העיתון
"אקונומיסט" מספר על הצרות של מהפכת האנרגיה הגרמנית. המהפכה כוללת
יעדים של שימור והתייעלות אנרגטית, אבל עיקרה – הרצון להחליף מקורות האנרגיה
קיימים באנרגיה ירוקה. עד 2022 גרמניה מתכננת לסגור את כול תחנות הכוח הגרעיניות
הפועלות כיום ( 9 תחנות פועלות, 8 נסגרו כבר ב 2011). היעד שלה להשיג 80% מהאנרגיה
ממקורות "מתחדשים" עד 2050, לעומת 22% היום. [ ה22% של היום כולל סכרים
הידרו שנבנו לפני עשרות שנים, סכרים חדשים לא יהיו כי כול המקומות המתאימים כבר
נוצלו. האנרגיה המתחדשת של שנת 2050 תצטרך לבוא כמעט כולה מהרוח, וליתר דיוק
מתחנות רוח ימיות בים הצפוני].
במציאות העסק לא עובד כמתוכנן, ויש
קשיים רבים. אנשי עסקים מזהירים שמהפכת האנרגיה תהרוג את התעשייה הגרמנית המצליחה,
בגלל מחירי האנרגיה הגבוהים. מומחי אנרגיה מזהירים מפני הפסקות זרם. הבוחרים
זועמים על חשבונות החשמל הגבוהים.
לעם הגרמני נטיות ירוקות חזקות, הדבר
נובע אולי מאופיים הרומנטי. מפלגת הירוקים חזקה מאד בגרמניה, והיא הייתה חלק
מהקואליציה שהחליטה על יעדי האנרגיה הירוקה בתחילת שנות ה 2000. כבר בשנת 2000
חוקקו חוק המעניק תעריפי הזנה מועדפים, מובטחים ל 20 שנה, ליצרני חשמל סולארי
ורוחני. הסובסידיות מומנו על ידי תוספת מס-ירוק לחשבון החשמל של הצרכנים.
בעיה אחת גדולה הם קווי הממסר. כדי לחבר
את הים הצפוני למרכזי התעשייה (צרכני החשמל הגדולים) בדרום גרמניה נדרשים יותר מ 4000 ק"מ של קווי
ממסר חדשים, רק כ 300
ק"מ הותקנו עד כה. הבעיה היא התנגדות האנשים,
והמדינות בתוך גרמניה, למעבר הקווים בתחומן. 15 מתוך 24 תכניות להרחבת הרשת נמצאות
בפיגור עד 7 שנים. יש גם התנגדות לבניית תחנות טרנספורמציה ענקיות, בטכנולוגיה
חדשה, הדרושות להעברה יעילה של החשמל.
מאידך – האופי התזזיתי של הרוח מחייב
התקנת תחנות כוח רגילות, לגיבוי, אולם אם תחנות הגיבוי פועלות רק חלק מהזמן (כשאין
רוח) לא כדאי ליזמים להשקיע ולבנותן. רק תחנות כוח ישנות, פחמיות, שכבר קיימות,
משמשות כעת לגיבוי. הבטחת ההספקה על ידי תחנות גיבוי מספיקות תאלץ את ממשלת גרמניה
לסבסד את בניית תחנות הגיבוי.
התוצאה היא אוסף של עיוותים מגוחכים.
ביום שמש או רוח חזקה מייצאת גרמניה את עודפי החשמל למדינות השכנות במחיר אפסי,
דבר שמגדיל את הוצאות הסובסידיה – ההפרש מול המחיר הגבוה המובטח לייצרן. בימים
מעוננים גרמניה סומכת עוד יותר על הפחם – פליטות הפד"ח שלה עלו בשנה שעברה,
לעומת השנה הקודמת. [גרמניה גם סומכת על חשמל מתחנות הכוח הגרעיניות שבצ'כיה
ובצרפת, שנמצאות בקרבת הגבול הגרמני, ועלולות לסכן את גרמניה לא פחות מהתחנות
הגרעיניות שהיא הולכת לסגור בתחומה.]
העלות של הבלגאן הזה נופלת על צרכני
החשמל בגרמניה. עלות חשבונות החשמל של משקי הבית עלתה ב 25% ב 3 השנים האחרונות
והיא 40-50% מעל לממוצע האירופאי. העלות הזאת רק תלך ותגדל, עם הוספת חשמל ירוק
בשנים הקרובות. [כאשר ה 20 שנים החוזיות של תעריפי הזנה גבוהים ייגמרו, המתקנים
המתחדשים ייסגרו, אלא אם כן יבטיחו להם עוד 20 שנה של תעריפים גבוהים].
בתחילה, ממשלת גרמניה נתנה פטור מהיטלים
ירוקים ל 59 מפעלים עתירי אנרגיה, כדי לשמור על התחרותיות התעשייה הגרמנית. היום
כבר יש 2000 פטורים, שמייצגים 20% מהצריכה, כלומר נטל הסובסידיות מוטל בעיקר על
משקי הבית. עוד ועוד מפעלים דורשים פטור... כדי למנוע פגיעה נוספת בתחרותיות
המפעלים התנגדה גרמניה לתיקון מכסות הפחם הסחירות וגרמה (יחד עם אחרים) לריקון
התכנית מתוכן.
איך יוצאים מהבוץ? מנהיגי גרמניה מנסים
תיקונים קטנים, פה ושם, לשנות טיפה את התעריפים המובטחים [אולי להטיל מס על
הסובסידיות כמו בספרד?], לתת עוד פטורים למפעלים וכאלה. אבל זה לא יעזור.
מוטב שיזדרזו ויפתחו את גז הצפחה shale gas, כמו בארה"ב. [כיום
גרמניה משלמת, עבור גז מיובא מרוסיה ונורבגיה, פי 3 מהמחיר שבארה"ב].
הבעיות של גרמניה עם האנרגיות המתחדשות
צריכות לשמש אות אזהרה לשאר הארצות: האנרגיה המתחדשת אינה מעשית. שום כמות של
סובסידיות וחלומות ירוקים לא ישנו עובדה זאת.
מנהיגי ישראל: תלמדו את לקח גרמניה
וספרד. אל תסתבכו בהשקעות גדולות באנרגיות שלא עובדות. אל תטילו על הציבור נטל של
מיליארד שקל בשנה (עלות התכניות שכבר אושרו), שאינו מביא שום תועלת. תנו לגויים
לשבור את הראש ולשלם רבה-גלד. אנו נוכל לבנות אנרגיה מתחדשת כאשר זאת תוכח כמעשית
וככדאית בארצות אחרות. אל לנו לאוץ קדימה ולהשקיע בדברים שלא עובדים במקומות בהם
הם נוסו. אין דחיפות לקפוץ בראש.
יעקב
תגובה 1:
יעקב
תודה על הבלוג המעניין.
לדעתי התכנית של הממשלות די מצליחה לעשות את מה שהם מתכננים - הגדלת הנטל עלינו כך שלא נוכל להרים את ראשינו ולראות לאן העולם מתקדם.
שין
הוסף רשומת תגובה