אמר: הסובסידיות לסקטורים בלתי יעילים (אנרגיה ירוקה) לא יצרו אף מקום עבודה חדש, אבל הרסו כמות ענקים של משאבים (שרפו כסף).

ולבסוף יש להוסיף – שגם לא תרמו כמעט כלום להורדת הפליטות או לייצוב האקלים – המטרה שלמענה נועדו. (גם אם מאמינים שאכן ירידת הפליטות תורמת לבלימת השתנות האקלים).

יעקב

27 במאי 2014

יום הולדת לרייצ'ל קרסון

היום בחרו בגוגל לציין את יום הולדתה ה-107 של רייצ'ל קרסון. קרסון העלתה למודעות ציבורית את הקשרים האקולוגיים הסבוכים בטבע אך יחד עם זאת האשימה את חומרי ההדברה ואת ה-DDT במיוחד בהרס המרקם האקולוגי. קרסון הפכה להיות "נערת הפוסטר" של התנועות הסביבתיות והובילה את החרם הטראגי שהוטל על השימוש ב-DDT.

קשה לאמוד את גודל תרומתה לחזון האקולוגי האנטי-הומניסטי שהוביל לעשורים של איסור על שימוש ב-DDT במחיר של מליוני קורבנות.


"צריך להרוס את התשתית התעשייתית"


בקטע קודם הצגתי את הדעות הרווחות בחוגים רחבים של שוחרי סביבה קיצוניים ואינטלקטואלים (= אנשי שמאל) – באמצעות פאול קינגסנורת' ודייויד סרביץ. מה שאנשים אלה שונאים – זו המהפכה התעשייתית – אותה הם רוצים לבטל ולהרוס, ולהחזיר את האנושות לתקופה הטרום-תעשייתי – ל"הרמוניה עם הטבע". הם משוכנעים שהעולם התעשייתי, הטכנולוגי, עולם הרווחה האנושית (עולם "צריכת היתר") – כפי שהוא קיים אינו אפשרי לאורך זמן, והוא עומד לקרוס ולהיהרס תוך זמן קצר (עשרות שנים). אבל, הבעיה העיקרית היא, לדעתם, האנשים. האנשים הם מגפה, הם טינופת שמזהמת ומשחיתה את הטבע. יש הרבה יותר מדי אנשים – ריבוי האוכלוסייה היא הבעיה הגדולה ביותר. משתמע מכך שהם בעד העלמה (השמדה) של חלק גדול של האנושות. ההרס של התשתית התעשייתית תוביל, בהכרח, להשמדה של חלק גדול מהאנושות, וזאת המטרה שלהם.
יש שיטענו שהדעה האנטי-תעשייתית ואנטי-אנושית הזאת היא דעתו של מיעוט קיצוני, ואין להאשים את כול תנועות שוחרי הסביבה בדעות כאלה. כדי להבין עד כמה הדעות האלה נפוצות ומקובלות – הנה ערימה של ציטוטים.

"שלוש המטרות שלי הן להקטין את כמות האוכלוסייה בעולם לכ 100 מיליון, להרוס את התשתית התעשייתית ולראות את הטבע הפראי, על מגוון ושפע המינים שבו, משתלט על העולם". דיוויד פורמן, מייסד הארגון "האדמה תחילה!" – Earth First!

" אוכלוסייה עולמית של 250-300 מיליון בני אדם, ירידה של 95% מהמספרים הנוכחיים, הוא האידיאל" טד טורנר, מייסד רשת חדשות הטלוויזיה  CNN.

"הסיכוי לאנרגיה זולה מהיתוך גרעיני הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש בכדור הארץ", ג'רמי ריפקין, מייסד המכון "משבר גזי החממה". (פעיל סביבה מפורסם).

"לתת לאנושות אנרגיה זולה ובשפע כמוהו כמו לתת לילד אידיוט מכונת ירייה". פול ארליך, פרופסור למחקרי אוכלוסייה, אונ' סטנפורד, מחבר הספר "פצצת האוכלוסייה".

"האיום הגדול לכדור הארץ הם האנשים: יש יותר מדי, משגשגים (עשירים) יותר מדי, שורפים יותר מדי נפט". סר ג'יימס לאבלוק, בראיון ב BBC. (יש לציין שלאבלוק שינה חלק מדעותיו)

"אנחנו חייבים להשיג תמיכה רחבה, לתפוס את תשומת הלב והדמיון של האנשים. לכן חייבים להציג תרחישים מפחידים, המוצגים בפשטנות, ללא אזכור ספקות או אי וודאות. כול אחד מאתנו [מדעני האקלים] צריך לחפש את האיזון הנכון בין להיות ישרים ולהיות יעילים בהפחדה".  סטיבן שניידר  ז"ל, פרופסור (מפורסם) לאקלים באונ' סטנפורד, מחבר ראשי של דוחות  IPCC  רבים, אקטיביסט ירוק עוד מילדות.

"אם לא נודיע על אסונות צפויים, איש לא יקשיב לנו" סיר ג'ון הוטון, היו"ר הראשון של ה IPCC.

"לא חשוב מה האמת. מה שחשוב הוא מה שאנשים מאמינים שהוא אמת". פאול וטסון, ממייסדי "גרינפיס".

"לידה צריכה להפוך לפשע בר עונשין נגד החברה, אלא אם יש להורים רישיון ממשלתי (להביא ילדים לעולם). כול ההורים הפוטנציאליים צריכים להיות מחויבים להשתמש באמצעי מניעה תחת פיקוח ממשלתי" . דייויד ברוור, מנכל ראשון של הארגון "סיירה קלאב".

"חייבים לנצל את נושא ההתחממות הגלובאלית. אפילו אם התיאוריה (של ההתחממות) היא שגויה, אנו נעשה את הדבר הנכון מבחינת המדיניות הכלכלית והסביבתית". טימות'י ווירת', נשיא מכון או"מ.

"לא משנה אם המדע של ההתחממות הגלובאלית מזויף, שינויי האקלים הם ההזדמנות הגדולה ביותר להביא צדק ושוויון לעולם" . קריסטין סטיוארט, לשעבר שרת הסביבה בממשלת קנדה.

"הדרך היחידה להביא שינוי אמתי בחברה שלנו היא להפחיד את האנשים באפשרות של התרחשות אסון". פרופסור בדימוס דניאל בוטקין.

"האם אין ההתמוטטות התעשייתית התקווה היחידה להישרדות כדור הארץ? האם אין זו האחריות שלנו לגרום לכך ?" מוריס סטרונג, מייסד תכנית הסביבה של האו"מ.

"חייבים לפתוח במסע כדי לבטל את הפיתוח של ארה"ב – de-develop . פירושו ליישר (להתאים) את הכלכלה שלנו עם העובדות של האקולוגיה, ומצב המשאבים העולמי". פרופסור פול ארליך (ראה למעלה).
"אילו הייתי זוכה לגלגול נשמות הייתי חפץ לחזור לעולם כווירוס קטלני, כדי להקטין את כמות האוכלוסייה", הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה, פטרון של ה WWF World Wildlife Foundation ארגון סביבה מהגדולים בעולם.

"התקווה היחידה של העולם היא להבטיח שלא תהיה ארה"ב נוספת. לא יכולים להרשות למדינות אחרות להגיע לאותו מספר מכוניות, אותה רמה של תיעוש כמו בארה"ב. חייבים לעצור (את ההתפתחות) של ארצות העולם השלישי במקום שבו הם נמצאים כעת". מיכאל אופנהיימר, מארגון Environmental Defense Fund – קרן להגנת הסביבה.

"קיימות עולמית מחייבת שאיפה מודעת לעוני, צריכה מוקטנת של משאבים, ורמה מבוקרת של תמותה" פרופסור מוריס קינג. (כלומר רמה יותר גבוה של תמותה מאשר יש היום. הממשלה תחליט מה רמת התמותה הרצויה...).
"אורח החיים העכשווי, מתתווה הצריכה של המעמד הבינוני העשיר, הצורך הרבה בשר, משתמש בהרבה דלק פחמי, באביזרים ביתיים, מיזוג אוויר, בתים צמודי קרקע – אינו בר קיימא" מוריס סטרונג בפסגת ריו להצלת כדור הארץ.

"טכנולוגיה מורכבת (מסובכת) מכול סוג שהו היא מתקפה על כבוד האדם. אם נגלה מקור לאנרגיה שופעת, נקייה וזולה זה עלול להיות אסון, בגלל הדברים שאנו עלולים לעשות עם זה". אמורי לווינס, מכון הרי הרוקי.
"אני חושד שמיגור מחלת החצבת הייתה שגיאה. היא מילאה תפקיד חשוב באיזון המערכות האקולוגיות" ג'ון דייויס, עורך עיתון ה"הארץ קודמת".

ערימת הציטוטים האלה מצביעה על צורת החשיבה של מרבית הארגונים הירוקים הגדולים, וחלק גדול מהאינטלקטואלים בעולם – לא רק השוליים הקיצוניים. היא מצביעה גם על היסוד האידיאולוגי-כמעט-דתי של תעמולת ההתחממות הגלובאלית.

האידיאולוגיה הסביבתית הפכה לאידיאולוגיה אנטי-אנושית ולא רק בשוליים.

יעקב





23 במאי 2014

מהפכת האנרגיה הגרמנית – המספרים המעידים על הכישלון הצפוי.


כתבנו בבלוג זה בעבר על הדשדוש (דריכה במקום) של האנרגיה המתחדשת בגרמניה, בשנת 2013, גם על כישלונה בהורדת הפליטות, וגם על ההערכות של סגן ראש הממשלה ושר האנרגיה הגרמני בדבר השפיות של תכנית המהפכה האנרגטית - Energiewende

באתר של "קולקטיב האנרגיה" התפרסם מאמר ענק ובו כל המספרים האפשריים על שוק האנרגיה בגרמניה, והשילוב של האנרגיה המתחדשת בו, וקישורים לכול האתרים הרשמיים של גרמניה המכילים את כול הנתונים.
לא ארבה במספרים כאן, מי שמתעניין יקרא במאמר. אציין שוב את הנתונים העיקריים: הפקת חשמל לפי הדלק: (שימו לב – חשמל – לא אנרגיה בכלל, יש טעות במאמר):
45.2% מפחם, 15.4% אנרגיה גרעינית, 10.5 גז טבעי (רובו מרוסיה), מקורות מתחדשים: 23.9%, מהם: 8.4% רוח, 4.7% שמש,  3.2% הידרו, 6.7% ביומסה (עצים ופסולת חקלאית) וכו'. 
גם באתר זה יש מאמר מלא נתונים על גרמניה, השואל "מהפכת האנרגיה – קאפוט?". חשמל הוא רק כחצי מהאנרגיה הנצרכת במדינה, השאר זה דלק לתחבורה ותעשייה, ולחימום בתים. ה"מקורות המתחדשים" מהווים רק כ 10% מס"ה צריכת האנרגיה בגרמניה (לעומת 23.4% בהפקת חשמל).

באשר ל"יעדים" המאד יפים, מחממי  הבטן, של גרמניה, להפיק XX% אנרגיה מתחדשת עד שנת YYY, ולהגיע ל 80% בשנת 2050: אלה קשקושים חסרי שחר.

להידרו אין פוטנציאל לעלייה נוספת (מעבר ל 5%) בגלל שמרבית האתרים המתאימים כבר נוצלו (ונבנו סכרים הרבה לפני תכנית "מהפכת האנרגיה"), וגם ל"ביומסה" (עצים) אין, בגלל שאין עצים או פסולת חקלאית בכמויות הנדרשות. נשארת השמש והרוח, בהם אפשרי גידול, בתיאוריה, אבל הם כבר עכשיו גורמים לקשיים גדולים ברשת, בגלל אופיין התזזיתי.

כל הסיפור על "8.4% חשמל מרוח, 4.7% משמש, הוא אשליה. האמת היא שבזמנים בהם הרוח נושבת או השמש זורחת ויש תפוקה גדולה של חשמל ירוק, לעיתים קרובות החשמל לא דרוש כי תחנות כוח פחמיות וגרעיניות מספקות את כול החשמל הדרוש, ולא ניתן לכבות אותן. אז מה עושים? מנתקים אותן מחשמל, למרות שהן ממשיכות לשרוף פחם ולפלוט פליטות – כי לפי חוק – חייבים לקנות את החשמל קודם כול מתחנות ירוקות. אפשרות שנייה (נפוצה יותר) מייצאים את החשמל המיותר לארצות שכנות, במחיר אפסי. כלומר: ממשלת גרמניה משלמת מחירי הזנה קבועים, גבוהים, לחשמל ירוק, ומוכרת את החשמל הזה במחיר של הפסד גדול לארצות שכנות – וזאת מבלי שהוא יביא לקיצוץ בפליטות. זה לא מצב הגיוני, ולא בר קיימא.

מלבד ההשקעה הישירה וההתחייבות של ממשלת גרמניה, למאות מיליארדי אירו, בתעריפים מובטחים ל 20 שנה, לחשמל ירוק – נוצרת בעיה של השקעות נוספות הדרושות: בניית קווי ממסר, בעלויות של עשרות מיליארדי אירו, שעוד לא החלה, ונתקלת בהתנגדות התושבים שסמוך לבתיהם אמורים לעבור קווי הממסר. לא ברור אם, ומתי ייבנו קווי ממסר אלה. בעיה אחרת היא הסגירה של תחנות כוח גזיות (התחנות במתאימות ביותר לשמש גיבוי לאנרגיה הירוקה התזזיתית). החשמל הירוק, והמחיר הגבוה של הגז, הופכים את התחנות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. אבל, חייבים לשמור עליהן כדי לספק חשמל בעת שלא נושבת רוח, לכן, תיאלץ ממשלת גרמניה לשלם להם "דמי כוננות" שיכסו את הוצאות המימון והתפעול שלהן.

שורה תחתונה: גרמניה בונה תחנות פחמיות חדשות. את החשמל הירוק הם מאד אוהבים, ומתגאים בו, ומתפארים וגם להכריז על "יעדים ירוקים" זה יפה ולא עולה כסף.  אבל – לשבת בחושך הם לא מוכנים, ולכן בונים תחנות פחמיות. כלומר – הם קוקואים, אבל רק עד גבול מסוים.

גרמניה חוקקה את חוק מהפכת האנרגיה הראשון בשנת 2000. עברו 15 שנה של מאמצים אדירים, הכי גדולים שאפשר. הם פעלו בשיטה: "יעלה כמה שיעלה". הם בנו תחנות רוח ופאנלים סולאריים בכמויות אדירות, הכי הרבה שאפשר. אף מדינה בעולם לא עשתה ולא מסוגלת לעשות יותר – למען אנרגיה ירוקה,  לא ניתן לעשות יותר. וראו מה הושג – אפס מוחלט בירידת פליטות. תוצאות מזעריות באנרגיה מתחדשת (כ 12% שהינם, כמו שהסברתי, במידה רבה אשליה).

הכוחות הירוקים מתעלמים מהעובדות, מהמספרים שכבר הצטברו, וממשיכים לחלום על הבלתי אפשרי ולהטיף "צריך לעשות יותר". הם לא חיים בעולם המציאות.

יעקב

17 במאי 2014

בנגטסון: לא להעמיד פנים שיודעים יותר מאשר באמת יודעים.


הנה קטעים מראיון שנתן לנרט בנגטסון עוד בשנת 1990, בו הביע כבר אז ספקות בנושא הטענות החממיסטיות. (המראיין מכנה אותו "מדען האקלים החשוב ביותר של אירופה").

"הרבה [מדעני אקלים] מחזיקים בדעה שכדור הארץ מתחמם כתוצאה מגידול בפד"ח, ואסון אקלימי אורב לנו. ייתכן שכן, ייתכן שלא, בנגסטון אינו בטוח,  שני הדברים אפשריים... יש משהו מוזר בקשר לאפקט החממה, הרבה מדענים מדברים על זה ואף מפרסמים מחקרים, אבל מעטים באמת מבינים את כול הפרטים. רובם מקבלים הנחות (ניחושים) כעובדות. בנגסטון מדגיש שכול ההתרגשות בנושא מקורה במודלים האקלימיים הממוחשבים (הוא מומחה למודלים הממוחשבים האירופיים).  המודלים אינם מופרכים לגמרה, הם כן מצליחים לשחזר תופעות אחדות... אבל הם גסים מדי, הם לא מפורטים מספיק, הם אינם יודעים איך לשלב את העננים ומה השפעתם. גורמים נוספים אינם נכללים במודלים, חלקם בגלל שאינם מובנים דיים. לדוגמה הפד"ח – אנו לא יודעים בדיוק היכן נמצא כול הפד"ח שנפלט.

בהמשך מפרט בנגטסון עוד שטחי אי וודאות, ואומר שהמומחים לא צריכים להעמיד פנים שהם יודעים יותר מאשר ידוע באמת.  [הדגשה שלי]. "במקרה של אפקט החממה יש אינטראקציה בין התקשורת, הפוליטיקה והמדע. כול קבוצה דוחפת את הקבוצות האחרות. המדע נמצא תחת לחץ, כי כולם מחפשים את עצותיו. אבל, אנו (המדענים) לא יכולים [לא צריכים] ליצור את הרושם שהאסון קרוב. אפקט החממה יהיה אתנו מאות שנים, מדעני האקלים צריכים להיות אמיצים ולהודות שהם עדיין אינם בטוחים. מה לא בסדר בהכרזה כזו? (שאנו עדיין לא יודעים)?.

בנגטסון חושב שה IPCC  נוצר במיוחד מסיבות פוליטיות. "התחזיות של ה IPCC  שהכפלת ריכוז הפד"ח תוביל לעליית טמפרטורות של 2 מעלות (יותר נכון – 3), צריך לקחת אותן עם קצת מלח." [כלומר קצת פקפוק]. לכן – אומר בנגטסון, צריך לשים לב לטרמומטרים. הם אינם מצביעים על אסון. אין עלייה יוצא דופן בטמפרטורות, והעליה לא אחידה בכול המקומות. אין סמוכים של ממש לטענה שאפקט החממה כבר מורגש או נראה לעין כעת.
ממשיך בנגטסון:  הרבה מאתנו (מדעני האקלים) מרגישים אי נוחות בקשר לטענות רבות שנטענו על אפקט החממה. ב 30 השנים האחרונות (עד 1990) לא דיברו על זה הרבה כי הטמפרטורות לא עלו הרבה. רק אחרי שהאנסן העלה את הנושא בעדות המפורסמת שלו בקיץ החם של 1988 הפך הדבר חלק מהאג'נדה הפוליטית. אם נסתכל מאות שנים קדימה, ייתכן שגזי החממה יהפכו לבעיה רצינית. הצעות מדיניות אחדות הן, באופן ברור, הצעות כדאיות: למשל לחסוך באנרגיה, להקטין את התלות בנפט – אלה בוודאי רעיונות טובים. אבל לא צריך להדגיש הדגשת יתר את אפקט גזי החממה. יש הרבה בעיות סביבתיות שהטיפול בהן דחוף יותר".
עד כאן הריאיון מ 1990.

הנה קטעים מראיון יותר טרי, שבנגטסון נתן במרץ 2013, באתר "קלימהצוויבל" (של הנס וון שטורך).
הוא פותח בהסבר על האופי המסובך והמורכב של הבעיה האקלימית, ואומר שהמיקוד של הדיון הציבורי והפוליטי בבעיה זו פוגע בהמשך המחקר המדעי, שאמור להיות נקי מהשפעות זרות (פוליטיות ואידאולוגיות).
תהליכים טבעיים מניעים את האקלים, כול סוגי התופעות הקיצוניות תמיד היו חלק מהאקלים ואינן קשורות כלל להתחממות הקטנה שהתרחשה עד כה. אפקט גידול גזי החממה הוא תהליך איטי אבל מתמשך שדורש טיפול, אבל גם יותר זמן והבנה יותר טובה של התהליכים. הבעיה היא שההתחממות הגלובאלית קשורה לייצור האנרגיה, ש כ 80% ממנה מיוצר מדלק פחמי (מאובן). הקטנה משמעותית של התלות בדלק פחמי אינה אפשרית  בטווח של פחות מעשרות שנים. בעיה נוספת היא שהאוכלוסייה גדלה, מתפתחת ומחפשת חיי רווחה – לכן צרכי האנרגיה גדלים.

תופעות "משונות" ומאתגרות מבחינת מציאת הסבר מדעי, מתרחשות – כמו התחממות לא אחידה בעשורים האחרונים, היעדר התחממות ב 15 השנים האחרונות, היעדר התחממות יתר בטרופוספרה הטרופית – אותה חזו המודלים. במקום לבטא את החידות המדעיות האלה, הציפו את הציבור, בשנים האחרונות, בדוחות מוגזמים על התחממות גלובאלית מהירה ומאיימת, המשתוללת ללא רסן, ובטענות שחייבים לנקוט בצעדים מאד קיצוניים כדי לעצור אותה. כאשר לא מוצאים סימנים של ממש לכך, משתמשים בשרשרת תופעות קיצון לצורך הפחדה. העובדה שתופעות קיצון התרחשו גם בעבר, לפני ההתחממות הגלובאלית, מוסתרת מהתעמולה האקלימית. ההתחממות הגלובאלית הוצאה מידי המטאורולוגים ומדעני האקלים הרגילים, ומנוהלת היום על ידי קבוצות של מומחי תקשורת, וקבוצות לחץ אקטיביסטיות פוליטיות. הרבה משתמשים בעסקנות אקלים לצורכי פרסום אישי.
לחלקים מהתעשייה (התעשיות ה"ירוקות", אתנול, רוח, שמש) ולהרבה אירגוני פעילים הפכה ההפחדה האקלימית למקור הכנסה, הכנסה מתרומות וסובסידיות. בוויכוח האקלימי האמוציונאלי, היום,  בלתי אפשרי לנהל דוח שיח ענייני והגיוני. אם אינך תומך בנביאי הזעם האקלימיים, אתה "נשלח" למכלאת ה"מכחישים"  ומאשם שאתה משרת את השטן (חברות הנפט) או, לחלופין, שאתה איש זקן, מנותק מהמציאות העכשווית. [הערה: מרבית ה"ספקנים" הם אכן אנשים מבוגרים – הסיבה היא שאת הזקנים קשה יותר להוליך שולל, הם מנוסים יותר, וגם – הם עצמאיים יותר, מבוססים בחיים, ואינם תלויים בפרנסתם וקידומם ביישור קוו עם האופנה המודרנית]. העניין המדעי האמתי בחקר האקלים הולך ונעלם, ומוחלף בפעילות של עסקנות אקלימית (הפחדה והטפת מוסר).  האמת האקלימית מפנה מקומה לתקינות הפוליטית.

בין אנשי המדע, האפקט של גזי החממה הוא די ידוע וברור – הם מובילים להתחממות קלה, מינורית, של אולי מעלת צלסיוס אחת להכפלת ריכוזי הפד"ח. הוויכוח אינו על ההשפעה הישירה של אפקט החממה, אלא על תהליך ההיזון החוזר feedback. תהליך זה אינו ידוע דיו, וזאת גם הסיבה לטווח גדול ושונה של תחזיות מודלים. השאלה היא לא כול כך "האם תהיה התחממות" אלא יותר – מה השיעור שלה ומה הקצב. למרות כול הטענות והמודלים, אנו הרבה פחות בטוחים במה יקרה מאשר משתקף בתקשורת. למרות כול הידיעות המדאיגות – ההתחממות היא, בפועל, איטית מאשר חשבו.

ההתחממות הכללית היא רק כ 0.75 מעלה לעומת תחזית של 1.25 של המודלים, ההתחממות בטרופוספרה הטרופית היא רק 1/3 מתחזיות המודלים. אין הסבר מדעי פשוט לעובדה זו מלבד ההנחה שכדור הארץ מסוגל להיפטר מהחום העודף בצורה יותר טובה מאשר הניחו [ניחשו] במודלים. לא חשוב מה הסיבה – עובדה היא שההתחממות איטית במידה ניכרת מהתחזיות.

במקום להיות מרוצים מהתפתחות חיובית זו, התוצאה היא הפוכה – באווירה ה"כמעט היסטרית" [אומר בנגטסון – אני אומר – היסטרית – ללא "כמעט"] של הפחדה אקלימית של היום עובדה זו (ההתחממות הקטנה מהצפוי) אינה מתקבלת בברכה, מכיוון שכול העסקנים, התקינם פוליטית, היו מעדיפים להסתיר האטה זו כדי לא "לפגוע במטרה של ההפחדה" – כי אצלם המטרה מקדשת את האמצעים.

מנקודת ראותם של הארגונים הירוקים כול המאמצים והשיטות הפוליטיות דרושות כדי להוביל לביטול השימוש באנרגיה הפחמית, וגם באנרגיה הגרעינית, בעידן זה שאוכלוסיית העולם גדלה, והיעדר מקורות אנרגיה היא המכשול העיקרי לחיים יותר טובים. להשיג זאת (ביטול אנרגיה פחמית וגרעינית) בלתי אפשרי, כמו ריבוע המעגל. אפילו גרמניה, עם כול היכולות הטכניות והכספיות, נאלצה לבנות תחנות כוח פחמיות, להחליף את הגרעיניות, כדי להבטיח אספקת חשמל.  זו הדרך היחידה להבטיח אנרגיה בעשורים הקרובים. אנרגיה מתחדשת היא רק תוספת שולית, מאחר ולא קיימת יכולת אגירה לאנרגיה התזזיתית בכמויות הנדרשות.
...
במשך 50 השנים הבאות,  אספקת האנרגיה חייבת לגדול פי שניים, וזה אומר שחייבים להגדיל הן את הכמות של האנרגיה הגרעינית והן הפחמית. האנרגיה הירוקה אינה מספקת, מבחינה מעשית, זאת בגלל הריכוז הנמוך שלה, והתזזיתיות (תלות גדולה במזג האוויר – ברוח ובשמש).  התקווה הגדולה, היום, היא הגז משכבות צפחה. אם הגז יחליף את הפחם (והדבר אפשרי גם בסין) אפשר יהיה להקטין את הפליטות ב 50% [יעקב: לא נכון – אפשר להקטין, אבל בהרבה פחות אחוזים].

אנו עדיין לא יודעים איך לפתור הכי טוב את בעיות אספקת האנרגיה בעולם, אך דברים רבים עשויים להתרחש ב 100 השנים הבאות. רגישות אקלימית יותר קטנה, כפי שמסתמנת, יחד עם גידול אספקת הגז, נותנים לנו זמן המתנה של אולי 50 שנה, אבל לא הרבה יותר. הדבר יאפשר להימנע מהשקעות היסטריות (עשויות בפאניקה) בסובסידיות גבוהות לדברים שאינם עובדים, השקעות שנגרמות מקפריזות פוליטיות ומאינטרסים בהתעשרות מהירה [של התעשיות הירוקות – על חשבון הציבור]. את הכסף צריך, במקום זה, להשקיע בתכניות מחקר אנרגיה לטווח ארוך.

עד כאן בנגטסון. אין לי מה להוסיף. הוא מבטא בצורה מיטבית את ההשקפה הספקנית בנושא האקלים, ומגנה, כראוי, את ההפחדה האקלימית המוגזמת ובזבוז הכספים ההיסטרי על טכנולוגיות שאינן עובדות.


יעקב

4 במאי 2014

האטה בהתקנות פאנלים בגרמניה.


חסידי האנרגיה הסולארית מרבים לשבח את עתידה הוורוד, ולהלל את הכדאיות הגדולה של התקנת הפאנלים ומכה מקומות עבודה זה יוצר. הם מרמים את עצמם. כול העסק בנוי על הסובסידיות, וקם או נופל לפי גובה הסובסידיה. הדבר נמאס על הנושאים בנטל...

המציאות היא שהשנה יש האטה של 41% (ברבעון הראשון) בהתקנה של פאנלים סולאריים בגרמניה, לעומת אותה תקופה אשתקד. ובכול השנה, 2013 הותקנו רק כ 3.3 GW  כושר ייצור נומינאלי, לעומת כ 7.5 ב 2012 וב 2011 - כלומר ירידה של 50%.

מיותר לציין ש"כושר ייצור נומינאלי" הוא מספר דמיוני הגורם להרגשה טובה בבטן. פאנלים סולאריים מפיקים, בגרמניה, כנראה פחות מ 20% מהכושר הנומינאלי. גם התקנות אנרגיית רוח נמצאות בירידה
כושר הייצור הסולארי המותקן הכולל הוא 36.2 GW, יותר מ 50% מצריכת השיא של גרמניה. זו כמות אדירה, עם משהו כמו מיליון ורבע מתקנים. אבל, בפועל, סיפקה האנרגיה הסולארית רק כ 5% מהצריכה. בשנתיים האחרונות הייתה רביזיה והקטנה בסובסידיות הסולאריות – זה מה שגרם להקטנה בקצב ההתקנות, אומרת רשות החשמל של גרמניה. היא גם החליטה להגביל את כמות ההתקנות השנתיות ל 2.5-3.5 GW, והתקנות השנה עומדות בקצב זה, היא אומרת. בקצב כזה ייקח 12 שנה לפחות עד שכמות האנרגיה הסולארית תגדל מ 5% ל  10% מהצריכה. (אבל הקצב של ההתקנות צפוי להמשיך ולקטון). אל תשלו עצמכם שקצב ההתקנות הנוכחי יימשך 12 שנה...

כוח העבודה בהתקנות סולאריות ירד ב 50% בשנתיים האחרונות.
בגרמניה יש הכי הרבה התקנות סולאריות בעולם, והכי הרבה רוח, ביחס לאוכלוסייה. בגרמניה עומד לקרות מה שקרה בספרד – נמאס להם להוציא בלי סוף כסף על דבר שאינו עובד, ואפילו אינו עוזר להורדת הפליטות. המדינות העשירות, שהתקינו הכי הרבה "אנרגיה מתחדשת" הגיעו לרוויה ועייפות.
דרך אגב, גרמניה עדיין מפיקה כ 15% מהחשמל מאנרגיה גרעינית למרות ההחלטה להשבית את כול הכורים עד 2022. 9 כורים עדיין עובדים.

גם בבריטניה התעייפו מהרוח, ופוליטיקאים מהמפלגה השמרנית מבטיחים שאם יזכו בשנה הבאה להקים ממשלה ללא השותפים הליברליים הירוקים, הם יאסרו התקנת טורבינות רוח נוספות, ביבשה, כדי להפסיק ולהרוס את הנוף באזורים הכפריים.

נראה לי שהאנרגיה המתחדשת, עתידה מאחוריה.

יעקב


1 במאי 2014

מתחילים לרדת מעץ ההתחממות.


יש מאמר מפתיע בניו יורק טיימס, העיתון הכי ליברלי (שמאלני) והכי תקין פוליטית בארה"ב.  המאמר הוא מאת ג'וסטין גיליס, הכתב לענייני התחממות גלובאלית, שהינו כמו שבשבת רוח – הוא תמיד מריח לאן הרוח נושבת, ומה האופנה האחרונה. כותב גיליס (בצבע ירוק):

"מדענים התאמצו במשך עשורים רבים להבין מה יקרה לכדור הארץ אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב מוגבר. הם התקדמו רק מעט, וחוסר הוודאות עדיין גדול". באמת ?? הקו הרגיל (על פי מאמריו עד כה) טען שהמדע "סגור" science is settled, שהכול ידוע, ש 97% מהמדענים יודעים ב 95% וודאות שבני אדם גורמים התחממות נוראית.

ממשיך גיליס: "התוצאות במקרים הקיצוניים ( (worst case scenario  הן מפחידות מאד, אבל ההסתברות שהם יתרחשו במציאות אינה ידועה". באמת? הרי נאמר לנו עד עתה שכדור הארץ והציוויליזציה יושמדו אם לא נפסיק  את הפליטות מיד. מה? אמרו סתם, בלי לדעת ?

"עוד יותר קשה הוא להעריך מה שינויי האקלים יעשו לחברה האנושית, שזו במידה גדולה שאלה כלכלית."  באמת? ד"ר האנסן עצמו, אבא של מדעני האקלים, טען שגורלו של כדור הארץ ייחרץ, והוא יהיה חם כמו וונוס (כוכב –הטמפרטורה על פניו: 700 מעלות), ושהאוקיינוסים יתאדו – כלומר זאת לא שאלה כלכלית כלל, אלא שאלה קיומית. אתה רוצה להגיד,  גיליס, שד"ר האנסן סתם זיבל בשכל, ומה שהוא טען חסר ביסוס מדעי? אני לא מאמין שאתה אומר את זה!

"עד כמה יהיו הנזקים חמורים, איזו פעולות אנו יכולים לנקוט בימינו כדי להקטין את הנזקים, כמה זה יעלה, והאם זו השקעה ראויה וכדאית ביחס לשימושים אחרים של הכסף? ". זו מנגינה חדשה לגמרה, עד כה נטען בחוגי החממיסטים שהנזקים יהיו סופניים, ולכן עלינו להקטין את הפליטות – יעלה כמה שיעלה. פתאום מדברים על הצורך בחישובי כדאיות?

"מרבית הכלכלנים חושבים שמרבית הנזק כבר נעשה ושנחרץ כבר שניזקי האקלים יהיו גדולים , לא חשוב מה נעשה כעת". אבל אמרו לנו שעדיין ניתן להציל את כדור הארץ אם רק "נעשה יותר"! כלומר – כעת "מרבית הכלכלנים" הגיעו למסקנה שאין הרבה שאנו יכולים לעשות למניעת התחממות?

"הם גם מוצאים שהנזק האקלימי יהיה בטל בשישים ביחס למגמות כלכליות גדולות יותר, לא קשורות לאקלים, כמו התפתחות הטכנולוגיה ושינויים באוכלוסייה" . איך יכול הרס כדור הארץ להיות "בטל בששים"? מה? הטענות של המדענים החממיסטים וה IPCC  על הרס כדור הארץ היו מוגזמות? מה? יש משהו חשוב יותר מההתחממות הגלובאלית? איך זה יכול להיות?

בכול זאת, אומר גיליס, הכלכלנים אומרים שכדאי לעשות מה שאפשר כדי להקטין את הנזק – למשל להטיל מס על פליטות הפד"ח. מס באיזה גובה? אם אתה רוצה רק להקטין את הנזקים שלא ניתן למנוע, מס בשיעור כמה סנטים יספיק. אבל זה מתבסס על ההנחה ששינויי האקלים יתרחשו בקצב אחיד, כלומר מה שיקרה יהיה דומה למה שקרה עד כה [לא קרה דבר...], ורק יתגבר בהדרגה. האנושות תוכל להסתגל לשינויים כאלה. אבל, כמו שהפאנל של האו"מ אומר (ה IPCC ), קיים סיכון שהשינויים באקלים יהיו פתאומיים והרסניים. אנו יודעים שהדבר אפשרי כי הוא כבר התרחש בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ. בעת המסת הקרחונים לאחר תקופת הקרח האחרונה עלו פני הים בקצב של כ 30 ס"מ לעשור, פי 10 יותר מהר מאשר כעת" כלומר – שינויי אקלים גדולים ומהירים התרחשו בעבר, באופן טבעי, ללא השפעת בני האדם ופליטות הפד"ח הנוראיות שלנו? לא ייתכן! הן אמרו לנו עד כה שהשינויים שמתרחשים בימינו הם חסרי תקדים לחלוטין בעוצמה ובמהירות שלהם. מה? זה לא היה נכון? עבדו עלינו?

"בכול זאת, בגלל הסיכון של אסונות גדולים כדאי להשקיע קצת יותר בניסיון למניעת ההתחממות – משהו כמו פוליסת ביטוח נגד סיכונים – כלומר להטיל מס פליטות יותר גבוה. זאת שאלה כלכלית". שאלה כלכלית? עד עכשיו אמרו לנו שזו שאלה מוסרית – שאנו חייבים, אבל ממש חייבים, להציל את כדור הארץ מכליה, למען ילדנו ונכדינו.
[לא חשוב שכבר קיימים מיסים גבוהים על דלק, שהמיסים לא מביאים להקטנת הפליטות. האמונה שהמיסים יושיעו אותנו מאסונות האקלים זו אמונה טפלה ואבסורדית. רק המצאת מקורות אנרגיה חליפיים, שאינם קיימים עדיין היום, יכולה להביא להקטנת הפליטות. מיסים זו תרופת אליל – על כך בקטע אחר]

מה קרה לגיליס? הוא השתגע? האם הוא שינה את דעתו והפך עורו, או שמא מכר נשמתו לשטן (האחים קוץ')? אני לא חושב שיש לגיליס דעה, הוא רק בבואה או ראי לקולות שהוא שומע סביבו, והקולות השתנו!

גיליס איננו היחידי ששינה את המנגינה מקצה לקצה. גם "די וולט" עיתון חשוב (בגרמנית) של "אנשים חושבים" (אנשי שמאל, רק הם חושבים) בגרמניה פרסם גם הוא כתבה (באנגלית)  גדולה, ברוח החדשה.
כותב "די וולט": "אנו צריכים פחות הפחדה, ויותר מחקר בסיסי ואומץ לקחת סיכונים". "המבול של ההפחדות מאיים על אמינות כול התחום (של המחקר האקלימי) ולכן פוגע במדע כולו. החממיסטים גאים על שהעמידו את הנושא במרכז הבמה, הם מתרועעים בחפץ לב עם פוליטיקאים, וטוענים שהם יודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי למנוע את הרס כדור הארץ: להימנע מאכילת בשר, מנהיגה במכוניות, מצריכת חשמל מפחם, מטיסות. הם עברו את הגבול שבין מדע לאקטיביזם."

"גם המדיה (העיתונות) היו בלתי ביקורתיים. הם פעלו לפי הכלל: מה שלא יהיה אל תאמר מילה רעה על מדעני האקלים , אל תביע איזשהו ספק על תוצאותיהם או תחזיותיהם – זה עלול לתת נשק בידי הספקנים הרשעים."   "מדיניות וועידות האקלים נכשלה". לבסוף הוא אומר שצריך לשמוע את קולותיהם של כול הגרומים בחברה האנושית, סוציולוגים, היסטוריונים, גיאוגרפים ואתנולוגים [כלומר לא רק של האידיאולוגים...] כולם צריכים להשתתף בדו שיח.  הסתגלות תהפוך לנושא חשוב יותר ויותר.

אני ממש לא יכול להאמין למשמע אוזני: דברי היגיון בנימה ספקנית גם ב"ניו יורק טיימס" וגם ב"די וולט"? זה מעיד על שינוי בהלך הרוח.   [זה מעיד גם על הגמישות האינטלקטואלית המופלאה של עיתונאים גדולים. הם מסוגלים לכתוב דבר והיפוכו, תוך זמן קצר ואפילו לא שמים לב שהיה שינוי].

יעקב